ידיעון 2726 פר' נשוא

 

בס"ד א' בסיוון תשע"א
 
פרשת נשא
 
 
19.21
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.30
מנחה, קבלת שבת, ערבית
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
20.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.15 – 23.15
נא להביא כלים עד 23.00
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
17.30
נשים אומרות תהילים – בבית סעדון
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.26
ערבית, ספירת העומר, הבדלה
               קידוש לבנה
 
הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו בשבת זו.
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד' ו'              06.00
 שחרית ב'  ה'                   05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            18.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
    כיתות א'-ג'  -  דקלה שניאור
 
    כיתות ד'-ו' -  מורן ודאגלאס
 
 
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
19.00
גדולי המחשבה הישראלית
חדר עיון
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
 
                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
 
 
 ביום ראשון האחרון השתתפתי יחד עם נחום, יונה, לואי ויצחק שניאור, ביום עיון בנושא שימור ותיעוד מורשת הקיבוץ הדתי. יום העיון הוכן ע"י דינה ספראי – מנהלת ארכיון הקיבוץ הדתי – בשיתוף אנשי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, והוא התקיים באתר ההנצחה בקיבוץ כפר-עציון.
כפי שפורסם, יום העיון נועד לארכיונאים, צוותי וידיאו, אנשי שימור אתרים, אוצרי מוזיאונים, נאמני מורשת
וכל המעונין, ואכן, הגיעו כמה עשרות.
שמענו שיחות על שימור אתרים בתוך הקיבוץ, תיעוד אור-קולי, עבודה עם ובתוך הקהילה, הנגשת הארכיון לציבור ועוד.
חלק מהיום התאים לכולנו ובחלק אחר התחלקנו לקבוצות לפי נושאים: אנשי שימור, צוותי וידאו, ארכיונאים.
הייתה זו הזדמנות להחליף דעות ולקבל רעיונות מעמיתינו בקיבוצים האחרים – מבחינתי זה תמיד החלק היותר חשוב בימי עיון כאלה.
במשך יום העיון חשבתי לעצמי מה אנחנו יכולים לעשות במקומנו וזה הזכיר לי כי אי"ה בסתיו תשע"ג (בעוד כשנה וחצי) ימלאו 60 שנה לישיבתנו כאן בשפלת לוד – תאריך שראוי לציון מכובד.
כחודשיים אחר כך, בחורף תשע"ג ימלאו 70 שנה לתקיעת יתד ראשונה של קבוצתנו בנגב.
אז זה הזמן לשנס מותניים ולהתחיל להכין אירוע (ואולי שניים) מתאים.
שבת שלום,
עדנה שורץ
 
מה בגיליון?
·         ויזמרון לך – הרב ירון
·         שיר שבת – יהונתן שרמן
·         מתיק המכתבים – נחום ברוכי/הרמטכ"ל
·         שבוע ועוד שבוע – דינה אמיר
·         תיקון ליל שבועות – הרב ירון, עירית
·         חנוך לנער – אסתר פורשר
·         חדרי אורחים – סוזי בר-אורין
·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 64
·         סיפור לחג מתן תורה – שמואל ל'
 
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
     נר זיכרון !
     משה פלדהיים ז"ל – כ"ה באייר תשס"ג
     יהודית לנדסברג ז"ל – ג' בסיוון תשמ"ז
     יצחק זכאי ז"ל – ז' בסיוון תשל"ה
 
וִיזַמְּרוּן לָךְ
חֲבִיבִי  
חֲבִיבִי יָ-הּ חֲבִיבִי, הָאֵ-ל הַמֶּלֶך הָרַחֲמָן, יִשְׁלַח מְשִׁיחוֹ הַנֶּאֱמָן 
אב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵנוּ שְׁלַח בֶּן דָּוִד וְיִגְאֲלֵנוּ 
נָשׁוּב לְצִיּוֹן עִיר קָדְשֵׁנוּ וְנִשְׁלֹט בָּהּ בְּיָד רָמָה 
שמָּה נִתְאַסֵּף בְּעִיר הַבִּירָה וּמֵחָדָשׁ יִשָּׁמַע קוֹל שִׁירָה 
וְאָז נַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בְּבֵית שׁוֹכֵן מְעוֹנָה 
 רְאֵה בָּעֳנִי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהָשִׁיבֵם נָא לִגְבוּלֶךָ 
וְאָז יֵרָאֶה כָּל זְכוּרֶךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה 
 
