ידיעון 2731 פר' בלק

 

בס"ד ו' בתמוז תשע"א
 
פרשת בלק
 
19.29
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.40
   מנחה, קבלת שבת
          ערבית
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
20.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.30 – 23.30
נא להביא כלים עד 23.15
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
17.30
נשים אומרות תהילים – בבית סעדון
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.32
ערבית, הבדלה, לימוד משניות
          קידוש לבנה
 
הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו בשבת זו.
 
זמני התפילה במשך השבוע
 
 שחרית א' ג' ד' ו'              06.00
 שחרית ב'  ה'                   05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            18.30    
 רבע לערבית                     20.00
 ערבית                            20.15
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
מראש צורים ובשערי עזה
נצח ישראל לא ישקר
תכנית מיוחדת לקראת ח' בתמוז
משותפת לכיתות א' – ו'
עם אלי ברמן
בחדר עיון
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
 
גדולי המחשבה הישראלית – לא יתקיים
 
 
אזכרה לחברינו שאינם עוד עמנו
חדר האוכל
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגמלאים
מועדון לחבר
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
 
 
 
אל הנער הזה התפללנו.
שנים רבות חיכו עינת ותמיר לילד. כשהתבשרנו על הריונה של עינת השמחה הייתה גדולה ורחבה.
וברביעי לחודש ניסן, בשעות הקטנות של הלילה, יצא לו הרך הנולד ביציאה יוצאת דופן – כפשוטו, ויוצאת דופן במועד, בגודל ובמידת החיוניות הרבה שהפגין למרות מידותיו הזעירות.
כבר בבוקרו של אותו ליל מיהרנו ל"פוריה". הורשינו להיכנס לפגיה וראינו אותו.
מפחיד במימדיו הזעירים, מחובר למכשירים ולצינורות המכסים עליו מכל הכיוונים, ומתנשף בעוצמה שלא ברור מהיכן היא שאובה.
עברו עלינו רק שישה ימים, ולאורלי וישי נולד בן קטן-גדול. איתן קראו לו הוריו, וכשמו כן הוא – שישמור עליו א-לוקים.   כבר אז התבקשנו לכתוב פתחון פה, אך העדפנו לא לפתוח פה ל...
השבוע, כשלפוצקי מלאו כמעט שלושה חודשים, התכנסנו באלוני הבשן לטקס ברית המילה, ושם נתנו לו הוריו: מתן.
עברו עלינו חודשים מרגשים ושמחים, מלווים בעליות ובמורדות במדד החששות והתפילות.
ההורים של מתן סיפרו לבאי הטקס שליוותה אותם תחושה של שותפות בתפילותיהם מכל חוגי מכריהם בקהילות השונות אליהן הם מחוברים. תחושה זו חיזקה את רוחם ומהם עברה לתכול העיניים הקטנטן, למתן. 
ואכן, הוא גדל, התגבר והתחזק בקצב יוצא דופן, ועכשיו אנחנו שמחים לכתוב פתחון פה:
ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
ויהיה זה פתח וסימן לרפואה שלמה לגיסנו רפאל בן מרים מלאכי, שחזר לפני שבוע משהייה ממושכת ברוסיה לצורך השתלת כליה.   א-ל נא רפא נא לו.
ונזכה לחוות אירועים שמחים רבים במשפחתנו הקטנה והרחבה, בקיבוצנו ובעמנו. אמן !
אסתר ושלמה פורשר
 
 
מה בגיליון?
·         ויזמרון לך – הרב ירון
·         ח' בתמוז – יום הזיכרון לחברינו: ואלה שמות, תכנית הערב.
            מענייני דיומא – חדוה גרינברגר-ריניץ, יצחק בלנקנשטיין, אבישג תגרי.
                   כשתבוא לבקר – אבנר סוקולובסקי.
  • לקראת אסיפה – הנשיאות.
  • קיבוץ בעין טובה – גלעד אוברמן (לביא).
  • במועצה – אביעד ישראלי.
  • חנוך לנער – אסתר פורשר.
  • בוועדת הצעירים – סיגי גרינברגר
  • בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 69.
 
                                           כלבו דף ולוחות זמנים.
                                                                   קראו בנעימות !
המערכת
 
 
וִיזַמְּרוּן לָךְ
אַנְעִים זְמִירוֹת – חלק ד
                                 כֶּתֶם טָהוֹר פָּז דְּמוּת רֹאשׁוֹ    וְחַק עַל מֶצַח כְּבוֹד שֵׁם קָדְשׁוֹ 
                                 לְחֵן וּלְכָבוֹד צְבִי תִּפְאָרָה        אֻמָּתוֹ לוֹ עִטְּרָה עֲטָרָה 
                                 מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ כְּבִימֵי בְחוּרוֹת        קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִים שְׁחוֹרוֹת 
                                 נְוֵה הַצֶּדֶק צְבִי תִפְאַרְתּוֹ         יַעֲלֶה נָּא עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ 
                                 סְגֻלָּתוֹ תְּהִי בְיָדוֹ עֲטֶרֶת          וּצְנִיף מְלוּכָה צְבִי תִפְאֶרֶת 
                                 עֲמוּסִים נְשָׂאָם עֲטֶרֶת עִנְּדָם            מֵאֲשֶׁר יָקְרוּ בְעֵינָיו כִּבְּדָם 
 
