ידיעון 2766 פר' כי תישא - פורים

בס"ד י"ג באדר תשע"ב
 
 
פורים / שבת כי-תשא
 
 
17.23
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
 
 
09.30
תפילת ילדים – בכיתת האולפן
17.30
מנחה, קבלת שבת,
   ערבית, דרשת הרב     
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
18.45
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.45 – 22.00
נא להביא כלים עד 21.45
12.30
שעור לנשים במגילת אסתר - במועדון
13.00
מנחה גדולה
15.45
שעור בדף יומי
16.30
נשים אומרות תהילים – בבית סעדון
16.30
מ נ ח ה
18.22
ערבית, הבדלה, בית מדרש הורים וילדים
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד'  ו'              06.00
  שחרית ב'  ה'                    05.50
  מנחה ברחבת חדר האוכל     13.30
 מנחה בבית הכנסת             16.30    
 רבע לערבית                      19.45
 ערבית                            20.00
עונג שבת לילדים 10.30
 
     א' – ג'    יוסי שניאור
 
    ד' – ו'    שולי גל
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
17.00
צ'י קונג לבגירים
מועדון לחבר
19.00
גדולי המחשבה הישראלית
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
21.15
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שלישי
09.00
מפגש בוקר לבגירים
מועדון לחבר
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון לחבר
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון לחבר
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
-          1 - 
 
 
שבת נוער
 
שנת הלימודים תשע"ב נפתחה בסימן של התחדשות.
נפרדנו ממדריכים וותיקים ומקומיים שאת השטח היטב מכירים.
נשארנו עם המנצחת על החבורה – אסתר פורשר האחת והיחידה.
רחל צור לקחה את הפיקוד על בית הילדים יחד עם איילת, יובל וטל, בחטיבה - דורית וש"י, ובתיכון – איילת וחננאל.
מדריכים יקרים,
החודש חודש אדר, והשבת שבת נוער. 
חצי שנה אחרי שנכנסתם למערכת החינוך אנחנו ההורים וחברי בארות יצחק שמחים שאתם השותפים שלנו בחינוך ילדינו!
ורד סוקולובסקי – מז"פ
 
 
 
מה בגיליון?     
·         תמיד רציתי לשאול – הרב ירון
·         בין שושן לירושלים – יחזקאל אלידע
·         על התנהגות ועוד – אסתר רזניק
·         חנוך לנער – אסתר פורשר    
·         לו"ז שבת נוער – המדריכים
·         במועצה – אביעד ישראלי
·         לו"ז לפורים – דתרבות
·         תיאטרון עדות – יונה ברמן
·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 103
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
     נר זיכרון ! 
         יהודה אהרן ז"ל – י"ז באדר ב' תשמ"ד
 
 
 
 
תמיד רציתי לשאול
 
שאלה: האם מותר לספור את המתפללים כדי לדעת אם יש מניין?
תשובה: נאמר בפרשתנו: "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם". משמע מכאן שבכול ספירה של בני ישראל ישנו חשש לנגף, ושאם רוצים להימנע מהנגף הזה יש לספור את בני ישראל באמצעות מטבעות של מחצית השקל.
המלבי"ם (שמו"ב כד, א) מסביר את החשש לנגף בשלושה אופנים שונים:
א.      מצד עין הרע.
ב.      מצד העובדה שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.
ג.       כאשר ישראל מתאחדים יש להם זכות גדולה מאוד, אבל כשהם נספרים כל אחד בנפרד הם נידונים באופן כזה, ואף אחד אינו יכול לעמוד בדין מול בורא עולם.
נוסף לפסוק זה, ישנם עוד מספר מקורות שמהם למדו חז"ל שאין לספור את בני ישראל:
1.       דברי הנביא (הושע ב, א): "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר".
2.       לפני מלחמת יבש גלעד נאמר על שאול (שמו"א יא, ח) "וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק", ופירשו חז"ל שאין הכוונה למקום בשם בזק אלא לשברי חרסים שכל אחד הביא.
3.       לפני מלחמת עמלק (שמו"א טו, ד) נאמר: "וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים", והבינו חז"ל שהכוונה שכל אחד הביא טלה, וספרו את הטלאים ולא את הלוחמים.
4.       העובדה שהמפקד שעשה דוד (שמו"ב כד) נחשב לחטא, שבעקבותיו אכן הייתה מגפה.
 
