ניצוצות מהדף היומי שיעורים של הרב ירון בן דוד

ש

בס"ד                                                                                      י אייר תשס"ה
                                                                                                19 במאי 05
שבת ט-טז:
בית הכנסת ובתי העיר
 
1.   תלמוד בבלי מסכת שבת דף יא עמוד א
 
ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת לסוף חרבה, שנאמר "לרומם את בית א-לוקינו ולהעמיד את חרבותיו". והני מילי - בבתים, אבל בקשקושי ואברורי - לית לן בה. אמר רב אשי: אנא עבדי למתא מחסיא דלא חרבה. - והא חרבה! - מאותו עון לא חרבה.
 
כמובן שאם הייתי תושב של מתא מחסיא לא ממש היה אכפת לי אם רב אשי הצליח להציל את העיר מהעוון הספציפי הזה או לא. כיון שהעיר חרבה, מה זה משנה אם היה זה מהעוון הזה או לא? -עונה על כך השערי תשובה בשם בכור שור:
 
2.   שערי תשובה, אורח חיים סימן קנ סעיף קטן ג
 
ועיין בבכ"ש בשבת דאם ח"ו העיר נחרבת מאותה עון אין הקב"ה עתיד להחזירה. לכן הרבה צריך ליזהר בכל מה דאפשר:
 
מעבר למצוה לדאוג לכך שהבניין הגבוה ביותר בעיר יהיה בית הכנסת, ישנה גם מצוה נוספת, לדאוג שבית הכנסת ייבנה במקום הגבוה ביותר בעיר. לכן אין הכרח שבית הכנסת יהיה הגבוה ביותר, אלא רק שלא יהיה בניין שגגו גבוה משל בית הכנסת. שהרי כך מובא בתוספתא, ובעקבותיה פסק הרמב"ם:
 
3.   תוספתא מסכת מגילה פרק ג הלכה כג
 
אין בונין אותן אלא בגבוה שבעיר שנאמר: "בראש הומיות תקרא" (משלי א, כא).
 
4.   רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יא הלכה ב
 
כשבונין בית הכנסת אין בונין אותה אלא בגבהה של עיר שנאמר "בראש הומיות תקרא", ומגביהין אותה עד שתהא גבוהה מכל חצרות העיר שנאמר "ולרומם את בית א-לוקינו", ואין פותחין פתחי הכנסת אלא במזרח שנאמר "והחונים לפני המשכן קדמה", ובונין בו היכל שמניחין בו ספר תורה, ובונין היכל זה ברוח שמתפללין כנגדו באותה העיר, כדי שיהיו פניהם אל מול ההיכל כשיעמדו לתפלה.
 
הלכה זו גם נפסקה בשולחן ערוך באופן דומה, עם כל ההסתייגויות שכתבו הראשונים, ועם תיאור המציאות כפי שמתועד ברמ"א:
 
5.   שולחן ערוך אורח חיים סימן קנ סעיף ב
 
אין בונים בהכ"נ אלא בגבהה של עיר, ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל בתי העיר שמשתמשים בהם, לאפוקי בירניות (פירוש בנינים העשוים לנוי תרגום שכיות החמדה בירניות שפירן) ומגדלים שאין משתמשים בהם; וגג שהוא משופע ואינו ראוי לתשמיש, משערין עד המקום שהוא ראוי לתשמיש, דהיינו שאם יש עליה תחת הגג לא תהא גבוה יותר מבהכ"נ. הגה: ובשעת הדחק, או שיש מצות מלכות שאינן רשאים לבנות בהכ"נ כדינו, מותר להתפלל בבית אע"פ שדרין בעליה על גביו, ובלבד שינהגו בעליה שעליו בנקיות, כמו שיתבאר ס"ס קנ"א. (ב"י סימן קנ"ד בשם מהר"י בן חביב).
 
