ידיעון 2763 פר' משפטים

בס"ד כ"ד בשבט תשע"ב
 
שבת משפטים - שקלים
מברכין החודש
 
17.07
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
17.15
מנחה, קבלת שבת,
   ערבית, דרשת הרב     
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.30 – 21.30
נא להביא כלים עד 21.15
12.30
שעור לנשים במגילת אסתר - במועדון
13.00
מנחה גדולה
15.45
שעור בדף יומי
16.30
נשים אומרות תהילים - בבית לאה פר'
16.30
מ נ ח ה
18.06
ערבית, הבדלה, בית מדרש הורים וילדים
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד'                  06.00
  שחרית ב'                         05.50
 שחרית ה' ו'– ראש חודש     05.45
 מנחה ברחבת חדר האוכל     13.30
 מנחה בבית הכנסת             16.30    
 רבע לערבית                      19.45
 ערבית                            20.00
עונג שבת לילדים 10.30
 
     א' – ג'    ורד סוקולובסקי
 
    ד' – ו'    הרב ירון בן-דוד
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
17.00
צ'י קונג לבגירים
מועדון לחבר
19.00
גדולי המחשבה הישראלית
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
21.15
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שלישי
09.00
מפגש בוקר לבגירים
מועדון לחבר
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון לחבר
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון לחבר
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
-          1 - 
 
 
 
הגשם הזה שיורד,
והלב הזה שנפתח-
התגלויות שונות
של דבר אחד
 
האור הזה שמפציע פתאום,
והברכה הזו שמגיעה לפתע-
יש בהם טעם של גילוי מיוחד
איך לב סגור ומסוגר
ושמים עיקשים מבלי גשם
מתמלאים חסד וברכה
ואיך הכול קורה בבת אחת 
ואין דבר נפרד באמת
ואין דבר משמח מזה-
 
מברכת שמים מעל
וברכת אדם מתחת
שזורים, שלובים
בעת המיוחדה הזאת
כי בא מועד.
 
מעין ברמן
 
 
מה בגיליון?
  • תמיד רציתי לשאול – הרב ירון
  • משלחן מרכז המשק – שמואל ברוכי
  • משלוח מנות – שורי א' / אורטל ל'
  • לקראת אספה – הנשיאות
  • מעגל נסגר – עדנה שורץ-לובושיץ
  • ביום חגני – מיכה אמיר
  • דבר האורח – אורי נוה
  • במועצה – אביעד ישראלי
  • תגובות – אבי צוייג, יוסי שניאור
  • מעשה בחמישה בלונים – יונה ברמן
  • פינת הבריאות – ועדת בריאות
  • עושים תרבות – אורטל לנדה
  • יש להם ציפור בלב - יצחק ומאור שניאור
  • בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 100
  • מפגש עם מטרוניתא – הילה אונא                                           
 
 
                                  כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
     נר זיכרון !
     אלעזר (לזר) לוי ז"ל – כ' בשבט תש"ס
     שמעון מאיר (שימי) סלומון ז"ל – כ"ג בשבט תשס"א
     שלמה לוי ז"ל – כ"ד בשבט תשס"ו
 
   
תמיד רציתי לשאול
 
שאלה: בהוצאת ספר תורה, האם יש לפנות לארון הקודש כשאומרים 'גדלו לה' אתי'?
 
תשובה: המנהג לומר 'גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו' בעת הוצאת ספר תורה, מופיע בספר האבודרהם (אחד הסידורים הקדומים, מהמאה ה-13), ושם הוא מסביר שהסיבה היא מפני שבפסוק זה יש שש מלים, כנגד מספר הצעדים שהיו עושים הלויים בעת שהיו נושאים את הארון, כפי שכתוב (שמו"ב ו, יג): "וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא", ועוד שיש בפסוק זה עשרים ושש אותיות, כגימטריה של שם ה'.
וכתב ערוך השולחן (או"ח רפב, א. נכתב ע"י ר' יחיאל מיכל הלוי עפשטיין, במאה ה-19) כך: "ושליח הציבור נוטל ספר התורה ופניו כלפי העם ואומר בקול "שמע ישראל" וגו' והעם עונים אחריו, ואח"כ אומר "אחד הוא א-לקינו גדול אדונינו קדוש שמו"... והציבור עונין אחריו "אחד הוא א-לקינו" וכו' ואח"כ מחזיר הש"ץ פניו כלפי ההיכל ושוחה (=מתכופף) קצת ואומר "גדלו לה' אתי" וגו' והציבור עונין "לך ה' הגדולה"".
מכאן מוכח שבזמן אמירת "שמע ישראל" פונה שליח הציבור אל העם, מכיוון שהדברים מופנים אליהם, ואילו בזמן אמירת "גדלו לה' אתי" פונה הש"ץ בחזרה אל ארון הקודש. ולכאורה צריך להבין: הרי ספר התורה נמצא כעת בידו של הש"ץ, ומדוע עליו לפנות לעבר הארון, אשר יכול להיות שהוא ריק עכשיו (בהנחה שאין ספרי תורה נוספים בארון)? ועוד: מכיון שהוא פונה אל הציבור ואומר להם "גדלו לה' אתי", מדוע הוא מפנה אליהם את הגב? הרי זו המשך הפניה אליהם, בדיוק כמו 'שמע ישראל'!?
ואכן, בספר 'מנהגי הרב זלמן יענט' שמסדר את מנהגי אשכנז מהמאה ה-15, מובא שבשמחת תורה כשהחזן אומר 'גדלו לה' אתי' הוא פונה לקהל.
ואולם, נראה שהמנהג שמובא ב'ערוך השולחן' יש לו על מה לסמוך, והוא המנהג בהרבה קהילות. הסברא היא שמכיוון שהאדם אומר "גדלו לה' אתי", הוא צריך לפנות לאותו כיוון שאליו פונה הקהל.
אגב, הנוהגים לומר 'בריך שמיה' בזמן שארון הקודש פתוח, אומרים בין השאר את המלים "אנא עבדא דקודשא בריך הוא דסגידנא קמיה ומקמי דיקר אורייתיה בכל עידן ועידן" (=אני עבד של הקב"ה, ואני משתחוה לפניו ולפני כבוד התורה בכל זמן וזמן), ויש שנהגו לכרוע מעט כשאומרים את המשפט הזה. כמו כן כתוב בשו"ע (או"ח קלד, ב) שיש לכרוע בזמן ההגבהה כשרואים את אותיות ספר התורה.
אבל כתב ה'ברכי יוסף' (או"ח קלד, ב. נכתב ע"י הרב חיים יוסף דוד אזולאי, חי במאה ה-18 בחברון) שכאשר משתחווים נוכח ספר התורה אין לכוון שאנו משתחווים כלפי ספר התורה אלא כלפי הקב"ה.
אולי זו הסיבה שגם בעת אמירת 'גדלו לה' אתי' פונה שליח הציבור כלפי ההיכל, שלא ייראה שהציבור משתחווים לספר התורה שבידיו, אלא שכולם ביחד משתחווים לקב"ה.
הרב ירון
 
