ניצוצות מהדף היומי שיעורים של הרב ירון בן דוד

שבת

בס"ד                                                                                     יז באייר תשס"ה
                                                                                                26 במאי 05
שבת יז - כד:
נר שבת ונר חנוכה
 
החג האחרון שנוסף בלוח השנה העברי לפני יום העצמאות היה חג החנוכה. הוא נחקק בסוף ימי הבית השני, מספר דורות לפני שנערכה המשנה. חג הפורים, לעומת זאת, נקבע הרבה לפני כן, ממש לפני שנחתם התנ"ך, והוא זכה עוד 'להשתחל' לתוך התנ"ך.
המעניין הוא שחג החנוכה לא הצליח להשתחל באופן דומה אל תוך המשנה. שלא כמו פורים, שזכה למסכת שלמה - מסכת מגילה - חג החנוכה לא זכה כמעט באזכור בש"ס. בשבעה מקומות במשנה נזכר חג החנוכה, ובכולם כבדרך אגב: קריאת התורה בחנוכה, ביכורים עד חנוכה, הודעה על קידוש חודש כסלו מפני החנוכה, הספד ותענית בחנוכה, ודינו של נר חנוכה שגרם לדליקה. אבל כל דיני חג החנוכה והסיבה לקביעת החג, מעולם לא נכתבו במשנה. כל הדינים הללו נמצאים בדפים שאותם אנו לומדים השבוע בדף היומי.
הרב ראובן מרגליות (יסוד המשנה ועריכתה, עמ' כב) טוען שהסיבה לכך היא שהרומאים ששלטו אז ביד רמה לא הניחו ליהודים לפרסם את הדינים הללו, כי חג החנוכה נתפס כחג של מרד בשלטון. זו גם הסיבה לאחת ההלכות שלמדנו השבוע, שבשעת הסכנה מותר להניח נר חנוכה על השולחן ולא כלפי רשות הרבים: הסכנה היא מפני הרומאים שלא התירו להדליק נר חנוכה, כי ראו בזה סמל להתקוממות נגדם.
אז איך כל זה מתקשר למסכת שבת? -ע"פ דברי הגמרא שלמדנו השבוע:
 
1.   תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד א
 
אמר רב הונא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת - אין מדליקין בהן בחנוכה, בין בשבת בין בחול. אמר רבא: מאי טעמא דרב הונא - קסבר: כבתה זקוק לה, ומותר להשתמש לאורה.
ורב חסדא אמר: מדליקין בהן בחול, אבל לא בשבת, קסבר: כבתה אין זקוק לה, ומותר להשתמש לאורה.
אמר רבי זירא אמר רב מתנה, ואמרי לה אמר רבי זירא אמר רב: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת - מדליקין בהן בחנוכה, בין בחול בין בשבת. אמר רבי ירמיה: מאי טעמא דרב - קסבר: כבתה אין זקוק לה, ואסור להשתמש לאורה.
 
ישנו הבדל עקרוני בין נר שבת ונר חנוכה, וזה מה שגורם להבדל ההלכתי: נר חנוכה נועד רק לפרסום הנס ולא להשתמש לאורו, בעוד נר שבת נועד להשתמש לאורו. לכן מותר להדליק נר חנוכה גם מפתילות ושמנים שלא נדלקים יפה, כי איננו משתמשים באור זה.
ובכל זאת, ישנו דמיון מסויים בין שני הנרות הללו: את שניהם מדליקים לפני השקיעה, לפני ההדלקה (או אחריה - בגלל בעיה בקבלת שבת) מברכים, וכו'. כידוע, בחנוכיות רבות היה מקובל לקבוע שני שמשים - ששימשו כנרות שבת בשבת חנוכה. אך כשיש התנגשות בין שני הנרות הללו, כגון שיש לאדם רק נר אחד, הגמרא קובעת בפירוש שנר שבת קודם לנר חנוכה. וכך אומרת הגמרא:
 
2.   תלמוד בבלי מסכת שבת דף כג עמוד ב
 
אמר רבא, פשיטא לי: נר ביתו ונר חנוכה - נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. נר ביתו וקידוש היום - נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. בעי רבא: נר חנוכה וקידוש היום מהו? קידוש היום עדיף - דתדיר, או דילמא: נר חנוכה עדיף, משום פרסומי ניסא? בתר דאבעיא הדר פשטה: נר חנוכה עדיף, משום פרסומי ניסא.
 
