ידיעון 2717 פר' שמיני - פרה

 

בס"ד י"ט באדר ב' תשע"א
 
פרשת שמיני - פרה
 
17.34
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
17.45
מנחה, קבלת שבת, ערבית
       דרשת הרב 
 
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
19.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 20.00 – 22.00
נא להביא כלים עד 21.45
13.00
מנחה גדולה
16.15
שעור בדף יומי
16.30
נשים אומרות תהילים – בבית סעדון
17.00
מ נ ח ה
 
 
18.33
ערבית, הבדלה
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד' ו'               06.00
 שחרית ב'  ה'                   05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            16.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
    כיתות א'-ג'  -  לימור נתנזון
 
    כיתות ד'-ו' -  אסתר פורשר
 
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
19.00
גדולי המחשבה הישראלית
חדר עיון
יום שני
 
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגמלאים
 מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
20.30
סדנת "פעמונים"
בית צוותא
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
 
 
"סבא מרדכי ברמן ז"ל לימד את בנו יששכר לקרוא בתורה לקראת בר-המצווה שלו. יששכר לימד את בנו מאיר לקרוא בתורה לקראת בר-המצווה שלו, ומאיר לימד את בתו עדן לקרוא בתורה לקראת בת-המצווה שלה..."
בשבת שעברה חגגנו עם עדן, נכדתנו הבכורה, את כניסתה לעול מצוות בגיל 12. עשינו זאת בתפילה משפחתית עם קריאה בתורה של נשות המשפחה, ובעיקר של עדן שקראה בהצלחה שלושה קטעים מהפרשה.
לאחר גלילת ספר התורה עם השמלה לזכרו של שרגא כ"ץ היקר, מה שגרם לנו להתרגשות נוספת, בירכתי את נכדתי בבית התפילה, נוכח בני המשפחה שלנו, וסיפרתי לעדן שהוריה, מאיר ולורנס, הגשימו את חלומו של אבי, סבא נתן ז"ל, שעסק הרבה בשאלת שוויון מעמדה של האישה היהודייה בעולם התורני היהודי ובקיום המצוות.   וכך בירך סבא נתן את טל בתנו בבת-המצווה שלה לפני 12 שנים:
"רק דבר אחד לא השגתי לצערי אצל שתי הנכדות שלי (זהר וטל) בהגיען למצוות. חלמתי שאזכה לשמוע מפיהן קריאה בפרשת השבוע או פרק בנביא – שלא לדבר כבר על עלייה לתורה... וברשותכם אביא שתי דוגמאות של פסיקה ליברלית ונועזת מתקופת התלמוד.
הברייתא במסכת עירובין (צ"ו) מספרת שמיכל בת שאול מתעטרת הייתה בתפילין – ולא מיחו בה חכמים. ומוסיף רבנו תם בתוספות: "מכאן דמותר לנשים לא רק לקיים, אלא גם לברך על כל מצוות עשה שהזמן גרמן – אף על גב דפטורות הן – ואין לחשוש לברכה לבטלה".
דוגמא שנייה במסכת חגיגה (ט"ז) – בדיון על מצוות סמיכה – מובא מקרה שהתירו חכמים לנשים לסמוך על זבח שלמים. אופייני במיוחד ההסבר שניתן להיתר זה – והוא – "כדי לעשות להן נחת רוח". יוצא אפוא שמה שאני מעז לחלום ולהציע – זה בקושי – הטוב במיעוטו! אך נראה שחלומי זה יתגשם – אולי – אצל הנינות שלי, אך למי יש הזמן והכוח לחכות עד אז"!
אז סבא נתן יכול להיות שמח ושבע רצון שם בשמים. עדן, נינתו הבכורה, בעזרת הוריה, מאיר ולורנס, הגשימו את חלומו וכולנו נרתמנו בהתרגשות ובשמחה. למדנו את הקריאה בתורה, עלינו לתורה ובירכנו את עדן שלנו בברכת התורה המסורתית: "ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה". מזל טוב.
סבתא יונה וסבא יששכר
 
מה בגיליון?
·         ויזמרון לך – הרב ירון
·         משלחן מרכז המשק – שמואל ברוכי
·         רוקדות באמונה – ג'ודי פורת
·         הילדה נחמה ון-סטרטן ז"ל – המשפחה
·         ספיחי פורים – עדנה שורץ
·                     באסיפה – דינה אמיר
·                     בבית המדרש לגמלאים – דינה אמיר
·                     יישר כח – נורית סוקולובסקי
·                     בקיבוץ הדתי – עמוד"שבועי
·                    מענף המזון – שולי גל
      
                                    כלבו דף ולוחות זמנים
                                                               קראו בנעימות !
המערכת
 
