ידיעון 2761 פר' בשלח שבת שירה

 

בס"ד י' בשבט תשע"ב
 
שבת שירה – בשלח
 
 
16.54
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית עם מקהלת הגברים
 
 
 
קידוש לכבוד שבת שירה – בבית שפירא
17.05
מנחה, קבלת שבת,
   ערבית, דרשת הרב     
11.00
שעור במשניות – בשטיבל
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.30 – 21.30
נא להביא כלים עד 21.15
13.00
מנחה גדולה
15.45
שעור בדף יומי
16.30
נשים אומרות תהילים – בבית סעדון
16.30
מ נ ח ה
17.55
ערבית, הבדלה
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד' ו'            06.00
 שחרית ב' ה'                     05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל     13.30
 מנחה בבית הכנסת             16.30    
 רבע לערבית                      19.45
 ערבית                            20.00
 
 
ל ו ח   ה ש ב ו ע
 
יום ראשון
17.00
צ'י קונג לבגירים
ספרייה
19.00
גדולי המחשבה הישראלית
חדר עיון
21.00
ישיבת מועצה
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
21.00
אספת חברים
חדר האוכל
21.15
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שלישי
09.00
מפגש בוקר לבגירים
מועדון לחבר
16.30
מחפשים את המטמון לט"ו בשבט
 
18.30
ארוחת ערב בחדר האוכל
 
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
יום רביעי
 
מפגש ערבית לבגירים לא יתקיים
 
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון לחבר
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
                                     ק ר א ת ?                                 מ ח ז ר ת !
 
 
 
 
"מצווה גדולה להיות בשמחה"
 
רצינו לשתף אתכם בשמחת נישואי נכדנו ליאור ובשבת שבע הברכות שהייתה מרוממת , מרגשת וחמה (למרות הקור), ובעיקר שבת משפחתית מאחדת ומייצגת את כל מגוון עם ישראל: גוונים של גיל, (מטף
ועד זקן) דת ועדות.
חלקכם הגדול מכיר את ליאור שכשמו כן הוא: תמיד באור ובשמחה. ובברכה שברכנו אותו נאמר: "ליאור, נקראת גם נפתלי ע"ש אבא של סבך אליעזר שנפטר ביום חתונתו של ירון אביך, ראשון בנינו שנישא.
"נפתלי איילה שלוחה הנותן אמרי שפר" - "נמשל לאיילה, זריז במלאכתו להפיץ דברי תורה ובשורות טובות". "נפתלי שבע רצון ומלא כל טוב וממנו תבוא בשורה לכל עם ישראל". "בביתו של יעקב נפתלי הוא השומר על ההרמוניה והשלמות."
ברשותו של בננו (או שלא ) נביא ציטוט קצר מהברכה שברכו את ליאור הוריו ירון ורווי , ברכה שבוודאי נוגעת ברגשותיהם של כל מי שילדיו פורשים כנפיים:
" כבר שבוע מאז נענדה הטבעת - שם ריחפנו קצת שנינו בתוך אגדה,
ועוצמת השמחה קצת הדחיקה, מדעת - שמיסוד החיבור – גוזר גם פרידה.
הפרידות שלכם מילדות ומקן ירוככו בפגישה לאין קץ ביניכם,
אך פרידה ראשונה שלנו- מבן - איך נעכל איך נתנחם?   (וכמאמר ענהאל- השם ירחם) ".
נאחל לכולנו רוב שמחות, הרמוניה ושלמות בביתנו הפרטי והציבורי.
מיכל ואליעזר שפיר
 
מה בגיליון?
·         תמיד רציתי לשאול – הרב ירון
·         יוס'ק וינד ז"ל – נורית ורותי
·         משלחנה של המזכירה – ורד סוקו
·         הביקור בחצר – יפת שדיאל
·         בן משק עושה בגדול – עופר שפיר
·         איכות הסביבה במספרים – יוסי שניאור
·         לקראת ישיבת המועצה – אביעד ישראלי
·         דק מן הדק – יהונתן שרמן
·         לקראת אספה – הנשיאות
·         תרבותנו – אורטל לנדה
·         בקיבוץ הדתי: עמוד"ש 98, הזמנה לכנס
·         מהנהלת החשבונות – יצחק שניאור
·         חידות ירוקות – מעלון קב' עלומים
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
     נר זיכרון !
     יוסף – יוס'ק וינד ז"ל – י"ז בשבט תשל"ב
 
 
 
תמיד רציתי לשאול
שאלה:   מדוע שירת הים כתובה בתורה באופן שונה משירת האזינו?
תשובה:  הגמרא (מגילה טז, ב) אומרת שישנם שני אופנים לכתוב שירה בתנ"ך:
רוב השירים נכתבים אריח (שהוא הכתוב) על גבי לבֵנה (החלק הפנוי) ולבֵנה על גבי אריח – כפי שמופיע בשירת הים: 
 
אבל ישנם שני שירים שמופיעים בצורת אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה, והם בעצם שתי רשימות: עשרת בני המן (אסתר ט) ומלכי כנען (יהושע יב):
 
ומסבירה הגמרא שכשבונים בניין ורוצים שהוא יחזיק מעמד יש לבנות אותו כמו שירת הים, אריח על גבי לבֵנה, אבל כשמניחים את הלבֵנים אחת על השניה – כפי שזה מופיע ברשימת מלכי כנען ובעשרת בני המן, בניין כזה לא יכול להחזיק מעמד. ולכן, כדי שלא תהיה תקומה לנפילתם של מלכי כנען ובני המן, נכתבו הרשימות הללו באופן זה.
ואולם, גם בשירת האזינו הכתיבה היא אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה. והסביר האבודרהם (על פורים) שהסיבה לכך היא בגלל הפסוק: "כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם" – וכדי שלא תהיה תקומה לשופכי דם נקי.
הערה מעניינת נוספת על שירת הים:
ברוב ספרי התורה הפסוקים האחרונים בשירת הים כתובים כך:
ויש בכך המחשה חזותית לכך שהמים משמשים חומה לבני ישראל משני הצדדים שלהם...
הרב ירון
 