איזה משני הנרות הללו קדום יותר - נר שבת או נר חנוכה? לכאורה פשוט שנר שבת קדום יותר, שהרי דיני נר שבת אכן נכתבו במשנה. אך, כאמור, אין זה פשוט כל כך, כי אולי לא נכתבו דיני נר חנוכה רק בגלל הרומאים. במשנה תורה לרמב"ם, נר שבת נמצא בשני מקומות בהלכות שבת. בפרק ה, שעוסק בהכנות לשבת, ובפרק ל שעוסק בכבוד שבת.
וכך כותב הרמב"ם בפרק ה, בין הלכות ההכנה שבת:
 
3.   רמב"ם הלכות שבת פרק ה, הלכות א-ג
 
הדלקת נר בשבת אינה רשות אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק, ולא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה כגון עירובי חצרות או נטילת ידים לאכילה אלא חובה, ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת, אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת, וחייב לברך קודם הדלקה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת, כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי סופרים.
מותר להשתמש בנר של שבת, והוא שלא יהא הדבר צריך עיון הרבה, אבל דבר שצריך לדקדק בראייתו אסור להבחינו לאור הנר גזירה שמא יטה.
המדליק צריך להדליק מבעוד יום קודם שקיעת החמה, ונשים מצוות על דבר זה יותר מן האנשים לפי שהן מצויות בבתים והן העסוקות במלאכת הבית, ואף על פי כן צריך האיש להזהירן ולבדוק אותן על כך ולומר לאנשי ביתו ערב שבת קודם שתחשך הדליקו את הנר, ספק חשיכה ונכנס השבת ספק לא נכנס אין מדליקין.
 
4.   רמב"ם הלכות שבת פרק ל הלכות א-ה
 
ארבעה דברים נאמרו בשבת שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים והן מפורשין על ידי הנביאים, שבתורה 'זכור' ו'שמור', ושנתפרשו על ידי הנביאים כבוד ועונג שנאמר "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד".
איזהו כבוד? זה שאמרו חכמים שמצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת מפני כבוד השבת ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש מיחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך, וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך.
ומכבוד השבת שילבש כסות נקיה, ולא יהיה מלבוש החול כמלבוש השבת, ואם אין לו להחליף משלשל טליתו כדי שלא יהא מלבושו כמלבוש החול, ועזרא תיקן שיהו העם מכבסים בחמישי מפני כבוד השבת...
מסדר אדם שולחנו בערב שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית, וכן מסדר שולחנו במוצאי שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית, כדי לכבדו בכניסתו וביציאתו, וצריך לתקן ביתו מבעוד יום מפני כבוד השבת, ויהיה נר דלוק ושולחן ערוך ומטה מוצעת שכל אלו לכבוד שבת הן.
 
שני אספקטים יש לנר שבת, אם כן: מצד אחד זהו חלק מהכבוד של שבת, כמו נר דלוק ומיטה מוצעת, ומצד שני יש הלכות מאוד ברורות לנר הזה, וצריך גם לברך על הדלקתו. וכאן יש לשאול שאלה מעניינת: מדוע אנחנו מברכים על הדלקת נר שבת? הרי איננו מברכים על עריכת השולחן ועל הצעת המיטה!
יש לציין שבשום מקום בגמרא לא כתוב שמברכים על נר שבת! הברכה הזו, שראינו אותה ברמב"ם, נתקנה רק בתקופת הגאונים. עוד יש לשאול על נוסח הברכה: האם אכן ציוה אותנו הקב"ה להדליק נרות בשבת? הרי כל מה שצריך זה שיהיה נר דולק, אבל לאו דוקא להדליק את הנר!
לגבי נר חנוכה נשאלת השאלה בגמרא האם הדלקה עושה מצוה או הנחה עושה מצוה:
5.   תלמוד בבלי מסכת שבת דף כב עמוד ב
 
איבעיא להו: הדלקה עושה מצוה או הנחה עושה מצוה... תא שמע, דאמר רבי יהושע בן לוי: עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו, למוצאי שבת מכבה ומדליקה. אי אמרת בשלמא הדלקה עושה מצוה - שפיר. אלא אי אמרת הנחה עושה מצוה, האי מכבה ומדליקה? מכבה ומגביהה ומניחה ומדליקה מיבעי ליה! ועוד, מדקא מברכינן אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה שמע מינה: הדלקה עושה מצוה, שמע מינה.
 