וִיזַמְּרוּן לָךְ                         וּבְכֵן וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
                                                    אָז רֹב נִסִּים הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה                             בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת זֶה הַלַּיְלָה
                                                    גֵּר צֶדֶק נִצַּחְתּוֹ כְּנֶחֱלַק לוֹ לַיְלָה                                                            וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה 
דַּנְתָּ מֶלֶךְ גְּרָר בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה                           הִפְחַדְתָּ אֲרַמִּי בְּאֶמֶשׁ לַיְלָה
וְיִשְׂרָאֵל יָשַׂר לָאֵל וַיּוּכַל לוֹ לַיְלָה                                                          וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה 
זֶרַע בְּכוֹרֵי פַּתְרֹס מָחַצְתָּ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה              חֵילָם לֹא מָצְאוּ בְּקוּמָם בַּלַּיְלָה
טִיסַת נְגִיד חֲרֹשֶׁת סִלִּיתָ בְּכוֹכְבֵי לַיְלָה                                                  וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה 
יָעַץ מְחָרֵף לְנוֹפֵף אִוּוּי הוֹבַשְׁתָּ פְגָרָיו בַּלַּיְלָה       כָּרַע בֵּל וּמַצָּבוֹ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה
לְאִישׁ חֲמוּדוֹת נִגְלָה רָז חֲזוֹת לַיְלָה                                                      וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה 
מִשְׁתַּכֵּר בִּכְלֵי קֹדֶשׁ נֶהֱרַג בּוֹ בַּלַּיְלָה                  נוֹשַׁע מִבּוֹר אֲרָיוֹת פּוֹתֵר בִּעֲתוּתֵי לַיְלָה
שִׂנְאָה נָטַר אֲגָגִי וְכָתַב סְפָרִים בַּלַּיְלָה                                                  וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה 
עוֹרַרְתָּ נִצְחֲךָ עָלָיו בְּנֶדֶד שְׁנַת לַיְלָה                  פּוּרָה תִדְרֹךְ לְשׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה
צָרַח כַּשּׁוֹמֵר וְשָׂח אָתָא בֹקֶר וְגַם לַיְלָה                                                וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה 
קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה                רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה
שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה        תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה 
 
 
מכיוון שאנחנו מתקרבים כבר לפסח, ובדרך כלל בליל הסדר בשעה שהפיוט הזה נאמר איננו מצויים בשיא הריכוז שלנו, נתחיל לעיין בפיוט זה כבר היום. הפיוט נכתב ע"י יניי - מגדולי הפייטנים הקדמונים - במאה השישית לספירה, וכנראה שלא נתחבר כלל לפסח אלא לשבת פרשת בא, אך האשכנזים נוהגים לשיר אותו לאחר ליל הסדר. הפיוט מונה אחד עשר נסים שאירעו בלילה בהיסטוריה של עם ישראל, ומסודר לפי הא"ב. אגב, חז"ל אומרים על רוב הנסים המתוארים בפיוט הזה שהם אירעו באותו לילה - ליל הסדר.
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה - הפזמון של הפיוט לקוח מתוך התיאור של מכת בכורות (שמות יב, כט): "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם".
אָז רֹב נִסִּים הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה - הרבה נסים נעשו דוקא בלילה, בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת זֶה הַלַּיְלָה - נחלקו חז"ל (ברכות ג, ב) האם יש שלוש או ארבע אשמורות בכל לילה. הנסים, לפי הפייטן, אירעו בתחילת האשמורות הללו. גֵּרצֶדֶק נִצַּחְתּוֹ כְּנֶחֱלַק לוֹ לַיְלָה - זהו אברהם אבינו, שבעת מלחמתו בארבעת המלכים, נאמר (בראשית יד, טו): "וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה". חז"ל אומרים (בראשית רבה מב, טו) שבזכות מעשה זה זכו בניו ליציאת מצרים בחצי הלילה.
דַּנְתָּ מֶלֶךְ גְּרָר בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה - כאשר נלקחה שרה לבית אבימלך, נאמר בתורה (בראשית כ, ג): "וַיָּבֹא אֱ-לֹקִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ". חז"ל אומרים שגם הנס הזה אירע בליל פסח.  הִפְחַדְתָּ אֲרַמִּי בְּאֶמֶשׁ לַיְלָה - כאשר לבן רדף אחרי יעקב (בראשית לא, כד), נאמר: "וַיָּבֹא אֱ-לֹקִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע". לפי חז"ל (במדבר רבה כ, יב) גם זה אירע בליל פסח.  וְיִשְׂרָאֵל יָשַׂר לָאֵ-ל וַיּוּכַל לוֹ לַיְלָה - הכוונה למאבקו של יעקב עם המלאך, וכאן משתמש הפייטן בלשון הנביא (הושע יב, ה): "וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל". המאבק הזה התרחש זמן קצר לאחר הלילה שבו נראה ה' ללבן, ולכן הוא ודאי לא אירע בליל פסח.
 
