ידיעון 2720 פסח

 

בס"ד י"ד בניסן תשע"א
 
א' של פסח
 
18.50
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית, הלל, תפילת טל
19.00
מנחה, דרשת חג, ערבית        
 
 
 
 
11.30
סעודת חג בחדר האוכל
 
 
החזרת כלים ואוכל
בשעות
23.30 – 01.30
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
17.30
נשים אומרות תהילים – בבית סעדון
18.00
מ נ ח ה
 
 
19.50
ערבית, ספירת העומר, הבדלה
 
 
זמני התפילה במשך חול המועד
 שחרית – מנין ראשון         06.00
 שחרית – מנין שני             08.00
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            18.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00
 
 
לוח השבוע
 
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
ביום שישי ובערב שביעי של פסח – בשעה 07.10 בערך (אחרי מוסף)
 
 
     נר זיכרון !
     אברהם אליקים הלר ז"ל – כ"ג בניסן תשנ"ז
     נפתלי לנדסברג ז"ל – כ"ד בניסן תש"ס
                  
                  ק ר א ת ?                                     מ ח ז ר ת !
 
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הו יצא ממצריים" (הגדה של פסח)
איך אפשר לקיים מצווה זו אם לעולם לא היינו עבדים במצרים?
המדרש מלמד שעלינו לשאוף להגיע לדרגת האבות למרות שאנו מודעים לאי יכולת שלנו לכך, עלינו לנסות.
בליל הסדר אנחנו מעלים את הניסים שעשה הקב"ה לעם ישראל לא רק במובן הפיזי אלא גם במובן הנפשי. הדור במצריים נמצא בשפל הטומאה הוא נגאל והגיע לשיא בקבלת התורה.
כל אחד חייב לצאת ממצריים הפרטית שלו, לנקות את החמץ הגשמי וגם הרוחני.
 
מבט אחר על עשר המכות
המכות מתרחשות לפי סדר עולה מהארץ ועד השמיים.
מכת הדם במים היוצאים ממעמקי האדמה, מכת הצפרדע במי הנהרות העליונים, מכת הכינים שיוצאת מפני האדמה, מכת ערוב של חיות שמהלכות על פני האדמה, מכת הדבר שמועברת ברוח שעל פני האדמה, שחין על העור, ברד שיורד מהעננים, ארבה שמעופף ברוח, מכת החושך משפיעה על גרמי השמיים, ומכת בבכורת מידי אדון כל בשר. כך שהקב"ה אדון כל העולמות, כך שגילוי השכינה ביציאת מצריים הוא אחד האלמנטים החשובים בזיכרון. כך לימד המהר"ל מפראג.
                                                                                       חג חירות שמח,
                                                           דבורה ריניץ
 
מה בגיליון?
·                     חגים ומועדים – הרב ירון
·                     דו"ח אביבי –שמוליק ברוכי
·                     משלחן המזכירה – ורד סוקולובסקי
·                     בונים כאן? – בנג'ו ברמן
·                     מצווה מופרטת – דינה אמיר
·                     זיכרונות – נילי שור, שרה הלוי
·                     4 בנים, 4 קושיות – אסתר פורשר
·                     פסח ירוק – צוות איכס"ה
·                     בכוחות משותפים – שולי גל
·                     בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 59
·                     באסיפת החברים – דינה אמיר
 
                               כלבו דף ולוחות זמנים
                                                חג כשר ושמח, קראו בנעימות !
המערכת
 
 חגים ומועדים
המלים 'חג' ו'מועד' הן מלים נרדפות, לכאורה. אך האמת היא
שיש לכל אחת מהן משמעות שונה. 'חג' הוא מלשון מחוג - דבר הסובב.
במעגל השנה ישנן נקודות ציון, ואלו הם החגים. השנה החקלאית מורכבת מנקודות ציון לכל אורכה: חג האביב, חג הקציר, חג הביכורים, חג הגז, חג האסיף, וכו'. התורה אומרת לנצל את החגים האלה לא רק לחגיגות, אלא להפוך אותם למועדים. מועד הוא מלשון התוועדות. זהו זמן שבו אנחנו עולים לרגל ומתוועדים עם הקב"ה ועם כלל ישראל. כשלוקחים את החג והופכים אותו למועד, אנחנו מנצלים את התרוממות הרוח והשמחה שקיימים בזמנים האלה על מנת להתקרב לקב"ה.   זו הסיבה שהמועדים - שבאים לציין אירועים היסטוריים בחיי עם ישראל - נקבעו בזמנים שיש בהם גם חגים חקלאיים: בזמן שבכל העולם חוגגים את האביב ואת הגז, אנחנו מציינים את חג הפסח וחג המצות.
               בזמן שהם חוגגים את חג הקציר והביכורים, אנחנו מציינים את חג השבועות ומתן תורה.
               בזמן שהם חוגגים את האסיף, אנחנו חוגגים את חג הסוכות.
אנחנו לא מתעלמים מהשמחה הקיימת בזמנים הללו, אלא מנתבים אותה לכיוון של קדושה.
וכמו שהדברים אמורים במעגל השנה, הם נכונים גם במעגל החיים: שלושה זמנים מיוחדים יש במעגל החיים של האדם: לידתו, בגרותו ונישואיו. לאחר מכן מתחיל מעגל חיים חדש - של הדור הבא. אומרת התורה שאת שלוש נקודות הציון הללו אנחנו ננצל לקרבה לקב"ה: עם הלידה נעשה ברית מילה, ברגע הבגרות נחגוג בר מצווה, וגם הנישואין לא יהיו רק חוזה בין בעל לאשה, אלא טקס שכולו קדושה - חופה וקידושין.
שלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות - שמציינים אירועים היסטוריים שעברו על עם ישראל - הם כנגד שלוש נקודות הציון בחייו של האדם: פסח הוא כנגד ברית המילה. המילה והפסח הן שתי מצוות עשה היחידות שמי שאינו מקיימן מתחייב בכרת. כמו כן מי שאינו נימול אינו יכול לאכול קרבן פסח. על שני הדמים הללו - דם פסח ודם מילה - דרשו חז"ל את הפסוק (יחזקאל טז, ו): "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי". בתרגום יונתן על התורה אף כתוב שלפני יציאת מצרים נתנו על המזוזות ועל המשקוף את דם המילה ביחד עם דם הפסח.
שבועות הוא כנגד בר המצווה, שכן זהו היום שבו עַם ישראל הגיע לגיל מצוות, וסוכות הוא כנגד הנישואין - היום שבו נכנסנו תחת כנפי השכינה, ככלה הנכנסת לבית החתן.
פסח, שבועות וסוכות, אם כן, הם יום ההולדת, שבת בר-המצווה ויום הנישואין של עם ישראל.
זה הזמן לאחל יום הולדת שמח לעם ישראל. אגב, ישנו מנהג יפה שמוזכר בבן איש חי (שנה ראשונה, ראה אות יז) וגם בשם החת"ם סופר (שו"ת אפרקסתא דעניא ח"א סימן קכג) - לא לחגוג כל שנה את יום ההולדת אלא את היום שבו נכנס אדם לברית. גם אם אין אנו נוהגים כך, דבר אחד אפשר ללמוד מהסבת החגים למועדים: לנצל את השמחה הטבעית בימים המיוחדים במעגל השנה ובמעגל החיים, על מנת להתקרב לה'.
הרב ירון
 