 
יוס'ק וינד ז"ל – 40 שנה לפטירתו 
לשכוח אדם / יהודה עמיחי
לשכוח אדם הוא כמו
לשכוח לכבות את האור בחצר,
ונשאר האור דולק גם ביום,
אבל זה גם לזכור - על ידי האור.
אנחנו זוכרות !
אבא, אתה היית האור שלנו, זרקור שלאורו גדלנו וגידלנו את נכדיך. בכאב גדול כבה לנו האור לפני 40 שנה. הניצוץ לא כבה. אנחנו מזכירים, אנחנו זוכרים ולעולם לא נשכח !
האור שלך ילך אתנו עד סוף דרכנו, עד שיכבה אורנו.
במלאת 40 שנה לפטירתו של אבא – יוסק בן חיים צבי הכהן ז"ל – אנחנו רוצות להביא קווים לדמותו שנורית כתבה במלאת 20 שנה לפטירתו:
"במלאת 20 שנה לפטירתו שלאבא ז"ל פניתי לארכיון הקבוצה להעלות זיכרונות, להיזכר, ואולי אפילו לשתף את הדור שלא ידע את יוסף – אבי יוס'ק ז"ל.
אוסף התעודות מעיד על ציוני דרך בחייו של אבא. עלה לארץ בשנת 36' – תעודת מסע במקום דרכון.
פנקס חבר בברית חלוצים דתיים (36'), תעודת זהות משנת 40', פנקס מגויס לשירות העם, תעודת זכאות לענידת אות ההגנה (48'), טופס שליחת חולה למרפאה לביקורת אחרי פציעתו במלחמת השחרור (48').   קטע מעיתון ביידיש בו מתפרסמת ברכת מזל-טוב להולדת מוטי, בזמן שליחות בארגנטינה (63').
כשדפדפתי בעברו דרך עיתוני הקיבוץ של אז – "קול ברמה" משנת 40', "דעות" (44') ו"דף ידיעות" (52') – התרשמתי מהפעילות הציבורית בה עסק בחייו. שליחות חשאית לקפריסין להביא עולים (שנת 48'), ציר למועצת הקיבוץ הדתי בעין הנצי"ב עם יהודה אהרן ז"ל, מנהל האולפן (57'), שליחות לארגנטינה (שנת 60'), ובין השורות המלצה לאישור שליחות קצרה לצרפת – האסיפה מצביעה נגד. חבר בוועדות (בית הכנסת, ועדת חברים, יו"ר המועצה, ועוד ועוד)."
כדברי שמעון פורשר בהספד לאבא: "בגישתנו ואמונתו הבסיסית של יוס'ק ז"ל הוא לא רצה להבדיל בין עיקר לטפל, כי כל מעשה חשוב. הוא לא רצה להבדיל בין עליונים לבין נחותים, כי כולם חברים בני סגולה.
וכן לא רצה להבדיל בין קודש לחול, כי הכל קדוש".
 
ונורית ממשיכה:
"קולו העמוק והחם בניגוני 'כל נדרי', 'ונתנה תוקף', עוד נשמע באוזניי.
שירה של רחל מבטא היטב את הרגשתי ביום זה:
התשמע קולי – רחוקי שלי / התשמע קולי – באשר הנך.
קול קורא בעוז – קול בוכה בדמי,   ומעל לזמן מצוה ברכה...
 
אז תגיד לנו אבא: איך לעצור את הדמעות?    אנחנו מתגעגעות.
רותי לבל – נורית סוקולובסקי
האחיות לבית משפחת וינד.
 
משלחן המזכירה 
שבת "בשלח" – שבת שירה – מסורת אצלנו בקהילה!
מזה כמה שנים אנו נהנים ממקהלת הגברים בשבת שירה. ההכנות מתחילות כמה חודשים מראש כשמאשרים את התקציב לפעילות, בוחרים מנצח ומגייסים את החזנים השונים...   לפני כמה שנים, כשעדיין גרנו בבית הישן, התרגשתי בכל פעם מחדש כשהקולות מהמועדון היו מגיעים אל חלון ביתי.     
שבת שירה בבארות יצחק הפכה למסורת. השבת נהנה ממקהלת החזנים בתפילות ומקידוש משותף.
יישר כוח לכל העוסקים בארגון השבת – ענף המזון, סידור אורחים, מקהלת הגברים וועדת תרבות!
 
מטה מול מטה
רשמו ביומנים!  ביום שני כ' בשבט  13.2.2012 נקיים מפגש בו ישתתפו חברי המזכירות הפעילה של הקבה"ד וחברי בארות יצחק. בחלק הראשון של היום נסייר בענפי המשק השונים ובאזור המגורים. בחלק השני של היום ייפגשו חברי המזכירות הפעילה עם חברי מזכירות בארות יצחק. בחלק האחרון, בשעות 17.00 – 18.30  תתקיים שיחה פתוחה אליה מוזמנים כל חברי בארות יצחק. נוכחותכם חשובה!
 
אסיפת חברים – תוכנית משק 2012.
ביום ראשון בערב נפגשנו לאסיפת המשך על תוכנית המשק, שבה השתתפו למעלה מ-85  חברים.
הצגנו שוב את התוכנית לשינויים בתקציב האישי, את הצעת המזכירות לבונוס בגין קיום תקנון עבודה, וקיימנו דיון בנושא. בע"ה ביום שני נמשיך את הדיון ונקבל החלטות.
                                                                                          עד כאן להפעם,
ורד סוקולובסקי – מזכירת פנים
לסבתא רבתה רחל הלר ולכל המשפחה   
מזל טוב בהולדת הנין
 נכד למלכה ושמואל שחק   בן לאסתר ויעקב שחק       
 דור ישרים יבורך
 
במרפאה – בשבוע הקרוב
יום ראשון:        אחות 12.00 – 15.00       רופאה 13.30 – 15.30  
יום רביעי:         אחות 13.00 – 16.00       רופאה 13.30 – 15.30
יום חמישי         אחות 07.00 – 12.00       רופאה 09.00 – 12.00
                      כולל לקיחת בדיקות.
 
