ידיעון 2743 ראש השנה

 

בס"ד ערב ראש השנה תשע"ב
 
 
א' של ראש השנה  
 
18.10
הדלקת נרות
07.30
תפילת שחרית,
18.20
מנחה, דרשת הרב, ערבית
12.00
סעודת חג בחדר האוכל
 
סעודת חג בבתים
16.45
שיעור בדף יומי – בחדר עיון
 
מכונת השטיפה תפעל
 בשעות 21.00 – 23.00
נא להביא כלים עד 22.45
17.30
מנחה
 
תשליך
18.15
שעור בדף יומי
 
ב' של ראש השנה
19.00
ערבית של חג
07.30
תפילת שחרית,
 
סעודת חג בבתים
12.00
סעודת חג בחדר האוכל
מכונת השטיפה תפעל
בשעות 21.00 – 23.00
נא להביא כלים עד 22.45
(שטיפה של כלי סעודת הצהרים)
 
מכונת השטיפה תפעל
בשעות  13.00 – 15.00
נא להביא כלים עד 14.45
 
17.20
שיעור בדף יומי – בחדר עיון
 
 
שבת שובה – האזינו
18.06
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
18.15
מנחה, קבלת שבת,
         דרשת הרב, ערבית
11.00
שעור בפרשת השבוע –מועדון
שעור במשניות – בשטיבל
19.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה תפעל
בשעות 20.30 – 22.30
נא להביא כלים עד 22.15
12.45
דרשת הרב לשבת "שובה"- בית הכנסת
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
 
 
17.30
נשים אומרות תהילים – בבית סעדון
18.00
מנחה
19.03
ערבית, הבדלה
 
  
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 
שחרית   א' ג' ד' ו'             06.00
 שחרית   ב' ה'                 05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30  
 מנחה בבית הכנסת            16.30   
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00
 
סליחות בעשרת ימי תשובה
 
יום ראשון, צום גדליה     05.15
יום שני                       05.20 ימים שלישי-רביעי         05.30             
יום חמישי                   05.20
יום שישי, ערב יו"כ        05.45
 
עונג שבת לילדים
בשעה 11.00
 
כיתות א'-ג'  - שמואל ברוכי
 
 כיתות ד'-ו' - אלן ארונסון
 
 
 
 
 
 
לוח השבוע
 
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שלישי
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון לחבר
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון לחבר
יום שישי
 
שיעור בדף יומי לא יתקיים
 
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
מרתון שיעורים לימים הנוראים בכל ערב בשעה 19.15 בעזרת הנשים למטה (שטיבל בלע"ז)
 
       תכנית השיעורים: - ביום ראשון, צום גדליה, לא יתקיים שעור
 
יום שני - דינה אמיר: צדק חברתי לפי נחמיה
יום שלישי - אלי ברמן: התשובה
יום רביעי - שולי גל:  נושא יפורסם בהמשך בעז"ה
יום חמישי - הרב ירון: יום הכיפורים בסיפורי עגנון
 
שעון חורף
במוצאי שבת יוזזו מחוגי השעון בשעה אחת אחורה ואנו נתנהל לפי שעון חורף. בהצלחה !
 
 
 
 
                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
 
 
 
 
לצאת אל הדרך
 
קירות, אינספור קירות
חוסמים
בדרך אל האור.
פחדים, קשיים, חולשות,
מבלי יכולת לעבור.
ניצן קטן של אור
אליך מרצד
בשוברך עוד איזה מחסום.
חיים אחרים
מנצנצים מעבר
אור חדש
הוויה חדשה
שטרם ידעת
מהבהבת מעבר
לגבולות יכולתך.
ואני,
דלה וריקה ממעשים,
מרגישה איך הקרח נמס
איך פחדי אתמולי
נמוגים מעוצמת האור
המתגלה
כל פעם שאני נוגעת
במשהו שחשבתי-
שהוא מעבר ליכולתי...
ועולם חדש מתגלה ונפרש
אל מולי
ושירה חדשה בוקעת מגרוני
איך מתוך ים של פחדים וחולשות
בוקע לי אור חדש ומפציע
ואתה
ניבט מבין קרניו.
מעין ברמן
 
לחברותינו ולחברינו
לבנותינו ולבנינו כאן ובכל אתר ואתר
להורינו ולכל בני משפחותינו
לכל תושבי המקום
לחיילים הבודדים וחברי גרעין אופק
לכל ידידינו באשר הם
שלוחה ברכת כתיבה וחתימה טובה
שנת שלום וביטחון
שנה בה ימלא הקב"ה כל משאלות לבנו לטובה.
-          2   -
 
 
 
מה בגיליון?
 
·         שיר שבת – יהונתן שרמן
·         פינת ההלכה – הרב ירון
·         שרגא כ"ץ הי"ד
·         דבר המזכירה – ורד סוקולובסקי
·         משלחן מרכז המשק – שמואל ברוכי
·         מים לששון – עירית הלוי
·         חנוך לנער על פי דרכו – משאל חברים
·         ארבע שיחות שלא נענו – אבנר סוקו
·         ילדי תשע"א – צוות הגיל הרך
 
 
·         התחלות חדשות – פגישות עם נקלטים
איריס כץ, אסתר פורשר, שורי אמיר
·         מה נשמע בגרעין אופק – פרד אדן
·         תשע"א בראי הידיעון – דינה אמיר
·         ועדת צעירים מברכת – סיגי גרינברגר
·         הזמנה לקריאה – אילנה לרמן
·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 81
·         ואהבת לתורן כמוך – אבי צוייג
·         מענף המזון לקראת החג – שולי גל
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
שיר-שבת
 
"יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם"
 
 
השדים שבחוץ, השדים שבפנים;
האם לא - גם אנו - עובדי אלילים?
 
מי מאיתנו לא מתמסר לקופסא
זו שבסלון צווחת ככרוכיה;
מגבש השקפה מדבריו של מפיק...
מזפזפ עוד תכנית וגומע עוד ריק?
 
מי מאיתנו לא כובל את עצמו
לאליל התדמית משחר ילדותו;
חי את עצמו דרך עין הזולת...
ואופיו הפנימי - אט, דק נשחק?
 
מי מאיתנו איננו מכור
משוכנע לפעמים - שהכל כבר גמור;
עובד לאליל פחדים נושנים...
מקריב לו קרבנות מנסך נסכים?
 
השדים שבחוץ, השדים שבפנים;
האם לא - גם אנו - עובדי אלילים?
יהונתן שרמן
 
 
פינת ההלכה 
 
הכנה מיום ראשון של ראש השנה ליום השני
כידוע, התורה ציותה עלינו לחגוג את ראש השנה ביום הראשון לחודש תשרי. ואולם, אנו חוגגים את ר"ה יומיים, מפני הספק שהיה קיים בעת שקידשו את הלבנה ע"פ הראיה, שהרי אם לא היו מגיעים עדים שראו את הירח בליל א' בתשרי, ראש השנה היה נקבע למחרת. לכן, ישנו איסור לבשל ולהכין מהיום הראשון של ראש השנה ליום השני, שהרי יכול היה להיות שהיום השני אינו חג.
איסור זה כולל את כל ההכנות לערב השני של ראש השנה: עריכת שולחן, הדלקת נרות, שטיפת כלים, חימום אוכל וגם משיכת אוכל מהמטבח. כל הדברים הללו מותרים רק לאחר צאת הכוכבים, כלומר ביום חמישי בערב, בשעה 19:00. זו הסיבה שקבענו שחלוקת האוכל החלבי הקר לערב שני של ר"ה תתבצע ביום חמישי בערב, רק לאחר צאת הכוכבים.
הכנה מראש השנה לשבת
למרות שביום טוב מותר לבשל, הדבר מותר אך ורק לצורך אותו היום. לכן כדי שיהיה מותר לבשל ביום השני של ראש השנה לכבוד שבת, יש לעשות עירוב תבשילין. עירוב תבשילין הוא בעצם 'ערבוב' של התבשילים של השבת והחג, כך שניתן יהיה לבשל בחג השני (יום ששי) גם לצורך שבת.
לפני החג (יום רביעי), לוקחים חלה (רצוי שלימה) ותבשיל אחד נוסף אותו רגילים לאכול עם הפת (בשר/ דגים/ ביצה קשה), ומברכים:    "ברוך אתה...אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצות עירוב"
אח"כ אומרים את המשפט הבא:
בערוב הזה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר (הכוונה, כמובן, ע"י העברת אש) ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים במקום הזה.
  • את התבשילים שומרים לאכילה בשבת (בכל מקרה אסור לאכול מהתבשילים האלו בחג), ויפה לבצוע על החלה הזו בסעודה שלישית בשבת – מכיוון שנעשתה בה מצווה אחת תיעשה בה מצווה נוספת.
  • למרות שעשינו עירוב תבשילין, את כל ההכנות והבישולים שנעשים בחג לשבת אין לעשות סמוך מאוד לכניסת השבת, כדי שניתן יהיה ליהנות ממאכלים אלה בחג אם פתאום נזדקק לכך (לכן החלוקה ביום ששי היא מוקדמת יותר).
  • כל בעל בית (או אשתו) צריך לעשות עירוב תבשילין. מי ששכח יכול לסמוך על העירוב הכללי שנעשה בקיבוץ.
 
ויהי רצון שנזכה לשנה טובה, ולכתיבה וחתימה טובה לנו ולכלל ישראל.
הרב ירון
 
 
 שרגא כץ הי"ד, בן יוסי ז"ל ותקוה תבדל"א  
נולד: י"ט באדר ב' תשכ"ב 25.3.1962 
נפל: ז' בתשרי תשמ"ג – במלחמת של"ג – 24.9.1982
 
שרגא למד בבית-הספר היסודי "מודיעים" ובבית-הספר התיכון בקבוצת יבנה.
הוא הצטיין בשחייה וזכה למדליות בתחרויות שבהן הגיע להישגים טובים.
הוא שיחק גם כדורסל ובהיותו בבית-הספר התיכון הקדיש מזמנו להדרכת נוער.
אביו היה ניצול שואה ולקח חלק במלחמת העצמאות בארץ.
ההורים ראו בבנם דמות המסמלת את תמצית הנוער החדש בדור שלאחר התקומה:
יפה-תואר, אמיץ וטהור לב.
באוקטובר 1980 התגייס לשרת באחת היחידות הנבחרות של צה"ל. הוא עבר כמה קורסים, ביניהם קורס צניחה, קורס נהגי נגמ"שים וקורס סיירים.
שרגא עלה לדרגת רב"ט ועבר ליחידת סיור בנח"ל. הוא לא נטה לאלימות ולא למלחמות, אבל כאשר הוטל עליו תפקיד ביצע אותו במסירות.
גישתו הייתה: "לא להתלונן, לא להישבר, להיות חזק ולהימצא בכל מקום שבו צריכים אותך, להיות דרוך ויעיל".
ביום ז' בתשרי תשמ"ג, כשישב לשתות כוס תה בחנות במערב ביירות, נפתחה עליו אש והוא נהרג.
בן 20 שנים הוא היה במותו. שרגא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
אחרי שנפל כתב עליו שר הביטחון אריאל שרון במכתב להוריו: "הוא היה חייל למופת".
מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור"
 
ביום רביעי הקרוב, ז' בתשרי 5.10.2011
נפקוד את קברו של שרגא בהר-הרצל.
יציאה מהקיבוץ בשעה 14.30 בדיוק.
המשפחה
 
 
 
     נר זיכרון !
     יוסף מרדכי (יוסיקה) וידרמן ז"ל – ז' בתשרי תשע"א
 
 
 
