ידיעון 2730 פר' חוקת

 

בס"ד כ"ט בסיוון תשע"א
 
 
 
פרשת חקת – ראש חדש תמוז
 
19.29
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית, הלל
19.40
     מנחה, קבלת שבת,
           ערבית
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
20.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.30 – 23.30
נא להביא כלים עד 23.15
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
 
לא תתקיים אמירת תהילים משותפת
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.33
ערבית, הבדלה
 
שימו לב לשינוי בשעת סעודת ליל שבת !
הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו בשבת זו.
זמני התפילה במשך השבוע
  שחרית א' – ראש חודש     05.45
 שחרית ג' ד' ו'                 06.00
 שחרית ב'  ה'                   05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            18.30    
 רבע לערבית                     20.00
 ערבית                            20.15
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
    כיתות א'-ג'  -  ענבל ישראלי
 
    כיתות ד'-ו' -  אסתר פורשר
 
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
 
גדולי המחשבה הישראלית – לא יתקיים
 
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגמלאים
מועדון לחבר
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
  
 
 
משהו ירוק ונחמד
בתור אחת שתמיד מחפשת  חידושים הקשורים לאיכות הסביבה, שמחתי מאוד השבוע לקרוא כמה מאמרים בכמה עיתונים (מעריב, ג'רוסלם פוסט, גלובס, הארץ) על חברת "אמפסי" הישראלית. 
החברה ממוקמת באזור התעשייה של קיסריה ובקרוב  היא תפתח מפעל ייצור באור עקיבא.  החברה פיתחה מערכת ההופכת מתקני טיהור שפכים למתקנים לייצור חשמל באמצעות שימוש בחיידקים. 
השבוע השקיע  הקונצרן הענק  "ג'נרל אלקטריק" GE ארבעה מיליון דולר באמפסי לטובת המשך הפיתוח שלה.  כבוד גדול לאמפסי ולישראל. 
אפשר לקרוא עוד על חברת אמפסי באתר שלה   www.emefcy.com
מידע נוסף אפשר לקבל אצל הטכנאי הראשי של החברה, שגיא ליבוביץ.
                                                                                                           שבת שלום,
סוזי בר-אורין 
 
מה בגיליון?
·         ויזמרון לך – הרב ירון
·         מכתב פרידה מהרפת – נעמי סלומון
·         הרוח נושבת קרירה – נורית סוקולובסקי
·         הזמנה לחגיגה - הספרייה
·         מצאנו שורשים – עדנה שורץ
·         גם אנחנו ייקים – ישראל רמות
·         מסיבת גן – שביבים ממסיבת הסיום של גן חרוב
·         עושים תרבות – אורטל לנדה
·         מענף המזון – שולי גל
·         מכתב תודה – איתן ארונסון
·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 68
·         הזמנה לאירועי ח' בתמוז
·         חדשות הספרייה – אילנה לרמן
 
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
וִיזַמְּרוּן לָךְ
אַנְעִים זְמִירוֹת – חלק ג
                                                  הִמְשִׁילוּךָ בְּרֹב חֶזְיוֹנוֹת                   הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת 
                                                  וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת                   וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת 
                                                  זִקְנָה בְּיוֹם דִּין וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב       כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָדָיו לוֹ רַב 
                                                  חָבַשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ                הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ 
                                                  טַלְלֵי אוֹרוֹת רֹאשׁוֹ נִמְלָא                וּקְוֻצּוֹתָיו רְסִיסֵי לַיְלָה 
                                                  יִתְפָּאֵר בִּי כִּי חָפֵץ בִּי                     וְהוּא יִהְיֶה לִי לַעֲטֶרֶת צְבִי 
 
הִמְשִׁילוּךָ בְּרֹב חֶזְיוֹנוֹת, הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת – המקרא וחז"ל ממשילים את הקב"ה בכל מיני צורות, בהתאם למעשיו. יש והוא מצטייר כסב זקן או כאיש מלחמה, כמלך תקיף או אב רחום. ואולם, האמת היא שהקב"ה הוא אחד.
וכאן מפרט המשורר:  
וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת, וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת – כאמור, לפעמים הקב"ה מתואר כזקן ולפעמים כבחור, ושערות ראשו, כביכול, לבנות או שחורות, בהתאם. גם דניאל (ז, ט) תיאר את הקב"ה כבעל שיער שיבה: "וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" (=ועתיק הימים יושב, לבושו כשלג לבן ושער ראשו כצמר נקי), וביתר פירוט:  
זִקְנָה בְּיוֹם דִּין וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָדָיו לוֹ רַב – על בסיס הברכה שבירך משה את שבט יהודה (דברים לג, ז): "יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה".
חָבַשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ – כפי שאמר הנביא (ישעיהו נט, יז) על הקב"ה: "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ". הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ – לשון הפסוק (תהלים צח, א). הנביא (ישעיהו סג, ה) מתאר את מלחמתו של הקב"ה כך: "וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ וַתּוֹשַׁע לִי זְרֹעִי וַחֲמָתִי הִיא סְמָכָתְנִי".
הרעיון הזה, שהקב"ה מתואר מצד אחד כאיש שיבה ומצד שני כגיבור מלחמה, מובא גם בגמרא (חגיגה יד, א): "כתוב אחד אומר "לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא", וכתיב "קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב"! לא קשיא: כאן בישיבה, כאן - במלחמה. דאמר מר: אין לך נאה בישיבה אלא זקֵן, ואין לך נאה במלחמה אלא בחור. 
טַלְלֵי אוֹרוֹת רֹאשׁוֹ נִמְלָא וּקְוֻצּוֹתָיו רְסִיסֵי לַיְלָה – לשון הפסוק (ישעיהו כו, יט): "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ". רש"י מסביר שהכוונה לטל של אור, ואילו הרד"ק ובעל המצודות מסבירים שהאורות הם סוג של ירק (כפי שמוכח במלכים ב ד, לט), והכוונה שהטל של הקב"ה מחיה את הירקות. המשורר אומר שהטל הזה של הקב"ה נמצא כביכול בראשו, וזאת על סמך הפסוק (שיר השירים ה, ב): "שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה". וכמו שהזיקנה והבחרות הם שני ניגודים שבהם ממשילים את הקב"ה, כך גם טללי האורות ורסיסי הלילה.
יִתְפָּאֵר בִּי כִּי חָפֵץ בִּי – כאן לראשונה מדבר המשורר על הקשר האינטימי בינו לבין הקב"ה. עד עכשיו הוא דיבר על הקב"ה, וכאן הוא אומר שהקב"ה מתפאר בו, וזאת על פי הפסוק (ישעיהו מט, ג): "וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". וְהוּא יִהְיֶה לִי לַעֲטֶרֶת צְבִי – לשון הפסוק (ישעיהו כח, ה): "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָא-וֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ".
הרב ירון
 