הרב ירון
 
משולחן מרכז משק – באווירה (כי)פורימית
לאחר פורים, כאשר מעיינים במגילה, אפשר לשים לב שבסופה מופיעות ההנחיות כיצד לציין את פורים לעתיד לבוא: מתנות לאביונים ומשלוח מנות איש לרעהו. לא תחפושות, לא מסיכות ולא נעליים.
סיפור המגילה עצמו, להבדיל ממה שלמדנו בצעירותנו, הינו סיפור של התנהלות פוליטית די רגילה, שיכולה לשמש כרקע לסדרת טלוויזיה או סתם סיפור מהחיים (גם הקיבוציים). התנהלות פוליטית בה הדמויות אינן חושפות את זהותן או מחשבותיהן וכוונותיהן האמיתיות.
למעשה, ההתחפשות הנהוגה כיום, אשר יש בה מעין הקמת מסך (מסיכה) בין איש לרעהו, היא ההיפך ממה שקיבלו וקיימו עליהם היהודים, קרי: מתנות לאביונים ומשלוח מנות, מעשים אשר יש בהם פתיחות ונתינה לאחר מתוך כוונה להיטיב לו.
ברוח זו אני מזמין אתכם להצטרף לעשייה, לפעילות משקית וציבורית על מנת שנוכל להמשיך לקיים ולקדם את ביתנו כקיבוץ מצליח.
הרשמה אצלי במשרד. בואו בהמוניכם.
 
רפת:  לאחר ניסיונות רבים לאיוש הצוות בכוחות מקומיים, נכנס לעבודה ברפת עובד שכיר בשם עידן בן חנן. המהלך מורכב ורגיש – אך עם זאת, אנו מבינים שהרפת, כענף מרכזי בכלכלתנו, חייבת לפעול על בסיס יציב, ומקווים שבעתיד נמצא דרך למשוך אל הרפת כוחות מקומיים ורעננים. בהצלחה לצוות הוותיק ולעידן .
סנאק טיים:  בשעטו"מ נתקבל אישור מרשות ההגבלים העסקיים למיזוג בין סנאק-טיים למאפיית ברמן.
כבר התקיימה פגישת הנהלה ראשונה על מנת לצאת לדרך החדשה במהירות. יישר כח ותודה למוישי, שלמה ואסנת, אשר ניהלו את המו"מ הארוך והמתיש. בהצלחה לכולנו.
תוכנית השקעות2011: אישרנו השבוע את תוכנית ההשקעות לשנת 2011.
במהלך הדיון הועלו הערות לגבי תהליך ההכנה וקבלת ההחלטות בנוגע לסעיפים שונים, והצגת החומר. ההערות נרשמו ואנו נשתדל להפיק לקחים לבאות. במסגרת סיכום 2010.       
בעוד כחודש יוצאים ממצרים, תתחילו להתכונן.....
                                                      שמוליק ברוכי
 
 
 
 
אמא הילדה-נחמה ון-סטרטן ז"ל – דברי פרידה
 
היות ולא מספידים בשושן פורים, רציתי רק לומר מספר מילים על אמא.
אמא גדלה כבת כפר הולנדית טיפוסית, מילדות חלבה פרות ביד, הסיעה עגלות מספוא, ועזרה בכל עבודות המשק. אביה נפטר בצעירותה ויחד עם אמה ואחיותיה הקטנות עמלו להחזיק את הרפת ואת הגידולים בשדה. בשעות הפנאי למדה תפירה וסריגה.
במהלך מלחמת העולם השנייה אבא יוסף ובן דודו דניאל ביקשו מסבתא דויזר למצוא מסתור מפני הנאצים. סבתא הסכימה, ובמשך שלוש שנים חיו אבא ודניאל במחבוא בין ערימות החציר כשאמא ואחותה מביאות להם אוכל תוך חירוף נפשן וסכנת גילוי מצד הנאצים, שערכו חיפושים בחווה. למרות התנאים הקשים והחיים בפחד מתמיד, אמא ואבא התאהבו והחליטו להתחתן, ובתום השואה אמא התגיירה בהליך שלקח 3 שנים.
במהלך הגיור למדה אמא גם לבשל את כל המאכלים היהודיים-הולנדיים הטיפוסיים כמו פיס-קוקיס, חרמז'ליש, וכמובן רוסטביף, כך שאבא יכול היה להרגיש בבית למרות שהוריו נספו באושוויץ.
כשעלינו לארץ אמא עזבה את כל משפחתה בהולנד כמו שנאמר: "זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרַי במדבר בארץ לא זרועה".
הקליטה בארץ לא הייתה פשוטה, ובעוד אבא טרח על פרנסה, אמא התמודדה עם קשיי שפה ותרבות שלא הכירה, תוך טיפול בשלושה ילדים, עד שהתאקלמה בסביבה הישראלית. כהולנדית שידעה לרכב על אופניים לפני שלמדה ללכת, אמא הייתה מרכיבה אותי ואת שני אחי על האופניים בצאתה לסידורים וקניות, מחזה שטרם נראה עד אז בגבעתיים... בינתיים נולדה גם ליני אחותי הצברית, ואמא שקדה על גידולנו לתפארת.
מכה קשה נחתה על אמא כשאבא נפטר לפני 22 שנים והיא נותרה לבדה, לאחר שדרכיהם לא נפרדו מאז הייתה נערה צעירה. בכל זאת אמא האריכה ימים, וזכתה לנחת ממשפחתה הענפה: שלושה-עשר נכדים ותשעה עשר נינים.
במלאת לה 80 זכתה אמא להכרה במעשה האמיץ שעשתה משפחתה בשואה, וקיבלה את אות "חסידת אומות העולם", על הסתרת אבא ודניאל, בטקס מרגש ביד ושם המחודש. כך נסגר המעגל שהתחיל בהולנד לפני שנים רבות, ואמא קיבלה את ההוקרה הראויה לה.
לסיום אני רוצה לומר לאמא:
אֲהַבַת חֶסד ואֲהַבַת הזוּלת היו נֵר לרגלייך, מופת ועזר היית למשפחתך, בעלך וילדייך.
שמך ומעשייך הטובים יהיו תמיד לנגד עינינו, מוקירים ומתגעגעים, לנצח תישארי בזיכרוננו.
                                                        תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.                                                             
                                                                                                        לואי (יהודה) נוה
 