 
דבר המזכירה     
 
אני יושבת בפעם השלישית וכותבת מאמר לידיעון ראש השנה בחדרו של מזכיר פנים.
קשה לסכם עוד שנה של עשייה כשהעשייה איננה נמדדת במספרים ובטבלאות, וקשה למדוד הצלחות.
הלך הרוח סביב האסיפה והקלפי לכניסה לתהליך בירור אורחות חיים מפזר אווירה שלילית בשבילי הקיבוץ.
פרויקט הבנייה מתעכב מסיבות בירוקרטיות (להזכירכם, היינו בטוחים שהמצב הכלכלי יעכב אותנו...) וגם זה מעכיר את האווירה. קשה לנו לגייס אנשים לתפקידים ציבוריים, לפעמים אנו שופטים את האחר – שלא עובד, שלא מתאמץ. כל חבר קיבוץ הוא מנהל, הוא שותף הוא מחליט, אנחנו מדברים בסיסמאות וקל לנו להישאב למצב רוח שלילי, לראות את החסרונות בחיים השיתופיים, הקיבוציים.
בשיחות שאני מקיימת עם בני גילי, שכנים וחברים, אני מוצאת אנשים מאושרים שמגדלים ילדים בחברה דתית מעורבת, קמים בבוקר לעבודה ולעשייה למענם ולמען הכלל. אני פוגשת אנשים שמאמינים בדרך ומאמינים בשיתוף. אני פוגשת שוב ושוב בכובע של ועדת קליטה אנשים טובים ואיכותיים שרוצים לחיות אתנו בבארות יצחק. נכון, לא כולם הם לא בני משק – אז מה? ואז אני נפגשת עם קבוצה של אנשים ששמים את עצמם ואת משפחתם במרכז והכלל כבר פחות מעניין אותם, וגם זה לגיטימי, וקשה.
קשה לשמוע את שלל הדעות ולהתחשב בכל רצונותיהם של 172 חברי בארות יצחק ו-8 נקלטים, קשה לענות לצרכים של 24 בנים בהסדר א', בת אחת בהסדר ב', 17 בהסדרים לא ברורים, 17 חיילים ובנות ש"ל, 95 ילדים, ועוד תושבים ועובדים סיעודיים...
 
בשנת תשע"ב נציף את נושא הדמוגרפיה, נדבר על קליטה והרחבת הקהילה, נציע מנגנון לטיפול בנושא העבודה וההתפרנסות, בע"ה נשנס מותניים ונצליח להניח אבן פינה לשכונה החדשה בגוש ה'. בתוכנית המשק לשנת 2012 נתייחס לסעיף התקציבים האישיים, נטפל בתוכניות לקראת פרישה ובניית מקומות עבודה לגיל השלישי. ונמשיך לתחזק את הקיים. והמשימה איננה פשוטה.
באסיפה האחרונה אישרנו את מאזן 2010, באגפים השונים עקבנו אחרי הסיכום החצי שנתי של שנת 2011. בזכות עבודה קשה של חברים רבים המספרים מדברים בעד עצמם. בארות יצחק מקיימת משק חקלאי שעלינו להתפאר בו, ענף עובדי החוץ מכניס סכומים יפים שעלינו להתגאות בהם, ענפי התעשייה חורקים שיניים ובעזרת חברים מסורים בע"ה יתאוששו. ענפי השירות בניהול רכזת השירותים חוזרים למרכז הבמה ונותנים שירות מקצועי ועומדים ביעדים מקצועיים ותקציביים. ענף הגיל הרך בניהול חדש ביחד עם מערכת החינוך גורמים לנו כהורים לשביעות רצון ולטעם של עוד...
חברים יקרים – דבר אחד חסר לחברי בארות יצחק – גאוות יחידה! ותאמינו לי – יש לנו במה להיות גאים.
בארות יצחק הבית שלנו.   
 
ורד סוקולובסקי 
 
 
משולחן מרכז משק                                                                 
 
שנת תשע"א שחלפה היתה שנה אינטנסיבית ועתירת פעילות בתחום הכלכלי. במהלך השנה עסקנו בניסיון לשמר ולחזק את יכולותינו (הטובות) בתחום החקלאות, ובמקביל לצמצם הפסדים וחשיפות בתחומים אחרים. ענף הפטם המורחב עבד במלוא התפוקה האפשרית במסגרת מדיניות הריווח של מועצת הלול, והתוצאות המקצועיות הטובות נדרשות להתמודדות עם מחירי שוק תנודתיים. ענף החלב נמצא בטלטלה ברמה הלאומית וטרם נאמרה המילה האחרונה במאבק זה. בתחום התעשייה - באברות ובסנאקטיים, בהם הפסדנו בשנים האחרונות, נכנסו בשנת תשע"א משקיעים/ שותפים, אשר מאפשרים לנו לצמצם את החשיפה שלנו להפסדים ומביאים למפעלים אלו תרבות ניהולית ועסקית שונה אשר אמורה לשפר את ביצועיהם.
בארות יצחק אינה פועלת בחלל ריק ואנו מושפעים מהאירועים העולמיים והלאומיים. גם אם לא באופן ישיר, הרי שבסופו של דבר התנודות בשווקים והגלים של אירועים חברתיים ופוליטיים בארץ יגיעו גם אל חופנו ועלולים לשנות את המציאות הכלכלית הבטוחה שלנו.
אנו נדרשים היום לברר לעצמנו ולהחליט– מה הלאה.
נכון שעל חלק מהגורמים אין לנו שליטה, אך איננו פטורים מלעשות את המירב  שכן יש ביכולתנו לעשות על מנת להשפיע על הכלכלה המקומית שלנו.
כמו שהצבא צועד על קיבתו, כך הארגון מתפקד באמצעות האנשים המרכיבים אותו. במצב כח האדם הנוכחי וברמת המוטיבציה הנוכחית, לפחות כפי שאני רואה אותה, יקשה עלינו מאוד לשמר לאורך זמן את יכולותינו, שלא לדבר על לפתח מקורות פרנסה נוספים.
הענפים היצרניים מאוישים על ידי חברים ותיקים, מקצועיים ומחויבים. כך גם לגבי חלק מעובדי החוץ, אשר מצליחים להתקדם במקומות העבודה שלהם ולהגדיל את ההכנסה לקופת הקיבוץ. אך הם מעטים והזמן עושה את שלו ומשפיע גם על הגיל וגם על התרגיל. עלינו למצוא דרך להפיח תקווה חדשה בלבבות וליצור תנועה מחודשת לעבודה ופרנסה, כאשר המניע המרכזי בה הוא טובת הכלל ולאו דווקא המימוש האישי של הפרט. במילים אחרות, בתחום העבודה לא ניתן יותר להמשיך במצב בו חברים אינם מתפרנסים ביעילות מירבית ואינם מעמידים עצמם ב – 100% לטובת הקיבוץ בגלל ש"לא מתאים להם" או כל עיקרון או אידיאולוגיה אחרת. (אני לא מתכוון לחבר/ה שלך).
בנושא האווירה הכללית הגיע הזמן להפסיק לבקר את עצמנו באופן שלילי ותבוסתני ולהתבונן בגאווה על מה כן הצלחנו עד כה, גם ביחס לסביבה.
למרות שאנו מתפללים ומברכים את עצמנו שקללות השנה היוצאת תכלינה ובמקומן תחלנה ברכות בשנה החדשה, לפי מצב הדברים כרגע, נראה שהמציאות עימה אנו נתמודד בשנת תשע"ב לא תהיה פשוטה או קלה יותר.
ראש השנה תשע"ב יימשך השנה שלושה ימים (כולל שבת). שלושה ימים שבהם אנו נדרשים לחשבון נפש הן ברמה הציבורית והן ברמה האישית. במהלך חשבון הנפש אותו עורך כל אחד עם עצמו, נסו להקדיש מעט זמן לבחון ולבחור: "דבר אחד אותו אעשה בתשע"ב למען הבית בו אני חי – בארות יצחק". 
ולסיום, באווירה חיובית ואופטימית (ואישית), ברגעיה האחרונים של שנת תשע"א, לבי נמלא אושר, כאשר אני רואה את נעמה פרטוש עובדת ברפת ואת צבי גרינברגר (בתקופה לפני הגיוס) ושחר אדן מחזקים את שורות הגד"ש. תודה לכם.
ולכל בית בארות יצחק שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.
                                                     שנזכה והשנה הנכנסת   תהיה  שנת  עשייה  בע"ה.
שנה טובה,
שמוליק ברוכי
 
 
מים לששון - סיכום עונת הרחצה בבריכה   
יום שישי, הכל שקט מסביב, עוד מעט נכנסת שבת ורק מילה אחת יש לי בראש: תודה!
הבריכה ריקה מאדם. אני לבדי עם המפתחות לסגירת השער וכולי מלאה בתודה לקב"ה!
ברגע הזה אני לא חושבת על: האם נתנו שירות כראוי? האם עמדנו בציפיות המתרחצים? האם פעלנו נכון? האם הרווחנו ביושר מעמלנו? האם עמדנו ביעדים?
כולי רק מילה אחת: תודה. ברוך ה' שהגענו לזמן הזה בשלום, לסופה של עונה, לרגע נעילת השער.
אף שהזמן דוחק, עוד קצת ונכנסת שבת, קשה לי לצאת. אני עומדת, מסתכלת במים הצלולים והמחשבות מתחברות לרעיון המים.
מים חיים הם מים בזרימה וכשנפסקת הזרימה הם הופכים למים עומדים - מי רפש.
עבודותינו בבריכה הן שמירה על איכות המים ושמירת חיים, הקפדה על בטחון המתרחצים וזרימת מים בלתי פוסקת, ביום ובלילה. הסירקולציה המתמדת מטרתה שהמים יעברו סינון, ניקוי והוספת חומרים משפרים כדי שיהיו מים של ברכה.
כנראה שכך עלי לנהוג בחיים.
עלי לזרום עם חיי תוך כדי שמירה על איכות חיים גבוהה. להעביר את המעשים שלי דרך מסננות לאיתור החלקים המזהמים, להוציא מסדר היום את החלקים, המעשים והדברים הלא-טובים, הפוגמים. ובעיקר להוסיף למהלך חיי חומרים, מעשים משפרים, כשהמטרה לשמור כל הזמן על איכות חיים לברכה.
וזאת התפילה שלי. שחיי ימשיכו לזרום ויהיו איכותיים.
שהשנה הבעל"ט תהיה: "לברכה ולא לקללה. לחיים ולא למות". שאדע תמיד להרגיש ולומר: תודה.
עירית הלוי
 
 
 
 
 
חנוך לנער על פי דרכו –
גם כי יזקין לא יסור ממנה
 
לכבוד ראש השנה ופתיחת שנת הלימודים הפצנו לקוראינו שאלון ובו בקשנו לענות על מספר שאלות בנושא:
1. באיזה בית-ספר למדת?
2. איזה מין תלמיד/ה היית?
3. אילו מקצועות אהבת ללמוד ואילו פחות?
4. מורה אחד שהשפיע על חייך, ולמה?
5. מה רצית או חשבת לעשות כשתהיה/י גדול/ה?
6. זיכרון מיוחד מתקופת בית הספר.
נתנו גם יד חופשית להוסיף על שאלותינו.
קבלנו תשובות רבות שבהחלט מהוות פסיפס מייצג של חברתנו ואנו מביאים אותן לפניכם בשמחה.
בהזדמנות זאת כמובן תודה חמה לכל המשיבים והמשתפים.
מערכת הידיעון
 
 
זהבה שניאור – הובא לדפוס ע"י שולי גל.
בבית הספר היסודי למדתי ב"משואות" בבני ברק. תיכון למדתי בקיבוץ.
איזה מין תלמידה הייתי?  אין תגובה...
אהבתי את שיעורי ההתעמלות עם מורה בשם הדסה.
מנחם ערמון היה מורה שהשפיע על חיי -  הוא היה כמו אבא בשבילי (אבא שלי נפטר בטשקנט).
כשאהיה גדולה חשבתי להיות ספרית.
 זיכרון מיוחד מתקופת בית הספר: לא למדתי בגן ובכיתה א' (לא הייתי אז בארץ ושם לא הייתה לי אפשרות ללכת לבי"ס) ולא סיימתי כיתה י"ב (כי 'מישהו' רדף אחריי והפריע לי ללמוד...)
 