 
לרפתנים הידד
בגלל בעיות בריאותיות אני נאלצת לסיים את עבודתי ברפת אחרי שנתיים וחצי.
אני רוצה להביע את תודתי לכל אחד מכם. מכל אחד למדתי משהו על רפת או על החיים בכלל – "מכל מלמדיי השכלתי".
לאורי,
ממך קבלתי הרבה ידע בכל התחומים, אבל במיוחד חליבות ויונקים. נכון, היו לי הרבה שאלות...
בתחילת עבודתי כאן ניסית להסביר לי על רצף, המשכיות ונאמנות לענף. היו לנו כמה שיחות בנושא ואני שומעת אותך ולא מבינה מה אתה רוצה ממני?! עוד לא הייתי "שם", במקום הזה שאליו התכוונת, כי זה מקום שאתה יכול להגיע אליו רק אחרי שנכנסים טוב טוב לעניינים. זו דינאמיקה (כמו בכל עבודה או תחום) של החיים פה. לצערי, כשאני יוצאת עכשיו, אני כל כך מבינה את זה.
כמה משפטים טיפוסיים שלך אליי:
·        "תסתכלי ואז תשאלי !
·        Calves are not pets, it's business !
·        אל תשאלי אותי מה זה משנה – ועוד איך זה משנה...!! לכל דבר יש את הסדר שלו...
אורי, למדתי ממך הרבה מאוד פה. אני מקווה שלמדת ממני להיות יותר סובלני... האמת היא שאני כבר רואה שיפור !!!
לחנניה,
תודה לך על ההיgנות לשאלות האין-סופיות שלי (במיוחד בהתחלה). תמיד אהבת להסביר תיאורטית כל עניין ועניין, ולפעמים, אני חייבת לומר, זה בלבל אותי מעודף אינפורמציה. תמיד הייתה לך סבלנות ורצית שאבין כל דבר לעומק, במיוחד בקשר לחליבות, בריאות העטין וחיסכון במים, במיוחד חמים!!!
תמיד התרשמתי כמה אתה מתמצא בכל תחומי האחזקה ברפת ומכך שאתה פותר כל כך הרבה בעיות בלי להזמין עזרה חיצונית: חשמל, הידראוליקה, מסגרות, אינסטלציה... פעם שמעתי את אורי קורא לך "מאסטר".
אז עוד לא הבנתי למה התכוון.
נרי,
תודה על ההיענות שלך להחליף אותי בכל פעם שביקשתי ממך, לפעמים גם ברגע האחרון. תודה שדאגת לשפר את פני הרפת בכל העציצים, הפסלים והספסלים שארגנת, צבעת והצבת. היו לנו הרבה שיחות נפש על עבודה, קיבוץ והחיים בכלל. תודה על "פיל קולינס" שבסוף החליבות נתן לי את המרץ וה"פוש" האחרון לסיים את החליבה אתך וגם עם אחרים (שהסכימו לשמוע). ואיך לא – תודה על אבן הפינה לזכרם של שימי ויוסיקה. זה מאוד ריגש אותי ואת ילדיי...
עידן,
במעט זמן שהזדמן לי לעבוד איתך היה מאוד נחמד להכיר קיבוצניק שמגיל בית-הספר גדל, עבד ולמד את המקצוע ושרוף על רפת באופן כללי! אתה רוח צעירה ורעננה שנכנס בטבעיות לעניינים וגם מאוד נהנה להסביר למה וכמה בכל עניין מקצועי אפשרי. סליחה אם לא תמיד היה לי זמן או סבלנות להקשיב להסברים. היה כיף לדבר איתך על קיבוץ ומשפחה בכל מיני הזדמנויות. בהצלחה בהמשך דרכך פה.
בונקי,
אנסה להגיד בפשטות כדי שיבין אותי.
קודם כל, בונקי מבין הרבה מאוד וכדאי לדבר איתו נכון, כמו שתמיד אמרתי לכם, ככה יבין יותר טוב ויותר מהר. לצורך זה יש גם לוח מחיק בסככת היונקים, שמאפשר להסביר באמצעות תמונות וסימנים את המושגים היומיומיים של עבודה ברפת.
בין בונקי וביני הייתה הבנה טובה. למדתי ממנו הרבה על היונקים. יש לו רגש, אמפתיה ואינטואיציה חדה למה שקורה אצל הפרות הממליטות – זה פשוט מדהים. בשקט ובצניעות עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר.
 
הרפת תמיד תהיה בשבילי מקור לגאווה ואני גאה שהייתי חלק – אמנם לזמן קצר – ממנה, למשך השנתיים וחצי האחרונות. עבורי תמיד תהיה פינה חמה בלב וזיכרונות יפים מן העבר.
אתם צריכים להיות מאוד גאים בהישגים ובמקום שהרפת הגיעה אליו עד היום.
שלכם,
נעמי סלומון
נ.ב. דרושים! עובדים לענף הרפת בבארות-יצחק – מקור הכנסה חשוב מאוד לקיבוץ.
       תנאי הקבלה: חריצות, גמישות, כח פיזי וסבלנות... וכמובן לא תזיק גישה לבעלי-חיים...
                                                                                                                         בהצלחה !
 