איך, אם כן, אפשר לדעת כמה מתפללים נמצאים בבית הכנסת והאם יש מניין?
מובא בספר העתים (סימן קעד. נכתב ע"י ר' יהודה הברצלוני במאה ה- 11) שישנו מנהג הדומה למספרי ברזל: כדי לבדוק אם יש מניין, אדם אחד אומר את המלה 'ואני', והבא אחריו אומר את המלה 'ברוב', והבא אחריו אומר את המלה 'חסדך', וכו' עד שמשלימים את הפסוק: "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך", שיש בו בדיוק עשר מלים. מכאן השתבש המנהג שסופרים את האנשים, אבל במקום לומר מספרים אומרים אותיות או שאומרים את המלים של הפסוק הזה, או של פסוקים אחרים שיש בהם עשר מלים, כגון: "הושיעה את עמך" וכו'. לענ"ד אין הבדל בין ספירה במספרים לבין ספירה באותיות, אך לגבי אמירת מלים מהפסוק מסתבר שאין בעיה, וכך אכן נהוג בהרבה מקומות.
ואולם, המשנה (יומא ב, א) מביאה פתרון אחר: כאשר היה צורך לספור את הכוהנים כדי להגריל ביניהם את התפקידים, היו סופרים את האצבעות שלהם. הגמרא (יומא כב, ב) אומרת שהסיבה לכך היא בגלל שאסור לספור את האנשים עצמם. על סמך זה נכתב בשו"ת תורה לשמה (סימן שפו. נכתב ע"י הבן איש חי, ר' יוסף חיים מבבל, במאה ה-19) שבמקום לספור אנשים אפשר לספור את איבריהם – כגון רגליהם או ידיהם. כמובן שאפשר באופן דומה לספור את הכיפות או התפילין שבראשיהם.
הרב ירון
 
 
 
נא להתנהג בהתאם... 
לפני שנתיים התחלתי ללמוד ניתוח התנהגות באוניברסיטת תל אביב בחוג שבראשו עומד פרופסור עמוס רולידר.
אני רוצה להודות לוועדת ההשתלמות שאפשרה לי לצאת ללמוד. היו המון אנשים שעזרו לי ואני רוצה להודות במיוחד לעטרה שעזרה לי בהגהת העבודות בכל שעות היום והערב ובהתראה קצרה.
אני מודה גם לפרד שעיצב לי את העבודות .
מה זה בעצם ניתוח התנהגות? זו גישה טיפולית שמשפרת את איכות חיים של  האינדיווידואל דרך תהליך שינוי בדפוס התנהגות. השיטה מבוססת על העקרונות ההתנהגותיים ועל מחקרים מדעים. זו השיטה היחידה שהוכחה מדעית כיעילה בטיפול בילדים בספקטרום האוטיסטי.

התנהגות

 
 
מנתח ההתנהגות מחפש את הקשר בין ההתנהגות לסביבה. התנהגות האדם מושפעת מהנסיבות שקדמו לה ומהתוצאות שבאו בעקבותיה.

 

תוצאות

 
 
 
נסיבות
 

 

 
 

אני בולעת אקמול

 
דוגמא פשוטה מחיי יום יום להבהרת הרעיון:

 

הכאב נעלם

 
 
 
הראש כואב לי
 
 
אם הראש כואב לי ואני בולעת אקמול ואז הכאב נעלם – עולה הסבירות שאני אקח אקמול בפעם הבאה שבה אסבול מכאב ראש.
התפקיד של מנתח ההתנהגות היא להיות "בלש" ולמצוא את התוצאה שמשמרת את ההתנהגות. התוצאה יכולה להגביר, להפחית או לשמר התנהגויות מסוימות. מנתח התנהגות עובד עם אוכלוסיות שונות: חינוך רגיל (ילדים בעלי קשיים של קשב וריכוז, קשיים בהתנהגות) בחינוך מיוחד, נוער בסיכון, מוסדות פסיכיאטריים ויעוץ ארגוני.
לרוב הסיבה להתנהגויות מסוימות לא גלויה לעין ויכולה להיות קשורה למצבים שקרו לפני זמן רב.
לאחר שמגלים את תוצאה שמשמרת את ההתנהגות הלא רצויה (כגון דפיקות ראש בקיר, תלישת שערות, אלימות, חוסר מוטיבאציה, שקרים....) צריכים להציע לפרט התנהגות אלטרנטיבית כדי לספק את צרכיו.
הרבה פעמים צריכים ללמד את המטופל את ההתנהגות החדשה.
הגישה מאפשרת לי להגיע ליעדים חשובים עם האוכלוסייה שאני עובדת אתה - רובם ילדים בספקטרום האוטיסטי או בעלי עיכוב התפתחותי משמעותי. רובם מפגינים התנהגויות קשות שמעכבות את התקדמותם בתחום התקשורתי, החברותי והשפתי. נוסף לכך אוכל להיות מנחה לצוות מטפלים באוכלוסיות שונות ולתת הדרכה מקצועית יותר.
לדעתי הכרת הגישה חשובה מאוד לכל איש חינוך או מטפל בילדים בכל האוכלוסיות והיא גם נותנת כלים לניהול חברתי במקום העבודה או בקהילה.
אסתי רזניק
 