פיוט זה (כמו הפיוט 'נגילה הללוי-ה' שבו עסקנו בעבר) נכתב ע"י ר' אשר מזרחי שחי במאה הקודמת בירושלים, וגם הפיוט הזה מוכר כיום בכל קהילות ישראל.
חֲבִיבִי, יָ-הּ חֲבִיבִי – זהו כינוי לקב"ה, המבוסס על הפסוק (דברים לג, ג): "אַף חֹבֵב עַמִּים". כינוי זה נמצא בפיוטים רבים, כגון ב'ידיד נפש' של ר' אלעזר אזכרי (חי במאה ה-16 בצפת): "הִגָּלֶה נָא וּפְרֹשׂ, חָבִיבִי, עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ".
הָאֵ-ל הַמֶּלֶך הָרַחֲמָן, יִשְׁלַח מְשִׁיחוֹ הַנֶּאֱמָן – הכינוי 'נאמן' נאמר בתנ"ך על ארבעה אנשים: אברהם (נחמיה ט, ח), משה (במדבר יב, ז), שמואל (שמו"א ג, כ), ודוד (שמו"א כב, יד). כאן הכוונה, כמובן, למלך המשיח, שיהיה מצאצאי דוד המלך: אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵנוּ שְׁלַח בֶּן דָּוִד וְיִגְאֲלֵנוּ, נָשׁוּב לְצִיּוֹן עִיר קָדְשֵׁנוּ וְנִשְׁלֹט בָּהּ בְּיָד רָמָה – המשורר אינו מסתפק בשיבה הפיזית לציון, שהרי הוא עצמו, כאמור, חי בירושלים, והיה מראשוני המתיישבים בשכונת ימין משה. אבל המשורר מבקש לשלוט בירושלים ביד רמה – ביטוי הלקוח מיציאת מצרים (שמות יד, ח): "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה".
שָׁמָּה נִתְאַסֵּף בְּעִיר הַבִּירָה וּמֵחָדָשׁ יִשָּׁמַע קוֹל שִׁירָה – כאן מתגעגע המשורר לימי השגרה בירושלים, כאשר הלויים היו שרים עם הקרבת קרבן התמיד, והכהן הגדול היה מדליק את המנורה: וְאָז נַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בְּבֵית שׁוֹכֵן מְעוֹנָה – מעונה הוא אחד משבעה הרקיעים, כפי שאמרו חז"ל (חגיגה יב, א): "שבעה רקיעים, ואלו הן: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות". וכפי שאמר משה רבנו (דברים לג, כז): "מְעֹנָה אֱ-לֹקֵי קֶדֶם". על מה שמתרחש ברקיע הזה אמרו חז"ל:  שבו כיתות של מלאכי השרת, שאומרות שירה בלילה וחשות ביום, מפני כבודן של ישראל.
רְאֵה בָּעֳנִי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ – מבוסס על תפילתה של חנה (שמו"א א, יא): "אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ", ולכן נראה שנכון יותר לנקד בָּעֳנִי ולא בְּעֹנִי . וְהָשִׁיבֵם נָא לִגְבוּלֶךָ -  כאן מבקש המשורר לראות בתפארתה של ירושלים לא רק בימי השגרה, אלא גם בימי החגים השמחים, כאשר כל ישראל ישובו לאדמתם, ויזכו לקיים את המצוה בשלוש הרגלים: וְאָז יֵרָאֶה כָּל זְכוּרֶךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה
 
הרב ירון
 
 
 
שיר-שבת
 
"...או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה"
 
הוא מקנא, הוא חושד בה,
רצות מחשבות.
היא נראית לו שונה
וקודחים רעיונות.
אז ייקחה לכהן
עטופה בבושה,
היא תישאל: 'אכן, אכן...?!'
וראשה אז ייפרע.
יימזגו לתוך החרס
המים הקדושים
ובערבוב עפר כמו ארס,
יהיו למים המאררים.
יצווח: איך שכבת, איך?!
את - אין לך אחרית;
"שטית טומאה תחת אישך"
שטית, שטית, שטית!
תהיי לאלה ולשבועה
יא שקרנית יא בוגדת,
בטנך הצבה,
ירכך הנופלת!!
 
ובתוככי הכוס
שט פתק
יתגדל ויתקדש...
להשלים הליך הבדק
נמחה השם המפורש.
היא שותה, הם בוחנים
והשיקוי כבר במעיה,
 
אך...
המים לא מרים
והיא - עודנה על רגליה...
 