האחות ריקי בן-דוד הפסיקה את עבודתה במרפאתנו. בשלב זה תעבודנה אחיות מחליפות עד להשמת אחות קבועה.   כמו כן, מתוכנן שד"ר ליאורה תחזור לעבוד כאן כמקודם, בימים שני, רביעי וחמישי.
ועדת בריאות
 
הביקור בחצר  
ליום בו נפתחו ארובות השמיים אף מעבר למה שהורגלנו בשנים האחרונות, נקראנו ילדי כפר עציון להתייצב באחד מהמקומות היותר משמעותיים לסיפור חיינו.
התייצבנו, מספר לא מועט מאיתנו, כמו 'גדולים' (גם בגיל) לפגישה, אחת מיני רבות שתכליתה: הסרת הלוט מעל השלט שהוצב בפאתי חורשת עצי אשל הממוקמת בשכונת יפו ג' של היום, ומה שאנו הכרנו בשנים עברו כ"החצר הגדולה" במתחם בג'בליה שבו התגוררנו בשלהי שנת תש"ח, והנמצא בפאתיה הדרום מערביים של יפו.
המועצה לשימור אתרי מורשת בשיתוף עיריית תל אביב ואגודת בני גוש עציון חברו כדי לשים גם את המקום הזה על מפת האתרים הראויים לשימור בזכות סיפור ילדותנו. באירוע השתתפו מלבדנו, כמובן, גם הפרופסור אדריכל מר סעדיה מנדל שמכהן כיו"ר המועצה, האדריכל מר שמואל גילר שעיצב את המקום למה שהוא היום, ועוד חברים טובים ומסורים שמשקיעים זמן בעזרה לגורמים העוסקים בשימור האתרים. 
עמיה ליבליך בספרה "ילדי כפר עציון" הגדירה אותה: "חצר הילדות שהיוותה מעין מרחב מעבר בין כפר עציון שאיננו לבין העתיד הנכון לכל אחד ואחת מהם בדרכו או בדרכה". אינני זוכר אל נכון ממתי, או מי הגה את השם הזה לראשונה: "החצר הגדולה". אך וודאי הוא שבאותם זמנים לנו, כילדים, היא נראתה גדולה בממדיה יותר מאשר היום. למעשה, גדולתה התבטאה אז גם באפשרות שניתנה לנו לגלות בשטח הגדול תחושה של מרחב שנמנע מאיתנו בהיותנו במקומות הסגורים שבהם עברנו בנדודינו. החל מן הצפיפות הבלתי נסבלת והטראומטית במשוריין בעת הפינוי החפוז מכפר עציון, אל ההמשך של כמעט הסגר בין החומות המגוננות בעת השהייה במנזר רטיסבון בירושלים מוכת ההפגזות במלחמת העצמאות. גם לאחר הירידה לשפלה בעת ההפוגה הראשונה, כששיכנו אותנו במבני בית הספר "נצח ישראל" בפתח תקווה, לא הורשינו לצאת לרחובות הסמוכים, מתוך חרדה מובנת של האמהות לביטחוננו. וכך, כשהגענו לגבעת עליה הייתה היציאה לפעילויות בחצר הגדולה פריצה למרחב מתוך ההסתגרות שנכפתה עלינו עד אז.
מחיינו בחצר המיוחדת הזאת, כולל היכולת היצירתית ורבת הדמיון שלנו באותם ימים, נותרו רק הזיכרונות. והכול כתוב ומתועד בספרה של עמיה.
שני אירועים מרכזיים וטעונים נטועים בזיכרוני מתקופת גבעת עליה והחצר הגדולה.     
ביום בואנו, בספטמבר 1948, כשירדנו מהמשאיות שהביאו אותנו למקום, המבוגרים שהיו איתנו התחילו להוריד את מעט הציוד שהבאנו, ואנו הילדים נרתמנו - ואני קצת יותר מבן ארבע - ככל יכולתנו לעזור. לקחתי איזה כלי שהיה שייך למטבח על מנת להביאו למקום הריכוז. פתאום חשתי כאב חד בכף הרגל. התברר שהשטח החולי בו חנו כלי הרכב היה מלא בצמחי הדרדר של סוף הקיץ זמן שבו הצמח שולף קוצים ארוכים ומזמין יחפנים דוגמתי להתכבד ולהתרשם. תמיד הלכנו יחפים, אבל מעולם לא עברה דרכנו בשדה קוצים שאופייני כל כך לשטח החצר הגדולה בה היה חול וחול וחול... לנו היו זכורים סלעים ופרחים מהבית שחרב.
הזיכרון השני דווקא קשור יותר למקום שהוא סיבת ההתכנסות שלנו היום - החורשה שניטעה בשטח שכונה על ידינו 'החצר הגדולה'.
אופן הפעילות שלנו בחצר המשחקים הזאת השתנה ככל שעבר הזמן. אנו בגרנו, חלק מהזמן שבו היינו משחקים בה הומר לזמן שהותנו בבית הספר ובגנים. גם מספר הילדים שהיו משחקים בה נתמעט, שכן חלק מהמשפחות בחרו להמשיך את חייהן במקומות אחרים ועזבו את המתחם.
 
 
 
