ידיעון 2769 פר' צו שבת הגדול

בס"ד ז' בניסן תשע"ב

 

צ ו   - שבת הגדול  

 

18.38

הדלקת נרות

08.30

תפילת שחרית

 

 

10.00

תפילת ילדים – בכיתת האולפן

18.45

מנחה, קבלת שבת,

   ערבית, דרשת הרב     

11.00

שעור בפרשת השבוע – במועדון

שעור במשניות – בשטיבל

20.00

סעודת שבת בחדר האוכל

11.30

סעודת שבת בחדר האוכל

 

12.45

דרשת הרב לשבת הגדול – בית הכנסת

 

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 21.00 – 23.00

נא להביא כלים עד 23.45

13.30

מנחה גדולה

17.15

שעור בדף יומי

17.30

נשים אומרות תהילים – בבית תמים

18.00

שעור לנשים – מגילת אסתר – במועדון

18.00

מ נ ח ה

19.37

ערבית, הבדלה, קידוש לבנה

                   בית מדרש הורים וילדים

 

שימו לב! שעון קיץ !!!

 

זמני התפילה במשך השבוע

  שחרית  א' ג' ד'  ו'              06.00

  שחרית ב'  ה'                    05.50

  מנחה ברחבת חדר האוכל     13.30

  מנחה בבית הכנסת             18.30    

  רבע לערבית                      19.45

  ערבית                            20.00

עונג שבת לילדים 11.00

 

     א' – ג'    דקלה שניאור

 

     ד' – ו'    ענבל ישראלי

 

 

לוח השבוע

 

יום ראשון

17.00

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

 

גדולי המחשבה הישראלית  לא יתקיים

 

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום חמישי

 

שיעור ניצוצות מהדף היומי לא יתקיים

 

יום שישי

06.30

סיום בכורות

רחבת ביה"כ

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת  !

 

 

"רק בערב פסח דוכני הפלאפל עם תעודת הכשר "דופקים" קופה של שנה שלמה .
רק בפסח מוכרים את המדינה לערבי. בשאר השנה נותנים להם אותה בחינם
.
רק בפסח מתחילים להיות רעבים כבר יום אחד קודם
.
רק בפסח עוגיות קוקוס נחשבות לאוכל
.
רק בפסח כולנו רעבים ללחם
.
רק בפסח אתה כל הזמן רעב ולמרות זאת משמין בטירוף .

רק בשבועיים שלפני פסח ביסלי, עוגיות, ופלים, שקיות גדולות של שקדי מרק ושש פיתות ביום הופכים להיות מרכיבים חיוניים בהתפתחותו התקינה של הילד .
רק בליל הסדר מותר להכניס אצבעות לכוס השתייה, לטפטף על המפה ולא להיחשב לברברי
".
אני עכשיו חצי שנה בתפקיד והאתגר הגדול לפני:  פסח.  יש לי כבוד להצטרף לצוות המנוסה של ענף המזון שבכל השנה מאורגנים עם הכנות וניקיונות לפסח.  ביחד עם הרב עובדים כאן הרבה מעבר לשעות  הרגילות כדי שלכולם יהיה פסח כשר ושמח.  כמובן שמצטרפים לצוות הילדים הנאמנים של החטיבה והתיכון שעוזרים המון לצוות ענף המזון - לפני וגם אחרי.

אני "מאכלת" לבית בארות יצחק  פסח כשר ושמח.

ג'ניפר

 

מה בגיליון?

·                     עישים תרבות – אורטל לנדה

·                     לקראת פסח – הרב ירון

·                     עניי עירך קודמים – אבנר סוקולובסקי

·                     חג שבע – צוותי החינוך

·                     נסיכה. האמנם? – סהר לומרמן

·         בענפי השירות לקראת פסח

·         במסגריה – יוסי שטרן

·         זה לא נגמר, זה רק הסוף – טל מאיר

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 106

         

                                                                                         כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                      קראו בנעימות !

המערכת

 

 

 

     נר זיכרון !

     חנה ברמן-תשבי ז"ל – ח' בניסן תשע"א

     מלכה (מלי) ערמון ז"ל – י' בניסן תשנ"ג

     יהודית גרוס ז"ל – י"ב בניסן תשנ"ח

 

עושים תרבות  

 

ביום שני, ב דחוה"מ, י"ז בניסן 9.4.12

טיול משפחות

בנחל חלילים חברו להם אתרי עתיקות, שרידי חקלאות, טרסות, בוסתנים נטועים, מערות וחורש טבעי. בעינות תלם נובעים שלושה מעיינות ונמצאו יישוב יהודי מתחילת המאה ה20 ובית משאבות ישן.

ההליכה היא בעיקר בשבילים צרים בין חורש טבעי ויפיפה.

