ידיעון 2757 פר' ויחי

 

בס"ד י"א בטבת  תשע"ב
 
שבת ויחי – חזק !
 
16.29
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
16.40
 מנחה, קבלת שבת
     ערבית, דרשת הרב
 
קידוש לכבוד חתן בר-המצווה
        בבית שפירא
10.30
שעור בפרשת השבוע – בחדר עיון
שעור במשניות – בשטיבל
18.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.00 – 21.00
נא להביא כלים עד 20.45
12.30
שעור לנשים – מגילת רות - במועדון
13.00
מנחה גדולה
15.30
שעור בדף יומי
16.00
נשים אומרות תהילים – בבית סעדון
16.00
מ נ ח ה
17.31
ערבית, הבדלה
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד'  ו'             06.00
  שחרית ב' ה                      05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל     13.30
 מנחה בבית הכנסת             16.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00
עונג שבת לילדים 10.30
 
     א' – ג'    ענבל ישראלי
 
    ד' – ו'     אלן ארונסון
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
17.00
צ'י קונג לבגירים
ספרייה
19.00
גדולי המחשבה הישראלית
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
21.15
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שלישי
09.00
מפגש בוקר לבגירים
מועדון לחבר
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון לחבר
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון לחבר
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
                          ק ר א ת ?                                     מ ח ז ר ת !
 
 
אם יש דבר
 
אם יש דבר שמדאיג,
זה הפגנות נגד חרדים;
אם יש דבר שמחריד,
זה סרוגים שמיד מצטרפים.
אם יש דבר שמעיק,
זה חבורת רבני מחמד;
אם יש דבר שמציק,
זה בדיחות קרש ושביל בצד.
אם יש דבר שחורה,
זה התייפייפות במסווה נאורות;
אם יש דבר שדוחה,
זה דתיים עם רגשות נחיתות.
אם יש דבר שמגעיל,
זה חיוך מתנצל עד שנהיית עווית;
אם יש דבר שמבחיל,
זה מתן במה להלקאה עצמית.
אם יש דבר מגוחך,
זה לקלל במילים גבוהות.
אם יש דבר מופרך,
זה לבקש מאיתנו לגנות.
אם יש דבר שמרתיע,
זה קלישאות בלי חשבון;
אם יש דבר שמפתיע -
זה לראות את זה בידיעון...
יהונתן שרמן
 
מה בגיליון?                                                                    
·         תמיד רציתי לשאול – הרב ירון
·         משלחן המזכירה – ורד סוקולובסקי
  • משלחן מרכז המשק – שמוליק ברוכי
·         בעקבות ערב ההסברה – יהונתן שרמן
·         לקראת אסיפה – הנשיאות
·         גם אנחנו במברכים – המערכת
·         חדר עיון או מחסן לספרים? – נורית סוקולובסקי
·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 94
·         משאבי אנוש – בנימין ברמן
·         עושים תרבות – אורטל לנדה
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
     נר זיכרון !
     חיים ליבוביץ – ט"ו בטבת תשנ"ב  
 
 
 
תמיד רציתי לשאול
 
שאלה:  מהו המקור לברכת 'ברוך שפטרני', ומתי צריך לברכה?
תשובה:  המקור לעניין זה מופיע בדברי המדרש (בראשית רבה סג, י): "אמר ר' אלעזר: צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה. מכאן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה".
ניתן להבין זאת כעניין כללי, שאדם צריך להודות לה' כשבנו מגיע לגיל מצוות, או כעניין הלכתי, שיש לברך בפועל ברכה זו, ואם כן צריך לברך זאת בשם ומלכות.
בספר מהרי"ל (ר' יעקב מולין, שחי במאה ה-14 בגרמניה, הלכות קריאת התורה דף סג) מובא כך: "מהרי"ל, בזמן שבנו נעשה בר מצוה וקרא בתורה, היה מברך עליו ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם אשר פטרני מעונשו של זה". אבל כתב על זה הרמ"א (דרכי משה, או"ח רכה ס"ק א, וכן פסק בהגהותיו לשו"ע) 'וקשה עליי שיברכו ברכה שלא הוזכרה בגמרא ובפוסקים'. גם הפוסקים הספרדים (בן איש חי שנה א פרשת ראה אות יז. כף החיים או"ח רכה ס"ק טז. יביע אומר ח"ו סימן כט אות א ועוד) כתבו לברך ברכה זו בלא שם ומלכות.
ואולם, הגר"א פסק לברך ברכה זו בשם ומלכות, ובעקבותיו פסקו גם החיי אדם (כלל סה אות ג) והקיצור שולחן ערוך (סימן סא אות ח). כמדומני שבימינו אין מי שמברך בשם ומלכות.
לגבי זמן הברכה כתב המשנה ברורה (ס"ק ו) "ועכשיו נהגו שלא לברך עד שעה שהנער מתפלל בציבור בתורת ש"ץ או שהוא קורא בתורה בשבת ראשונה שאז נודע לרבים שהוא בר מצוה", וכן נהגו במקומותינו.
 
