ידיעון 2758 פר' וארא

בס"ד כ"ה בטבת תשע"ב
 
שבת וארא - מברכין החודש
 
16.41
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
16.50
מנחה, קבלת שבת,
   ערבית, דרשת הרב     
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.30 – 21.30
נא להביא כלים עד 21.15
12.30
שעור לנשים במגילת רות - במועדון
13.00
מנחה גדולה
15.45
שעור בדף יומי
16.30
נשים אומרות תהילים – בבית סעדון
16.30
מ נ ח ה
17.43
ערבית, הבדלה
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג'   ו'               06.00
  שחרית ב' ה                      05.50
 שחרית ד' – ראש חודש       05.45
 מנחה ברחבת חדר האוכל     13.30
 מנחה בבית הכנסת             16.30    
 רבע לערבית                      19.45
 ערבית                            20.00
עונג שבת לילדים 10.30
 
     א' – ג'    אסתר פורשר
 
    ד' – ו'    עזי אלטשולר
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
17.00
צ'י קונג לבגירים
ספרייה
19.00
גדולי המחשבה הישראלית
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
21.15
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שלישי
09.00
מפגש בוקר לבגירים
מועדון לחבר
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון לחבר
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון לחבר
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
 
 
"שמלה לך – קצין תהיה לנו"
יש שני סוגים של בועות: אלה שמתנפצות ואלה שנוחתות בעדינות לאדמה. תמיד הייתי בבועה - בקהילה היהודית שבה גדלתי בלוס אנג'לס, בבית ספר הפרטי, במכינה, בגרעין, ובסופו של דבר בצבא.
בצבא זכיתי לרחף בבועת חיל החינוך. לקראת היציאה לקצונה נורא פחדתי ש... בשפה עדינה, הבועה היפה שלי תתרסק. חששתי מלהתנגש באנשים שלא יבינו או לא יקבלו אותי, ושהמסע יהיה קשה. אף על פי שלא הייתה נחיתה עדינה (אף פעם אין) הופתעתי ונדהמתי מהבועה החדשה הזאת שנקראת בה"ד 1.
אני אפילו אתגעגע.
גליה – גרעין אופק
 
יש רגעים של אושר והגשמה שמדביקים את כולם בסביבה.
קבוצה גדולה של חברי קיבוץ יצאו ביום רביעי להשתתף בטקס סיום קורס קצינים, כאות לגאווה והערכה לזהבה, קנדל וגליה. בשנה וחצי האחרונה הן עברו תהליך של ויתורים על דברים שברורים לבני גילם בחו"ל.
עזיבת המשפחה והחברים, עלייה לארץ חדשה, גיוס לצה"ל והחלטה לצאת למסלול של קצונה.  הן מעמידות בפנינו דוגמא של נתינה ותרומה לכלל.  אנו גאים בהן והדרך שהן וכל יתר החיילים הבודדים השוהים אצלנו בחרו בה.
פרד אדן
 
 
 
מה בגיליון?
·         תמיד רציתי לשאול – הרב ירון
·         סיפורו של עץ – נורית סוקולובסקי
·         והדרת פני זקן – נחום ברוכי
·         שירותי דת לציבור – יעקב שניאור
·         תגובה – יונה ברמן
·         תורה ועבודה בנגב – נחום ברוכי
·         אז מה נשמע ברפת – אורי רזניק
·         נוחה שמיר ז"ל – מילכה מיור
·         גולני שלי – אהרן גל
·         באספת החברים – עדנה / דינה
·         לקראת אספה נוספת – הנשיאות
·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 96 ועוד
·         מתיק המכתבים
 