מיכל שפיר
למדתי בהרבה בתי-ספר (אולי יותר מכל אחד אחר פה) – בארות יצחק בנגב, בי"ס תלפיות בת"א, ביה"ס היסודי בוילהלמה, ביה"ס התיכון ביבנה, ובדרך כלל הייתי תלמידה "סבונית".
אהבתי את המקצועות ההומאניים ולא את הריאליים.
כשלמדתי בסמינר למורות בגבעת ושינגטון היו לנו מורים מהשורה הראשונה: דב רפל, נחמה ליבוביץ, יונה בן-ששון – אבל קשה לומר שמישהו מהם השפיע על חיי.
רציתי להיות מורה ואכן הגשמתי את שאיפותיי.
יש לי המון זיכרונות מתקופת בתי הספר ואביא רק מעט מהם. כשהיינו בכיתה ד' בנגב הבנים הכניסו חמור לכיתה. בתקופת המנדט הבריטי האנגלים באו לחפש נשק (סליק) ואז לא למדנו.
בוילהלמה למדנו בצריף והתחצפנו למורה – גב' סלומון. אמא שלי ירדה מבית הילדים וסטרה לי ולחברתי.
יש לי עוד הרבה זיכרונות שלא כולם חינוכיים...
 
נורית סוקו
למדתי בבית הספר לגננות ושתלנות בפתח-תקווה והייתי תלמידה "סבונית".
בנטיותיי אני יותר הומאנית ומהמקצועות הריאליים תפסתי מרחק – עד היום.  
המדריך והמחנך שהשפיע על חיי הוא שמעון רוזנברג.
בזמן לימודיי לא האמנתי שאצא עם מקצוע ביד.
מה שמאוד זכור לי עד היום היא העובדה שהייתי בת דתית יחידה אקסטרנית בבי"ס של 250 תלמידים, מה שהביא אותי להתמודדויות קשות מול הנוער החילוני.
נשלחתי ללמוד בביה"ס לגננות כי לא הייתי מספיק ריאלית כדי ללמוד ביבנה.
התחלתי בכעס גדול וב"ה סיימתי באושר ענק עם מקצוע, עם חברים נפלאים שאיתם נשמר הקשר עד היום.
אלו היו השנים היפות בחיי, אבל המשקעים נשארו.
 
יפת שדיאל
למדתי בבית-הספר "תחכמוני" בתל-אביב והייתי תלמיד ממוצע.
אהבתי את השיעורים במולדת ופחות אהבתי ללמוד אנגלית.
מורה אחד – שלא אנקוב בשמו – נתן לי ציונים טובים יותר מאלה שבאמת הגיעו לי.
רציתי ללכת לקיבוץ כשאהיה גדול.
זיכרונות מיוחדים: טיולים בדיונות לחוף הים וגם חינוך "ים-תיכוני".
 
רותי נוה
מכתה א' ועד סיום כתה י' למדתי בקיבוץ. י"א-י"ב למדתי בביה"ס התיכון בקב' יבנה.
הייתי תלמידה טובה, היפר-אקטיבית ולא נוחה לחלק מהמורים.
אהבתי ללמוד כמעט את כל המקצועות, במיוחד חשבון/מתמטיקה, גמרא, תנ"ך, ספרות וביולוגיה. פחות אהבתי אנגלית ודקדוק. 
עד סיום כתה י' לא הערכתי את רוב המורים. בתחילת התיכון היה לנו מורה חבר הקיבוץ, מרדכי קרונוביץ ז"ל. איש מוזר שבאותה תקופה למד באוניברסיטה והעביר לנו את שלמד בביולוגיה, כולל מעבדה עם ניתוחים (צפרדעים וכו') וזריקות ללב. זכור לי שהוריי ז"ל "נבהלו" ממה שסיפרנו להם. הרמה הייתה גבוהה, אך אנו – תלמידי ט'-י' – לא הבנו מה שהבינו הורינו, אך נחקק בזיכרוני.
ביבנה פגשתי "מורים אחרים" והמשפיע במיוחד היה שמעון הקשר שלימד אותנו גמרא והיסטוריה. הוא שלט נפלא בחומר וגם ידע להעביר את הידע אלינו ולגרות אותנו ללמוד לבד ולהצטיין.
אחרי התיכון והצבא חשבתי על לימודי ביוכימיה (דבר אסור באותם ימים) – לימוד ומחקר במעבדה.
בתקופת בית-הספר היסודי למדנו במבנה שהוא היום המועדון לחבר, מבנה בעל קירות עבים ונעים מאוד בקיץ. יותר מאוחר למדנו ב"צריף האדום" ׁ(שעמד במקום בו עומד היום בית סעדון) והוא היה כמו חממה.
אותי זרקו מכיתה החוצה הרבה פעמים (נזרקו הטובים + הגרועים שהשתעממו...). היה לנו מנהל בשם אריה (קרשינסקי) שאהב "לקבל" אותי ולשוחח אתי על המורים.
מאחורי מבנה בית-הספר, במקום שבו עומד השיכון הדו-קומתי הראשון בקיבוץ, היה מגרש כדורגל ובסמוך גם מגרש כדורסל. שם בילינו נהדר, כולל שיעורי התעמלות ומשחקי מחניים.
 
סוזי בר-אורין
גדלתי בקליפורניה ורציתי ללמוד בבית ספר רגיל (ציבורי), אבל ברוב השנים למדתי בבית-ספר דתי לבנות.
הייתי תלמידה מעולה, בגיל 4 כבר קראתי ובגיל 5 כתבתי. כל כך רציתי להגיע לבית-הספר.
תמיד אהבתי היסטוריה. חשבון – פחות.
מורה שהשפיע על חיי היה מורה להיסטוריה בתיכון. בזמן מלחמת ששת הימים למדנו על המזרח התיכון וישראל. חשבנו שתהיה מלחמת עולם שלישית, ח"ו.
רציתי להיות סופרת וארכיאולוגית.
במשך 12 שנות לימודיי אכלתי בכל יום בהפסקה את אותו הדבר: סנדוויץ' עם חמאת בוטנים וריבת משמש.
 
שלמה ליבוביץ
למדתי בבית-הספר האזורי "מודיעים" ואחר כך בכפר-בתיה.
הייתי תלמיד גרוע ולא אהבתי ללמוד שום מקצוע.
חלמתי להיות נהג קטר.
במשך כל שנות לימודי היה לי כאב בטן...
 
אהרן גל
בבית הספר היסודי בקושי הייתי. בתיכון למדתי ב-cow valley union high school  .
עדיף לא לשאול איזה תלמיד הייתי...
עוד לא נברא המקצוע שאהבתי....
בזמן לימודי בתיכון הייתי חבר ב- F.F.A. – זה כמו חברת נוער של החקלאים הצעירים של ארה"ב ואת זה מאוד אהבתי.
 מורה אחד שהשפיע על חיי: המורה הראשונה בחיים שלי (כלומר מורה מסוג נקבה) ולכן נשארתי שנתיים בכיתה ג'...
כשאהיה גדול חשתי להיות רפתן.
זיכרון מיוחד שלי מתקופת בית-הספר לא מתאים לפרסום בידיעון (זה עיתון למשפחה...)
 
משה סעדון
בבית הספר התיכון למדתי במדור הדתי בביה"ס החקלאי "מקוה ישראל".
הייתי תלמיד מעולה ובעיקר עסקתי בענייני החברה, פעילויות בכיתה ובפנימייה.
אהבתי ללמוד אנגלית.
ישראל שריר, חבר גרעין "מתנחלים" לשעבר, היה מדריך חברתי ומחנך ובהמשך גם מנהל המדור הדתי – הוא השפיע על חיי. לאחרונה חגגו ילדי משפחת שריר לשרה וישראל יום הולדת ב"מרכז המבקרים" במקוה-ישראל ואנו הוזמנו לאירוע יחד עם עוד כמה בוגרים חביבים.
תמיד אהבתי ועסקתי בעבודת האדמה.
זכור לי במיוחד טקס הסיום בסוף י"ב. לבושים בחולצות מחזור מיוחדות ירדנו במדרגות בית-הספר שהיה ממוקם מעל בית הכנסת, וברחבה למטה ישבו בני המשפחה והתרגשו.
 
אסתר פורשר
למדתי ב-YESHIVA OF FLATBUSH  בברוקלין שבניו-יורק והייתי תלמידה טובה מאוד.
אהבתי ללמוד שפות – עברית וספרדית, ספרות וכימיה. פחות אהבתי אל לימודי ההיסטוריה (בגלל המורים הגרועים).
היה זוג מורים אחד – דינה ואמנון הרמתי. דינה לימדה עברית: לשון, דקדוק ותחביר. היא הייתה מורה מעולה וריתקה אותי בכל שיעור. אמנון לימד תורה ונ"ך. הם החדירו בי את האהבה לארץ ישראל – אז לא הבנתי שהם "ירדו" – כמה אירוני...
כשאהיה גדולה חשבתי להיות רופאת שיניים, אך תכניותיי השתנו ולמדתי יחסים בינלאומיים (או מה שנקרא באמריקה "תואר כללי") מכיוון שרציתי כבר "לעלות" לארץ והייתי חסרת סבלנות ורציתי לסיים מהר את התואר וכבר להגיע...
זכורים לי במיוחד משחקי הכדורסל אחרי שעות הלימודים. בתיכון הייתי אוהדת שרופה ונסעתי לכל משחק.
בכל פעם הייתי חוזרת הביתה צרודה כי עודדתי את השחקנים בקולי-קולות. תדמיינו אותי צועקת ומקפצת שם... אהבתי את המשחקים גם משום שזה היה מפגש חברתי נפלא. בית הספר שלי היה בית-ספר דתי מעורב בו למדו בנים ובנות והמפגשים אחרי שעות הלימודים – לא פספסתי אחד!
 
שולי גל
למדתי בתיכון בביה"ס המשותף בקבוצת יבנה.
הייתי תלמידה בינונית, לא מבריקה ולא נכשלת. לא משקיענית במיוחד. מחכה שיגמרו השיעורים כדי לאכול מהעוגות של אמא בחדר בפנימייה.
 
הכי אהבתי ערבית - נבחנתי בבגרות בערבית אבל שכחתי הכל... לימוד גמרא בחברותות והפסקת עשר ב"בית שלמה".  לא אהבתי - אזרחות והיסטוריה. לא הסתדרתי עם שיעורי כלכלת הבית אבל אהבתי את אלקה המורה. 
יש כמה מורים שהשפיעו על חיי: בשיעורי היסטוריה תמיד נכשלתי ואפילו במבחן אחד קיבלתי  3- ... (?) אבל בכיתה י"א כשלמדנו על השואה הייתי מרותקת להרצאות של יונה כ"ץ שהעביר לנו את הנושא בצורה חזקה ועוצמתית!  למי היה בראש ללמוד תנ"ך? אבל אצל דינה למדנו תנ"ך עכשווי, חי, אקטואלי, שייך לעולמנו. מדינה למדתי לאהוב את התנ"ך. יוסק'ה אחיטוב -לא צריך להסביר.
מה רציתי להיות כשאהיה גדולה? רק לא מורה.
זיכרון מיוחד: חצי שנת העבודה בכיתה י"א.
 