 
 
מכתב לסבתא מנכדתה שירה – הוקרא בלוויה ע"י הנכד גיא
סבתא היקרה,
קשה להאמין שזאת הפעם האחרונה בה אוכל להגיד שלום ואני לא לצידך. מאוד רציתי להיות שם ולתת לך את הכבוד שמגיע לך, בתור סבתא, בתור אמא, בתור אישה, ובתור חסידת אומות העולם.
בשבוע שעבר הלכתי לארוחת שבת אצל חברה שלי ולא הפסקתי לספר את הסיפור הלא יאומן של סבתי, סיפור הגבורה וההנצחה שיישמר לדורות, לנצח. תמיד אתגאה בך ובמה שעשית במהלך השואה, איך שהצלת את סבא והתחלת מורשת חדשה.
תמיד אספר איך הלכת בעקבות רגשות ליבך, ועלית לארץ הקודש, בלי שום הבנה והכרה, עם ויתור על כל הנוחות של הולנד והמשפחה. אנחנו סוגרים מעגל, היום יותר מתמיד אני מבינה עד כמה הדבר קשה, ומה צריך להקריב בשביל לעשות צעד קשה. אבל אני מבטיחה לך, שאני לא אשבור את המורשת שלך, וגם אני מבינה עד כמה חשוב לגור בישראל ולגדל את הדור הבא שם. אני לא אשכח את הכבוד שהיה לי ללבוש מדי צה"ל, בזמן שאת קיבלת את התואר המכובד "חסידת אומות העולם", רק התואר מסביר את ההקרבות ואת הערכים שהיו לך בזמן המלחמה. אלו הערכים שהנחלת לי, לא מוותרים על מולדת שכזאת. לא עוזבים מסורת כמו שיש לנו.
את הימים האחרונים ביליתי בהעלאת זכרונות עבר. איך היינו צופות ב"יפים ואמיצים" כל יום בשעה 4 אחה"צ. את צנצנת הממתקים שתמיד הייתה בארון לכל מי שחפץ במשהו מתוק לחיך. בעוגיות החמאה המתוקות שהיית אופה, ואנחנו היינו מתגנבים לקחת עוד אחת כל פעם. בגמד שתפרת לי כדי שיהיה אחד לך ואחד בשבילי, שתמיד יהיו שם. אני זוכרת איך תמיד היית מחייכת אליי כשהייתי קוראת "סבתא" מהחצר, ואת היית יושבת בכיסא, נהנית מהגינה הפורחת וממזג האוויר הנעים. איך היית באה לטקסים בבית הספר ולארועים בבני עקיבא, ותמיד אהבתי לראות אותך ברקע.
לא הייתי גדולה מספיק בשביל לזכור את סבא, אבל את שמרת על הזכרונות, והתמונות. תמיד סיפרת לי איזה יפה תואר הוא היה ועד כמה הוא מצא חן בעינייך, ואיך הלכת אחריו בעקבות ליבך ורגשותייך. דרכך למדתי מי הוא היה, והסיפור שלכם תמיד מפיח בי תקווה.
אני מאוד מתגעגעת אלייך סבתא, אל כל מה שהיית. הסבתא ההולנדית עם האופניים, והסבתא הדואגת, והסבתא האופה, והסבתא עם הגינה, והסבתא, הסבתא שלי.
אני מצטערת שאני לא שם עכשיו, אני כואבת את האובדן שלך מאוד. רציתי להיפרד ממך ולחבק אותך ולתת לך נשיקה. כדי שתזכרי עד כמה אני אוהבת אותך.
הזכרונות שלך ישארו לנצח אצלי בלב, ילדי יגדלו על אותם הערכים שאת השרשת לנו. ילדי תמיד ישמעו עליך סבתא, ילדי ילמדו על הכבוד שרחשתי לך, ועל האהבה שלי אלייך.
אני אוהבת אותך סבתא, ואבוא לבקר אותך בקרוב מאוד. עכשיו אלוהים לצידך, אבל אני אמשיך לקרוא "סבתא", כי את תמיד תהי סבתא שלי.
 