6.   מגן אברהם אורח חיים סימן קנ סעיף קטן ב
 
אין בונין - צ"ע דעכשיו אין נזהרין בזה! ונראה לי דכיון דיש אימת העכו"ם אין רשאי להגביה כל כך. ואם תאמר: נשפיל בתינו! -ויש לומר דכיון דיש הרבה בתי עכו"ם בעיר שגבוהים מבית הכנסת אם כן בלאו הכי ליכא היכרא לבית הכנסת. כך נראה לי לדחוק ליישב המנהג וכ"כ בכ"ה:
 
תשובתו זו של המגן אברהם היוותה מקור לאדם שעשה מעשה, אך המעשה הזה עלה לו מאוד ביוקר, כפי שמופיע בתשובה מצמררת משו"ת מכתם לדוד, של הרב דוד פרדו, שחי לפני כמאתיים וחמשים שנה בונציה ובצפת.
 
7.   שו"ת מכתם לדוד חלק או"ח סימן ה
 
שאלה: בית הכנסת שיש בחצר היהודים משנים קדמוניות, וזה שנים רבות שברשיון השררה הגביהו הבית הכנסת גבוה יותר מכל הבתים שבחצר ועמד כך כמה שנים. ומקרוב בעל הבית שהיה דר קרוב לבית הכנסת מחמת דוחקו, שהיו רבים בני ביתו וצר לו המקום, הגביה ביתו יותר מבית הכנסת וסמך ראשו ורובו על ההיא דכתב בעל באר היטב בסי' ק"ן דעכשיו דבלא זה יש כמה בתי גוים גבוהים טפי אין קפידא. ועוד סמך על מה שמבואר באו"ח סימן קנ"ד השוכרים בית ומתפללים בו אין לו דין בית הכנסת וכן במקום הזה הבית הכנסת אינה אלא בתורת שכירות ביד ישראל. אמנם אחר זה אירע דנענש ההוא גברא מן שמייא הרבה במיתת בנים, דהיינו שמתו לו בן ובת - א' בעי"הכ ואחד בליל יום הכפורים באותה עלייה שהיא למעלה מבית הכנסת. ואח"כ חלה עוד בן אחד מאותו חולי עצמו, אבל היה יושב בחדר אחר למטה ונתרפא, אבל עדיין לא חזר למשענתו. ואירע שהוליכוהו לאותה העליה, שהיו צריכים לכך מפני הטורח, ושם הכביד עליו חליו והלך גם הוא לבית עולמו וחל"ש. הן עתה האיש הזה חושש לו מחטאות, וחייו לשאו"ל הגיעו, אם יש מקום לתלות במעשה הנזכר עם היות שסמוכות שלו כדבר האמור גם שואל אם איתא דאיכא חשש ונדנוד עבירה, מה יעשה ויתקן באיזה תיקון קל ושיועיל לו להבא, אולי יחנן ה' ליתן לו בנים אחרים לחיים ושב ורפא לו על הכל יורנו המורה לצדק' ושכמ"ה.
 
הא ודאי כולי עלמא ידעין ההיא דרב בריש פרק קמא דשבת "כל עיר שגגותיה גבוהין יותר מבית הכנסת לסוף חרבה" כו', דמינה מטו בה כל הפוסקים ז"ל וכמבואר בא"ח סימן ק"ן. ...דכשבנו בני העיר לבית הכנסת לא חשו לבנותו כדינו ובנאוהו בשפל גגים דבהא ודאי כלהו ידם במעל הזה הילכך רמו רבנן עלייהו גודא רבא דבר השוה לכל נפש אשר בהו אמרי' לסוף חרבה. אמנם... היכא דמעיקרא בית הכנסת קיימא שפיר לעילא כדינה אלא דבתר הכי אתו קצת מבני העיר או חד מנייהו והגביה ביתו וממילא אתעביד העיקר טפל והגבוה השפל בכי האי ודאי דכי הדר דינא דשמיא לאו אכ"ע נייח אלא עליה דידיה ליהדר ונתן לאשר אשם לו.
 