דאגלאס גרוס - הובא לדפוס ע"י בתיה-מורן
למדתי בבית ספר ציבורי בעיר בה גדלתי, פלמינגטון, ניו ג'רזי.
הייתי תלמיד טוב, קצת חנון אולי..
אהבתי ללמוד מתמטיקה וכו' וגם לקחתי קורס יוגה שבו לרוב נרדמים... וגם קורס שח-מט. היה נחמד. (היינו צריכים לבחור מס' קורסים מידי שנה)
לא זכור לי מורה מסוים שממש שינה את חיי..אבל היה לי מורה טוב למתמטיקה שבעצם היה פרופסור מאוד מוערך והחליט שהוא רוצה ללמד בתיכון מתוך עיקרון. הוא כתב הרבה ספרים מפורסמים ומצליחים, היה בראש תכנון המפה הסלולארית של ארה"ב (אנטנות וכו') והמציא כמה פטנטים.
רציתי להיות כמו אבא שלי- איש מחשבים.
זוכר במיוחד את משחקי הפוטבול, משהו שחסר לי בארץ...
בית ספר קובע גורלות – סיפורו של נחום ברוכי  
בית הספר שהשפיע ביותר על חיי: בית הספר לקצינים.
המורה שהשפיע על דרכי בחיים: מנהל בית הספר, אל"מ אברהם יפה.
האירוע המכונן: החלטת המפקד לא להעיף אותי מהקורס בשבוע השלישי.
ומעשה שהיה כך היה: נהג המשאית נסע ללא אישור, כאשר העוזי שלי תלוי על כנף הרכב. הש"ג שעצר את הרכב בשער נטל את הנשק ומסרו לרס"ר במקום לבעליו. למחרת הוקפצה פלוגה ג' למסדר המפקד.
היו שמועות שמדובר ב"מסדר פנפילוב"* אבל איש מלבדי לא ידע מי מועמד להדחה.
מפקד הפלוגה, סא"ל זוניק, התייצב לפני המסדר ופתח בנאום על ערך הנשק ושמירתו ועל הדוגמא האישית של הקצינים המיועדים וכו' וכו' וכו'. בסיום נאומו הכריז שנמצא בתוכנו חייל שהפקיר את נשקו, אלא שמפקד בה"ד 1 החליט להתחשב בייחודו של הקורס, שכל צועריו היו לוחמי פעולות התגמול ומבצע קדש, ובאופן חד פעמי לחלוטין החליט לא להדיחו.
והשאר היסטוריה...
* המושג "מסדר פנפילוב " לקוח מהספר המיתולוגי "אנשי פנפילוב" ופירושו: הוצאה להורג  של חייל לנוכח המסדר הגדודי. בזמנו, היה זה שם נרדף למסדר הדחה בביזיון.
איסוף ועריכה: עדנה שורץ
 
 
 
ארבע שיחות שלא נענו
השבוע חזרתי מריצה מסכמת של סוף השנה.
מה אני אגיד לכם? ריצה זאת ההמצאה הכי טובה של א-לוקים אחרי השבת והאישה. אני ממליץ, למי שרוצה, להתחיל בשנה הבאה (עם הריצה, לא עם האישה).
עשיתי לי שחרור קל, ניגבתי ת'זיעה ומיד ניגשתי לנייד לראות שלא פספסתי איזו שיחה.
על הצג היה כתוב בגדול וברור: ארפע שיחות של נענו. המספר היה לי מוכר, רק שהוא היה מלא עשן, רעש ובלאגן.
עשיתי SEND בחזרה וחיכיתי לתשובה.
אחרי רינגטון של סאלאם, סאלאם... כל העולם ישיר סאלאם, ענה לי מחמוד מכיכר תחריר (זוכרים אותו?).
מה נשמע, אבנר? הוא שאל אותי.
וואלה, מחמוד, הכל בסדר – עניתי לו. ראיתי שחיפשת אותי בנייד.
כן, רציתי לאחל לך שנה טובה ולהגיד לך ששיחקת אותה פצצה.
תודה, עניתי לו, שנה טובה גם לך, אבל על איזו פצצה אתה מדבר? שאלתי אותו.
נו, יא אפנר, אמרת לי שאין צעירים בקיפוץ, אבל ראיתי בטלויזיה שהבאתם 450,000 איש להפגנה ועוד את אייל גולן. חשבתי שהוא עושה רק בר-מצוות וחתונות, לא ידעתי שהוא עושה גם הפגנות.
תגיד, כמה הוא לקח לכם? – הוא שאל אותי.
מחמוד, מחמוד, אתה מתבלבל – אמרתי לו. זה לא אני, זאת דפני ליף, וזה לא בקיבוץ, זה הכל קרה בתל-אביב.
אה, אז זאת בפני ליף והכל היה בתל-אביב – הוא אמר.
כן, כן, מחמוד, כבר אמרתי לך פעם שאצלנו לא נהוג הפגנות, אנחנו את הכל סוגרים בקלפי.
וחוץ מזה, אמרתי לו, אולי תבוא פה לקליטה בשנה החדשה?
אני? לקיבוץ? הצחקת אותי, יא אפנר. אם אני אבוא בטח כל הילדים יצחקו לי על המבטא. ומי תסרוג לי כיפה? ומה עם ברית? ומילה יסדר לי עבודה? אני יודע רק שיבוצים, וחוץ מזה לא מזמן אני וסובחייה קנינו דירה מול העיריה בשדרות סאלח את גבי עדין. תבוא לבקר, סובחייה תכין לך הכל כשר.
ואני אגיד לך משהו, אפנר – הוא המשיך, אני אישית נגד שינויים קיצוניים בחיים. אני יותר בעד – איך אומרים? אני בעד מקצה שיבורים, יענו קצת קוסמטיקה ופדיקור, ותאמין לי – כולם ירגישו בסדר גמור.
מחמוד, אתה מה זה צודק – אמרתי לו, רק אני חייב לסיים כי אשתי רוצה שאני אתחיל לשטוף את הבית לחג.
טוב, יא אפנר, גם אני חייב לסיים – הוא אמר. אני מאחל לכל עם ישראל ולכם בקיבוץ וגם לנו המצרים, שנת בריאות, שקיפות, נאמנות והתחשבות, והרבה פרנסה.
תאמין לי, אפנר, אינשאללה יתקיימו בנו חמשת הדברים האלה ובכלל לא נרצה ולא נצטרך הרבה שינויים.
איך אמרתי לך? קצת מניקור, קצת פדיקור, מתיחת פנים וכולם ירגישו בעננים, יענו, מקצה שיבורים.
תגיד לי, אפנר, עוד שאלה קטנה: אמרת לי שאצלכם בקיפוץ הכל סוגרים בקלפי, נכון? מה זה הקלפי הזה?
מחמוד, תקשיב לי טוב – אמרתי לו, קח קופסא מקרטון, תעשה חריץ למעלה ויש לך קלפי.
מה, זה כל ההבדל בינינו? – הוא שאל.    כן, אמרתי, זה כל ההבדל.
                                                                                             שנה טובה ומתוקה,
אבנר סוקולובסקי
 
התחלות חדשות      
 
לאחרונה שבו והגיעו אלינו מספר משפחות צעירות כולל מדריכים לילדינו. 
ערכנו איתם שיחות היכרות ואתם מוזמנים לפגוש אותם ולשמוע יותר.
 
משפחת צור:    רחל (32), רפי (33), הבן יובל (3.5), הבת רותם (1.5)
פרנסה
רחל למדה טיפול בשיטת אלבאום – טיפול רגשי בקשיי תפקוד ולמידה. עובדת כאן בחינוך בלתי-פורמלי בבית הילדים המשולב לכיתות א'-ו'.
רפי למד ראיית חשבון ועובד כחשב בחברת ALD בת"א כשלוש שנים.
ההיכרות
רפי ורחל הכירו בשנת 2003 בשירות מילואים משותף של שניהם בפיקוד העורף
מכרים משותפים הכירו ביניהם והמפגש הראשון היה על מדים.
מההתחלה הרגשנו אחרת בקשר הזה. שיש בסיס משותף בינינו, ואחר מקשרים קודמים שהיו לנו.
השורשים שלו
רפי גדל בקריית מלאכי בשכונת חב"ד ולמד בחדר מגיל 3 עד גיל 12. אח"כ למד בישיבת אור עציון.
בצה"ל שירת בחיל השריון.
ההורים שלו, תמר ומרדכי עלו בשנת 1970 מגיאורגיה וגרים בקריית מלאכי.
לרפי יש שתי אחיות בלוד ובאשדוד.
השורשים שלה
רחל נולדה וגדלה בבארות יצחק. למדה בנחלים וביבנה.
בצה"ל שירתה כקצינה במחנה 80.
אמא שלה, עפרה – בת בארות, הכירה את יחיאל כשהגיע לקיבוץ בנח"ל.
לרחל 6 אחים ואחיות, 3 בקיבוץ, אחת באריאל, אחד בעפרה ואחד בנווה.
תחת החופה
התחתנו בשנת 2004 באולם אירועים בארות יצחק.
באמצע החופה הייתה הפסקת חשמל וכולם חיכו לזיקוקים שלא הגיעו...
כשהרימו אותנו עם הטרקטור, דודה של רפי חשבה שזה חדר הייחוד וצעקה שנסגור את הוילון.
בני השבט
יובל מתחנך בגן דקל אצל לימור, לאה ומורן. אוהב לשחק בגן, ללכת לטיולים – ראינו איך קוצרים את התירס.
אוהב את כל האוכל בגן וגם חבר של כל הילדים.
יובל אומר שהבית בקיבוץ יפה וכולם גם אומרים לו שהוא יפה. הוא אוהב לשחק בבית ולראות בטלוויזיה "סמי הכבאי".
רותם מתחנכת בפעוטון צופית אצל גליה, לימור והדר. הולכת לגן בשמחה ולומדת להיות מנהלת.
 
המשפחתון באור יהודה
הגענו למשפחתון במקרה. לאחר מקרה הרצח המזעזע אגף הרווחה של אור יהודה פנו לאהרן גל, שהיה מזכיר פנים. אהרן פנה אלינו בבקשה שנפעיל עבור ילדי המשפחה קייטנה בחודשי יולי אוגוסט. הילדים הגיעו לקיבוץ בתחילת יולי ומיד נוצרה אהבה הדדית. אחרי חודשיים גילינו שזוהי חוויה עוצמתית ומדהימה.
לאחר כשנה פנו אלינו שוב בשאלה אם נסכים לחזור – והסכמנו.
חיינו במסגרת של משפחתון כהורי בית. הלכנו לאספות הורים, בר/ בת מצווה, גיוס, ימי הולדת וכו'.
מבחינתנו זה היה בית ספר לחיים. יובל ורותם נולדו למציאות המשפחתון. יובל מציג אותם כאחים שלו.
ההחלטה לחזור לקיבוץ
במשך שבע השנים שחיינו מחוץ לקיבוץ לא הרגשנו ניתוק. הרגשנו שייכות ושאכפת לנו מהמקום. לרחל כבת קיבוץ, ולרפי כאדם שהתרשם מהמקום כמשהו מיוחד.
חיפשנו מקום שנוכל להתחיל לחיות בו כמשפחה, ושיתאים לנו מבחינה דתית וחברתית וכולל בונוס של קרבה למשפחה.
אנחנו מאוד מעריכים את מערכת הגיל הרך. יובל ורותם נכנסו לפה מגיל צעיר ורצינו שימשיכו במסגרת זו.
הבית
אנחנו מאוד אוהבים את הבית. נעים לנו בו. זה הבית הראשון שלנו כמשפחה. זה מרגש ומשמח.
יש לנו המרפסת הכי טובה בבארות יצחק.   השכנים נאים בעינינו.
זה מקום שמשקיעים בו עבורנו ועבור הילדים. אנחנו יכולים להיות בו שעות רבות.
בבית רבים על הכורסא האדומה בשיטת הכיסא הנע – אחד קם והשני ישר תופס לו את המקום.
בילויים
בחיק המשפחה. טיולים, ים, בריכה.
הצגה, סרט או מסעדה? שמחים לצאת כשהבייביסיטר לא תפוסה...
מאכלים
פתיתים, ביצת עין, פנקייק, לחם מטוגן, עוגת בראוניז.
עושה לכם את היום
לצאת לטיול בוקר לגן בלי פקקים.
 