הרוח נושבת קרירה
הרוח נושבת קרירה, נוסיפה קיסם למדורה.
חודש תמוז הוא חודש קשה, לא פשוט, עם כל הצרות שהתרחשו לעם ישראל. נכון, זה היה אז, אבל כאז כן היום. לי אישית חודשי תמוז ואב נשארו כסמל. אולי זו הסיבה שהתיישבתי לכתוב.
יצחק בן אהרן ז"ל, הקיבוצניק האגדי, כתב לפני שנים בביטאון בני הקיבוץ המאוחד:
"אין לנו חיים ללא אמונה, חיים ללא אמונה הם מחלה. קיבוץ קם מתוך אמונה במשהו. הדברים עם השנים מעט ניטשטשו, ודי מתחמקים מיכולת של הגדרה, ובחוסר קשר למקורות הולך לאיבוד משהו שאין לו תחליף.
הדברים האלו זה אנחנו – אין לנו בסיס אחר, אין לנו שורש אחר, זו המורשת שלנו. זה העם שלנו. ומתוכה ניתן לחשוב על יצירה מחודשת ועל המשך."   עד כאן דבריו.
הקולות שנשמעים, הכתובים שנכתבים (היום קוראים לזה גיבוש הסכמות) רומזים על הרוח שמנשבת, רוח חרישית שתהפוך למדורה גדולה, אם נוסיפה קיסם ועוד קיסם למדורה.
עם יד על הלב, אני לא מפחדת משינויים. אני לא מאלה שאשים מקלות בגלגלים. דעתי על הפרטות כאלה ואחרות כבר השמעתי, במיוחד על הפרטת מזון.
אני מחכה בכיליון עיניים למי שירים את הכפפה ויישא את העגלה להמשך הדרך בעלייה.
"קיבוץ הוא מצב נפשי של געגועים לעבר, תלונות לגבי ההווה ופחדים לגבי העתיד" (אורי פלד)
אני מסכימה עם כל מילה. כשתיפול חס וחלילה הגזירה נצטרך להשלים בלית ברירה. שלא נדע!
זה הזמן לעשות, והעיקר לא לפחד כלל...              מאמינה באמונה שלמה,
נורית סוקו – בת משק
 
תזכורות מענף המזון
שיעזרו לכולנו בע"ה לעבור את הקיץ בנעימות ובבריאות:
זמני הארוחות
אנחנו מבקשים להקפיד על הגעה רק בזמני הארוחות!
בוקר: 6:30 עד 9:00
צהריים: 11:30 עד 14:00. יום שישי עד 13:00
בריאות
על מנת לשמור על בריאות הציבור – מי שחולה מתבקש לא להיכנס לחדר האוכל. שנהיה כולנו בריאים!
אורחים
מי שמארח מתבקש ללוות את אורחיו ולא לשלוח אותם לבד לחדר האוכל.
לבוש
נא להקפיד להיכנס לחדר האוכל בלבוש הולם. גם מאורחינו אנחנו דורשים לכבדנו.
תורנויות
אני מבקשת להזכיר ולהדגיש את חשיבות ההגעה בזמן לתורנות:
בליל שבת – חצי שעה לפני הסעודה.
למכונת שטיפה – לפי השעות שמפורסמות בידיעון.
לעריכה – בתיאום בין התורנים (המזגן והאורות דולקים בליל שבת עד 24:00 ובבוקר בשעות 7:00 עד 9:00).
לסעודה בצהריים – בשעון קיץ ב- 10:45.
למכונת שטיפה במוצ"ש – אחרי ההבדלה  (הילדים מגיעים עד 20 דקות אחרי ההבדלה בבית כנסת).
על מנת לאפשר לתורני הצהריים להיערך כראוי - אוכלי בית מתבקשים להגיע לקחת אוכל רק אחרי השעה 11:00.
                                                                                       תודה על שיתוף הפעולה,
שולי גל
 
ת ו ד ה
למזכירות וכל הקיבוץ בכלל,
תודה על האפשרות שנתתם לנו להתארח פה, כל הכיתה מהמכינה.
היה סוף שבוע של כיף, מהנה, והרבה בזכות האווירה החמה של הקיבוץ והרצון לעזור.
כל החברים נהנו ושיבחו את הקיבוץ על הכל.
תודה רבה !
איתן ארונסון
 