  
משולחן מרכז משק
 
קרן מילואים: כספי הפנסיה של החברים מנוהלים על ידי החברה לנאמנות (המוכרת ברחוב בשם "ועדת פנסיה"), בה חברים משה גרינברגר (יו"ר), שלמה פורשר (גזבר), אסנת שניאור (אחראית על הפנסיה), רו"ח רביב ישי ועו"ד ענבל זוסמן. בין כלל תפקידי החברה היא אמורה לוודא שהכספים מופקדים, נצברים ונמשכים על פי החלטות הקיבוץ. כספים אלו, על אף שהם "צבועים" מבחינתנו לצורך הבטחת ההכנסה העתידית של הגמלאים, רשומים במאזן הקיבוץ כנכסים של הקיבוץ. כבר מספר שנים שאנו מתלבטים עם רו"ח ובינינו באופן הנכון להחזקת כספים אלה ורישומם, כך שיובטחו מפני נושי הקיבוץ במקרה של משבר (ל"ע). לאחרונה החלטנו, בעצה אחת עם עו"ד ורו"ח, להקים קרן מילואים ולהעביר את כספי הפנסיה לניהולה. מטרת המהלך היא, כאמור, להוציא את הכסף ממאזן הקיבוץ ולהבטיח אותו עבור החברים מפני נושי הקיבוץ. בפועל אנו מחליפים בין "חברה לנאמנות" לבין "קרן מילואים" ושאר ההתנהלות נמשכת באופן כמעט זהה. אסיפת החברים הבאה תעסוק בנושא הפנסיה. בנוסף על דיווח על מצב הצבירה וכו' אנו נציג את הנושא הנ"ל ונבקש את אישור האסיפה למהלך.
בנקים: לאחרונה אנו עדים לשינויים ברמת השירות של בנק מזרחי טפחות ("הבנק שלנו") הן בקצב הטיפול בבקשותינו והן בנכונות להתגמש עבורנו. לפיכך אנו בוחנים אפשרות לעבור לבנק אחר. הנושא דורש הכנת מצגים וניהול מו"מ, ובתהליך מלווה אותנו יועץ מקצועי מנוסה.
תוכנית  2012בשעטו"מ אישרנו את תוכנית העבודה לשנה הנוכחית. ללא ספק אחד הדיונים הארוכים והמעניינים שניהלנו בנושא התקציבים בשנים האחרונות. בצד שביעות הרצון מההשתתפות הערה בדיון, רשמנו לפנינו גם מספר תובנות ונקודות לשיפור בתחום ההסברה.
מטה מול מטה: השבוע זכינו לביקור המזכירות הפעילה של הקיבוץ הדתי. במהלך היום נפגשנו לשיחות עם חברים בחלק מענפי הקיבוץ. אורחינו המכובדים העירו בנושאים שונים שלדעתם עלינו לפעול בהם והציעו את עזרתם וניסיונם לקידום נושאים אלו. בנוסף הסבו את תשומת לבנו (ואנו מודים להם על כך), שלמרות הביקורת העצמית העודפת בה אנו מתמחים, כאורחים לרגע הם פגשו ציבור שמח וגאה בהישגי הקיבוץ.
אנו מתכוונים לעיין בדו"ח סיכום היום ולהפיק ממנו את המיטב.
היעדרות: במהלך השבועיים הקרובים אהיה בשירות מילואים פעיל. במקרים דחופים לפנות לאסנת.
פרשות השבוע האחרונות עוסקות, בין היתר, בחיי הקהילה של בני ישראל במדבר. פרשת "יתרו" מתארת את הקמת המערכת השלטונית, או ההנהלה של עם ישראל ביציאתו למסע במדבר. בעצת יתרו למשה הוא מצביע על הדרישות מאותם מנהיגים: אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע. רש"י מפרש (להבנתי) ש"אנשי חיל" הם עשירים שלא יושפעו על ידי חנופה חומרית, ואילו "אנשי אמת שונאי בצע" מתאר את האופי של האדם כאחד שממון אינו מדבר אליו ושאפשר לסמוך על מילה שלו. מעניין שבהמשך, כשמשה עובר לשלב הביצוע הוא מוצא או מצליח למנות רק אנשים שהם "אנשי חיל"....
לשמחתי, במקרה שלנו, אורח החיים השיתופי-שוויוני שלנו מאפשר לצוות המינויים להציע הרכב דווקא של "אנשי אמת שונאי בצע" (אין אצלנו עשירים), אך דא עקא - מעשה אבות סימן לבנים- גם היום הם חמקניים...
                      שבת שלום,
שמוליק – מרכז משק
 
 
מבצע משלוח מנות- שידור חוזר 
פורים קרב ובא, אוי! צריך להתחיל לחשוב מה יהיה עם משלוחי המנות האלה...
מה עלי לקנות? מה אני אכין? כמה זמן זה ייקח לי? כמה כל זה יעלה? מה אני אעשה עם כל ה"ג'אנק" שאקבל? (מי באמת צריך 25 מיני פסק זמן, 15 שקיות במבה ואלף אזני המן?!)
 
נכון, זאת מצווה, אבל המצווה היא "משלוח מתנות איש לרעהו". כלומר על מנת לקיים את המצווה מספיק שכל אחד ישלח שתי מנות לבן אדם אחד.
בהרבה מקומות המצווה הזאת יצאה מכלל פרופורציה- אפילו אצלנו בקיבוץ.
בקהילות רבות בארץ יזמו אנשים מבצעים ל"טיפול" בדילמת משלוח המנות. (ובהזדמנות הזאת אבקש להזכיר את המשך הפסוק במגילה, "ומתנות לאביונים". על פי הרמב"ם בהלכות מגילה פרק ב' הלכה י"ז: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות איש לרעיו.")
 