בין שושן לירושלים 
 
מגילת אסתר היא, כידוע, מגילה של "הסתר פנים"[2], ואילו שמו של מלך מלכי המלכים אינו מוזכר כלל. אמנם, המסר האמוני העובר בין השיטין אומר שהמלך הנסתר קבע את מהלך העניינים ואילו המלך הגלוי שימש רק ככלי ביצועי[3], אבל מפשוטו של מקרא עולה בברור שלא רק שמו של הקב"ה נעדר.  אין שום אזכור למצבה העגום של ירושלים החרבה, הקהילה היהודית בשושן מנותקת ממה שמתרחש בארץ ישראל, והצלת היהודים, "...שנהנו מסעודתו של אותו רשע..."[4] או במילים אחרות: זנחו את זהותם היהודית-דתית, אינה מניעה אותם לעלות ארצה.[1], שכן המלה "מלך" מופיעה רק בהקשר של המלך אחשוורוש
בניגוד לקהילה הגלותית הנתונה תחת שלטון נאור יחסית, אך קפריזי ונטול מחויבות אמיתית, ניצבים באותה עת עולי ציון, המחליטים להיענות לקריאתו של כורש[5] כ-100 שנה קודם לאירועי המגילה.
הנביאים חגי ועזרא מתארים את מפח נפשם של העולים מהמצב הכלכלי-חברתי הנגלה לעיניהם בארץ-ישראל: "זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט, אָכוֹל וְאֵין לְשָֹבְעָה, לָבוֹש וְאֵין לְחֹם..." (חגי א, ו). גם ההיכל שבנו העולים אינו מצליח לשפר את מצב הרוח הלאומי: "...וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵי הָאָבוֹת אֲשֶר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשוֹן, בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל..." (עזרא ג, יב). את המציאות הארצישראלית הקשה היטיב לתאר הנביא זכריה כשהוא מנחם את שומעיו בלשון עתיד: "... עוֹד יֵשְבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָלָם... וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַֹחֲקִים..." (זכריה ה, ג-ה).
בבואם לקבוע מתי יחול יום הפורים בערים מוקפות חומה, החליטו חכמי התלמוד כי ראוי שירושלים תהיה נקודת הייחוס ולא שושן, על אף שבה החל הנס. ניתן לראות בקביעתם זו מעין הכרזה שיש להחזיר לירושלים את המקום הראוי לה:
ירושלמי מגילה פ"א ה"א: "...כְּרַכִּין הַמוּקָפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻע בִּן נוּן, קוֹרִין בַּחֲמִשָּה עָשָר [באדר]...". רַבִּי סִימוֹן בְּשֵם רַבִּי יְהוֹשֻע בֶּן לֵוִי [אוֹמֵר]: "חָלְקוּ כָּבוֹד לְאֶרֶץ יִשְרָאֵל, שֶהָיְתָה חֲרֵבָה בְּאוֹתָן הַיָּמִים, וְתָלוּ אוֹתָה [=את ההלכה] מִימוֹת יְהוֹשֻע בִּן נוּן". ובניגוד לדעת רבי יהושע בן קרחה שגורס (תוספתא שם, שם): "... מִימוֹת אֲחַשְוֵרוֹש..."
העברת מרכז הכובד מארמונות שושן אל חורבות ירושלים עושה לא רק צדק היסטורי -  היא משתלבת יפה עם התגליות הארכיאולוגיות האחרונות[6]G, מיוחסת לתקופת נחמיה: "... לְכוּ וְנִבְנֶה אֶת חוֹמַת יְרוּשָלָם וְלֹא נִהְיֶה עוֹד חֶרְפָּה..."ׁ(נחמיה ב, יז).  שלפיהן החומה שנתגלתה בביצורי עיר דוד בשטח
הסרת החרפה מעם ישראל תתרחש לא רק עם בנייתן של חומות הגנה לירושלים, אלא גם ובעיקר דרך הסרת המחיצות המפלגות את העם, והחזרת הערבות ההדדית אל סדר היום הציבורי.
כך בימים ההם – כשנדרשה אסתר "לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶך לְהִתְחַנֶּן לוֹ וּלְבַקֵּש מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ", (אסתר ד: ח) וכך בזמן הזה – משלוח מנות [=התייחסות] איש לרעהו, ומתנות [=דאגה] לאביונים.
יחזקאל אלידע
 