שאלה:  מה פירוש הביטוי 'ברוך שפטרני'?
תשובה:  יש שהסבירו שעד גיל 13 האב מחויב לחנך את בנו, וממילא האב נענש על כל חטאי הבן, ומכאן ואילך האחריות היא על הבן עצמו, וממילא האב כבר לא ייענש אם הבן יחטא, ועל כך הוא מברך.
לעומתם יש שהסבירו הפוך: חז"ל אומרים (מסכת שמחות ד, ג) שישנם חטאים מסוימים שהעונש עליהם הוא שילדי החוטא מתים כשהם קטנים. כאשר הילד מגיע לגיל 13 הוא כבר עומד בזכות עצמו, וממילא האב מודה לקב"ה שעכשיו כל מה שיקרה לילד לא יהיה בגלל מעשי ההורים אלא בגלל הילד עצמו.
 
שאלה:מהו מקור השם 'קוואטר' שמתייחסת למי שמוליך את התינוק לברית המילה?
תשובה: המלה הזו הוזכרה לראשונה בספר 'לקט יושר' (ח"א או"ח עמ' צז ענין ב) שנכתב ע"י ר' יוסף בן משה במאה ה-15 בגרמניה, אבל פירוש המלה אינו ידוע במדויק.
יש אומרים שמקור המלה הוא: כפאטר, שפירושו "כמו אבא" בלעז, מכיון שהאדם הנושא את התינוק מהווה שליח של האב, וידוע ששלוחו של אדם כמותו.
ויש אומרים (ערוך השולחן יו"ד רסה סקל"ה) שזה בא מלשון 'קטורת', מכיון שברית המילה דומה למעשה הקטורת, ולכן האיש שמביא את הקטורת נקרא קוֹטֵר. ברבות השנים הוכפלה האות וא"ו במלה 'קוֹטֵר', ונוצרה המלה קוואטר.
הרב ירון
 
 
משלחן המזכירה
לפני חמש שנים וחצי הזמין אותי אהרן גל לשבת באגף החברתי שהוא יושב בראשו.
אהרן דיבר על עתודה ניהולית, על החשיבות של הכנסת חברים צעירים למעורבות במוסדות הקיבוץ – ואני הסכמתי.
נפגשתי עם בעלי התפקידים השונים, ונפגשתי במצבים שונים עם המוסדות ועם החבר הבודד.
ראיתי את הצדדים היפים והפחות יפים שלנו כחברה וכקהילה, וראיתי את האחריות הכבדה שמוטלת על בעלי התפקידים.
בימים אלו אנו שוקדים על הכנת תוכנית המשק לשנת 2012. בנוסף, האגף הכלכלי וועד ההנהלה נדרשים להתייחס ולקבל החלטות בעקבות המשבר ב'אברות'. מעצם היותנו קיבוץ אנו סומכים על נבחרי הציבור, בעלי התפקידים השונים שינהלו נכון את הצד המשקי והחברתי, שיובילו תהליכים, אבל – שלא ישכחו לשתף את הציבור, לעדכן את הציבור ולקבל ביחד את ההחלטות הנכונות.
בפירמידה של מקבלי ההחלטות בקיבוץ, ככל שמיקומך גבוה יותר כך כמות הביקורת על תפקודך ועל דעותיך תהיה רבה יותר. השבוע ערכנו ערב הסברה ודיווח לחברים בעקבות ההחלטות שהתקבלו באגף הכלכלי על 'אברות'. הקשבנו לציבור החברים ושוחחנו על הרצון להיות שותפים בקבלת החלטות ולא בדיעבד.
בסדר הנכון וכשהמציאות מאפשרת זוהי הדרך הנכונה, וכך גם בעל התפקיד שמקבל את ההחלטות יוכל לישון טוב בלילה.., כי את ההחלטה הציבור קיבל ולא הוא.
-                     באסיפת חברים שתתקיים בשבוע הקרוב ביום שלישי ועדת צעירים תציג את הצעתה לחישוב דמי התושבות של הבנים בהסדר. ההצעה הוצגה בפני המזכירות וחומר יישלח לחברים לפני האסיפה. יישר כוח לחברי ועדת צעירים על העבודה היסודית ועל שיתוף הצעירים בקבלת ההחלטות.
-                     בתאריך כ"א בטבת, 16.1.2012, נציג את תוכנית המשק לשנת 2012. חומר יחולק לחברים לפני האסיפה. אנא רשמו תאריך זה ביומנים – נוכחות החברים חשובה.
                                                                                     עד כאן להפעם.
                                                                                                          שבת שלום,
ורד סוקולובסקי
 
