ידיעון 2723 פר' בהר

בס"ד ט' באייר תשע"א
 
פרשת בהר סיני
 
19.08
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.15
מנחה, קבלת שבת,
       דרשת הרב, ערבית
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
20.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.15 – 23.15
נא להביא כלים עד 23.00
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
17.30
נשים אומרות תהילים – בבית עדנה
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.10
ערבית, ספירת העומר, הבדלה
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד' ו'              06.00
 שחרית ב'  ה'                   05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            18.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
פרקי אבות
 
    כיתות א'-ג'  -  יהונתן שרמן
 
    כיתות ד'-ו' -  אסתר פורשר
 
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
 
גדולי המחשבה הישראלית – לא יתקיים
 
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגמלאים
מועדון לחבר
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
 
 
 
     נר זיכרון !
     יעקב פונדיק ז"ל – י"א באייר תשנ"א
 
 
 
 
 
יעקב פונדיק ז"ל
ביום ראשון ימלאו 20 שנה למותו הטרגי של יעקב פונדיק ז"ל, שהיה חניך ההכשרה בקיבוץ.
מתוך דברים שנאמרו ונכתבו בסמוך לפטירתו:
"אסון מחריד ארע בבארות יצחק ביום חמישי, יעקב פונדיק, בן 20, נהרג בתאונת טרקטור.
יעקב, יליד דנמרק, היה חבר בהכשרת בני עקיבא מאירופה. ככל ששומעים יותר על יעקב, ההתפעלות מדמותו גוברת ואיתה הכאב על האבידה שאיבדנו.
יעקב היה מטובי החניכים של מערכת החינוך בקופנהגן וממנהיגיה מגיל צעיר. הוא מילא תפקידים שונים בבני עקיבא, בתור גזבר הצליח לגייס תרומה נדירה ונדיבה עבור התנועה. הוא תמיד חיפש דרכים לעזור לחברים, בלי לחשוב הרבה על חיפוש טובה לעצמו.
הוא היה עוזר לילדים הקטנים בביה"ס היהודי. יעקב אהב ילדים, והם והוריהם החזירו לו אהבה.
הוא לא היה אדם חברותי בלבד, הוא היה גם אדם חושב. הוא בחן דברים מכל הצדדים. היו לו דעות מוצקות משלו, והוא אהב מאד להתווכח – אבל, היה קשוב מאד לאחרים.
יעקב היה מלא תכניות לעתיד. הוא אהב ללמד ורצה ללמוד פסיכולוגיה. הוא תכנן להתגייס לצה"ל במסגרת ישיבת ההסדר באלון שבות. וכל זה נקטף בטרם עת...
כשאתה רואה את אביו ואימו, הכל פתאום מתבהר לך, מהיכן צמח הבחור הנפלא – הנה השורשים והגזע. משפחה, שכל ניסיון לתאר אותה רק יקטין מעוצמתה.
בן יחיד היה להוריו, ועל אף חששותיהם הסכימו למסלול שהוא בחר לעצמו. כדברי האב: "את החתונה שלנו ערכנו בארץ, את בר המצווה של יעקב חגגנו ליד הכותל, ועכשיו אנחנו קוברים אותו כאן בארץ..."
                                                                                                 יהי זכרו ברוך.
מילכה מיור
מה בגיליון?
·         ויזמרון לך – הרב ירון
·         שיר שבת – יהונתן שרמן
·         משלחן המזכירה – ורד סוקולובסקי
·         לקראת אסיפה – סיגי גרינברגר
·         מוכרחים להמשיך לנגן – הילה אונא
·         היה לי חג – עדנה שורץ
·         דו"ח מצב – עוזי פלדמן
·         בקיבוץ הדתי – כנס כל כבודם, עמוד"ש 61
 