תודה לרחל, לרפי ולילדים המתוקים על השיחה הנעימה והאופטימית.
שמעה ורשמה: איריס כץ
 
 
הכירו את המדריכים  
 
בחירת מדריכים לעבודה בחינוך הבלתי-פורמאלי בקיבוץ זוהי אמנות ומקצוע מגוון, מרתק ומלא אתגרים.
למצוא מדריכים מתאימים זוהי התארגנות רצינית.
ראשית אני מחפשת בתוך האוכלוסייה שלנו. לפני פסח כבר התחלתי לבדוק אפשרות שצעירים מקיבוצנו ייכנסו ל תפקיד זה. ידעתי שאני חייבת מדריכים חדשים לכל הילדים מא' עד י"ב !
היו מדריכים פוטנציאלים לנוער, אך כולם עסוקים בעבודה, בלימודים ובהתחייבויות אחרות.
פניתי החוצה ונפגשתי עם שני זוגות שאחרי ריאיון ראשון הייתה לי תחושה נעימה ונכונה מולם.
בהמשך נפגשתי איתם שוב יחד עם נציגים נוספים של וועדת חינוך והחלטנו לקבל אותם.
אני צמודה אליהם ואנו נפגשים כמעט בכל יום בגלל ריבוי התפקידים שיש למדריך נוער בקיבוץ.
גם בבית הילדים של א'-ו' הצוות חדש. רחל צור (ראו ריאיון בגיליון זה) מנהלת את הבית ואיתה עובדות יובל ריידר, איילת שקלאר – מדריכת התיכון, טל מאיר –הקומונרית.
גם שם הכל חדש ואנחנו ממשיכים את המסורת ובו-זמנית לומדים ומתחדשים כל הזמן.
מיהו המדריך? גבר או אישה צעירים, בדרך כלל בשנות העשרים-שלושים לחייו, והוא מהווה גשר/קשר בין הורה לילד, בין קהילה לילד ובין מדינה/לאום לילד. המדריך הוא גם חבר וגם מחנך.
אני מחפשת במדריך את הפשטות והצניעות, תכונות של מנהיגות ואחריות, מעורבות מלאה והזדהות עם הערכים הדתיים-לאומיים שלנו, יכולת ורצון לחיבור, לשותפות ולשיתופיות של הקיבוץ שלנו, חשיבה עצמאית ומעורבות מלאה בחיים הישראליים המודרניים, פועל עם הפנים החוצה ועם החוץ פנימה.
כמובן מיותר לציין שעליו להיות בעל תכונות אופי שיאפשרו לו חיבור טוב לנוער ולילדים.
 
שוחחתי עם משפחת אילת וחננאל שקלאר ועם טל מאיר הקומונרית ואני מביאה כאן את מה שהעליתי, כדי שתכירו אותם קצת מעבר...
שורי אמיר נפגשה עם משפחת דיקן.
 
אילת וחננאל שקלאר
שניהם בני 25 ושניהם גדלו בעפרה. להם שני ילדים: רז בת 3 ומעין כבן שנה.
משפחת שקלאר גרה כאן בדירת שי ליבוביץ לשעבר.
טל ברמן הכירה את הזוג אצל חברים והתלהבה. הזוג חיפש להתגורר במרכז והתאים להם הרעיון של מגורים בקיבוץ בשילוב עם עבודה בחינוך הלא-פורמאלי. בשנה האחרונה גרו בקרית-שמונה.
אילת בעלת תואר ראשון בחינוך כולל תעודת הוראה ולימדה היסטוריה ולימודי ארץ-ישראל בכמה בתי-ספר.
חננאל עובד בעמותת "אחריי" – עמותה שעוסקת בהכנת נוער מהפריפריה לקראת הגיוס לצה"ל. כמו כן עוסק בהדרכת טיולים. בשנה הקרובה מתעתד ללמוד משפטים באוניברסיטת בר-אילן.
איך אתם מרגישים בקיבוץ? 
כיף להיכנס למקום חם שמזמין ומארח. תודה למשפחת רעות ואביעד שטרן וליונה ויששכר ברמן שפתחו בפנינו את ביתם. אנחנו מוקסמים לראות את הצניעות והפשטות שרווחים בקרב חברי הקיבוץ, והשיתוף בקיבוץ מעורר הערכה רבה !
  
מדוע בחרתם לבוא לכאן ולתפקיד כזה?
רצינו לבוא למקום פתוח שיש בו מגוון של אנשים ודעות. בארות-יצחק נראית לנו כנקודה ירוקה בלב המרכז, שאנחנו, כילידי עפרה, מתקשים להתרגל אליו.
רצינו מאוד להיות חלק מקבוצה של נוער איכותי שיש לו כוחות גדולים של עשייה ויצירתיות.
החלום?
הלוואי שהבית שלנו יהיה מקום שהחבר'ה ירצו לבוא ולהיכנס ונהיה חלק משמעותי בחיים שלהם.
 
טל מאירבת 18 מכוכב יאיר.
טל מתנדבת אצלנו. היא תתגייס בע"ה באפריל ולתקופת הביניים חיפשה תעסוקה עם משמעות.
מדוע בארות יצחק?
לא הכרתי קיבוץ וסקרן אותי להכיר. מי שהייתה קומונרית בסניף שלי בכוכב-יאיר הציעה לי להיכנס לקומונה.
רכז המחוז בבני-עקיבא העלה בפניי את האופציה של קומונה בבארות-יצחק. הגעתי לכאן ואני בתפקיד.
איך את מרגישה בקיבוץ ובתפקיד?
הקיבוץ מקום חם ומארח. בתפקיד אני רוצה שהסניף יהיה חלק מהיום-יום. אני רוצה שהסניף שלנו יתחבר לתנועה גם ברמה המחוזית והארצית. את זה אפשר לעשות באמצעות יציאה ומפגשים עם סניפים אחרים והשתתפות בכל הפעילויות של בני עקיבא, וכן בשבתות אירוח אצלנו ובחוץ.
טל היא חלק מהצוות בבית המשולב. העבודה שם זורמת והצוות מתגבש.
 
שי ודורית דיקן
מה הביא אתכם לקיבוץ?
בעצם באנו בגלל שלוש סיבות.
1.       שי משרת בצבא במרכז (הזוג התגורר בירושלים(.
2.       חיפוש אחרי עבודה משמעותית בחינוך.
3.       הגשמת חלום של שנינו מילדות- לטעום מה זה קיבוץ.
מה היו ציפיותכם?
כל התהליך היה מאד מהר. די החלטנו מהיום להיום, בזכות שירה זבדי (שלמדה עם דורית במכללת אמונה) שהתקשרה שמחפשים בקיבוץ זוג להדרכת נוער. היינו מאד ספונטאניים ומיד נוצר הקשר עם אסתר.
הציפיות עכשיו אחרי שקצת הכרנו: חשוב לנו להיות חלק מהקהילה.
איך אתם מרגישים עד עכשיו?
קבלת הפנים חמה מאד ולבבית. לא משאירים אותנו ארוחה אחת לבד. כולם מתעניינים איך צבי מסתדר בשחף.
 
 
ואיך צבי נקלט בינתיים? (צבי בן שנתיים וקצת ולומד בגן שחף)
צבי פורח! הוא בגן עדן. המרחבים עושים לו טוב, הוא אוהב טיולים לגד"ש ולרפת. הוא חושב שהוא הזונדה של הפרות – רוצה להאכיל אותן ישר לקיבה...  הוא מרגיש בבית, הוא מתלהב מהכל, משהו חדש נפתח בו.
מה אתם עושים פרט להדרכה?
ההגדרה של התפקיד הוא שדורית היא המדריכה, אבל כאשר שי נמצא הוא בהחלט נוכח. הוא מגיע לפעילויות וגם שותף להכנה. ביום-יום שי משרת ברמת גן ונמצא עכשיו ועד פורים בקורס לתכנות בממר"מ בחיל התקשוב ומגיע בכל יום הביתה. (דורית מתקנת: בכל לילה – באור יום לא זוכים לראות אותו...)
בנוסף להדרכת החטיבה דורית מדריכת סיורים וטיולים בירושלים ומעבירה סדנאות בכמה בתי ספר בנושא אחריות, מנהיגות וזהות יהודית.
הזוג שמח מאד להיות כאן ומבקש לאחל לכולם שנה טובה ומתוקה והרבה בריאות.
אנחנו מצטרפים לברכה ומאחלים להם גם בע"ה לידה קלה בשעה טובה.
 
אסיים בברכת שנה טובה, הצלחה בלימודים,
ברכה לעשייה ותמורה, התחברות לקהילה ולארצנו היפה.
אסתר פורשר – רכזת חינוך
 
  
שנה טובה לדוד גיבור אשר על המשמרת...""   
שנה חלפה וראשוני גרעין צבר כבר מתקרבים לסיום השנה הראשונה שלהם בצה"ל. 
לחברי הגרעין הצטרפו עוד ארבעה חיילים בודדים וכעת כ-19 חיילים רואים את בארות יצחק כביתם.
כבר עתה אנו מתחילים במאמצים לקראת קליטת גרעין חדש ב-2012, ולשם קליטתו עלינו לערוך מספר שינויים כדי להגדיל את היצע המגורים לחיילים בודדים. כיום, חלק מהמנהלה ממוקמת בחדרים היכולים לשמש למגורים ולכן בשלב הראשון אנחנו רוצים להעביר את המנהלה (מחסן ומועדון) לחאן, שם החדרים פחות מתאימים למגורים, כאשר השאיפה היא להפוך את כל החדרים בשני המבנים (12 במספר) לארבע יחידות בעלות שלושה חדרי שינה ומרחב מחיה משותף. למימון השינויים הנ"ל הקמנו "קרן בנייה" ואנו שוקדים על גיוס כספים, בעיקר מחו"ל. המצב הכלכלי העולמי אינו מקל על העניין אך אנחנו ממשיכים במאמצים ובודקים חלופות למימון הפרויקט.         להלן תמונת מצב לגבי החיילים:
§         קארה מנדלסברג  (נעמי סלומון) – חובשת בחטיבת הערבה.
§        אורית מרוקין  (ג'ני וחנניה פרץ) – מדריכת שריון בצאלים.
§        זהבה גייל (ליאורה ואלן ארונסון) -מפקדת נתיב במחו"ה אלון -יוצאת לקורס קצינות לאחר החגים.
§         קנדל מקסבאואר (שורי וגיל אמיר)- מפקדת נתיב במחו"ה אלון- יוצאת לקורס קצינות לאחר החגים.
§         גליה ניסנבאום  (חן ויהונתן שרמן) – מפקדת נתיב בקרית מוריה – יוצאת לקורס קצינות לאחר החגים.
§         טליה מרקוס  (עפרה ויחיאל פארן) – משרתת ביחידת מודיעין מיוחדת.
§         ליסה טיטלבאום  (לין ועוזי פלדמן) – מדריכה בבא"ח חיל התותחנים.
§         אלי קלצקו  (אסתר ושלמה פורשר) – מדריכת קליעה.
§         ארי בנימין  (יהודית ומשה סעדון) – לוחם בפלס"ר גולני.
§         עזרא קפלן  (רויטל ומאיר מכלוף) – מש"ק מודיעין במגלן.
§         צבי לאפ  (אסנת ויוסי שניאור) – לוחם בסיירת מיתר.
§         יונתן מילגרם  (דבורה וקותי רייניץ) – לוחם בחטיבת הנח"ל.
§         יצחק אלף  (דינה ושמוליק ברוכי) – מש"ק מודיעין בחטיבת הדרומית בעזה.
§         איתן מורד  (דקלה ואיקה שניאור) – חובש בגדוד הנדסה קרבית.
§         מייקי טאובר  (רובין ואמיתי יעקובס) – לוחם ביחידת דבורים בבסיס חיל הים באשדוד.
§         צבי גבלר  (שולי ואהרון גל) – לוחם בפלס"ר גבעתי.
§         אבי קאופמן (לני וחיים בן שימול) – מ"כ בחטיבת כפיר.
§         אבי קוטליסקי  (ברוריה ודוד לנדה) – לוחם בחטיבת הצנחנים.
§         זאב לסביץ  (אלישבע והרב ירון) – בסיס טכני של חיל האוויר.
                                                                                                שנה טובה,                               פרד אדן
 