 
דו"ח אביבי                              
רפת: הענף ממשיך לשפר את הביצועים הן בכמות החלב לפרה,
הן ברמת המוצקים בחלב (חלבון ושומן) והן במחיר המכירה של הפרות
והעגלות הנמכרות החוצה. הגדלת מכסות היצור בענף מחייבות אותנו להתייחסות
הן במישור רווחת הפרה והן במישור רווחת החולב. לצורך כך אנו מתכננים הקמת
סככה נוספת והקמת מכון חליבה חדש. לאחר אישור ההשקעה אנו נמצאים היום
בקשר עם אדריכל ומקווים להספיק לבנות את הסככה כבר הקיץ.
לול: מאז פסח שעבר חל שינוי משמעותי בענף עם הסבתם של סככות ההודים לגידול פטם.
שיווקנו כבר מספר להקות והתוצאות בהחלט משביעות רצון.
גד"ש/ ירקות:  
במהלך השנה החולפת העמקנו את שיתוף הפעולה שלנו עם חברת "מלוא הסל".
אנו מגדלים בעיקר סלק, בצל וכרוב ובתחום הגד"ש המסורתי ממשיכים בגידול חיטה,
חמניות וחימצה. אופי העבודה בתחום הירקות, שונה באופן משמעותי מתחום גידולי השדה שהכרנו, בעיקר בכל נושא המיכון (העבודה בירקות הינה עתירת כח אדם לעומת הגד"ש שהיה בעיקר ממוכן). בסה"כ אנו רואים ברכה בשיתוף הפעולה עם "מלוא הסל" ובמקביל בוחנים את כל תחום חקלאות הצומח ומה הכיוונים הנכונים מבחינתנו לעתיד בהתחשב במגבלות הקרקע, המים, כ"א וכו'. לאחרונה הקמנו מנהלת לתחום הקרקע והמים (אברהם רוטשטיין – יו"ר, משה סעדון, אליהו לוי והח"מ) אשר בין מטרותיה לפתח ולנהל את השימוש במשאבי המים והקרקע המוגבלים שלנו.
פרדס : כפועל יוצא של הנכתב לעיל, החלטנו לסיים את פעילות הפרדס.
בנוסף למגבלות המים, היה צורך בעת הזו לשדרג את הפרדס מבחינת הזנים שבו,
וההשקעה במצב של מחסור במים נראתה לא נכונה.
בימים אלו אנו עסוקים בכריתת יתרת הפרדס, כאשר הכוונה להמשך הינה לעבד את האדמה במסגרת גד"ש.
אברות:  על השינויים באברות כבר דיווחנו תוך כדי התרחשותם.
נכון להיום, לאחר כניסת קבוצת מגנזי לשליטה בחברה, מתחלפת
ההנהלה הבכירה של החברה ומיושמת תוכנית הבראה.
אנו בקשר עם מקבלי ההחלטות בחברה ובוחנים עימם את המשמעויות הישירות לגבי בארות יצחק. על פי תוצאות ראשוניות נראה, בשלב זה, שמהלך הכנסת המשקיע היה מוצלח ואנו מקווים כמובן שהשיפור בתוצאות אינו חד פעמי, אלא מגמה חדשה.
 סנאקטיים:  בשעט"ומ סיימנו מו"מ ארוך עם מאפית ברמן ולפני כחודש וחצי
הם נכנסו לשותפות עמנו בסנאק-טיים. במהלך החודשים הקרובים אנו מצפים
להשקעות במפעל אשר תאפשרנה לו לצאת לדרך חדשה.
נתב"ג:  
"לפני כשבועיים, נפגשנו, נציגי בארות יצחק ומזור, עם רשות שדות התעופה
לפגישה ראשונה בנושא עתיד הפעלת השדה והמשמעויות לגבינו.
בסה"כ נוצרה אוירה של תקשורת והידברות, אשר אנו מקווים שתימשך גם בפגישות הבאות.
הפגישה הבאה מתוכננת אחרי החג. אנו נעדכן על פי ההתפתחויות." (ידיעון פסח תש"ע).
למעשה, מאז פסח שעבר לא התקדמנו במאומה. רש"ת בחרה להתעלם מאיתנו ובבירוקרטיה ישראלית טיפוסית שלחו אותנו ל.....
לאחר שנה, בה ניסינו כמיטב יכולתנו ליצור הידברות מול הרשות, אנו מתכוונים לשנות גישה ולדבר עם רש"ת בשפה בה, אנו מקווים, לא יוכלו להתעלם מאיתנו (עו"ד, תקשורת וכדו').
חשמל סולארי: 
ממש ערב החג קיבלנו אישורים, רישיונות והיתרים להקמת המערכות הסולאריות שלנו.
בכוונתנו להקים מערכת 50 קוו"ט על גג בית שרגא כ"ץ ומערכת של כ- 600 קוו"ט
על גגות הלולים בחוות הושע.
 