 
מצאנו שורשים
כמו עוד כמה ערים גדולות בגרמניה, גם עיריית המבורג נוהגת מזה למעלה מעשרים שנה להזמין את יוצאי העיר לביקור בן שבוע כאשר כל ההוצאות מכוסות ע"י העירייה.
אמא שלנו ז"ל הייתה גם היא ילידת העיר וגדלה בה עד שעלתה לארץ במסגרת עליית הנוער בהיותה בת 16, ממש לפני פרוץ מלחה"ע השנייה.  אמא הלכה מאתנו לפני שהתכנית הנ"ל יצאה לאור ולא זכתה ליהנות מביקור כזה. היא גם לא סיפרה לנו כמעט כלום על חייה לפני שהגיעה לארץ ואנחנו לא השכלנו לשאול.
כבר לפני 18 שנה פניתי לגב' קרולה מיינהרדט, האחראית על התכנית בעיריית המבורג, בעזרתה האדיבה של תרצה אמיר ז"ל שתרגמה את פנייתי לגרמנית, בבקשה לאפשר לי להשתתף במקום אמא שלא זכתה. אז נעניתי שעדיין לא התחילו להזמין את בני הדור השני.
במקביל לקיום התכנית שלחה קרולה בכל שנה מכתב ליוצאי העיר ברחבי העולם ובו דיווחה על פעולות שעושה העירייה כדי להנציח את פועלם וחייהם של היהודים בעיר במשך שנים רבות.
לפני כשנה וחצי הביאה לי דודה חיה, שתאריך ימים בטוב, את המכתב שקיבלה ובו היה כתוב שיתקיימו באותה שנה שני ביקורים כאלה ואליהם יכולים להצטרף גם כאלה שכבר היו ובני משפחה אחרים, כאשר הוצאות הטיסה על חשבון המשתתפים (פרט לאלה מיוצאי העיר שזה ביקורם הראשון והוא מכוסה כולו על ידי העירייה) והוצאות האירוח על חשבון העיר.
קפצתי על הרעיון ובאמצעות הדוא"ל התחלתי בתכתובת (באנגלית) עם קרולה שמיד נענתה בחיוב לפנייתי. בסופו של דבר לפני שנה לא יכולתי לצאת. לפני כחצי שנה הגיע המכתב השנתי שהיה כבר ממוען ישירות לכתובתי, כולל הבשורה שגם השנה תהיינה שתי קבוצות לביקור ואירוח בעיר. מיד התחלתי בהכנות.
לפני שבועיים, ביום שלישי י"ב בסיוון (14.6) יצאנו – אסתר אחותי ואני – לביקור מרגש בעיר היפה המבורג שבצפון מערב גרמניה.
ברוב חודשי השנה אין טיסה ישירה מכאן להמבורג, וטסנו דרך ציריך. בשדה התעופה של המבורג, ליד איסוף הכבודה, חיכתה לנו גברת נחמדה מאוד שנשאה שלט עם שמי. הסתבר שזאת אולריקה שרדר (להלן: אולי), המדריכה שלנו לכל שבוע הביקור. אספנו את מזוודותינו. אופ'ס, תקלה. מצאתי את המזוודה כשאחת מהידיות שבורה לגמרי – מזוודה חדשה לגמרי שקבלתי במתנה מילדינו – כנראה כתוצאה מטיפול לא זהיר של הסבלים.  מיד הלכה אתי אולי לדוכן בו התלוננתי על הנזק ואחרי חילופי דברים קצרים ביותר קבלתי פיצוי כספי על הנזק. מה אומר? יעילות ואדיבות ייקית למהדרין – תכונות שהמשיכו ללוות אותנו במשך כל הביקור.
הובלנו אחר כבוד למלון בו התאכסנו כל השבוע – מלון שטייגנברגר ( Steingenberger ) 5 כוכבים, במרכז העיר, מה שאיפשר לנו טיולים רגליים בשעות בהן לא היו תכניות מאורגנות לקבוצה. במשך כל היום המשיכו חברי הקבוצה להגיע מרחבי העולם (ארה"ב, בריטניה, שבדיה, ברזיל, ישראל) ועד הערב התקבצו כולם.
במלון פגשנו את האחראית לתכנית שמסרה לכל זוג תיק שכלל את פירוט התכנית, שמות המשתתפים וארצות מוצאם, מפת העיר ועוד. 
באותו היום לא הייתה תכנית מאורגנת והיינו חופשיות לטייל כרצוננו. הצטיידתי מראש בכתובת הבית בו גדלה אמא – רח' דיל 21 ברובע גרינדל שהיה פעם יהודי ברובו. אחרי התארגנות בחדר ומנוחה קצרה קבלנו מצוות הקבלה במלון הדרכה כיצד להגיע לשם ומונית הביאה אותנו עד הרחוב.
ראינו את הבית אבל לא העזנו לנסות להיכנס. במספר מקומות על המדרכה ברחוב ראינו את מרצפות הזיכרון עם שמות היהודים שגרו פעם בבתים האלה. לפני הבית של אמא לא מצאנו מרצפות כאלה ואני מתכוונת לפנות לעיריית המבורג בבקשה שיציבו גם שם את לוחיות הזיכרון למשפחתה של אמא.
משם טיילנו ברגל בסביבה עד שעייפנו ועלינו על אוטובוס. שבנו למלון עייפות ומרוצות.
למחרת בבוקר נפתחה התכנית הרשמית בארוחת בוקר משותפת לכל הקבוצה יחד עם הצוות שאחראי להכנת התכנית ולביצועה. תוך כדי הסעודה ערכנו היכרות בינינו ובין הצוות – בדרך כלל באנגלית ומעט בגרמנית.
התכנית כללה סיור רכוב באוטובוס (שהיה צמוד אלינו במשך כל השבוע עם נהג נחמד ואדיב, שאף העניק לנו מזכרת קטנה בסיום) עם דגש על אתרים יהודיים מהעבר, ארוחת ערב עם אנשים מהקהילה היהודית הנוכחית בעיר, ארוחת צהרים חגיגית בעירייה, שייט בנמל העיר שהוא אחד מהנמלים הגדולים והחשובים באירופה, קונצרט מיוחד עבורנו באוניברסיטה למוסיקה ותיאטרון – חלק מהאירוע היה מבחן סיום השנה בנגינה לתלמידים שלהפתעתנו אחד מהם הוא ישראלי שהפליא לנגן בחליל צד. ביקרנו במה שהיה בית-הספר לבנות ברח' קרולינן (Karolinenstrase) – בו למדו כל בנות משפחת זליגמן שגרו בעיר. אתנו בקבוצה הייתה גב' אסתר באואר, בתו של מי שהיה במשך שנים רבות המנהל של בית הספר – ד"ר יונס – שסיפרה על אביה ועל הקורות אותו בזמן השואה הנוראה. אסתר עצמה חיה כיום בארה"ב ומבקרת בעיר לעתים. ביקרנו גם בבית הספר לבנים, ה"תלמוד תורה" שעומד על תלו  ברובע גרינדל ומשמש כיום שוב כבית-ספר יסודי צומח. ליד בית הספר נמצאת כיכר בה עמד עד השואה בית הכנסת וכיום היא ריקה ונקראת "ככר יוסף קרליבך" על שמו של מי שהיה רב העיר עד השואה. בחזית הכיכר מוצב עמוד זיכרון ושלט המספרים בקיצור מה היה כאן פעם...
צפינו בסרט דוקומנטרי שנעשה לאחרונה על הבית שהיה ביתה של משפחת גוגנהיים שאחד מצאצאיה היה גם הוא אתנו בקבוצה, ישראלי בן קיבוץ געש שכיום גר עם משפחתו בשבדיה. אחרי מספר גלגולים נרכש הבית ע"י עמותה שדאגה לשיפוץ הבית והפכה אותו לגן ילדים המחנך בשיטה מיוחדת שלא כאן המקום לפרטה.
ערכנו ביקור וסיור באתר הזיכרון במחנה העבודה נוינגמה (Neuengamme) בו הוחזקו אסירים פוליטיים, כולל יהודים, שהועסקו עד מוות בבית חרושת ללבנים במקום. על פי הידוע נספו במחנה זה כמה עשרות אלפי אנשים, מתוכם ידועים עד כה שמות של כ-22,000 מהם והם מוצגים על גבי לוחות סביב קירות המבנה.
פקדנו גם 2 בתי עלמין יהודיים בעיר: אולסדורף ולנגנפלדה. באולסדורף קבור סבא שלנו, יצחק זליגמן ז"ל, שנפטר בעיר בשנת תש"ב (1942) ועל שמו קרוי יצחק אחינו וכן מאיר-יצחק פרידמן. הדלקתי נר ליד מצבתו. סבתא שלנו, ברטה ז"ל, נשלחה ע"י הנאצים ימ"ש לטרייזנשטדט ומשם למותה באושוויץ. בתיה רוף ז"ל נקראה על שמה. בלנגנפלדה קבורים סבא רבה וסבתא רבתה שלנו – אברהם ותרזה זליגמן ז"ל.
התכנית הסתיימה בשייט בתעלות נהר האלסטר הזורם בתוך העיר – אחת מהתעלות זרמה למרגלות המלון בו השתכנו. השייט כלל גם קפה ועוגה (קבלתי עוגה כשרה למהדרין) ובמהלכו הצטלמנו עם כולם והחלפנו כתובות (דוא"ל...) כדי שנוכל לשמור על קשר.
הייתי הדתית היחידה בקבוצה וזכיתי לטיפול מצויין. חדר בקומה נמוכה כדי שלא אצטרך בשבת לעלות הרבה מדרגות ברגל ואוכל כשר למהדרין בארוחות המשותפות (קוריוז: בארוחה החגיגית בעירייה זכיתי לאוכל הטעים ביותר. שאר חברי הקבוצה התלוננו על טעמו התפל של המזון שהוגש להם). בליל שבת הוסענו אסתר ואני לבית הכנסת לפני כניסת השבת. בחזרה ברגל למלון דאגו לנו לליווי (מרחק הליכה של כשעה).
הלילה יורד בהמבורג בעונה זו של השנה בסביבות 23.00 בלילה (השבת יצאה בשעה 23.17) כך שיכולנו לטייל בלא חשש עד שעה די מאוחרת בערב, כל עוד עמד לנו כוחנו. הטיפול שזכינו לו במשך כל השבוע היה פשוט נפלא, הכרנו אנשים נפלאים – חברי הקבוצה וגם המלווים שלנו, במיוחד המדריכה הנהדרת אולי שרדר.
ביום שלישי לפני שבוע נפרדנו מכולם בדמעות ובהבטחה להשתמע ושבנו הביתה.
עבור שתינו היה זה ביקור מרגש וחשוב שאת חוויותיו נישא עמנו מכאן והלאה.
עדנה שורץ ואסתר כהן
 