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
וִיזַמְּרוּן לָךְ
בר יוחאי / חלק ג
בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי,       שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ                                      נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ
                    נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ                                   חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ
בַּר יוֹחַאי        מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ                                       יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ
                    בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ                                שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ
בַּר יוֹחַאי        עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים לִמּוּדֵי ה' הֵם לוֹמְדִים
                    אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים                  הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי        וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים                                          עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים
                    סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים                           נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ
בַּר יוֹחַאי        נֶאֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה                                          וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַּׁעְרָה
                    וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ                                  שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי        לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ                                      הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ
                    גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ                               תָּשׁוּרִי וּמִי יְשׁוּרֶךָ
בַּר יוֹחַאי        בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים                                          קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים
                    שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים                            קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי        יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְּנִימָה
                    לֵב נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה                           אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ
בַּר יוֹחַאי        אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה                                יָרֵאתָ מִלְּהַבִּיט כִּי רַב לָהּ
                    תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ                                נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ
בַּר יוֹחַאי        אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ                                             אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶיךָ
                    וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ                            לְבוּשֵׁי חֹשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ
 
 
בַּר יוֹחַאי, נֶאֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַּׁעְרָה - רשב"י לא פחד לומר את האמת גם כאשר זה עלה לו במחיר יקר. הגמרא (שבת לג, ב) מתארת כיצד נאלץ ר' שמעון לברוח למערה, רק בגלל שהוא לא פחד לומר מה שהוא באמת חושב על הרומאים. וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ, שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ – כמובן שר' שמעון בר יוחאי עצמו מעולם לא שלף חרב, אבל הוא לא פחד לעמוד מול הרומאים ולומר את דברו, ומלחמתו היתה מלחמה של תורה.
בַּר יוֹחַאי, לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ הִגַּעְתָּ– שוב יש כאן רמז לעיסוקו של ר' שמעון בר יוחאי בתורת הנסתר. הגמרא (חגיגה יד, ב) שמתארת את הארבעה שנכנסו לפרדס אומרת שר' עקיבא הזהיר אותם כך: "כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים!". הכוונה היא, אולי, שאחד המוטיבים המפורסמים בתורת הסוד היא שבמקביל לעולם שלנו ישנו עולם עליון, וכל מעשה שאנחנו עושים בעולם הזה משפיע על מה שקורה בעולמות העליונים. (לכן בתפילת 'לשם יחוד' אנחנו אומרים 'לתקן את שורשה במקום עליון'). ואולם, כשאדם זוכה לראות את אותו עולם עליון הוא מתבלבל בשאלה מה הוא העולם האמיתי: העולם הזה שבו אנו חיים וכולו הבל, או העולם העליון, הקרוב לזיו השכינה. כשאדם רואה את ההשתקפות שלו באבני השיש הוא עלול לחשוב שאלו מים וינסה לקפוץ פנימה, ומפני זה מזהיר אותם ר' עקיבא. לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ – האריה הוא אחד מארבע החיות שבמרכבה (יחזקאל א, י). ואולי יש כאן גם רמז לשמו של הפייטן, ששמו הוא שמעון לביא. גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ תָּשׁוּרִי וּמִי יְשׁוּרֶךָ – עיש הוא קבוצת כוכבים, והפייטן אומר שר' שמעון יכול לראות מעבר לכוכבים.
בשבוע הבא – לקראת ל"ג בעומר – נסיים בע"ה את העיסוק בפיוט זה.
הרב ירון
 
 
שיר-שבת
 
"וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו... וחי עמך: ...וחי אחיך עמך"
 
וכי ימוך אחיך - וכי אתה אינך מך לפעמים?
ומטה ידו - והרי אין כולנו לנפול תדיר מטים?
הכי ציווי להחזיק - באח - נצרך?!
אם מטה ידו - אזי מטה ידו עמך.
יהונתן שרמן
 