כֶּתֶם טָהוֹר פָּז דְּמוּת רֹאשׁוֹ – ראשו של הקב"ה נדמה לנו כזהב טהור. זאת על פי הפסוק (שיר השירים ה, יא): "רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז", והפסוק (איוב כח, יט): "בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה". הפייטן התרחק מלשון הפסוק והוסיף את המלה 'דמות', שלא נחשוב שבאמת כך נראה הקב"ה. וְחַק עַל מֶצַח כְּבוֹד שֵׁם קָדְשׁוֹ – כיון שהוזכר הזהב שכביכול נמצא בראשו של ה', נזכר המשורר בציץ הזהב שהיה על מצחו של אהרון הכהן, ועליו היה חקוק שם ה'.
לְחֵן וּלְכָבוֹד צְבִי תִּפְאָרָה – גם זה, כמו המשפט: "וְהוּא יִהְיֶה לִי לַעֲטֶרֶת צְבִי" מבוסס על הפסוק (ישעיהו כח, ה): "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָא-וֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ". המלה 'צבי' פירושה רצון, וכאן הכוונה שהרצון של הקב"ה יהיה לעם הנבחר לחן ולכבוד. אֻמָּתוֹ לוֹ עִטְּרָה עֲטָרָה – משחק מלים הרומז לפסוק (שיר השירים ג, יא) "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ", אלא שבמקום 'אמא' הוא כותב 'אומה'. יש שהסבירו שהכוונה שהקב"ה לקח את האומה שלו בתור עטרה, וזה רומז לדברי הגמרא (ברכות ו, א) שהקב"ה, כביכול, מניח תפילין, ועליהם כתוב 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'. ויש שהסבירו שהדברים רומזים לתפילתן של ישראל, וזאת ע"פ דברי המדרש (שמות רבה כא, ד): "בשעה שישראל מתפללין... המלאך הממונה על התפילות נוטל כל התפילות שהתפללו בכל הכנסיות כולן ועושה אותן עטרות ונותנן בראשו של הקב"ה, שנאמר 'עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ', ואין 'עָדֶיךָ' אלא עטרה שנאמר 'כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי'".
מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ כְּבִימֵי בְחוּרוֹת – הקב"ה קדם לעולם, ובכל זאת הוא נדמה לנו כצעיר, ולכן קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִים שְׁחוֹרוֹת – לשון הפסוק (שיר השירים ה, יא).
נְוֵה הַצֶּדֶק צְבִי תִפְאַרְתּוֹ – נוה הצדק היא אחד הכינויים של ירושלים, כפי שאומר הנביא (ירמיהו לא, כב): "יְבָרֶכְךָ ה' נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ". (ואולי נכון יותר לגרוס כאן 'בית תפארתו' במקום 'צבי תפארתו'). אומר המשורר שאת ירושלים, שהיא מקום התפארת של הקב"ה, הוא יַעֲלֶה (נָּא) עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ – ע"פ לשון הפסוק (תהלים קלז, ו): "אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי". השאלה אם גורסים פה את המלה 'נָא' תלויה בשאלת הפרשנות: האם זו בקשה או קביעת עובדה?  
סְגֻלָּתוֹ תְּהִי בְיָדוֹ עֲטֶרֶת – כאמור, עם הסגולה, עם ישראל, הוא הכתר של ה', וממילא גם וּצְנִיף מְלוּכָה (=כתר מלוכה) צְבִי תִפְאֶרֶת.
 
הרב ירון
 
ח' בתמוז – יום הזיכרון לחברי בארות יצחק
חללי הקבוצה שנפלו במערכה בבארות-יצחק בנגב – הי"ד
 
עקיבא אנגלנדר
יצחק גרופה
דוד פישר
דוד בורנשטיין
שמואל דסקל
מנחם פרידר
אברהם ביקהרד
אברהם הרטשטיין
ישראל פרייברג
משה גרינברגר
מלכה ויינברגר
מנחם פרייזלר
מנחם-דוד שורץ
חיים זיידרמן
מאיר פרקש
חנה אופנברג
שמעון זעירא
שאול תירס
 
אהרן כהן
 
 
הנופלים במערכות ישראל ובשירות הצבאי – הי"ד
פנחס קופליק      יואב ויטריאול
מנחם דגני
יעקב סמט          יוסף אילני
מאיר שנור
שושנה יונה
נתנאל (תני) אהרן         יוסף צבי (בונדי) יעקבס
שרגא כץ
 
 
הנפטרים בקבוצה – זיכרונם לברכה
דבורה וולקובסקי
בתיה (בתי) סלומון
יפה דגני
רחל (רחלש'ן) בלנקנשטיין
טובה בורנשטיין
אהרן הלוי
אברהם (בילט) הלר
משה פלדהיים
אהובה קורן
יהודית לנדסברג
יצחק בידר
אברהם (אברמ'ל) גרוס
אריה (אריס) סלומון
דבורה אנגלנדר
יצחק בלנקנשטיין
יעקב (רוברט) כרמי
מרדכי ברמן
ישראל קוטב
יהודית גרוס
שלמה לוי
מיכאל גליקסמן
חדוה קוטב
מנחם ערמון
יוסף כץ
מרים שורץ- פורת
יעקב פונדיק
אסתר פלדהיים
הניה לוי
יוסף (יוס'ק) וינד
חיים ליבוביץ
שמעון פורשר
זלמה וינד
יצחק זכאי
מלכה (מלי) ערמון
אלעזר (לזר) לוי
דוד יהודה פלדמן
משה פרידמן
לאה קורן
יעקב (ינקו) שטרסבורגר
יוסף-מרדכי (יוסיקה) וידרמן
עדוא זכאי
נפתלי רייניץ
יוסף פורת
חנה ברמן-תשבי
ברוך ברמן
חדוה רייניץ
יצחק (איציק) קייזלר
 