 
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
  
תמיד רציתי לשאול
שאלה: מה פירוש המלים 'הדרן עלך', הנאמרים בכל סיום מסכת?
תשובה: כאשר מסיימים מסכת או ספר, אנחנו מדגישים כי איננו חושבים שבכך יצאנו ידי חובת הלימוד
אלא אנחנו מתכוונים בעז"ה לחזור וללמוד את הספר הזה בעתיד, מתוך הבנה מעמיקה יותר. זו גם הסיבה לכך שבשמחת תורה, כאשר אנחנו מסיימים לקרוא את ספר דברים, אנחנו מתחילים מיד לקרוא מחדש את ספר בראשית.
ולכן בסיומו של הלימוד אנחנו אומרים: 'הדרן עלך' – כלומר: אנחנו נחזור אלייך ללמוד אותך, ומצד שני גם מבקשים 'והדרך עלן' – שגם ההבנה והידיעה של המסכת תחזור אלינו. אגב, מכאן מגיע גם הביטוי 'הדרן' בסוף הופעה, כאשר מבקשים מהמופיע לחזור אל הבמה לקטע נוסף.
בספר החיים שהמלה 'הדרן' אינה לקוחה מהמלה הארמית 'הדר' שפירושה לחזור, אלא מהמלה העברית 'הדר', שפירושה הוד. כוונת הדברים היא שההדר של המסכת נמצא על פנינו, כי רק ישראל יודעים להעריך את התורה, ולכן ההדר של התורה נמצא אצלנו, וממילא גם ההדר של עם ישראל הוא רק ע"י לימוד התורה. ספר הזכויות ח"א פרק ב)ואולם, יש שהסבירו (ר' חיים אחיו של המהר"ל,
ואולי אפשר לפרש ע"פ דבריו גם באופן אחר: הדרן עלך, כלומר שההדר שלנו - האישיות שלנו - התווספה עכשיו למסכת הזו. כל אדם שלומד את המסכת יכול להבין ולחדש בה רובד נוסף. המסכת שסיימנו ללמוד זה עתה כבר איננה אותה מסכת כפי שהייתה לפני שהתחלנו ללמוד אותה, כי בינתיים נוספה לה הבנה חדשה, ההבנה שלנו, ועכשיו גם ההדר שלנו הוא על המסכת הזו.
ובאותה מידה, גם 'הדרך עלן': הרי לימוד התורה אינו רק שכלי-הכרתי, אלא צריך להשפיע על נפשותינו.
עכשיו, שסיימנו ללמוד את המסכת הזו, גם אנחנו שוב איננו אותם אנשים שהיינו בטרם למדנו את המסכת. מכאן ואילך ההדר של המסכת נמצא על פנינו, ונוסף לאישיות שלנו.
 
השבוע זכינו, ברוך ה', לשני סיומים חגיגיים:
1.       במסגרת הדף היומי סיימנו ללמוד את מסכת בכורות והתחלנו בלימוד מסכת ערכין.
2.       במסגרת שיעור המשניות ע"ש שימי סיימנו ללמוד את סדר זרעים, ובכך למדנו חצי מהש"ס (מועד, נשים וזרעים). בשבוע הבא מתחילים בעז"ה ללמוד את מסכת בבא קמא.
בשתי המסגרות נשמח מאוד לראות פנים חדשות לקראת המסכת החדשה:
הדף היומי: בכל ערב מיד לאחר ערבית. מתכוונים לסיים את הש"ס בעז"ה ביחד עם כל עם ישראל בט"ו באב השנה. השיעור מיועד לגברים בכל הגילים גם ללא ידע קודם בגמרא.
משנה: בכל יום שני בשעה 21:00, חצי שעה של לימוד משנה והעמקה בתחומים מגוונים.
          השיעור מיועד לגברים ולנשים בכל הגילים ומכל רמות הלימוד.
 
 
הרב ירון
 
 
סיפורו של עץ – זיכרונות
"והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך לעיניהם..." (יחזקאל ל"ז)
כל סיפור מתחיל ב"היה... היה..." – סיפור העץ שלי מתחיל היה הייתה...ז"ל.
בשנות עבודתי בענף הנוי פנתה אליי לאה קורן ז"ל (לצערי כבר 16 שנים לא אתנו) וביקשה שאשתול עצי צל לאורך השביל המוליך מחדר האוכל לחדרה. החדר היה בסוף בסוף אורכו של השביל.
לאה לא הרגישה בטוב וההליכה בחום היום ללא צל הקשתה עליה. 
עוד לפני השתילה יידעתי את לאה שאורכות כמה וכמה שנים עד שעץ מגיע למימדים המטילים צל מלא.
אין בעיה.
ניגשתי למלאכה ושתלתי שלושה עצי גלדיציה (Gleditsia ): אחד מאחורי בית באר, שני מעבר לשביל ועץ נוסף קרוב לביתם של משפחת בר-נדר.
עץ זה שייך למשפחת הקסאלפיניים. מוצאו מדרום אפריקה, הוא עץ נשיר בעל עלווה ירוקה. עלי השלכת שלו ממש, אבל ממש, צהובים. נופו רחב וסימטרי והעץ הבוגר מגיע לגובה של 12 מ'. הצמיחה מהירה מאוד, העץ חסכן במים ואינו דורש התערבות בגיזום. קל לתחזוקה. פשוט אידיאלי לגנן ולסביבה.
עברו שנים, התפתחו העצים ועדיין לא מצלים די, אבל בהחלט מרשימים. שווה לעקוב ולהתרשם.
בכל פעם, בין נשירה ללבלוב, פריחה ותרמילי פירות הנראים כחרובים (שמו הנוסף של העץ: החרוב המתוק) – אני נזכרת בך, לאה.
נטעת בי זיכרונות בגן – זיכרונות נוגים.
העצים גדלו ואת לא זכית ליהנות מצילם ומיופיים.
                                                                                                   בגעגועים,
נורית סוקו
 
