ידיעון 2764 פר' תרומה

 

בס"ד א' באדר תשע"ב
 
שבת תרומה
 
17.13
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
 
 
09.30
תפילת ילדים בכיתת האולפן
17.20
מנחה, קבלת שבת,
   ערבית, דרשת הרב     
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
18.45
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.45 – 22.00
נא להביא כלים עד 21.45
12.30
שעור לנשים במגילת אסתר - במועדון
13.00
מנחה גדולה
15.45
שעור בדף יומי
16.30
נשים אומרות תהילים – בבית תמים
16.30
מ נ ח ה
18.11
ערבית, הבדלה, קידוש לבנה
 בית מדרש הורים וילדים
 
שימו לב לשינוי שעת הסעודה בליל שבת בחדר האוכל !
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד'  ו'              06.00
  שחרית ב' ה'                     05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל     13.30
 מנחה בבית הכנסת             16.30    
 רבע לערבית                      19.45
 ערבית                            20.00
עונג שבת לילדים 10.30
 
     א' – ג'   טובה ומשה שי"ק    
 
    ד' – ו'    בעז פלדמן
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
17.00
צ'י קונג לבגירים
מועדון לחבר
 
גדולי המחשבה הישראלית לא יתקיים
 
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
21.15
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שלישי
09.00
מפגש בוקר לבגירים
מועדון לחבר
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
יום רביעי
18.00
מפגש ערבית לבגירים
מועדון לחבר
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון לחבר
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
 
 
למפעל השיקומי שליד המועצה האזורית דרושים מתנדבים לשעה של כייף.
מדובר על פעילות חד פעמית (שעה בשנה) במפעל השיקומי בימי רביעי בשעה 15.00 – 16.00
כל פעילות מבורכת:
שירה, סיפור, יצירה, איפור, אסטרולוגיה, נומרולוגיה, הרצאות מעניינות , בישול ואפיה , משחקי חברה, מוסיקה, סיפורים על חו"ל, פרשת השבוע, טיפול בחיות וכו' ....
וכול מה שאתם חושבים שיעניין את המועסקים.
 
מירית
רכזת מתנדבים
טל'  9722888 - 03 שלוחה 8147
 
 
 
מה בגיליון?
·                     תמיד רציתי לשאול –  הרב ירון                                 
·                     אני לפניך בקבינה – אבנר סוקולובסקי
·                     נפתח לנו שער – נעמי וישראל רמות
·                     פינת ההיסטוריה – מהארכיון
·                     מוסיקה ותפילה – יחזקאל אלידע
·                     באספת החברים
·                     לקראת ישיבת המועצה
·                     בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 101
·                     פינת השירות – עירית פורשר
·                     מתיק המכתבים – מירית חצרוני, המועצה האזורית
·                     מפגש עם מטרוניתא – הזמנה לאירוע
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
     נר זיכרון !
           יפה דגני ז"ל – ב' באדר א' תשנ"ז
          פנחס (פיל) לרמן ז"ל – ח' באדר תשס"א   
 
 
תמיד רציתי לשאול
שאלה: היכן נמצאים כלי המשכן שעליהם אנו קוראים בפרשתנו?
 
תשובה: הגמרא (גיטין נו, ב) מתארת את חורבן בית המקדש השני, ומספרת שטיטוס לקח את כל כלי המקדש לרומי. כולנו מכירים את התבליט של המנורה על שער טיטוס. אבל יש להדגיש שאין מדובר באותם כלים שעשה בצלאל במדבר כאלף שנים לפני כן.
כלי המשכן שנבנו ע"י בצלאל שימשו את בני ישראל במדבר במשך ארבעים שנה, ולאחר מכן גם בהיות המשכן בשילה, במשך 369 שנים. כששלמה המלך בנה את בית המקדש הוא בנה כלים חדשים, אך חלק מכלי המשכן עדיין היה בשימוש:
ארון – לא נבנה ארון אחר, והארון שעשה בצלאל הועבר לבית המקדש עם כל תכולתו (לוחות ושברי לוחות, צנצנת המן, ספר התורה שכתב משה, המטה של אהרון, והדורון ששלחו הפלשתים).
שולחן ומנורה – אמנם שלמה עשה עשרה שולחנות ועשר מנורות חדשים (דהי"ב ד, ז-ח), אך הללו עמדו משני צדיהם של השולחן והמנורה שנעשו ע"י בצלאל.
מזבחות וכיור – שלמה עשה חדשים, והכלים שהיו במדבר נגנזו (אבות דר' נתן פרק מא), יחד עם קרשי המשכן ויריעותיו.
 