 
 
לחברנו בנט רוזנבלט
בהגיעך לגיל הזקנה
מאחלים לך מזל-טוב
עד 120 שנה
                    בבריאות ובשמחה עם כל המשפחה
 
  
משולחן מרכז משק                                                           
לאחר מספר שבועות של עיסוק אינטנסיבי ב'אברות', דיווחתי לציבור ביום ראשון בערב על המצב בחברה ועל הסיכומים אליהם הגענו עם החברה ובעל השליטה בה.
במהלך הערב וגם בימים שלאחריו הגיעו אליי חברים והביעו בפניי ביקורת על צורת הניהול ועל דרך קבלת ההחלטות בנושאים שונים; על מידת מעורבותנו בחברה, ויכולת ההשפעה שלנו על מהלכים הנעשים בה. בנוסף עלתה השאלה על מקומו של הציבור בתהליכים כלכליים משמעותיים ובהשפעתם על חיינו.
ראשית, אני רוצה להודות לכל מי שפנה אליי, גם ב"ביקורת קשה לשמיעה", ושיתף אותי בדעתו בצורה עניינית ומפרה. הדברים הופנמו וחלקם ישתנו בבחינת "מכל מלמדיי" אשכיל.
עם זאת, חשוב לזכור שישנם נושאים אשר אינם יכולים להתנהל בשיח ציבורי ברחוב הקיבוצי. משא ומתן מנהלים בחדרי ישיבות, ובלוחות זמנים אשר אינם מאפשרים תמיד שיתוף של כל מי שיש לו דעה בעניין. מבחינה זו, צריך גם לדעת לחיות עם מציאות בה מקבלים עדכון או דיווח על סיכומים שנעשו, ולהמשיך קדימה.
לצערי, על אף עבודת ההכנה והכוונה להביא את תוכנית המשק לשנת 2012 לאישור האסיפה כבר במהלך חודש דצמבר, נאלצנו לדחות זאת, ולעדכן את התוכנית על פי ההתפתחויות ב'אברות'.
מיותר לציין, שהתוכנית שתוצג מבוססת, בין היתר, על הנחה שכל הציבור יירתם לעמידה מדוקדקת ביעדים התקציביים, בעיקר בתחום צמצום ההוצאות והגדלת ההכנסות. אנו מתכננים להיפגש בהקדם עם מנהלי הפעילויות ולבחון איתם פעולות ספציפיות אשר יקרבו אותנו למטרות הנ"ל.
שמוליק ברוכי
 
 
 
אסיפת חברים 
תתקיים בע"ה ביום שלישי ט"ו בטבת תשע"ב, 10.1.12
בשעה 21:00 בחדר האוכל
על סדר היום:
1.                הסדר בנים – הצגת שיטת החיוב. (השלכות ואישור).
אם לא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות,
תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה
והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.
נשיאות האסיפה
 
בעקבות ערב ההסברה 
 
בסוף הערב בעניין אברות, שנערך ביום א', ציין אחד החברים כבדרך אגב שהלוואת 5 המיליון ממאי השנה אושרה באסיפה. למעשה, כך גם נאמר בדיווח עצמו בתחילתו של הערב. כשתיקנתי את החבר ואמרתי שלא כך וההלוואה כלל לא עלתה לאישור באסיפה, ושאז כהיום רק היה דיווח על החלטה שכבר נתקבלה ללא האסיפה, התפתח וויכוח בעניין. נראה היה שרוב החברים לא ידעו אל נכון האם הייתה החלטת אסיפה בעניין אם לאו.
חשוב שהדברים יועמדו על דיוקם, שכן אם לאחר בסה"כ 7 חודשים יש מי שסבור בטעות שההחלטה דאז אושרה באסיפה, הרי ייתכן שבעוד מס' חודשים יהיה מי שיטעה לחשוב שאף החלטת הוועדה הכלכלית שדווחה השבוע אושרה גם היא באסיפה.
 