ליהודה (לואי) נוה
ולכל בני המשפחה
השתתפותנו העמוקה ביגונכם
במות האמא-הסבתא
חסידת אומות העולם
הילדה נחמה ון-סטרטן ז"ל
בנחמת ציון וירושלים תנוחמו
 
 
רוקדות באמונה
 
לפני כשבועיים דבורה רייניץ ואני יצאנו לפסטיבל המחול הראשון לנשים. החלטת "אמונה" להעצים את כוחן של נשים ולקדם התפתחותן בתחומי האומנות בכלל, ובמקרה זה במחול – דווקא ביום האשה הבין לאומית. הכנס התקיים בקיבוץ צרעה והשתתפו בו כ-800 נשים בכל הגילאים ומכל רחבי הארץ. המנהלת האמנותית של הפסטיבל היא טליה פרלשטיין, ראש המסלול למחול ותנועה של מכללת אורות, והיא כותבת כך: "מזה כ-13 שנים המסלול למחול ותנועה במכללת אורות עמל לחיבור בין אומנות המחול ועולם האמונה. עבודה קשה של זיכוך תנועתי רוחני ונפשי הולידה אט אט עולם מחולי מופלא... משתדל בנקיות להביע את המתרחש במעמקי נפשות מאמינות."
היו מופעים על הבמה המרכזית, וגם סדנאות התנסות בכמה תחומים מעולם התנועה: פלמנקו, קונטקט, ג'ז, ריקודי בטן, ריקוד אפריקאי, מדרש מחול, ועוד.
לקראת סוף היום התקיים טקס הענקת אות אשת השנה של "אמונה" לד"ר חנה קטן. היא תושבת מבוא חורון, בת 52, נשואה לרב יואל קטן, רופאת נשים בכירה ובעלת שם במרכז הרפואי "שערי צדק" בירושלים. לצד זה, ד"ר קטן מנהלת מרפאות ומרכזים לבריאות האישה והמשפחה, תוך התמקדות בתחומי פריון, וייעוץ גניקולוגי על פי ההלכה. היא נחשבת למרצה מבוקשת ומפרסמת טורים קבועים ומאמרים רבים בענייני רפואה והלכה.
היה לי ולדבורה כייף גדול להשתתף בארוע מושקע ומרשים זה. הכל היה מאורגן להפליא, כולל כיבוד במשך כל היום, וארוחת צהריים קלה לכל המשתתפות.
אני גאה לייצג את הקבה"ד ב"אמונה", והייתי רוצה להעביר את התרשמותי מהארגון העצום הזה חזרה לתוך ד' אימותנו.
להזכירכם, "אמונה" זכתה בפרס ישראל על עבודתה המתמדת לקידום האשה הדתית, תוך תרומה לכלל ישראל בתחומים רבים. לזכותה:
26 סניפים ברחבי הארץ
135 מעונות יום ומעונות רב-תכליתיים
4 אולפנות תיכוניות
מכללה אקדמית להכשרת עובדי הוראה בתחומי אמנות, תיאטרון ועיצוב.
5 בתי ילדים, פנימיות וכפרי נוער.
מרכז חירום לנערות במצוקה, מקלט וקלט חירום לילדים במצבי סיכון.
13 מרכזים לייעוץ וטיפול במשפחה.
"בת עמי" – אגודת הש"ל מטעם "אלומה-אמונה" (אלומה של הקבה"ד)
מדרשה ללימודי האישה והמשפחה: הורות, זוגיות והגיל השלישי.
בתי מדרש לנשים – ללימודי יהדות ומחשבת ישראל.
מרכז להב"ה – ללימודי הבית היהודי.
מועדון נשות עסקים וקריירה.
חוגים ארציים לדוברות אנגלית.
28 סניפי "אמונה-עולמית" בתפוצות.
בברכה,
ג'ודי פורת - נציגתכן באמונה
 
 
ספיחי פורים
במסיבת פורים נחמדה חגגנו את "חתונת השנה" עם כמה וכמה כלות וחתנים מקומיים
שלהם הועמדה חופה משותפת על הבמה. "חופה וקידושין" ניתנו ע"י "הרב" הושע נתנזון ואנו מביאים כאן את נוסח "שבע הברכות" שיוחדו לאירוע.
 