חג פסח מהווה נקודת סיום והתחלה בציר/ מעגל הזמן היהודי. אנו נכנסים ל"אטרף" לקראת החג סביב הניקיונות, ההכנות וכו', ומתייחסים לליל הסדר כנקודת השיא אליה מכוונות כל הפעולות האלה. מאידך, פסח (יותר נכון יציאת מצרים), הוא נקודת ההתחלה להיותנו עם, אשר מקבל על עצמו את העול, אשר חלק ממנו מתבטא בכל ההכנות לפסח.....(מבולבלים? גם אנחנו).
ליל הסדר מזמן לנו הזדמנות שנתית להזכיר לעצמנו (באווירת ה"ביחד") מאין באנו ולאן התכוונו להגיע, וגם אם הדרך לא קלה ונראה שהיא לא נגמרת, אנו מתחייבים לה מחדש כל שנה. מה שנכון ברמה הלאומית נכון גם (ומתחיל) ברמה האישית.     בהצלחה.
                                                                                          חג שמח,
שמוליק – מרכז משק
 
ליהושע ברוכי בר-המצווה
להורים דינה ושמוליק ברוכי
לסבתא וסבא חנה ונחום ברוכי
ולכל השבט
מזל – טוב.
תזכה להגדיל תורה ולהאדיר
 
 משלחן המזכירה – ערב פסח תשע"א                          
בשבוע שעבר נפרדנו מחברתנו חנה ברמן תשבי ז"ל.  
בחודשיה האחרונים חנה הייתה מוקפת במשפחה, בחברים ובאמריטה היקרה.
חנה נקברה בבית הקברות סגולה בפ"ת לצד בעלה מרדכי ז"ל.
בחלקה זו קבורים חברים רבים מבוני בארות יצחק בנגב ובארות יצחק של היום. סביב פטירתה של חנה אני תוהה מה התכוונו אותם חברים כשהחליטו לעלות על הקרקע ולבנות קיבוץ?             
ערב פסח תשע"א, הקיבוץ כמרקחה. כל ענפי השירות עובדים סביב השעון. הכלבי עם צוות ניהול חדש, סידור אורחים מנסה לענות לבקשות הרבות ולדאוג לניקוי החדרים, ענף הבגד עם ערימות כביסה וגיהוץ, גן נוי, חשמלאים, שרברבים, סדרנית הרכב עמוסה בבקשות והכנת הרכבים לחג,
בגיל הרך מנקים ומכשירים את הגנים, במערכת החינוך בית הילדים פתוח והילדים שמחים וצוהלים, רכזת שירותים שנכנסה לתפקיד לאחרונה עמוסה בבקשות של ניקויים, הובלות ועוד בקשות, ואחרונים חביבים ענף המזון שאליהם מצטרפים העובדים הזמניים והעובדים הקבועים, הרב ירון, המכשירים ותלמידי המכינות.    
עובר ושב
השבוע חזרו הביתה רפי ורחל צור עם ילדיהם רותם ויובל. נאחל להם קליטה נעימה!
בחול המועד פסח ניפרד מתמנה אבידן ונעה גנוסר. משפחת גנוסר הגיעה אלינו לפני כשנתיים במסגרת הסדר א'. לאחרונה חזרה תמנה לשרת בצבא ולאחר התלבטויות החליטו להתקרב לבסיס בו היא משרתת. בהצלחה!
                                                                                שיהיה לכולנו חג שמח,
ורד – מז"פ.
 
 
לסבתא רבתה וסבא רבה זהבה ויעקב שניאור
לסבתא וסבא הדס וגבי נאור
ולכל המשפחה
מזל – טוב בהולדת הנינות-הנכדות
הללי והודי-ה תח'
בנות לשני וכפיר נגר בירושלים.
תזכו לרוות מהן רוב נחת ושמחה
 
 
 פרויקט הבנייה
עם פרוש חג החרות, כנראה שעדיין לא נצא לחופשי מכבלי הבירוקרטיה
שמעיקים עלינו מאוד בהתקדמות בפרויקט הבנייה. אנחנו עדיין מחכים
ל"סופר טאנקר" של ביבי. מספר מילים על המצב כפי שהוא נכון להיום:
לפני כארבעה חודשים הוגשה תכנית הבינוי של השכונה החדשה לוועדה המחוזית לצורך פרסום ברשומות וקבלת התנגדויות של אזרחים... מאז עוד לא הצלחנו לקבל אפילו את פרוטוקול הישיבה שסיכמה את ההתנגדויות ואמורה לתת לנו משימות לביצוע. להלן רשימה קצרה של מי שניסה ועדיין לא הצליח לקדם את העניין: "מאכערים", ראש המועצה שמעון סוסן, אדריכלים, יועצים מסוגים שונים.  וכל זה רק בשביל לקבל פרוטוקול....    אסקור קצרה את הנעשה בצוותים השונים:
צוות שיכון
החברים בצוות: ורד, מלכה, איקה, אמיתי ואנכי כמרכז הצוות.
כזכור, הצגנו תכנית ביצוע לפרויקט שבבסיסה הוותק של החברים. לאור שאלות רבות בנושא, הוקם צוות אד הוק שהביא לאסיפה תקנון ותק חדש שילווה אותנו במהלך הפרויקט ובכלל.
הצוות מתכנס מעת לעת, לאו דווקא בנושא הפרויקט, אלא גם בנושאי שיכון אחרים שנובעים ממחסור בדירות 70 מ"ר, קבלת הורי חברים כתושבים, דירות למשפחות צעירות, חתונות ועוד.
כפי שדווח ע"י מז"פ- בקיץ הקרוב יבוצע סבב דיור נוסף הנובע מעזיבת משפחות צעירות שמסיימות את הסדר בנים ומפנות (לצערנו) את דירותיהן. דירות אלה יאוישו באופן מיידי ע"י משפחות נקלטות, משפחות צעירות עם ילדים שזקוקות לשיפור דיור, חתונות וכו'.
בנושא סדר הקדימויות של פרויקט הבנייה – לאחר הפסח הצוות יעבד מחדש את נתוני הוותק שיתקבלו ע"י צוות הוותק בהתאם לתקנון החדש שאושר באסיפה, ונגיש הצעה חדשה/ ישנה לאישור האסיפה.
צוות ליווי טכני
החברים בצוות: מחלקת הבניין, מלכה ומילה, שמוליק- מרמ"ש, שלמה פורשר ואנכי כמרכז הצוות.
לאור העיכובים שלעיל, החלטנו "לתת גז", על מנת שכשיגיע האישור המיוחל נוכל מיד לעלות על השטח. הכוונה – הכנת תכניות מפורטות לרמת הגשה לקבלת היתרי בנייה לשכונה החדשה.
במסגרת הפקת הלקחים מהשכונה הקודמת (6 יח'), שונו רק במעט התכניות של הבתים.
הצוות מתכנס מידי שבוע. על שולחן הצוות כבר מתגבשות תכניות בנייה (לא מפורטות), לכל סוגי הבתים בקיבוץ- איחודים מסוגים שונים (יש כ-6 סוגי בתים בשכונה הדו קומתית), הרחבות במרכז המחנה ותכניות לשכונה החד קומתית בגוש ה'.
אמנם כל שבוע נפתחת הישיבה ב- "נו, מלכה מה קורה?", ובתגובה- מלכה מגיבה בפרצוף חמוץ ופולטת אנחת יאוש – אנחנו עדיין אופטימיים. ההתקדמות היא בסגנון של "עקב בצד אגודל" ,
אך אנו מקווים שבקרוב נוכל להתקדם עוד שלב בדרך להתחלת בנייה בקיץ הקרוב.
חג שמח,                  בנג'ו ברמן
 