הטיול מיועד לכולם אך יש לקחת בחשבון כמה דברים:

1. המסלול לא מתאים לעגלות!

2. ילדים שלא מורגלים בהליכה - צריכים מנשא

3. המסלול אטרקטיבי, מדהים   הפריחה בעיצומה - אז שווה ביותר!

הרשמה עד יום שני  2.4.12 

 

ביום רביעי כ"ו בניסן 18.4.12

ערב לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה

הרצאה בנושא

" מצעדנו עוד ירעים אנחנו פה"  מאת חזי פוזננסקי

 

 

למתכננים מראש

טיול חברים לגליל המערבי בימים שלישי-רביעי, כ"ד-כ"ה באייר, 15-16.5.12

אורטל לנדה - ועדתרבות

 

 

 

 

                    לסבתא נעמי סלומון

                        ולכל המשפחה

מזל – טוב

בהולדת הנכד

בן לליה ושחר עיאש במזכרת בתיה

תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה

ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים

 

תמיד רציתי לשאול

לקראת פסח

השנה איננו מביאים במדור זה את הלכות הכשרת כלים לפסח, מתוך הנחה שהציבור כבר מכיר את רוב הכללים. במקרים של ספק ניתן, כמובן, להתייעץ איתי.  

נוסף לכך, השבת, בשעה 12:45 בצהריים, תהיה דרשת שבת הגדול, וניתן יהיה לשאול שאלות בהלכה גם בזמן הדרשה.

מכירת חמץ

מכירת חמץ היא פתרון הלכתי שנועד להקל על מי שיש לו הפסד מרובה בשריפת כל החמץ שברשותו, כגון בעלי מִבְשְׁלוֹת שֵׁכָר, חנויות ומאפיות. לבתים פרטיים רצוי מאוד לא למכור חמץ ממש (עוגות, עוגיות, ופלים, פסטות, ויסקי, וודקה, בירה וכדומה) אלא לגמור את החמץ ולבער את הנותר. מי שקשה לו לאכול את כל החמץ בביתו, יכול לשים אריזות סגורות בארגז שיונח בחדר האוכל, וכל המוצרים הללו יימכרו לנכרי לפני הפסח, ולאחר הפסח יחולקו לעניים.

מוצרים שיש בהם אחוז קטן של דגנים (כגון אלו המכילים עמילן או חומצת לימון או גלוקוז מחו"ל שאולי מקורם בחיטה) – כמובן שאין להשתמש בהם בפסח, אבל לא עוברים עליהם באיסור של 'בל יראה', מכיון שאין בהם כזית חמץ במקום אחד, ולכן ניתן להכליל אותם במכירת חמץ.

קמח רגיל – לפני טחינת החטים מרטיבים אותם במים, ולכן יש בהם חשש לחמץ, ורצוי שלא יישאר קמח בבית בפסח. אם נשארו אריזות קמח סגורות – עדיף לתת לצדקה, כאמור. מאידך גיסא, ניתן להקל ולמכור גם את הקמח לנכרי, היות ולא מדובר בחמץ ממש. כך גם לגבי מוצרי חיטה שלא באו במגע עם מים – גריסים, קוואקר, שלוה, וכו'.

מי שרוצה לשמור קמח לצורך המימונה טוב יותר להחזיק בבית קמח שנקרא 'קמח למצות', אשר נטחן תוך שמירה שלא יבוא במגע עם מים.

קטניות (אורז, תירס, חומוס, חרדל וכו'), או שמן קטניות (שמן סויה, שמן קנולה, לפתית וכו') - הנוהגים בהם איסור אינם אוכלים אותם בפסח, אך אין צורך למכור אותם, ואפשר לאחסן אותם במקום סגור שלא ייפתח בפסח. הוא הדין גם במוצרים שאין בהם חמץ, אך אין להם הכשר מתאים לפסח (סוכר, קפה וכו'). אגב, אחת הדרכים לדעת האם מאכל מסוים מכיל דגנים היא ע"פ סימון האלרגנים שלו. החוק מחייב לציין לצורך אלרגנים על כל מוצר שיש בו חשש גלוטן, ואם דבר כזה אינו מופיע, בדרך כלל הוא אינו חמץ (אבל זה לא כלל מוחלט: בויסקי אין גלוטן, אבל הוא חמץ גמור!)

כלי חמץ יש לסגור במקום שלא ייפתח בפסח, ואין למכור אותם, כי אם הם נמכרים לגוי יש צורך בהטבלתם במקוה אחרי הפסח.

מי שנותרו ברשותו משקאות חריפים יקרים המכילים חמץ (ויסקי, וודקה וכו') יש למכור אותם לפני הפסח.