 
 
 
"והדרת (לא הידרת) פני זקן"  
לפני כמה ימים קבלו חמישים חברים מכתב בנוסח הבא:
הולכת ונוצרת בקיבוצנו שכבת גיל שטרם החלטנו כיצד מכנים אותה.
"בגירים" ? השם כבר תפוס.   קשישים" ? עדין לא.    "מתקששים" ? דומה למקשקשים...
"זקנים" ? אני זקן ???
ובכול זאת, התנ"ך וחז"ל מכבדים אותנו בכינוי "זקנים", אז אולי באמת כאלה אנחנו ?
אחרי ההקדמה הלשונאית ניגש לעניין.
ובכן, שכבת גילאי 65 – 80 בבארות יצחק צומחת ומתרבה ריבוי טבעי והיא מונה כבר כמעט חמישים איש. בלי לפגוע באיש, יש להודות ששעות הפנאי הולכות ומשתלטות על סדר יומנו וכל אחד מנסה למצוא לעצמו תחומי עיסוק חדשים שיעניינו אותו.
לדור הקודם, המכונה "בגירים", ארגנה הקבוצה את "אברמל'- טורס", "בית הבאר" "בית המדרש של דינה" וכדומה. שהתאימו פחות או יותר למכנה המשותף של התעניינות משתתפיו.
אולם בקבוצת הזקנים החדשה, קשה למצוא תחום התעניינות משותף לכולם ולכן לא דובר על מסגרת דומה לקודמות. נדמה שצורת בילוי אחת תתאים לרוב בני קבוצת הגיל הזאת והיא סיורי חצי יום, ללא הליכה, לאתרים מעניינים בסביבה הקרובה.
החברים שקבלו את המכתב נענו בהתלהבות ולכן נתחיל בע"ה בסיור בן חצי יום לנאות קדומים, בט"ו בשבט הבעל"ט. (יום ד' 8.2). באותה הזדמנות נחליף דעות על המשך הפעילות ואופייה ונשמח לראות מי יתנדב להוביל אותה.
גילאי 65 – 80 מוזמנים להירשם. הצוציקים בני ה 64.8 יתאזרו בסבלנות.
                          הביא לידיעון: נחום
 
שרותי דת לציבור 
אומנם ועדת דת כוועדה לא קיימת זה שנים רבות בקיבוץ, וחבל, אך השירותים הדתיים ניתנים לציבור בצורה סדירה. אני רואה כנכון ליידע שוב את החברים למי ומתי פונים לקבלת שירותים אלו.
בדיקת תפילין ומזוזות
מזוזות שאנו קונים הן כולם בגודל 10 ס"מ, שעברו גם בדיקת מחשב (סורק) אשר בודק חסרות יתרות  ומוחלפות. מי שמעוניין לבדוק המזוזות או התפילין יתקשר יום או יומיים לפני יום שישי למנחם שניאור לקבלת הנחיות.   מנחם עובד באופן סדיר בימי שישי לפני הצהריים בבדיקת תפילין ומזוזות.
יש לדעת, שצריך לבדוק המזוזות לפחות פעמיים ב- 7 שנים.
הערה: כשמשפצים דירה, נא להודיעני, כדי שבהזדמנות זו ייבַדקו כל המזוזות שבבית.  
חברים שמעוניינים לרכוש מזוזות, תפילין, טלית גדול וקטן וכו' אפשר לפנות אלי.
פתילים לטליתקטן וגדול ניתן לקבל ממני, מאסתר תמים או ממיכל וידרמן.
                                                      יעקב שניאור  
 