 
 
שנה עברה, שנה חלפה – תשע"א בראי הידיעון  
תשרי
מה מאחלים לשנה החדשה?
יששכר: הייתי רוצה לראות בשנה הבאה את הקיבוץ עוסק יותר בעתידו (ופחות בעברו)
ומקבל החלטות אמיצות.
יוסי שניאור מבקש שנה שבה נשמור ונטפח את איכות הסביבה.
שמוליק, מרכז המשק, מחשב ומאחל : בגימטרייא: תשע"א (771) – קשר (600) + עקא (171). שנת תשע"א בלי חיזוק הקשר תהיה שנה עם עקא (STRESS). אם חפצי רוגע אנו נתחיל (עכשיו!) לעבוד על הקשר בינינו.
ובערב סוכות כתב: באופן כללי, בהחלט ניתן לטפוח על שכם חברינו העובדים בענפי החקלאות. הרמה המקצועית של החקלאות אצלנו הינה גבוהה ומשתפרת על ידי לימוד כל העת והתוצאות הכלכליות בהתאם.
איריס נתנזון מסכמת את השנה שעברה עליה: שינויים בתדמית, בסביבה החברתית, במסלול הלימודים וכותבת: "כולי תקווה שיבואו לחיי שינויים נוספים ומבורכים" בלי לגלות לנו שבשנה זאת גם תקים משפחה, יחד עם חיים כץ.
 
ובאותו החודש:
בז' בתשרי נפטר יוסי וידרמן ז"ל. חבריו כותבים על דמותו. מעיין ברמן מתפללת:
חמול על מעשיך, רפא לנפש כואבת, ברא להם תקווה ואחרית שלום, והושיענו במהרה א-לוקים חיים !
 
יום ראשון, ג' דחוה"מ, הוכרז על הקמת גרעין צבר, וייקרא שמו בישראל גרעין אופק.
 יום שני ד' חוה"מס, אירחנו את קיבוץ מגדל עוז וחגגנו איתם את חג האסיף.
חנה ברמן-תשבי חגגה יומולדת 95, ולא ידענו שבמהלך השנה תיפרד מאתנו.
 
 
מרחשוון
בז' במרחשוון התחלנו לשאול על הגשמים ולבקש "ותן טל ומטר לברכה".
יהי רצון שנזכה לגשמי ברכה מרובים. בסיכום החורף, זכינו, השבח לא-ל, לשנה גשומה וברוכה.
סניף בני עקיבא המתנהל השנה ללא  קומונרית עובד קשה כדי להרים את הסניף ולהניע אותו, כולל שבת הארגון כהלכה.
חנכנו באופן רשמי את גן המשחקים, גן תני המחודש, בטכס נחמד שכלל גזירת הסרט ע"י תמר שלומוביץ, נכדתה של אורה אהרן, אחייניתו של תני הי"ד.
 
 
 כסלו
הורכבו דלתות זכוכית חדשות בכניסה לחדר האוכל. 
שיחת חברים פתוחה בסוגיית הרבנות בקבוצה, כהכנה להצבעה על המשך פעולתם
של אלישבע והרב ירון בן דוד בקהילתנו. בסוף טבת אושרה בהצבעה בקלפי המשך כהונת הרב ירון, כמובן – בתמיכתה הפעילה של אלישבע.
בשני אוטובוסים יצאנו לטייל בפארק השרון, בהדרכת סהר גל.
סהר כותבת: יחד עם הצער על הנזק ועל אובדן נפשות רבות (הכוונה לשריפה הגדולה בכרמל) עלינו לזכור שלטבע קצב משלו והזמן, כמו בכל דבר, עושה את שלו. אולי אחת המסקנות העיקריות היא שלעיתים עדיף לשבת מהצד ולהתבונן כיצד הירוק מתגבר על השחור, בקצב שלו, בזמן שלו.
 
טבת
מרכז המשק מדווח: באברות מתקדם תהליך כניסת המשקיע, לקראת סיום.
רות יעקובס, מניצולי אוניית המעפילים "פטריה" השתתפה בכנס לציון 70 שנה
להטבעת האונייה והיא כותבת: "התרגשנו מאד, העלינו זיכרונות מהמסע שהחל בהמבורג
שבגרמניה דרך הדנובה ומיצר הבוספורוס בדרכנו לארץ וכן ממחנה המעצר  בעתלית שבו שהינו במשך 7 חודשים עד לשחרור. בני הדור השני והנספחים צפו בנו בהתרגשות ובהערצה."
באספת החברים אושר החוזה עם שותף שייכנס לסנאק-טיים. האספה הסמיכה את המזכירות לסיים את המו"מ ולחתום על ההסכם.
 
שבט
בטכס רב משתתפים נחנכה חוות הלולים המחודשת והמורחבת.
הושע, מנהל הענף, אמר: "קבענו לעצמנו שהלולים החדשים יהיו ברמה הכי גבוהה שאפשר,
במגבלות הסככות הקיימות והשטח, והיו לא מעט מגבלות. אני חושב שהתוצאה בהחלט משביעת רצון."
שבת שירה
שירת מקהלת הגברים היא כבר מסורת. אבי צוויג כותב בערב שבת:
"אני, באופן אישי, רואה קשר בל יינתק בין תפילה לבין מוסיקה איכותית. אני מאמין שלמבקר בהיכל ה' ראוי להלל, לשבח ולהודות לשמו בשירה אמיתית, ממש כפי שעשו הלויים העומדים על מעלות המקדש ושיריו. יהי רצון שתתקבלנה תפילותינו במרום גם בשערי השירה."
ערב לזכרו של יוסיק'ה. חדר האוכל מלא באנשים מכל הגילים שזוכרים ומזכירים.
הסתיים השלב הראשון של שיפוץ אולם הספורט שכלל החלפת היציע, איטום הקירות, טיוח וצביעה של הקורות והפרדה בין בית שפירא לאולם.
לסניף בני-עקיבא המקומי יש בשעה טובה ומוצלחת קומונרית: דניאל שטרן.
רפת: לפי טבלת הליגה של רפתות המשקים השיתופיים, עלינו מהמקום ה- 40 אשתקד למקום  ה-16 השנה. השינוי המשמעותי ביותר אשר הקפיץ אותנו למעלה הינו שיפור בתנובת הפרה, תוספת של כ- 244 ליטר לפרה ובממוצע הפרה בבארות יצחק מניבה כ- 12,975 ליטר בשנה! יישר כח גדול לצוות הרפת. הבאתם לכולנו גאווה רבה.
  
אדר א'
ברוכה הבאה: גב' רחל מלול, אמו של חנניה פרץ, הצטרפה אלינו במעמד של הורה חבר.
בת (!) למשפחת בן דוד. מזל טוב להורים ולשבעת האחים!
נעם גרינברגר נכנס לעבודה בכלבי והחליף את איסר בניהול הענף. איסר ספיר יכנס לתפקיד סוכן הדואר שלנו.
עירית פורשר נכנסה לתפקיד מרכזת השירותים.
התכנסנו ב"קפה בצוותא" ושוחחנו בנושא: בארות יצחק הבית שלי.
 
ניסן
" והריקותי לכם ברכה עד בלי די..." (מלאכי ג,10)
החורף ב"ה עוד לא חלף ועדיין יורדים גשמים. 
השבוע זכינו ב-27.5 מ"מ ובסה"כ עד עתה 456.3 מ"מ. כן ירבו !
במדורו הקבוע בידיעון כותב הרב בערב פסח: "פסח, שבועות וסוכות הם יום ההולדת, שבת בר-המצווה ויום הנישואין של עם ישראל. זה הזמן לאחל יום הולדת שמח לעם ישראל... אפשר ללמוד מהסבת החגים למועדים: לנצל את השמחה הטבעית בימים המיוחדים במעגל השנה ובמעגל החיים, על מנת להתקרב לה'."
גד"ש/ ירקות:  
במהלך השנה החולפת העמקנו את שיתוף הפעולה שלנו עם חברת "מלוא הסל".
אנו מגדלים בעיקר סלק, בצל וכרוב ובתחום הגד"ש המסורתי ממשיכים בגידול חיטה.
בח' בניסן נפרדנו מחברתנו חנה ברמן תשבי ז"ל.
צוות איכס"ה מנחה אותנו לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק. החל מחג הפסח הקרוב לא יהיו עוד שקיות לחלוקה במטבח וליד מכונת הלחם. לכל המשפחות ניתנו כמתנת חג שקיות בד שתשמשנה לנשיאה ואחסון של לחם וחלות.
הקטל בדרכים פגע בכולנו, ובראש – במשפחת שדיאל – עם מותה ללא עת של תגית אקרון – שדיאל ז"ל.
 
אייר
האספה בחרה בוועדת צעירים חדשה, בריכוזה של סיגי גרינברגר.
ברכות הצלחה לוועדה חשובה זאת!
שבט שניאור חוגג 80 – 50 – 40. עד 120, וזה אפשרי במשפחה זאת!
בשלהי אייר נפתחה בריכת השחייה לציבור הנשים / הגברים.
 
סיוון
בסקירה מקיפה כותבת אסתר פ' על מרכיבי מערכת החינוך הבלתי פורמלית.
משפט הפתיחה הוא: "המטרה של קיום מערכת חינוך בלתי-פורמאלית היא שתהיה כל כך נחוצה,
עד שמי שחסר אותה יבכה שהוא לא יכול לשלוח את ילדיו למערכת כזאת, ואף יותר מכך,
שיתדפק על דלתנו ויבקשו לרשום את ילדיו למערכת המשובחת."
חדרי האירוח שופצו ומוזגנו. 
צוות החתונות הנאמן, ששותף וטורח בכל ליבו בחתונות בחצרנו, מודה לשלמה לייבוביץ' שביקש לסיים את התפקיד במשך שנים רבות, הסעת חתן - כלה בטרקטור מהחופה לחדר הייחוד.
סניף דואר ישראל נפתח שוב, בניהולו של איסר ספיר.
הסתיימה עוד שנת לימודים. תום כרמי, יאיר ארונסון ואביב יעקובס בגרו את מערכת החינוך ויצאו לבית הספר של החיים. התחילה חופשת הקיץ עתירת התוכניות לכל קבוצות הגיל, ובראשן – הפעילול, שמצליח בכל קיץ לעלות על קודמו.
 
תמוז
במסגרת תקציבי הפיתוח 2011 אישרה האספה שיפוץ שבילים במחנה, שיפוץ קטע בכביש הסובב,
תאורת חוץ, שירותי גברים ונשים בבית הכנסת, השקעה בגינון ובאמצעי ביטחון.
במדורו הקבוע של יונתן שרמן הוא כתב הפעם על מסע בני ישראל (בכל דור..) מחרדה למקהלות:
... או אז יבינו ככלל, שלא כל איש לבדו      ודאגת יחידים - כי כל אחד לעצמו,
ורק דיבוק חברים בקהילה של קולות;       אז ייסעו מחרדה ויחנו במקהלות...
 