חנוך לנער 
בשבוע שעבר השתתפנו – כל צוותי החינוך – בכנס שהוקדש לחינוך הבלתי-פורמאלי והתקיים בקיבוץ לביא.
אפתח בשבח האכסניה. היו לנו יומיים מפנקים בחדרים מעולים (אף על פי שלא בילינו בהם יותר מדיי עקב התכנית העשירה והעמוסה), באווירה של התנתקות מהיומיום כדי ללמוד בראש נקי תוך מפגש עם עמיתים שעסוקים וטרודים בנושאים דומים ולהחליף דעות ומחשבות.
נושא הכנס היה "שוויון".
ביום הראשון עסקנו בהגדרת השוויון בחברה הקיבוצית ובכלל. היו רגעים שבהם היה קשה להבין את הקשר בין הנושא לחינוך מעשי.
מזכ"לנו נחמיה פתח את הכנס וקבע שהפירוש של שוויון בחיינו הוא 'שוויון הזדמנויות'.
המשכנו ושמענו על ערך השוויון כהכרה בשונות של כל אדם.
התחלנו לקבוצות בהתאם לתפקידנו במערכת החינוך – מדריכים לפי קבוצות הגיל שהם עובדים איתן ורכזי החינוך בפורום הקבוע שלנו בראשות אמיתי פורת.
היום הראשון חימם אותנו והכין את השטח לנושא המרכזי: "חנוך לנער על פי דרכו – הזדמנות שווה לילדים שונים".
שמענו והשמענו על התמודדויות בשדה החינוך:
-           היחיד מול הקבוצה – התייחסות לקבוצה או לילד שזקוק ליחס מיוחד? השקעה במתקשים? במצטיינים? מה עם השקטים? והאיזון בין כל אלה לכל הקבוצה.
-          חברת השפע – המתח בין לתת הרבה לחינוך לערכים.
-          שאלות כמו קייטנות 'שחיתות' עם הרבה אטרקציות מול טיולים ביתיים בטבע ולינה תחת כיפת השמיים.
-          שאלת השימוש באמצעים מתקדמים כמו איפון, איפוד, פייסבוק וכד' בזמן הפנאי ובלי גבולות.
פרויקטים: שמענו על מסורות ופרויקטים שמופעלים בקיבוצים השונים – תמיד מרענן ומחזק.
התנדבות: חינוך להכרת הטוב באמצעות נתינה ועשייה למען אוכלוסיות חלשות, נזקקות או פגועות.
גאווה: דברנו על הרצון להנחיל גאווה, אהבה והזדהות עם המקום שגרים בו, בלי לגלוש לגאוותנות.
אלה הם רק צימוקים ופנינים מתוך הנושאים הרבים שהועלו בכנס – ציינתי את אלה שמדברים אל לבי.
 
רחל קרן, חברת קיבוץ עין הנצי"ב ומראשי מדרשת הבנות שם, סיכמה שכל אדם הוא ייחודי ועבודה בחינוך היא עיסוק בדיני נפשות, המשלב בין חירות, שוויון ואחווה (כלשון המהפכה הצרפתית).
כל אדם נברא בצלם א-לוקים ולכן כולם שווים אך לא כולם זהים.
כיצד להתייחס לשונות בשוויון? האם אנחנו שווי נפש לאפליות שיש בעולם? האם אנחנו מצפים לכבוד בעבודתנו בחינוך? אנחנו מצווים לעשות למען שוויון הזדמנויות.
 
 הסיכום שלי: שוויון – איזון. איזון בין האני, המשפחה, הקהילה והמדינה. אני רוצה שהחינוך הבלתי-פורמאלי בקיבוץ יאפשר לילד להיות עצמו ולצמוח לאישיות עצמאית עם דעות משלו ויכולת להוציא לפועל את המרב מעצמו, בעזרת מדריכים מעולים שיודעים לתקשר עם ההורים בלי לשפוט אותם, שיודעים לחבר את בני הנוער לזהות שלהם, למשפחה, לקיבוץ ולעם ישראל, תוך עשייה רבה ושיח רלבנטי בתוך הקיבוץ ומחוץ לו.
בפעם הבאה אספר על הפעילויות שמתקיימות בקבוצות הגיל השונות, ובאמצעותן אנו מנסים להגיע לשוויון ולאיזון.
                                                                          פורים שמח ושבת שלום,
אסתר פורשר – רכזת חינוך
נ.ב. תודה לכל מי ש'החליף' את המדריכים בימי הכנס.
 
 
לוח זמנים ל"שבת נוער"
ליל שבת
16:45  קבלת שבת לתיכון אצל איילת וחננאל.   
17.23 הדלקת נרות
17.30 תפילת שבת עם בעלי תפילה מהתיכון.
          סעודת ליל שבת אצל משפחות בקיבוץ.
          פעילות "עין טובה" לתיכון בלבד בכיתת אולפן.
 
שבת           
08.00   תפילה עם בעלי תפילה מהתיכון.
          קידוש עם הבגירים בכיתת האולפן.
          סעודת שבת בחדר האוכל - מלווה בשירה ודברי תורה - כולם מוזמנים!! (גם מי שבד"כ לא
                                                                                                      אוכל בחדר האוכל)
17:15 הציבור מוזמן לסעודה שלישית בחדר האוכל עם הנוער.
                                                                                                      שתהיה שבת שלום!!!
 