 
עקב ביקורי בהמבורג החמצתי, לצערי, את כנס הייקים שהתקיים באותו שבוע.
לשמחתי שלח ישראל רמות את רשמיו לידיעון, כמחווה להורים ולמייסדים, ועל כך אני מודה לו.
העורכת
גמיטליש + שלפשטונדה = וונדרבר
 
פארק התעשייה תפן = יקה'לנד , כנס 75 שנה לעליית הייקים לא"י.
 
אומרים שלייקים אין חוש הומור, אולי בגלל שבאו לעבוד ולא מצאו זמן לבדיחות, אבל ייאמר לזכותם שתמיד קבלו ברוח טובה את ההומור על חשבונם, כמו זה למשל...
צמד ייקים נפגשים ב"בן יהודה שטראסה" כמידי יום ושחים...
הנס: (מגיע עם אופניים)
גנץ: בשפיל מה לך אופניים (שווא נח בפא) ?
הנס: אה, סה דבר מצוין, אין יותר פקקים. אני עולה על האופניים בשבע וחצי ובשמונה וחצי אני כבר בפתח-תקווה...
גנץ: יה..יה.. זישר...
לאחר מספר ימים נפגשים שוב והפעם גנץ מוביל זוג אופניים.
הנס: נו... אני רואה שגם אתה עם אופניים, נכון שסה נהדר!
גנץ: יה, יה, נכון. כמו שאמרת, שבע וחצי עליתי על האופניים ובשמונה וחצי כבר הייתי בפתח תקווה...
הנס: נו ???
גנץ: אבל מה יש לי לעשות בפתח תקווה ???
לא בפתח תקווה אבל בפארק התעשייה תפן (או בשמו הנכון "סתפן" ע"ש סטף...) יש מה לעשות !
הפארק מארח את יובל עליית הייקים לארץ – העלייה החמישית (1932-1939 ). הוא מהווה דוגמא יוצאת מן הכלל לעשייה הייקית בישראל, אשר מושגים כמו חריצות , דייקנות , יסודיות , משמעת , צניעות, מרובעות , הייתה לחם חוקם אותה הנחילו (לפחות ניסו) לילידים פה במזרח התיכון.
בתור צאצא לזוג הורים שנולדו במחוזות ברלין בואכה פולדה, עם חינוך של "הופה רייטר" ו"שמוטציג" מאד סקרן אותי לקחת חלק במופע ה"עדתי" הראשון של מי שאף פעם לא היו עדה אולי בגלל שלא התעסקו בשטויות. אם יש טריטוריה ייקית כאן אז זו מתקיימת בפארק תפן – בית מדרשו של סטף ורטהיימר ממארגני ויוזמי הכנס, אכן מקום הולם ביותר לאירוח הכנס.
"אורדנונג מוסט זיהן" – סדר חייב להיות ביקהלנד , למרות שלא ציפו לכה הרבה אלפים (ממש "אונמגליש" אין די כסאות!) המארגנים כיאה למוצאם עמדו במשימה. איחור קל של ה"אבטובוס" האחרון גרם לכך שבשמונה "פונקט" המנחה התנצל, ומישהו לידי העיר "שהייקים כבר קצת פולנים".
לצלילי "איינה קליינה נאכט מוזיק"- מוסיקת לילה זעירה של מוצרט שמוגדר כייקה ולא כ"אוסט" נפתח האירוע , תוך התמוגגות במוסיקה ובריקוד שקעתי בעיני רוחי בזכרונות נעימים של "ארוחת ארבע" של "קפה אונד קוחן" שברקע מתנגנת מוסיקה קלאסית מקול ישראל מירושלים.
הייקים הצטיינו בתחומים רבים, בוודאי יש להם מורשת ראויה, בדבר אחד לא הצטיינו, ביכולת רטורית.
  
סטף ורטהיימר אמר בהתרגשות "באנו לעבות" לא לדבר, ולכולם קרא "לכו לעבות"! כי "כבר הקמנו מדינה, הקמנו צבא, תעשייה, חקלאות, ומה שנשאר עכשיו זה להקים פה עם" , והוסיף  "בנינו לעצמנו מקום טופ (ב) ויפה, כעת עלינו לדאוג שגם לשכנים שלנו יהיה טוב, זה יוצר שכנות טובה לא אלימה".
העלייה החמישית נקראת גם עליית הייקים.  כרבע מן העולים - כ 60,000 - הגיעו לארץ מגרמניה בשנים
 1932 – 1939. עליית הנאצים לשלטון בגרמניה וחוקי נירנברג זעזעו את יהודי גרמניה עד שלא נותר להם מוצא אלא להגר ממקום שמבחינתם סימל כל מה שקשור לתרבות, להומניזם, לקלאסיקה וכו'.
חותמם של אלו שבאו מגרמניה האירופאית ללחות ולדביקות המקומית ולא הבינו חוכמות וקומבינות, ניכר בכל תחומי החיים כאן, מעבר לגודלם היחסי באוכלוסיה. לאט לאט אבל בטוח (לנגזם לנגזם..) הם הופיעו לפנינו בערב מרשים עם פניני לשון ייקית ואנקדוטות משעשעות.
חיים יבין, ייקה שורשי מאוד, קבע שהצליח ליישם את "היה ייקה בביתך וישראלי בצאתך".
דוד ויצטום מתאר טכס קבוע של ארוחת צהריים ב 1:30 ודלת שנפתחת בדיוק ב 1:28 ואביו בפתח.
לאחר מכן, בשתיים בדיוק "שלאף שטונדה" , וכמובן בסיומה, איך לא, חוזרים ל"ארבייט".
גבריאל בך, שופט בדימוס, מספר על גיוסו להגנה בגיל 17:  "הזמינו אותי לאיזה מקום בירושלים ושם נשאלתי, האם תהיה מוכן למות למען המולדת?" , אמרתי: "למות?  נראה שאביא יותר תועלת אם אני חי..."  ואז שאלו אותי אם אני יכול לצאת למשימה בלילה?  "בלילה? עניתי, על זה אף אחד לא דיבר איתי..!"
 