יהודה אהרן
 
 
 
 
 
 
"זכרם
זה עתה מלאו שנתיים מעת היום הגדול, יום הגבורה, היום בו עמדו חברי הקבוצה כחומה איתנה מול האויב. הם לחמו את מלחמת הקודש של בית ישראל בארצו. מאין שאבו האנשים את כוחם הרוחני אשר התגלה בעמידתם זו? הרי כוח ציודם, נשקם ותחמושתם היו כאין וכאפס לעומת ציודו וחימושו של האויב המצרי. אולם לעומת כוח פיזי עצום זה עמד לחברים, מגיני המשק, כוחה ורוחה של החלוציות אשר כבשו במשך שנים במאמץ עצמי תמידי, ואשר נקנו תוך ייסורים וסבל רב.
עוד הרבה שנים לפני ימי מלחמת השחרור עבדו וחלמו למען ההתיישבות, לבנין משק חקלאי, והכינו את עצמם לשעה בה ייקראו לתת את חלקם לבנין הארץ וישובה. ואמנם זכו בחייהם: חלק מההישגים – הנגב הולך ונבנה, הישוב דוחה את השממה.
לא בחינם היה כל העמל שלנו, לא בכדי נשפך הדם הטהור בבארות יצחק. החברים והחברות עצמם חזקים עד לרגע האחרון – עד לרגע בו הוכרע האויב. הנשארים אחרי נפול חבריהם לא חשבו להציל את חייהם, אלא המשיכו ללחום ולנקום מיד את דמם השפוך של חבריהם. בעזרת ה' יכלו לאויב והכוהו מכה גדולה וגרשוהו ממקום המערכה.
ועל כן חברים, אל נשכח את היום הזה בו בא לידי ביטוי כוח שאיפותינו החלוציות המשותפות לנו מזה שנים רבות.
אם נסקור את העבר נראה את הזמן הקשה שעברנו עד כה, כמה מרץ הועלה וכמה דם יקר נשפך על הקמת המדינה. וידוע, כי כל דבר אשר האדם משיג בעמל רב ותוך סבל וייסורים יקר לו שבעתיים.
וגם לנו, צבור החברים, חלק באותם הייסורים הרבים והכאב הגדול על אבדן יקירים בטבח הגדול שבאירופה בעת מלחמת העולם ובנפול אחינו במערכות מלחמת השחרור. ואכן, זכות גדולה לנו שזכינו לחזות בתקומת עם ישראל במדינתו. וכבציבור הגדול, בעם, כן בציבורנו המצומצם יותר, בקבוצות. גם אנחנו הרבה עמל ודאגה עמלנו ודאגנו ליישובנו בארות יצחק ומחיר יקר שילמנו עבור החזקתו והגנתו.
לכן יש לדאוג, כי מקום זה יישאר כסמל הגבורה, ההתמסרות והחלוציות לנו ולבנינו לשנים הבאות. ישמש הוא דוגמה חיה וקיימת ולא דוגמה על דפי הספרים בלבד.
ואם התעוררה השאלה של העברת בית הקברות מהמקום, ברצוני לשוב ולומר, כי שם, בבארות יצחק, מקומם של אלה שנפלו בעד ישוב זה. ואם אין בכוחה של הקבוצה להחזיק ולטפל בבית הקברות האין זה מתפקידה של תנועתנו? האין מקום זה נכס של התנועה כולה, נכס אשר לאורו יש לחנך דורות באים?"
                                                                   חדוה גרינברגר
"דעות", בארות יצחק, תש"י
 
  
"... גם בנין המחנה נמשך בקצב מהיר. נבנו בניני משק רבים, בתי שיכון למבוגרים, לנוער ולילדים. ניטעו עצים ונשתלו דשאים ופרחים.  האוכלוסיה גדלה עד 250 נפש. מספר הילדים הגיע ל- 70, נקלטה חברת נוער עולה שקיבלה הכשרה במשך שנתיים במשק, ובאו עולים רבים...
... מלאת תקוות גדולות לפיתוחה היישובי והמשקי בתוך הנגב העברי היתה הקבוצה ביום החלטת האומות המאוחדות על הקמת המדינה העברית. במוצאי שבת היסטורי זה, כשעשרות חברים הקשיבו ע"י מקלט הראדיו לוויכוח ולהחלטה באסיפת האו"מ, העירו את כל החברים ואת ילדי בית הספר באמצע הלילה. נערכה מסיבה חגיגית ספונטאנית שכמוה לא היתה בקבוצה.ידעו אז החברים שיעמדו לפני מלחמה קשה וארוכה ושיידרשו אולי קרבנות מהקבוצה בנפש ובחומר. אולם איש לא העלה על דעתו, כי מלחמה זו, שהביאה לנצחון האומה ולעיצוב המדינה, תדרוש מהקבוצה את מיטב בניה, בוניה ומייסדיה, ותגרום להרס המשק עד היסוד.
שוב עומדת היום הקבוצה כבראשית צעדיה. עשירה יותר בנסיון ובזכרונות יפים ומרים כאחד, אבל עניה יותר בחברים יקרים. אלא שחדורה היא הכרה שמילאה את חובתה באמונה, ושתפקידה לא נסתיים עדיין. בטוחה היא שיעלה בידה להקים במקום חדש את ביתה, שבע"ה לא ייהרס עוד."
יצחק בלנקנשטיין
בשערי עזה, עמ' 36-37
תולדות הקבוצה והמשק.
 