 
 
 
 
בישיבת המועצה ה' באדר תשע'ב  28.2.2012  
המועצה דנה ברשימת החברים העובדים מחוץ לקיבוץ, על פי המוטל עליה על ידי האספה (תקנון עובדי חוץ 6.2005) והמועצה (7.2004).
מעל 50 חברים עובדים היום מחוץ לקיבוץ - לא כולל גימלאים ועובדי אברות וסנאקטיים. הפירוט שנמסר למועצה כלל: סך משכורת ברוטו, ניכויים והפקדות, הוצ' נסיעה, שכר חודשי נטו, אחוז חלקי המשרה ותנאי התחבורה.
נשאלו שאלות על אפשרויות יישום החלטת הדיון הזה, על היתרונות החברתיים והכלכליים של שימוש ברכב הקיבוץ ולא של המעסיק. כמו כן נשאלו שאלות לגבי קיום דיון מקביל על היקף המשרות בתוך הקיבוץ.
מהדיון:
- הובעה הערכה רבה לעובדי החוץ המתאמצים להרוויח ככל האפשר וככל יכולתם במקום העבודה.
- נדונו האפשרויות להגדלת ההכנסות מעבורת חוץ: עבודה במשרה מלאה, ניצול מלוא יכולת ההכנסה מהעבודה, דרישת שיפור בשכר והפסקת עבודת חוץ שאינה מוצדקת מבחינה כלכלית.
צוות מש"א הביא תגובות של חברים שאינם נענים לדרישות מש"א, כגון "למה אתם פונים דווקא אלי?", "אני רוצה להמשיך במקום העבודה הזה", "אני לא יכול לעשות יותר משאני עושה היום".
החלטה:
המועצה דנה בתנאי תעסוקתו של כל חבר העובד בעבודת חוץ, ודרשה מצוות מש"א:
1. להגדיל את היקף המשרה של עובדי חוץ שאינם עומדים בתקנון של עבודת חוץ.
2. להגדיל את הכנסתם של עובדי חוץ שאינם פועלים דיים למיקסום הכנסתם.
 
אביעד ישראלי – יו"ר המועצה
 
לוח זמנים לפורים
ליל החג: 18.00 תפילת ערבית
              18.10 קריאת מגילה
             20.45 קריאה שנייה במגילה – בשטיבל
 
יום החג:   06.00                שחרית
               06.25                 קריאת מגילה
               08.00                 שחרית – מנין שני
               08.25                 קריאת מגילה
               12.45                 מנחה
               13.00                 סעודת פורים בחדר האוכל
מוצאי חג: 20.00              תפילת ערבית
 
 
יום רביעי, י"ג באדר,  7.3.12
18.00 – תפילת ערבית
18.10 – קריאת מגילה
 
לאחר קריאת מגילה, באולם ספורט:
 
ש ו ק   פ ו ר י ם
 
20.45 קריאה שנייה במגילה – בשטיבל
 
יום חמישי, י"ד באדר,  8.3.12
13:00- סעודת פורים בחדר האוכל
ובערב...
החופשה שלך מתחילה
החוף של בארות נפתח...
בשעה 21:00 בבית שפירא
מסיבת פורים למבוגרים, באים לבושים כמו בחופשה
אורטל לנדה – ועדתרבות
 
 
 