 
מצווה מופרטת - דינה אמיר
בשנה שבאתי לקיבוץ סיקרן אותי אופן עריכת ליל הסדר הציבורי, ולא נסעתי להורי.
ראיתי, חוויתי, ולא אהבתי. כולם הצטופפו בחדר האוכל, ישבו משפחות משפחות,
ושליח ציבור אחד מילא את חובת האבות 'והגדת לבנך'. הכל היה מאורגן; מתי שרים איזה שיר, איזה ילד שואל את השאלה שהוכתבה לו מראש, ומי יענה לו. בעיניי צעד השיתוף הקיבוצי צעד אחד רחוק מדי. הנושא עדיין מסקרן אותי. דפדפתי בתיק 'פסח' שבארכיון ושם קראתי ב'קול ברמה', עלון רמת השומרון, של ערב פסח ת'ש:
"ישבנו, כתריסר חברים ודנו על צורתו של החג שאנו, דור ראשון של חלוצי התחייה הדתית בפועל, רוצים וצריכים לעצב." בהמשך המאמר מקווה הכותב שנצליח ליצור לפחות התחלה של מסורת מחודשת באופן שגם בשנה הבאה לא נהיה פטורים להעלות שוב את סבך השאלות הללו על הפרק.
לא מצאתי תיאור של ליל הסדר ברמת השומרון. התיעוד הרציף שמצאתי הוא מתשט"ו. אז נערכו בחדר האוכל (בצריף. כעבור כמה שנים – גם בחדר האוכל הקטן) כ-20 שולחנות, וישבו משפחות משפחות. כשהיו עולים צעירים היה גם שולחן לרווקים (25 איש). יוס'ק וינד או יהודה אהרן או מנחם ערמון או מרדכי ברמן, זיכרונם לברכה, קראו את ההגדה ושילבו בה דברי חברים (בהכנה מראש). חולקה רשימת שירים עם ציון קטע ההגדה שאחריו יושר כל שיר. ילדים שאלו שאלות שנוסחו ונמסרו להם מראש, ואחד האבות, גם הוא בהודעה מראש, ענה.  בתשל'ג, בחדר האוכל החדש, נעשה ניסיון (שנכשל) להתפצל במקום לחבורות. שנה אחרי כן חולק הציבור לחבורות של משפחות שהסבו בבתי ילדים. מספר המשפחות שערכו את הסדר בביתן הלך וגדל.
למה הנושא מעניין אותי? בעיניי ההתארגנות הקיבוצית לליל הסדר המשפחתי היא דוגמא להפרטה שיתופית. גרעין החברה השיתופית הוא התא המשפחתי. אנחנו ערבים זה לזה על סמך הסכמה בינינו, חיים מכיס אחד, אבל מנהלים חלקים חשובים מחיינו וחיי משפחותינו באופן עצמאי, בעזרת תקציבי קיום אישיים, ללא קשר ליכולת ההתפרנסות האישית שלנו, בעבר או בהווה. ליל הסדר שלנו היום מדגים את העיקרון. כל משפחה בקיבוץ מקבלת את כל צרכיה ל'סדר', ממלחיה לשולחן עד השולחן עצמו. צריך רק להזמין, וכל צרכיך מסופקים לך. אורחי המשפחה (ויש רבים. בת"ש היו כ-25, בתשנ"ד – 247) הם אורחינו הרצויים. השירות למשפחות הלך והשתכלל, מחלוקת מצרכים במטבח עד לאספקה לתוך המקרר הביתי. באחת השנים אף פורסם שאין צורך להחזיר את קערות הסדר למטבח. כבר אין בהן שימוש ציבורי.
קניידלך – עוד אחד מסמלי פסח: אלפי קניידלך מגולגלות במטבח בערב החג על ידי הרבה זוגות ידיים. המגלגלים הם מתנדבים שנרשמו למבצע מראש. כשאלה אינם מספיקים מקפיצה הודעת ס.מ.ס. את אוכלי ארוחת הבוקר בפיקניק חמץ לעזרה. עוד אירוע של הציבור (קטן מדי!) למען הציבור המופרט. האם אפשר ללמוד מאירוע משפחתי-קיבוצי זה לנושאים אחרים בקיבוץ השיתופי?
איך אפשר להעצים את ההרגשה שטוב לנו בערבות ההדדית, ולא רק בהזדמנויות ייחודיות?
שנזכה כולנו יחד להיות בני חורין!
                                    הערה: הנתונים בהכנות לסדר לא מעודכנים לתשע"א.
 