 
"החיים לא מתחילים כאן והיום – את זה מלמדים כל ילד בכל מקום. כל פרט, כל דור הוא חוליה בהיסטוריה, ולשם כך הוא חייב להתאמץ ולקשור את עצמו, לא רק אל עתידו כי גם אל עברו.
"זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" (דברים ל"ב ז')
האמצעי לזכור הוא פניה לנציג היסטוריה שחי במחיצתך: אביך, זקניך.
בארות יצחק בשפלת לוד היא חוליה בהיסטוריה של ההתיישבות בארץ ישראל. מאמציה להמשיך חיי קיבוץ לאחר מלחמת השחרור מעידים על המשכיותה ההיסטורית. גלגולי בארות יצחק בעבר מהווים חלק בלתי נפרד מחיי הקיבוץ בהווה. איש אינו סופר את גיל הקיבוץ משבט תשי"א (הנחת אבן הפינה ביישוב הנוכחי). כל אדם חדש שמצטרף לקיבוץ לומד מיד פרק על בארות יצחק בנגב. ח' בתמוז הינו יום זיכרון ציבורי.
מתוך דברי המרואיינים למדתי על תחושות החמצה בקרב הדור השני לגבי מידת שיתופם בחוויות מימי ההתיישבות בנגב ובאירועים הקשים במלחמה. דור המייסדים מתוודה: "אנחנו לא סיפרנו והם לא שאלו".
בוניה ומייסדיה של בארות יצחק לקחו חלק בבניין הארץ והאומה בשנים בהן עשתה הציונות צעד משמעותי לקראת הקמת מדינה. הם נתנו לילדיהם דוגמא אישית על ידי מעשים לאהבת הארץ ולבניינה.
אין ספק שיש בליבם כאב רב על שאבד אך גם גאווה על מה שעשו, על מה שהקימו.
בניהם, נכדיהם וכולנו כחברי ובני המקום חייבים להכיר את המורשת, וחובתנו היא להעביר מורשת זאת לדורות הבאים.
"בארות יצחק בנגב כפי שמשתקפת בזיכרונם של בני הדור השני"
אבישג תגרי,עבודת גמר, תשמ"ג.
 
 
 
כשתבוא לבקר
לרגל יום הזיכרון לחברי בארות יצחק התקבל במערכת המכתב הבא:
 
כשתבוא לבקר לא תמצא אף אחד ברחוב.
תסלח לנו שמעון, עזבנו הכל ונכנסנו לבית האח הגדול, מנסים לתפוס קצת שמש ופרסום, ואולי לתת מכה על המיליון.
ומי שלא הספיק להיכנס עד שנסגרו הדלתות, תמצא אותו בהישרדות, תלוי על איזה עמוד באיי קמרון, צד חיות עם קשתות, העיקר קצת פרסום ולגעת במיליון.
ומי שלא שרד, מנסה את מזלו בכוכב נולד.
שמעון, פה כל חייל שסיים צבא, עולה לבמה, נותן אקורד ואפצ'י, ובן לילה רוצה להיות שלמה ארצי.
זה לא עובד ככה.
ומי כמוך, שימי, יודע שהחיים הם עבודה קשה, ועכשיו התחילה לה תכנית חדשה של הדור הבא, 24 שעות ביממה.
שמעון, לצערי, במדינתנו הקטנה היופי הדיח את האופי בישיבת מועצה שהתקיימה אי שם באיי הפנינה.
אם תוכל, שימי, תבקש עלינו שם למעלה קצת אירית ורחמים.
מה אני אגיד לך? יש לנו מזל שד' מהשייטת, שמאמין בעבודה קשה, נשאר שבת לשמור עלינו מעוד איזה משט.
כן, כן, שמעון, עדיין עומדים עלינו לכלותנו, ומתי כל העולם יבין שאין להם סיכוי עלינו.
שמעון, ישראל התמלאה בגורמים בכירים, שעל כל מיקרופון הם מסתערים.
יש פה גורם בכיר בחיל האוויר, שאומר שטייסינו מתאמנים לקראת התקיפה אפילו בין 14.00 ל-16.00
ושאסור לו להוסיף אף מילה.
יש גורם בכיר במשטרה שאומר שהפשיעה בירידה. שמעון, נראה לי שעשרים שנה הוא לא יצאה מהלשכה לסיבוב בשכונה.
ויש גם גורם בכיר במכבי האש, שאומר שנראה לו שהשריפה בכרמל הייתה עוד תרגיל על יבש.
וגורם מאוד בכיר במד"א אומר שהפינוי היה מהיר ושמד"א עמדה בזמנים, אבל לצערו אין ניצולים.
ויש גורם מאוד מאוד בכיר בממשלה, שאף פעם לא יודע שהשעה היא שעה קשה.
ושימי, אל תספר לאף אחד, אבל היה לנו גם נשיא בכיר שלא היה הכי זהיר, עשה במשרד שעות נוספות, טילפן לגילה שתלך לישון כי יחזור רק אחרי חצות, עד שהגיעו שלוש מתלוננות. בינתיים הדיחו אותו מבית האח הגדול כי לא התנהג בהתאם.
מה אני אגיד לך, שימי, אנחנו מלאים פה בבכירים שמפזרים לנו הבטחות ואזעקות שווא בלי שום כיסוי וראש.
בקיבוץ לא הרבה השתנה, ורק אל תדאג, שימי, הרפת עדיין עומדת על תילה.
לא יודע אם תאמין, אבל לפרות יש סככה חדשה עם גג נפתח בלחיצת כפתור. יש צד מערב וצד מזרח, וגורם בכיר אומר שיש דיבור על מכון חליבה חדש. בוא נקווה שזאת לא הבטחת שווא ויש לה כיסוי ראש.
שימי, אני עדיין יוצא לרוץ ולא יודע לאן, אבל אני מכור ואין לזה תרופה, ורק תדע שזה הטרנד הכי חזק עכשיו במדינה. כל מי שלא באח הגדול או בדור הבא יצא לריצה, וטוב שכך.
 שמעון, כשעזבת גרתי עוד בשכבה הצעירה ולפני 8 שנים הקמתי משפחה. הדרך לחופה לא הייתה קלה, אבל הגעתי לשם בזכות אחת מאור-יהודה. יש לי שלוש בנות. מה אני אגיד לך? שרק יהיו בריאות. יותר מזה אני לא צריך.
שימי, עוד מעט נגמר עוד לילה ומגיע מחר ואין לי מושג איך אני אשלח לך את המכתב, כי לצערי הרב
יהודה פלדמן גם עזב ואני לא יודע איפה משיגים בול.
לפעמים אני מדמיין אותך שוכב שם על דשא ירוק, תחת עץ התאנה, עם גבעול של חציר בפה, ויוסיק'ה את העץ משקה, שחס וחלילה לא יהיה צמא. ואני רואה את יהודה מתקדם לעברכם, דוחף את העגלה שלו בצעדים איטיים, ושואל אתכם אם ראיתם אתמול את היפים והאמיצים.
אם תראה את סבתא זלמה שם בשדרה, תמסור לה שלפני שנתיים נולדה לה בקיבוץ עוד נינה שקוראים לה מוריה.
אז עד כאן להפעם, שימי, ועד שתבוא לבקר דע לך שהנר שלך בלבנו עדיין בוער.
שלך,
אבנר
 