לאור הצלחת המבצע בשנתיים האחרונות, האגף החברתי ביחד עם צוות פורים מבקש השנה לחזור על המבצע.
לאחר שנכין רשימה של כל מי שיחליט להשתתף במבצע זה, ברוח פורים, "נפיל פור" וכך כל משפחה תכין משלוח אחד מכובד למשפחה אחרת. כמובן שמי שמשתתף במבצע מכבד את כלל המשתתפים בזה שהוא שולח רק למשפחה שהוגרלה. בשנה שעברה השתתפו יותר מ- 50 בתי אב במבצע ואנחנו מזמינים את שאר הציבור להצטרף.
הפתרון המוצע משלב גם ערכים שכה חשובים לנו: צניעות, שיתוף ושיוון, עידוד קשרים חברתיים, הסתפקות במועט, מניעת בזבוז וכן פינוי זמן ליהנות מיתר מצוות החג – קריאת מגילה וסעודת פורים. נוכל גם לקיים את דברי הרמב"ם וכל הכסף שחסכנו יהיה למטרת מתנות לאביונים...
בע"ה בשבוע הבא נחלק בתאי הדואר טפסים עם הפרטים המדויקים.
שורי אמיר ואורטל לנדה
 
 
אסיפת חברים
תתקיים בע"ה ביום שני כ"ז בשבט תשע"ב 20.2.12
בשעה 21:00 בחדר האוכל
על סדר היום:
                     אישור דו"ח 2010 בנושא הפנסיה- בהשתתפות עו"ד ענבל זוסמן
 
אם לא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות, תתקיים אסיפה נדחית
חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.
נשיאות האסיפה
 
מעגל נסגר
ביום רביעי השתתפנו – כמה עשרות חברות וחברים – ביום העיון בקבוצת עלומים תחת הכותרת "תורה ועבודה בנגב" שהוקדש להתיישבות הדתית בנגב ובתוכה, במקום מרכזי מאוד, קבוצתנו בארות יצחק. אני מבקשת לספר כאן על חוויה אישית אחת, מרגשת מאוד, שעברתי ביום זה.
בעת קבלת הפנים בלובי של חדר האוכל בעלומים פגשתי הרבה מאוד מכרים, אבל היו שם גם אנשים שלא הכרתי עד היום. בפתח הוצב שלחן ועליו ספריו של נחום – למכירה למתעניינים. תוך כדי פגישות משמחות ראיתי ליד השולחן אישה מבוגרת שלא הכרתי. פניתי אליה ושאלתי: 'מי את'? היא ענתה לי בחביבות שהיא באה מקיבוץ דורות. הצגתי את עצמי כחברת בארות יצחק ואז היא אומרת לי: הבאנו אתנו (היא באה עם חברות נוספות מדורות) צילום של מכתב שכתבה חברה מדורות לבעלה בזמן מלחמת העצמאות, כשאתם פוניתם מבארות יצחק, ובו היא כותבת גם עליכם (בעלה שהה באותה עת בתל-אביב).
מייד שאלתי: מי הכותבת? ונעניתי: יהודית קיים. באותו רגע "נשתלתי" במקום. ידעתי שאמי ז"ל התאכסנה בבית משפחת קיים בזמן הפינוי, אבל אף פעם לא יצרתי קשר עם אותה משפחה כדי לשמוע אולי פרטים נוספים. אמרתי לחברה מדורות (שמה אסתר פרי והיא עובדת בארכיון שלהם) שאשמח מאוד לראות את המכתב והיא מייד ניגשה איתי אל שאר חברותיה וביקשה שיתנו לי את המכתב.
קבלתי דף מצולם ובו כתובות השורות הבאות:
קבלנו בשבת בלילה את כל ילדי בארות יצחק (65) ו-50 בחורות וזקנים. פינו להם מיטות בבתי ילדים. השכיבו 2 ילדים שלנו יחד, ועד היום ישנים כך, ונמצאים אצלנו.
גם לי בחדר 2 האחיות מהמבורג. אחת מהן באה אתמול מניר-עם, היא נפצעה מרסיס בגב, אבל מרגישה כבר טוב.
הן שתיהן, וכל היתר נחמדות מאד, ומחזיקות את עצמן מצוין. קבלנו אותם בסדר גמור והן מאוד שבעות רצון ומודות לנו.
באמת, החברות שלנו בבתי הילדים הראו הפעם יכולת והבנה מיידית ויחס יפה. זה בעצם מובן מאליו לכולנו, אבל אתה יודע, לא תמיד בכל מקום יודעים לגלות את ההבנה הזאת.
הלילה צריכים להעביר אותם, אם לא את כולן, לפחות התינוקות, בחורות הרות וחולים. איתן גם אשלח את המכתב – אקוה שיגיע.
 
שתי האחיות מהמבורג הן כמובן דודתנו שתחיה לאי"ט חיה פרידמן, ואמא שלנו ז"ל.
אמא נפצעה בהפגזה בשבת ו' באייר ועד אחרון ימיה שכנו רסיסים בגבה.
אתם יכולים לתאר לעצמכם מה רבה הייתה התרגשותי לקבל 'דרישת שלום' כזאת מאמא שלי אחרי כ-64 שנים. אני הרגשתי שסגרתי מעגל. 
לצערי יהודית ומאיר קיים כבר אינם בין החיים אבל אני מרגישה חובה להודות להם אפילו עכשיו, באיחור.
תודה לארכיון קיבוץ דורות על המחשבה להעביר אלינו העתק המכתב והוא כמובן עובר לשכון כבוד בארכיון שלנו.
התרגשה עד דמעות: עדנה שורץ
 