 
 
זיכרונות 
זכור לי משנות החמישים-שישים, כאשר צבעו את הבתים לפסח, אמא שלי שלחה אותי לשמחה שטרסבורגר לנקות לה את הפנלים. מי מנקה היום פנלים? כשנגמר פורים נתבקשתי מיד לשלוח את המפיות שלי לעימלון, ואני לא הייתי היחידה - גם יונה ברמן ונורית סוקו נהנו ממפיות מעומלנות. למיכל שפיר ולעוד חברות צחצחה את כלי הכסף.  כמובן זכור לי הסדר הגדול לכל החברים עם הקישוטים של נפתלי,  ורק חמולת פרידמן, ערמון וסלומון ערכן לבד את הסדר כי היו להם סבא וסבתא.  ויש עוד ועוד זיכרונות.   
                                                                                       שיהיה לכולם חג שמח,
נילי שור – טירת צבי
 
לשנה הבאה בירושלים הבנויה
עליתי ארצה שבועיים לפני פסח תש"ו (1946).
גדלתי במשפחה קטנה – הייתי בת יחידה. עברית לא ידעתי ואבא תרגם את ההגדה.
אני זוכרת היטב את המשפט האחרון: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
בארבע השנים האחרונות שלי בהולנד לא שמעתי פסוק זה. בשנות מלחמת העולם ברחתי והסתתרתי – יהודיה יחידה אצל גויים. לא ידעתי מתי פסח ולא חגגתי.
לא אשכח את ההתרגשות הגדולה שלי בליל הסדר הראשון בארץ-ישראל, בקיבוץ בארות-יצחק בנגב. מוקפת צעירים יהודים רבים, דוברי עברית, המסבים בצוותא וקוראים ושרים את ההגדה יחדיו בחדר האוכל המלא.
עברו השנים ואני, ברוך השם, זוכה לחוג ליל הסדר עם הילדים, הנכדים והנינים שלי.
השנה יש לי תוספת שמחה – שובה של משפחת צור לקיבוץ.
בע"ה יתגשם במהרה הפסוק: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
שרה הלוי
 
לסבתא שמחה שטרסבורגר
ולכל המשפחה
מזל – טוב
לנישואי הנכדה נעה עם גיא
בת רבקה ויעקב אבנד
שיהא זה בנין עדי עד
 
 
 
באספת החברים  - ז' בניסן תשע'א 11.4.2011
חישוב ותק החברים
צוות שמונה ע"י המזכירות, וחבריו הם שלמה הלוי (מרכז), נחום ברוכי ואסנת שניאור, הציע תקנון המגדיר בצורה מסודרת ומרוכזת את הוותק של חברי הקיבוץ.
התקנון מתבסס, בין היתר, על החלטות שהתקבלו מעת לעת בקיבוץ בנושא זה, תוך ביצוע התאמות ושינויים שונים. כל החלטה בקיבוץ בנושא זה תתבסס מעתה על האמור בתקנון זה, אלא אם כן ייקבע במפורש אחרת בנושא מסוים. אין התחשבנות רטרואקטיבית על התקופה שקדמה לקבלת תקנון זה.
התקנון כולל את הפרקים: 1 - מבוא, 2 - הגדרות, 3 - חישוב הוותק, 4 - זכויות לפי ותק, 5 - עזיבת הקיבוץ, 6 - תוקף ותחולה.
ההצעה  אושרה, כולל הסתייגות על הכתוב בפרק 5 (עזיבת הקיבוץ), אשר יובא שוב להערכת עו"ד. אם הוא יאשר את הנוסח הכתוב יש לראותו כמאושר כמו שאר הסעיפים.
(הסתייגות בוררה עם העו"ד ותשובתו הייתה כי אינו ממליץ לשנות את הנוסח בסעיף 5", ולכן הנוסח מאושר.(
 
אושרה הצעת המזכירות וצוות מש"א להעלות את השכר השעתי של בנים בהסדר א'.
 
אושרה הצעת ועדת המינויים לצרף לוועדת ההשכלה את דוד לנדה במקום אמיתי יעקבס שביקש לסיים את חברותו בוועדה.
 
בחירת צוות בריאות מורחב
כפי שפורסם בידיעון, מציעה ועדת המינויים שינוי במבנה ועדת הבריאות; תיבחר ועדה 'רחבה' שתדון בנושאים כלליים, עקרוניים ורחבי היקף בראייה לטווח רחוק. לידה יוקמו צוותים מצומצמים שכל אחד מהם יתמקד בתחום מסוים.
הצעת הוועדה היא לבחור בשלב זה את הצוות המורחב. מוצעים: עדה צונץ (מרכזת), ברוריה לנדה, ציפי לוי, נציג המזכירות (שורי אמיר). צוות זה ידון עם ועדת המינויים על הרכב צוותי המשנה או על כל הצעה אחרת לניהול יעיל של נושאי הבריאות. ראשי צוותי המשנה יצטרפו לצוות - העל שמוצע לבחור אותו היום.
ההצעה אושרה.
הביאה לדפוס: דינה אמיר 
 
 
  
4 בנים, 4 קושיות...
במסגרת עבודתי אני לומדת בסמינר הקיבוצים קורס ל"ניהול מערכות חינוך
בלתי-פורמאלי". הקורס תורם לי רבות. אני זוכה להיפגש בכל שבוע עם עמיתים
מקיבוצים ויישובים שונים שמתמודדים עם בעיות ושאלות דומות לשלי ולפעמים לא דומות כלל.
אני מביאה לפניכם סוגיה שאנחנו עוסקים בה כבר במשך כמה שעורים, ומעסיקה אותי מאוד:
הנחות יסוד של מערכת החינוך הבלתי-פורמאלית.
 