 
 
 
אסיפת חברים
תתקיים בע"ה ביום רביעי י"א בתמוז תשע"א, 13.7.11
בשעה 21:00 בחדר האוכל
על סדר היום:
1.                קליטה - אישור לקראת הצבעה בקלפי-
           מועמדות:  סרינה אנגלנדר, רעות ואביעד שטרן
           חברות:      נאוה ושי ליבוביץ
2.                תקציבי פיתוח – חומר כתוב בנושא יחולק לתאי הדואר לפני האסיפה.
אם לא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות,
תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה
והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.
נשיאות האסיפה
 
 
 קיבוץ – בעין טובה
 
באתר האינטרנט של הקיבוץ הדתי מפורסם בכל שבוע דף לפרשת השבוע, שנכתב ע"י אנשים מרחבי הקיבוץ הדתי.לפרשת בלק כתב גלעד אוברמן מקב' לביא.
בהמלצתה של דינה אמיר מצאנו את המאמר לפרשת בלק מאוד מתאים לפרסום בידיעון. 
הדברים מוקדשים במיוחד למצטרפים החדשים לבארות יצחק כחברים, כמועמדים וכנקלטים.
קראו ותהנו.
 
אחת התופעות המעניינות שאנו נתקלים בהן בקריאת פרשת בלק היא הפער הגדול בין דברי השבח המרובים לעם ישראל, המופיעים בפרשה, ובין דמותו של אומרם – בלעם הרשע. עד כדי כך, שבמסכת אבות אנו מוצאים את ההנגדה בין תלמידיו של אברהם אבינו, בעלי העין הטובה, ובין תלמידיו של בלעם, בעלי העין הרעה.
פער נוסף המתגלה בפרשה הוא בין התוכן למציאות. הדברים הנשגבים ששם הקב"ה בפי בלעם הם מהתיאורים היפים ביותר של עם ישראל – "מה טובו אוהליך יעקב", "לא הביט אוון ביעקב ועמל בישראל" ועוד ועוד... עד שלרגע עוצר הקורא ושואל את עצמו – האם הכלה אכן כל כך יפה? די אם נביט ימינה ושמאלה, לפרשה הקודמת ולסוף הפרשה הנוכחית, כדי להיווכח שהתמונה אינה כה זוהרת – מי מריבה ותלונות העם מחד גיסא, ופרשת בעל פעור מאידך גיסא – ובתווך, אידיאליזציה של עם ישראל.
דיסוננס כפול זה מעורר למחשבה, ובחרתי לקחת אותה אלינו הביתה – למציאות הקיבוצית שלנו. משכבר הימים נהגנו להתהדר בדרכנו הקיבוצית-דתית הייחודית, ולהיתלות באילנות רמים כשמונה מעלות הצדקה של הרמב"ם, אבל כידוע הדרך הקיבוצית ה"קלאסית" נמצאת בנסיגה, ורוב גדול בתנועה הקיבוצית, ואם נודה על האמת, גם בתנועתנו שלנו, פנה לדרך אחרת. למעשה, פער זה בין האידיאל למציאות, אפילו מן הזווית ההלכתית, אינו חדש. לפני שנים כתב הרב אבינר בספרו "עם כלביא" (ששמו לקוח, כמובן, מפרשתנו), את הדברים הבאים:
...למה נאמר בפרקי אבות "שלי שלך, ושלך שלי, עם הארץ" (אבות ה', י')? נכון שהביטוי עם הארץ אינו תמיד שלילי... אבל מכל מקום אין זו שיא האידיאליות. אלא שיש שני סוגי שותפות: מתוך אידיאל או מתוך חשבון. אצל "שלי שלך ושלך שלי", אין חסד, אין ויתור. יש מסחר חליפין: שלי שלך, אבל תמורת זאת, שלך שלי. לעומת זאת, השיתוף האמיתי מתגלה אצל האומר: "שלי שלך ושלך שלך". הוא החסיד. אני מוותר על רכושי לטובת הזולת, ומרשה לו ליהנות ממנו ככל צרכיו, אבל לא מתוך חשבון... ואפשר בכל קיבוץ להבחין בין החבר-המצטרף-מתוך-אידיאל "שלי שלך ושלך שלך" ובין החבר-המצטרף-מתוך-חשבון "שלי שלך ושלך שלי"....
מסתבר, אם כן, שהפער בין החזון הנשגב למציאות אינו חדש, ואולי לא לחינם הגדיר מרטין בובר את הקיבוץ, עוד בימי הזוהר של התנועה הקיבוצית, כ"אי כשלון למופת" – ותו לא!
מפתה לקחת פער זה ולטעון שאם כך הם פני הדברים, אין טעם בקיום ההוויה הקיבוצית השיתופית, והגיע הזמן, כדברי אבירי ה"שינוי", להקטין את הפער בין האידיאל למציאות, לתאר את התהליך כדטרמיניסטי, ולהגדיר את ה"שיתופיים" כנאחזים בקרנות המזבח. ללגלג על הפער בין ה"הצנע לכת" (מהפטרת פרשתנו) שהתגלגל על פיות זקני שדה-אליהו ובין המציאות הלא-כל-כך צנועה. במקביל אפשר גם, מן הצד השני, לתאר 
את חבורת ה"מפרקים בע"מ", הפועלים כקבוצה חזקה ומותירים את הנחשלים מאחור, להתמכר לשלל הכתבות המתארות את מצוקת הקשישים והחלשים בקיבוץ המתחדש, ולהתהדר בצדקת הדרך השיתופית.
ואפשר אחרת. אפשר לקחת את העין הטובה מן התיאורים הנפלאים של פרשתנו, למרות המציאות הפחות זוהרת, ולטעון שכאשר מפרשים את "מה טובו אוהליך יעקב" כדברי רש"י, "על שראה פתחיהם שאינן מכוונים זה על זה" אין מדובר רק על ענייני צניעות, אלא גם על ההכרה בטוב המצוי בכיוונים השונים, המנוגדים לכאורה זה לזה. נדמה שהשכלנו לעשות זאת ברמה התנועתית, אך ברמה האישית, כמדומני בשני הצדדים, החששות עדיין קיימים, וראוי שנביט בשני הכיוונים, ברוחה של הפרשה, מתוך ראיית שפע הטוב הנמצא בשניהם. כקוריוז, אולי לא מקרה הוא שבפרשה מוזכרים דווקא שמות שניים מקיבוצינו – לביא, השיתופי, וראש צורים, המתחדש – המשתלבים שניהם, יחד עם שאר יישובי התנועה, בפסיפס המופלא המבקש שנביט בו בעין טובה.
 