אחת ההוכחות בגמרא לכך שההדלקה עושה מצוה בנר חנוכה, הוא מנוסח הברכה 'להדליק נר של חנוכה'. אך ברור שלגבי שבת החיוב הוא שיהיה נר דולק, ולא עצם ההדלקה. מדוע, אם כן, מברכים 'להדליק נר של שבת'? התוספות אכן טוען שגם בנר שבת הדלקה עושה מצוה, ולכן אם היה נר דולק, צריך לכבות ולהדליקו מחדש.
 
6.   תוספות מסכת שבת דף כה עמוד ב ד"ה חובה
 
ויש שרוצים לומר דאין לברך אהדלקת נר, מדקרי ליה חובה כדאמרינן (חולין קה.) מים אחרונים חובה ואין טעונין ברכה. ואומר ר"ת דשיבוש הוא דלא דמי למים אחרונים דלא הוי אלא להצלה בעלמא, אבל הדלקת נר היא חובה של מצות עונג שבת וכמה חובות הן דטעונין ברכה. ומה שאומר טעם אחר שלא לברך משום שאם היתה מודלקת ועומדת לא היה צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה ולא להדליק אחרת אין נראה דהא גבי כיסוי הדם (שם פז.) אם כסהו הרוח פטור מלכסותו אפ"ה כשמכסה צריך לברך. וכן נולד מהול איכא למ"ד דאין צריך להטיף ממנו דם ברית וכשמל תניא בשילהי פר' ר' אליעזר דמילה (לקמן דף קלז:) המל אומר כו' ובסדר רב עמרם יש המדליק נר בשבת מברך אשר קדשנו כו' ועוד נראה לר"ת שאם היה הנר מודלק ועומד שצריך לכבות ולחזור ולהדליק כדאמר ליה ההוא סבא ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר (לעיל דף כג:).
 
מדוע צריך להדליק את הנר שהיה דולק לפני השבת? הרי אם מטרת הנר היא רק שיהיה אור בשבת, ודאי שאין צורך לכבות ולהדליק מחדש!
 
כאמור, הרמב"ם סובר שהדלקת הנר בשבת היא חובה בפני עצמה, לא רשות ואף לא כמו נטילת ידיים. אך נראה שלא כל הראשונים הסכימו עם הדברים האלה של הרמב"ם. כך מופיע בגמרא, לגבי הדלקת נר שבת בעטרן:
7.   תלמוד בבלי מסכת שבת דף כה עמוד ב
 
רבי ישמעאל אומר אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת. מאי טעמא? - אמר רבא: מתוך שריחו רע, גזרה שמא יניחנה ויצא. אמר ליה אביי: ויצא! - אמר ליה, שאני אומר: הדלקת נר בשבת - חובה
 
8.   רש"י מסכת שבת דף כה עמוד ב
 
חובה - כבוד שבת הוא, שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא.
9.   תוספות מסכת שבת דף כה עמוד ב
 
הדלקת נר בשבת חובה - פי' במקום סעודה דחובה היא שיסעוד במקום הנר משום עונג. אבל מהדלקת נר גופיה לא הוה פריך אביי דפשיטא דחובה היא דהתנן (לקמן דף לא:) על ג' עבירות נשים כו' על שאינן זהירות בהדלקת הנר.
 
התוספות מדגישים שהדלקת הנר היא חובה עצמאית, ולא על כך שאל אביי. מעבר לחובה להדליק נר של שבת, יש חובה שהיא תהיה דולקת בזמן הסעודה, וזהו החידוש של רבא. ומנין לתוספות שיש חיוב עצמאי להדליק נר של שבת? - מהמשנה בסוף פרק שני:
 
10.                      משנה מסכת שבת פרק ב משנה ו
 
קטגוריה: מסכת שבת
AtarimTR