 
משלחן המזכירה                              
בזמן שהיינו עסוקים בחזרה לשגרת עבודה לאחר הפסח התבשרנו על פטירתה של תגית בתאונת דרכים. ליווינו את עפרה, יפת והמשפחה כולה במהלך ה"שבעה" ואחריה. כאבנו את כאב המשפחה ואת כאב הקהילה כולה.
הימים שבין חג הפסח ליום העצמאות הם ימים קשים עבורי. ההתמודדות עם השכול הפרטי שלי כשמתקרב יום הזיכרון לחללי צה"ל מתעצם ומרעיד כל שנה מחדש. המפגש עם השכול, עם החברים, כבעלת תפקיד, איננו פשוט אך מלא בשליחות. המעבר הקשה בין יום הזיכרון ליום העצמאות מסמל את החיים. הזמן לא עוצר מלכת ועם ישראל כולו מתייחד עם הנופלים מצדיע למשפחת השכול כולה ועובר מאבל לשמחה.
כמדי השנה גם השנה נהגנו לפי המסורת. הטקסים, התפילה החגיגית, מקראי החג, שירה בציבור עם נדב,
תותי העצמאות, ההפנינג הגדול על הדשא וגלידת העצמאות...(אם נשארתם רעבים). משמח לראות את כל חברי המשק יחד עם ילדיהם נכדיהם ולפעמים גם ניניהם... מי שגר בבארות ומי שכבר לא – כולם יחדיו.
זה המקום להצדיע לאורטל שעל הכל, למילכה ויפעת על מקראי החג, לענף המזון, לאסא ואהוד שעל ההפנינג, צוות ההגברה: אורן, עופר והראל, גבי שעל החשמל, התורנים הרבים, וכל העוסקים בענייני החג...
 
לקראת אסיפת חברים
ביום רביעי באסיפת חברים נבחר ועדת צעירים. אין זה סוד שמזה תקופה ארוכה אנו מנסים לבחור ועדת צעירים חדשה. בוועדה החדשה תכהן סיגי גרינברגר כיו"ר, אליהו לוי כנציג המזכירות, שלמה הלוי, רבין יעקבס ואביעד שטרן. סיגי תציג באסיפה את ה"אני מאמין" שלה.
בנוסף נציג את הסיכום הכלכלי של שנת 2010. חומר חולק בתאי הדואר.
הציבור מוזמן.
שבת שלום,
ורד סוקולובסקי
 
 
מוכרחים להמשיך לנגן
בדרך כלל רון הוא זה שהולך לטקס ערב יום הזיכרון בשדה אליהו. מטבע הדברים, הוא מחובר יותר...
השנה, לפני הטקס, פנה אלי המארגן וביקש שאכתוב ואדבר. "הנושא הוא מוכרחים להמשיך לנגן", כך אמר, "תבחרי מישהו שאת מכירה ותספרי על מה שהשאיר לך להמשך החיים".
ברוך ה', אני לא מכירה אף חלל באופן אישי וקרוב כל כך, אך מייד הסכמתי לבקשה, למרות שהייתה כרוכה בעמידה על במה. הרגשתי שיש פה הזדמנות נוספת להעביר את המסר: בארות יצחק לא נפלה! בארות יצחק גילתה נחישות וגבורה בקרב בנגב וגם במלחמה על המשך החיים!
כמו בני בארות יצחק נוספים, אני מרגישה שזו משימתנו וחובתנו: להזכיר, לספר ולהעביר הלאה את מה שטושטש במשך שנים רבות וכואבות.
בטקס בשדה אליהו סיפרו שני חברים נוספים על רעיהם לנשק שנפלו. כולנו פתחנו וסיימנו באותן המילים.
מתוך תחושת שייכות וגאווה, אני רוצה לשתף אתכם – חברי בארות יצחק – בדברים שאמרתי.
לאחר הטקס ניגשו אלי רבים וסיפרו על התרגשותם. שמחתי על כך שהמסר הועבר, כי, באמת, מוכרחים להמשיך לנגן, ואת זה למדתי בבארות יצחק...
 
כשאני שומעת את הצפירה מפלחת הלבבות של יום הזיכרון עולים בראשי, בין השאר, זכרם של גיבורי הקרב בבארות יצחק ויכולת ההתמודדות וההמשכיות של חבריהם ומשפחותיהם.
בארות יצחק בנגב היה קיבוץ מבוסס בן 5 שנים. סבא שלי, איש הפלמ"ח, וסבתא שלי, ניצולת שואה, נפגשו והתחתנו שם. אבא שלי נולד שם ואני גדלתי בצל הסיפורים. צל של ממש...
החל מהחלטת האו"ם ב-כ"ט בנובמבר התדרדר המצב הביטחוני בנגב. ביום הכרזת המדינה – הפגזה כבדה על בארות יצחק. הרוגה ראשונה. בלילה מפונים מהקיבוץ האימהות והילדים. הקיבוץ הופך למוצב, שגרת החיים הופכת לשגרה צבאית.
 