 
 
לעדנה (שורץ) ושמואל לובושיץ
מזל – טוב
לנישואי הנכדה
שיר-טובה עם שלמה-אביעד ניימן
בת עינת-רחל ויצחק-יעקב-דב מנדלסון במצפה יריחו
שיהא זה בנין עדי עד
 
 
 
ב מ ו ע צ ה  - כ'ח בסיוון, 30.6.11
1.‏ ‏הורי חבר:  אושרה קבלתה של איילין שריד, אמו של חברנו אהרון גל, לתושבות בקיבוץ.
2.‏ ‏ועדת צעירים:  אושרה העמדתה של אבי-ה פארן להצבעה בקלפי לצורך אישור קבלתה להסדר בנים.
אביעד ישראלי - יו"ר המועצה
 
  

שלום לכולם,
תדמית ההתיישבות והחקלאות
"בשלושת העשורים האחרונים נמצאת התדמית של ההתיישבות הכפרית בעיני הציבור הרחב וגם בעיני מקבלי ההחלטות בתהליך מתמשך של נסיגה". כך נפתחה ההזמנה לכנס שיזם מאיר צור, המזכ"ל החדש של תנועת המושבים, ובו נתבקשו כולם לחשוב ביחד ולעבוד ביחד למען שיפור תדמיתנו. ההזמנה נשלחה לכל ראשי תנועות ההתיישבות וארגוני החקלאים, תנועות הנוער, אנשי תקשורת ורבים נוספים, והאולם היה מלא מפה לפה.
פתחה את הכנס אורית נוקד, שרת החקלאות ופיתוח הכפר, ואחריה דיברו שלום שמחון, שר התעשייה מסחר ותעסוקה, ח"כ שי חרמש, שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות, ועוד רבים וכן טובים. הימים האחרונים העצימו את הבעייתיות: משבר הקוטג', קריסת אגרסקו ומכירת תנובה, יצרו סדק בסמלי ההתיישבות. עלינו להודות: התמונה של איש ההתיישבות כחקלאי העובד באדמתו ומתפרנס בזיעת אפו נמחקת מול המעסיק עובדים זרים, ודמות המתיישב בפריפריה הגר בצניעות ב"בית סוכנות" נעלמה מול דיירי הבתים רחבי המידות המצויים כיום גם בישובים הכפריים.
 
נוער - מפעלי הקיץ
מפעלי הקיץ החלו השבוע בתנופה רבה:
 בשעות אלו מסתיים מחנה עבודה "שש-בש" במשואות יצחק הישנה שבגוש עציון. 88 בוגרי כיתות ח' מכל קיבוצי התנועה, עבדו, נהנו, בנו והזיעו בפריצת שבילים, ניקוי מעיינות ובניית טראסות. הציר החינוכי המוביל היה העיקרון ששיתוף ושוויון עושים בין אנשים שונים. לפעילות זו קדמה הכנה בת יומיים לנבחרת בוגרי י"א שהובילה את מחנה העבודה ואת התוכן החינוכי בו.
 