מנחם – אב
חמש משפחות צעירות עזבו אותנו בקיץ זה (מש' גינוסר. פורשר, בן שמואל, סלומון, שטרן).
נקלטו שתי משפחות חדשות (מש' צור ומש' שיק) ומשפחה מקומית (גריידי) עברו מתושבות לקליטה.
צוות הפעילול כותב: "השנה פעלנו כ"פעילול ירוק" – עם התייחסות לאיכות הסביבה,
למחזור ולאקולוגיה... שעת "השיא" מגיעה ואנו יוצאים למסע מרתק של חופש גדוש פעילויות
עם ילדי בית הילדים וילדי חוץ שמצטרפים אלינו לחודש הראשון."
אספת החברים דנה בהצעת המזכירות לפתוח בתהליך הידברות לבירור אורחות חיינו.
בהצבעה בקלפי, שנפתחה אחרי האספה, נדחתה הצעת המזכירות.
בתל אביב ובערים נוספות יצאו להפגנות נגד מצוקת הדיור, יוקר המחייה, ועוד.
החקלאים, ואנחנו ביניהם, נאבקים על שימור משק החלב בארץ.
בחדר האוכל מוצגת תערוכת ציורים של אורית נצר (גרינברגר), "בכנות על הכן".
 
אלול
בב' באלול נפתחה שנת הלימודים. הילדים והוריהם חזרו לשגרה ולהתמודדויות שהיא מביאה.
באתר בארות יצחק הולכת ונשלמת הכשרת המקום כאתר זיכרון ותיור.
חנוכת האתר הרשמית עתידה להיות ביום כ"ב שבט תשע"ב, תאריך עליית בארות יצחק
על הקרקע לפני 68 שנים.
צוות הגיל הרך נפרד מהמרכזת הוותיקה דקלה וציין את כניסתה של ענבל לנעליים הגדולות של קודמתה.
שישו בני מעי: תאי השירותים בבית הכנסת שופצו.
 
קיבצה וערכה: דינה אמיר
  
 
תחל שנה וברכותיה  
אפתח במילות תודה לניצה הלר, אשר ביקשה לסיים את תפקידה. למי שלא יודע או שכח – ניצה הייתה חברה בוועדת הקשר ובשנים האחרונות עסקה בהכנת שי לצעירים.
תודה רבה לך על שנים מאוד מאוד רבות של מסירות לצעירינו ועל כל העשייה בסדר מופתי, בשקט ובמסירות. והחשוב ביותר: הצלחת להבין לליבם של צעירינו. תודה רבה, שנה טובה והרבה בריאות.
לרותי אלידע אומר: המשיכי בדרכך להיות שותפה בוועדת הצעירים ויישר כח על כל מה שעשית ועל כל מה שאת עושה היום. גם לך תודה, שנה טובה והרבה בריאות.
 
בתקופה זו של החגים אומרים שוב ושוב סליחה... מחילה...   גם לי יש מה לומר.
ברצוני לבקש סליחה ולהתנצל אם פגעתי בכוונה או שלא בכוונה. א-לקים למעלה נותן לנו הזדמנות לבקש מחילה, אז אנו פה למטה, בני האדם, לא ניתן?
 
לקראת השנה החדשה אתייחס בקצרה לשתי מידות שנוגעות לכולנו: כיבוד אב ואם; אהבת ישראל.
על כיבוד אב ואם נאמר "כבד את אביך ואת אמך" – ראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו חסד ולמי שעשה עמו טובה. ולא יהיה האדם כפוי טובה שזו מידה רעה ומאוסה. שייתן האדם כבוד להוריו, כי הם סיבת היותו בעולם. בע"ה שכל אדם יקבע מידה זו בנפשו.
על אהבת ישראל נאמר "ואהבת לרעך כמוך". אמר רבי עקיבא "זה כלל גדול בתורה". כלומר, הרבה מצוות תלויות בכך. האוהב את חברו כנפשו לא יזיק לו בשום צד ולא יגנוב ממנו ולא יונהו ולא יסיג גבולו ולא ישפילו...   שורש המצווה ידוע: כמו שיעשה הוא בחברו כן יעשה חברו בו. או: כמו שינהג האדם עם עצמו כך ינהג עם חברו.
ערך גדול בחברה/בקהילה זה שיתוף, הבנה, עזרה, אהבת הזולת והכרת התודה על מה שיש.
מי ייתן ובע"ה בשנה החדשה נגשר בין כל הפערים ובין כל הדעות, ונצליח להגיע לכבוד הדדי אחד עם השני, נכבד את צרכיו של האחר ונקח יותר ברצינות ולמעשה את הערך של כבוד בין אדם לחברו / לשכניו / לבניו / לתלמידיו.
כולנו תקווה שהשנה החדשה תהיה טובה מקודמתה.
 
לאחר הברכות, הסליחות והמידות להלן סקירה על הצעירים אשר חיים וגרים אתנו, מגיל 18 – 30.
 
צעירים בהסדר א'
אורטל לנדה – סיימה לימודיה לתואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה. כרגע עובדת בחצ"ם.
עדינה ספיר – גננת מוסמכת בגן של אלי"ע (אגודה לקידום לקויי ראייה/עוורים).
טל ברמן – לומדת שנה שלישית באוניברסיטת בר-אילן, היסטוריה של עם ישראל ופסיכולוגיה.
אהוד בן שמול – עובד כשנתיים במסגרייה, הזרוע המבצעת בוועדת תרבות ושותף להחלטותיה.
צחי דה-יונג – הנדסאי חשמל. עובד כאיש אחזקה באולם אירועים. 
רחלי דה-יונג – בעלת תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה, לומדת באוניברסיטת בר-אילן רעיית חשבון.
ישראל זבדי – מתחיל לימודי הנדסת תעשייה וניהול. עובד בדיפלומט.
שירה זבדי – בעלת תואר ראשון בגרפיקה ובעלת תעודת הוראה. עובדת ב"ג'ירפה".
מורן גרוס – עובדת בגיל הרך בגן דקל.
דאגלס גרוס – עובד בחברת אשראי בפתח-תקווה ולומד שנה שנייה לימודי מחשב באוניברסיטת בר-אילן.
רותם ארצי – עובדת בגיל הרך במעון תאנה.
נתנאל ארצי – עובד בסנאק-טיים. סופר סת"ם ולומד שנה שנייה הנדסת חשמל.
אלמוג לוי – עובד בסנאק-טיים במרלו"ג (מרכז לוגיסטי).
גל לוי – לומדת שנה שנייה באוניברסיטת בר אילן, קרימינולוגיה ותולדות עם ישראל. עובדת בסנאק-טיים.
אלעד צונץ – עובד בחברה שמתקינה מצלמות אבטחה ומערכות אזעקה.
לירון גרינברגר – לומדת שנה שנייה מדעי החברה (פסיכולוגיה, סוציולוגיה וקרימינולוגיה) באוניברסיטת
                            בר-אילן. עובדת בגיל-הרך.
דניאל שטרן – עובדת בחוץ. מתחילה ללמוד חינוך בבית ברל.
אבי-ה פארן – עובדת בחברת A.I.G.
מעין אדן – עובדת במהדרין בתנופורט.
מור סעדון – עובדת במשרד הביטחון. מתחילה לימודי משפטים במכללת קרית-אונו.
הוד בואר – סיים לימודיו לתואר ראשון במדעי המחשב. כרגע עובד בענף המזון ומחפש עבודה בתחום.
אלישבע בואר (עדיין בהסדר ב') – לומדת שנה שנייה דימות רפואי (כל סוגי השיקוף) באוניברסיטת
                      בר-אילן ואת העבודה המעשית עושה בירושלים. (יש לציין שוועדת קליטה החלה במגעים
                      עם המשפחה למטרת קליטתם בקבוצה).
אברהם פרטוש – חייל בסיירת גולני ועומד לסיים שירותו באוקטובר.
נעמה פרטוש – סיימה שנתיים שירות לאומי והחלה בתקופת ההסתגלות. עובדת ברפת.
יובל ריידר – סיימה שנתיים שירות לאומי והחלה בתקופת ההסתגלות. עובדת בחינוך.
 
חיילים, תלמידי מכינות וישיבות, שירות לאומי ושנת י"ג
איתמר גל – חייל בשריון
ידיד בן-שמול – חייל במודיעין
אופיר פורשר – חייל בגולני, כעת בקורס מכי"ם.
אהרן פארן – חייל בסיירת אגוז בחטיבת גולני, כעת בקורס מכי"ם.
אייל לנדה – חייל בחיל האוויר, ביחידה לכלבי תקיפה.
שחר פורשר – חייל בשירון וכעת בקורס מפקדי טנקים.
 טל פורשר – חייל במשטרה הצבאית, בתפקיד חמ"ל בכלא 6.
עידו פלדמן – חייל בשייטת חיל הים.
גדעון שטרן – חייל בנח"ל, כעת קרוס מכי"ם.
רז גרינברגר – חייל בגולני, קלע.
אביתר יעקבי – חייל בסיירת אגוז בחטיבת גולני, קלע.
עידן פרץ – חייל בגולני.
אורן לנדה – חייל בנח"ל.
צבי גרינברגר – עובד בגידולי שדה. יתגייס בע"ה בנובמבר.
להב רזניק – לומד במכינה הקדם-צבאית בקשת, יתגייס בע"ה במרץ לשייטת.
שיר אמיר – לומד במכינה הקדם-צבאית בבית יתיר, יתגייס בע"ה במרץ.
עובד סלומון – לומד במכינה הקדם-צבאים "עצם" בישוב נוה, יתגייס בע"ה במרץ.
אהרן סעדון – לומד בישיבה באיתמר, יתגייס בע"ה במרץ.
מיכל פורשר – סיימה שנת י"ג באולפנה בדולב. עובדת בגיל הרך ותתגייס בע"ה בדצמבר לחיל החינוך.
איתן ארונסון – לומד במכינה הקדם-צבאית "עצם" בישוב נוה. גיוס בהמשך.
יאיר ארונסון – לומד בישיבת איתמר.
תום כרמי – עובד בחשמלייה. יתגייס בע"ה בנובמבר.
אביב יעקבס – משרתת שנת י"ג משימתית בבית הילד בירושלים. תתגייס בע"ה בשנה הבאה.
 
ועדת הצעירים מאחלת לכל החיילים שלנו ולכל החיילים שמשרתים בכל הארץ ולכל מי שעוסק בביטחון המדינה: שובו בשלום הביתה בריאים ושלמים.
לכל צעירינו ובנינו בקיבוץ ומחוצה לו – שנה טובה, בטוחה ובריאה.
אחתום בברכת שלום: "בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה נזכר ונכתב לפניך
                              אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום".
                              "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן".
סיגי גרינברגר בשם ועדת הצעירים
 
 
 
ב ס פ ר י ה – חוג הקוראים    
הקיץ עבר והשנה יש לנו זמן לחזור לשגרה לפני החגים. אני מקווה שנוכל לקיים מפגש ראשון של החוג לשנת תשע"ב מיד אחרי החגים, ביום שלישי כ"ז בתשרי 25.10.11
להלן רשימת ספרים שחלקם חדשים, קשורים לקום המדינה, וחלקם ספרים של שני סופרים ישראלים צעירים.
נשמח גם לשמוע על כל ספר אחר שקראתם.
אני מזמינה כל חבר וחברה שאוהב לקרוא ספרים ל"מפגש ניסיון" עם החוג, גם אם לא קראתם אחד מהספרים.
 
ספרים על התקופה לפני קום המדינה ובזמן תקומתה:
נוילנד – אשכול נבו
תש"ח – יורם קניוק.
עד שיום אחד – שמי זרחין.
ואולי לא היו – שולמית לפיד.
אם אשכחך – ענת טלשיר.
איש ליד מכונה – סטף ורטהיימר.
מסעותיי עם ורה – אדית זק.
ארתור – דן בניה-סרי
 
ספרים נוספים של אשכול נבו
משאלה אחת ימינה.
ארבעה בתים וגעגוע.
 
ספרים של אמיר גוטפרוינד
השואה שלנו.
העולם קצת אחר כך.
אחוזת החוף.
 