מה קרה לכלים שהיו בבית המקדש הראשון עם חורבן הבית?
בנושא הארון נחלקו חז"ל (ירושלמי שקלים ו, א): יש אומרים שיאשיהו המלך, כשראה שהחורבן מתקרב, החליט לגנוז את הארון עם תכולתו במחילות תת קרקעיות מתחת לבית המקדש, כדי שהם לא יילקחו בשבי. כך כתב הרמב"ם (הלכות בית הבחירה ד, א). אך יש אומרים שהארון גלה לבבל עם חורבן בית ראשון ונלקח בשבי. בבית שני, בכל אופן, ודאי שהארון כבר לא היה, ולכן הוא ודאי אינו נמצא ברומי.
חז"ל אמרו (יומא כא, ב) שבבית שני היו חסרים חמשה דברים שהיו בבית ראשון: הארון, האש שבאה מלמעלה, השכינה, ורוח הקודש והאורים והתומים.
בעניין המנורה יש לציין שהמנורה שמצוירת על שער טיטוס ודאי איננה אותה מנורה שעשה משה, וזאת מכמה סיבות:
א.      רוב המפרשים סבורים שקני המנורה היו ישרים ולא מעוגלים כפי שזה מופיע באותו ציור. גם בסיס המנורה אינו תואם את מה שתיארו חז"ל.
ב.      ישנה דעה שהמנורה גלתה לבבל עם חורבן בית ראשון, ומאז לא חזרה.
ג.       גם אם נקבל את הדעה שהמנורה חזרה בימי בית שני, הרי כאשר החשמונאים טיהרו את בית המקדש הם עשו מנורה חדשה, וממילא באותה שעה המנורה המקורית ודאי כבר לא הייתה בבית המקדש.
לכן, מסתבר שהכלים שנלקחו לרומי אינם הכלים שנעשו ע"י בצלאל במדבר, אלא כלים אחרים שנעשו בימי הבית השני. כלי המשכן נלקחו לבבל או הוסתרו, וע"פ אחת הדעות הם עדיין ממתינים שימצאו אותם במחילות שמתחת להר הבית.
 
הרב ירון
 
 
 