"תיאטרון עדות" – מהו? 
הקדמה
את המידע שאני כותבת בכתבה זו אני מפנה במיוחד לדור ראשון ושני ליוצאי השואה שחיים בקיבוץ שלנו. אני מבקשת לספר לכם על פרויקט שמתקיים בארץ כבר שנים אחדות ושמו: "תיאטרון עדות", והוא פונה לציבור ניצולי השואה, לילדיהם ולנכדיהם.
זהו פרויקט שמשתתפים בו ניצולי שואה, בני הדור השני לשואה וגם ילדי חטיבת הביניים. כל אלה יחד עובדים במשך כשנה כקבוצת תיאטרון (לא תיאטרון במובן הרגיל) בתוך הקיבוץ עם בעלי מקצוע בתחום התיאטרון ובתחום העבודה הסוציאלית.
איך הגענו לרעיון הזה?
לפני כתשעה חודשים הסתיים במושב מזור פרויקט שנמשך למעלה משנה, ושמו: "תיאטרון עדות". שמעתי עליו במקרה ונסעתי לבית העם במזור לחזות בסיומו של הפרויקט. זה היה מופע רגיש, אנושי, והשתלבו בו ניצולי שואה ממזור עם תלמידי חטה"ב של בית הספר "נחשון" במועצה האזורית מודיעין. הפרויקט שעלה במושב מזור לא היה הראשון בארץ. לפניו כבר עלו 30 מופעים כאלה של תיאטרון עדות במרכזים שונים בארץ, במתנ"סים עירוניים, ביישובים קהילתיים וביישובים במועצות אזוריות שנכנסו לפרויקט הזה.
למי יש עניין שפרויקט כזה יעלה?
אני לא יודעת מי בארץ הגה את הרעיון לראשונה, אבל לאחר שנהגה לקחו עליו חסות הגורמים הכי חשובים בארץ שמטפלים ברווחה ובשירותים חברתיים, והם תומכים בפרויקט הזה כספית ומקצועית: ארגון "ג'וינט ישראל", אשל – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, בשיתוף ועידת התביעות ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים, השירות לזקן. במועצה האזורית שלנו מלווים את הפרויקט האגף לחברה ורווחה של המועצה בראשות ד"ר רונית לב ובאחריות איריס דליות, עובדת סוציאלית, מנהלת מחלקת קהילה במועצה, העמותה לחבר הוותיק במועצה ומיודענו שמעון סוסן, ראש המועצה.
וכך כותב פרופ' יצחק בריק, מנכל אשל: "סיפור השואה והשפעתה על עם ישראל, על משפחות הנספים ועל השרידים שניצלו, חייב לא רק להישמר בזיכרון הלאומי אך גם להיות מועבר לדורות הבאים. אחד האמצעים החינוכיים המוצלחים שפותחו לאחרונה הוא תיאטרון עדות אשר מאפשר לדור הצעיר ללמוד ולחוות ממקור ראשון את אשר קרה לעמנו. תיאטרון עדות התגלה גם כגורם מסייע לניצולי השואה עצמם כשהוא מאפשר להם להעלות את זיכרונותיהם ולעבד אותם לאור מצבם האישי, המשפחתי, החברתי והלאומי כיום".
הפרויקט קיבל את "אות המופת החברתי" בכנס ישראל שדרות לחברה.
מי אנשי המקצוע בפרויקט?
את תהליך העבודה במשך כל השנה מבצעים עירית ועזרא דגן. הם הצוות המקצועי הקבוע בכל 30 הפרויקטים ובאלה שממשיכים ומתקיימים בימים אלה ברחבי הארץ. עירית היא מרפאה בהבעה וביצירה, בדרמה תראפיה ומורה למשחק. עזרא הוא שחקן תיאטרון, במאי ומורה למשחק. שניהם בני דור שני למשפחות שעברו את השואה ואיבדו בני משפחה.
 על איזה תהליך אני מדברת?
כשראיתי את מופע הסיום של הפרויקט הזה בבית העם במושב מזור, ידעתי שאני רוצה להביא את זה לבארות יצחק. מאוד התרגשתי ממה שראיתי שם: הקשר שנוצר בין דור ניצולי השואה אנשי מזור עם בני הדור השני והשלישי שכולם יחד שיתפו פעולה בעבודה של שנה; התכנים שעלו והיו מתוך העדויות של ניצולי השואה עצמם, והילדים-השחקנים שהפכו לשעה אחת להיות המבוגרים שהיו בשואה.
איך עושים את זה?
עזרא ועירית דגן נפגשים פעם בשבוע עם החברים והחברות ניצולי השואה, עם חלק מבני הדור השני ועם הילדים שיהיו כנראה ילדי חטיבת הביניים שלנו. אל כל התהליך מתחילתו ועד סופו מצטרפת עובדת סוציאלית בעלת ניסיון בתחום הזה ומלווה ברגישות רבה את כל הדמויות המשתתפות. עד כאן ההסבר על הפרויקט.
מה עשינו עד כה כדי להיכנס לתהליך?
א.      פניתי לאיריס דליות, האחראית על הפרויקט במועצה האזורית מודיעים והתעניינתי באפשרות שניכנס גם אנחנו לפרויקט תיאטרון עדות.
ב.      פניתי לחברת מושב מזור, עירית גרוס, איש הקשר לקשישי היישוב, שהניעה את הפרויקט במושב מזור ולמדתי מניסיונה.
ג.       ביקשתי מנעמי סלומון להיות שותפתי לצוות שיוביל ויבצע את הרעיון בקיבוץ.
ד.      נעמי ואני ישבנו לפגישה משותפת עם הדס נאור, האחראית על נושא הבגירים בבארות יצחק, עם אורטל, מרכזת ועדת תרבות ועם אסתר פורשר, מרכזת ועדת חינוך. שיתפנו אותן בנושא וקיבלנו את הסכמתן להיכנס לתהליך משותף.
ה.      הצגנו את הפרויקט לפני חברי האגף החברתי וקיבלנו את הסכמתם.
ו.        קיבלנו או.קי. מכל הגורמים: קיבוץ ואגף הרווחה של המועצה האזורית.
ז.        בחרנו את סנדרה בן צור, עובדת סוציאלית ממזור, שליוותה את תהליך העבודה במזור במשך כל השנה. נפגשנו איתה ובנקודה זו אנחנו נמצאים היום.
מה עכשיו?
אנחנו מבקשות להיפגש ביום שלישי בבוקר, י"ט באדר, 13 במרץ, בשעה 9:00 במועדון לחבר בשעה שמתחיל "בית המדרש" מדי שבוע, עם כל הבגירים ועם חברים רלוונטיים שנפנה אליהם באופן אישי.
בפגישה ישתתפו סנדרה בן צור, נעמי סלומון, יונה ברמן, הדס נאור ואסתר פורשר. אני מניחה שיגיעו בעלי תפקידים נוספים.
הדס, נעמי ואני נעבור בין החברים ונבקש מכל אחד באופן אישי להגיע לפגישה.
אסתר פורשר תתחיל את הקשר עם ילדי החטיבה ודורית, המדריכה שלהם, בהדרכתה של סנדרה העובדת הסוציאלית.
                                                                                            בברכה,
יונה ברמן
  

