ידיעון 2745 סוכות

 

בס"ד י"ד בתשרי תשע"ב
 
א' של סוכות  
 
 
 
16.51
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית, הלל, מוסף, הושענות
17.00
מנחה, דרשת הרב, ערבית
11.00
סעודת חג בסוכה
18.30
סעודת חג בסוכה
13.00
מנחה גדולה
 
 
15.45
שעור בדף יומי
 
מכונת השטיפה פועלת בשעות 19.30 – 21.30
נא להביא כלים עד 21.15
16.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
16.30
מנחה
17.48
ערבית, הבדלה בסוכה
 
שבת חול המועד סוכות
 
16.49
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית, הלל, קהלת, מוסף,             
                                     הושענות
17.00
מנחה, קבלת שבת
            דרשת הרב, ערבית
11.00
סעודת שבת בסוכה
18.30
סעודת שבת בסוכה
13.00
מנחה גדולה
15.45
שעור בדף יומי
 
מכונת השטיפה פועלת בשעות 19.30 – 21.30
נא להביא כלים עד 21.15
16.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
16.30
מנחה
17.46
ערבית, הבדלה בסוכה
 
      זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית                            06.00
 שחרית הושענא-רבה  רק ב-06.00
  שחרית מנין שני                07.45
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            16.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00
 
לוח השבוע
 
יום שני
17.00
חג האסיף
דשאים / סוכה
יום שלישי
21.00
לימוד ליל הושענא-רבה
בסוכת חדר האוכל
יום שישי
07.00
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
                                          ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
 
 
שלש שנות השראה ל- "שיר שבת" באות לקצן, משהושלמו בעזרת ה' "חמישה חומשי שירה" ולכל פרשה - שיר. רוב הפעמים שנצרכתי לשיר (והלא אין כתיבה אלא צרכו של כותב), לא ידעתי מה יעלה על הכתב.
ברם, בכל פעם מחדש בעת קריאת פסוקי הפרשה, תמיד - ברגע מסוים - התרומם לו איזה פסוק, זקף את ראשו מעל הפסוקים שסביבו ונהיה תבליט מוחשי מעל דפי החומש וכמו תבע כי אצטט דווקא אותו.
שירים, כידוע, חכמים הרבה יותר מן המשוררים עצמם. תהליך הנבטת השיר דומה לשתיל היוצא מן האדמה המהווה לדידו רק את המעטפת והבסיס לצמיחתו וגדילתו. אחר-כך לשיר חיים משל עצמו; אין לאיש שליטה על מה יעשה השיר לקוראיו - אוהביו ומגניו - ולמי שכתבו. אודה לעדנה, עורכת הידיעון, אשר סיפקה את האדמה ולכל המעירים והפרשנים שאלמלא תגובותיהם נגזר היה גורל השירים להתעפש בנבכי מגירה, עד יבוא גואל.
שיר-שבת
 
"וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה': ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור
ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה"
 
סוף הסיפור, פרק אחרון;
מות משה - טעם חידלון.
קץ להרצאה, היתר "מכתוב";
ספינה שמחה, קברניט עצוב.
פניו לאופק - מבט של גמר,
לפניו האין-מוחש, אחריו המדבר.
לקראתם הארץ - מימוש הבטחות,
לתוגתו פטירה; סוחט דקות אחרונות.
לא ייתם כמנהיג, אלא כעבד ה'.
לא ילון עוד עלי '...משאכם וריבכם'
ואף כי, או יען כי אין כמותו, תרתי-משמע,
מקום קבורתו - לאיש לא נודע.
יהונתן שרמן
 
מה בגיליון?  
  • ויזמרון לך – הרב ירון
  • לזכרם של נתנאל-תני אהרן
           וצבי-בונדי יעקבס הי"ד
  • משלחן מרכז המשק – שמואל ברוכי
  • בם 80 לגבורות – שולי גל
  • צדקה וסביבה – רחל שפירא
  • ביה"ס התיכון לאן? – אסתר פורשר
  • אהבת בשר ודם- משפ' שטרן ("לאשה")
  • ולקחתם לכם – אנשים ושמותיהם
  • התרמה לבית יוסי – משפ' הלוי
  • בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 83
  • ליל הושענא רבה – תרבות / חינוך
                                                   *  כלבו דף ולוחות זמנים
                                                           קראו בנעימות!       
המערכת
 
וִיזַמְּרוּן לָךְ
תפילת הגשם
זְכֹר  אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ כְּמַיִם                             בּרַכְתּוֹ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם                                                          
גּנַנְתּוֹ וְהִצַּלְתּוֹ מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם               דּרַשְׁתּוֹ בְּזָרְעוֹ עַל כָּל מַיִם            בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם 
זְכֹר הַנוֹלָד בִּבְשׂוֹרַת יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם                     ושַׂחְתָּ לְהוֹרוֹ לְשָׁחְטוֹ לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ כַּמַּיִם
זִהֵר גַּם הוּא לִשְׁפֹּךְ לֵב כַּמַּיִם             חָפַר וּמָצָא בְּאֵרוֹת מַיִם                בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָיִם 
זְכֹר  טעַן מַקְלוֹ וְעָבַר יַרְדֵּן מַיִם                  יחַד לֵב וְגָל אֶבֶן מִבְּאֵר מַיִם 
כּנֶאֱבַק לוֹ שַׂר בָּלוּל מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם        לָכֵן הִבְטַחְתּוֹ הֱיוֹת עִמּוֹ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם                                                        בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם 
זְכֹר מָשׁוּי בְּתֵבַת גֹמֶא מִן הַמַּיִם                  נָמוּ דָּלֹה דָּלָה וְהִשְׁקָה צֹאן מַיִם                                                                               
סגוּלֶיךָ עֵת צָמְאוּ לְמַיִם                   עַל הַסֶּלַע הָךְ וַיֵּצְאוּ מַיִם             בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָיִם 
זְכֹר פּקִיד שָׁתוֹת טוֹבֵל חָמֵשׁ טְבִילוֹת בַּמַּיִם     צוֹעֶה וּמַרְחִיץ כַּפָּיו בְּקִדּוּשׁ מַיִם 
קוֹרֵא וּמַזֶּה טָהֳרַת מַיִם                    רחַק מֵעַם פַּחַז כַּמַּיִם                  בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם 
זְכֹר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֶעֱבַרְתָּ בְּגִזְרַת מַיִם                   שֶׁהִמְתַּקְתָּ לָמוֹ מְרִירוּת מַיִם 
תּוֹלְדוֹתָם נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶיךָ כַּמַּיִם       תֵּפֶן כִּי נַפְשֵׁנוּ אָפְפוּ מַיִם             בְּצִדְקָם חֹן חַשְׁרַת מָיִם 
 