וכך בניחוח קצת שונה, מינורי, דייקני, נהנינו בערב גלילי קריר ממנעמי התרבות שאולי כבר לא נראה אותה במקומותינו אלא באירועי יובלות וכדומה.
שיהיה "הכל טוף " !
דנקה שן למארגנים החביבים משני ה"ייקים":  יאיר לנדסברג ,ישראל רמות ומה"אוסט יודן" שנרתם למשימה יואב בית אריה מקבוצת יבנה.
ישראל רמות
 
  

שלום לכולם,
 
ביטוח רפואי
למעלה מ- 50 חברים וחברות המופקדים על הביטוח הרפואי בקיבוצי התנועה, הגיעו לבארות יצחק לכנס שארגן אגף המשק של הקבה"ד. אריה מלמד, יועץ ביטוח בריאות העובד עם רוב קיבוצינו, סקר את השינוי בפוליסת הבריאות ובפרמיה המשולמת ע"י הקיבוצים וענה על השאלות השונות של נציגי המשקים השונים. מזה 20 שנה, רוב קיבוצי הקיבוץ הדתי מבוטחים בביטוח הבריאות של חברת "הראל". עם השנים שופרה הפוליסה שנחשבת היום כפוליסה טובה ועונה על דרישותינו. כיום כמעט כל יישובי הקיבוץ הדתי הצטרפו לביטוח. לקראת חידוש הפוליסה, נדרשנו להעלות את הפרמיה לפי ההסכם הקיים עם "הראל" אך מספר סעיפים שהיו בפוליסה עד היום, בוטלו, ובזכות זאת העלייה אינה גבוהה. 
 
קיץ תנועתי
לכל בתי האב בקיבוצי התנועה חולקו דפדפות "קיץ תנועתי", ובהן פירוט התוכניות לנוער ולצעירים שהוכנו ע"י רזי בן-יעקב (כפר עציון, מחלקת נוער ודור המשך). הפעילות לגילאים השונים פרוסה על פני חודש תמוז, והיא מיועדת לבוגרי כיתות ז' – י"ב. בשולי החוברת מוצעת לצעירי דור ההמשך פעילות ייחודית: "לחיות על חשבונם של אחרים – ערב סיור ועיון", שייפתח בבארות יצחק, ויימשך בסיור רגלי בדרום תל-אביב תחת הכותרת: "החצר האחורית של מדינת ישראל".
 
הוקרה למתנדבים
במעמד שר הביטחון, שר החינוך והאלופה הראשונה בצה"ל, ראש אכ"א האלופה אורנה ברביבאי (שזכתה לתשואות רבות), התקיים השבוע טקס הוקרה רב-משתתפים למתנדבי שנת השרות המסיימים בימים אלו את שנת ההתנדבות. במהלך הטקס שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב, הופיעה להקת תנועות הנוער, ובין שיר לשיר נאמרו דברי ברכה וסופרו סיפורים מרגשים מפי מתנדבים מתנועות הנוער השונות. את מתנדבי יג"ל, הגוף ההתנדבותי של תנועת הקיבוץ הדתי, ייצגה בכבוד מאיה גולדמן (שלוחות) שמתנדבת השנה ב 'יפתח-אבנת'. מאיה סקרה את היקף הפעילות הרחב של הגרעינים השונים של יג"ל, והביאה סיפורים מהווי הפעילות ביפתח. במעמד המכובד נכחו כ- 45 נציגי הקיבוץ הדתי.
  
בג"צ 979 ומשמעויותיו
בסמינר אפעל נערך השבוע כנס רב משתתפים בעקבות פסיקת בג"צ בעתירות שהוגשו כנגד החלטה 979 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל, החלטה העוסקת בעיקרה בעיגון זכויות החקלאיים בחלקת המגורים (שיוך דירות), במושב ובקיבוץ. חלק מן העתירות תקפו את החלטת המינהל בהיותה מטיבה באופן לא סביר עם החקלאיים, וחלקן בהיותה מקפחת את החקלאיים. בג"צ דחה את כל העתירות ופסק שההחלטה סבירה, למעט תיקון תאריך היום הקובע שנידחה למרץ 2007 (קביעה זו משמעותית ביותר דווקא לקיבוצים שהנושא לא נמצא על סדר יומם). מעבר לכך ישנן פרשנויות שונות האם ההכרעה היא אכזבה או שיש לראות בה מנוף והזדמנות לקדם את הסוגיה. אנו ממתינים לפרסום הוראות מינהל מקרקעי ישראל שאמורות לצקת תוכן מעשי ליישום ההחלטות, (תהליך שלדעת האופטימיים ביותר ייארך חודשים רבים), ונערכים ללמוד את הסוגיה. בינתיים, קיבוצים שמעוניינים ללמוד את ההשלכות ולשתף בהתלבטויות מוזמנים לפנות לשרגא וילק ולתאם עמו דיון בנושא.
 
איחוד כלכלי אזורי
בצריף יפה ורחב מידות, במרכז קיבוץ פלמ"ח-צובה שבהרי ירושלים, נערכה התכנסות רבת משמעות כלכלית לחלק לא מבוטל מקיבוצינו: הארגונים הכלכליים (לשעבר: ארגוני הקניות) של משקי הדרום ומשקי הרי יהודה התאחדו, והקימו גוף אחד שבו חברים 54 קיבוצים ומושבים. קיבוצינו שבגוש עציון ורוב קיבוצינו מבארות יצחק דרומה חברים בארגון החדש, ומהווים בו קרוב ל- 20%. מנכ"ל הארגון המאוחד, מורדי ונטורה (גת), הציג את החזון: "ארגון כלכלי אזורי, הפועל לסייע לחבריו להתפתח מבחינה עסקית וחברתית, תוך הבטחת תשואה הולמת להון הבעלים לאורך זמן". בסיום הישיבה הציג מיכה אמיר (בן בארות יצחק), מנכ"ל משקי דן, תוכנית לטיפוח ההון האנושי בענפי החקלאות, ולמשיכת צעירים לעבודה בענפי החי והצומח, שביסודה "גיוס והכשרת צעירים כעתודה ניהולית לעבודה בענפי החקלאות". המפגש היה מרגש, והיו שזורים בו הרבה תקוות וגם קצת נוסטלגיה.
 