 
ת ג ו ב ה  
שלום לך אורלי (פלדהיים) היקרה,
השבוע שבוע אמרתי ליואב הלר ששמחתי לקרוא שורות שלו בידיעון שהזכירו והגיבו לדברייך, גם אם היו דברים נוספים ואחרים בכתיבתו. יכול להיות שהיו גם חברים מבארות יצחק שהגיבו אלייך טלפונית או במיילים.
לא כל כך רציתי להיות המגיבה מתוך הרגשה שאני כותבת יותר מדיי ומתוך ציפייה שרבים יעלו מחשבות, שאלות, הרהורים בידיעון, אבל זה לא קורה הרבה וכנראה שזה טבע רוב בני האדם.
אורלי, את נשמה יקרה. את ציונית ואכפתית אמיתית. כל כך אהבתי אותך בדברייך ובניסיון להוסיף עוד ממחשבותיהם של שניים אחרים. אין לי ספק שאם רבים רבים היו מעורבים רגשית במה שקורה לנו במדינה היקרה והאהובה שלנו, פני הדברים היו יותר טובים, אם כי גם היום יש המון דברים נפלאים שנעשים, ואהבתי וגאוותי לארץ שלנו לא קטנה מעולם ולא תקטן, חרף קשיים רבים העומדים לפתחנו.
גם העובדה שראית בנו בית שאליו את יכולה לדבר ולשטוח את מחשבותייך, טענותייך, מאוד מצא חן בעיניי.
לעצם הדברים שהעלית אני רוצה לומר לך שתנועת הקיבוץ הדתי, או בקטן, קיבוץ בארות יצחק -  ההגדרה הזאת אינה משקפת אחידות דעים בשום עניין מדיני, פוליטי, רעיוני, חברתי, ואפילו במפלס הדתיות יש גוונים רבים. לדעתי, התנועה לא יכולה לצאת בהצהרות ייצוגיות. כל אחד מאיתנו מעורב אחרת וחושב אחרת. ולכן לא יכול הקיבוץ הדתי לצאת בהצהרות גורפות. לכן הוא גם עסוק מאוד בעשייה ומאמין שהעשייה מדברת ומיטיבה, ופחות מדבר ומצהיר הצהרות קולקטיביות.
לדוגמה, כשיצאתי בליל תשעה-באב לקריאת המגילה ואמירת הקינות במאהל ברוטשילד תל-אביב, יצאתי כאדם פרטי שהיה אכפת לו. רציתי בעצם נוכחותי לחזק את אנשי המחאה שהיו שם כל הקיץ. הם היו יקרים לליבי ועדיין אני מצפה לעשייה המשכית שלהם. אני יכולה להגיד לך שאפילו במשפחתי שבה כ-10 בני משפחה בוגרים, לא הייתה אחידות דעים לגבי משמעות המחאה בקיץ. לא כולם חשבו שיש לזה מקום. כלומר, הדעות מגוונות.
אני חושבת שבנושא הדרת נשים יש מקום ליתר שקיפות. אני חושבת שבנושא קיפוח עדתי יש מקום להישמע ברבים. אין לי ספק שהקיבוץ הדתי באמת מעדיף לעסוק בעשייה משמעותית בחברה ובמדינה כתשובה לבעיות שעולות. משמע, להוציא רבים מבני הקיבוצים שלנו לשנת י"ג ביישובים שנזקקים לעזרתם; ליצור "שולחנות עגולים" לשם הידברות; לפתוח בתים לנשים במצוקה ולנערות בסיכון גבוה ועוד דברים רבים שאחד ממחנכייך הוא המוביל אותם היום – נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי.
אורלי היקרה, יישר כוחך. המשיכי ברוחך ובמעשייך. נשיקה וחיבוק חם ממני ומעוד רבים שאוהבים אותך פה בבארות יצחק.
יונה ברמן
 
 
 
 תורה ועבודה בנגב  
מה לבארות יצחק ולמועצה לשימור אתרים?
המועצה הינה עמותה רשומה ושמה המלא הוא "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל". היא  פועלת לשיקום המבנים והאתרים ההיסטוריים והצבתם, למען הדורות הבאים, כאבני דרך להתיישבות בארץ ישראל.
המועצה הציבה לעצמה מטרה להציל מבנים ואתרים המייצגים את ראשית ההתיישבות והקמת המדינה, לשקם ולשמר אותם ולהעמידם לטובת הציבור. וכן, לחנך לשימור המורשת הבנויה של הארץ. המועצה מקיימת פעילות חינוכית מגוונת להנחלת המורשת, בסיורים, בכינוסים ובימי עיון המתקיימים באתרים עצמם מעת לעת.
עם התקדמות העבודות לשימור מגדל המים שלנו והקמת אתר מורשת לידו ובעלומים, החליטה המועצה, בעצה עם הקיבוץ הדתי יוזם הרעיון, לקיים יום עיון ללימוד מורשת ההתיישבות הדתית בנגב, המיוצגת בסיפורה של בארות יצחק. מועד הכנס נקבע ליום כ"ב בשבט, הוא יום העלייה של קיבוצנו לנגב לפני 69 שנים. בכוונת המועצה לקיים בתאריך זה בכול שנה כנס שיעסוק בנושא על היבטיו השונים.
כולנו זוכרים את ימי הזיכרון בהם יצאנו בנערינו ובזקנינו לפעילויות שונות סביב המגדל.
הפעם זה לא אותו הדבר. מדובר בכנס המיועד לציבור הרחב, בו ישתתפו שוחרי תולדות ארץ ישראל וההתיישבות בנגב, מוסדות אקדמאיים, חברי ישובים וגם אנחנו. הווי אומר, אנחנו משתתפים ולא המארגנים.
הכינוס יסתיים בסיור לאתרי מורשת בסביבה, מגדל המים, סעד הישנה ופריחת הכלניות "דרום אדום".
ההזמנה חולקה לתאי החברים ונתלתה על לוח המודעות.    המתעניינים מוזמנים להירשם.
הביא לידיעון: נחום
 