 המערכה הקשה על בארות יצחק התחוללה ביום חמישי, ח' בתמוז תש"ח, 15 ביולי 1948.
כ-600 לוחמים מצריים תקפו את הקיבוץ, שניצב על הדרך בין עזה לבאר שבע. 85 לוחמים ולוחמות הגנו על ביתם ומדינתם. בתעלות ובעמדות התנהלו קרבות פנים מול פנים. האויב היה כבר בתוככי הקיבוץ, אך נסוג למחרת בזכות חסדי שמים ובזכות העוז והנחישות של המגינים. בארות יצחק בלמה בגופה את התקדמות האויב המצרי.
המחיר היה כבד: 17 הרוגים, ובתוכם אבות ובעלים, חברים שהיו עמודי התווך בחברה ובמשק. הקיבוץ נחרב כולו.
לאחר התלבטויות קשות וכואבות מחליטים חברי בארות יצחק לבנות מחדש את הקיבוץ במקום שהיום הוא במרכז הארץ, אך אז היה סמוך לגבול.
חלפו שנים רבות עד שחברי הקיבוץ, בניהם ונכדיהם למדו לשאת בגאווה את זכר הנופלים, את גבורת הקרב ואת צדקת המשך החיים.
17 שמות הנופלים הם חלק מהפסקול של ילדותי. רשימה ארוכה ולא נגמרת. חלק מהשמות הם חלק מהחיים: דוד, השכן, נקרא על שם אביו שנפל. עקיבא אנגלנדר, בן כיתתי, נקרא על שם סבו. משה גרינברגר, אח של חברה טובה,  נושא גם הוא את שם סבו.
רק כשבגרתי הכרתי את המורכבות הגדולה הטמונה בחיים המשותפים לצד אלמנות ויתומים, כשמעל כולם מרחפים זיכרונות הקרב, האימה והכאב.
הקיבוץ התמודד עם משברים חברתיים וכלכליים, שהיו תוצאה ישירה של האובדן והחורבן, טלטולי המעברים והספקות, אך התוצאות מדברות בעד עצמן: בארות יצחק בנתה עצמה מחדש.
כשאני שומעת את צפירת יום הזיכרון, עולים בזיכרוני הגיבורים שנפלו והגיבורים שבחרו בחיים ובבנייה - כי את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק, ומוכרחים, מוכרחים להמשיך לנגן.  
הילה אונא
 
 
 
 
יש לי יום יום חג
לי היה חג !
כמו יין שמשתבח עם השנים כך גם יום העצמאות שלנו.
החל מהטכס לקראת סיום יום הזיכרון, דרך מצעד הדגלים של הילדים, התפילה החגיגית – השנה הייתה מאוד חגיגית – עם מקהלת הילדים המלווה את בעל התפילה, עבור אל מסכת מקראי החג שבכל שנה זוכה לרענון וחידוש.
יום החג נפתח בארוחת בוקר של "תותי עצמאות" שהשנה הייתה מאוד מפנקת ונינוחה ומשכה יותר אנשים מתמיד. הלוואי שיימשך כך. בהמשך – הפיקניק ההמוני, שכמו צוף הפרחים המושך את הדבורים מושך בעבותות של אהבה וחיבה את בנינו הבאים מרחבי הארץ לשמוח אתנו ביום החג הלאומי.
כמובן שאין לשכוח גם את "גלידת העצמאות" שמפגישה אותנו נינוחים ושמחים.
אני יצאתי מהחג בהרגשה טובה מאוד, ויש רק משהו אחד שמעיב על שמחתי – ההשתתפות הדלה של נשים ובנות בתפילות החג. לדעתי זה דורש תיקון.
להצלחה של החג שותפים רבים מאוד כשעל כולם מנצחת בחן רב אורטל לנדה. אז תודה לכל השותפים והטורחים ונזכה כולנו יחד אתכם לעוד חגים יפים כאלה.
 