ביום חגנו
"בארות ביום חגך, שרים בנייך לכבודך.
את גם בית, אם ואחות ואת שלנו, שלנו בארות"
כשנחום מספר על יום הקרב, קשה להאמין שהוא מתאר עבודת מחקר שהוא ערך. זה נשמע כאילו הוא מתאר זיכרונות טריים שיושבים לו בראש ומבוססים על נוכחותו שם. הוא מתאר בפרטי פרטים כל רגע ורגע. מנתח באיזמל של גנרל – והוא באמת גנרל – כל אחת מארבע ההתקפות. סוקר כל התרחשות בכל עמדה. איך שמחה רצה לקרוא ללוחמים מהעמדות למרכז המחנה ואיך אברמ'ל עשה טקטיקה: עלה, ירה, ירד, שינה פוזיציה, עלה ושוב ירה, וחוזר חלילה. מה אכלו המצרים בפעוטון ומה עבר לה בראש לזהבה הרשקוביץ, לימים שוורץ, כשישראל ויטקובסקי, לימים קוטב, רץ איתה בתעלה ואמר לה "מיידלע, תתכופפי, שלא יראו אותך" (היא חשבה לעצמה שבפעם האחרונה שמישהו קרא לה מיידלע זאת הייתה אמא שלה. באושוויץ...).
אמנם נחום מודה שכל מה שהוא מספר כתוב בספר (שהוא עצמו חיבר) אבל זה נשמע כל כך חי, כל כך משכנע, שמתבקש לחשוב שהוא באמת היה שם וזה נשמע כאילו, כמו שאומרים הגששים: "זה היה היום בבוקר...".
וכאן בא הפרדוקס. אילו הוא עצמו היה שם – הוא לא היה מספר בכלל. ובודאי שלא בכזה פירוט. לא לפני קהל רחב, לא בעל פה ובטח שלא בכתב. מילכה אמרה את זה יפה: אנחנו גדלנו תחת צל כבד שהאפיל על סיפורי הנגף (לימים נגב). אלה שהיו שם חסכו מהעולם, או אולי חסכו מעצמם, את הסיפורים. הדברים שמילכה קראה בשמה של חדוה גרינברגר (לימים רייניץ) עוררו פליאה, לפחות בשורות האחוריות של האולם, אצל רבים ממכריה הצעירים יותר של חדוה. מי שמע אותה מדברת? מי קרא את כתביה? בבארות יצחק בשפלה היא הייתה הרבה יותר אשת מעש מאשר אשת דברים. והנה דווקא היא כל כך הטיבה לתאר את מה שקרה ואת המחשבות ואת תעצומות הנפש. ועוד בכתב. אפילו עכשיו, כמעט 70 שנה אחרי, נחום מספר משהו על יהודה פלדמן ואורה יורה לעברו הערה צינית. ונחום אומר שהכי קשה זה לספר את הסיפור באזני מי שהיה שם...  ורמי חרובי אומר שיש משהו גדול שעוד צריך לצוף ולעלות אל פני השטח. עוד לא סופר הסיפור במלוא הדרו. מעניין מה זה המשהו הזה.
מכל מקום, זה מה שהיה כל כך מיוחד וכל כך מרגש באירוע. גם בחלק שהיה בעלומים וגם באתר המשתמר בנגב. הנה, סוף כל סוף, אחרי 70 שנה, מתחיל סוף כל סוף הסיפור שלנו, בהיסוס ובביישנות, טיפ טיפה להתרווח לו יותר בנחת במקום הראוי לו בין דפי ההיסטוריה. הסיפור מסכים להיחרט על נס הקוממיות ולהכיר בשייכותו המפוארת אל תולדות הציונות, אל תהליך התקומה ואל בנין הארץ המובטחת. הוא מודה, הסיפור, שכבר קיבל חיים משל עצמו, שיש לו חלק, אולי אפילו קצת חשוב, טוב נו – חשוב מאד! בהגנה על הישוב היהודי ובקביעת גבולות הקבע. והוא מסכים, הסיפור שלנו, שסופו (בינתיים..) בשפלת לוד יכול להיות מוגדר על ידי המבקרים (ספרותיים, תיירותיים או אחרים) כהפי אנד (עד להודעה חדשה. סיפור בישן, אמרנו?).
 
מעומק הלב, הגדוש בהתרגשות ובגאווה, תודה רבה לכל מי שידו בארגון האירוע הזה (בלי שמות, כמקובל). תודה מיוחדת (גם זה כמקובל) לקיבוץ הדתי ולעומד בראשו (הבטחתי בלי שמות) ולחבורה המופלאה שמובילה היום את קיבוץ עלומים. חבורה של צעירים שחרתו על דגלם את המחויבות לשמר, לפתח ולטפח את מה שהוריהם בנו והכינו עבורם ולהעביר את הלפיד כשהוא בוער לפחות באותה עוצמה לדור הבא.
וכמובן – תודה לבארות יצחק על מה שהיה, על מה שהווה ועל מה שיהיה.
מיכה אמיר, מודיעין
 
ומה אומר האורח
לנחמיה ונחום שלום,
אשתי אדוה ואנוכי חזרנו הביתה עמוסי חוויות מנושא הכנס ומנושאי המשנה שהוצגו בו.
למרות ששמעתי את נחום בסיור קודם, הרי המעמד של חברי ובני הקבוץ במקום בו התרחשה החוויה המעצבת של חייהם היה מעמד עם עוצמות בלתי רגילות.
הרצאתו של יוחנן בן יעקב הייתה מצוינת, כמו גם הרצאתו של רמי חרובי.
המצגת של דינה ספראי הייתה טיול אל תוך ההיסטוריה החיה.
כפי שאמר נחום: הרבה יותר קל לדבר על תיבת נח כי אתה בטוח שנח אינו יושב בקהל.
סיפורן האישי של מיכל וחנה ריגש אותי עד דמעות.
לכו בכוחכם זה והושעתם את ישראל.
                                                                     בהוקרה,
אורי נוה (נויפלד – בן טירת צבי)
ידיד וחובב כפייתי של תולדות ארץ ישראל
 
 
 
במועצה (י"ב בשבט תשע'ב, 5.1.2012 )   
קבלת בנים בהסדר א' כתושבים בבארות יצחק
בהתאם לתקנון הסדר בנים א' כל בן שיבקש לגור בבארות יצחק יועמד להצבעה בקלפי (לא הצבעה באספה) לקבלה לתושבות, לא יאוחר משנה לאחר כניסתו להסדר (הקבלה תהיה ברוב רגיל מכלל המצביעים).
המועצה דנה ברשימת הבנים שביקשו בשנה האחרונה להתקבל להסדר, והם: אברהם ונעמה פרטוש, יובל ריידר.
המועצה ממליצה לקבל אותם להסדר בנים א'. ההצבעה בקלפי תהיה בימים הקרובים.
 