שלום לכולם,
 
מזל טוב להולדת ישי-דוד
חברי המזכירות הפעילה וויתרו על הישיבה השבועית, ובמקומה התכנסו בכפר הילדים "תלפיות" שבחדרה, לחגוג עם דנה שטיבי, המזכירה של הקיבוץ הדתי, ועם איתי בעלה את הולדת בנם ישי-דוד. לסעודה החגיגית ולביקור בכפר – אחד מששת כפרי הנוער שהוקמו ע"י הקבה"ד – הצטרפו הסבים והסבתות, שלוש הבנות המאושרות שאינן מפסיקות לטפל באח הנולד, ופעילים נוספים העובדים עם דנה במרחב שמסביב למזכירות התנועה. היה שמח! מזל טוב!
 
הסדרת קרקעות
משהל'ה כהן (טירת צבי) נענה לבקשתנו, לקדם – במסגרת פעילות ציבורית אד-הוק – את הסדרת ענייני הקרקעות של מוסדות הלימוד של הקבה"ד וכפרי הנוער. בפגישה של צוות הקרקעות עם ראשי מינהל מקרקעי ישראל סוכם שאנחנו נעביר למינהל את פרטי המוסדות והכפרים שלגביהם אנחנו מבקשים הסדרת נושא הקרקעות, והמינהל "יבחן את מאפייני המוסדות ויבדוק אם ניתן לאשר אותם בכללי מוסדות ציבור". כידוע, עבודה מול המינהל מחייבת ירידה לפרטי פרטים, ואנחנו מבקשים לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח במינהל, ולהגיע לסיכום שייתן מענה טוב, נכון וארוך טווח.
 
מבצע נפלא של אלומה
מדווחת יפעת סלע, מנכ"לית אלומה: "כבכל שנה בחמש השנים האחרונות, יצאנו לדרך במבצע "אסתר המלכה"! במהלך השבוע אנו עתידות לפגוש מעל 550 חיילות דתיות בכל רחבי הארץ – החל מתצפיתניות בנפאח והר דב שברמת הגולן וכלה בְּבָּקַרִית שליטה בבסיס חיל הים באילת... ולהעניק להן משלוח מנות ייחודי לחג.
במבצע מורכב זה שותפים רבים: תורמים מהארץ ומחו"ל שתרמו את תכולת המשלוח העשיר; חניכות מדרשת "אמונה ואמנות" בירושלים, שנרתמו למבצע אריזה לילי; הרבנות הצבאית שתרמה מגילות אסתר מהודרות ומסייעת בכניסה לבסיסים; המדרשות התורניות שסייעו בהפקת חוברת דברי תורה לפורים; ואחרונים חביבים – הורי החיילות שרובם עוזרים במימון המבצע ושולחים ברכות אישיות לבנותיהם. החידוש השנה הוא, שכל ערכת משלוח מנות מורכבת משני משלוחים – האחד עבור חיילת אלומה (דתיה) והשני עבור עמית/ה לבסיס של החיילת .... וכדי להוסיף על ההתרגשות – ביום החלוקה הראשון – פתיתי שלג קיבלו את פנינו בהר רמון."
  