אני הזמנתי לפניך בקבינה 
"היה קשה לקלוט את כל המידע שניסה להעביר לנו חבר קיבוץ עין השופט ביום רביעי במועדון לחבר" – סוף ציטוט מדברי יונה בידיעון האחרון.
בספר קהלת פרק א פסוק 18 כתוב: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב". זאת אולי הסיבה שהצד הלימודי אצלי בחיים אף פעם לא היה הצד החזק. אני לא רוצה להוסיף מכאוב – אני רוצה לשמוח ולאהוב (ולקבל רכב כשאני מזמין).
לצערי הרב אני מאוד מזדהה עם מאמרה של יונה בשבוע שעבר בנושא סידור הרכב. אני איתך בקבינה עם כל מה שכתבת. לא הגעתי לערב ההסבה על התוכנה החדשה, כי באמת אני רוצה לשמוח ולא להוסיף מכאוב ולזרוק כסף לרחוב.
לצערי, נראה לי שהתוכנה החדשה לא תביא לנו שום בשורה חברתית חדשה, ואולי אפילו תוסיף שמן למדורה, אחרי שנגלה שלא חל שום שיפור. הלוואי והלוואי ואתבדה.
את תוכנת הרכב הכי טובה קבל כל אחד מאתנו ביום הלידה והיא יושבת לנו על הכתפיים.
יונה, את קראת לתוכנה החדשה 'מעשה בחמישה בלונים', ואני קורא לה התחשבות, התחשבות, התחשבות, ועוד אחת לשנה הבאה: התחשבות.
לפני חודש סיפר לי חבר קיבוץ מאוד מתחשב (שמו שמור במערכת) שהוא הזמין רכב לשעתיים לצורך סידורים בפתח-תקווה. כשהוא הגיע לכניסה לקיבוץ וראה את הפקקים שיש לכיוון פתח-תקווה (בכל יום אחר הצהריים יש בדרך לפתח-תקווה פקקים נוראיים), הוא פשוט עשה סיבוב במקום והחזיר את הרכב לחנייה, כי הוא פשוט פחד שלא יספיק לחזור כדי שהבא בתור אחריו יוכל להשתמש ברכב. לחבר הקיבוץ הזה הייתי נותן חתיכת בונוס גדול.
אני לא רוצה להאריך בכתיבה כי אני בטוח שהמאמר הזה ייכנס לנו בעין אחת ויצא בשנייה, וכבר נהיה בעמוד הבא לראות מתי הספרייה פתוחה. או כמו שאומר המשפט הסיני העתיק 'הכלבים כותבים והשיירה נוסעת'.
אני מתפלל שמהתוכנה החדשה תרד עלינו קשת ועוד נשב בצל התאנה ואיש אחיו יאהב. אם חס וחלילה לא – אני חושב שכדאי יהיה לחשוב על הפרטת סידור הרכב, כי הר הגעש הזה לא בריא לחברה נורמטיבית וטובה כמו שלנו.
עד אז שתהיה לכולנו נסיעה טובה ותמיד בדרך הישרה.
אבנר סוקולובסקי
נ.ב. יונה, בהזדמנות זאת אני מציע לך שוב לחזור ללימודי האורגן. אני התחלתי לפני חודשיים וזה עושה לי
      טוב. ואל תשכחי להזמין רכב לקיסריה.
 
 
ישיבת מועצה 
ביום שלישי ה' באדר תשע"ב 28.2.12   בשעה 21:00 בחדר עיון
                  על סדר היום:   אישור רשימת עובדי חוץ
אביעד ישראלי-יו"ר המועצה
  
 
נפתח לנו שער – בשערי עזה
 
הרבה זכויות שמורות לדור המייסדים, אותם אלו שמציאות בלתי אפשרית גרמה להם להגר מערבות האחו המוריקות האירופאיות לערבות הלס הנגביות.  
זכות נוספת עומדת להם שקבעו את יום העלייה על הקרקע ב"נחביר" בחודש שבט הירוק והפורח ולא בחום יולי-אוגוסט, כך שזכינו לפני שבוע גם במראה מרנין בנוסף למקבץ אנושי מרגש.
בכל אחד מאיתנו טבועה במינון כלשהוא הקלישאה הידועה "שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו".
תחושה זו מעצימה בי ככל שהדרך שועטת דרומה, גוש דן הדביק מאחור, ומרחבי הירוק והלס חוגגים בעיניים. (אני אמנם מודל 46' שמתחיל לזכור רק מווילהלמה, אבל "הנגפ" הוא בדי. אנ. אי שלנו).
זה כובש אותי אף ביתר עוצמה כאשר שתי עלמות החן לבית קסטנבאום ובלנקנשטיין מתארות עם רעד בקול והתרגשות שלא ניתן להסתיר, את גן העדן הבראשיתי, החלומי, של ילדותן בחוצות הקיבוץ המתהווה.
ואז "מחניק קצת בגרון" וגם תחושת החמצה חודרת עמוק לתוך העור המסומר מרטט האותנטיות. בעיני רוחי אני מדמיין אותן בגופיות ובמכנסיים קצרים עם פס גומי וברגליים יחפות...
ושוב השאלה הנצחית טורדת, למה המקום הזה רק מורשת ולא ישוב ואם בישראל...
 