אשרור רשימת הבנים בהסדר בנים א'
בהתאם לתקנון הסדר בנים א'  רשימת הבנים – התושבים בהסדר תוגש בכל שנה ע"י ועדת הצעירים לאשרור המועצה.
המועצה דנה ברשימת הבנים, הבנות והזוגות הגרים בתנאי תושבים בקיבוץ (אחרי שקבלת כל אחד מהם אושרה בזמנו בהצבעה בקלפי) ואשררה את מגוריהם בקיבוץ.
כלולים ברשימה: אורטל לנדה, עדינה ספיר, טל ברמן, אהוד בן שימול, צחי ורחלי דה יונג, ישראל ושירה זבדי, מורן ודאגלס גרוס, רותם ונתנאל ארצי, גל ואלמוג לוי, אלעד צונץ, לירון גרינברגר, אבי'ה פארן, מעיין אדן, מור סעדון.
 
חברי המועצה שמחים על כל בן/בת הקיבוץ המחליטים לקבוע את ביתם פה, ומקווים שירבו הצעירים הבוחרים להצטרף בעתיד לשורותינו כחברים.
אביעד ישראלי – יו"ר המועצ 
 
"מעשה בחמישה בלונים"(שם מושאל לתוכנת הרכב החדשה)  
היה קשה לקלוט את כל המידע שניסה להעביר לנו חבר קיבוץ עין השופט ביום רביעי בערב במועדון לחבר. הוא בא כנציג התוכנה שייצרו בקיבוץ שלו ואנחנו, הקונים, היינו תלמידיו.
שאלתי את עצמי ואת שכניי הסמוכים במועדון: מדוע החלטנו לרכוש תוכנת רכב חדשה? האם תביא איזו בשורה חברתית מיטיבה בכנפיה? לא ידעו לומר לי.
שאלתי את עצמי שאלה נוספת: עד מתי נמשיך לעסוק בצדדים הטכניים של חיינו במקום לעסוק במהות וברוח הדברים? נושא הרכב והצורך שלנו לחלוק יחד במשאביו המוגבלים, הוא נושא טעון מאוד, כמו עוד נושאים בקיבוץ שלנו. חברים רבים מאוד אינם שבעי רצון ממצב הזמינות של הרכבים כשהם צריכים רכב בהתראה קצרה כדי לעזור לבן משפחה, לנסוע לקופת חולים, או למטרות רבות ואחרות באמצע היום.
הנושא של רכב לעובדי חוץ הוא כבר מזמן "פצצה מתקתקת". לאחד יש רכב זמין 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע. לשני ולשלישי יש רכב מהקיבוץ שחונה בכל שעות היום ליד מקום עבודתם שנמצא במרחק של 10 עד 25 ק"מ מהקיבוץ. הרכב "מולאם" מבוקר עד ערב כשאנשים בקיבוץ מתרוצצים למצוא מרווחים בסידור כדי להתנייד - ואין. רביעי וחמישי, שעובדים בכלל בתוך הקיבוץ והרכב משמש אותם שני שליש משעות היום, והרבה פעמים גם עוזר להם בהקפצת בני משפחה או נסיעה להשתלמות, ועוד. הלכנו לשיטה הכי שוויונית בעניין הרכבים לעובדי חוץ, ניפחנו בלון וניפחנו עד ש... הגולם הזה קם על יוצרו...
האם התוכנה החדשה תעזור לנו לעשות סדר בדברים שהיום רק משפיעים עלינו לרעה ביחסים החבריים שבינינו? לא נראה לי. נמשיך לנפח את בלון האשליות שהשיתופיות המלאה היא הנכס החברתי שלנו ושהכול בסדר. נמשיך להתלונן זה על זה בשיחות בחדר האוכל, אבל בתכל'ס, זה לא עובד – לא בענייני מכוניות לחבר, לא בענייני מזון שאנחנו צורכים בחינם ולא בתחומים אחרים. השיתוף המאולץ הזה משבש את מידותינו, גורם לנו שנהיה קצרי רוח איש אל רעהו. אני חושבת שאנחנו קהילה נורמטיבית של אנשים טובים, אבל אין לנו כבני אדם היכולת לשרוד בחוקים שבהם חישקנו את עצמנו.
אז כדברי סיפור הילדים הנפלא על "מעשה בחמישה בלונים" -  זה דוקר וזה מתפוצץ לנו מול הפרצוף: "רץ וקפץ וזרק את הבלון למעלה... זרק ותפס... נפל הבלון על שיח ורדים – נדקר, ופתאום, בום טררך: הבלון התפוצץ.. הבלון נקרע".
אני מתפללת שנעיז להיכנס לתהליכי שינוי והפרטות בענייני רכב, מזון, בנייה, תמריצים לעבודה, ועוד.
יונה ברמן
  
מהצד השלישי.. 
חרה לי לקרוא את דבריו של יוסי ידידי, על אף שנאמרו בצורה מכובדת ולגיטימית.
שירה הרמונית ונכונה, המאזנת קולות שונים לפי הטון הנכון והעוצמה הרצויה היא חוכמה לא קלה והיא ביטוי לגדלותו של המין האנושי שניתנו לו הכלים לגלות אותה ("ותחסרהו מעט מאלוקים כבוד והדר תעטרהו.."). אגייס לטובתי את הגאון מוילנא שאמר שמבלי דעת את חכמת המוסיקה לא ניתן לעמוד על "סודות שירת הלווים ותיקוני הזוהר". אפרופו שירת הלווים, אני די בטוח שהתנהלה באופן דומה למקהלה שלנו.. (מעניין אם גם שם הנשים פתחו את הוילונות כדי להציץ..).
לא נעים לדעת שישנם כאלה (גם אם מעטים) שלא נהנים ואף סובלים מהשירה היפה, ולא נעים לדעת שיש כאלו שסובלים רק בגלל שסדרי התפילה הרגילים השתנו מעט.. אבל זו כנראה עובדה.  לאלו גם לאלו אומר, שאני אישית מאמין שטוב שיש סדרים וטוב שיש כללים אבל כדי לאהוב את השגרה צריך מדי פעם לשבור אותה ואז לחזור לחיקה החמים. ברור שיש כללים שאסור לשבור בשום פנים ואופן, אבל האם שירת המקהלה וקדוּשה באורך כמה דקות פעם בשנה הם חריגה כל כך קשה? לאנשים רבים האירוע הוא אחד משיאי שבתות השנה... ורבים נהנים. האם לא יהיה נכון לגלות סובלנות קלה ולאפשר זאת אחת בשנה בלי דיונים והצבעות, בלי קושי ומאבק, רק מתוך סובלנות, שיתופיות והבנה לשמחתו של הזולת?
 בברכת חברים לתורה, לעבודה, לשירה , לנחמה, ולכל מילי דחברותא
אבי צוייג
 