עיניים -
אבודות בקיר,
מחפשות פתאום מוצא,
כבלון ללא אוויר
יומיים אחרי המסיבה.
תבוא כלימה – קנאה לדחוק;
גבר בוכה כמו ילדה,
רוצה לרוץ רחוק רחוק
"והיא לא נטמאה"...
יהונתן שרמן
 
 
 
לאיריס וחיים כץ לנישואיכם
להורים דבורה ומיכאל נתנזון
ולכל המשפחה
מזל – טוב
תזכו לבנות בית נאמן בישראל
לשם לתהילה ולתפארת
 
 
מתיק המכתבים
בספר שכתב נחום ברוכי על בארות יצחק, מוזכר נחום גנץ ממושב תקומה – האיש הוא אביו של הרמטכ"ל הנוכחי. נחום שלח לרמטכ"ל את הספר בצירוף המכתב הבא:
לכבוד
רב אלוף בני גנץ
רמטכ"ל
 
שלום רב!
נחום גנץ – לחם בקרב על בארות יצחק
בארכיון בארות יצחק שמורה עדות אודות החבר נחום גנץ ממושב תקומה (אחר כך כפר אחים), שהשתתף בקרב בבארות יצחק ביום ח' בתמוז תש"ח, 15 ביולי 1948.
היה זה אחד הקרבות הקשים ביותר במלחמת העצמאות, שהתחוללו ביישובים, והיחיד בו הצליחו מגני הקיבוץ להדוף את המצרים, שכבר כבשו את חצי שטח הנקודה, אל מחוץ לגדרות, לפני בוא התגבורת.
תוצאות הקרב על בארות יצחק קבעו את מקומו של גבול המדינה החדשה באזור המכונה היום 'עוטף עזה'.
חשבנו שפרטי הקרב יעניינו אותך ולכן אנו שולחים לך את הספר המצורף וכן את העדות לכך שהחבר נחום גנץ נטל בו חלק.   התייחסות לחברי תקומה בהתאם לעדות מופיעה בספר בעמוד 91.
                   בברכה,
 נחום ברוכי
בארות יצחק
 
תשובתו של הרמטכ"ל לא אחרה לבוא:
 
לכבוד
מר נחום ברוכי
בארות יצחק
 
נחום שלום רב,
מודה לך על מכתבך ועל ספרך "בארות יצחק ששלחת לי.
סיפורו של קיבוץ בארות יצחק, בדומה לקורותיהם של יישובים רבים שהוקמו באותה תקופה, הוא סיפור מאבקו הנועז של היישוב היהודי בארץ ישראל לכונן מדינה בארצו.
אני מודה לך על שצירפת את עדותו של דב נוימן, בה מוזכר אבי.
עמידתם האיתנה של בני הקיבוץ בקרבות העצמאות הציבה מופת של מחויבות לביטחונו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
שב ומודה לך על מכתבך.
בברכה,
בנימין (בני) גנץ, רב-אלוף
ראש     המטה     הכללי
 
  
שבוע ועוד שבוע   
הפרופורציות השתנו.
תיכננתי לספר על הטיול המשפחתי המיוחד שהשתתפנו בו, בני משפחת נתן ואלישבע דסברג וחלק מנכדיהם. ואכן טיילנו, והיה מיוחד. אלא שביום שובנו פקד אותנו האסון הנורא, ואורי אחינו נהרג בתאונה.
 