הנחת יסוד ראשונה: קיום מערכת החינוך הבלתי-פורמאלי הינו דבר מובן מאליו.
האמנם? ברור שאצלנו בתי הילדים לכיתות א'-ו' הם built-in – חלק בלתי נפרד מחיינו. אך בעבר, בגלל אילוץ של יום לימודים ארוך בבית-הספר, קיימנו מערכת זו רק פעם בשבוע והיה קושי גדול לשמור על בית וצוות בתנאים אלה.
יש היום קיבוצים שלא מוותרים על המערכת, ואם יש אילוצים הם מקיימים אותה בשעות "אחרי השעות" – אחר-הצהריים, ערב, ימי שישי ועוד... כנ"ל מדריכי הנוער וסניף בני-עקיבא – אלה לא תמיד התקיימו אצלנו. במי זה תלוי?
אני מרגישה שבקלות רבה אנו יכולים לוותר על פונקציות אלה.
 
הנחת יסוד נוספת: כאחראית על המערכת מצפים ממני לקיים מסורות ופחות לחדש ולעשות שינויים.
בשטח, אחוד מאוד קטן משלתנה כל שנה – מאגר הפעילויות שלנו שמרני מאוד. לפעמים זה מתנגש לי עם התחושה ש"השמיים הם הגבול" בחינוך הלא-פורמאלי. מצד שני יש הרבה ביטחון בתכנית השנתית הטובה והמשומנת. מסורות כמו הפעילות, הכיופיות והקייטנות, מניין שני – שלפעמים חלש מאוד, עבודת ילדים שחשובה ככלי חינוכי-ערכי אך לא תמיד מתבצעת כראוי (ולא בגלל הילדים אלא בגלל המערכת הרחבה), שבת נוער – משהו חדש !!! - שנכנסה בשנים האחרונות ואנו רוצים לשפר ולשמר, ועוד רשימה ארוכה של פעילויות.
יש בתוכי מלחמה בין ההסתפקות במה שזורם ומתקיים לבין הרצון לחדש ולחדד.
 
עוד: שהייה במערכת הינה נורמה בקהילה שלנו.
מצד אחד המשוב הכי חזק בחינוך הלא-פורמאלי הוא שהילדים מגיעים. יש היגיון גדול מאוד בחיבור בין מספר הילדים המגיעים לפעילויות (אצלנו זה כמעט 100%, וכשזה פחות זה בגלל אילוצים טכניים ולא בגלל אי-רצון) ובין העובדה שאכן הפעילויות הן רלוונטיות, מותאמות ומקצועיות.
האם זה נכון? האם הלחץ החברתי והנורמה הקהילתית לא גורמות שגם אלה שלא מרוצים יגיעו?
הרשימה ארוכה ואני לא הייתי רוצה להישאר בתחושה שאני חושבת ש"אני נראית בסדר עד שאני עומדת מול המראה".
לסיכום, השאלה הכי גדולה שלי היא: האם ילד שגדל בלי מערכת של חינוך בלתי-פורמאלי כמו שלנו, יוצא פחות מוצלח? איזה ערך מוסף יש לילדינו?
 
אשתדל בפעם הבאה להביא תשובות לשאלות אלה. אם יש למישהו אחר תשובות – מאוד אשמח לתגובות.
                                                              חג כשר ושמח,
אסתר פורשר – ועדת חינוך
 
 
לסבתא וסבא אסתר ושלמה פורשר
ולכל המשפחה
מזל טוב בהולדת הנכדים
לאורלי וישי פורשר              בן לעינת ותמיר פורשר
           בהולדת הבן הבכור                    באלוני הבשן
תזכו להכניסם בבריתו של אאע"ה
ולגדלם לתורה, לחופה ולמעשים טובים.
 
 
 
לסבתא רבתה וסבא רבה נעמי ויהושע קורן
מזל – טוב
בהולדת הנין לוי יצחק
נכד לחגי ושושי אילן – נכד לחני
בן ליפעת ושרון לוין
שיגדל לתורה לחופה ולמעשים טובים
 
  
 
בענף המזון
דברים במפגש של צוות הענף לכבוד ערב פסח ה'תשע"א
 
צא ולמד כיצד נערך הענף לקראת הפסח:
ניקויים, הכשרות, אחסון כלי חמץ, הוצאת כלי פסח, בישולים והכנות לחג.
רבי עקיבא היה נותן בהם סימנים: ענ"פ המזו"נ
ומחר, בלילה שכולו מצה וגם קצת מרורים,
נהיה כולנו מסובין ומטבילין שתי פעמים.
אך לפני שביציאת מצריים כל אותו הלילה נקרא בהגדה
נספר על הצוות המסור והנפלא:
שעבד וניקה והכשיר ובישל וסידר והכין לפי התפריט,
עבד ביום וגם בלילה עד "זמן קריאת שמע של שחרית",
כדי שכל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח.
לפיכך אנחנו חייבים ורוצים להודות לכל הנוכחים המכובדים:
לאשר על הבישולים וקבלת סחורה,   לאשר על חדר האוכל ומכונת השטיפה,
לאשר על הסימון ולאשר על הכביסה,  לאשר על החלב ועל הגבינה,
לשוטפי הירקות ולחותכיהם,  למסדרי הירקות בכליהם,
לבוררי האורז ולמטגנים, לאשר על הטיולים והבישול לילדים,
למנקים ולשוטפים, למגישים ולממלאים.
לכל הילדים והנוער, המכיניסטים והחברים שגוייסו לקראת פסח השתא
ולממונים עלינו שמסייעים ממושבם שלמטה,
לרב ירון, שנוסף לפסח גם מעשיר אותנו בכל שבוע,
לגבי וגם דוד פורת – שמוזעקים באופן קבוע.
תודה מיוחדת והוקרה מועדפת לך, דוד אדרי, האשף,
אתה הוא הנושא על כתפיך את משא הענף!
מתכנון התפריט ועד לפרט האחרון וכל שנשאר לומר בסוף הוא – בתאבון!
ולסיום לבורא עולם – תודה גדולה
על כל השפע שמושפע עלינו לטובה!
                                                                             פסח שמח וכשר לכולנו
                                                               שולי גל
 