להלן העובדות, כפי שהן משתקפות מציטוט ידיעוני התקופה הרלוונטית:
 
ידיעון 2723 (פ' בהר, ט' באייר התשע"א, 13.5.11):
"אסיפת חברים
תתקיים בע"ה ביום רביעי  י"ד באייר תשע"א 18.5.11
בשעה 21:00 בחדר האוכל
על סדר היום:
1.                 סיכום 2010
2.                 בחירת ועדת צעירים
 
במידה ולא יהיה מספר נוכחים כנדרש... תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.
נשיאות האסיפה"
  
ידיעון 2724 (פ' בחקותי, ט"ז באייר התשע"א, 20.5.11):
"מאסיפת חברים
1.                   מרכז המשק מסר דיווח בכל הקשור למצב באברות.
2.                   ברוב קולות נבחרה ועדת צעירים חדשה...
3.                   הוצג סיכום תמחירי לשנת 2010...
רשמה: שולי גל
סיכם: שמוליק ברוכי"
 
 
אם כן, ההלוואה לא עמדה להצבעה ולאישור באסיפה, שהתכנסה בלי קשר ודנה בנושאים אחרים.
למעשה, במקור, הדיווח בעניינה כלל לא היה על סדר יומה של האסיפה (ואמנם הוסף בהמשך).
ויודגש, אין באמור משום ביקורת על תוכן הדיווח מאז ומהשבוע או על תוצאתו, אלא אך ליישר קו על העובדות כפי שהן לאשורן.
עיקרו של דבר: נתפלל כולנו - אפשר לכוון ב"ברכת השנים" או ב"שומע תפילה" - שהדיווח הבא יהיה על רווחים וצמיחה, כדי שנוכל להודות לה' וגם (אפשר כבר עכשיו) לתת קרדיט לשמוליק, לשלמה ולוועדה הכלכלית שנשאו ונושאים בעול החלטות קשות ועושים ימים כלילות למען רווחת הקבוצה כולה – "וכל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם... וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם עם כל ישראל אחיהם ונאמר אמן".
יהונתן שרמן
 
גם אנחנו במברכים
לאחרונה התקיים בבאר-שבע טכס הענקת אות "יקיר העיר" ל-7 אנשים אשר פעלו רבות למען העיר ותרמו לקידומה.
אחד האישים הבולטים שקיבלו את האות היה מר אריה בודנהיימר, יו"ר הגרעין התורני 'בית מוריה' – אביה של אלישבע בן-דוד.
"מר בודנהיימר, בעל תואר שני בכימיה ובניהול כלכלי, עבד במפעלי ים-המלח במשך שלושים ושלוש שנים, בהן כיהן כמבקר החברה. לאחר פרישתו לקצבה שימש נציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה.
לפני כ-19 שנים היה בין מייסדי 'בית מוריה' ומאז ועד היום משמש כיו"ר ההנהלה.
פעילותו הענפה של אריה בודנהיימר בעיר באר-שבע תרמה בצור היוצאת דופן לקידום העיר ולהתפתחותה והביא להעשרת החיים בעיר. לאורך שנות פעילותו מקפיד מר בודנהיימר להעביר בהתנדבות שיעורי תורה ויהדות בבתי כנסת בעיר. כמו-כן פעל לרווחת נזקקי העיר וגייס כספים עבורם.
בין השנים 2000-2003 ניהל את סניף 'יד שרה' בבאר שבע. כיו"ר 'בית מוריה' הפעיל מגוון רחב של תכניות חינוכיות ופעילות קהילתית לכלל האוכלוסייה בעיר. למעלה מ-15,000 תושבים נהנים כיום משירותים ופרויקטים ייחודיים שמפעילה העמותה בקרב ילדים בסיכון, קשישים, עולים חדשים, נזקקים, אוכלוסיות מורכבות ועוד." ׁׁׁ(מתוך עלון "צפונה ונגבה" לפרשת ויגש השתא).
למר אריה בודנהיימר ולכל המשפחה – ברכות חמות ואיחולים להמשך פעילות פורייה ומעשירה.
המערכת
 
 
תופעה בחדר העיון 
יכול להיות שלדעתכם חדר העיון הוא המקום לאחסון ספרי קודש שכבר אין להם מקום בביתכם.
אבל - לידיעתכם! ארונות הספרים והמדפים בחדר העיון "מפוצצים" ואין מקום לספרים נוספים, ובוודאי לא לספרים פרטיים.
אם רוצים לאחסן ספרים לזמן קצר או לאורך זמן, או סתם להפקיר ספרים שאין להם קורא בבית – לפני שמניחים על המדף או בארונות בחדר העיון כדאי מאוד לתאם אתי.
                                                                                          בתקווה לשיתוף פעולה,
נורית סוקו
בינתיים אחראית לחדר העיון
 