אם איני טועה, בסתיו תשי"ד, כשחזרנו יום אחד בצהרי היום מבית הספר תחכמוני בבת-ים - שם למדנו - מצאנו את החצר הגדולה חפורה כולה לאורכה ולרוחבה בבורות רבועים ועמוקים. הסבירו לנו שהעירייה החליטה לשנות את מראה המקום, שצימח קוצים וחרולים במרבית השנה, ומגרש המשחקים הקבוע שלנו יהיה מעתה לחורשה. היום מכנים זאת "ריאה ירוקה". ואני גם זוכר שמאוד כעסתי שבכלל לא שאלו אותנו, ובוודאי שהעצים הללו, לכשיינטעו, יהיו רק מטרד ויפריעו למשחקינו הרבים שם.
והנה, אותה שנה התאפיינה בכמות משקעים רבה בחודשים שבט ואדר. הבורות נמלאו מים עד גדתם ומי הגשמים שזרמו סחפו את ערימות העפר שנערמו בשוליהם חזרה אל תוך הבורות. כך שהנטיעות שתוכננו על ידי היזם במועד המתוכנן לא יצאו לפועל. מאחר שניחנו ביכולת יצירתית להפוך כל דבר בסביבה לאתר משחקים מלבב, שימשו עבורנו המים שנאגרו בתוך הבורות לאגמים שבהם הושטו כסירות ורפסודות, קרשים ולוחות עץ שנסחבו בהיחבא מהנגרייה של יהודה לביא זכרו לברכה. שתילי העצים שהיו מיועדים להינטע נשארו זנוחים בשטח וניטעו בתקופה מאוחרת יותר. מאחר שהיו אלו ייחורים בוגרים ולא שתילים, הם החזיקו מעמד עד לנטיעתם, אך קצב השתרשותם בקרקע ולבלובם היה איטי למדיי.
על שלט עץ פשוט בקדמת החלקה שברחוב אריסטו נכתב: "חורשת עציון". השם שניתן לחורשה היה די מתבקש. יותר בשל עצם מגורינו שם ולא בהכרח כמה שנועד להנצחת הסיפור. השנים שעברו על העצים בחורשה לא היטיבו איתם. להקות הארבה שפשטו על האזור בחודש נובמבר 1955 לא הותירו לעצים המסכנים בתחילת דרכם כל סיכוי להתפתח לכדי חורש מרשים, וכך החורשה נותרה בעליבותה במשך זמן רב.
מסתבר שעץ האשל הוא בעל יכולת שרידות וחוסן רב, כפי שניתן להתרשם מהתפתחותם עד כה.
במשך השנים עברה החורשה גלגולים רבים וכן חל שינוי ביחס למה שהמקום צריך להיות. מראה האתר כיום, היה מי שחשב שהמקום והחורשה ראויים לקצת יותר משלט. האדריכל מר שמואל גילר שנקרא למשימה, השקיע וגילה יכולת רבה בתכנון העיצוב הסביבתי המשלב את השטח כאתר ירוק המלבלב ומלבב ומזמין תושבים ואורחים הנקלעים למקום לגן שבו יכולים מבוגרים לשוח, לנוח, ליהנות ולהשאיר לילדים את המרחב למשחקים כפי שנהגנו אנו. אני מקווה ומלווה בתחושה שדיירי הסביבה ידעו לשמור ולהוקיר את מה שהמקום מסמל.
הפגישה ב"חצר הגדולה" החלה בהתכנסות במבנה ששימש אותנו ומשמש גם כיום כבית כנסת. נאמרו שם דברים שהעלו על נס את פעילותם הברוכה של פעילי המועצה והאופן שבו גילו לראשונה את סיפור המקום, איך הפכה החצר לחורשה בגלגוליה השונים. כמו כן העלינו גם אנו מעט זיכרונות מתקופת שהייתנו במקום ושחלק מהם קראתם בשורות שלמעלה. את הפגישה הנרגשת בבית הכנסת חתמו - איך לא - חיים ויצחק (במלעיל) בכמה מזמורים ונעימות המוכרים לנו, ושאנו נושאים אותם איתנו מאז ימי כפר עציון הראשונים.
אחר כך יצאנו החוצה ותחת מטר השמיים המבורך נרטבנו כהוגן, ומתכנן הגן, האדריכל שמואל גילר, הסיר את הלוט מעל השלט.       
                                                 היה, נהנה, התרגש ונרטב, ואח"כ גם כתב.
יפת
 
 
 
  
בן משק עושה בגדול 
אני ילד מוזר ומתוכנת לתפארת / כך היה ויהיה לעולם
שמצדיק ציפיות, לא סוטה ממסגרת / ורוצה רק להיות 'כמו כולם'.
אסור לי לחרוג, ואפילו כזרת / מגבולות מוגדרים וברורים,
שקובעים איך לנהוג, גם בבוקר, בערב / מבלי לשנות הסדרים.
פזמון: "בן משק" עושה בגדול / "בן משק" יודע הכל.
                  "בן משק" זו פירמה ללא עוררין, זה תואר לכל החיים.
          "בן משק" עושה בגדול, זה כבר מסביר את הכל.
בתקופת בית הספר הבנתי נכון שחשוב להיות בינוני,
אחרת החבר'ה יקראו לי 'סבון' – אנא אבואה אני?
מאידך התחנכנו לעבוד בלי חשבון, להיות ראש גדול בצבא,
זאת תכונה שרכשנו בבית הילדים, ועל כן תיזכר לטובה.
 
ככל שזכור לי, את השיר כתבתי בתחילת שנת 1993, לקראתו ועבורו של חג היובל לקיבוץ. באותה עת "מלא" כעשור לעזיבתי את הקיבוץ וכבר הייתה לי פרספקטיבה מסוימת כלפי תקופת הילדות וההתבגרות במסגרת הקיבוצית. לכן, לצד המסר המתחייב לרגל האירוע, מסר של גאווה וסולידאריות קיבוצית, שולבה במילות השיר נימה של ביקורת עצמית ביחס ל'כלוב הזהב' בו נולדנו, גדלנו וחונכנו – זה הכולל מסגרת נוקשה של ערכים וקוד התנהגות שמי שאינו מתנהל לפיהם מאונס או מרצון, נתקבל לא פעם בקשיים ואף נקלע למצוקות.
ברבות השנים הפכו דברי ביקורת מעין אלה ל'בון טון' של הלקאה עצמית שלובה ברחמים עצמיים מצידם של נציגי דור ההורים ודור הבנים (בהתאמה), וקיבלו ביטוי בספרות, באמצעי התקשורת ובקולנוע.
גם כיום, בחלוף כ-20 שנים נוספות, אני מזדהה עם מה שנכתב, אך מנגד, אני רחוק מלהצטרף לחגיגת ה'עליהום' כלפי חברת הילדים והמסגרת הקיבוצית בכלל. אני חש שנטלתי חלק בניסוי מרתק שהיה בו, אחרי הכול, קסם אמיתי, למרות ואולי בגלל טיבו ותוצאותיו האמביוולנטיים הנובעים מאופייה של חברת ילדים (ומבוגרים) סגורה והרמטית כמעט לחלוטין.
גם כיום, כ-30 שנה לאחר עזיבתי את הקיבוץ, אני חש סולידאריות כמעט אוטומטית עם בני משק באשר הם, בתוך הקיבוץ או מחוצה לו, ונדמה לי כי תחושה זו חולק אני עם בני משק רבים, אם לא עם רובם, שהרי אחרי הכל רובנו 'שרוטים' באופן דומה במידת חומרה כזו או אחרת.
תחושה זו נושאת בחובה גם צביטה בלב על כך שהקיבוץ והעולם בו גדלנו אני ובני דורי אינם עוד.
בביקוריי בקיבוץ מתגלים אמנם לעיניי מראות דומים לאלו של מחוזות נעוריי, אך לגופו ולתוכנו אין בין הקיבוץ דהיום לקיבוץ אותו עזבתי אלא שיתוף השם ומראית העין בלבד.
זוהי דרך העולם, ונראה שכל שארע ראוי וצפוי שיקרה. אך קצת סנטימנטיות במינון מבוקר עוד לא הרגה אף אחד...!
עופר שפיר
הכתבה לקוחה מגיליון "עמודים" האחרון שחלק ממנו הוקדש לנושא "להיות בן משק".
איכות הסביבה במספרים 
4 מיכלי איסוף לנייר המפונים בכל 3 שבועות, 3 כלובי בקבוקים גדולים המפונים לפי קריאה, 3 כלובים לאיסוף קרטונים המפונים פעמיים בשבוע.
דלי לאיסוף סוללות המתמלא בערך כל 5 שנים, קופסא לאיסוף דיו וטיונר הנוסעים 20 ק"מ למחזור (בת"א), 6 קומפוסטרים פעילים ובתוכם אלפי תולעים.
2 מוקדים לאיסוף בקבוקי פיקדון (ליד הכלבי ובמגורי "צבר") ובהם 4 סוגים שונים (זכוכית גדול, זכוכית קטן, פחיות ובקבוקי פלסטיק).
לפחות 12 עלוני שבת שונים שניתן לשים בסל המחזור בבית הכנסת ובהם עשרות פרסומות. 630 ק"ג אריזות פלסטיק של חומרי הדברה (שטופים) נשלחו למחזור.
עשרות צמיגים ישנים מפוזרים בעיקר ליד מרכז מזון, 3 ילדי חטיבה עזרו לאסוף אותם לערימה שתפונה בע"ה בקרוב.
6 מיכלים מלאים במוצרי חשמל מקולקלים נאספו ב-2 מועדים השנה ופונו למיחזור.
בשנת 2011 עלו מחירי החשמל ב– 14.84%.
נורה חסכונית צורכת כ- 80% פחות חשמל מנורת ליבון, מחזיקה בערך פי 5 זמן ועולה בכלבי רק כ- 14.5 ₪, בכלבי 8 סוגים של נורות חסכוניות.
שבת שלום!
יוסי שניאור
ישיבת מועצה
ביום ראשון י"ב בשבט תשע"ב 5/2/12   בשעה 21:00 בחדר עיון
                על סדר היום:
הסדר בנים- אישור רשימת בנים בהסדר
 