 

מכירת החמץ תיעשה בחדר האוכל בשעות הבאות:

יום ראשון, ט' בניסן, בשעה 18.45 – 19.45  בערב   

יום שני, י' בניסן, בשעה 06.30 – 07.30  בבוקר

יום שלישי, י"א בניסן, בשעה 16.00 – 17.00  אחר הצהריים

 

בעת מכירת החמץ אנו מייפים את כוחה של הרבנות בפתח תקווה למכור בעבורנו את החמץ שנמצא במקום מסוים בבית. הרבנות תמכור את החמץ לנכרי שישלם מקדמה, ואם לא יביא את שאר הכסף עד אחרי הפסח (ויש להניח שכך יקרה...) כל החמץ ישוב לבעליו הקודמים מיד לאחר חג הפסח.

 

ביעור ווידוי מעשרות

"כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (דברים כו, יב)

פסוקים אלו הם המקור למצוות ביעור מעשרות. מצוה זו נעשית רק פעמיים בשבע שנים - בפסח של השנה הרביעית ובפסח של שנת השמיטה (תמיד בשנה שאחרי נתינת מעשר עני, שהרי מעשר עני ניתן בשנה השלישית ובשנה הששית).

בזמן שמפרישים תרומות ומעשרות בבית (על פירות שקטפנו מהעצים שבגינה, או שניקנו בחנות שאין בה השגחה), אנחנו מתחייבים לתת תרומות ומעשרות.

את התרומה אי אפשר לתת לכהנים שיאכלו בטהרה, ולכן אנחנו משליכים אותה בצורה מכובדת לאשפה. מעשר ראשון - שניתן ללויים - אין בו קדושה, ולכן המנהג המקובל הוא לאכול את הפירות הללו, מכיון שאין מי שיכול להוכיח שהוא לוי ולדרוש מאיתנו לתת לו אותם. (אם כי יש המחמירים לתת אותו למי שמוחזק כלוי) מעשר שני (שניתן רק בשנים א,ב,ד,ה של השמיטה) אנו מחללים על פרוטה. ומעשר עני (שניתן בשנים ג, ו של השמיטה) אנו מתחייבים לתת לעניים בהזדמנות.

ובכן - ההזדמנות הזו הגיעה. לפני הפסח אנחנו מחוייבים להוציא את כל הקודש מהבית, וזה כולל גם את המעשר לעניים, וגם את המעשר השני. מי שחילל מעשר שני על פרוטה, צריך לפני חג הפסח להשחית את אותה מטבע. גם את כל המעשרות שהתחייבנו לתת לעניים, יש לתת לפני חג הפסח.

מכיון שאנחנו מנויים בקרן מעשרות, כל המעשרות ניתנו ע"י הקרן, והם גם דואגים למצוות ביעור מעשרות. ואולם, מצוות וידוי מעשרות חלה על כל אחד מאיתנו. לכן, ביום טוב האחרון של פסח, אחרי תפילת מוסף, נקרא את פרשת וידוי המעשרות זכר למה שהיו עושים בזמן שבית המקדש היה קיים.

 

מי שגאל אותנו ממצרים והוציאנו מעבדות לחירות הוא יגאל אותנו בקרוב

הרב ירון

 

עניי עירך קודמים

אורלי היקרה,

אני לא יודע מתי בפעם האחרונה היית בבארות יצחק, אבל ממש בימים אלה מתקיים אצלנו בקיבוץ מבצע "קמחא דפסחא", תחת חסותה של תנועת הקיבוץ הדתי ולזכרו של חנן פורת ז"ל.

מטרת המבצע היא שחס וחלילה בחג הפסח לא תישאר שום משפחה רעבה או איזה ילד עם בטן ריקה.

חז"ל כבר אמרו לפני הרבה שנים ש"עניי עירך קודמים", ואם את שואלת אותי, אורלי, אז כן! עניי עירך קודמים והם נמצאים אצלי ברשימה ובמחשבה הרבה הרבה לפני כל פלסטיני או משפחה סודנית שנכנסה לארץ דרך גבול מצריים, בלי דרכונים, ויזות או אישורים, והתמקמה לה באילת או בתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב, והתחילה לעבוד ולנהל כאן חיי משפחה רגילים.

אני לא יודע אם את יודעת, אורלי, אבל  בגבול ארה"ב-מקסיקו, מקסיקנים שמנסים להיכנס לארה"ב למטרת עבודה ללא אישורים, בהרבה מקרים נורים בגבול ברגליים כדי להבריח אותם בחזרה לארצם.