 
 
פסח ירוק
חג שמח לחברי בארות יצחק ותושביה!
חג הפסח, המכונה גם חג האביב וחג החירות, מסמל התחדשות ויציאה
של העולם מחושך – חורף לאור – אביב, ושל עם ישראל מעבדות-מצרים לחירות בארץ ישראל.
לאחר הפסקת השימוש בשקיות פלסטיק במחסן בגדים לפני כמה שנים, בארות יצחק עושה עתה עוד צעד אחד קטן אך משמעותי לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק. החל מחג הפסח הקרוב לא יהיו עוד שקיות לחלוקה במטבח וליד מכונת הלחם.
ביזמת צוות איכס"ה, בעידוד המזכירות ובשיתוף פעולה עם צוות המטבח, הוחלט לחלק לחברים כמתנת חג שקיות בד שתשמשנה לנשיאה ואחסון של לחם וחלות.
שקיות הבד אמורות להחליף את שקיות הפלסטיק המחולקות חינם במטבח וליד מכונת הלחם. שקיות הפלסטיק הן אחד המזהמים הגדולים של הסביבה, הן אינן מתפרקות באתרי הפסולת, הן מתעופפות ברוח ומגיעות לכל מקום. ע"פ המשרד להגנת הסביבה כ-100,000 בע"ח מתים בכל שנה מבליעת שקיות פלסטיק. גם בשדות ניתן לראות שבכל מקום שיש פלסטיק לא גדל דבר!
אנא, זכרו לקחת את שקיות הבד אתכם כאשר אתם הולכים לקחת לחם או חלות, כפי שאתם זוכרים לקחת את הסיר של המרק ואת הכלי לחצילים.
נכון, מדובר בשינוי הרגלים ובחוסר נוחות מסוימת, אך אנו משוכנעים כי המהלך הכרחי וחשוב בדרך להפוך למקום ידידותי יותר לסביבה הקרובה והרחוקה, ובמהלך זה, נזכה גם אנו לצאת מהחושך שמסמלות שקיות הפלסטיק לאור שבצרכנות המקיימת, המשתמשת במוצרים שמזיקים הרבה פחות לעולם.
*הוראות כביסה:
השקית עשויה 100% בד כותנה טבעי, תיתכן התכווצות של 5% בכביסה הראשונה.
לכבס הפוך בחום של עד 30 מעלות צלזיוס, ניתן לגהץ בחום בינוני (לא את ההדפסה!)
מומלץ לכבס בנוזל כביסה אקולוגי.
                                                                                              חג שמח וכשר!
צוות איכס"ה, המזכירות וצוות המטבח
 
 
זה המקום להודות לכל הנ"ל על המתנה השימושית והמועילה לטובת סביבה נקייה לכולנו.
                                  חג שמח ומקיים,
עורכת הידיעון

שלום לכולם,
 
"בית ההכשרות"
בקיבוץ עין הנצי"ב נחנך "בית ההכשרות", המשמש את חברי בני עקיבא המגיעים לארץ מכל העולם לשנת י"ג.
רוברט ברל, מנהל הקהילה בעין הנצי"ב, ברך את המשתתפים, ואמר בין השאר: "היום, הקיבוץ הדתי ובני עקיבא עולמי מעניקים בית חדש לתוכנית ישנה. מעל 40 שנה נמשך מפעל ההכשרות בקיבוץ עין הנצי"ב, ובנוסף לכל מעלותיה החינוכיות-ציוניות של התוכנית חשוב לציין שחלק מבוגרי ההכשרות נשארו לגור בעין הנצי"ב ובנו כאן את ביתם. אני מזמין אתכם, חברי ההכשרה הנוכחים כאן, לראות את עין הנצי"ב כבית שלכם במדינת ישראל. לקיבוץ הדתי ולמזכירות העולמית של בנ"ע אני מבקש לומר תודה על התמיכה בפרויקט החשוב הזה, ועל שנים ארוכות של עבודה משותפת".
 
ביקור המזכ"פ בראש צורים
באחד מערבי השבוע – בעיצומן של ההכנות לפסח – נפגשו חברי המזכירות הפעילה עם כמניין מחברי ראש צורים, במסגרת מפגשי 'מטה מול מטה'. חברי המזכירות פתחו בסקירה קצרה על פועלם, ולאחר מכן הועלתה על השולחן השאלה הדמוגרפית של ראש צורים – מספרם הקטן של חברי הקיבוץ אל מול המספר הגדול והגדֵל של אוכלוסיית תושבי ההרחבה הקהילתית (בעז"ה היא תגדל בקיץ הקרוב בכ- 50 משפחות נוספות). בבירור משותף סומנה הדרך להנעת תהליך לקליטה מחודשת לחברוּת מלאה בקיבוץ, מהלך שעשוי לשנות את המבנה הדמוגראפי. בו זמנית אנו מציעים לתושבים המעוניינים בכך הצטרפות לקיבוץ כחברים מן המניין, ושותפות של אמת בערכי הקיבוץ והתנועה. אנו מקווים ששיתוף הפעולה של ראש צורים והמזכירות הפעילה ישא פרי
פרידה מאליעזר אבטבי
בישיבתה האחרונה לפני פסח, כסעיף אחרון לפני הרמת הכוסית המסורתית (המלווה במתן צידה לסדר), נפרדה המזכירות הפעילה מאליעזר אבטבי, שסיים כהונה של 24 שנים כמזכ"ל הסתדרות הפועל המזרחי. אליעזר סקר את פעולותיו במהלך שנות כהונתו, שעיקרן שינוי דמותה של ההסתדרות לאחר קבלת חוק הבריאות והפסקת השימוש ב"פנקס הכחול". אליעזר ציין באהדה רבה את פועלה של תנועת הקיבוץ הדתי בחברה הישראלית, והדגיש את ניקיון הכפיים והיושרה המאפיינים אותה. אליעזר קרא לתנועה להיות יותר מעורבת במהלכים הפוליטיים, על מנת לחזק את כוחה של הציונות הדתית.
ברכותינו לאליעזר בדרכו החדשה. אנו בטוחים, כפי שגם אליעזר מעיד על עצמו, שסוף כהונתו היא רק התחלתה של המשימה הבאה: "זהו סוף המסלול – אמר אליעזר – אך לא סוף הדרך". אנו מברכים את ידידנו היקר שימשיך ללכת בדרכים המיוחדות לו – איש תורה ועבודה, חלוץ חדור באמונה, חזון ונכונות לעשייה ציבורית.
 