 
 
 

שלום לכולם,
סערות במרחב הציבורי
"הדרת נשים", "אלימות בחטמ"ר אפרים", "תג מחיר" – חדשים לבקרים נדרשים חברי המזכירות הפעילה לשקול כיצד להגיב על הסערות במרחב הציבורי בישראל: לפרסם 'גילוי דעת' בעיתונות? להשתתף בהפגנה? ליזום עשייה ייחודית שלנו? חברים מהקיבוצים השונים פונים אלינו כל הזמן, ומבקשים לדעת מהי עמדת הקבה"ד, האם הוצאנו הודעה לתקשורת, ובעיקר מה הן הפעולות בהן אנו נוקטים כדי להבהיר את עמדתנו כנגד התפרצויות הקנאות, האלימות והקיצוניות. בין שאר הפעולות בהן היינו מעורבים: בישיבת 'הלפיד' במודיעין התקיים מפגש של צעירים מתנועות שונות בציונות הדתית (בני עקיבא, עזרא, הצופים-הדתיים, צעירי נאמני תורה ועבודה, ורעננים ועוד) "כדי להביע את התנגדותנו לאירועי השנאה והפילוג, ולומר אחת ולתמיד – שמאל ימין צועדים יחד!". ביום שישי בשבוע שעבר התקיימה בירושלים "צעדה שמטרתה לעורר מוּדָעוּת ולמחות כנגד הדרת נשים מהמרחב הציבורי", יוזמה פרטית לחלוטין של סטודנטים וסטודנטיות, חלקם דתיים שומרי מצוות, שבאה מתוך הרגשת תסכול וכעס על המצב המסלים לאיטו במדינתנו. היינו גם שם! אותנו מעניינת במיוחד ההקצנה בתחום הפרדה המגדרית בתוך המגזר הציוני-דתי, ואנו מחפשים את הדרכים המתאימות לפעולה משמעותית בתחום זה. המשך הדיווח והדיון – בגיליון "עמודים" הקרוב.
  
ביקור בשק"ד
בית הספר שק"ד שבשדה אליהו אירח השבוע את צמרת המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער, בראשות ד"ר יחיאל שילה, והצטרפו לביקור ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, יורם קרין, ובכירי המועצה. ב"כיתה חכמה", שבה כל נגיעה בלוח מחליפה את המצגת הממוחשבת (צריך לראות כדי להבין ...), הסביר קינלי, מנהל בית הספר, את העשייה הענפה של ביה"ס בתחומי החינוך וההוראה, אך צריך להודות ולומר את האמת: את ההצגה "גנבו" התלמידים. 7 בנות ובנים משכבת י"ב השיבו לשאלות ראש המינהל, והאחת אמרה: "למה לא הלכתי לאולפנא בטבריה? האמת שהתלבטתי, ואז שאלתי את החברות שלי שלמדו בשק"ד, כיתה או שתיים מעליי, והן אמרו שהן אוהבות את ביה"ס. זו היתה בשבילי הפתעה. מהמקום שבו הייתי לא הבנתי איך זה יכול להיות שתלמידים אוהבים את בית הספר, והיום אני יודעת שזה אפשר כי גם אני אוהבת את בית הספר". ואחד הבנים אמר: "הדלת כאן תמיד פתוחה. מקשיבים לי. מקבלים כל אחד, ומאפשרים לכל אחד להשיג את המכסימום". אחר-כך נכנסו 4 בנות שעלו מאתיופיה בחודשים האחרונים, וממרכז הקליטה בבית אלפא הן באות כל בוקר ללמוד בשק"ד, אך מהקטע שלהן קשה לנו לדווח כי כאשר הן התחילו לספר בעברית על חייהן ועל משפחותיהן עינינו נמלאו דמעות ... יצאנו משק"ד עם תחושה חזקה של גאווה וכבוד!
  