אביעד ישראלי - יו"ר המועצה
 
 
 
עושים תרבות  
בחודש שבט
מציינים פעמיים כי טוב!
בט"ו בשבט יום הולדת לאילן.
בכ"ב בשבט יום הולדת לבארות יצחק.
 
לכבוד השמחה הכפולה שבאה עלינו לטובה
נחזור במנהרת הזמן לסיפורים של פעם
בניחוח של הטבע המתחדש והמוריק
בעזרת שרשרת חידות
המובילות למטמון ...
 
 
ביום שלישי י"ד בשבט 7.2.12 אף אחד לא ייעדר
מהאירוע שבו ננסה לפצח במשותף את החידה המסתורית
היכן חבוי המטמון ?
 
ובינתיים נסו למצוא:
מה משותף בין
בארות יצחק ל"שקר החן והבל היופי"
(משלי ל"א 30-31)
 
נפגשים בשעה 16:30 לתחילת המרוץ למטמון
                          ארוחת ערב בתום המשחק 18:30 (בערך) בחדר האוכל
                                                   
באזאר צדקה יתקיים
ביום חמישי ל' בשבט, 23.2.12
זה הזמן לעשות קצת סדר
ולתרום דברים שאין בהם צורך,
חדשים או ישנים במצב טוב.
למכירת יד שניה למטרת צדקה
 
את הדברים נאסוף מהבתים כשבוע לפני הבאזאר.
יש לך רעיון לדוכן?
מכיר מישהו שמוכן להפעיל דוכן למטרת צדקה?
                              לרעיונות ניתן לפנות לאורטל
אורטל לנדה - ועדתרבות
 
 
 
________דַק מִן הַדַק ________
חָרוּל –חָרוּל יִישָׁאֵר,   
גַם אִם יִצְוַוח מָאן דְהוּא:
שׁוֹנֶה.
וְהָאֱמֶת – חֲמַקְמַקָה עוֹד יוֹתֵר,
אַף אִם קָבַל כְּבָר קַנַאי;
כִּי הוּא זֶה.
כְּצַעַד פְּתַלְתַל, כְּמָחוֹל,
בְּרַגְלָיו שֶׁל רוֹקֵד,
יַעֲלֶה אָז קוּלְמוּס וּמִכְחוֹל
כִּכָפִיס עֲלֵי מוֹקֵד.
                    יהונתן שרמן
 
 
 
אסיפת חברים
                תתקיים בע"ה ביום שני י"ג בשבט תשע"ב 6.2.12
                        בשעה 21:00 בחדר האוכל
על סדר היום:
     תכנית 2012 – המשך דיון ואישור
 
במידה ולא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות,
תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה
והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.
נשיאות האסיפה
 
 
  