כבוד על מגרש המסדרים
בשעת כתיבת שורות אלה עומדים על מגרש המסדרים של בה"ד 1 חמישה מבוגרי ביה"ס בקבוצת יבנה, ולדש חולצתם מתווספת סיכת הקצין. אנו מצטרפים בגאווה ובשמחה לבני משפחותיהם המצטופפים על הטריבונות, ומציינים לשבח את הבנים בוגרי שנת שירות או מכינה, הממשיכים להיות פעילים במתן מענה לצורכי החברה בישראל, ולהכשיר את עצמם לתפקידי מנהיגות במדינת ישראל.
 
                           שבת שלום
                                                נחמיה רפל
וחברי המזכירות הפעילה
 
 
  
עושים תרבות
לכבוד חודש הספר העברי,
כולם מוזמנים להצגה
ביום שני, ב' בתמוז 4.7.11
בשעה 21:00 בבית שפירא
 
 
 
 
  
 
 
·        אזכרה לחללי הקרב בבארות יצחק בנגב תתקיים ביום שישי הבא, ו' בתמוז  8.7.11 בשעה 9:00 בהר הרצל.   יציאה מהקיבוץ בשעה 8:00.   המעוניינים להצטרף יירשמו במשרד הדואר.
·        ערב לציון ח' בתמוז יתקיים ביום ראשון ח' בתמוז 10.7.11 בחדר האוכל. הזמנות ניתן לקבל
במשרדה של עטרה. ראו גם מצורף לגיליון זה
אורטל לנדה – ועדתרבות
 
מסיבת גן
כמיטב המסורת התקיימה השבוע ב"גני יחיאל" מסיבת הסיום של ילדי גן חרוב, שהוקדשה השנה לשפה העברית. תחת הכותרת "עברית – יופי של שפה"  הופיעו הילדים בפנינו בחינניות רבה, באומר, בצליל ובתנועה. אנו מביאים כאן את שירם של הורי הבוגרים וכן מקאמה שנכתבה והוקראה ע"י משפחת רויך שנפרדים ממערכת הגיל הרך אצלנו אחרי שנים רבות.
 
זהו שיר מאוד חשוב, זה השיר של גן חרוב,
אם תשימו לב טוב כבר עברו כמעט שנתיים.
גיבוריו של הסיפור יושבים בשקט בלי קיטור,
מהפה הם לא הוציאו הגה שעתיים.
יום בהיר, קיבוץ קטן, הילדים מזמן בגן,
עוד מעט כבר שמונה, התפילה כמעט נגמרת.
כל מבנה עומד פה דום, כל גרגר חול במקום
לא לזוז, כי בוקר בא ורותי פה עוברת !
 
כל הקיבוץ מכיר היטב ת'ילדים,
הם רואים אותם כל בוקר מחייכים וצועדים,
הסיירת חולפת מרחוק:
הנה בא אלינו, בא אלינו גן חרוב,
תנסה לתפוס ת'קצב כבר ותיכנס לגרוב,
הנה בא אלינו, בא אלינו גן חרוב,
מתאמנים כמו בסיירת ביבש וברטוב...
 
חרוב זה לא עוד פעוטון, הכל דופק כמו שעון
אין יום בלי מסע עם הבקבוק ועם הכובע.
מתאמנים כל יום שעות, ריקודים וחזרות,
כל מופע יוצא מושלם כמו להקת "בת שבע".
כאן עובדים וגם לומדים, מציירים ומקשטים,
כל אחד יודע לזהות סביבו כל פרח.
אם תשאל את הקטנים, גם התנאים מצוינים,
למרות שקורנפלקס יש פה רק פעמיים בשבוע.
כל הקיבוץ מכיר היטב את הילדים,
הם רואים אותם כל בוקר מחייכים וצועדים,
הסיירת חולפת מרחוק:
הנה בא אלינו בא אלינו גן חרוב,
פה הכושר של הילדים הוא לא פחות חשוב,
הנה בא אלינו בא אלינו גן חרוב,
לידם כל איש קומנדו כבר נראה לי קצת עלוב...
 
מירב שוזרת תסרוקות, מירבי אשפית חלות,
איילה נתנה ת'לב לכל ילדה וילד.
בין שיעור לבין בחינה רחלי אושר מקרינה,
בטח שמתם לב שהן יצרו פה אחל'ה צוות.
אז לרגל סוף שנה, זה הזמן לומר תודה,
תודה לכן על החינוך הטוב של ילדינו.
ולרותי על הכל, בזכותך היה גדול,
להודות מכל הלב רצינו בעצמנו.
 
כל הורה אומר עכשיו תודה ומתרגש,
זה היה פשוט נפלא, אבל הגיע כבר גיל שש,
אם היה אפשר, היינו נשארים...
הנה בא אלינו בא אלינו גן חרוב,
תנסה לתפוס ת'קצב כבר ותיכנס לגרוב,
הנה בא אלינו בא אלינו גן חרוב,
מתאמנים כמו בסיירת ביבש וברטוב...
אז עכשיו נגיד עוד פעם תודה, גן חרוב – הייתם אגדה
הנה בא אלינו גן חרוווווווב !
 
 
בלדה לאוהבי קיבוץ בארות יצחק
 
לקיבוץ הגענו לפני שלוש עשרה שנים,
הבאנו את טל בכורתנו לגן הילדים.
שלוש שנים נהדרות בילתה טל בחרוב,
אך כבר בשנה הראשונה היה הקיבוץ אהוב.
בשנה השנייה הצטרף צחי לדקל,
לאחר שהגנים בעיר הסבו לו רק סבל.
הצוות והמרחבים עשו להם פלאים,
ובעקבותיהם גם אנו היינו מרוצים.
בשנה השלישית הגיעה גם יעל
ומילאה את מקומו של צגי בגן דקל.
בסיום השנה היה לנו עצוב,
כאשר טל סיימה את גן חרוב.
 