"אז מה נשמע ברפת?..." 
רפת בארות יצחק היא מפעל מזון. כמו במפעל – גם ברפת יש מכונות וכללי התנהגות. במקרה שלנו המכונות הן הפרות והעגלות.
מקום נחמד לבקר בו, אבל יש לזכור שזה אינו מגרש משחקים ובעלי-החיים אינם חיות מחמד. זה עסק (ביזנס).
חברי בארות יצחק, ילדיה ותושביה מורשים לבקר בכל עת ולפעמים אפילו מוזמנים.
אבל יש לשמור על כמה כללים מאוד חשובים !
א.      ילדים עד גיל התורנות (כיתה ז') לא יסתובבו ברפת לבדם.
ב.      בשום מקרה אסור להאכיל את הפרות, את העגלות ואת הכלבים – לא בעשב או כל מזון אחר.
ג.       אסור לגעת בבעלי החיים – בעיקר לא בעגלות.
ד.      שמירה על הניקיון – חובה !
אי- עמידה בכללים בסיסיים אלה גרמה וגורמת לנו נזק רב, צער לבעלי-החיים וגם מאוד מעצבנת – בעיקר אחרי שבת (שבה רבים יותר המבקרים).      אנו מבקשים מכולם לשתף עמנו פעולה. בתקווה לטוב,
אורי רזניק – מנהל הרפת
 
 
נוחה שמיר ז"ל   
נוחה הצטרפה אלינו למשפחה, לפני כ-15 שנה. עם נישואיה לאבא.
בברכה לרגל נישואיהם בחרנו לצטט מהשיר גלגל ענק (שמרית אור):

           אדם בונה ביתו בדם ויגע מלילו ויומו
           ובסופה עזה, ממש בן רגע חרב עולמו.
           עוד שנה ועוד שנה הזמן הוא גלגל ענק
           ומחר עוד יום שממרומיו נדאה למרחק.
           מעגל נפתח בכל שנה ומעגל נסלח בכל שנה
           ואם דבר לא השתנה מחר ודאי נצחק.
           מעלה כשזה טוב ולא נורא כשמטה, אם זה רע -
           תמיד יש עוד ברירה - הזמן הוא כמו גלגל ענק.

אבא ונוחה שפעמיים חרב ביתם תרתי משמע לימדו אותנו שתמיד יש עוד ברירה ...
 
נוחה, את המשכת גם לאחר שאחרי כשנתיים בלבד נפרדת גם מאבא.
פתחת מעגל חדש בהרצליה, ותמיד היה בך את ה"מחר ודאי נצחק", וההומור הזה נשאר אפילו בימים האחרונים הקשים ביותר.
 
ההיכרות שלי איתך, הייתה כולה בסימן סגירת מעגלים.
עלייך ועל זלמן שמעתי מילדות כאחד משני הזוגות שנישאו בחגיגה משותפת עם הוריי בבארות יצחק בנגב.
אח"כ פגשתיך כמורה המחליפה למורתי שיצאה לחופשת לידה בביה"ס בנחלים.
שום דבר לא הכין אותי להמשך...
כשאבא סיפר לי על כוונתכם להינשא, זיכרון הפרידה מאמא היה כ"כ טרי. היה בי חשש מעוד התקרבות ועוד כאב של פרידה. שמחתי בשביל אבא שמצא עניין ושמחה חדשה בחייו, והבטחתי לעצמי "לשמור מרחק".
עם הזמן שעבר, הביקורים בהרצל 88, הטיולים המשותפים עם הילדים למכולת השכונתית, כשאבא צופה בהנאה, סבתא נוחה הפכה לעובדה קיימת, "מוסד", הילדים ראו בה סבתא לכל דבר, אהבו אותה, כיבדו אותה, ובהמשך – דאגו לה.
אבא ליווה בנחת את הקשר שנטווה בינך ובין משפחתי שלי ועםמשפחתנו המורחבת, ובאותה מידה שהיית לו נחמה אחרי לכתה של אמא, היית לנו נחמה בחלל שמילאת בחיי נכדיו.
 
לאט לאט התחזק גם הקשר שלי איתך.
בשבילי היית סמל של יציבות, פיקחות, עקשנות במובן החיובי. שתי רגליים על הקרקע גם כשכבר לא יכולת לעמוד. ובעיקר אכפתיות – התעניינות אמיתית וכנה בכל הסובבים אותך.
וביחד עם הקשר החם והנפלא שהיה לך עם כל בני המשפחה הנהדרת הזאת שבנית, ידעת לתת גם לנו תחושה שיש לנו מקום חם בליבך.
 