ב-1968, כשחלפו שני עשורים ל "חית תמוז", עוד אספנו תרמילי קליעים, שאריות פגזים ושאר חרסים בתעלות השטוחות. עם השנים השטחים המעובדים סגרו אט אט על המגדל, והיום ב- 2012 ניכרים היטב "שיני הזמן" - הן בנוף החקלאי שמתחתיו שוכן קיבוץ ארכיאולוגי והן בנוף האנושי שהתקבץ למרגלות המגדל.
אבל את המגדל לא ניתן להכניע (נחום אומר שמנחם קסטנבאום תכנן אותו כך שגם בעוד שבעים שנה יעמוד במרכז הטכס). "שיני הזמן" לא יכולות לו, כשם שאינן יכולות לרוח המיוחדת ששרתה על מגיני המקום לפני כשבעים שנה. רוח זו שהם בצניעותם המוקפדת, רק את המובן מאליו עשו, ולא חשו אותה כנושא המצדיק "והגדת לבנך". על כן מסיר אני את הכובע בפני כל מי שללא לאות טורחים בשנים האחרונות לזקוף את גו סיפור בארות יצחק בנגב באופן כה מרשים וצודק.
זכינו בזכותם ליום מלבב נפש, תוכני, מרגש.
תשואות, ברכות והוקרה עמוקה ליכולת להזמיננו ולקבצנו תוך מתן הרגשה כה טובה של יחד.
נעמי וישראל רמות
 
פינת ההיסטוריה
בידיעון מס' 769, י"ג במרחשוון תשל"ג, 20.10.72 בדו"ח מדיוני המזכירות נמסר:
 
מפעל הנצחה באתר בארות יצחק בנגב: הוטל על אליעזר שפיר לבדוק את מצב האתר
ואת האפשרויות להקים בו מפעל הנצחה הולם.
שלמה לוי יתעניין באפשרויות לקבלת השתתפות במימון.
 
מן הארכיון
  
 
מוסיקה ותפילה – הילכו שתיהן יחדיו?
 
היה מעניין לקרוא את התגובות לשבת "שירה" על אף שלדעתי לא הוצגו בהן האספקטים השונים והבעייתיות בצורה מפורשת.
המוסיקה המושמעת כיום בבתי כנסת נחלקת לשתיים: השכיחה והעממית, (זאת שיוסי אוהב) שאין בה הדגשה הרמונית, היא נטולת מסגרות קשיחות, ובעיקר אין בה חלוקת תפקידים בין זמרים למאזינים.
לעומתה אנו עדים זה זמן רב לחדירתה של מוסיקה הרמונית (זאת שאבי אוהב), אל בתי הכנסת. מוסיקה המושמעת מפי סולנים ומקהלה, על פי עקרונות מוסיקליים שפותחו בימי הביניים והגיעו לשיאם בתקופה הקלאסית. מקורותיה הם ללא ספק המוסיקה הליטורגית שהיא מוסיקה דתית-כנסייתית.
יצירות קלאסיות נכתבו כביטוי לרגשותיהם ולדמיונם של המלחינים, אבל גם מטעמי פרנסה, כשם שעשו אמנים יוצרים בתחומי הציור והפיסול. מלחינים שונים נתבקשו לכתוב מוסיקה קלאסית בעלת אופי דתי כדי שזו תושמע מפי מקהלה בליווי עוגב בזמן המיסה של יום ראשון, במטרה ליצור את האווירה האקסטטית הדרושה.
הציבור הדתי, המאזין בקביעות לפרקי חזנות (ברדיו או באולם הקונצרטים), עושה זאת בגלל ההנאה מהמוסיקה, מההרמוניה ומהשליטה הטכנית של האמן. הידיעה שהיו חזנים שנהגו להופיע למחייתם כזמרי אופרות ומחזות, שלא כולם ניהלו אורח חיים דתי, וששורשי המוסיקה הזו נטועים עמוק בתוך הליטורגיה הנוצרית - איננה רלוונטית מבחינתם.
תרבויות זרות שחדרו ליהדות באו לידי ביטוי בכל תחומי החיים ולא רק במוסיקה:  מתן שמות, סגנון לבוש, שפה. צורתם החיצונית והפנימית של בתי כנסת קדומים דומה להפליא לזו של כנסיות מאותה תקופה, ועל רצפות הפסיפס שלהם אפשר למצוא מוטיבים אליליים ואפילו דמויות בעירום, על אף האיסור של: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה..."
במילים אחרות: חדירה של תרבויות זרות לעם ישראל הייתה לאורך כל הדורות. היה מיעוט קיצוני שהתייחס לכך בחומרה, אבל המנהיגות היהודית המתונה לא ראתה צורך לעקור מן השורש ביטויים חיצוניים-אומנותיים, מן הטעם ש"תש כוחה של עבודה זרה", ושיש היגיון מעשי בהפרדה בין עיקר לטפל. דוגמה לעניין זה הוא סיפורו של רבן גמליאל, שהיה נשיא הסנהדרין, ואף על פי כן הרשה לעצמו (ברמה האישית-הפרקטית) להתרחץ בבית המרחץ בעכו, שבמרכזו ניצב פסלה העירום של אפרודיטי, אבל ידע (ברמה העקרונית-הלכתית) שאסור לעסוק בדברי תורה בין כתלי בית המרחץ (משנה: עבודה זרה, פ"ג מד).
השאלה אם להנהיג מוסיקה הרמונית-מקהלתית, ערבה לאוזן ככל שתהיה, בזמן התפילה, היא שאלה הלכתית-מוסרית יותר משהיא חברתית-תרבותית. היא צריכה לעלות בשגרה (החמימה) ולא רק כשהיא נשברת באירועים דוגמת שבת "שירה". מעבר ל"טירחא דציבורא", ראוי שנשאל את עצמנו האם חזן צריך לכוון את מיתרי קולו אל קהל השומעים, או מוטב שיכוון את לבו לאביו שבשמים; האם נכון ששליח ציבור יתרכז יותר בצד המוסיקלי ופחות בהטעמה ברורה של כל מילות התפילה; והאם מותר, הלכתית, לחזור כמה פעמים על מילה, משפט, או אפילו פסקה שלמה, רק מפני שזה נגזר משיקוליו ה"מקצועיים" של היוצר. 
יחזקאל אלידע
 