חג הסוכות הוא גם המועד שבו אנו נידונים על המים. זהו הרקע לשמחת בית השואבה, לניסוך המים, לפיוטי ההושענות, וכמובן גם לתפילת הגשם הנאמרת בשמיני עצרת. את הפיוט הזה, שמחברו אינו ידוע, נוהגים לומר בקהילות אשכנז במוסף של שמיני עצרת.
הפיוט מחולק לששה בתים, ובכל אחד מהם גיבור אחר שקשור במים, ובזכותו אנו מבקשים שתהא השנה הבאה ברוכה בגשמים: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון (ובעצם כל הכהנים הגדולים) ועם ישראל לדורותיו.
בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָיִם – הביטוי לקוח מתוך שירת דוד (שמו"ב כב, יב): "וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים". הסבירו המפרשים שהכוונה היא מלשון קשירה, כלומר עננים הקשורים זה בזה.
סְגוּלֶיךָ עֵת צָמְאוּ לְמַיִם      עַל הַסֶּלַע הָךְ וַיֵּצְאוּ מַיִם – לכאורה תמוה מאוד שאנו מציינים דוקא את חטאו של משה בעת שאנחנו מבקשים שבזכותו תתברך השנה! יש שרצו לומר שאין הפייטן רומז למי מריבה אלא להכאה על הצור בחורב, אך ההסבר הזה קשה, כי הפייטן משתמש במלה 'סלע' כפי שמופיע במי מריבה, ולא 'צור', כפי שמופיע בחורב!
יש שהסבירו שמשה רבנו הכה בסלע מתוך מסירות נפש לכלל ישראל, שהרי הוא ידע שאם הוא ידבר אל הסלע ויצאו ממנו מים תהיה בכך קטיגוריה על עם ישראל, כמו שאמרו במדרש: "מה סלע זה שאין לו עונש ולא שכר עשה ציווי הבורא, ישראל לא כל שכן?". ומכיון שמשה לא רצה שיצא קיטרוג על עם ישראל הוא העדיף לחטוא, למסור את נפשו ולהפסיד את נחלתו בארץ – ואת הזכות הזו אנו מזכירים בתפילת הגשם.
הרב ירון
 
נתנאל-תני אהרן הי"ד, בן יהודה ז"ל ואורה תבדל"א
נולד: י"ט באייר תשי"א   23.6.1951
נפל: ט"ו בתשרי תשל"ד 11.10.1973
תני הי"ד עם רחל חברתו תכננו להקים את ביתם בבארות-יצחק ולא זכו.
 
"במלחמות ישראל אין אח ורע לחטיבה שאיבדה את שדרת הפיקוד הבכיר שלה במהלך 24 שעות הלחימה הראשונות.
במלחמות ישראל אין גם אח ורע לחטיבה שבחלוף 24 שעות ירדה מסד"כ הכוחות הצה"לי ותוך יומיים,
כאותו עוף חול אגדי, חזרה ליטול חלק משמעותי בהמשך הלחימה, הדפה – עם כוחות אחרים – את הסורים מרמת הגולן ונטלה חלק בהבקעה הגדולה לתוך שטח סוריה.
במלחמות ישראל יש רק חטיבה אחת כזו: 188, וסיפורה המדהים, שלא סופר במלואו עד היום, נחשף כאן לראשונה".
                                                                       אבירם ברקאי - עטיפה אחורית של הספר "על בלימה"
 תני הי"ד נפל בחוד החנית של כוחותינו בכניסה לסוריה.
 
"תני שאוהב את סוכות,
לבנות סוכה יחד עם משה,
שעושה קולות מצחיקים בשפתיים.
אה, כן, ועם אפרים.
פעם מקש ופעם מברזל (כי משה הוא בעצם מסגר).
קודם הם בונים ותני 'מקשט', אם לקרוא לזה קישוט.
כל מיני אביזרים והמצאות, קישוטים מצחיקים,
קישוטים מיוחדים וצורות ויצורים.
 
ואוהב את פורים יותר מכל
כי בפורים אפשר להמציא, אפשר להתבטא,
להיות אחר, עצמאי,
 
לפזר רעיונות ולצייר להם שפמים וזקנים.
לארגן את החבר'ה, שלא כל כך יודעים למה,
ואיך להתחפש "בבוקר ובערב"...
 
כי פורים וסוכות,
סידני עלי, וחופשים (גדולים וקטנים)
ומסיבות פתיחה וסיום –
ימים כאלה הם הימים היפים
של התלמידים הפחות חרוצים
אך היותר רגישים, תוססים, יוצרים,
עמוק-עמוק בתוך הקליפה.
ושלא תבינו לא נכון
הלימודים הם לא אסון כל כך גדול."
                 ערן וולקובסקי – 1973
 
     נר זיכרון ! 
          אלחנן יעקבס ז"ל – י"ט בתשרי תשנ"ז
          שושנה יונה ז"ל – כ"א בתשרי תשל"ה
 
 
יוסף צבי - בונדי יעקבס הי"ד,
                   בן אלחנן ז"ל ורות תבדל"א
נולד: כ"ד בטבת תש"ז     16.1.1947
נפל: כ"ג בתשרי תשל"ד 19.10.1973
 
 
דיוקן – ואתה תמיד כאן* / נורית צדרבוים
 
כְּבָר שָׁנִים אַתָּה מוּנָח כְּאִלּוּ סְתָם כָּךְ
עַל הַמַּדָּף. נִרְאֶה, כְּאִלּוּ נָח
לְעוֹלָם -
נֶעְדָּר כָּל כָּךְ נוֹכַח.
 
כְּבָר שָׁנִים אַתָּה צוֹפֶה מִמַּעֲלֶה הַמַּשְׁקוֹף                
מַבָּט רַךְ, חִיּוּךְ כֹּה טוֹב.
כְּמוֹ תָּמִיד -
קְצִין תַּצְפִּית.
 
לְמַעְלָה, אֵצֶל אִמָּא בַּסָּלוֹן
כְּמוֹ חֲלוֹם, מִתּוֹךְ צִיּוּר
שֶׁהוּנָח בְּמִכְחוֹל רַךְ.
כְּמוֹ תָּמִיד –
יְפֵה בְּלוֹרִית.
 
מָשׁוּחַ בְּצֶבַע
מָהוּל בְּדֶמַע
בְּרֶגַע בָּהוּל שֶׁל הִרְהוּר
כְּצֵל עוֹבֵר בַּרוּחַ
וְכַחוֹמֶר בְּיָדִי הַיּוֹצֵר.
 
נֶחְתַּם דְּיוֹקָן – וְאַתָּה, הִנְּךָ, תָּמִיד כָּאן.
 
בַּתַּחְתּוֹנִים אֲנַחְנוּ בַּעֶלְיוֹנִים אַתָּה
מַשְׁקִיף מֵרוּמוֹ שֶׁל מַדַּף.
מַבָּט עָף, מַבָּט חַף,
וְזִכָּרוֹן צָף
עַל חִיּוּךְ טָבוּל בְּצֶבַע.
 
שֶׁמֶן עַל בַּד
לָעַד.
וְשֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע
עֶלֶם לְעוֹלָם הִנְּךָ הָרֵי
כָּמוֹך כְּדוֹרִיאָן גְרֵיי.
 
נְחְתַּם דְּיוֹקָן – וְאַתָּה, הִנְּךָ, תָּמִיד כָּאן.
 
 
* השיר נכתב בימים אלה, תוך התייחסות ובהשראת ציור דיוקן של בונדי שאותו ציירתי בשנת 1979 ומאז הוא     
   מונח מעל המשקוף בסלון של רות.
  
משולחן מרכז משק                                                            
 
כפי שכתבתי בידיעון ראש השנה, שנת תשע"א שחלפה הייתה שנה אינטנסיבית ועתירת פעילות בתחום הכלכלי.   אסקור בקצרה את פעילויות המשק בשנה שחלפה.
ניתן כמובן לפנות למנהלי הפעילויות לקבל דיווח מפורט ומעמיק יותר.
 