שלום לכולם,
 
קפה תנועה
השבוע התכנסו כמאה שלושים איש בבית התרבות שבשדה אליהו במסגרת 'קפה תנועה". לאחר מפגש חברים עם מרק חם, כוס קפה ועוגות, התקיים האירוע המרכזי – רני אלון (טירת צבי) שוחח עם הסופר אסף ענברי, בן קיבוץ אפיקים, על ספרו 'הביתה', בו מתוארות שנותיו הראשונות של הקיבוץ ומשורטטים תווי פניהם של מייסדיו. ספרו של אסף ענברי נמכר בעשרות אלפי עותקים, הוא מועמד לפרסים יוקרתיים, והוא נקרא בעניין רב במיוחד בתנועה הקיבוצית. המשתתפים הרבים ב"קפה תנועה", צעירים כוותיקים, זכו לערב מרתק, מהנה ומחכים. מפגשי "קפה תנועה" נעשים במסגרת הפעילות החברתית-ערכית של תנועת הקיבוץ הדתי, ובימים אלה עמֵל אגף החברה, בשיתוף מערכת עמודים, על ארגון מפגש נוסף. תודתנו לקיבוץ שדה אליהו על הכנסת האורחים הנהדרת.
מפגש חיילים
זיו כרמל (טירת צבי, מח' ביטחון), מדווח על מפגש ייחודי: לאט לאט ובטפטופים התכנסו במוצאי שבת האחרון חיילי הקיבוץ הדתי מהעמק ומההר ל"קפה בשדה", בית הקפה שבשדה אליהו. החיבוקים ושמחת המפגש הוכיחו בראש ובראשונה שנעים ומשמעותי לחבר'ה שלנו לפגוש אחד את השני. קפה ועוגה, בתוספת פיצות שהוכנו ע"י ילדי תיכון שדה אליהו, הנעימו לבאים את האווירה. בהמשך הערב נפגשו החיילים עם תא"ל איתי וירוב (מעלה גלבוע), המיועד להיכנס בקיץ לתפקיד קצין צנחנים וחיל רגלים ראשי. איתי ציין בפני חיילינו את התמודדותו של הדור הנוכחי עם קשיים רבים יותר מבעבר, אך הוסיף שהוא אינו נבהל מההתמודדות. לאור ההקצנה הדתית בתקופה האחרונה אמר איתי שנדרשת דבקות בקו הממלכתי המשלב בין העולמות – לאהוב ולחבק ויחד עם זה להציב גבולות. את המפגש קינחנו בהופעתו של צחי סדן (שדה אליהו) וחברים עם שירים ישראלים יפים לתוך הלילה, ואלמלא השעה המאוחרת והידיעה שמחר קמים לצבא יכולנו לשבת שם עד הבוקר. 50 החיילים שהגיעו למפגש נהנו מאד, וגם אנחנו שבעי רצון מההתכנסות של רבים מצעירינו-חיילינו שביום-יום קשה לנו מאד להיפגש עימם. הצלחת הערב מדרבנת אותנו לקיים מפגש חיילים נוסף, בהקדם.
סמינר דמוקרטיה לכיתות י"א
לנרשמים מכיתות י"א ל'סמינר דמוקרטיה' מחכה חוויה ייחודית: 'השמוצניקים' החביבים שבקיבוץ פלך יפתחו את הסמינר ויבהירו מדוע לדעתם המדינה מאבדת אוטוטו את הדמוקרטיות שלה; בביקור אצל ערבי ישראלי נשמע איך הוא רואה את מדינת ישראל ויחסה למיעוט הערבי; בקיבוץ 'אור הגנוז' שליד מירון נשמע מיהודי חרדי החי חיי שיתוף מלאים את דעתו על המילה דמוקרטיה ועל מקומה בעולמו. לאחר סערת הרגשות הזו נגיע לשבת בלביא, ובמהלכה נברר את דעתנו בשאלת "מדינה יהודית ודמוקרטית", ונשמע מהרב רונן לוביץ את תפיסת עולמו בנדון. משעמם בטוח לא יהיה.
 
 שבת צעירים ב"אשל השומרון"
רזי בן-יעקב (לביא, מח' דור המשך) מדווח: "האם ניתן לכונן הלכה רלוונטית לחברה הישראלית?" – בשאלה זו עסקו לא מעט ראשוני התנועה, וגם אנו, צעירי התנועה המתיימרים לנוע בעקבם, עסקנו בכך בשבת האחרונה. יואב שורק, עורך מוסף שבת בעיתון 'מקור ראשון', שוחח עמנו על חלומותיו ועל השליחות שנטל על עצמו כבר לפני למעלה מ- 15 שנה בנושא: הפיכת ההלכה היהודית לרלוונטית לציבור הרחב ולא רק למגזר הדתי. ד"ר חזי כהן מישיבת הקבה"ד במעלה גלבוע ריתק אותנו כאשר שטח בפנינו את המהפכה הרוחנית של עזרא הסופר. חתמנו את השבת במחשבות על חלקנו בשליחות זו, ובהתמודדות עם השאלה האם אנו באמת ובתמים רוצים בכך ומרגישים שזוהי שליחותנו. 80 המשתתפים סיפרו שהשבת עוררה בהם מחשבה, ודיווחו על הנאתם הרבה (כנראה גם בגלל שהילדים נשארו אצל הסבתא ו/או החותנת...).
בנפשו יביא לחמו – ערב לזכרו המבורך של חנן פורת
www.kdati.org.il.המכון לחקר הקיבוץ הדתי, בשיתוף ישיבת מעלה גלבוע ומדרשת עין הנצי"ב, מזמינים את הציבור הרחב לערב עיון וחוויה לדמותו של חנן פורת ז"ל. הערב יתקיים בעז"ה ביום חמישי הבא, ט"ז בשבט (9.2), בישיבת הקיבוץ הדתי שבמעלה גלבוע. בערב ישתתפו הרב יגאל אריאל – ראש מדרשת הגולן, המשורר אליעז כהן (כפר עציון), רחל קרן (עין הנצי"ב), פרופ' יוסי כ"ץ – ראש הקתדרה ללימודי תולדות הקק"ל ומפעליה באוניברסיטת בר- אילן, רוני יבין – מנכ"לית בית מדרש אלול, הרב אביה רוזן – ראש מדרשת עין הנצי"ב, הרב שמואל ריינר – מראשי הישיבה במעג"ל, ומזכ"ל התנועה – נחמיה רפל. הערב ילווה בשירי ארץ ישראל עם הזמר גדי רווה והפסנתרן תומר מזמר. הכניסה חופשית לציבור הרחב. פרטים נוספים באתר הקבה"ד –
לפני כשנה, בתחילת כהונתה של ח"כ אורית נוקד כשרת החקלאות ופיתוח הכפר, העלינו בפניה את הצורך הדחוף במאמץ משותף לשינוי תדמית החקלאים והחקלאות. השבוע הוצגה בפני נציגי תנועות ההתיישבות ומועצות הייצור החקלאי תוכנית ראשונית למסע הסברה. אנשי מקצוע וחברות מסחריות חשפו בפנינו רעיונות פרסום ושיווק, שתכליתם לקרב את החקלאות לכל אחד בישראל, ולהביא לכך שהציבור, כמו בעשורים הראשונים של המדינה, יכיר את החקלאות ויוקיר את אנשי ההתיישבות. מסע הפרסום יתנהל תחת הכותרת: "חקלאות ישראלית מצמיחה חברה בריאה", והוא יכלול הקרנת סרטים דוקומנטריים, תערוכה נודדת במרכזי הערים, עמדות בריאות במוקדי קהל, ועוד. הבענו את נכונותנו לשתף פעולה עם היוזמה, וביקשנו שהתוכנית תכלול גם הגעת הציבור לשטח, מתוך הישענות על דירות האירוח והצימרים הפזורים במרחב הכפרי.
השק"ד עולה
ברכות לבי"ס שק"ד עם קבלת ההודעה על זכייתו בפרס החינוך הדתי לשנת הלימודים תשע"ב. באחד מסעיפי ההמלצה שכתב מפקח בית הספר לוועדת הפרס נכתב כך: "מעטים בתי הספר הדבקים בערך ישוב ארץ ישראל באמצעות עבודת האדמה וקיום המצוות הכרוכות בחקלאות מעשית – כערך דתי! בשק"ד משולבת הזהות הדתית-ציונית-חקלאית הן במקצועות הלימוד והן בעשייה הלא-פורמאלית כחלק בלתי נפרד מחיי בית הספר, זאת במקביל לחינוך לתרומה לחברה הבא לידי ביטוי בין השאר במקום ראשון בארץ בגיוס לשירות משמעותי וערכי בצה"ל". לכל משפחת שק"ד – יישר כוח גדול!
                                                                שבת שלום
                                                                          נחמיה רפל
והמזכירות הפעילה
                                                       