 
באספת החברים
 
הנושא שעמד על הפרק היה הפעם פחות אטרקטיבי מנושאי שתי האספות הקודמות, כפי שהראה מספר הנוכחים.
שמענו מפי מוישי גרינברגר, יו"ר החברה לנאמנות (ועדת הפנסיה), הסבר על מהות החברה לנאמנות (הוחלט על הקמתה באספה ב – 1997), ועל דרכי עבודתה, וזאת כמבוא לאישור דו"ח על מצב כספי הפנסיה בסוף 2010. (דו"ח על 2011 נקבל אחרי איסוף כל הנתונים וקליטתם, עבודה הנמשכת על פני חודשים רבים).
גם מי שאינו מתמצא במונחים המקצועיים יכול היה לשמוע שזקנתנו מובטחת ע"י קצבת פנסיה המופרשת לקרן עבור כל יחידת משפחה מגיל 30, ומשולמת בקצבה חודשית מגיל 65 . ההתנהלות היא שוויונית לכל החברים, מעובדי חוץ שמעסיקיהם מפרישים עבורם לקרן פנסיה בסכום שסוכם אתם ועד החברים העובדים בקיבוץ ועבודתם אינה מחושבת במונחי שכר והפרשות פנסיה.
החידוש שהובא לאישור הוא הקמת קרן מילואים במקום החברה לנאמנות כדי להבטיח שכספי הפנסיה לא ישמשו בידי נושים בשום מקרה כמקור לגביית חובות כלשהם מהקיבוץ.
הדו"ח אושר ללא מתנגדים.
האספה בחרה בדוד שפירא כחבר בוועדת הפנסיה. היום חברים בוועדה: מוישי גר' – יו"ר (מונה על ידי ועד ההנהלה של בארות יצחק להחליף את אסנת שניאור שמילאה תפקיד זה עד היום), עו"ד ענבל זוסמן, רו"ח רביב ישי מ"מבט-יועצים", שלמה פורשר בתוקף תפקידו כגזבר, ודוד שפירא שנבחר כנציג הציבור במקום מוישי.
יישר כוחם של כל העמלים להבטיח את זקנתנו בכבוד!
רשמה: עדנה שורץ
הכינה לדפוס: דינה אמיר
 