אני מאחלת לכולם שנת בריאות, אושר וקריאה מהנה.
אילנה לרמן
 
  
 

שלום לכולם
אהרל'ה שחק – הצטיינות
מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך בחר לראשונה כמאה עובדי הוראה מצטיינים, וביניהם חברנו אהרל'ה שחק מקיבוץ שדה אליהו. בטקס חגיגי ב'מוזיאון ארצות המקרא' בירושלים, במעמד שר החינוך, הוענקה לכל אחד ואחת "תעודת הערכה לאות הוקרה על יוזמה או חידוש פורצי דרך". אהרל'ה קיבל "ציון מיוחד לשבח", שהיא הדרגה הגבוהה ביותר של הצטיינות בתחום החינוך, על פועלו החינוכי לאורך שנים, על יחסיו האישיים והמיוחדים עם חניכיו, ועל הישגיו שיכולים להוות מגדלור לרבים. גם אנו מצטרפים לברכה שבשולי תעודת ההערכה: "אשריך אהרל'ה שפירותיך מתוקים, צילך נאה, ואמת המים זורמת תחתיך. יהי רצון שכל נטיעות שייטעו ממך יהיו כמותך"!
 
מפגשי הכשרה למדריכי בנ"ע בקיבוצים
למה צריך תנועת נוער בשנת 2011? מהן מטרותינו? למה אנו מדריכים? מה היינו רוצים להנחיל לחניכים? ובעיקר – איך נדע שאחרי תקופת הדרכה ארוכה גם תרמנו משהו לעולם? על שאלות אלו ועוד ניסינו לענות בשבוע החולף במסגרת שני מפגשי הכשרה למדריכי בנ"ע בקיבוצים – אחד בצפון ואחד בדרום. המדריכים שוחחו עם אמנון שפירא ויוחנן בן-יעקב על מהותה של תנועת הנוער, ועברו סדנאות להצבת מטרות, יעדים ומדדים, עם מדריכים מ"מדרשת תורה ועבודה". במהלך השנה הקרובה תעמיק התנועה את מעורבותה ותמיכתה בסניפים ובמדריכים הצעירים, ותחזק את רוח הנעורים, את מרדנותם החיננית של בני הנוער, ואת עמוד השדרה התנועתי שלהם. עלה נעלה!
 
ישיבת מזכירות המפד"ל
בשבוע שעבר אירחנו במשרדי התנועה את מזכירות המפד"ל. אמנם ועידת המפד"ל החליטה בשעתו על פירוק המפלגה, ורבים כבר "הספידו" אותה, אך בפועל "הבית היהודי" שהיה אמור להחליף אותה לא קיים כמפלגה, אלא כסיעה בכנסת בלבד. התוצאה היא שנכסיה של המפד"ל, חובותיה, נציגיה ברשויות המקומיות, ועוד מיגוון רחב של נושאים נמצאים בניהולה של מזכירות המפד"ל, המורכבת בין השאר מראשי התנועות הציוניות-דתיות: "אמונה", "איגוד המושבים של הפועל המזרחי", ו"הקיבוץ הדתי". בנוסף לעיסוק בסוגיות מן העבר, קיימת שאלה גדולה לגבי העתיד הפוליטי של הציונות הדתית, וכולנו מקדישים לה מחשבה ומקווים לטוב.
 
 
"שירת חיינו"
את השבוע האחרון חתמנו בכנס השנתי של "המטה השיתופי", שהתקיים בקיבוץ לביא. מאז שקיבלנו על עצמנו לארח את הכנס, עשינו מאמץ גדול כדי לשנות את אופי השיח בין הקיבוצים השיתופיים והמתחדשים, ולהפוך אותו מלוחמני לידידותי. בסיכום ניתן לומר שהמטרה המרכזית הושגה: החגיגה והצבעוניות השתלטו על כל הדשא הגדול; האווירה היתה נפלאה; האירוח של חברי לביא – היה מושלם; דיווחים חיוביים ביותר שמענו מהמאות שהשתתפו בקבוצות הדיון ובסדנאות; להקת הגרובטרון שחתמה את הכנס היתה מצויינת, ויעידו על כך עשרות הרוקדים למרגלות הבמה. תקוותנו שלכנס הבא יגיעו הרבה יותר. 
 
"השומר החדש"
מחזור חדש של מתנדבים עושים בימים אלה את תקופת החניכה והלימוד בארגון "השומר החדש". במסגרת ההשתלמות המשלבת אימונים מעשיים – שדאות, לימוד ערבית, ניווט ועוד – והכשרה רעיונית-ערכית, נפגש נחמיה עם כ- 50 מהבחורים הנפלאים, ושוחח עימם על "ערכה של החקלאות בישראל" ומצא חבר'ה חדורי מוטיבציה גבוהה במיוחד, והם נאמנים לגמרי לרעיון של ראיית השירות כזכות הקודמת לחובה. עדי שגיא, מרכז יג"ל שבמסגרתו פועל "השומר החדש", השלים את המפגש בדברי תורה וחסידות לקראת ראש השנה וסיימנו כולנו בהרמת כוסית ובברכות לשנה טובה ומבורכת.
 
 
 
ואהבת לתורן כמוך...
רציתי לכתוב כמה הלכות בנושא "ואהבת לתורנך-לרעך כמוך"
בשולחן חדר האוכל
לאחר שסיימת את סעודתך וברכת לאל הזן את הכל, סדר את הסכו"ם באופן ממויין. מותר להניח בשבת כל סוג סכו"ם במקום נפרד, לעומת זאת לתורני ההורדה אסור למיין תערובת סכו"ם שהונחה במקום אחד..
אל תמלא קנקן מתכת במרק או בליפתן. מכונת השטיפה לא מצליחה לנקות את תחתית הקנקן. ועל זה נאמר תסתכל בקנקן ועל מה שיש בו.
אם אכלת בבית בכלים מחדר האוכל
החזר את הכלים לאחר הסעודה, הנח כל כלי באמבטייה המיועדת לו ואת הכוסות בארגזים (למהדרים שתבוא עליהם הברכה: כך עשה לסכו"ם הממוין מהבית ).
אל תניח את הגיגית האדומה כמו שהיא עם כל הכלים שבה צפה כספינה טרופה על אמבטיה מלאה מים או על שפת המכונה. גיגיות טרופות אלו מכילות בד"כ תערובת כלים ושיירי אוכל יבשים דבוקים עליהם שקוראים לג'וקים ולחיידקים: בואו ותיהנו מסעודת מלכים. מעבר לבלאגן ולחוסר הצורה, מכונת השטיפה לא יכולה ללכלוך הזה אפילו סיבוב ועוד סיבוב... שלא לדבר על קעריות עם שיירי צ'ולנט וסטרט-אפ חדש שגיליתי על סלט חומוס שמדביק צלחות יותר טוב מדבק מגע.
אם שלחת את ילדיך להחזיר את הכלים וודא שגם הם מקפידים להחזיר בצורה נאותה.
אם אתה לא מגיע מיד לאחר הסעודה להחזיר את הכלים מלא את הגיגית האדומה מים עד שתחזיר.
מי שרוצה מוזמן להוסיף הלכות מתורנויות שאני פחות מכיר...
 
חשבתי לעצמי שמא אין זה מן הראוי לכתוב "הלכות" אלו דווקא בגליון חגיגי זה, ומי אני שאכתוב?
הרי ברור שיש כאלו שטובים בזה יותר ממני, שכן, גם אני מדי פעם מעגל פינות (אפילו כשאני תורן..)
בסופו של דבר החלטתי שדווקא זה זמן מיוחד וראוי לתיקון. מה גם שאפשר להתחיל כבר להתאמן בסעודות המרובות שמורעפות עלינו לחג.
שנה טובה, בריאה ומתוקה
אבי צוייג
 
 
לקראת ראש השנה:
חלוקה לארוחה החלבית:  בליל חג שני, בין השעות 19:45 – 20:15.
(פלטת גבינות, תמרים לחים, מנה אחרונה וסלטים - שני סוגים). 
יש להביא מהבית כלים ללקיחת הסלטים.
חלוקה לסעודות שבת:    ביום שישי בין השעות 16:00 – 16:30
 
בקשות חשובות:
כלים לארוחות הבשריות – על מנת שלא יחסרו לנו כלים בבקשה לקחת בכל פעם רק לארוחה אחת ולהביאם בזמן לשטיפה במכונה.
לאוכלים בבית בצהריים – נא להגיע רק לאחר שמסתיימת תפילת מוסף, על מנת לאפשר לתורנים להתארגן. מי שזקוק למנות נוספות שלא הזמין מראש נא לפנות אליי ולא לקחת מהתבניות שמיועדות לחדר האוכל.
 
זמני הארוחות:
סעודות החג בצהריים –  בשעה 12:00
סעודת ליל שבת –  19:30      סעודת שבת בצהריים – בשעה 11:30
 
מכונת השטיפה תפעל:
·        בערב חג ראשון ובערב חג שני - בין השעות 21:00 - 23:00.
·        בחג השני בצהריים (יום שישי) אחרי הסעודה – 13:00 – 15:00.
·        בליל שבת 20:30 – 22:30
 
עוף דיאטטי:  בחג - יחולק כרגיל לפי שמות.  
                     בשבת - העוף יהיה בעגלת החימום והוא מיועד רק למי שרשום ברשימה.
דבש:  צנצנות דבש לכבוד החג חולקו לחברים בתאי הדואר. נא להשאיר את אלו המכבדות את סעודות החג בחדר האוכל כדי שנהנה מהן במשך כל חגי תשרי.
צום גדליהו: ביום ראשון – לא תוגש ארוחת בוקר בחדר האוכל.
לקראת יום כיפור:
ארוחות:  ביום שישי ערב יו"כ - ארוחת בוקר ארוכה מ 6:30 עד 10:30. לקראת 8:30 "תתעשר" במקצת. אין ארוחת צהריים.
נא לעקוב אחר הפרסומים ע"ג לוח המודעות לגבי שעות החלוקה וסעודה מפסקת.
שנה טובה
שולי גל
 
כ ל ב ו ד ף  
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י דינה אמיר             
אחות תורנית: - פלאפון 61999
            א' של ראש השנה – עדה צונץ (טלפון 840)
            ב' של ראש השנה – אריאלה פלדמן (טלפון 926)
            שבת "שובה"-האזינו – שלי ספיר (טלפון 847)
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
שימו לב !
במוצאי שבת נזיז את השעון בשעה אחת אחורה וניכנס לתקופת שעון החורף.
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
מתחדשים
ביריד המתנות לפני שבוע שמחנו לקבל את השי המוצלח – כלי לפריטת רימונים בצירוף רשימת טלפונים מעודכנת חדשה.                                                     תודה לאגף החברתי על השי הנחמד לכבוד החג.
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
כתיבה וחתימה טובה
יישר כח לכל מי שטרח ודאג שנגיע מוכנים לחג ולשבת – רוחנית וגשמית: הרב ירון וצוות המלמדים, ענף המזון, ענף הבגד, צוות הכלבי, ענף הבנייה.
ברכות הצלחה לבעלי התפילה, בעלי הקריאה ותוקעי השופר, - שנזכה שתפילותינו יעלו לרצון לפני אדון כל.
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
דואר
בערב יום כיפור לא יהיו שירותי דואר, לרבות שירותי בנק הדואר.
איסר
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
שירותים לחברים בערב יום כיפור
כלבי:    06.30 – 11.30
מחסן בגדים:   10.30 – 11.30
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
סוגרים שנה בשמחה
ברוכים הבאים למשפחת משה, מיכל ונעה שפירא ששבו מגולת ארה"ב וישהו בינינו לתקופה הקרובה.
מאחלים לכם שהות נעימה בביתנו.
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
חן חן
                             לשירה זבדי על עיצוב השער לגיליון החג. תזכי למצוות !
AtarimTR