 
הכנס יתקיים אי"ה ביום רביעי ט"ו בשבט תשע"ב   8 בפברואר 2012
במכון שלום הרטמן, רח' גדליהו אלון 11, ירושלים
הכניסה חופשית.
 
שם הארגון
יו"ר השולחן
הנושא
 אלול
 רֹני יבין
 ונדב ברמן
 האם ניתן להגיע להגשמה עצמית במציאות של פערים     
 חברתיים?
 תרומת הגותו של מרדכי מ. קפלן לדיון ישראלי עכשווי
 המכון לחקר הקיבוץ הדתי
 לימור ספראי  
 ומיכאל בן-אדמון
 הקיבוץ עודנו הפתרון: השיתוף כמנוע לצמצום פערים
 הישיבה החילונית בירושלים
 איתי תשתש
 ואור סנדרוביץ'
 "תרבות לכול" - תרבות ככלי ליצירת קהילה
 המדרשה באורנים,
     ניגון נשים
 דבורה עברון
 השפה הפמיניסטית-יהודית כמשאב חיוני לצדק חברתי  
 בישראל
 המכון לאסטרטגיה ציונית
 אלירן זרד, עדי
 ארבל, רועי ירום
 צדק חברתי: וגר זאב עם ברל? צדק חברתי בראי ההגות  
 הציונית לגווניה
 המעורר, המרכז להדרכה  
 וללימודים חלופיים
 אייל טרציצקי
 "והארץ לא תימכר לצמיתות"- פירוק ממ"י ומחיקת הדיור   
 הציבורי
 המרכז לדת ומדינה
 ענת הופמן
 מגדר, צניעות והמרחב הציבורי בישראל
 טבע עברי ומרקם –
 רשת הקהילות המעורבות
 עינט קרמר
 "שבת ישראלית" – השבת כבסיס לבניית תרבות
 משותפת ומקיימת בישראל
 כרם
 חוה פנחס-כהן
 תפקידם הציבורי של המשוררים
 מדרשת עין פרת
 דרור בונדי
 צדק חברתי מנקודת מבטו של אלוהים
 מכון גנדל ובמעגלי צדק
 איתן גור-אריה
 יחסי עבודה וצדק כלכלי
 מרכז חינוכי בחנתון
 ידידיה חזני והרב
 יואב אנדי
 המרחב הציבורי - רשות הרבים או שטח הפקר?
 עתים
 הרב ד"ר שאול
 פרבר ועידית נחמן
 צדק וקבורה - הילכו שניהם יחדיו?
 קולות
 שלמה פוקס
 'דע מאין באנו ותדע לאן תלך', על החלום/ החזון   
 בעקבות העבר!
 שתיל
 אבי דבוש, פרופ'     
 אביה ספיבק,
 סתיו שפיר
 שינוי חברתי כפעולה יהודית
 תבל בצדק
 הרב מיכה  
 אודנהיימר
 יהדות וצדק כלכלי: שוק חופשי או אנשים חופשיים –
 סוגיות בתלמוד הבבלי
 תמורה - יהדות ישראלית
 הרב פרופ' יאיר  
 ליפשיץ
 והילה בן דור
 האם צדק אקולוגי (תקינה מתקדמת) יוצר בהכרח צדק
 חברתי (עלויות יקרות של חיים ופיתוח)?
17:00-16:30                                           הפסקה וכיבוד קל
 
 
 
 
18:30-17:00                            מליאת פתיחה
   מהי חברה צודקת?
   הרב ד"ר דניאל הרטמן, נשיא מכון שלום הרטמן
   חה"כ שלי יחימוביץ', יו"ר מפלגת העבודה
   האם פרויקט הצדק נכשל בישראל?
   פרופ' אבי שגיא מוקי צור
                                מכון שלום הרטמן ואוניברסיטת בר אילן חוקר, היסטוריון ומחנך, חבר קיבוץ עין-גב
   יו"ר דב אלבוים, מכון שלום הרטמן
19:00-18:30                                      הפסקה וכיבוד קל
מושב א'
מי מוביל את המהפכה?
יו"ר: אפרת דגני-טופורוב, במעגלי צדק
איציק אלרוב, ממובילי המחאה החברתית
חילי טרופר, מנהל בית הספר ברנקו-וייס ברמלה וממקימי במעגלי צדק
איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל
מושב ב'
מדיניות הצדק החברתי-יהודי
יו"ר: ד"ר אריאל פיקאר, מנהל חינוכי של תכנית בארי, מכון שלום הרטמן
ד"ר דרור אידר, חוקר ועיתונאי בישראל היום
ד"ר מאיר בוזגלו, החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ויו"ר תנועת תיקון
פרופ' יוסי יונה, אוניברסיטת בן-גוריון, צוות המומחים המייעצים למחאה החברתית
במבי שלג, עורכת כתב העת ארץ אחרת
מושב ג'
צבא העם: אתגרי השירות המשותף
יו"ר: אל"מ (במיל.) יעקב קסטל, מכון שלום הרטמן
רונית ארנפרוינד-כהן, יו"ר תנועת אנשים לקידום שוויון בישראל
אל"מ (במיל.) הרב משה הגר-לאו, ראש המכינה הקדם צבאית ביתיר
אלוף (במיל.) אלעזר שטרן, יו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל
מושב ד'
צדק ואדמה
יו"ר: אמוץ עשהאל, וול סטריט ג'ורנל ומכון הרטמן
עו"ד סאוסן זהר, ראש המחלקה החברתית-כלכלית, ארגון עדאלה
בצלאל סמוטריץ', תנועת רגבים
משה קריף, מנהל עמותת תהודה והקשת המזרחית
אלוף (במיל.) אורי שגיא
מושב ה'
האם המרחב הציבורי שייך לציבור?
יו"ר: ד"ר אורית אבנרי, מכון שלום הרטמן
הרב אורי איילון, מנכ"ל תנועת ירושלמים, מוביל הקמפיין נגד הדרת נשים "לא מצונזרת" ורב קהילת 'יוצר אור' בתלפיות
נופר דנן, יו"ר פורום התחבורה הציבורית - המגזר החרדי
שי הורוביץ, עורך עיתון "המבשר"
חנה פנחסי, מכון שלום הרטמן
מושב ו'
 