 
איזוהי עבודה שבלב – זוהי תפילה!
לאחר פרסום מאמרי בידיעון שעבר בעניין מקהלת הגברים, ניגשו הרבה חברים לברכני ולומר לי שהם מסכימים לדעה שהצגתי. אני מודה שלא ציפיתי להזדהות של מספר כזה של חברים!
יחד עם זאת קיבלתי גם תגובות אחרות, כאלה שמתנגדות לדעה שהצגתי אך תומכות בפרסומה, וכאלה שמתנגדות גם לזה. בחלק גדול מה תגובות הרגשתי חוסר הבנה לכוונותיי, ולכן ברצוני להבהיר נקודות מספר, באשר לתגובות שקיבלתי:
- אין לי רצון או כוונה להקים מנין אלטרנטיבי. אני מתנגד לזה בהקשר של שבת שירה כמו שהתנגדתי לזה בעבר במקרים אחרים (קרליבך וכדומה) - אנחנו קהילה אחת עם בית כנסת אחד!
- אין לי רצון או כוונה (וגם לא יכולת) לבטל לחלוטין את מקהלת הגברים, בשבת שירה או בכלל, אלא רק לשנות מעט.
- אין לי רצון או כוונה לפגוע בהנאתם של אחרים מהתפילה, גם אם נראה לי שאנו תופסים את המושג הזה באופן שונה מעט.
- אין לי כל בעיה עם שינויים וגיוון בתפילה ובלבד שאינם מנוגדים להלכה, אינם גורמים לטורח גדול על הציבור והם אינם עיקר אלא "קישוט".
מה יש לי? יש לי בקשה: שהמקהלה תמשיך ללוות את התפילה בשבת שירה, אבל שתפחית בשירה בזמן הקדושה. שתוסיף שירים באופן שהקהל יכול להצטרף אליהם, וגם שתופיע בזמירות שבת בחדר האוכל בצהרים או בערב. אפשר גם לקיים הופעה משותפת עם מקהלת נשים לאחר הקידוש בבית שפירא או בחדר האוכל. בוודאי אשמח אם המקהלה תמשיך בפעילותה במשך כל השנה ותופיע באירועים קיבוציים.
נראה לי שאם נוותר מעט ונשתף פעולה, כולנו כציבור נרוויח!
בברכת חברים לתו"ע ועבודה שבלב, שבת שלום!
יוסי שניאור
 
 
 
פינת הבריאות
 
לבקשת הצוות הרפואי אנו מביאים כאן מידע על מוקדי הערב של קופת-חולים הכללית וביטוח "הראל".
מוקד לרפואה דחופה (מר"מ):
מוקד חינם של הכללית או שיש לכללית הסדר עמו, כולל בימים שישי ושבת
השירות ניתן בהשתתפות עצמית. בסופי שבוע ובחגים – בחינם.
המקום: קניון קריית אונו
            שעות הפעילות: בימים ראשון עד חמישי     19.00 – 22.30
                                   בלילי שבת                   19.00 – 23.00
                                   בשבת                         09.00 – 13.00           
                                  במוצאי שבת                  19.00 – 23.00
 
מוקד האחיות: מוקד האחיות פעיל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.
                         אפשר להתייעץ עמן בבעיות רפואיות. 
                         אם יהיה צורך – האחות תוציא הפנייה למיון ללא תשלום.                                                                                    
                         השירות ניתן ללא תשלום.  מתקשרים ל 2700*
 
מיוחד לילדים: רופא ילדים און-ליין בחסות רופאים מומחים מביה"ח שניידר.
                         שיחת וידיאו אינטרנטית או טלפונית עם רופא ילדים
                          בשעות 20.00 בערב עד 06.00 בבוקר למחרת.
                          בימי שישי ובשבתות וחגים – משעה 13.00 עד 06.00 בבוקר למחרת השבת / החג.
                     השירות ניתן ללא תשלום דרך אתר הכללית או בחיוג ל-2700* בשעות הפעילות של השירות.
 
 
 
 
 
עושים תרבות 
 
 
בזאר צדקה
ביום חמישי, א' ר"ח אדר, ל' בשבט, 23.2.12
החל מהשעה 17:30
בחדר אוכל
 
מי שיש לו עדיין דברים להביא לבזאר מוזמן ליצור קשר עם אורטל
כמו כן, נשמח לקבל דברי מאפה לבית הקפה בבזאר
ולמתכוננים...
ביום שלישי כ"ח בשבט 21.2.12
נקרין את הסרט הישראלי "הערת שוליים",
בשעה 21:00 במועדון לחבר
 
ביום רביעי, י"ג באדר, 7.3.12- שוק פורים- לאחר קריאת המגילה
ביום חמישי י"ד באדר, 8.3.12- סעודת פורים בצהריים, ובערב מסיבת פורים למבוגרים.
 