 
לסבתא שמחה שטרסבורגר                         ללימור והושע נתנזון
     ולכל המשפחה                         לסבתא וסבא דבורה ומיכאל נתנזון
       מזל – טוב                                     ולכל המשפחה
   בשמחת בר-המצווה                         מזל – טוב בהולדת הבן-הנכד
   של הנכד הלל בר                           אח לאלמוג, עמית, אור ועדי
בן שרה וצביקה בחד-נס                       תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה
שתזכי לרוב נחת ושמחה                           ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים 
                                                                        
 
 

שלום לכולם,
 
גרעינים, מכינות ומדרשות
השבוע התקיימה פעילות עֵרָה במיוחד בתחום המעבר מבתי הספר לשירות הצבאי/לאומי: בהשתתפותו של יוחנן בן-יעקב (כפר עציון), הממונה על המכינות הקדם-צבאיות במשרד החינוך, ערכנו דיון על אפשרות הכרה ב"גרעין יונתן" כמכינה קדם-צבאית. בפני יוחנן הוצג הרישום בפועל לגרעין יונתן הבא, המונה כבר עכשיו עשרות בנים ובנות בוגרי בתי ספר מכל רחבי הארץ. בדיון נוסף, בהשתתפות ראשי תנועת "הצופים" הממונים על "גרעיני צבר", בהם נקלטים בנים ובנות מרחבי העולם המבקשים להתגייס לשירות מלא בצה"ל או בשירות הלאומי, נדונה בקשת המזכירות העולמית של בני עקיבא לפתוח גרעיני צבר ייחודיים לבוגרי התנועה העולמית הלומדים בארץ בישיבות ובמדרשות. נכון לעכשיו מדווחים שליחי "הצופים" שלשנה הבעל"ט כבר נרשמו לגרעינים המיועדים לקיבוץ הדתי – בנוסף לגרעין החדש של בוגרי בני-עקיבא – למעלה מ- 80 חניכים!
זהו גידול משמעותי ומשמח שמחייב אותנו – מזכירות התנועה והקיבוצים – להיערך בהתאם.
 
קמחא דפסחא
"משנכנס אדר ... " –עם כל הגופים המאוגדים ב"מפעלות הציונות הדתית" אנחנו נערכים לאיסוף חבילות מזון וחלוקתן לנזקקים במסגרת "קמחא דפסחא". בימים הקרובים נפנה לקיבוצים בבקשה להיות שותפים בפעילות, וזאת בדרכים שונות: הרמת תרומה מתוצרתם החקלאית והתעשייתית, העברת תרומות כספיות לרכישה מרוכזת של מצרכי מזון, התנדבות לעבודה באיסוף המנות, אריזת החבילות וחלוקתן. בתקווה לשיתוף פעולה של כולנו, ובתפילה שנזכה כולנו להסב לסדר כהלכתו ולחגוג בשמחה.
 
פורום מזכירים בקבוצת יבנה
בביקור ב"בית האדום" בקבוצת יבנה נפתחה הפגישה החודשית של המזכירים ומנהלי הקהילות. לאורך שנים אוסף ישיב תדהר, בן וחבר קבוצת יבנה, חפצים שיצאו מכלל שימוש, והם מסודרים בתצוגה מרשימה ומעניינת במבנה שנועד בראשיתו להיות "מחסן שקי תבואה". כל חפץ, צעצוע, מסמך, כסא ושולחן נושא עמו סיפור, והמקום משמש אבן שואבת בימי החול לתלמידים ולמבקרים, ובשבתות לאורחים ולבנים. לאחר הביקור במוזיאון המקומי עסקו המזכירים בתקציב התנועה, בהשתתפות נציגי המזכירות הפעילה – שרגא, יהושע ונחמיה, ובהמשך היום דנו בהנחיית תמי כץ בַּעניינים השוטפים והפנימיים של חברי הפורום.
 