כדי לשמור על הרצף, שמרנו על הקצב,
ובשנה החמישית ישי אף הוא הבין
שלבארות יצחק כדאי להמתין.
ארבע שנים חלפו בנעימים
ושוב נחלצנו לשמור אמונים
לגנים שאנו כה אוהבים
בזכות הצוות המקסים.
 
בשנה התשיעית הבאנו את תמר, בת הזקונים,
ליהנות מכל טוב הגנים.
תאנה, שחף, דקל וחרוב – גני חלום,
בזכותם הגיעו ילדינו עד הלום
לקיבוץ הגענו לפני שלוש עשרה שנים,
חווינו קונצ'רטו לתזמורת ולסולנים.
תזמורת ייחודים על טהרת הנשים,
חברות בה מטפלות, גננות ומנהלת הגנים.
שיא הקונצ'רטו – פינאלה מרהיבה,
נכתב בידי סולנית מיוחדת ואהובה.
שמעה יצא עד למרחוק, בזכות ולא בחסד,
ליחה לא נס, קולה נותר צלול ומהדהד.
 
כאשר ילד נאנק מכאבי רגליים בטיולים,
אומרת לו רותי ברוך: "לא נורא, ממשיכים!"
הימים גדולים בפעילויות בגן ובטבע,
אין פלא שהילדים רוצים
לחתום אצל רותי קבע.
 
חמישה ילדים גדלו כאן בשמחה ובאושר,
ועתה אנו מבקשים חרותי יקירתנו לשמור על הכושר.
טל, צחי, יעל, ישי ותמר,
מבקשים לשמור מקום גם לדור המחר.
 
לגנים של בארות יצחק אין כלל מתחרים
בגידול ילדים עצמאיים ומאושרים.
מטפלות וגננות, צוות מתקדם,
מהצלחה כזאת אי אפשר להתעלם.
 
תודה מקרב לב מבוגרי סיירת חרוב – בני משפחת רויך:
טל, צחי, יעל, ישי ותמר
מאחלים לכולכם: להתראות בפרק הבא !
 
 
 
 
ביום שישי, ו' בתמוז תשע"א (8.7.11)
       9:00 – עלייה לחלקת הקברים בהר הרצל.
 
במוצ"ש, אור לח' בתמוז
      מיד אחרי ההבדלה, בבית הכנסת - לימוד משניות לזכר הנופלים.
 
 
ביום ראשון, ח' בתמוז (10.7.11), בחדר האוכל,
       נתייחד עם זכרם של כל חברי בארות יצחק שהלכו לעולמם.
19:30 –  כיבוד קל, תערוכה, תצוגת חוברות זיכרון.
20:15 –  תפילת ערבית בבית הכנסת.
20:30 –  לימוד לעילוי נשמת הנפטרים.
                            הפרידה מהנגב – מסע הילדים והאימהות.
        מיכאל גליקסמן, שושי יונה, יעקב פונדיק – ז"ל – קווים לדמותם.
 
הערב מיועד לכל בארות יצחק
של אז, של היום ובאמצע...
ולכל מי שבארות יצחק קרובה לליבו...
כולכם מוזמנים!
                                                               הצוות המארגן
 
חדשות מהספרייה
חדש על המדף
 
למבוגרים
1.            1.   העריק – דניאל סילבה.
                      מותחן ריגול עם גבריאל אלון
2.            2.   שירת מרים – סמדר שיר.
               סיפורה של מרים פרץ ששכלה שני בנים.
3.       נוילנד – אשכול נבו
4.       חשוב על מספר – ורדון
5.       היברו פבלישינג קומפני – מתן חרמוני.
על ספרות היידיש בארה"ב בשנות ההגירה הגדולה.
6.       שארית החיים - צרויה שלו
7.       פרשת מלון פולסקי – גילדין. בגטו וורשה
8.       ואולי לא היה – שולמית לפיד
9.       השיר העשירי – נעמי רגן
10.   הנערה מכיכר טיימס – פאולינה סיימונס
(הסופרת שכתבה את "פרש הברונזה")
11.   כה עזה אהבתי – לאנטה
12.   כוחה של האהבה – מקנוט.
13.   זהות כפולה – רם אורן
לילדים ולנוער
1.       חיים הכפולים של קסאל רודנייט – ולנטין
2.       מעגלי רוחות – בון 7 – סמית
3.       גן הכוכבים – לאה גולדברג. לפעוטות.
4.       נורי הגוזל – ביטון.
סיפור לפעוטות שנכתב ע"י אם שכולה.
5.       נסיך הערפל – סאפון, כותב "צילה של הרוח"
                             פנטזיה לנוער.
6.       שלדון פוקס – לנדי
7.       כשף של דיו – פונקה. המשך של "לב של דיו"
8.       הסיפור של אליעזר בן-יהודה – תמי שם-טוב
9.       הדוב רועד מפחד - וילסון
  
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י שולי גל – נא להביא משקפיים !
אחות תורנית:שלי ספיר - פלאפון 61999
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
הודעת המערכת
לרגל ח' בתמוז והעלייה להר-הרצל ביום שישי הקרוב, ייסגר הידיעון כבר ביום חמישי. 
כתבות, הודעות וכו' נא להעביר למערכת עד יום חמישי בבוקר !!!    בתודה מראש,
עדנה
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
לתשומת לב הנוהגים ברכב
תחנת הדלק TEN במתחם המסחרי שלנו סגורה בכל סוף שבוע, מיום שישי בשעה 15.00 עד יום ראשון בבוקר, גם לתדלוק בשירות עצמי.
נהגים שמשתמשים ברכבי הקיבוץ בימי שישי מתבקשים לתדלק את הרכב לפני החנייה, כדי שהנוסעים ברכב לשבת לא יסתבכו !!!
בתודה על שיתוף הפעולה.
עפרה פארן – רכזת רכב
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
ת ע ר ו כ ה
ביום ראשון הקרוב א' בתמוז, 3.7.11 בשעות 16.30 – 19.00 בחדר האוכל
תתקיים מכירה של בגדי ריצ'מונד באיכות גבוהה:
חולצות טריקו לנשים – כותנה 100% ולייקרה,
מכנסי כותנה, טייצים. יש גם מידות גדולות.
ציפי לוי
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
בשעה טובה
לכל ילדינו שיצאו לחופשת הקיץ.
לבוגרי י"ב: יאיר ארונסון, אביב יעקבס ותום כרמי שסיימתם את חוק לימודיכם
               ויוצאים עתה לדרך בוגרת וחדשה – בהצלחה !
                                           מאחלים לכלכם חופשה נעימה, מהנה והעיקר: בטוחה !
מכולנו
 
 
AtarimTR