אורטל לנדה - ועדתרבות
 
סקירת ציפורי הבר בשראל   
מי שראה את מאור ואותי בבקרים האחרונים משוטטים עם משקפת ודפי נייר ומסתכלים לשמים, בטח תהה מה עובר עלינו... ובכן, השתתפנו בסקר ציפורי הבר בישראל.
תהליכי העיור, התמעטות השטחים הפתוחים ושינויים בסביבת החיים של הציפורים, משפיעים על מיני הציפורים בסביבה העירונית, על מספרן והרכבן.
במשך שבועיים בחורף מקיים המרכז לטיפוח ציפורי הבר סקר ארצי שנועד להעריך את הרכב מיני ציפורי הבר בקרבת המגורים ואת מספרן וכן לאפיין מגמות ושינויים באקולוגיה שלהן לאורך השנים. בעזרת הסקר הזה, סקרי השנים שעברו והסקרים הבאים יהיה אפשר לאפיין את מגמות השינויים.
ידוע שישנם מינים פולשים כמו הדררה והמאינה, שלא ראינו אותן כאן בעבר. הסקר יוכל לענות על השאלה: מה השפעתן על אוכלוסיית הציפורים המקומית? האם מינים אלו תופסים להן את מקומות הקינון והמזון?
זו השנה השישית שהסקר מתקיים בארץ, במקביל לסקרים דומים הנערכים בבריטניה וארה"ב. תוצאות הסקרים הקודמים מלמדות על גידול בתפוצת הדררות והמאינות בארץ (פרט אחד נצפה בעין בוקק).
בשנה שעברה התקבלו תוצאות מ-249 ישובים ברחבי הארץ. בסקר משתתפים אנשים פרטיים בכל הארץ וכן מוסדות חינוך. הספירה נערכת בשעות הבוקר, בשטח   של 50 מ"ר. יש למלא את פרטי הסוקר, מקום הספירה, ומספר הפרטים שנצפו. זוהי חוויה מעניינת שגם מלמדת אותנו לזהות את הציפורים במעופן, את קולותיהן וצלליתן.
הציפור הנפוצה ביותר בארץ היא כמובן דרור הבית ואחריה בסדר יורד: עורב אפור, בולבול, צוצלת, יונת הבית וצופית. לאורך השנים יש ירידה בשכיחות הצפייה בשחרור ובצופית, אך יש עלייה בשכיחות של המאינה והדוכיפת.
אני חושב שאת האהבה לטבע קיבלתי מקטי. אני זוכר בגעגוע את סיורי הציפורים של צהרי שבת - היינו הולכים לתצפיות בבריכת החמצון וב"שמורת הטבע", זוחלים בשקט במעלה דפנות הבריכה, כדי לא להפחיד את הציפורים. בעזרת קטי למדנו להקשיב לקולות הציפורים ולזהות אותן, היא לימדה אותנו להכיר את פרחי הבר וחיות הבר וכך הנחילה לנו את האהבה לטבע ולסביבה. תודה קטי!
מי שרוצה פרטים נוספים על סקר הציפורים , יכול להיכנס לאתר www.yardbirds.org.il או לרשום בגוגל "ספירת הציפורים".
                                                שבת שלום,
                                    איקה ומאור שניאור
 
 
לסבתא רבתה אסתר בידר
ולכל המשפחה
מזל – טוב בהולדת החימשה
נינה לציפי ואפרים בידר
נכדה לאילה ואהרן כהן
                 בת למירי ואבי פולישוק
                            בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך
-
שלום לכולם,
 
יום עיון בעלומים ובבארות יצחק שבנגב
כ- 250 איש נטלו חלק ביום עיון מעניין, ובחלקו הגדול אף מרגש, שהתקיים בקיבוץ עלומים. לאירוע שנקבע בדיוק ליום העלייה על הקרקע של בארות יצחק שבנגב (כ"ב בשבט תש"ג, לפני 69 שנים), הגיעו אוטובוס שלם של חברי בארות יצחק, נציגים ממרבית קיבוצי התנועה, רבים מילידי בארות יצחק שאינם גרים בו כיום, נציגות מישובי האזור ומתעניינים מרחבי הארץ. כולם הביעו את התפעלותם מהמסרים הציוניים-חלוציים-ערכיים-דתיים-אנושיים העולים מן ההרצאות, והדמעה בזווית העין והקול הרועד הן של המברכים והן של הקהל היו עדות לרלוונטיות של המיזם. חלק מרכזי ממטרותיו של האירוע היה ציון סיום שלב א' בעבודות השיקום והשימור, ובמסגרתו אמרנו "תודה" בקול רם לכל הגופים השותפים לביצוע ולמימון. מהאולם בעלומים יצאנו אל האתר, וברוב עם השתתפנו בהסרת הלוט מעל שלט ההנצחה החדש שנקבע על המגדל, שהתכבדו בה משה אולניק, חבר קיבוץ רביבים ונציג עמותת "דור הפלמ"ח", ועדנה שוורץ, חברת בארות יצחק שאביה נפל במערכה על המקום. בשירת "התקווה" למרגלות המגדל, יחד עם חברות בארות יצחק של אז ושל היום, ננעל המפגש הייחודי. חברי עלומים, בסיוע משמעותי של חברי גרעין יונתן, אירחו את הכנס במאור פנים, דאגו לכל הצד הלוגיסטי ואף הגדילו לעשות כשהעמידו לרשות הכנס את חדר האוכל, להרצאות ולארוחת צהריים (נפלאה!), והם עצמם עברו לאכול באולם בית המדרש. תודה רבה לכולכם, ולאבי – האיש אשר על הארגון – בראש ובראשונה!
 
סוף עונה במחלקת הנוער
מדווח רזי בן-יעקב (לביא, מחלקת נוער ודור המשך): עונת סמינרי החורף הסתיימה ואנו שבעי רצון מהעשייה. השנה הגיע למלוא היקפו המבנה החינוכי הרצוי, הכולל למידת שלושה עמודי יסוד, ויישומם: ערך השלום (ט'), פרט וכלל, יחיד וחברה (י'), דמוקרטיה ויהדות (י"א), והביטוי שמביא עמודים אלו לכלל מימוש – ערך כלל ישראל (י"ב). על פי התוכנית שבנינו, החל משנה זו יעברו במהלך החורף כל נער ונערה שירצו בכך, סדרת עולות חינוכיות-לימודיות משמעותיות וחווייתיות המושתתת על ערכי היסוד הללו. את הסדרה תלווה סדרה נוספת של פעילויות חווייתיות שתתקיים בקיץ, והן תשלמנה לחניך/חניכה את התמונה הערכית. הפעולות המתוכננות לקיץ הקרוב יתקיימו במגוון רחב של דרכים ואמצעים, כגון: היכרות עם התנועה, מחנה עבודה, הליכה נגד הזרם, יהדות ומודרנה, התיישבות. המאמץ החינוכי של השנים האחרונות כבר נותן את אותותיו, ולהערכתנו אי אפשר שלא לראות את הפירות ולחוש בעוצמתם ובמתיקותם. אין זה אלא סימן שעלינו לאמץ את שיטתו של קרמבו ('מבצע סבתא'): "להתחיל הכי מהר ולאט לאט להגביר...".
 