 
כנס קלישר
ביום שלאחר כנס "דרישת ציון" אנחנו נמצאים בהתרוממות רוח! התממשותה של היוזמה שיצאה מבית טירת צבי, להעביר את הכנס מ"הצריף" בירושלים אל הקיבוץ שנקרא על שמו של הרב צבי הירש קלישר ולכלול אותו במסכת אירועי שנת ה- 75, העניקה לכל המשתתפים תחושה ייחודית וחד-פעמית. בכנס המגֻוון היו רגעים מרגשים שלא יישכחו, והיו הרצאות מעניינות ומקוריות, שיש בהן בכדי להאיר באור חדש את חיי הקבוצה היומיומיים. זכו חברי קיבוץ טירת צבי – שלכל אחת משתי המילים שמרכיבות את שמו יש משמעות עמוקה – לארח בביתם כנס חוקרים חשובים המתמחים בתולדות ארץ ישראל ויישובה; זכו חברי טירת צבי וילדיהם להעמיק במשנתו של אחד מהחשובים שבפורצי הדרך ו"מבשרי הציונות", וזכו חברי הקיבוץ למחמאות רבות על קבלת הפנים הנעימה, ועל האופן בו הציגו בפני הבאים את אורח חייהם של מגשימי "תורה ועבודה". תודה גדולה מאוד לכל אלה שסייעו להגשים את החלום, ולכל בית טירת צבי: הענקתם לכולנו חוויה, גאווה וכבוד!
 
מרחב צפון בחטיבה להתיישבות
בסוף השבוע שעבר התכנסו ב"מרכז עידן", שליד המועצה האזורית עמק המעיינות, רבים ממובילי ההתיישבות בצפון. יואב אריאל, מנהל מרחב צפון בחטיבה להתיישבות, המסייע לנו רבות בפיתוח ובבינוי בכל קיבוצינו שבצפון ובעיקר מוביל אישית את תנופת הפיתוח בבית רימון, זימֵן את אנשי התיאוריה והמעשה לכנס שדן ב"תפיסות חדשניות לניתוח ופיתוח המרחב הכפרי". בנוסף להרצאות המלומדות ולמסקנות שהציגו אנשי הביצוע, היתה זו הזדמנות ייחודית לשוחח – בין מושבי הכנס – עם חברים ושותפים לעשייה ההתיישבותית.
 
לוח זמנים לפעילות הנוער, צעירים ודור המשך
מפגש קומונריות ומרכזי סניפים – "מדוע בקיבוץ הדתי נוהגים אחרת?" – יום חמישי י"ז בטבת (12 בינואר), בשעות 10.00 עד 15.00 בקבוצת יבנה.
"שולחנות עגולים" עם נוער חילוני – שיח על החברה הישראלית – יום חמישי כ"ד בטבת (19 בינואר), בשעות הערב בקיבוץ כנרת.
לכיתות ט' – "על השלום ועל חובתנו הדתית לרדוף אחריו" – סמינר סופשבוע פרשת וארא, חמישי עד מוצ"ש, כ"ד – כ"ו בטבת (19 – 21 בינואר), בקבוצת יבנה.
לכיתות י"א – "על דמוקרטיה ויהדות" – סופשבוע פרשת בשלח, חמישי עד מוצ"ש, ט' – י"א בשבט (2 – 4 בפברואר).
לכיתות י' – "על צדק חברתי וכלכלה" – סופשבוע פרשת יתרו, חמישי עד מוצ"ש, ט"ז – י"ח בשבט (9 – 11 בפברואר).
שבת לצעירי התנועה – "התחדשות יהודית: סכנה, צורך השעה או מהות דרכנו?" – שבת פרשת בא, ג' – ד' בשבט (27 – 28 בינואר), במלון "אשל השומרון".
מפגש בכנסת של 'מדרשת תורה ועבודה' עם חברי הכנסת שלי יחימוביץ וזבולון אורלב – יום שלישי ט"ו בטבת (10 בינואר).
שבת שלום
נחמיה רפל
וחברי המזכירות הפעילה
  
 
כ ל ב ו ד ף  
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י עמוס אמיר – בחדר עיון
אחות תורנית: – אין אחות תורנית
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
וייקרא שמו בישראל
עוז בן רחלי וצחי דה-יונג. מזל-טוב לכל המשפחה.
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
לשקד אמיר בר המצווה
להורים שורי וגיל אמיר
לסבתא וסבא דינה ואוריאל אמיר
ולכל המשפחה
מזל – טוב
                                                 ברכות שמיים מעל
לסבתא וסבא ג'ודי ודוד פורת
ולכל המשפחה
שפע ברכות
בהולדת הנכד
בן בכור ללאה וצביקי פורת בתל-אביב
וראה בנים לבניך
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
גשם בא
הדיווח האחרון שלנו היה בסוף נובמבר ( 143.4 מ"מ - ידיעון 2751). 
בחנוכה זכינו למנת גשם של כ-45 מ"מ ובפתיחת השבוע החולף החלו שוב לרדת גשמי ברכה שאיתם הגענו עד לסגירת הגיליון ל-251.1 מ"מ. שתהיה לנו שבת גשומה וברוכה וכן ירבו !
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
תודה
במבצע התרמה מהיר אמש נאסף סכום מכובד ובו נרכש מייבש כביסה שיימסר עוד היום
לחייל בודד דתי המשרת בצה"ל עם אחד מבנינו. כך יוכל לחזור לבסיסו במדים נקיים גם אחרי סוף שבוע קצר.
 