רפת:  יחד עם שאר חקלאי ישראל אנו בעיצומו של מאבק נגד פקידי ממשל המאיימים להמיט חורבן על הענף. נקווה שהענף ייכתב וייחתם לחיים ולא למוות. לרפת המקומית הצטרף השנה עובד מקצועי שכיר (עידן בן חנן). למרות הקשיים הרגשיים שנילוו למהלך (עבודה שכירה ברפת!), אנו שלמים עימו ושבעי רצון מבחירתנו בעידן. עם זאת ואף על פי שהענף עומד ביעדים שהוקצו לו, עדיין חסרות ידיים עובדות מקצועיות ואנו מנסים לגשר על הפער בדרכים שונות.
לול:  השנה עבד ענף הפטם במתכונת מורחבת עם ארבעה אזורי גידול ותחת מדיניות הריווח של מועצת הלול. למרות התנודתיות במחירי העוף, אנו מצליחים בעבודה מקצועית ובסייעתא דשמיא להרוויח בכבוד מהפעילות. עם זאת, אנו שותפים לחששות שבתקופה הקרובה הענף יתמודד עם משבר מחירים סביב עודף ההיצע, צמצום משחטות ועוד מרעין בישין.
גד"ש:  בענף חקלאות הצומח אנו מתמקצעים ומשפרים ביצועים בגידול ירקות בדגש על סלק, כרוב ובצל. התוצאות המקצועיות טובות רוב הזמן. אנו מנסים ביחד עם ציון סוויסה, משווק התוצרת שלנו, לפתח את הענף בכיוונים חוסכי כח אדם ובהדברת עשבייה חדשה-ישנה שמרימה ראש בגידולי הירקות. לאחרונה, במטרה להפיק את המירב ממכסת המים והקרקע שלנו, עקרנו את שארית הפרדס וחורשת הפאולוניה. בשנה הקרובה התוכנית היא לגדל חיטה בשטח זה, ואולי אפילו כותנה (זוכרים?). אנו מקווים שבעתיד מכסת המים ומחירם יאפשרו לנו לשוב ולגדל עצי פרי בשטחינו (ראו דיווח על מאגר מים בהמשך).
מסגריה:  עיקר ההכנסה באה מגורמי חוץ, כאשר בחודשים האחרונים ישנו גידול בהזמנות. בנוסף ממשיכים לטפל בלקוחות המקומיים. לקראת סוף השנה עזב אותנו עמית פורשר שהיווה כח אדם משמעותי.
מוסך:  המוסך המקומי בניהולו של חנן נבו שומר על רמת הכנסה יציבה למרות השוק הקשה בו הוא פועל.
חשמל:  בתחום החשמל הסולארי אנו עדיין מתגלגלים במסדרונות הבירוקרטיה. המערכת הבינונית –אנחנו אחרי סגירה תעריפית, אשר מהווה שלב מתקדם מאוד לקראת קבלת הרשיון. המערכת הקטנה תקועה לצערנו מחוץ למכסה עקב התמהמהות של בודק מטעם חברת חשמל. אנו מקווים שנוכל לתקן את התקלה ולקבל אישור להקמת מערכת זו.
הגנרטור ממשיך לפעול במסגרת השלה יזומה, ולמרות שהוא עובד (ועל כן מרוויח) פחות מבשנתו הראשונה, זוהי פעילות מבורכת ומרוויחה.
בניה:  לצערי, אינני איש בשורות בנושא של תוכנית הרחבת הדירות והבניה לחברים.
אנו פועלים מול גורמים העוינים את ההתיישבות בכלל, ונראה שאותנו בפרט. כל תיקון שאנו מבצעים בתוכניות על פי דרישתם מוליד תיקון נוסף ואנו נסחבים במסדרונות הועדה המחוזית כבר זמן רב.
 במקביל להרחבה באזור המגורים אנו פועלים לסדר ולהסדיר את החוזים והתב"עות הנוספים במשבצת הקרקע שלנו.
התחלנו לאחרונה לגבש מהלך להכנת תוכנית אב לישוב, אשר על פי הערכות אנשי מקצוע, עשויה להקל על מהלכים תכנוניים בעתיד.
אברות: בחודש שבט העברנו את השליטה בחברה לידי גבי מגנזי. עם כניסת מגנזי לחברה נעשו שינויים במבנה ההנהלה והחלו בפעולות להבראתה. לצערנו, תוך כדי כך נוצר בור תזרימי, ונדרשנו לסייע בגישור מעליו באמצעות הלוואה לחברה. בסיכום חציון 2011 אנו רואים ניצנים ראשונים של שינוי. לאחר 15 רבעונים (כמעט 4 שנים) החברה מציגה רווח נקי. אנו מקווים שמדובר בשינוי מגמה מתמיד ולא באירוע חד פעמי. במקביל החברה פועלת להתייעלות הן בתחום כח אדם והן בניסיון להוסיף פעילויות בחצר המפעל.
סנאקטיים:  בחודש אדר נכנסה מאפיית ברמן כשותפה בסנאק-טיים. עם כניסתם התחלנו בתהליך לשינוי המותג והאריזות. לפני כחודש וחצי התחיל לפעול מרכז לוגיסטי קדמי בתל אביב כחלק מהתוכנית האסטרטגית בשוק האורבאני. על אף הפעולות שציינתי, עדיין המפעל מתקשה לעבור לרווחיות. אנו מצידנו גידרנו והגבלנו את רמת החשיפה שלנו.
מיד אחרי החגים מתוכננת החלפת משמרות בניהול המפעל. מוישי שניהל את המפעל שנים רבות, מפנה את כסא המנכ"ל ומעביר את הפיקוד לבחור בשם שלומי גרשון. אנו מאחלים הצלחה למנכ"ל החדש ומודים למוישי על שנים של ניהול המפעל בתנאים קשים (גם מבית, לצערנו) ומקווים שביחד נצליח להבריא את המפעל.
בית האיכר:  בחודש אדר נפרדנו מפעילות "בית האיכר" לאחר תקופה בה ניסינו להשיג את כל האישורים הנדרשים להפעלתה כחוק. בסיכומו של דבר משלא נסתייע הדבר נאלצנו להיפרד.
הסביבה: כביש 461 – לפני שנתיים הופקעו השטחים בתוואי הכביש. הגענו להבנה עם הקבלן שאחראי לניקיונם על כך שאנו נעבד אותם עד תחילת עבודות הסלילה. נכון להיום, הדיון המשפטי סביב תוואי הכביש טרם סוכם ונדרש תסקיר השפעה סביבתית על מנת להחליט על התוואי הסופי.
מאגר מי קולחין: מזה כעשר שנים פועלת אגודת מי מודיעין (בה חברים ישובי המועצה האיזורית) להקמת מאגר מי קולחין אשר יוזיל משמעותית את עלויות המים לחקלאי המועצה. לאחרונה חלה התקדמות משמעותית לקראת קבלת האישורים האחרונים הנדרשים לשם הקמת הפרויקט. אנו מקווים שאכן בשנה הקרובה יחלו העבודות, כך שבעוד שנתיים נוכל להשקות את שדותינו במים "כלכליים" יותר.
 
בסה"כ הפעילויות במשקנו מפוזרות במגוון תחומים ובעיתות משבר יש לכך יתרון מסוים. אנו יוצאים לדרך בפתיחת שנת תשע"ב, כאשר מצבנו הכלכלי סביר, אך אינו מובטח אם לא נתייחס היום לתמורות החלות בשווקים ולהשפעתן העתידית עלינו...
המשך יבוא....
 