 
המזכירות הפעילה בקיבוץ בארות יצחק
זו הפעם השנייה שהמזכירות הפעילה מבקרת בקיבוץ בארות יצחק במסגרת 'מטה מול מטה'. לאחר סבב מלא בין כל הקיבוצים חזרה המזכירות הפעילה לסבב שני של ביקורים, אך הפעם במתכונת מעט חדשה: בשעות הבוקר החלו מפגשים בקבוצות קטנות המחולקות לפי ענפים ותפקידים. לאורך היום כולו נפגשה המזכירות הפעילה עם כ- 120 חברים במעגלים שונים. שמענו על הפעילות המשקית והחברתית, שוחחנו על הנושאים המעסיקים את חברי הקיבוץ ועל מקומה של התנועה, ושמחנו לקבל סקירה מלאה מנציגי המזכירות בתחום הכלכלי והחברתי, בה הוצגו האתגרים השונים הניצבים כיום בפני בארות יצחק. בשיחה עם החברים נשמעו דעות שונות במגוון נושאים, אך בכולם בלטה גאוות היחידה של חברי קיבוץ בארות יצחק, והרצון הַכֵּן לשוחח וללַבֵּן ביחד את מה שמעסיק את חברי הקיבוץ. אנו משוכנעים שהביקור והשיחה יובילו להעמקת הקשר בין חברי בארות יצחק לתנועה, ויחזקו את היכולת של כולנו לפעול למען הערכים המשותפים. יישר כוח ותודה על קבלת הפנים החמה.
 
מדיוני הצוות הכלכלי
בישיבה השבועית של הצוות הכלכלי (צביקי פורת – יו"ר, ידידיה צור, יענקל'ה רוט, שרגא וילק, נחמיה רפל) עסקנו בהיבטים שונים הקשורים לביטוח (שכולנו מחוייבים לעשותו), ונשקלה האפשרות לקדם שיפורים במערכת הקיימת. בדיון השתתף גם אליעזר שפיר (בארות יצחק), הבקי מאד בתחום הביטוח ועוסק בו כבר שנים רבות. כמו-כן נדונו קשרי הקבה"ד עם המסגרת הבנקאית הקיימת, והודגש הצורך לפתוח מסגרות עבודה פיננסיות בבנקים נוספים. חלק ניכר מהישיבה הוקדש להערכוּת לקראת שנת השמיטה: צביקי דיווח על המשך הפעילות עם משרד החקלאות מחד, ועם ועדת השמיטה הממלכתית מאידך. מעורבותו האינטנסיבית של הקיבוץ הדתי בגופים אלה (שלא לומר – הובלתם ...) החלה מיד בתום שנת השמיטה הקודמת ונמשכת בימים אלה, וחשוב לציין כי היא נובעת אך ורק מתוך שאיפה להגיע לשנת השמיטה הבעל"ט עם מירב ההבנות בין הגישות ההלכתיות השונות, בבחינת "חיה ותן לחיות".
 
עמוד"ש 100
מזה כמאה שבועות, מידי שבוע בשבוע, יוצא הדף השבועי ל- 1761 כתובות דוא"ל של חברי הקיבוץ הדתי ושל מקורבים לתנועה. ההתחלה היתה מעט חורקת – קשה היה להגיע לכתובות, הדף לא נפתח, החברים לא ידעו שקיים דף כזה ועוד... מאז הלך והתבסס לו מקומו של עמוד"ש, הוא נשלח במייל ובחלק מן הקיבוצים אף מתפרסם באופן קבוע בעיתון הפנימי. אין ספק שזהו עוד נדבך בקידום הקשר בין פעילות התנועה לבין החברים בה, מטרה שהוצגה בפני המזכירות הפעילה במועצה האחרונה. עדות לכך שבתקופה האחרונה נעשה עוד צעד בביסוס התנועה בלבבות החברים ניתן לחוש גם במפגשי 'מטה מול מטה', כשהשאלה החוזרת – מה אתם עושים שם בדובנוב 7? הוחלפה בשאלות כגון – במה עוד ניתן לקבל סיוע מפעילי התנועה? מי יתן ונזכה שבמאה הדפים הבאים נדווח על התקדמות התנועה והקיבוצים בתחומי העשייה השונים.
 
שבת שלום,
                                                נחמיה רפל
וחברי המזכירות הפעילה
 
כ ל ב ו ד ף
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י יששכר ברמן
אחות תורנית: שלי ספיר – פלאפון 61999
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה                                                       
למלכה ויגאל אנגלנדר, לסבתא עדינה וולף ולכל המשפחה – ברכות עם החלטתו המשמחת של יונתן להינשא לדנה. תזכו לרוב שמחות !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
"אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן"
הורים וילדים יקרים,
אנחנו פותחים השבת את
תפילת הילדים
במתכונת ניסיונית, בתקווה שהתפילה תתפוס תאוצה ותמשיך בעקביות בע"ה בכל שבת.
ניפגש בכיתת האולפן בשעה 9:15.
כל הילדים מגן דקל ועד כיתה ב'-מוזמנים!
אמהות שמוכנות להיות פעילות בהמשך, מוזמנות להשתתף ולראות איך תתנהל התפילה
נשמח להשתתפות פעילה של הילדים!
אלישבע בן-דוד
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם בא
החל מליל חמישי אנחנו שוב במזג אוויר חורפי במשך השבוע זיכנו הקב"ה בתוספת של 24 מ"מ.
הסיכום עד כה 473.8 מ"מ. כמו שזה נראה בחוץ בעת סגירת הגיליון תזכו בע"ה לדיווח גם בשבוע הבא.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 תודה ענקית    
לנחמיה רפל, לצביקי פורת ולכל מי שעזר וטרח בהכנת היום הגדול שהיה לנו השבוע – הענקתם לנו חוויה שתלך עמנו עוד ימים רבים.
 
 

 

AtarimTR