עדנה שורץ-לובושיץ
 
 
 
דו"ח מצב
לציבור החברים שלום,
בית שפירא שינה את ייעודו וכעת הוא משמש לשירות החברים בלבד, ולא לאירועים חיצוניים.
ביקשתי שאחד מהאגפים (הרבים) של המזכירות ידווח על כך, אך זה לא קרה. כנראה שהיה עומס של דברים יותר חשובים מכך.
                                                                             תודה על הזכות לשרת אתכם.
עוזי פלדמן
 
 
 
 אסיפת חברים
תתקיים בע"ה ביום רביעי  י"ד באייר תשע"א 18.5.11
בשעה 21:00 בחדר האוכל
על סדר היום:
1.                 סיכום 2010
2.                 בחירת ועדת צעירים
במידה ולא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות, תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.
נשיאות האסיפה
 
לקראת האסיפה
קבלתי הצעה להקים ועדת צעירים חדשה. נעניתי להצעה והתחלתי לחשוב איך הוועדה צריכה לתפקד ואיזה שמות אני משבצת בה. לא היה לי קשה להחליט וכולם נענו בחיוב: רבין יעקבס, אביעד שטרן, שלמה הלוי, אליהו לוי ואנכי (סיגי – יו"ר). כולם אנשים אמינים, ישרים, טובים, וכל משימה לוקחים ברצינות.
כל אחד שונה מהשני, אך ביחד משלימים אחד את השני.
הצהרת כוונות שאיתן הוועדה מתכוונת לפעול:
·        הוועדה כפופה לתקציבים כפי שאושרו בתכנית המשק.
·        הוועדה אמורה לראות את הצרכים של הבנים/ות, החל מסוף י"ב עד גיל 30, ולקבל החלטות לאחר התייחסות גם להורים וגם לקיבוץ.
·        הוועדה מבקשת לשמור על ערוץ תקשורת פתוח עם הבנים, עם ההורים ועם הציבור, תוך הקפדה על דיבור ישיר, ברור ושקוף.
·        הוועדה בנויה מחמישה אנשים שונים, כך שכל אחד מהבנים/ות או ההורים או חבר יכול לפנות למי שנוח לו.
·        הוועדה מתחייבת לא לתת תשובות על אם הדרך, אך כן מתחייבת לתת תשובות בזמן סביר. אם יהיה עיכוב – הפונה יעודכן לגבי המהלכים.
·        מיכוון שהוועדה מקבלת מנדט מהאסיפה, והאסיפה היא זו שבוחרת את הוועדה, הוועדה מחוייבת לה. לכן כל שינוי בעל משמעות, או שינוי תקנון, יובא לאישור באסיפה.
 
אם הוועדה תיבחר – אני מאחלת לכולנו בהצלחה. יש הרבה עבודה.
"יש מי שסולח על כל הטעויות, מישהו כזה ששולח עוד הזדמנויות,
שרואה שלא התכוונו ככה לקלקל, שאוהב את מי שעונה, ויותר את זה ששואל" (ירדן בר-כוכבא)
                                                                                                  שבת שלום,
סיגי – בשם אליהו, שלמה, אביעד ורבין
 
 

שלום לכולם,
 
ולתפארת מדינת ישראל
בטקס הדלקת המשואות הפותח את חגיגות יום העצמאות התכבדה השנה אורית דרור, חברת קיבוץ לביא, להיות אחת מ- 12 מדליקי המשואות. לפני כשנה וחצי הלך לעולמו נצר בן ה- 15, בנם של אורית ורענן דרור. המשפחה החליטה לתרום את איבריו, ומתרומתם הושתלו ריאות בחולה צעירה ושתי קרניות השיבו את מאור עיניהם של שניים נוספים. ואלה הדברים אותם נשאה אורית בטקס:
אני, אורית דרור בת אליעזר ולאה קפלן, מתכבדת להשיא משואה זו של יום העצמאות הששים ושלושה למדינת ישראל, לכבוד האמונה בקדושת החיים ובמצווה העליונה לרפא ולהציל, הקיימות אפילו ברגעים של צער ואבל אין-סופיים. לכבוד המתאמצים, ברגישות ובקשב עמוקים, להראות לאנשים בשעותיהם הקשות את הנחמה שבסיוע להצלת חיים. לכבוד התקווה לגאולה שלימה, לימים בלא צער ולקיום הבטחת הנביא "וּמָחָה ה' אלוקים דִּמְעָה מֵעַל כָּל-פָּנִים".
 