בשיתוף ארגון
מבוי סתום
שוויון מגדרי ברחוב ועל מדרגות הרבנות
יו"ר: עו"ד בתיה כהנא-דרור, מנהלת ארגון מבוי סתום
פרופ' רחל אליאור, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
הרב אבי גיסר, ראש מינהל החינוך הדתי ורב היישוב עפרה
פרופ' מנחם לורברבוים, מכון שלום הרטמן ואוניברסיטת תל אביב
חה"כ עתניאל שנלר, מפלגת קדימה
 
 
 
 
מהנהלת החשבונות
דו"חות באמצעות הדואר האלקטרוני
מתוך רצון להתקדם עם הזמן, לחסוך בניירת, בדיו ובזמן עבודה, התחלנו תהליך של מעבר להפקת דו"חות לחברים באמצעות הדואר האלקטרוני. לדו"חות התקציב יצורפו דוחות מפורטים של הקניות בכלבי, נסיעות ברכב, שיחות טלפון, נסיעות בכביש 6, ענף הבגד וענף המזון.
החברים כבר קיבלו בדרך זו את דו"חות חודש דצמבר ובעקבות כך קיבלנו הערות.
החל מדו"ח חודש ינואר יקבלו החברים את דפי התקציב והנספחים גם באמצעות הדואר האלקטרוני. בחודשים הקרובים נמשיך להדפיס את הדפים במקביל לדו"חות הממוחשבים, ובהמשך נדפיס את הדו"חות למעוניינים בלבד.
בשלב הבא בכוונתנו להרחיב שירות זה גם לדו"חות לענפים.
קניות ב"הום סנטר"
עד היום ניתן היה לקנות ב"הום סנטר" עם פתק של בארות יצחק, ולבקש תעודת משלוח שתחויב ישירות לקיבוץ, או לשלם במקום. שיטת תעודות המשלוח תיפסק, ומעתה יש לשלם במעמד הקניה. זה לא ימנע מאיתנו להמשיך לקבל את ההנחות של בארות יצחק על סמך תעודת זהות או הפתק.
תרומות
אנו מזכירים להמשיך להעביר אלינו את הקבלות על תרומות -  יש על זה זיכוי במס הכנסה.
                                 צוות הנהלת החשבונות
חידות ירוקות 
1.       צמח שיורק עלינו
2.        קבוצת כדורגל ירוקה
3.       ירוקים בצבא
4.       להקת תיאטרון ובידור שהוקמה ב-1957
5.       שבועון של התנועה הקיבוצית
6.       פלסטר ירוק נוסע בכבישים
7.       דו-חיים ופחי אשפה ירוקים
8.       ירוקים בגולה
9.       מה תמיד ירוק יותר
10.   אשבע שזה גדל בשדות
11.   ההר הירוק תמיד
12.   אני אצבע את ה____ בירוק
13.   צבע כומתה ירוק כהה שייך ל ___ / ___
14.   מפלגות איכות הסביבה
15.   מעשנים פוליטיקה
16.   נלחמים בתאונות הדרכים
17.   מסמל את שביתת הנשק בינינו למצרים
18.   יניב ____ - בכדורסל
19.   עצי הפרדס הם כאלה
לקוח מעלון קב' עלומים
כ ל ב ו ד ף
השיעור בפרשת השבוע לא יתקיים השבת ! 
אחות תורנית: אין אחות תורנית
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מענף המזון
השבת – שבת שירה - סעודת הצהריים בשעה 11.30
לאוכלים בבית: נא לבוא לקחת אוכל רק משעה 11.15
 
תזכורת
על מנת להקל את עבודת התורנים, הציבור מתבקש עם סיום סעודות השבת לאסוף את הכלים כך שהמזלגות בנפרד, הסכינים בנפרד והכפות בנפרד.
גם האוכלים בבית מתבקשים להביא את הסכו"ם מופרד לשטיפה.  הנושא מתואם עם הרב ירון.
                                                                                               בתודה על שיתוף הפעולה,
 
ברוכים הבאים למסעדת בארות יצחק
ביום רביעי הקרוב ט"ו בשבט, משתפים פעולה עם השף אדם מחברת "אסם", יחד עם הצוות המכובד שלנו, כדי להכין מטעמים לחג האילנות.     כולם מוזמנים לבוא
 
ג'ניפר
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם בא
גשמי הברכה שירדו השבוע מצדיקים להאריך קמעא בדיווח ולהודות לקב"ה על מתנת שמיים.
מאז הידיעון האחרון ועד סוף ינואר ירדו 67.3 מ"מ. בסה"כ בינואר קבלנו כ-237 מ"מ וסיימנו את החודש עם 423.5 מ"מ. המטר נמשך אל תוך פברואר ועד סגירת הגיליון ירדו עוד 26.3 מ"מ ובסה"כ כ-450 מ"מ. כן ירבו !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ברוכים הבאים 
כל אורחינו שבאו מרחבי הארץ לשבות עמנו ולהאזין לשירת המקהלה – מאחלים לכם ולנו שבת שירה נעימה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בשעה טובה
ברכות לארי בנימין – גרעין אופק – שגמר השבוע בהצלחה את המסלול בסיירת גולני.    
ברכות גם למשפחת סעדון, ההורים המאמצים.
לארי אנו מאחלים המשך הצלחה במסלול הצבאי, והקב"ה ישמור צאתך ובואך לשלום !
 
AtarimTR