 
   דוח מש"א
 
תכנית משק 2012
לאור הדיווח של מרכז המשק ובהמשך לאסיפה בנושא 'אברות', ברור לנו שמדובר בשעת מבחן בכל הקשור להוצאות שלנו בכלל ובתחום כוח האדם בפרט.
לקראת תכנית המשק לשנת 2012 ובהמשך לדיווח בעבר, אנו דנים במזכירות בצעדי התייעלות בנושא העבודה בקיבוץ.
 
ההצעות העומדות על הפרק (ללא סתירה ביניהן):
1.                   החלפת עבודה שכירה בעבודה מקומית.
2.                   מתן תמריצים לחברים הממלאים את תקנון העבודה.
כאמור, ההצעות מעובדות בימים אלה ע"י המזכירות ויובאו לדיון באסיפה.
 
במקביל, ערכנו בצוות מש"א ניתוח תעסוקתי ראשוני של כלל חברי הקיבוץ ומצאנו כי ישנם כ- 30 חברים שלדעתנו צריכים ויכולים להגדיל את היקף העבודה וההתפרנסות שלהם. בכוונתנו להזמין אותם לשיחה אישית ולחשיבה יצירתית, כדי למצוא כיצד ניתן בכוחות משותפים להגיע אל המטרה של כולנו: להיות יעילים יותר, להרוויח יותר ולהתפרנס בכבוד.
הסטטיסטיקות לא לטובתנו, כשליש מחברי בארות יצחק מעל גיל 65 או נושקים אליו. נתון זה מחייב אותנו, שני שליש הנותרים – להצליח יותר.
אנו מצפים מכל חברי הקיבוץ לקחת אחריות ולהתרכז במה כל אחד יכול לתרום ולא במה האחר לא עושה (משל הראי המפורסם).
 
עובר ושב (של החודשים האחרונים...)
-                     בנט רוזנבלט סיים עבודתו בכלבי ועובד בחברת "המבריש".
-                     חי יום-טוב ברוכי החליפה את איסר ספיר בסניף הדואר המקומי.
-                     איסר ספיר החליף בכלבי את נעם גרינברגר שבוחן מספר הצעות בקיבוץ ומחוצה לו.
-                     ג'ני פרץ החליפה את שולי גל בענף המזון.
-                     שולי גל עובדת במרכז לימודי של המועצה האזורית, בפרויקט בא"י בנגב ומחליפה את לימור בגן דקל
          לקראת הלידה הצפויה.
-                     מאיר מכלוף החליף מקום עבודה במקצועו כמפקח בנייה ועבר לעבוד בחברת פיקוח באתרי בנייה.
-                     ענבל ישראלי החליפה את דקלה בריכוז מעונות הגיל הרך.
-                     דקלה שניאור עובדת כמחנכת בבי"ס בקריית אונו לצד לימודים לתואר שני ועבודה בחינוך מיוחד.
-                     עידית סוקולובסקי סיימה עבודה ממושכת באור יהודה, שיפרה תנאים וממשיכה לעבוד במקצוע.
-                     רחל צור החליפה את אביגיל צוייג בניהול בית הילדים המשולב.
-                     אביגיל צוייג סיימה את העבודה בבית הילדים ועובדת בחדר האוכל.
-                     חן בר-נדר  סיימה את העבודה בבית הילדים ובהדרכת נוער ועובדת בחדר האוכל.
-                     סרינה אנגלנדר יצאה מהמחלבה ועובדת בגיל הרך (כרגע מחלימה מפציעה – רפואה שלמה!).
-                     אתי גרינברגר סיימה עבודה בביה"ס 'מודיעים' ועברה לעבוד בביה"ס 'מישרים' בשוהם.
-                     נעמי סלומון סיימה עבודה ברפת ועובדת ב"בית באר" ובענף הבגד.
-                     לאה פרידמן סיימה עבודה ב'פעמונים' ובוחנת את דרכה.
-                     טובה שיק לומדת 3 ימים במסגרת שנת שבתון ויחד עם זה מלמדת בבית ספר ביהוד.
-                     משה שיק עובד במכון היהלומים ברמת גן.
-                     שולמית גריידי סיימה עבודה בחדר האוכל ועובדת באגודה להתנדבות בבתי ספר בפתח-תקווה לצד
          עבודה בגיל הרך.
-                     אופיר גריידי סיים לעבוד בסנאק-טיים ועובד בחברת "הרקולס" ברמלה.
-                     איתי שהם סיים עבודה בבנק דיסקונט וחזר לעבודה בקיבוץ ברפת וכאחראי על תחומי כיבוי אש
          וההשכרות.
-                     איריס כץ סיימה לעבוד בסנאק-טיים ועובדת בגיל הרך.
 