מפגש בני יבנה
בימי הזיכרון והעצמאות מתאפיין כל קיבוץ באירועיו ותוכניותיו. השנה ראוי לציין את "כנס הבנים" שנערך בקבוצת יבנה, לרגל שנת ה- 70 לעלייתה על הקרקע. כ- 3,000 איש, בנים ובני בנים, שילשים ואף ריבעים, התכנסו ביום העצמאות על המדשאות הרחבות של הקבוצה, וציינו בתודה לאל, במיגוון פעילויות ובגאווה את השתייכותם לבית קבוצת יבנה. שיאו של האירוע היה במפגש מחזורים, עת מאות ילדי הקבוצה ובני משפחותיהם שוחחו על שנות ילדותם, ועל המורשת היבנאית-ייחודית שהנחילו להם הוריהם. זכינו להבין ולחוות את כוונת ישעיהו בנבואתו: שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ.
 
לקראת יום העיון של הוועדה הרעיונית-מדינית
בעוד כעשרה ימים תקיים הוועדה הרעיונית-מדינית יום עיון, שיוקדש לליבונם של שלושה נושאים: העיתונאי אמנון לורד יפתח את הדיון על "שטחים וריבונות", ויסייע בהתבוננות על התוצאות ארוכות הטווח של מלחמת ששת הימים; במבי שלג תפתח את הדיון על "הסקטוריאליות בחברה הישראלית", ומקומה של הציונות הדתית בכלל והקיבוץ הדתי בפרט בעיצוב סדר יום חדש למדינת ישראל; את היום נחתום בדיון על "רבנות ורבנים", אותו יפתחו הרבנים אלישיב קנוהל ואילעאי עופרן. יום העיון יתקיים בעז"ה ביום שני י"ט באייר, בירושלים. המעוניינים להשתתף מוזמנים לפנות אל משרדי הקיבוץ הדתי:
 03-6072701 ; mazkira1@kdati.org.il.
 
 
כנס קליטה בבית רימון
 
ביום שישי שעבר נערך בקיבוץ בית רימון כנס קליטה, אליו הוזמנו מתעניינים בקליטה לחברוּת מלאה בקיבוץ. בכנס השתתפו כ- 30 משפחות אשר הגיעו מכל קצוות הארץ, וביניהם גם בנים ובנות מקיבוצי התנועה. נסיה מאיה, רכזת וועדת הקליטה של הקיבוץ, ויוסי יורב, מזכיר הקיבוץ, הציגו בפני הנוכחים את תעודת הזהות של הקיבוץ, את ההיסטוריה ואת הרקע למהלך הקליטה הנוכחי. נועם פרינס, נקלט צעיר בקיבוץ בית רימון, סיפר על הקליטה בפן האישי, וניב  תורן, הפרוייקטור של התהליך, הציג את מודל הקליטה המוצע. שרגא וילק, מרכז המחלקה לצמיחה דמוגרפית, דיבר בשם הקיבוץ הדתי והדגיש בדבריו את פעילות התנועה ואת משמעות הבחירה להשתייך לתנועה רחבה, הכוללת בתוכה ציבור גדול הנאמן לערכי תורה ועבודה. זהו כנס ראשון מסוגו בקיבוץ בית רימון ובעקבותיו יערך בעז"ה כנס נוסף, המיועד לבני ובנות הקיבוץ. לאחר תהליך בדיקת התאמתם של המועמדים יבחרו אלה שיזכו להיקלט בקיבוץ כבר בקיץ הבעל"ט.
 