 
שמוליק
 
בן 80 לגבורות     
תמיד כשאני באה הביתה להורים אני פותחת את המקרר בתנועה אינסטינקטיבית ומחטטת במגירות במטבח. הפעם, לכבוד הריאיון עם אבא התחלתי לחטט דווקא בארונות שלו ובמגירות.
אבא, מה זה כל התיקיות האלה? ימים נוראים, חתן תורה/בראשית, ימי זיכרון, שמחות, בריתות, בר-מצוות, חתונות, סיומי דף יומי, תאריכים, החלטות בית כנסת... וואו!
לפני מעל ל- 45 שנה הייתי גבאי. הרבה דברים הייתי צריך לזכור וידעתי שבלי לרשום אני לא אזכור כלום. הקפדתי במוצאי שבתות וחגים לרשום הערות, שעות וכו'. כך יכולתי לתכנן את השנים הבאות (למשל – מי כבר קיבל 'חתן תורה' או באיזו שעה תסתיים התפילה בשמחת תורה כדי לכוון את הקומבי במטבח לארוחת צהריים וכדו').
לאחרונה אספתי את כל החומר שהצטבר במחברות והקלדתי במחשב. הכנתי תיקיות של 20 שנה אחורה וזה מה שאת רואה.
מה מניע אותך לאסוף את כל החומר הזה?
(אבא עונה בהתרגשות) אלו דברים שאם אדם יחפש מידע ויקרא בתיקיות האלה – הוא ידע בדיוק מה שהיה וזה יעשה לו טוב על הנפש.
ובארונות האחרים נמצא כל החומר שעוד לא הוקלד?
כאן יש 50 שנה אחורה...
אתה יכול לפרט את התחומים שבהם אתה עוסק ב 50 השנים האחרונות?
אני לא קורא עיתונים ולא רואה טלויזיה אבל אף פעם אין לי זמן... העניינים שאני מטפל בהם כמעט שלא השתנו מאז שהגעתי לקיבוץ ועד היום, אפשר להכליל הכל תחת הכותרת 'דת –קהילה- חברה':
טיפול בעירוב (היום אני רק בודק ויוסי בני מתקן אם צריך), קניית תשמישי קדושה (לא יודע למה אבל לפני כ 35 שנה הרב בר אילן הטיל עלי להיות אחראי על מזוזות של הקיבוץ, מאז אני אחראי על המזוזות של הקיבוץ...), גניזה (את האחריות להעברה לגניזה בבית הקברות של כל הדפים שנערמים – העברתי לאחרונה למישהו שבכושר יותר טוב ממני...), ביקורים במועצה הדתית או בבית דין בשעת הצורך (לקיצור תהליכים לזוגות שנרשמים לנישואין מומלץ להתקשר – 0507350797) , טיפול בבקשות שונות של חברים בעיקר המבוגרים, קניית עגלות נכים, תחזוקה של המקוה וטיפול במקוה לכלים, הכנת הדפים ל'סדר תשליך' וברכת האילנות – להמשיך?
רגע, אני לא מצליחה לכתוב כל כך הרבה בבת אחת...
חברה קדישא – ניהול הועדה ותיאומים שונים עם שותפינו לא עלינו, אבל לקראת "שלושים" יש הכנות שונות, צריך לדאוג למצבה, קניות שונות לקבורה וכלים שונים לצורכי בית העלמין, בדיקת מצבות, שיפוץ המצבות ועוד. בנושא הצדקה אמא ואני עובדים יחד – מגיעים אלינו ארגזים ושקיות מלאות בבגדים. אמא ממיינת לשלוש קבוצות: בגדי ילדים, בגדים צנועים (ישר לבני ברק או לפ"ת) ולא צנועים (להם יש ביקוש במקומות אחרים). ב"יד חדוה" בבני ברק יכולים הנזקקים 'לקנות' את הבגדים עבור שקל (וגם זה הרבה לחלק 
מהאנשים שמגיעים למקום). פעם הבאתי לשם חליפה חדשה לגמרי, מיוחדת במימדיה. אחרי כמה ימים הגעתי שוב ושמחתי – החליפה כבר נלקחה...
לפני 25 שנה הכנתי בנגריה תיבה (שמשמשת עד היום גם לקלפי...) שמוצבת בפורים במקומות הציבוריים. ראיתי שהדרך הטובה ביותר למתן מתנות לאביונים היא לחלק את הסכום שהצטבר בתיבה ישירות לנזקקים באותו יום. בכל שנה מחדש, כשאני מכין את התיבה לקראת פורים, אני אומר ומתכוון שכל שקל שייכנס לתיבה יהיה לזיכוי הרבים.
הסכום שמגיע אלי מחברים כדי להעביר לצדקה מסתכם בסביבות 8,000 ₪ בשנה והוא מועבר ישירות למשפחות נזקקות במשך השנה. (זה לא כולל כספים אחרים שאני מעביר למוסדות וישיבות).
לפני הרבה שנים, כשהלכתי לבקר את בת דודתי בבני ברק, ראיתי שיש להם קלטות עם הרצאות בענייני יהדות. שאלתי מהם כמה והתחלתי להקים ספריית קלטות להשאלה.
היום כבר לא נשארו קלטות למיטב ידיעתי...
לאחר שנים רבות של השאלת קלטות (גם מקיבוצים לא דתיים ביקשו ממני קלטות) נסגרה הספרייה. מי עוד יודע היום מה זה טייפ?
בכל אופן בת דודתי ובעלה הרב יוסף התפתחו לתחומים נוספים של צדקה וחסד והיום הם מנהלים את אחד המפעלים הגדולים בארץ לצדקה – "חסדי נעמי" (ע"ש דודתי נעמי ז"ל).
הדף היומי – ברוך ה' בבארות יצחק יש לימוד דף יומי קבוע. התחלנו בעצם לפני 52 שנה עם קומץ מתמידים עם הרב ליפשיץ ז"ל. לפני שש שנים התחלנו מחדש לימוד דף יומי ממש יום יום בלי לדלג. אחרי שהתחלתי לדאוג לקיום הדף היומי גם הפעם, אחרי פנייתו של הרב גרוסמן, ראיתי עצמי כאחראי על הלימוד, וממשיך לדאוג לשיעורים. זכינו למורה מעולה! מגיעים כל יום בין 12 – 18 איש כולל כאלה שזו להם הפעם הראשונה ללימוד גמרא.
"קול יעקב" – לפני כ- 4 שנים חיברתי חוברת לקורא בתורה בה מוטבע כל מה שלמדתי ממורי ורבי מיכאל פרלמן ז"ל בענייני טעמי המקרא. אין לכם מושג כמה כואב לי כשלא מדייקים (לפעמים זה משנה באופן משמעותי את המובן של המילה!). שנים רבות גם עסקתי בהוראת קריאת התורה לנערים בגיל בר מצווה (כיום אני מלמד רק את נכדיי כן ירבו). לפני שבועיים סיימתי עוד חוברת בנושא תפילה. העיסוק בהכנת החוברות עושה לי כל כך טוב! (אבא מרים את הקול בהתרגשות) אם אפילו אחד יקרא בחוברות ובעקבות זה יקרא בתורה או יתפלל ביתר דיוק – דייני!
בית כנסת – בעבר הייתי הגבאי וליוויתי את התכנון והבנייה של בית הכנסת הנוכחי. בית הכנסת עומד על מכונו כבר 39 שנים! מעולם לא נעלנו אותו אבל לפני כמה שבועות כשהתחילו השיפוצים התברר שצריך לנעול. איפה המפתח? מילה פנה אלי, אולי יש לי מפתח... מצאתי אותו אצלי...
כיום אני מבצע בעיקר משימות שיחיאל מטיל עלי. יחיאל נוהג לקנות קיטל לכל תוקע ולכל בעל תפילה קבוע. הוא ביקש ממני לקנות קיטל לרב, מכיון שעד שהגיע לקיבוץ הוא היה ספרדי ולא היה לו קיטל... אני דואג לשלוח סידורים לכריכה, מטפל בתרומות מתורמים שונים לבית הכנסת, קונה ספרים וסידורים לבית הכנסת ולשטיבל וכדו'.
בנוסף בעבר הייתי חבר בועדות שונות: בית כנסת, בניין, חינוך, חברה קדישא, בטיחות, חבר בועדת שרותים, חבר מועצה ועוד.
 