על אישיותו ומעשיו של אורי ז"ל שמעתם בשבוע האחרון. אשתדל בדברי אלה לשתף אתכם במקצת בחוויות הטיול. נסענו כקבוצה מאורגנת (בארגון עצמי), 35 אנשים. היעדים היו מלכתחילה שלושה: טיול תיירים בארץ יפה, ביקור באתרים הקשורים למשפחתנו, וגיבוש ההיכרות בין בני המשפחה הגדולה (בטיול השתתפו רק חלק). במפגש הכנה מקדים הבנתי שלבני הדור השני היעד השלישי היה החשוב ביותר. בשמונה ימים אינטנסיביים של חוויות משותפות, סיפורי משפחה ושיחות נפש נוצרו קשרים וקרבה שבדרך המקובלת לא היו נוצרים. תירגלנו זה על זה מה נענה כשנישאל "איך היה?". התשובה היא שאי אפשר למצות את החוויה הזאת במילים. יותר קל לספר איפה היינו ומה עשינו.
ובכן – היינו בהולנד. ביקרנו באתרי תיירות יפים, ראינו שדות ירוקים ושפע של מים בכל מקום, עד כדי קנאה בעם שחי ופיתח ארץ כל כך יפה. מפגשים מעטים עם יהודים המחישו לי מהי גולה מודרנית בארצות הרווחה; אין אנטישמיות גלויה, יש כל הטוב שבעולם, ובכל זאת זה נֵכר.
גולת הכותרת של הטיול היתה מפגש שיזמנו עם הדור השני של משפחות חסידי אומות העולם שהסתירו בשנות המלחמה את הורינו, אותי ואת אחי. התכוננו לקראת המפגש, הזמנו את המשפחות ושמענו וסיפרנו סיפורים על אותן שנים. רוב המספרים לא יכולים לזכור, וסיפרו את מה ששמעו מהוריהם. רצינו להביע לבני הדור השני של מצילינו את תודתנו העמוקה לאלה שאנחנו חייבים להם את חיינו. כמובן, כולנו התרגשנו מאד.
הכל תועד, במצלמה אחת שהונצחו בה 25 שעות של חוויות וסיפורים, ובמצלמות נוספות. מכל החומר אנחנו מקווים להפיק, בעזרת בעל מקצוע, סרט ממצה של כ – 45 דקות. הסרט יתן לנו ולמתעניינים בנושא הזדמנות להיזכר שוב.
בשדה התעופה בלוד נפרדנו בשירת התקווה, ובאותו יום נפרדנו לנצח מאורי, שמקומו היה כל כך מרכזי במשפחתו הגרעינית ובכל משפחתנו הגדולה. פטירתו הפתאומית עומדת בניגוד בלתי אפשרי לשבוע הגיבוש המשפחתי.
חובתנו מכאן והלאה היא להמשיך בחיים, ולעשות זאת בדרך הנכונה והנאמנה ביותר לדרך שבה חי אורי.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
דינה אמיר
 
 
  
       תיקון ליל שבועות – צדק, צדיקות וצדקה
 
"כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק"
בליל שבועות אנחנו נדבר על צדק!
 
·        האם קיים צדק אבסולוטי? האם הצדק עדיף על פני השלום?
·        האם נתינת צדקה היא מעשה של צדק?
·        האם צדיק הוא אדם השואף לצדק עולמי או לצדקה?
·        מה לנו ולמאזני צדק איפת צדק ואבני צדק?
בשאלות אלו ואחרות נשתדל לעסוק בליל הלימוד – עד אור הבוקר. נתחיל בבית שפירא ונסיים בבית כנסת.
 
לוח הזמנים:
22:45  השיעור המרכזי
הרב דוד מטס, מהנדס אלקטרוניקה, בוגר ישיבת מעלה אדומים, סיים את לימודי הרבנות במקביל        לעבודתו, מתגורר ברחובות ופעיל בארגון 'פעמונים'.
השיעור יעסוק בנושא 'מנהג מבטל הלכה' ויעלה דילמות של מנהגים הסותרים את שורת ההלכה, והשאלה כיצד יש להתייחס למנהגים כאלו – במישור המשפטי, בין אדם לחברו, ובמישור שבין אדם למקום.
 
רבע לחצות הפסקת התרעננות בזמר, בכיבוד ובשתייה.
 
00:15    שמונה שיעורונים שיעסקו ב- "צדק" 
03:00     לימוד בחברותות: הלימוד ילווה בדפי מקורות ובסופו יהיה סיכום של הרב ירון. בדפים אלו ננסה להבין האם הגדרת העוני נעשית במדדים אבסולוטיים, באופן יחסי, או באופן סובייקטיבי? האם יש קשר בין צדק לצדקה? האם ישנה חלוקה צודקת של צדקה?
03:30     הרב ירון בסיכום הלימוד
04:30     מגילת רות ותפילת ותיקין.
הנוער והילדים מתחילים ב- 22.45בתוכנית קצת שונה, שתפורסם ע"י המדריכים, והם מוזמנים גם להצטרף אלינו לבית שפירא לאורך כל הלילה עד סוף תפילת ותיקין.
חג שמח וליל תורה עד אורה
הרב ירון ועירית הלוי
 
  

שלום לכולם,
 
יום ירושלים
משפחת הקיבוץ הדתי, חוגגת ושמחה יחד עם המון עמך ישראל. ברחובות ירושלים ההומים פגשנו השבוע חברים רבים מהתנועה ובהם גם תלמידי י"ב מביה"ס בקבוצת יבנה, שעשו ברגל את הדרך לירושלים, וצעדו לאורך כל הלילה כמיטב המסורת הבית-ספרית. לאחר הליכה של עשרות ק"מ זכו 90 הבנים והבנות לרקוד אל הכותל המערבי, מלווים במחיאות כפיים של העוברים ושבים. אשרי העם שככה לו!
 