קיבוץ מגדל עוז בתנופת צמיחה
 
במהלך החודשים האחרונים עסקה וועדת הקליטה של קיבוץ מגדל עוז, במרץ רב, במבצע גיוס מועמדים לקליטה בקיבוץ. מאמצים אלו נשאו פרי, ובעז"ה בקיץ הקרוב יצטרפו לתהליך הקליטה בקיבוּץ כ- 12 משפחות, בנוסף ל- 3 משפחות שכבר החלו בימים אלו את התהליך. מודל הקליטה המדובר הוא קליטה לחברות מלאה בקיבוץ השיתופי, כאשר בשלב ראשון מתאפשרת תקופת עצמאות כלכלית המוגבלת בזמן של שנה, ובה המועמדים משתתפים ומתערים בחיי הקהילה תמורת השתתפות כספית גלובלית, על מנת להבין ולהכיר את חיי הקיבוץ. בסוף התקופה על המועמדים  להחליט על רצונם להצטרף לקיבוץ כחברים מלאים. התוכנית האסטרטגית של הקיבוץ היא להגיע ל- 80 משפחות חברים עד לשנת 2015 (הכפלה מהיום). בימים אלו צוות הצמיחה הדמוגראפית של הקיבוץ החל בגיבוש מתווה לתהליך הקליטה בפועל – הן הכנה של הקולטים והן לימוד והכנה של הנקלטים, דבר המתחייב לאור העובדה שהתהליך יביא להכפלת מספר החברים בתקופה קצרה יחסית.
 
הוקרה למתנדבים
 
טקס הוקרה לנוער המתנדב (בשנת השירות ובמכינות הקדם צבאיות) התקיים במוצאי יום העצמאות בקריה, במעמד שר הבטחון והרמטכ"ל. בטקס נכחו בין שאר המשתתפים - עדי שגיא, רכז מחלקת הבטחון, נציגי 'אלומה', נציגי 'צהלי' ונציגי הגרעינים והמכינות של יג"ל. במהלך הטקס הוענקו תעודות הוקרה לגופים שונים וביניהם 'אלומה' ו'צהלי'. לגאוות כולנו, לא מעט תעודות הצטיינות והוקרה הוענקו השנה לבוגרי הקיבוץ הדתי בחילות השונים.
                  שבת שלום
                                         נחמיה רפל
וחברי המזכירות הפעילה
 
 \ 
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י שולי גל – נא לבוא עם משקפיים
אחות תורנית: אריאלה פלדמן - פלאפון 61999
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
מחפשים שורשים
לרגל נסיעה משפחתית לחו"ל לא אהיה במשרד מיום ראשון הקרוב י"א באייר  15/5
עד יום רביעי כ"א באייר  25/5.
בהעדרי, אם יש צורך, ניתן לפנות ישירות אל בעלי התפקידים.
שורי אמיר
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
א ז כ ר ה
ביום ראשון, י"א באייר, 15.5.11 ימלאו 20 שנה למותו של יעקב פונדיק ז"ל.
נעלה לקברו בשעה 18:00, ואח"כ נתכנס במועדון לחבר למפגש ולימוד לזכרו.
הציבור מוזמן.
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
חדרי אורחים
החל מיום ראשון הקרוב, י"א באייר 15/5, ולמשך 10 ימים, חדרי אורחים 1- 4 יהיו מושבתים לרגל        שיפוצים.  (חשמל, מזגנים, צבע)
                                                                       סוזי בר-אורין
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%ת ו ד ה
עברתי חוויה גדולה בליל יום העצמאות בטכסים של יום הזיכרון לחללינו ותקומת מדינתנו. כה לחי !
למלכה וליפעת הרבה יישר כח על הביצוע הנהדר ולכל המשתתפים בשני הטכסים.
שנתראה רק בשמחות.
לאה ברמן
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
שלושים לפטירתה של חנה ברמן-תשבי ז"ל
קהל גדול גדש אמש את חדר האוכל באזכרה שערכו בני המשפחה לחנה ז"ל.
בנים, נכדים וידידי המשפחה נשאו דברים מרגשים שבאו מלב אוהב ומעריץ.
תודה לכל בני המשפחה שטרחו בהכנת האזכרה והצליחו להעלות בפנינו במלל ובתמונות את דמותה המיוחדת של חנה ז"ל.
                                                 יתן ה' ולא תוסיפו לדאבה עוד.
 
 

 

AtarimTR