  
 
השיר אותו ציטטתי בהתחלה מסתיים במילים:
                אדם אוהב תמיד בתום ולהט ביומו ולילו
                פתאום כמו רוח פרא לא נודעת נעלם חלומו.

זכות גדולה היתה לי, נוחה, להכיר אותך מקרוב, תודה שהיית שם בשבילי תמיד.
תודה שהיית סבתא לילדיי, ותודה על הנחמה והמנוחה שנתת לאבא ז"ל בתקופה הקשה של חייו.
                                                                            מילכה
 
 
 
גולני שלי... 
לפני למעלה משלושים שנה התגייסתי ל"גולני". הייתה לי זכות ואולי גם מזל להיות בפלוגה עם אנשים מאד מיוחדים ומגובשים ששמרו על קשר מאז ובמשך כל השנים, גם עם המשפחות השכולות (ויש לא מעט מהפלוגה).
כל שנה בסביבות ל"ג בעומר הפלוגה נפגשת, בכל פעם במקום אחר (גם אצלנו) והשנה הוחלט לציין שלושים שנה למלחמת שלום הגליל באירוע גדול ומכובד. לצורך זה הוקם צוות של כ 15 אנשים שיכינו את האירוע.
אנחנו בקשר עם מוזיאון גולני, משם קיבלנו הרבה חומר. מארכיון צה"ל השגנו מסמכים ותחקירים שנכתבו מיד לאחר הקרבות (כפר סיל, בחמדון, שדה התעופה של ביירות ועוד), אבל האינפורמציה המרובה והטובה ביותר היא מהזיכרון האישי והמבט של כל חייל וחייל. יצרנו קשר עם לוחמי שריון, "וולקן" (נ"מ) והנדסה קרבית שלחמו איתנו וגם מאנשיהם נפלו רבים.
על האירוע עצמו שיתקיים בע"ה באייר בבא"ח של גולני - יסופר בנפרד.
אדיר חרובי (ערוץ 10) לקח על עצמו לכתוב ולהכין תסריט על הפלוגה וקורותיה במלחמת לבנון, שמתברר שהיו יוצאי דופן בפעילות הצבאית במלחמה ההיא.
לצורך כך יתקיימו צילומים אצלנו בקיבוץ בשבוע הקרוב בימים ראשון, שני ושלישי במועדון לחבר ובסביבתו. צוות הצילום והחיילים המתראיינים יאכלו ארוחת צהריים בחדר האוכל.
אפשר לבוא (בשקט!) לשמוע ולהתרשם מהסיפורים ומהחוויה המיוחדת של גולני.
גולני הוא לא רק שלי, הוא של כולנו, ואני מבקש להודות לאגף החברתי ולורד על הנכונות לארח, ושלא תהיינה עוד מלחמות!
אהרון גל
 
 
 
  
באספת החברים   כ"ג בטבת תשע"ב 18.1.2012
בהשתתפות יהושע מוזט, נציג המזכירות הפעילה של הקבה"ד, דנו בשני נושאים תנועתיים העוסקים בהרחבת מעגל היישובים (נושא 2) ומשפחות התושבים בקיבוצים (נושא 1) הקרובים בהשקפות עולמם לדרך הרעיונית של הקבה"ד ואשר מעוניינים להצטרף למקבלי השירות של מחלקות מזכירות הקבה"ד, ברמות שונות, ובתשלום.
 
1.    קשרי גומלין בין תושבי הקיבוצים לתנועת הקיבוץ הדתי
יהושע:  40% מאוכלוסיית הקיבוצים היום הם תושבים, ללא קשר מוגדר לתנועה. הצעת המזכירות הפעילה למזכירות המורחבת נותנת מענה (חלקי) לרצון לבטא את הזדהות תושבי הקיבוצים עם ערכי התנועה על ידי הצטרפות ל"מועדון הקיבוץ הדתי", ומאפשרת לתושבים ליהנות מהשירותים שמספק הקיבוץ הדתי בתחום החינוך, הכנה לשירות צבאי, ליווי חיילים בשירות, קורסים וימי עיון ופעילויות אחרות בנושאי חברה ותרבות, עיתון "עמודים" ועוד.  הקיבוץ הדתי מעוניין בתוספת חברים ל"מועדון הקבה"ד" כדי להגדיל את מספר המזדהים עם ערכי התנועה ואת התומכים בדרכנו הרעיונית, וכן להסדיר את היחסים הכספיים בין התושבים לבין התנועה.
ההצטרפות היא של כל בית אב הבוחר בכך וכרוכה בתשלום של 30 ₪ לחודש (בשנת 2012. נתון לשינוי בעתיד). התשלום הוא באחריות חבר המועדון ויועבר למזכירות הקבה"ד באמצעות קיבוצו של התושב.
ההצעה אינה מושלמת, אך הטובה ביותר שניתן לגבש היום.
נשאלו שאלות רבות והובעו דעות בעד ההצעה ונגדה.
האספה ייפתה את כוחם של נציגינו במזמו"ר (נחום ברוכי ומילכה מיור) לתמוך בהצעה.
 