יום עיון תיעוד ושימור
קשה היה לבחור במקום יותר מתאים ליום עיון בנושא 'שימור ותיעוד מורשת בקיבוץ הדתי' – מאשר קיבוץ כפר עציון. ליום העיון הגיעו וותיקים וצעירים ששימור אתרים, איסוף חפצים, תיעוד מסמכים ותיעוד הסיפור האנושי – חשובים להם. יום העיון שיקף את ההתעוררות שחלה לאחרונה בתחומים אלה הן ברמה היישובית והן ברמה הלאומית. אנשי המועצה לשימור אתרים ופרופ' עירית עמית-כהן חברו בשמחה ליוזמה והעניקו ליוזמה גיבוי מקצועי. נועם דמסקי, במאי סרטים, הדגים דרך ראיונות שנעשו עם וותיקי כפר עציון, את הערך הרב של התיעוד בעל-פה, ויוחנן בן יעקב (כפר עציון) סיפר על מגבלות הזיכרון דרך עדויות שנויות במחלוקת על סיפור הל"ה. במהלך היום נערכו דיונים בקבוצות והתנהלו שיחות אישיות בין ההרצאות – והאנשים הרבים שבאו יצאו בהרגשה שיש מה לעשות ולמי לפנות, ובתקווה שימצאו בקיבוצם אוזן קשבת ויד מסייעת. תודה גדולה לדינה ספראי (קבוצת יבנה, מנהלת ארכיון הקבה"ד) על היוזמה והביצוע!
 
יום עיון יג"ל
ביום ראשון השבוע נערך בירושלים יום עיון ליג"ל (מכינות/מדרשות/שנת שרות). הימים שבהם אנו נמצאים, בין יום העצמאות ויום ירושלים, הכתיבו את כותרת היום: "חזון". מדווח עדי שגיא (מירב, מרכז מחלקת ביטחון וצעירים): התחלנו במוזיאון הרצל בסיור מרשים של כשעה, ולמדנו על חזונו של הרצל ומאבקו להגשמה. לאחר מכן קיימנו סיור מרתק בהר הרצל, בהובלת אלידע בר-שאול. הסיור התחיל בחלקת גדולי האומה, עבר דרך כל מלחמות ישראל, והסתיים ליד הקברים של אוריאל ואלירז פרץ ז"ל. במשך כחמש שעות לא הפסקנו ללמוד על לוחמים רבים שחרפו נפשם למען תקומת ישראל, נשים וגברים כאחד. אני מאמין שכל אחד ואחת יצא מהסיור הזה עם מטען חזק להמשך. אחה"צ התארחנו בסמינר גשר, שמענו דבר תורה מהרב דוד וסיפור אישי שלי. לאחר מכן צפינו בהצגה מרגשת "חבר קרוב שהוא אח רחוק", סיפור אמיתי על שני חברים מאד טובים שמגלים לאחר שנים שהם למעשה אחים ממש, האחים עופר וליאור. קינחנו את היום בארוחת ערב טובה ובתפילת ערבית, וכעת אנחנו נערכים לסמינר הבא שיתקיים בעז"ה בין התאריכים 15-16/6 בעין צורים, ובמסגרתו נבקר בבה"ד – 1.
 
  -
 
קבוצת הסטודנטים 'יבנה' בעיר העתיקה
ביום שני הקרוב, ד' סיון (6/6/11), תיפתח בעז"ה תערוכה ייחודית, המעלה על נס את פועלם של סטודנטים מהאוניברסיטה העברית שהתנדבו בשנות ה- 40 של המאה הקודמת, לגור בעיר העתיקה במטרה לעשות למען "ביעור הבערות" מקרב התושבים היהודים. לאחר תום לימודיהם הפכו רבים מהסטודנטים לחברים בקבה"ד.  "מוזיאון חצר הישוב הישן" בחר להאיר את עשייתם דרך תערוכה זו. הציבור כולו מוזמן!
 