בשישי בצהרים תסתיים הכנה בת שבוע לנבחרת של בוגרי י"ב, אשר מתכוננים להדריך בהמשך הקיץ את סמינר השטח "בתוך הזרם ונגדו", המיועד לבוגרי כיתות ט'.
בתחילת השבוע הבעל"ט יתקיים "המרוץ לקיבוץ הדתי 2", משחק המיועד לבוגרי כיתות ז'. המרוץ משולב במשחק חידות ותחנות בכל הארץ, והנבחרות המתמודדות מקיבוצי התנועה יגלו במהלכו את משמעות התנועה ואת השתייכותם אליה דרך הרגליים והראש. מי ינצח? נגלה בשבוע הבא.
 
סיכום שנה – מקשרות שרות לאומי
בנות השרות הלאומי והצוות המלווה התכנסו השבוע לסיכום שנת פעילות מבורכת במתחם "כיד הדמיון" שליד מושב שילת. מדווחת מיכל אחיטוב (סעד, מחלקת חינוך): שילבנו "משהו לנשמה" – פעילות חווייתית בחימר וצבע, עם סיכום לשנת פעילות בקיבוצים. מתוך הנקודות החשובות שעלו בסיכום הובעה הערכה רבה לעבודתן המסורה והמקצועית של פנינה אפלבוים (עלומים) ושרון שגיא (מירב), מרכזות השרות הלאומי בקבה"ד, צויינה חשיבות תפקיד המקשרות, ויצירת הקשר האישי עם הבנות, הודגשה המשמעות הייחודית של קליטת בנות שרות בעלות קשיים ושילובן במערכות החינוך, עשייה בעלת ערך מוסף לבנות עצמן ולקיבוץ בו הן נמצאות, הוזכרה מעורבותן של הבנות בתחומים משמעותיים בקיבוץ בנוסף למקום עבודתן, כגון פעילות עם קשישים, פעילות בראשי חודשים לכל הקיבוץ וחונכויות לילדים בעלי צרכים מיוחדים. 
                                                                      שבת שלום
נחמיה רפל
וחברי המזכירות הפעילה
 
 
 
חנוך לנער
פעילול תשע"א
בשעה טובה ומוצלחת סיימנו שבוע ראשון בפעילול שנקרא השנה "פעילול ירוק".
השנה קלטנו 13 ילדי חוץ למסגרת זו.
אנחנו יוצרים בחומרים מהטבע, ממחזרים, משתמשים בחומרי גלם משאריות תעשייה ומשתדלים מאוד לא להשתמש בכלים חד-פעמיים.
היום מתחיל במלוא המרץ בחורשת הפעילול המוצלת בהתכנסות, בתפילה ובארוחת בוקר. לאחר מכן בכל יום יש זמן חופשי ליצירה בפינות השונות והמגוונות: משחקי נופש פעיל, נגריה, יצירה, ארגז חול ו"זולות" אישיות לכל קבוצה, שם הם נחים בערסלים, תולים ומקשטים כרצונם.
היום ממשיך בפעילות מובנית בנושאים שונים: יום קיבוץ (לקראת ח' בתמוז), אקולוגיה, ספורט, טיול בכל שבוע, ועוד, ועוד...
הצוות שלנו: אביגיל צוייג, רחל צור, חן בר-נדר, יאיר בן-שמואל, שולמית גריידי, רעות שטרן.
                 איתם עוזרים גם מדריכים מהחטיבה-תיכון: גולן פרץ, אביב יעקבס, תמה צוייג, סתיו סוקו,
                                                                          נעם צוייג.
חטיבה-תיכון: 
החבר'ה עובדים בענפים ונפגשים בשעות אחה"צ והערב לפעילות עם מדריכיהם או לבדם.
ב"ה כולם מאוד עסוקים. יש סמינרים מיוחדים של הקיבוץ הדתי (ראו גם עמוד"ש המצורף לגיליון זה), כמו "המרוץ לקיבוץ" שבו ישתתפו בשבוע הקרוב בוגרי כתה ז'.
מנין שני: בכל בוקר מתקיים מנין שני בשעה 07.45. נשמח אם יצטרפו אבות, סבים וכל המעוניינים.
                יישר כח לנוער שמגיעים בקביעות.
טרקטורים, גולפים וכו': 
מזל-טוב לעופר אמיר, הראל שניאור ונדב פורשר שקיבלו רישיון לנהיגה בטרקטור. סעו בתבונה ובזהירות !
תזכורת חשובה מאוד! 
נסיעות בכלי רכב ממונעים כנ"ל – רק על ידי בעלי רישיון ובאישור האחראי על הכלי או מרכז הענף.
 
ספרי לימוד עברו דירה: בעזרת "צוות לעניין" מנערי התיכון, העבירה קרן אדן את כל ספרי הלימוד למעונם החדש בחדר ממוזג ונעים במתחם החאן. זה המקום להודות לקרן על עבודתה המסורה במשך שנים רבות ואנו מאחלים לה שתזכה להמשיך בבריאות.
 