2.    "חבר עמית" בתנועת הקיבוץ הדתי
יהושע: הצעה זאת אינה מקבילה להצעה הקודמת. היא מבקשת להגדיר את זיקת היישובים הציוניים-דתיים השיתופיים החקלאיים (קיבוץ, מושב שיתופי), כיישובים, לקיבוץ הדתי. ישובים אלה מעוניינים לבטא את קרבתם לדרך הציונית דתית של תנועת הקיבוץ הדתי וליהנות מעזרת התנועה במתן שירותי חברה, תרבות, חינוך, דמוגרפיה, משק וכלכלה שונים. הקבלה כ"עמית בתנועת הקיבוץ הדתי" היא על פי בקשת אספת החברים של היישוב המבקש. ההצטרפות אינה מקנה זכות ייצוג במוסדות התנועה. היא כרוכה בתשלום מס על ידי היישוב. ההזמנה מופנית ליישובים המגשימים את ערכי הליבה של תנועת הקיבוץ הדתי כפי שנוסחו על ידי מועצת הקבה"ד.
היום יש שני ישובים העשויים לרצות מעמד זה, וייתכנו עוד אחרים.
נשאלו שאלות רבות והובעו דעות בעד ההצעה וכן חששות מפני השפעת ישובים השונים מאתנו.
גם בנושא זה ייפתה האספה את כוחם של נציגינו במזמו"ר (נחום ברוכי ומילכה מיור) לתמוך בהצעה.
 
רשמה: עדנה   הביאה לידיעון: דינה אמיר
 
  
אסיפות חברים 
בשבועיים הבאים תתקיימנה בע"ה שתי אסיפות:
 
א.  ביום רביעי א' בשבט תשע"ב 25 בינואר 2012
בשעה 21:00 בחדר האוכל
        על סדר היום:
              תכנית המשק לשנת 2012 – חוברת התכנית חולקה בתאי הדואר.
 
 
ב.    ביום ראשון ה' בשבט תשע"ב 29 בינואר 2012
                        בשעה 21:00 בחדר האוכל
        על סדר היום:
1.    המשך דיון בתכנית המשק לשנת 2012
2.    דו"ח מצב תכנית הפנסיה של חברי בארות יצחק:
                     א)   אישור דו"חות פנסיונים 2010
                     ב)   בחירת נציג ציבור לועדת פנסיה
במידה ולא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות,
תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה
והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.
נשיאות האסיפה
 
 
                 לרחל הלר
         לטובי וניצה ולכל המשפחה
                               מזל טוב בהולדת התאומים
                                  בן ובת לגלעד וגלית!  
 
 
פרס יו"ר הכנסת ל"בסוד שיח"
במעמד מכובד בטרקלין הכנסת, כשמאחורי הבימה פרוס על פני כל הקיר ציורו הרקום של שאגאל שבו באה לידי ביטוי דרכו הייחודית של עם ישראל, קיבלה עמותת "בסוד שיח" את "פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים בתחום פעילות לגישור וסובלנות וצמצום הפערים בחברה". בדברי ברכתו הודה שמוליק דרורי (ראש צורים), מראשי העמותה, למזכירות הקבה"ד על שהיא מעמידה לרשות התכנסויות העמותה את משרדיה. בנימוקי השופטים נכתב: "'בסוד שיח' הוא ארגון מתנדבים הרותמים את המיומנויות שלהם ואת ניסיונם המקצועי כמשאב לקידום דיאלוג וגישור בין קבוצות קונפליקט בחברה הישראלית, במטרה לחזק את הסובלנות בין בודדים וקבוצות בחברה. העיקרון המנחה את פעילות העמותה הוא כי דיאלוג מתמשך בשדרות החברה הוא הכרחי להמשך קיומה והתפתחותה, מהווה 'חמצן' לחברה, ומאפשר לה זכות קיום, התחדשות ויצירה מתוך השיח ועל רקע השסעים".
ברכותינו לשמוליק ולכל חברי העמותה!
 