ביקור המזכירות הפעילה בבי"ס שק"ד בשדה אליהו
ביום שני האחרון הגיעה המזכירות הפעילה של הקיבוץ הדתי לביקור בבי"ס שק"ד, במטרה להכיר מקרוב את ביה"ס על מרכיביו השונים, ולבחון את יחסי הגומלין בין בתי הספר לתנועה. מדווחת מיכל אחיטוב (סעד, מרכזת מחלקת חינוך): שמענו סקירה מקיפה ומרשימה ממנהלי בתי הספר, מלכה פווה וקינלי, ונפגשנו במהלך היום עם מספר קבוצות מתוך ומחוץ לביה"ס: עם ראש המועצה, יורם קרין, ומנהלת מח' החינוך נגה גיל; עם קבוצת מנהיגות של תלמידי ביה"ס העל-יסודי מכיתות י' – י"א (במפגש זה בלטה "גאוות היחידה" שחשים התלמידים ביחס לביה"ס, וצויינו חשיבות החינוך המעורב והימצאותן של דמויות משמעותיות לחיקוי בקרב המחנכים. כמו כן הובעה משאלה לעסוק בלימוד האידיאולוגיה של הקבה"ד); עם הצוותים המובילים של בתיה"ס התקיים דיון חשוב ומשמעותי על שלושת האותיות המרכיבות את ראשי התיבות בשם ביה"ס – בהיבט השיתופי, בהיבט הקיבוצי–הקהילתי ובהיבט הדתי. לסיום ערכנו מפגש עם נציגי ההנהלה הרחבה וועדת החינוך בו נבחנו סוגיות נוספות הנובעות מקולן המגוון של קהילות הקיבוצים ומייצגות את הבעלות על ביה"ס. בסיכום – היה זה ביקור חשוב, מלווה באווירה חמה ונעימה. בפני המזכירות הפעילה הוצגו נושאים ודילמות שביה"ס מתמודד אתם באופן בהיר וכנה, והתקבלה תחושה טובה שחלקה ומעורבותה של התנועה רצויה, נחוצה וראויה. על כך תודה גדולה ויישר כוח גדול לשלומית ברק, וקינלי טור-פז, למלכה פווה והרב יהודה טרופר, לישראל נדיבי, ולכל מי שסייע בהכנת הביקור.
 
כל כבודם
באסרו-חג שבועות נתכנס כולנו, נשים וגברים כאחד, לכנס שכותרתו "בצלם אלוקים ברא אותם" – חינוך לשוויוניות ולכבוד בין המינים. בכנס נחזק את רעיון 'חברה צנועה מעורבת לכתחילה', נעלה למודעות את נושא המגדר, נלמד, נשוחח ונדון על הדברים מנקודת מבט יהודית וחברתית. התכנית מגוונת ועשירה וההרשמה בעיצומה. הזדרזו לשריין את מקומכם בכנס. מצורפת התכנית המפורטת.
 
 
שבת שלום
נחמיה רפל
וחברי המזכירות הפעילה
 
 
 
חנוך לנער
בדבריי בידיעון ערב פסח השתא הבטחתי לכם המשך, ואין זמן מתאים יותר מידיעון חג השבועות.
 
המטרה של קיום מערכת חינוך בלתי-פורמאלית היא שתהיה כל כך נחוצה, עד שמי שחסר אותה יבכה שהוא לא יכול לשלוח את ילדיו למערכת כזאת, ואף יותר מכך, שיתדפק על דלתנו ויבקשו לרשום את ילדיו למערכת המשובחת.
בכתבה הקודמת ציינתי 4 הנחות יסוד שאני מעונינת לשלול:
הראשונה: קיום מערכת החינוך הבלתי-פורמאלי הינו דבר מובן מאליו.
    עד כמו שזה נשמע נכון – השאיפה היא שלא נוותר עליה בכל מחיר! כי המערכת הזאת נותנת
    לילד משהו שאין בבית הספר ואין בבית.
השנייה:    "הציפייה לקיים מסורות ופחות לחדש ולעשות שינויים" לא מונעת מאתנו לשנות,
              לאלתר,להפתיע, לחדש, להוסיף, לזרום עם הילדים וליהנות מחופש היצירה.
השלישית: "השהייה במערכת הינה נורמה אצלנו" – אך לא פעם קורה שהורים או ילדים מדברים
על קושי להיות חלק מהמערכת בגלל בעיה זו או אחרת. גם בכיוון ההפוך קורה שאנחנו נאלצים להרחיק ילד למרות שאנחנו לא רוצים לוותר על אף אחד.
               זה מאלץ אותנו להתמקצע, לטפל, לדעת להתייעץ עם אנשי מקצוע אחרים, לדעת לשוחח עם
                ההורים והילדים ולהגיע להסכמות והבנה. לפעמים התהליכים הם ארוכים – כמו שזה בחינוך.
הרביעית: השאלה הכי חמה: "האם ילד שגדל במערכת כזו יותר מוצלח מילד שלא?"
              לשאלה הזאת אין תשובה, ובוודאי שיש ילדים רבים בארצנו ובכל העולם שגדלים מצוין והופכים
               לאנשים מעולים גם בלי זה. אך אין ספק שהפעילות במערכת שלנו מרחיבה את רפרטואר
               ההתנסויות של הילד, מחזקת כישורים חברתיים, נותנת הזדמנות נוספת לילדים בעלי קשיים,
               מספקת מסגרת בטוחה לילדים שהוריהם עובדים, מפגישה אותם עם מדריכים איכותיים, מטפחת
               ערכים, מחברת לקהילה ומאפשרת לילדים להיות חלק ממערכת וולונטרית שבאים אליה מתוך
               שמחה, רצון, עשייה, גאווה ואהבה.
 