קיץ נעים ומוצלח, מלא בעשייה חיובית.
אסתר פורשר – ועדת חינוך
 
 
 בוועדת צעירים/ דור ההמשך
 
בשעה טובה החלה ועדת צעירים את תפקודה במרץ. נכנסנו לתקופת סוף שנת לימודים ותחילת החופשה, ולכן יש הרבה שינויים בסטטוס, מה שהצריך לא מעט שיחות אישיות אל תוך הלילה.
מהר מאוד ראינו שיש צרכים שונים לצעירים וכדאי לעשות חלוקה.
-  חיילים, שירות לאומי, י"ג, תלמידי מכינות..
-  הסדר א' , ב'
את השיחה הראשונה עם כל קבוצה עשינו לפי החלוקה הנ"ל, ומן הסתם גם התוכן היה שונה וכן גם מה ששמענו מהם. המטרה של השיחה הייתה פשוט להקשיב ולשמוע!!!
במקביל נעשתה בדיקת חדרים שבה גילינו לא מעט בעיות שמצריכות התערבות של בעלי תפקידים.
אני בקשר עם בעלי התפקידים ואני רואה נכונות לשפר את התנאים בחדרים ומחוץ להם. לפעמים נתקלים בבעיות של זמן, כוח אדם ומימון (בל נשכח ששטח מגורי הצעירים הוא חלק מן המחנה), אך עם רצון טוב והקשבה נוכל להתגבר גם על זה.
הועדה החלה בבדיקת תקנון הסדר א'. תוך כדי השיחה הראשונה הובהר לצעירינו שהתקנון ייבדק. אם תהיינה המלצות לשינוי ותיקון הן תטופלנה לקראת תקציב 2012 ולא במהלך 2011 .
בדיווח הבא לידיעון אתן פרוט על כל צעיר/ה היכן הוא, מה תפקידו או מה הוא לומד והיכן.
הועדה החליטה שסדרנית אורחים אחראית על שיבוץ אורחים בחדרי צעירים כשהם בחו"ל. כמובן שהמפתח והאחריות בידי נציג ועדת צעירים( היום אחראית על כך רבין רבין). רבין מקבלת הודעות על שיבוץ אורחים רק מסדרנית אורחים והיא אחראית על החדר.
סדרנית האורחים אחראית שכל מי שמארח שם יחזיר את החדר נקי ומסודר.
ועדת צעירים מברכת מכל הלב את : אביב יעקבס, יאיר ארונסוןותום כרמי שסיימו י"ב ונקלטו יפה, הן בעבודה בענפים והן בשיבוץ בחדרים. בהצלחה בהמשך. אנו תמיד לשרותכם.
ועדת צעירים שולחת לשיר אמיר רפואה שלמה והרבה סבלנות.
ועדת צעירים שולחת לכול הסטודנטים איחולים להצלחה בבחינות. אנו נמתין עד שהבחינות יסתיימו ונחשוב על ערב תרבותי כייפי...  הצעות תתקבלנה בברכה.
אחד התחביבים שלי הוא שירה ולכן אסיים עם קטע קטן מתוך שיר של בועז שרעבי .
 
אנשי הזית
מילים: מאיר קרסו
 
הושט את היד לאנשי הזית,
הרחק הבדידות וקרב את הבית,
הטה לנו שכם, הרם הכפפה,
היה גם אתה ישראל היפה.
                                                                                             שבת שלום,
סיגי גרינברגר
בשם ועדת צעירים
 
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אוריאל אמיר
אחות תורנית: אריאלה פלדמן - פלאפון 61999
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
מהמרפאה
ד"ר ליאורה תהיה בחופשה בשבוע הקרוב. ביום ראשון המרפאה עובדת כרגיל.
בימים שני עד שישי המרפאה תהיה סגורה. ביום שלישי בצהריים נעמי קורן תפתח את המרפאה המרפאה.
לבדיקות דם או כל בעיה אחרת ניתן לפנות למרפאת יהוד.
בברכה, צוות המרפאה.
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
מהמועצה האזורית
מחפשים מתנדב/ת:
יצחק,כבן 60, ממושב ברקת, מטופל במרפאה לבריאות הנפש.   הוא זקוק למתנדב שיגיע לבקר אותו פעם בשבוע וישוחח איתו. הוא אינו יוצא למסגרת ואף אינו מעוניין. הקשר היחיד הוא עם בתו שהיא האפוטרופוס שלו, שהיא גם אשת הקשר לנושא: יסמין  052-6883432
אורלי, עו"ס במועצה האזורית, 9722856 שלוחה 3
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
מה קרה לפאולוניה?
בסיבוב ההליכה שלי אתמול גיליתי להפתעתי שמטע עצי הפאולוניה נעלם מהנוף!
מערכת הידיעון תשמח לקבל פרטים בנדון – ממרכז המשק או אולי ממרכז ענף גידולי שדה...
עדנה
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
ביטוח בריאות
החל מ-1 ביולי 2011 השתנו תנאי ביטוח הבריאות שלנו בחברת "הראל".
החל מחודש יולי יש למסור אישורים על ימי מחלה אך ורק לסוזי בר-אורין, האחראית על רישום ימי העבודה. ימי מחלה שלא ידווחו לסוזי – יירשמו כימי חופשה !
אין יותר צורך למסור אישורים כאלה לאליעזר שפיר או לעדנה שורץ.            בתודה על שיתוף הפעולה !
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
תזכורת
החום הגדול הגיע.  לכולנו חם ובכל זאת... ברצוננו להזכיר את נורמות הלבוש המקובלות בקיבוצנו:
1.                   בנים - כניסה לחדר האוכל בחולצה עם שרוולים בלבד.
2.                   רחצה בבריכה בבגד ים שלם.
3.                   ילדות, נערות ונשים – חלק עליון עם שרוול הולם, חצאיות ומכנסיים המכסים את הברך.
אנו מבקשים להקפיד ולשמור על הנהלים גם עם אורחינו...בואו נכבד אחד את השני!
האגף החברתי.
  
AtarimTR