 
נלכה נא לענין נד"ד לבדוק בדוקין שבעין על אותן ב' העמודים שעליהן בנה האיש הלזה יסוד בניינו. ראשון לציון מההיא דבאר היטב כו' כמבואר בשאלה. והנה הך מילתא כתבה הרב מג"א שם וז"ל: "צריך עיון דעכשיו אין נזהרין בזה. ונראה לי דכיון שיש אימת עכו"ם להגביה אינו רשאי. וא"ת נשפיל בתינו! וי"ל דכיון שיש הרבה בתי גוים בעיר שגבוהים מבית הכנסת א"כ בלא"ה ליכא היכרא לבית הכנסת כנ"ל לדחוק וליישב המנהג וכ"כ בכ"ה" עכ"ל. דוק מינה דתרתי בעינן חדא דליכא מציאות להגביה בית הכנסת, ועוד דבלא"ה איכא הרבה בתי גוים גבוהים אז נטה הרב לצדד להקל ואף גם זאת לא אמרה הרב בפשיטות אלא לדחוק ליישב המנהג...
ועוד קרוב לשמוע דכל מה שנטה הרב להקל אינו אלא באתרא דקביעא וקיימא בנויה ועומדת, שלא להצריכם עכשיו להשפיל ולתקן, אבל לאו למימרא דמהניא משענת הקנה הרצוץ הזה לעשות מעשה ולבנות לכתחילה...
זאת ועוד אחרת נ"ל פשוט שאין מלתיה דמר אמורה אלא בעיר שבתי ישראל מעורבין עם בתי הגוים שאז ודאי אפי' היו ישראל משפילין את שלהן לא היה שום היכר לבית הכנסת מחמת בתי הגוים אשר סביב יתהלכון אבל כשיש חצר אחרת כולה מיוחדת ליהודים ובתוכם בית הכנסת אין ספק דלא שייך בכי האי גוונא שום שריותא דכיון שכל בתי היהודים שבחצר סחור סחור לבי כנישתא שפלים ממנו איכא הכירא טובא לעילוי בית הכנסת ולא משגחינן בשאר השווקים הרחוקים מבית הכנסת שמחוץ לחצר דאותו החצר דינו כשכונה בפ"ע וכעיר קטנה דבאפי נפשיה קאי
 
8.   שפת אמת מסכת שבת דף יא עמוד א
 
ובלשון 'שגגותיה גבוהין' יש לדייק, דהוה ליה לומר 'שבתים שלה גבוהין מבהכנ"ס'. והיה נראה דדוקא הגג הגבוה שהיא ענין כבוד להבית אסור להיות גבוה מביהכנ"ס, אבל גוף דירת הבנינים והעליות אפשר אין איסור כלל, אך הוא קולא יתירה. אכן נראה דאתי לאשמעינן דסגי בהגבהת גג בהכנ"ס, אע"ג שגוף הדירה אינו גבוה, מ"מ כיון שהגג למעלה מכל גגות העיר שפיר דמי, וכן המנהג. ויש לעיין בעיר גדולה שיש כמה בתי כנסיות אי סגי בשגג של בהכנ"ס א' גבוה מגגות העיר או אסור להגביה הגג יותר מגג של בהכנ"ס הקטן וראשון נראה עיקר דסגי בבהכנ"ס א':
 
החזו"א אמר שישיבת פוניבז' וסלבודקה שבבני ברק, שהן הגבוהות מכל בתי העיר,מצילות את כל בני ברק.
 
9.   שו"ת יביע אומר חלק ו - או"ח סימן כו
 
נשאלתי אודות תושבי שכונה שקנו בית דירה בבנין רב - קומות, ועשאוהו לבית כנסת שישמש לתושבי השכונה והסביבה, והדיירים שגרים בקומה שמעל לבית הכנסת בהיותם חרדים לדבר ה' נפשם לשאול הגיעה אם רשאים לדור בקומה שמעל לביהכ"נ, או יש קפידא בדבר.
...סוף דבר הכל נשמע שיש להתיר לדור בקומה שמעל לבית הכנסת, ולשכב ולישן שם, בכל השטח שמעל לבהכ"נ, ובלבד שלא ישתמשו בשטח אשר מעל להיכל שיש בו ס"ת, ויכולים להניח שם ארון בגדים וכדומה. ובקומות העליונות מותר להשתמש ללא כל הגבלה גם בשטח שמעל להיכל. והנלע"ד כתבתי. והשי"ת יאיר עינינו בתוה"ק אמן.
 


קטגוריה: מסכת שבת
AtarimTR