לכולם אנו מאחלים השתלבות טובה ועבודה פוריה בתפקיד החדש.
הרבה תזוזות. מקווה שלא פספסתי.   עד כאן לעת עתה. יש לי הרגשה שבקרוב אדווח עוד.
בנג'ו ברמן
 
 
מהנעשה בתרבות ....
את החודש פתחנו בערב הידברות "שולחנות עגולים", שהתקיים בכל הארץ באותו יום ובאותו זמן ומטרתו הייתה לקיים שיח על דברים שבשיח הציבורי לאור המחאות החברתיות השונות. בקיבוץ התקיים בהנחיית נחום ברוכי ואיילת שקלאר דיון שהתמקד ברובו בנושא החינוך
במהלך החודש שמענו הרצאה מפי רזיה בן-גוריון על הסיפור הפחות ידוע של משפ' בן גוריון, על דוד והאחים ועוד פרטים שלא כולם יודעים.
חג החנוכה צוין בפעילות לכל המשפחה: משחקים שונים הקשורים לחג, פעילות יצירה לחנוכה, הכנת סביבונים, טפטופי נרות, חידות ותשבצים. נהנינו מארוחת ערב מלווה בסופגניות ובאווירה טובה וחמימה.
תודה לכל מי שנתן יד ועזר ותודה לעזי על היוזמה ושיתוף הפעולה בהכנת פעילות החג.    
ביום האחרון של החג יצאנו 3 אוטובוסים, לטיול משפחות לשמורת נחל שורק. נהנינו מהדרכתם המעולה של סהר גל, מילכה ואביה, ממזג אויר מצוין, מגלישה בדיונות חול ומהכנת פיתות. בסוף המסלול חיכה לנו מערך ארוחת צהריים מפואר בניצוחם של דוד אדרי, משה סעדון ואסתר פורשר.
 תודה לכל מכיני החנוכיות המקוריות, האקטואליות והבריאותיות.
בהשתתפות מרשימה נערך ערב גברים , הרצאה על בירה בושילוב טעימות של סוגים שונים, על האש ואווירה טובה. כל הכבוד לאופיר, אסא ואהוד על הארגון והפקת הערב ולכל מי שעזר.
 
ומה בתוכנית:
 
ביום שלישי כ"ט בטבת,  24.1.12  תתקיים בקיבוץ הופעה:   
א- יידישע מאדרה
דגנית דדו ויוני אילת -  זמרים אשר אהבתם המשותפת לשפה יהודית עתיקה הולידה מופע, המביא אל הבמה שילוב מרתק בין שפות ותרבויות אלו הקרובות זו לזו יותר ממה שחושבים...
בלשנות.מעריב", העוסק בנושא שפהבעל הטור השבועי "הזירה הלשוניתעיתונאי והסופראת המופע מנחה ה רוביק רוזנטל, " בעיתון " ו
    מופע זה הוא קולאז' של מיטב השירים מתוך רפרטואר הרומאנסרות והשירה בלאדינו - מהרפרטוארים העשירים,   
    העתיקים והמורכבים שבספרות המוזיקלית היהודית, יחד עם קלאסיקות יידישאיות ישנות וחדשות,
    כמיטב תרבות היידיש, שבה תמיד "עין אחת בוכה והשנייה צוחקת".
 
המופע פתוח לקהל חיצוני בתשלום. לבירור ניתן לפנות לאורטל.
 
ביום שלישי, ז' בשבט, 31.1.12
הרצאה בנושא עבודה בעיניים,
אשליות ופרדוקסים באמנות, תמונות ועצמים בלתי אפשריים.
מפי מר בועז פלדמןאיש מחשבים
 
 
לאור פניות רבות אנו בודקים את האפשרות לפתוח חוג דרמה בקיבוץ.
החוג מיועד לכל מי שמתעניין באמנויות הבמה השונות
 (ריקוד, נגינה, שירה, דרמה), מגיל 18 ומעלה.
כדי להתחיל ולגבש תוכנית נדרשת התחייבות.
מי שמעוניין להשתתף ירשם בלוח המודעות.
 
פרטים נוספים יינתנו בהמשך 
 
אורטל לנדה - ועדתרבות
 
 
AtarimTR