  • ברוכות אתן הבגירות, דור המייסדות, בסעודת שבע הברכות.   "לחיים" !
  • ברוכים אתם החברים, בעיקר הנוכחים בסעודת הפורים. "לחיים" !
  • ברוכות אתן החברות בתודה ליוצר עולמות. מה זה חשוב החברים – העיקר החברות. "לחיים"!
  • ברוכים אתם החברים, הבה נודה לא-לוקים, על צעירים בהסדר בנים שאולי יחיו בצלם דמות ההורים, להתקין קיבוץ שיהא בניין עדי עד. ברוכים אתם חברים יוצרי הסדרים. "לחיים"!
  • שוש תשיש ותגל הקבוצה בקיבוץ בנותיה לתוכה לסעודה. ברוכות אתן חברות, תשמח הקבוצה בבנותיה. "לחיים"!
  • שמח נשמח עם רעינו האהובים בארוחה זו שהיא כגן עדן מקדם. ברוכים אתם חברים משמחי השותפים. "לחיים"!
  • ברוכים אתם חברים בהודאה לריבון עולם, אשר ברא ששון ושמחה, בגיר ובגירה, גילה, רינה, דיצה וחדווה, אהבה ואחווה, ושלום ורעות. מהרה, נבקש מא-לוקינו, יישמע בבתי הקבוצה שבמורדות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול צעירה וצעירה, קול מצהלות חברים מקטנועם ונערים מהגה טרקטורם. ברוכים אתם נוכחים, לשמח חבר עם החברה. "לחיים" !
 
תודה לכל מי שטרח לקראת אירועי הפורים ובמהלכם– מקריאת המגילה אף על פי כן ולמרות הכל, לכל השותפים למבצע "משלוח המנות" הפנימי, לילדים שבאו והתנדבו לעזור בעריכת חדר האוכל לקראת הסעודה, ולכל התורנים בחג.
                                        שנזכה לחוג את כל חגינו בשמחה ובטוב לבב !
עדנה שורץ
 
 
  
באספת החברים   ט"ו באדר ב' תשע"א 21.3.2011
1.       תוכנית ההשקעות היצרניות, משק-שונות והצרכניות אושרה אחרי דיון ארוך.
הדיון נסב בעיקר על תהליך הגשת הבקשה לבניית סככת עגלים שתיכנונה לא הושלם, ועל תוכנה חדשה לסידור רכב, ועוד. בשם המשתמשים הרבים צויין בסיפוק הביקוש הרב לחדר הכושר המחייב שידרוג המכשירים.
2.       אושר צירופם של ג'ני פרץ ושל אביעד אדן לצוות איכס"ה (=איכות הסביבה).
3.       הדיון בהצעת הצוות לניסוח תקנון לחישוב ותק החברים נדחה לאספה נוספת.
רשמה: שולי גל. הביאה לדפוס: דינה אמיר
 
 
 
בבית המדרש לגימלאים
ביום שלישי הקרוב - כ"ג באדר ב'  29.3.2011 בשעה 10.15
נשמע את הרצאתה של יהודית ינקלוביץ בנושא:
מעבר למסך הברזל – יהדות הדממה
סיפור אישי מדהים
כל מי שיכול לבוא מוזמן!    מומלץ מאד!!
דינה אמיר
 
 
 
יישר כח !
פעם אחת בפורים כיבד רבי יעקב יצחק, "החוזה" מלובלין, את רבי שלום מבעלז בקריאת המגילה.
לאחר הקריאה אמר "החוזה": "סיפור המעשה זה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל מימי לא נראה לי יפה כל כך כפי שיצא מפיו המתוק של אברך זה". (מתוך אמרות חסידים בעריכת יואל רפל).
וגם אני את סיפור המגילה שמעתי פעמים הרבה, אבל הפעם הסיפור נשמע כל כך יפה, ונרגעתי!
לדיויד, אתה גדול! האחד והיחיד! תזכנו במצווה לעוד הרבה שנים של שמחה ובעיקר בריאות.
נורית סוקו
 

שלום לכולם,
 
אנו מקווים שהפעם הוסדרה סופית הבנייה בקיבוצים: בהודעה לעיתונות ובמכתב לקיבוצים מבשר זאב (ולוולה) שור, מזכיר התנועה הקיבוצית, כי לאחר פעילות ממושכת של מוסדות התנועה התקבל סוף-סוף מכתב רשמי ממנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, בו מודיע מנהל המינהל כי הורה רשמית למחוזות המינהל שהחל מיום שני, 14.3.2011, רשאים הקיבוצים לחזור ולפנות אל משרדי המינהל במחוזות כדי לקבל הסכמתם להיתרי בנייה חדשה למגורים ולשיפוץ דירות לחברי הקיבוץ.  במכתבמאשר מנהל המינהל כי "חתימת היתרי בנייה להקמה ו/או שיפוץ יחידות דיור המיועדות לחברי הקיבוץ לא תותנה בהסדרת השימושים הלא-מוסדרים במשבצת". כמו-כן מאשר מנהל המינהל "כי המינהל יטפל בבקשות להיתר לבנייה/שיפוץ יחידות דיור לחברי קיבוץ גם לקיבוצים שקיבלו החלטה על שיוך דירות אך טרם החלו בביצוע השיוך".
 