הוועדה הרעיונית-מדינית
בהתאם להחלטה של הוועדה הרעיונית-מדינית, להקדיש דיון מיוחד לעניינים הפנים-מפלגתיים, נפגשו כמחצית מחברי הוועדה עם (ח"כ לשעבר) ניסן סלומיאנסקי, לשיחה נוקבת על עתידה הפוליטי של המפד"ל בפרט ושל הציונות הדתית בכלל. ניסן הציג את השתלשלות העניינים בתוך "הבית היהודי", ובהתייחסו לעתיד אמר: "לא מדובר היום על איחוד של כל הדעות השונות בציונות הדתית למפלגה אחת, אלא על שיתוף פעולה והליכה משותפת בבחירות לכנסת. כל אחד יוכל להתייעץ עם מי שהוא רוצה, אך בסוף תתקבל החלטה של חברי הסיעה בכנסת לפי רוב דמוקרטי. עלינו לזכור שאם לא נלך כמפלגה משותפת – כנראה שלא נעבור את אחוז החסימה. הוּכח מעל כל צל של ספק שהציבור מואס בהתנהלות הנוכחית."
בסיום הישיבה סוכם: הוועדה הרעיונית-מדינית של הקיבוץ הדתי קוראת לראשי "הבית היהודי" להמשיך בתהליך של חידוש הפעילות המפלגתית ע"פ הצעת "הצוות לרצון טוב", שעיקרה עריכת מפקד והקמת מוסדות דמוקרטיים.
 
בטחון שוטף
ימים מאד לא קלים עברו בשבוע האחרון על ישובי 'עוטף עזה'. סעד ועלומים, בין שאר ישובי האיזור, היו נתונים לימים של התקפות פצמ"רים, קסאמים והנחיות של היצמדות למרחבים מוגנים. "האיום הקיומי שב לפיתחנו, ומהלך חיינו השתבש", מדווחת חברת סעד, ואנו, חברי המזכירות הפעילה וכל חברי התנועה, עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות ומחזקים את חברינו בעלומים וסעד על עמידתם האיתנה. גאווה לא מוסתרת היתה לכולנו, כאזרחי מדינת ישראל, על הישגיה הפנטסטיים של "כיפת ברזל", ויודעי דבר אומרים שיש סיבה לגאווה נוספת: בין המפתחים נמצאים גם אחדים מבנינו.
כפי שפורסם בעמוד"ש הקודם, השבוע החלה לפעול 'תוכנית ניסן' בשמונה קיבוצים מקיבוצינו. בין הקיבוצים המארחים היו גם הקיבוצים עלומים וסעד. עקב ההסלמה בדרום עלתה ביום חמישי דרישה חד משמעית מההורים ומהפדרציות בחו"ל לפנות את ילדיהם-החניכים מאזור ה"קרבות". בהתארגנות מהירה הצלחנו לארגן  את פינוי החניכים: הקבוצה מעלומים עברה למשואות יצחק, והקבוצה מסעד הגיעה ליבנה, בשלב ראשון לשבת. התוכנית המקורית היתה שהחניכים יחזרו במוצ"ש לקיבוצים המקוריים, אך לאור ההסלמה הנוספת במהלך השבת, כולל צפירת האזעקה ביבנה שהעירה את כולם בשעה מוקדמת מאד בשבת בבוקר, החליטה המזכירות העולמית של בנ"ע להעביר את המתארחים ביבנה לקיבוץ אחר.
משואות יצחק הסכימה שהקבוצה מעלומים תצטרף עד לסוף התוכנית לקבוצה שאצלם, והקבוצה מסעד שהתארחה ביבנה עברה לעין הנצי"ב. יישר כוח גדול למשואות יצחק, קבוצת יבנה ועין הנצי"ב, שהתגייסו למשימה ללא היסוס ובמאור פנים למרות ההתראה הקצרה.
 
                            היו ברוכים נחזור לדווח לאחר החג
                                                  פסח כשר ושמח,
                                                      נחמיה רפל
וחברי המזכירות הפעילה
 
  
אחות תורנית: שלי ספיר - פלאפון 61999
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
היכונו, היכונו !
שבטבע מספר 8 תתקיים בע"ה מיד אחרי פסח, בשבת פרשת קדושים,  כ"ו בניסן, 30/4
מיקום עדיין לא נקבע. המעוניינים להצטרף מוזמנים לפנות לגיל אמיר.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
כל הכבוד
לחברתנו מרים שניאור, עם קבלת תעודת הוקרה על דאגתה התמידית להוצאת סיורים בבסיס מג"ב מזור, על שעות מרובות בשיחות טלפון עם המתנדבים המתמידים, על המסירות, הסבלנות והרצון לתרום ולסייע לניהולו השוטף של הבסיס.
          על החתום: שמעון סוסן – ראש המועצה                  סנ"צ ראיק שנאן – מג"ד שרון
                                                                                             חטמ"ר מרכז
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
לחברותינו ולחברינו
לבנותינו ולבנינו כאן ובכל אתר ואתר
להורינו ולמשפחותינו הרחבות בארץ ובגולה
לתושבי המקום, לחיילים הבודדים וחברי גרעין אופק
לחברינו בתנועת הקיבוץ הדתי
ולכל ידידינו באשר הם
איחולי חג כשר ושמח
ונזכה כולנו לגאולה שלמה במהרה בימינו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
AtarimTR