גרעין יונתן בסדרת מדבר יהודה
במהלך השבוע שחלף טיילו חברי "גרעין יונתן לעלומים" במדבר יהודה, במסגרת "סדרת שטח מצדה" של חניכי כפר הנוער הדתי 'ימין אורד'. מספר אמיתי פורת: "ליווינו את חניכי כפר הנוער בהדרכה, בניווט ובסיוע לוגיסטי, כאשר המטרות הן פיתוח אחריות אישית, גיבוש קבוצתי, בניית יכולת התמודדות עם קושי, והכרת אזור מדבר יהודה ומצדה באמצעות חיבור דרך הרגליים לארץ ונופיה. במידה רבה נכונים הדברים לא רק לחניכים אלא גם למדריכים ולמלווים השונים שאנו כלולים בהם. עברנו מהר קנאים – להר מנחם – לבקעת קנאים, משקיפים מידי פעם על הר בן יאיר, ולבסוף  דרך הר צפירה ונחל צאלים אל מצדה, עליה שמענו את דברי אלעזר בן יאיר, מנהיג המורדים:
"הן מני-אז קבלנו עלינו, לבלתי עבוד את הרומאים, וגם לא אדונים אחרים, זולתי את א-לוקים לבדו, כי רק הוא מושל האדם באמת ובצדק ... עוד ידינו לא אסורות והן מחזיקות בשלח, תהיינה לנו לישועה הפעם ... ובני חורין נישאר בעוזבנו את ארצות החיים ...".
לצידם שקלנו את דברי הרב נריה זצ"ל:
"אף אם נניח שהמצב הִצְדִיק את המעשה שלהם, חייבים אנו להסתייג במפורש מהנמקותיו של מפקדם אלעזר בן יאיר ... מיותר להוכיח שדברים אלו אין בהם ממש, וכי חוקי תורתנו ציוו עלינו לשמור על קיומנו ועל חיינו, גם בתנאי כניעה ושבי ... ואחינו שהיו נתונים בצרה ובשביה, בגטאות ובמחנות המוות, והיו צפויים לייסורים והתעללויות ולהעברה על דת, אילו היו נוהגים כפסק-דין זה,לא היה נשאר מהם שריד ופליט".
לאורך המסלול התפעלנו מכוחו של אתוס מצדה, שהביא את חניכי תנועות הנוער מיני אז ועד היום להתרגשות עצומה."
"שולחן עגול" עם מנכ"ל התמ"ת
ראשי תנועות ההתיישבות נפגשו עם מר שרון קדמי, מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לדיון בארבעה נושאים העומדים על סדר יומנו: שמירה על אופיים הייחודי של מעונות לילדים עד גיל 3 בקיבוצים ובמושבים בתוך הוראות חדשות שיצאו מהתמ"ת; הסדרת האפשרות למכירת תוצרת חקלאית במשקים עצמם, ישירות ע"י המגדלים וללא סוחרים ופערי תיווך; רישיונות ליבוא עגלים; והסעיף המרכזי – המלצות הוועדה שהמנכ"ל עומד בראשה – ועדת קדמי – בכל הקשור לחלב ומוצריו. השיחה היתה טובה וחשובה, אך מוקדם עדיין לומר מה הן השלכותיה המעשיות.
 
מקליטה לצמיחה
ביום שלישי הקרוב, י"ט באדר תשע"ב 13.3.2012 יתקיים הכנס השנתי הראשון של המחלקה לצמיחה דמוגרפית בקיבוץ הדתי. הכנס שכותרתו "מקליטה לצמיחה", יתקיים בבית שפירא בקיבוץ בארות יצחק בשעות 08.30 - 14.30 , והוא מיועד לכל העוסקים בצמיחה דמוגרפית בקיבוצים.   בואו, נעשה ונצליח!
 
           פורים שמח ושבת שלום,
                                               נחמיה רפל
וחברי המזכירות הפעילה
כ ל ב ו ד ף
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אוריאל אמיר
אחות תורנית: פורים – את מי שפוגשים
          שבת - ברוריה לנדה – פלאפון 61999
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ד ר ו ש ו ת / ד ר ו ש י ם 
לאירועים במשק דרוש\ה מתנדב\ת לחיבור המערכת האורקולית.
דרישות התפקיד:  גיל 15 – 75
                          יכולת לחבר שקע לתקע.
                         יכולת נשיאה של מחשב נייד\די.וי.די (בערך 2 ק"ג).
התפקיד כולל הגעה לפני האירוע כדי לחבר את המערכת ואיסוף הציוד בסוף האירוע.
אין חובת נוכחות באירוע עצמו.
המעונינות\ים - נא לפנות לאסא ברוכי.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם בא !
מזג האוויר הסוער שעבר עלינו הביא אותנו אל 626.9 מ"מ.
תודה לקב"ה ונתפלל שנזכה להמשך מבורך.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חדשות סניף הדואר
·        מבצע הגרלות נושא פרסים כספיים לכל מי שמעביר כסף לפיליפינים.
לפרטים – נא לפנות לסניף הדואר.
·        "טיול בהגדה" – חמש מתנות ייחודיות במארז אחד ובו הפריטים הבאים:
                       הגדה לילדים משולבת בסיפור קומיקס מרהיב, מבוסס על תכני ההגדה.
                       גיליון "הבול שלי" עם דמויות קומיקס משעשעות.
                      הצעות לפעילויות מהנות לכל המשפחה.
                      דיסק שירי הפעלה לחג, בביצועה של מיכל צפיר.
                      משחק הרכבה: פירמידה מצרית להרכבה ולמשחק.
מחיר המארז: 39 ₪     תקופת המבצע: עד חג הפסח.
חלק מהכנסות המבצע ייתרם לילדים חולי סרטן בישראל באמצעות עמותת "גדולים מהחיים".
חי יום-טוב ברוכי
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חן חן לשירה זבדי על עיצוב השער לגיליון זה. תזכי למצוות !
 

 

AtarimTR