אתגר הגיור – ערב במדרשה
בשיתוף פעולה של המדרשה בעין הנצי"ב והישיבה במעלה גלבוע התקיים ערב עיון אזורי על הנושא: "אתגר הגיור במדינת ישראל, ומהותה של הזהות היהודית בדורנו". לאחר לימוד מקדים של מקורות בנושא, נשאו דברים הרב ח"כ חיים אמסלם, מחבר הספר החשוב "זרע ישראל", שהדגיש כי הוא איננו "מקל בקבלת מצוות" אלא "מחמיר בחשש התבוללות". אחריו נשא דברים הרב שלמה שושן, דיין בבית דין לגיור, שהדגיש בדבריו את הסכנות והבעיות החברתיות והרוחניות הכרוכות בתהליך גיור מזורז. את הערב אירגן והינחה הרב יצחק בן-דוד, ועוד נשאו בו דברים הרב אביה רוזן, ראש המדרשה, והרב דוד ביגמן, מראשי הישיבה במעלה גלבוע.
 
שולחן הקומונות הבינלאומי
אמנון שפירא (טירת צבי) ונחמיה רפל (קבוצת יבנה) השתתפו במפגש תקופתי שערכו חברי "שולחן הקומונות הבינלאומי". בשעה שתהליכי הפרטה עוברים על מדינת ישראל בכלל ועל התנועה הקיבוצית בפרט, התכנסו ב"חדר יצחק טבנקין" שברמת אפעל 10 חברי קיבוצים מכל רחבי הארץ – צעירים ומבוגרים – לדיון ערכי על ענייני שיתוף וקואופרציה. המשתתפים שמעו בעניין רב על מבטו הייחודי של הקבה"ד בנושא הסוציאליזם, ולאחר מכן אמר בדיון אחד המשתתפים: "בעולם שבו הניכור בין בני-אדם הולך וגואה, והמאבקים הטריטוריאליים מתעצמים, אנו עדים לתופעת עלייתם מחדש של התכונה האנושית והרצון הבסיסי לפעול ביחד. יש בפועל ניסיון מתמשך לפתור בעיות של אלימות, הזנחה, עוני וכיו"ב ע"י שילוב כוחות ולא ע"י הפרדתם".
  
יג"ל במקווה-ישראל
ביום גדוש פעילות נפגשו במקווה ישראל עשרות מילדינו – נערים ונערות – הנמצאים בתוכניות יג"ל השונות (גרעיני התנדבות, מכינות, השומר החדש וכד'). החבר'ה עסקו בלימוד העבר, ההווה והעתיד, ונפגשו עם שלל דמויות: נחום ברוכי (בארות יצחק) סקר את תולדותיו של הקיבוץ הדתי; מוטי אדואן (מנהל האגף הדתי בפנימייה) הוליך אותם בתוככי מקווה ישראל בשעון הזמן; הרב מנחם קבדה (רב כפר הנוער הדתי) סיפר את סיפורו האישי המדהים, ותא"ל צביקי טסלר (קבוצת יבנה) דיבר על הערכות צה"ל ופיקוד העורף להתמודדות הצבאית הבאה. בפגישה עם במבי שלג, עורכת כתב העת 'ארץ אחרת', שמעו יוד גימלים הרהורים על מדיניות ההפרטה של משרד האוצר. במבי טענה בפני הצעירים שההפרטה של נכסי המדינה מודחקת בתקשורת, ובשעה שהם ישנים מתהפכים סדרי עולם בארץ, בעוד הרייטינג משמש ללחם ושעשועים. "כולם רואים את האח הגדול בזמן שמאחורי הקלעים המדינה נאכלת על ידי גורמי הון ושלטון חזקים" זעקה במבי, וקראה לחבר'ה להתעורר, לגלות אחריות ובעיקר – לקרוא, להתעניין ולדעת כדי לגבש ביחד סדר יום להתנהלות המדינה. היה מרתק. יישר כח גדול לעדי שגיא על הפקת היום.
 