פניתי לחברה בשם "מהות" שעוסקת בנושאים חינוכיים, משפחתיים וקהילתיים, והם עוזרים לנו להיכנס לתהליך של בדיקה עצמית.
בוועדת חינוך אנו בודקים את העוצמות והחולשות שלנו, בכוונה להפוך את החולשות לאתגרים.
נפגשנו יחד עם מדריכים והורים שהוזמנו בצורה אקראית, בהנחייתו של פסיכולוג ארגוני מטעם "מהות", והוא ילווה אותנו בתהליך ההכנות לקראת הקיץ ובכלל...
 
    הפגישה הבאה של ועדת החינוך המורחבת תתקיים אי"ה
         ביום ראשון הקרוב, ג' בסיוון 5.6.11 בשעה 21.00
                                      בחדר הישיבות במרתף המזכירות.
                הורים נוספים שמעוניינים להצטרף מוזמנים בשמחה. אנא פנו אליי.
 
 
דרך אותה חברה הזמנתי הרצאה להורים
מפי תמי סמט - פסיכולוגית של המועצה האזורית שפיר ומנחת קבוצות הורים.
נושא ההרצאה/שיחה: הקשר בין הורים לילדיהם, והיא מיועדת לכל ההורים של ילדי כיתות א' – י"ב.
 
 
 
לסיום "מיני סדרה" זו ניפגש כל הורי א' – י"ב לשיחה לקראת הקיץ
אי"ה ביום שלישי, י"ט בסיוון, 21.6.11 בשעה 21.00
ונתכונן יחד לקיץ החם והלוהט, בתקווה ליצור שפה אחידה להורים, למדריכים ולילדים.
 
בהצלחה לכולנו ובתקווה שתהיה המון עשייה ופחות דיבורים (למרות שלפעמים הם בלתי נמנעים...)
אסתר פורשר – רכזת חינוך
 
 
 
 
 
כמה מילים מ"חדרי אורחים"
 
עם כתיבת מילים אלו אני בעיצומו של ניקוי וסידור החדרים שעברו שיפוץ – מערכת חשמל חדשה, התקנת מזגנים חדשים וצביעת קירות.
החדרים יחזרו לשימוש לקראת חג השבועות.
אני מנצלת את ההזדמנות לרענן את הכללים לשימוש בחדרי האורחים.
לאחר שימוש בחדר יש לשטוף את הרצפה, לנקות שירותים, כיורים+שיש ומקלחת.
לרוקן פחים ולשים שקית נקייה.
להשאיר מקרר נקי מתוכן ולכלוך. אין צורך לנתק את המקרר מהחשמל.
במידה ויש תקלות כמו מנורה שרופה, מחסור בחומרי ניקוי או כל דבר שלא תקין, יש ליידע אותי מיידית על מנת שאוכל לתקן.
יש להחזיר את המפתח למחרת השימוש בחדר. יש מקרים מוגזמים שבהם אני צריכה לרוץ אחרי מפתח וזה מיותר.
בקשות לחדרי אורחים יש לשים בתא הדואר שלי ולא בעל פה.
במקרה של ביטול אשמח אם תודיעו לי בהקדם על מנת שמישהו אחר יוכל ליהנות מכך.
                                                                                         תודה על שיתוף הפעולה,
סוזי בר – אורין
אחראית חדרי אורחים
 
 
 
חג מתן תורהסיפור אישי
"וכתבת... את כל דברי התורה"
                         