 
 
זה מה שחלמת בילדותך להיות כשתהיה גדול?
לא היו לי חלומות מיוחדים לעתיד אבל אבא שלי רצה שאני אהיה מהנדס לכן רשם אותי לבי"ס מיוחד 'סן-בנואה'. שם מכיתה יא' עוברים ישר לבי"ס למהנדסים. (כל שבוע קיבלנו תעודה). אולי זה מה שכיוון אותי להיות נגר...
ומה אתה מתכנן בע"ה לעשות בשנים הבאות?
להמשיך כמובן בהקלדה ותיוק של כל החומר שבתיקיות הישנות לפי הביקוש, להיות בריא בע"ה (בשנים האחרונות היו לי בעיות קשות ברגליים. האורטופד המליץ שאנוע בקלנועית או באופניים ממונעים. זה לא הלך ואני שמח שבסופו של דבר אני עדיין יכול לרכב על אופניים. רק בעלייה לבית יש לי בעיה. על כן אני נוסע קצת בזיגזג...).
אני מתכנן חוברת נוספת – הערות לתפילה בשבת. אני שמח לעשות סדר בעניינים של התיקיות הרבות ובמחברות, כך שיהיה מוכן למי שיבוא אחרי בתפקידים הללו.
מה אתה מאחל לעצמך, למשפחתך ולעם ישראל?
יש לי ברוך ה' משפחה גדולה כאן, ילדים, נכדים ונינים והעיקר – אשה טובה שמאפשרת לי להקדיש את זמני ומרצי לעיסוקיי. אני אוהב את כולם ושמח מאד שארבעה מילדיי פה בקיבוץ. מחמם את הלב לשמוע קריאות "סבא" מכל הכיוונים.
אני מקוה שיהיה שלום בארץ ובעולם, שיבוא המשיח במהרה אמן.
רשמה בשמחה: שולי
 
" וְאִ֤םבִּגְבוּרֹ֨ת׀שְׁמ֮וֹנִ֤יםשָׁנָ֗ה"
לכבוד יום הולדתי שחל בסוכות, החלטתי לפני שנה לסכם דברים שכתבתי במחברות בענייני חברה ודת, בינתיים רק עשרים שנה אחורה. הדברים יוצגו לציבור בתערוכה בחדר האוכל מתחילת החג למספר ימים. לצד התיקיות יוצגו בתערוכה כמה אלבומים עם תמונות בנושאים שונים, הספר "קול יעקב לפרשה", החוברת החדשה "קול יעקב לתפילה" (את שתי החוברות ניתן להזמין) וכמה דברים משפחתיים.
הציבור מוזמן לצפות בתערוכה.
                                                                                                                 חג שמח,
יעקב שניאור
 
לחברנו יעקב שניאור
בהגיעך לגבורות
מאחלים לך עד 120 שנה
 רוב בריאות, נחת ושמחה
           יחד עם כל המשפחה
 
לגברת רחל אלידע
בהגיעך לגיל 90
ברכות חמות מכולנו
עד 120 שנה
בבריאות ובשמחה
עם כל המשפחה
 
צדקה  וסביבה
 
לפני כמה שנים התחלנו לאסוף מיכליות/קלטות דיו ריקות כדי למכרן למיחזור/שימוש חוזר.  עבור אלה שנאספו בשנה האחרונה קבלנו 340 ₪ שנשלחו לצדקה. 
תודה וכל הכבוד לכל מי שעזר באיסוף!    המבצע ממשיך !
חלק ממיכליות/קלטות הדיו והטונר הריקות של מדפסות מחשב ושל מכונות צילום הן בעלות ערך כספי.  החברה איתה אנו עובדים ממלאת אותן מחדש ומוכרת אותן.  אין אפשרות לנצל את כולן מחדש,  אבל
המיכליות/קלטות מכילות מתכות מסוכנות.  כאשר זורקים אותן עם פסולת רגילה מי הגשם מחלחלים דרכן והמתכות מגיעות למי התהום - אותם אנו שותים.  (מסיבה זאת אוספים גם סוללות.)  החברה מטפלת באלה שהיא אינה יכולה לנצל.  לכן היא מוכנה לקבל מאיתנו כל סוג של מיכליות/קלטות דיו או טונר.
ארגז לאיסוף מיכליות/קלטות דיו וטונר ריקות נמצא לפני הספרייה, על אדן החלון.  אפשר לשים בו כל סוג של מיכליות/קלטות דיו או טונר ממחשב או ממכונת צילום.
רחל שפירא
 
עתיד ביה"ס העל-יסודי בקב' יבנה
השבוע התכנסנו בקבוצת יבנה לדיון על עתיד בית הספר.
נסענו מכאן כ-15 איש – הורים בהווה, הורים שעתידים לשלוח את ילדיהם ללמוד ביבנה, ונער אחד.
האולם בחדר האוכל ביבנה היה "מפוצץ" באנשים והמנחה שהוביל את הדיון התקשה להשתיק את הקהל.
עצם המפגש עורר התרגשות – לפגוש הורים, חברים, מורים ומנהלים וותיקים. בקיצור, כמו משפחה אחת גדולה שמתכנסת למפגש חגיגי.
לקראת המפגש קבלנו דף הכנה ובו נאמר שאחרי דיונים ממושכים החליטה הנהלת בית הספר להציע שינויים במצע של בית הספר. דיברו על חלוקת בית הספר לשני אגפים – בנים ובנות, סגירת הפנימייה במתכונתה הנוכחית ופתיחה מחודשת בהפרדה בין המינים אחרי ארגון מחדש. בציבור שהיה במפגש התקבלו נושאים אלה כפרובוקציה והמחאה הייתה בהתאם.
הנהלת בית הספר הסבירה שההצעות החדשות הן תוצאה של מחשבה רבה ודיונים עמוקים ולא כפרובוקציה.
אנחנו כולנו מחכים לשמוע את תגובת הנהלת בית הספר ולהמשך דיון בנושא.
אסתר פורשר – רכזת חינוך
 לסבתא רבתה אסתר בידר ולכל המשפחה
                                                                   מזל – טוב כפול
                           בהולדת החימש                    בהולדת הנין
               בן לחני ושאולי גנץ             נכד לציפי ואפרים בידר
              נכד למלכה ואהרן גנץ           בן למלכה ואהרן גנץ
                  נין לציפי ואפרים בידר
                                         בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך
  
 
"אהבת בשר ודם"  
בקיץ האחרון קיבלנו טלפון מדוברות בית חולים בלינסון ובה נשאלנו אם אנו מוכנים לחשוף את שמותינו בכתבה לעיתון, שמטרתה להגביר את המודעות לתרומת איברים ובמיוחד לתרומה של איבר מן החי. הסכמנו.
נשלחה אלינו כתבת נחמדה ולמחרת צלמת ולפניכם הכתבה שהתפרסמה בעיתון "לאישה" בין כסה לעשור.
אנחנו שנה לאחר הניתוח ורוצים להודות לכל החברים שהיו אתנו ותמכו בנו לאורך כל הדרך, מי במעשה ומי במילה טובה.
התפללנו ביום הכיפורים ביחד עם כל עם ישראל "אבינו מלכנו שלח רפואה שלמה לחולי עמך" ואנו מאחלים שנה טובה לכולם
ריקי ויוסי שטרן
 