 
מפגש חקלאים: ישראל – צרפת
"קרן ישראל – צרפת" יזמה ביקור בארץ של ראשי ארגוני החקלאות הצרפתית, ואנחנו הוזמנו לפגישה בה נטלו חלק מצד אחד ראשי מועצות הייצור החקלאיות ותנועות ההתיישבות ממדינת ישראל, ומצד שני ראשי הקואופרציות וארגוני החקלאים מצרפת. בנוסף לקבלת הפנים בניחוח צרפתי, ולאחר הנאומים והברכות על פי מיטב כללי הטקס, הוקדש זמן ללמידה הדדית של מערכות הייצור וצורות ההתיישבות. הקיבוץ בכלל והקיבוץ הדתי בפרט היו מוקד מרכזי בהתעניינותם של האורחים. בדברי ברכתה אמרה (בצרפתית) ראש המשלחת: "זו פעם ראשונה שאני בישראל, ואני מוקסמת מהאנשים ומהמקצועיות. אני מאוהבת בחקלאות הישראלית, המתמודדת כמונו עם אתגרים אקולוגיים ומדעיים. אצלכם כמו אצלנו בצרפת, החקלאות והכפר הם התשתית לבניין המדינה".
 
לזכרו המבורך של יעקב גדיש
השבוע יצא לאור הספר "בדרך אשר הלכת", לזכרו המבורך של יעקב גדיש (קבוצת יבנה).
בהקדמה לספר כתבה בתו הבכורה רונית, עורכת הספר:
בדפיו של הספר מתוארת דרכו של יעקב גדיש, איש קבוצת יבנה, שהחלה בשנת 1934 בעיירה קטנה למרגלות הקרפטים, ונמשכה במסע נדודים באירופה הנאצית ללא קרוב ומודע, והחלה מחדש עם העלייה לארץ ישראל בראשית 1945. זהו סיפורו של ילד פליט שואה שמאז עלייתו ארצה הקדיש את עצמו לבניין הארץ, ובחר לעשות זאת בדרך הקיבוצית שראה בה מנערותו את הדרך החברתית הנעלה ביותר. לצד סיפור חייו נפרסת בספר משנתו של איש התנועה הקיבוצית והכלכלן שתרם להתפתחותה של כלכלת ישראל ולעיצובה בתפקידים שמילא ובייעוץ שנתן, איש העקרונות שלא סטה כמלוא הנימה מדרכו, ועם זאת היה מעורב עם הבריות מכל המגזרים ומכל הזרמים.
הפרקים המרכזיים של הספר מוקדשים למעגלי העשייה של יעקב – בקבוצתו, בתנועה הקיבוצית ובמשק הלאומי. הספר יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד ותנועת הקיבוץ הדתי, ובקרוב הוא יופץ למעוניינים.
 
בשבוע הבעל"ט בתנועה
ביום רביעי הקרוב, ו' באדר תשע"ב (29 בפברואר 2012), יֵצֵא המחזור השלישי של חברי הקיבוץ הדתי לסיור במנהרות הכותל. בתכנית גם שעור מפי הרב קובלסקי, צפייה במצגת 'מירושלים לירושלים' ותפילה בכותל.
בימים רביעי וחמישי – ו'-ז' באדר, (29.2-1.3) יתקיים במלון לביא הכנס השנתי (השני) לחינוך הבלתי פורמאלי של תנועת הקיבוץ הדתי, שיעסוק בנושא חנוך לנער על פי דרכו – הזדמנות שווה לילדים שונים.
ביום שישי ח' באדר (2.3), במשכן לאמנות בעין חרוד ייערך מפגש עם מטרוניתא במסגרת 'רוח צפונית', מפגשי חברה ותוכן של נשות הקבה"ד. פרטים באתר הקיבוץ הדתי.
                            שבת שלום,
                                               נחמיה רפל
וחברי המזכירות הפעילה
 
 
פינת השירות
 
הדואר בא היום, באוטו האדום....
 