מסיבת פורים לנוער הצפוני
למעלה מ- 200 בני נוער מקיבוצינו בצפון התכנסו לחגוג בצוותא את חג הפורים. מדריכי התיכון בקיבוצים הפיקו עבורם 'חתונה' (כמעט) כדת וכדין. את הערב ליוותה להקת חתונות – מהטובות בשוק. החופה התנהלה ע"י הרב (שאיחר כמיטב המסורת...), הורי החתן והורי הכלה עמדו נרגשים לצד בני הזוג, השושבינים למיניהם הזילו דמעה, ואף הסבא על כיסא גלגלים שמחלק צ'קים וסוכריות נכח באירוע... סבב ריקודי המצווה שהאריך והגביר קצבו היה שווה בעוצמתו לטובות שבישיבות החסידיות, ורק ריח הפרגיות והצ'יפס הצליח להאט את המעגלים וההתלהבות. הערב נחתם הרבה אחרי חצות, וסוכם כחוויה חשובה ומוצלחת. למרות שהאלכוהול נעדר מהאירוע, הסתבר שכשהלב חם ומלא השמחה פורצת מאליה וסוחפת גם את הציניים שבחבורה. כה לחי ו 'שכוייח' גדול למדריכים!
 
"ליד הגדר של קיבוץ עלומים"
בשבת האחרונה, ערב פורים, התפרסמה מפה לאוזן השמועה שמחבלים הגיעו עד לגדר של קיבוץ עלומים, ושם חיסל אותם כוח של צה"ל. הדברים היו קצת אחרת: בפועל, הגדר המדוברת היא "גדר המערכת", המרוחקת מהקיבוץ כ- 3.5 ק"מ, ורק עד אליה הגיעו המחבלים. עם זאת, מערכת "צבע אדום" היתה עסוקה מאד בימים האחרונים במתן התראות, ובליל פורים נפל קאסם ליד המטע, קרוב לגדר הישוב.
שבת שלום,
נחמיה רפל
וחברי המזכירות הפעילה
 
 
מענף המזון
 
כח אדם
חגי תשרי וחודש ניסן הם מהחודשים הקשים בענף המזון, במיוחד השנה כשאין "תכנית ניסן".
לקראת פסח הקרב ובא יהיו שינויי כח-אדם בענף החל מיום ראשון הקרוב:
·        למכונת השטיפה ייכנס עובד חדש.
·        צוות המטבח יתוגבר ע"י שמוליק.
·        צוות חדר האוכל יתוגבר ע"י עובדת חדשה.
 
הרשמה לחג
ההרשמה לליל הסדר על לוח המודעות – נא להירשם עד יום ראשון בעוד שבוע (כ"ח באדר ב' 3.4.11)!
לאחר מכן ראשי הסדרים יקבלו את דף ההזמנה המפורט לליל הסדר.
ההרשמה לסעודת הצהריים בחג תהיה תלויה סמוך יותר לחג.
שיהיה לכולנו חודש טוב.
שולי גל
 
  
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אהד אהרן
אחות תורנית: אריאלה פלדמן - פלאפון 61999
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תזכורת ממערכת תקציב אישי/מנגנון תכניות חסכון:
עכשיו הזמן...
מי שמעוניין למשוך כסף מהחיסכון או להפקיד בו כסף, ישאיר הודעה לדוד בקופת הבית או בתא הדואר שמחוץ לחדר קופת בית או בתא הנה"ח, בשבוע האחרון של הרבעון.
הכסף ישוחרר או יופקד ביום הראשון של הרבעון הבא 1.4.2011
בעלי חשבונות קיימים קיבלו דיווח מצב החשבון נכון ל- 31.3.2011
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תודה
לרב הושע רבינוביץ על תרומתו: 2 ספרים של שיחות הרב צבי יהודה קוק זצ"ל על פרשות השבוע והמועדים.
הספרים נמצאים לעיון בעזרת הנשים בקומת הקרקע של בית הכנסת.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שעון הקיץ
ייכנס לתוקף בלילה שבין יום חמישי לשישי בשבוע הקרוב ומחוגי השעון יוזזו בשעה אחת קדימה.
בשבת הבאה כבר נחיה בשעון הקיץ ולוח הזמנים יעודכן.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם בא
לקראת סוף השבוע החלו שוב לרדת גשמי ברכה ואלה הביאונו (עד סגירת הגיליון) אל סה"כ 428.8 מ"מ. 
כן ירבו !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
פסח בפתח – הידיעון במתח
לחג הפסח אנו רוצות להפיק ידיעון חגיגי ונשמח עם כל כתבה שתגיע אלינו בהקשר זה (אביב, ניקיון, זיכרונות מבית אבא, ועוד) וכמובן דיווחים מעט רכזי ענפים ומוסדות. 
על החומר להגיע למערכת עד יום ראשון ו' בניסן 10.4.11. בתודה מראש.
לשבת הגדול יופיע דף מידע בלבד.
עדנה
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
 
AtarimTR