 
"יוסי (56) וריקי (54) שטרן מקיבוץ בארות יצחק, התאהבו כאשר ריקי, בת גרעין נח"ל, לימדה את יוסי לרקוד "שבולת בשדה" והוא לימד אותה את טעמי המקרא בזמן לימודיה בסמינר למורות.
הם נשואים 31 שנים, הורים לאביעד (30), עמיחי (29), שולמית (26), דניאל (22) וגדעון (20). סבים לחמישה ועוד אחד בדרך (בינתיים כבר נולד - ע.ש.).
יוסי – יליד תל-אביב (בנו של לאון שטרן מ'קפה לאון' המיתולוגי ברחוב בוגרשוב), מנהל מסגריית הקיבוץ. ריקי – בת למשפחה בת שמונה ילדים ממושב תרום ליד בית שמש, למדה ב'מקוה ישראל' והגיעה לבארות יצחק במסגרת גרעין נח"ל. כיום מורה בבית-ספר בשוהם.
היסטוריה רפואית
יוסי: גדלתי כילד שמן, הפכתי לאיש גדול ובגיל 38 התגלתה אצלי סוכרת. לא שמרתי על כמויות הסוכר, לקחתי כדור ועוד כדור, תמיד הרגשתי טוב ועבדתי, לא עשיתי לעצמי הנחות. אבל אחרי גיל חמישים התחלתי להרגיש עייפות ולפני שנתיים הרופא פסק: 'מצבך לא נעים. לפי הערכים שמצאנו בבדיקות אתה בדרך לדיאליזה או להשתלת כליה בעוד כחצי שנה'. הוא הביט לי בעיניים והיה מאוד ישיר.
ריקי: החלטנו לצאת לטיול תרמילאים בהודו, שלא עשינו אחרי החתונה. במשך חודש טיילנו, צעדנו וטיפסנו כשאנחנו נעזרים במפות שהילדים נתנו לנו מהטיולים שלהם. כשחזרנו ארצה נערכנו לבדיקות לקראת ההשתלה.
יוסי: התחלתי בטיפולי דיאליזה ביתיים ואז התברר שאני סובל גם מבעיה בלב ועברתי ניתוח מעקפים מורכב. ביום שני נותחתי ובמוצאי שבת כבר קיבלתי בשדה התעופה את פניה של בתנו שחזרה מהודו אחרי חצי שנה.
ההתלבטויות
ילדיהם של ריקי ויוסי ערכו ביניהם התייעצות.
יוסי: כל החמישה רצו לתרום לי כליה ואני לא נכחתי בכלל בדיונים. החלטתי שלא אבקש מהם. הם החליטו לעבוד בשיטת האלימינציה ולוותר קודם כל על הבנות. הבן הצעיר רק התגייס, כך שנשארו שני הגדולים.
הבכור קבע שאחיו מעשן ולכן העמיד את עצמו כתורם יחיד. כאשר ריקי שמעה את זה היא אמרה: 'אם אני מתאימה – הילדים בחוץ'.
ריקי: שלושתנו התאמנו לתרום. ידעתי שאשתו של בני הבכור עומדת ללדת. המחשבה שינתחו אותו הייתה לי קשה מאוד. במשך התהליך כולו הבהירו לי שאני לא חייבת, ומבחינה בריאותית הרופאים לא התלהבו לנתח אותי. עברתי עוד ועוד בדיקות. סמכתי עליהם מאוד. כמובן היו חששות. חשבתי שאולי תהיה דחייה של הכליה, וזו אחת הסיבות שרציתי לתרום, כדי שהבנים יוכלו להישאר כרזרבה. אגב, עד שראיתי את סדרת
הטלוויזיה 'האנטומיה של גריי' אפילו לא ידעתי איך נראית כליה. לא קראתי, לא חיפשתי חומר באינטרנט, לא תיארתי לעצמי איך ארגיש ואיזה כאבים יהיו לי, וטוב שכך.
ההמתנה
בקיץ שלפני הניתוח החליטו ריקי ויוסי לבלות את החופש הגדול עם הילדים והנכדים.
ריקי: נסענו לרמת הגולן לשלושה ימים. הילדים והנכדים ישנו באוהלים, ואנחנו – בצימר, עם הדיאליזה. נסענו כולנו לכותל להתפלל להצלחת ההשתלה, ובשבת שלפני הניתוח כולם היו אצלנו.
יוסי: אני הייתי במתח וספרתי לאחור: עוד 45 דיאליזות... עוד שלוש דיאליזות...
ריקי: גם בינינו היה הרבה מתח, היו רגעי שבירה והיה אפילו ריב גדול.
יוסי: ידעתי כמה זה קשה לה. כשהיו היסוסים אמרתי: אם תגידי לא – אתמודד, אבל אני צריך לדעת.
הניתוח
ביום הניתוח הכינה להם בתם דניאל מצגת מרגשת. כשנכנסו לניתוח ישבו כל ילדיהם בחדר ההמתנה מהבוקר ועד הערב, לא עזבו לרגע. "הם עמדו בחוץ והתפללו, מאוחדים מאוד".
בלילה שלאחר הניתוח ביקשה ריקי מחברה קרובה שתישאר לידה, ולמחרת ליוותה אותה אחייניתה, שהיא אחות במקצועה.
יוסי: אצלה המתח עלה ואצלי הוא התפוגג.
ריקי: הוא כל הזמן נופף לי ודרש בשלומי, ואני רק רציתי להרוג אותו. היו לי כאבים והיה לי קשה.
ההחלמה
היום, עשרה חודשים אחרי הניתוח הכפול, ריקי עדיין חשה כאבים בזמן מאמץ, אך חזרה לעבודה מלאה. יוסי חזר לנהל את מסגריית הקיבוץ כחודש לאחר הניתוח. "מרגיש מצוין. יש 'נפילות' של עייפות, אבל אני מקפיד על פעילות ספורטיבית ועל תזונה בריאה.
יוסי: אנחנו חיים בקהילה קיבוצית קטנה ותומכת מאוד. כשהיינו בניתוח חברי הקיבוץ התאספו באופן ספונטאני בחדר האוכל ואמרו תהלים, בלי שביקשנו מהם.
הזוגיות ביום שאחרי
ריקי: השתפרה מאוד. אני חושבת שהשתניתי, התרככתי. החיים שלנו השתנו, בעצם זכינו בפיס.
יוסי: אני יכול להיות פיוטי? יש תפילה ששמה 'נשמת כל חי' ובה נאמר: "אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע ועינינו מאירות כשמש וכירח וידינו פרושות כנשרי שמים ורגלינו קלות כאיילות – אין אנחנו מספיקים להודות...". זה מה שאני מרגיש כלפי ריקי וכשאני יכול לרוץ אחרי הנכד שלי, ללכת אתו לבריכה ולשחק אתו ב'סמי הכבאי'."
ואנחנו כאן מודים לריקי ויוסי על השיתוף
ומאחלים עוד שנים רבות בבריאות ובשמחה עם כל המשפחה.
 
ולקחתם לכם...   
לקראת סוכות בקשנו מאנשים ששמם קשור לארבעת המינים של החג או לשבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ, לספר לנו משהו על שמם. קבלנו מספר תשובות והרי הן לפניכם.
 