בית הוריי מלא מפה אל פה. מחכים לטקס סיום כתיבת אותיות אחרונות. ספר התורה הפתוח בסוף חומש דברים מונח על השולחן.
קורא לי הסופר ומכבדני לכתוב אות בספר התורה. לוקח אני את הנוצה (ולא בפעם האחרונה בחיי)  וממלא  אות. הרב מתכבד לכתוב את האות האחרונה ולסיים את הספר. הגבהה וגלילה.
על המעיל של ספר התורה כתוב : "לע"נ הקדוש אברהם-דב" – גיסי שנהרג במלחמת השחרור.                                     
התהלוכה, שיצאה ברוב עם וריקודים לבית הכנסת של חומינקר, נמשכה שעה ארוכה.  גם אני מתכבד להחזיק ולרקוד עם ספר התורה.
"שישו ושמחו בשמחת התורה ותנו כבוד לתורה
שישו ושמחו בשמחת התורה ותנו כבוד לתורה"
הספר מגיע לבית הכנסת ואני נקרא לקרוא בו בפעם הראשונה – זוהי חגיגת בר-המצווה שלי.
מאז הקריאה ההיא באותו לילה אני ממשיך לקרוא בספרי תורה למעלה מיובל שנים.
 
 ומהיכן ספר התורה?
בשנת תרפ"ג (1923) עולים הורי לארץ ובאמתחתם מגילות מגילות של ספר תורה מ"בראשית ברא" ועד "אל בני ישראל בהר סיני" (סוף ספר ויקרא). אין בידם כסף להגהה ולהשלמה של שני ספרים נוספים. מונחות המגילות באחת מפינות הארון ומחכות לגאולתן.
עברו 27 שנים.
יום אחד – בשנת תש"י  (1949) - נכנס אבי לשירותים ציבוריים ומוצא חבילה עטופה בעיתון. פותח אותה ומגלה בתוכה שטרות כסף רבים. הוא מדווח למשטרה אך אין פונה ואין דורש.
הולכים לשאול את הרב והוא אומר: "לא יד אדם הניחה את הכסף בשירותים".                    
התקבלה החלטה: רוב הכסף לצדקה והיתרה להגהת המגילות, לכתיבת ספרי במדבר ודברים כדי להקדיש את ספר התורה לע"נ בעלה של אחותי.
המעיין בספר יגלה שוני בין היריעות וצורת האותיות שנכתבו בגלות לפני למעלה ממאה שנה ובין אלו שנכתבו כאן במדינת ישראל.
 
        ועל כך אמר רבי אלעזר : "הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה בהיכל " (זוהר, פר' נשא).
שמואל לובושיץ
 
 
לסבתא וסבא עפרה ויפת שדיאל
ולכל המשפחה
שפע ברכות
בהולדת הנכדה
בת לנופר וחסוס פרז בגולת ספרד.
שימלא ביתכם בשמחות לרוב
 
 
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י יששכר ברמן
אחות תורנית: שלי ספיר - פלאפון 61999
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
לסבתא רבתה אסתר בידר
ולכל המשפחה
מזל – טוב
בהולדת הנין
נכד לציפי ואפרים בידר
בן לחיה ומשה שרייבר
הילד יהיה בסימן טוב, יגדל ויהיה כמו גן רטוב
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
יום ירושלים
לרגל יום ירושלים שחל השבוע יצאנו בשני אוטובוסים לביקור וסיור באתר ההנצחה בגבעת התחמושת.
המבוגרים שבינינו סיירו באתר בהדרכת שחר ציוני שהמחיש לנו בצורה מעניינת ובהירה את מה שהתחולל על הגבעה ובכלל בקרבות סביב ירושלים במלחמת ששת הימים, בהסברים בליווי מפות ותצלומים וכן בצפייה במיצג האור-קולי המעולה באתר.
הילדים והוריהם השתתפו במשחק "מחפשים את המטמון" ברחבי האתר, בהדרכתן של חיילות-מדריכות.
לסיום הסבנו לארוחת ערב ירושלמית של בייגעלך, ירקות, גבינות וכו' בחורשה הצמודה לאתר.
שבנו הביתה שמחים וטובי לב.
על כך תודה לאורטל לנדה ולכל מי שטרח בהכנה ובביצוע.
עדנה שורץ
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
תזכורת חשובה !
השבוע נפתחה ב"ה בריכת השחייה. בעקבות שכחת הכללים הרינו לפרסמם שוב.
השחייה בבריכה אך ורק בנוכחות מציל.
ילדים מתחת לכתה ד' נכנסים רק עם מלווה צמוד מכתה י' ומעלה.
לאורחים הכניסה והשהייה בבריכה רק עם מארחים חברי/תושבי הקיבוץ. אין הכוונה לילדים ונוער.
במקרים חריגים יש לפנות לשורי נציגת האגף החברתי והיא תנחה את הבריכה.
להתראות בבריאות, בנחת ובשמחה.
עירית הלוי
AtarimTR