הוועד המנהל של המועצה הלאומית לשימור אתרים
כ- 20 חברי הוועד המנהל של המועצה הלאומית לשימור אתרי מורשת בישראל ערכו ביקור מקיף באתר בארות יצחק שבנגב. האורחים זכו להסברים מנקודות מבט מגוונות: צביקי פורת (עלומים, ראש צוות הביצוע של עבודות השימור והשיקום) סיפר על ההיסטוריה של הקיבוץ ושל האתר; אלון שוסטר (מפלסים, ראש המועצה האזורית שער הנגב), תיאר את השתלבות האתר בפעילות לפיתוח התיירות היישובית-חקלאית בה נוטלים חלק כל ישובי האזור; רפי בביאן (עלומים, רכז הביטחון של המועצה האזורית שדות נגב), הציג את אירועי הביטחון המתמשכים מאז ועד היום, ונחמיה רפל עמד על ההיבט התנועתי בשימור האתר ובבניית אולם המורשת והזיכרון. בחדר האוכל של עלומים נהנו האורחים מארוחת צהריים נהדרת, ומהאפשרות לקיים במקום את ישיבת ההנהלה שלהם.
 
אנדרטת חללי הקיבוצים
בגבעות ג'וערה, בקרחת יער שבין הקיבוצים עין השופט ומשמר העמק, הושלמה הקמת "אנדרטת הקיבוצים", שהיא "אתר הנצחה לחללי הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל". האנדרטה עשויה בדמות מגדל מים ותצפית, וממנה מבט נפלא לכל ישובי עמק יזרעאל וההרים העוטפים אותו. ליד האנדרטה הוצבו לוחות אבן גדולים, ועליהם חקוקים שמות כל חללי הקיבוצים שנפלו מאז ימי טרום המדינה וגדודי הבריגדה. לפי דרישתנו נוסף תאריך עברי לציון שנת נפילתו של כל חייל. המלאכה לא תמה: ביחד עם חברים מהתנועה הקיבוצית אנחנו עמֵלים על בניית מסלולי טיול ותוכניות חינוכיות, במטרה למשוך צעירים ומבוגרים, ילדים ותלמידים, לבקר באתר.
                         שבת שלום
                                               נחמיה רפל
וחברי המזכירות הפעילה
 
 
 
כ ל ב ו ד ף
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אוריאל אמיר
אחות תורנית: שלי ספיר – פלאפון 61999
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
שינוי בזמן הסעודה
החל מהשבת, פרשת "וארא",  סעודת ליל שבת בחדר האוכל בשעה 18:30
מכונת השטיפה תעבוד בשעות 19:30 עד 21:30   נא להחזיר כלים עד 21:15!!
ג'ניפר
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
מדריכים למחנה "מושבה"  
לידיעון מצורפת הודעה על אפשרות להדרכה במחנות הקיץ של תנועת בני-עקיבא בארה"ב.
להלן כמה מלים שכותבת סנדי גולדמן (קיבוץ שלוחות), בוגרת התנועה:
"שלום לכולם,
כמו בכל שנה, בני עקיבא צפון אמריקה מחפש מדריכים ואנשי צוות למחנות הקיץ CAMP MOSHAVA - ‏‏.
כל מי שהשתתף יכול להעיד על כך כחוויה בלתי נשכחת ושווה.
שימו לב, רשום במכתב שצריך להירשם עד 12.01 (שזה יום חמישי שעבר) אבל כאמור, יש לנו עוד זמן קצר. חשוב מאוד לשלוח לפחות את טופס ההרשמה למעיין במייל  maayan@moshava.org‏ בהקדם.  אפילו ללא ההמלצות.
הראיונות יהיו ביום חמישי 2.02 וגם ביום ראשון 5.02 בירושלים.  אפשר גם לשלוח מייל למעיין עם שמכם ולבקש לשמור מקום עד שיהיה זמן לשלוח את טופס ההרשמה.
ניתן גם לדבר עם יוסף פרנקל אחד מראשי המשלחות והוא יענה על השאלות  שלכם.  מספר הפלאפון שלו:  054-639-6514.
מאוד חשוב שתהיה השתתפות של הצעירים מהקיבוצים!! ‏ הנסיעה למחנה היא בין התאריכים 2.6- 23.8 השנה (ואפשר להישאר יותר זמן בארצות הברית ולטייל),   קחו את זה בחשבון ותוודאו שאתם פנויים.
                                                                                                                  בברכה,
סנדי
%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%
ג ש ם   ב א
אנחנו ממשיכים בשמחה ובתודה לקב"ה לדווח על כמויות הגשם. בשבוע החולף נוספו לנו כ-13 מ"מ ובסה"כ בינתיים בורכנו ב- 332.6 מ"מ. כן ירבו !  
 
 

 

AtarimTR