כמו שקראנו וראינו, חי ברוכי התחילה להפעיל את סניף הדואר המקומי שלנו. עם כניסתה הורחב סל השירותים, והדבר נותן את אותותיו גם בהכנסות הסניף.
הסניף פתוח כל יום בשעות 08.00 – 12.00 וביום שישי בשעות 08.00 – 10.00
כדי להקל על משלמי המיסים נפתח את הסניף בכל 15 בחודש עד השעה 15:00.
נשמח לקבל משוב מהחברים על שעות הפתיחה ושירותים נוספים שאתם מעוניינים לקבל.
בקשה !  במשלוח דואר נא להקפיד לרשום את שם השולח על המעטפה מאחור.
בשורות טובות.
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
בשם נהגי הקלנועיות
אני מבקשת להשאיר את החנייה מתחת לפרגולה של חדר האוכל פנויה לטובת החנייה.
                                                                                                              תודה.
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^
 
 
אנחנו מתקרבים ליישום תוכנת הרכב החדשה.
מי שלא הצליח להיכנס או שיש לו שאלות על תפעול המערכת, נא לפנות לעפרה או לאוריאל.
כשנתחיל לעבוד עם המערכת יעלו בוודאי הרבה שאלות ולא נוכל להתפנות להסברים על התפעול השוטף. אנא נצלו את הזמן לתרגול. ההזמנות שנרשמות לשם התרגול יימחקו ב 1 במרץ לפני כניסת התכנית לעבודה מעשית ("מבצעית").
חשוב לדעת !
·        לא תתאפשר העברת מפתחות מנהג לנהג ללא התערבות מערכת המחשב.
·        אסור להשאיר את הרכב בסוף היום ליד הבית ולהחזיר למחרת או להמשיך איתו למחרת. זה ישבש את הסידור.
·        יש להגיע להוציא מפתח עד חצי שעה לאחר תחילת ההזמנה, אחרת ההזמנה תימחק. זה כולל ימי שישי ועובדי חוץ.
·        השאיפה שההתערבות של סדרן הרכב תהיה מינימלית. עם זאת, במצב של איחור/פנצ'ר/השבתת רכב/העדפת רכב אחר ועוד ההתערבות תהיה הכרחית.
·        ביום חמישי, 1/3, בשעות הבוקר, נבצע את השינויים הטכניים בכל אזור סידור הרכב, ביטול התוכנה הקיימת והכנסת התוכנה החדשה לעבודה.  בקו התפר יהיו מן הסתם שיבושים ובעיות, אנא קחו זאת בהבנה. אנו נעביר הזמנות מהתוכנה הישנה לחדשה לחמישה הימים הקרובים עד 6.3.12
     הזמנות מ-6.3 יכניס כל משתמש בעצמו.
פרטים נוספים בהמשך, בהצלחה לכולנו.
עירית פורשר – רכזת שירותים
 
כ ל ב ו ד ף
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י רחל פלינט
אחות תורנית: אריאלה פלדמן – פלאפון 61999
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
החל מהשבת הקרובה פרשת "תרומה"
                    סעודת ליל שבת בחדר האוכל בשעה 18:45  
                  מכונת השטיפה פועלת בין השעות 19.45 – 22:00
        נא להחזיר כלים עד השעה 21.45
                                                                        תודה,
ג'ניפר
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם בא
סוף השבוע של פרשת משפטים היה סוער והביא אתו גשמי ברכה שהעבירו אותנו
אל מעבר ל-500 מ"מ.  עד סגירת הגיליון הגענו אל 508.5 מ"מ. כן ירבו !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ומשלוח מנות איש לרעהו
תזכורת! את הטפסים של מבצע משלוח מנות נא להחזיר לתא של האגף החברתי עד יום שני ד' באדר.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
לעולם לא מאוחר
 
למזכירות הקיבוץ הדתי ולעורכת "עמודים" – יישר כוח בהגיעכם ל-100 גיליונות של עמוד"ש.
שיהיה בהצלחה בהמשך !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שימו לב !
בשבוע הבא הידיעון ייסגר ביום חמישי. נא להעביר כתבות וכו' עד יום חמישי בבוקר !
                                                                                          בתודה על שיתוף הפעולה,
עדנה
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בקשה !
נא לא לפנות אליי לקבלת תור לטיפול פיזיוטרפי. גריגורי קובע את התור ואני רק מודיע למטופלים את שעת הטיפול שלהם.
בתודה מראש, מנחם שניאור
 
AtarimTR