הדס פורת
 
הדס נולדה בחדש חשוון, קרוב לחג הסוכות. רצינו לקרוא לה בשם שקשור לחג ולטבע.  השם הזה מאד מתאים לה. כמו השם, היא "קומפקטית". למרות הגודל הפיזי היא משאירה את חותמה בכל מיני מקומות ומעגלים חברתיים. הדס מתפרנסת מהדרכת טיולים, בעיקר בחוץ ובטבע.  היא נהנית ומאד נהנים ממנה.
ג'ודי פורת
 
קראנו לבתנו "עינב מרים".
מרים – על שם סבתא של לין מצד אמא ז"ל,   ועינב – כי שנינו ממש אהבנו את השם הזה.
כמו שמה, עינב היא (ותמיד הייתה) מתוקה!   בדיחה שהייתה רצה במשפחתנו:
כשהיא הייתה פעם מאוד חולה ועל סף התייבשות – "כמעט היינו צריכים לשנות את השם שלה ל"צימוק"!!
לין פלדמן
כידוע, נולדתי בשם הדסה, קרוב מאד לסוכות (בין ראש השנה ליום כיפור).
לפני כ- 26 שנים שיניתי את שמי ל- הדס, כי לא הרגשתי טוב עם השם שנתנו לי.
יחד עם שינוי השם, השתנו הרבה דברים אחרים בחיי ורק לטובה.
אומנם להדס שבארבעת המינים יש רק ריח ולא טעם, אבל אני חושבת שבי אפשר למצוא את שניהם.
הדס נאור
תמר שי"ק
השם תמר נבחר ע"י שנינו. אהבנו את השם תמר ומאוד התחברנו אליו. תמר נולדה יום אחרי ט"ו בשבט ורצינו משהו שקשור לחג זה ("שקד" היה תפוס ו"דבלה" לא נראה לנו מתאים...).
השם מאוד מתאים לתמר שלנו – כל מי שפוגש בה מזהה מיד את הקשר בינה ובין התמר המתוק.
טובה ומשה שי"ק
 
לאלישבע והוד בואר – ההורים הטריים
לסבתא וסבא רחל ודוד שפירא ולכל המשפחה
שפע ברכות
בהולדת הבת הבכורה – הנכדה
                                                  בת תחילה – סימן יפה לבנים
התרמה ל"בית-יוסי" 
 
בכל ערב הושענא-רבא מתקיים בבית כנסת באשדוד ערב לימוד המוקדש לזכרו של יוסי אוחנה ז"ל.
מרגש לראות בכל שנה כיצד בית הכנסת מלא על גדותיו בעיקר בצעירים המחוברים בדרך זו או אחרת ל"בית-יוסי". אנו ניסע (אי"ה) גם השנה, המעוניינים לנצל את ההזדמנות ולהעביר לנו את תרומתם להמשך הפעילות יבואו על הברכה, ואנו נשמח להיות שלוחי-מצוה.
 
בערב שמחת תורה תשנ"ו נפל סרן יוסי אוחנה, מ"פ בגדוד 51 של חטיבת גולני, בעת פעילות מבצעית בלבנון. יוסי התנדב לסיירת גולני, ובחר כקצין להוות מודל פיקודי וחינוכי לחייליו בפלוגה המסייעת. יוסי הותיר אחריו מורשת עמוקה של מסירות, ענווה ועשייה חברתית, עליהן מושתתת פעילות העמותה.
עשרות אנשי מקצוע, מתנדבים, בני משפחה וחברים עמלים בכל יום ויום למימוש מורשתו של יוסי והערכים אותם טרח להדגיש ולרומם – נתינה, אהבה, צניעות הפרט, חשיבות האדם והמשפחה.
 
הקשר שלנו למשפחה הוא בכך שגיא בננו היה הסמ"פ של יוסי, וכתוצאה מכך זכינו להכיר משפחה ערכית, צנועה ומדהימה, שבחרה לעשות למען הקהילה כדי לנסות להקהות במעט את הכאב הנוראי.
פנינה ושלמה הלוי
"בית יוסי" מצילים משפחות. עולם ומלואו.
מרכז טיפולי לילדים ומשפחות בסיכון-ע"ש סרן יוסי אוחנה ז"ל
"בית יוסי" הוקם באשדוד במטרה להוות בית לילדים ומשפחות הסובלות מאבטלה, עוני, הזנחה ואלימות הפוגעים בתפקוד התא המשפחתי. הבית פועל כמסגרת טיפולית תומכת, המשמשת כחלופה לבית שאינו מתפקד לאחר שעות הלימודים, וכחלופה לשוטטות ברחובות.
מאז הקמתו בשנת 2000, מצליח "בית יוסי" לכוון הן את הילדים והן את אמהותיהם לבניית סדר יום משפחתי ולחזרה למסלול החיים הנורמטיבי, תוך שימת דגש על בנית הקשר ההורי והמשפחתי.
ב"בית יוסי" מוצאות המשפחות חיבור סובלני וארוך טווח עם צוות מקצועי הכולל מטפלים, עובדים סוציאליים ומדריכים, לצד שורה ארוכה של מתנדבים, יחד עם אוירה תומכת וארוחה חמה, עזרה בשיעורי בית, הוראה מתקנת, שיחות ופעילות ייעודית לאמהות.  
בפעילותו מצליח "בית יוסי" להגיע להישגים משמעותיים של הפחתה ומניעת התעללות והזנחה, לשיפור התפקוד ההורי, לשיפור מערכות היחסים בתוך המשפחה ולשיפור רווחת הילדים בתחום הפיזי, החברתי והרגשי לטווח ארוך.
"סבלנות אין קץ מביאה לתוצאות מיידיות" אמרו חכמים, וכיוונו בדבריהם אל פועלו של "בית יוסי". בזכותו חזר לפעום ולתפקד לב התא המשפחתי בעשרות משפחות. ילדים רבים חזרו למעגל החיים למרות תפקוד הורי לקוי, התעללות, הזנחה, אבטלה ועוני המשפיעים לרעה על מסלול חייהם.
כיום מטפל "בית יוסי" ב- 45 ילדים ו- 18 משפחות, והוא חי ונלחם על קיומו – למרות שלל הקשיים.
 
מהיכרותי האישית את הנפשות הפועלות סביב "בית יוסי" התרשמתי עמוקות מהתוצאות המדהימות ומחממות הלב, ובמקביל למדתי כי בכך נוצר ביקוש גבוה בהרבה מכפי יכולתם. אנו זקוקים לתמיכה וסיוע על שנוכל לתת להן מענה.
שמתי לעצמי למטרה להכפיל את מספר המשפחות הזוכות להשתתף בפרויקט, ולהעמיק את הפעילות הקיימת.
אודה לכל אחת ואחד על הסיוע בהשגת מטרה חשובה זו!
מעומק הלב ובתודה מראש,
משה קפלינסקי (אלוף במיל')- יו"ר  ועד מנהל
  
 

שלום לכולם,
בשעטו"מ, הושלמה הרחבת בית הכנסת במירב
"לא ממש האמנתי שנצליח לקיים את חגי תשרי ב'מקדש מעט' שלנו, בבית הכנסת המורחב, אך בזכות עבודה קשה של הרבה אנשים טובים זכינו לחגוג ביחד ולהתפלל במבנה המשופץ" – כך כתבה ג'ודי סינגר, מזכירת קיבוץ מירב בעלון המקומי בערב יום הכיפורים. לפני ההרחבה היו חברים, חברות וילדים שלא היה להם מקום ישיבה קבוע בבית הכנסת, והם נאלצו לחפש מקום פנוי בכל שבת. ההרחבה כוללת תוספת ממ"ד ושירותים, והשיפוץ כולל חידוש העיטורים שבקיר ה"מזרח". את הריהוט החסר במרחב החדש מקווים במירב להשלים במהרה. תתחדשו ותבורכו!
 
יוסי פורטל (מירב) – יקיר ארגון מגדלי פירות
השבוע התבשרנו שיוסי פורטל מקיבוץ מירב יקבל "תעודת יקיר ארגון מגדלי פירות" על הצטיינות בניהול הכלכלי של מטע הפירות של הקיבוץ. יוסי מנהל משק מטעים גדול ביותר, הכולל כ- 900 דונם תמרים, 500 דונם מנגו ו- 1,300 דונם זיתים. בהודעת הארגון נאמר: "יוסי מצטיין ברמת ניהול מטע גבוהה ביותר, והתוצאות הכלכליות של מטע מירב, שהן מהגבוהות ביותר באזור, מעידות על כך". את התעודה יקבל יוסי משרת החקלאות, אורית נוקד, ביחד עם עוד 7 אישים וגופים שתרמו רבות לקידום ענף הפירות בישראל. גם אנו מצטרפים למברכים: יישר כוח גדול!
 
צוות קרקעות
צוות קרקעות המורחב, המשותף לתנועות ההתיישבות הקיבוציות והמושביות, התכנס לשמיעת דיווחים ולדיון שוטף בנושאים העומדים על הפרק, וביניהם: הצעה לבניית דירות קטנות בקיבוצים – עד 55 מ"ר – לצורך השכרה, במסגרת המאמץ למציאת פתרון דיור בעקבות המחאה; הֵערכוּת לסיור מקצועי של "הוועדה לבחינת המדיניות הקרקעית במדינת ישראל" – ועדת רוטקופף – בקיבוצים ובמושבים, כדי לעמוד מקרוב על הבעיות ולראות את הפתרונות שישנם בשטח; יציאה לפעילות הסברתית מקיפה וממושכת בקרב כלל הציבור בישראל במטרה לשנות את היחס להתיישבות ולחקלאות, ולתיקון האפלייה המתמשכת במדיניות הקרקעית בין המיגזר העירוני למיגזר החקלאי. 
 
התחדשות בבית הספר העל-יסודי בקבוצת יבנה
מאות הורים ומורים, בוגרים ותלמידים, שותפים ואוהדים, שהגיעו מהקיבוץ ומהמושב, מהעיר ומהכפר, נענו לקריאת הצוות המוביל את ביה"ס העל-יסודי בקבוצת יבנה, והתכנסו ב"חדר אוכל תיכון" שבקיבוץ לדיון בהצעות השינוי שהכין צוות ההיגוי. האולם היה צר מהכיל את כל המבקשים לשמוע את ההסברים, והזמן היה קצר מכדי לתת רשות דיבור לכל אחד מהמבקשים להביע ברמקול את דעתו. אין אומדן רשמי של מספר המשתתפים, אך יש מסקנה ברורה: היתה זו הפגנה אדירה של אהבה לבית הספר, והערכה עצומה לעשייתו החינוכית-לימודית-חברתית לאורך שנים.
 
 
 
  
 

 

פעילות תנועתית
"המועצה מחזקת את ידיה של המזכירות הפעילה בפעולותיה להעמקת התודעה הערכית-קיבוצית של חברי התנועה וצעיריה, ובפועלה למען הרחבת השיח האידיאולוגי בתוך הקיבוצים".
מתוך החלטות המועצה הכ"ח, תש"ע של תנועת הקיבוץ הדתי
 
שבתות תנועה תשע"ב יוצאות לדרך!
כל המקדים – זוכה.
 

 

 עושים תרבות
ליל הושענא רבא
ביום שלישי כ' בתשרי 18.10.11
                        בסוכת חדר האוכל
 
21:00 – מנהג האושפיזין בסוכות – הרב ירון בן דוד.
22:00 – "בחירה, רצון ויצר- עיון במדע, בפילוסופיה וחז"ל" –
                                         אריאל פורסטנברג - ד"ר לפילוסופיה של המדע.
23:00 – "טיש" בחסות הנוער מלווה בסיפורים מפי רעות שטרן.
בואו בשמחה
לימוד לילדים ולנוער
ילדי א' – ו'  ילמדו לפי קבוצות בשעה 20.15 – פרסום מפורט יימסר להורים.
נוער בכיתות ז' – י"ב: בבית צוותא
                                 20.15 – לימוד הורים וילדים
                                 21.00 – הפסקה לכיבוד
                                 21.30 – הרב אודי טמיר
                                23.00 – טיש ולימוד עם רעות שטרן בסוכה הגדולה
 
הקפות שניות במוצאי שמחת תורה
בשעה 20.30 ברחבת בית הכנסת
בחסות נוער בארות יצחק
כל הציבור מוזמן
     ברוכים הבאים:  בשמחת תורה יארחו ילדי החטיבה שלנו
                           ילדים מכיתה ז' מקיבוץ פלמחים
 
 
כלבודף       
אחות תורנית: פלאפון 61999
               א' סוכות: אריאלה פלדמן
                  שבת חוה"מ: ברוריה לנדה
                     שמחת תורה: שלי ספיר
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
ב ק ש ה
בזמן החזרת הסוכות לאחסון בסככה ליד בית האמון, נא לסמן היטב וברור.
חבלים לקשירה ואמצעים לסימון יהיו במקום.
                                                                          בתודה על שיתוף הפעולה,
יוסי שטרן
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
פעילות המרפאה בסוכות
קבלת רופא:
יום רביעי, ערב סוכות   07.30 – 09.30
יום שלישי, ה' דחוה"מ  07.30 – 09.30
לאחר החג חוזרים למתכונת רגילה.
אחרי החג  מוזמנים לקבל חיסוני שפעת בימי הקבלה של ריקי:
יום ראשון 07.00 – 16.00
ימים שלישי ורביעי – בצהריים.
                                                                                                                  
ריקי בן דוד
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
רכב מסגריה
לאור מצב הבלאי המתקדם של רכב יונדאי
מסגריה מחד, והצורך והרצון לשמור עליו במצב
שיוכל לשמש לעבודה (על אף מצבו) מאידך, הוסכם והוחלט שהרכב יוצא מסידור הרכב.
מי שמעוניין להשתמש ברכב יפנה למנהל המסגרייה ויתאם עימו את השימוש.
                                                                        בברכה,
עפרה פארן – סידור רכב / שמוליק ברוכי – מרכז משק
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
חן חן
                                       לאיריס כץ על עיצוב השער לגיליון החג. תזכי למצוות !
 
 
 
שירותים לחברים בסוכות
 
כ ל ב י         
יום שלישי, י"ג בתשרי 11.10
6:30 - 8:30
11:30 - 14:30
17:00 - 19:00
 יום רביעי, ערב חג, 12.10
6:30 - 9:00
11:30 - 13:00
 
יום שישי, א' דחוה"מ 14.10
6:30 - 9:00
11:30 - 13:00
 
יום ראשון, ג' דחוה"מ, 16.10
6:30 - 9:30
11:30 - 13:30
 
 יום שני, ד' דחוה"מ, 17.10
6:30 - 9:30
11:30 - 13:30
 
יום שלישי, ה' דחוה"מ, 18.10
6:30 - 9:30
11:30 - 13:30
17:00 - 19:00
 יום רביעי, הושענא רבה 19.10
 06.30 – 09.00
11:30 - 13:00
 
 יום שישי, אסרו חג 21.10
6:30 - 9:00
11:30 - 13:00
 
 
 
מחסן בגדים       
יום רביעי, ערב חג 12.10
11:30- 13:00
יום שישי, א' דחוה"מ 14.10
11:30- 13:00
יום ראשון ג' דחוה"מ 16.10
11:30- 13:00
יום רביעי, הושענא רבה  19.10
11:30- 13:00
ערב שבת, אסרו חג 21.10
11:30- 13:00
 
 
 
 
 
 
 
בחול המועד סוכות נכבס רק פריטים דחופים ונחוצים למשך החג.
נא להביא פריטים אלו בתוך שקיות רשת מסומנות.
לשם כך תעמודנה עגלות בכניסה למכבסה.
אין לזרוק כביסה לתאים במשך החג – לא נוכל להיות אחראיות לפריטים שיושמו בתאים.
 
ספרייה                               
יום שני י"ב בתשרי 10.10
17.00 – 19.00
יום שלישי ה' דחוה"מ 18.10
17.00 – 19.00
 
 
 
 
 
סוכנות הדואר
כרגיל, למעט יום שלישי 18/10 - סגור {חלוקת דואר בלבד}
עירית פורשר – רכזת שירותים
 
 
 
AtarimTR