ואצלנו?  אנחנו הרי עם סגולה, ואם מצליחים לתפוס אותם על הגבול כולאים אותם בבתי סוהר מסודרים, עם אוכל, שירותים ומקלחות, כמו כל עציר פלסטיני שנמצא אשם באירועי פח"ע. כי אנחנו הרי צריכים להיות נחמדים והומאניים לכולם.
את יודעת, אורלי, שלפני 25 שנים, כשחשקתי בזוג נעליים חדשות עליתי על אוטובוס בקו 475 שהביא אותי לתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב, והסתובבתי שם בכיף בין חנויות הנעליים עד שמצאתי את מבוקשי.

לצערי הרב היום אין מצב שאני אסע לשם, לא ביום ובטח שלא בלילה, כי את המקום הזה כבשו (בלי שום מלחמה) כל אותם מסתננים ופליטי מלחמה שאת כל כך רוצה לחבק.  מספרים היום, אורלי, שבכניסה לתחנה המרכזית הישנה כתוב על שלט "ברוכים הבאים" וביציאה כתוב "רפואה שלמה". ואני שואל אותך: איפה הימים שהסתובבתי שם חפשי?

אורלי, אני לא יודע אם את יודעת, אבל אני נשוי + שלוש בנות. לא הספקתי להגיד ג'ק רובינסון והבת הגדולה שלי כבר בכיתה ב', ואם אני אגיד עוד ג'ק רובינסון היא כבר תהיה אחרי צבא ותבקש ממני קצת כסף כדי לרדת לחופשה באילת. הפחד הכי גדול שלי הוא שהיא תחזור לי מהחופשה עם בן של עובדים זרים שהסתננו לארץ, ותספר לי שהיא הכירה אותו באילת וכיף להם ביחד. אני, כמובן, אלחץ את ידו ואשאל לשלומו, כי אנחנו הומאניים ונחמדים.  וכשאני אשאל אותו אם הוא יודע מה זה יום הכיפורים הוא יגיד לי שזה היום שכולם בישראל מניפים דגלים, עושים "על האש" ויש מטס של חיל האוויר בשמיים.

ואם אני אשאל אותו אם הוא יודע מה קרה באושוויץ הוא יגיד לי שבאושוויץ סוזן בויל זכתה במקום הראשון ב'כוכב נולד' עם הקול המקסים שלה והחצאית הישנה. ואני אצטער על היום שנתתי לבת שלי לנסוע לאילת, ועוד יותר אצטער שנרדמנו בשמירה.

אז אם את שואלת אותי, אני לא רוצה אותם כאן. היום הם שלושים אלף בארץ. לא נספיק להגיד ג'ק רובינסון והם יהיו שלושה מיליון וידרשו נציג בכנסת, ואנחנו ניתן להם כי אנחנו תמיד הומאניים ונחמדים, וגם ממשלת ארה"ב תילחץ.

אורלי, לצערי הרב לתנועת הקיבוץ הדתי אין כוח ורייטינג טלוויזיוני כמו שיש לאורלי וילנאי וגיא מרוז (דרך אגב, אני מאוד אוהב אותם ואת פועלם) שסיפרו לעם ישראל בתכנית הבוקר שלהם בטלוויזיה שלצערם הם לא הצליחו להגיע להפגנה נגד הדרת נשים שהתקיימה בבית שמש, כי הם נתקעו בפקקים שנוצרו בדרך  להפגנה.  מי יודע, אורלי, אולי הפקקים שנוצרו בדרך להפגנה נגרמו מכלי הרכב של תנועת הקיבוץ הדתי.

נכון להיום אין לנו עדיין כיפות סרוגות על גגות המכוניות וקשה לזהות אותנו בפקקים.

את יודעת, אורלי, בחזוני אני רואה את כל אויבינו, כולל כולם, מניחים את נשקם (רק אחרי זה אנחנו נעמיד את הצבא שלנו למכירה פומבית לכל המרבה במחיר) ומרימים את ידם - לא חס וחלילה כאות כניעה, אלא כאות הבנה והסכמה שחלקת הא-לוקים הקטנה הזאת שייכת לעם היהודי, ושאי אפשר למחוק אותנו מהמפה (אם את שואלת אותי, זה מה שרץ להם בראש, ומגרון לא כל כך מעניינת אותם) ושאת הארץ הזאת אי אפשר לחלק לשני עמים.

בחזוני אני רואה אותם עוזבים אותנו לנפשנו – הפלסטינים הולכים למדינות ערב, הפליטים והמסתננים הסודנים חוזרים למדינות שלהם.  ובחזוני הגדול ביותר אני רואה אותם באים לבקר כאן עם ויזות של תיירים ועם אישורים מתאימים.

ורק אז, אורלי, אני אהיה מוכן להתחבק ולהתנשק איתם, עם כולם, להוציא את האורגן שלי, להזמין את כולם לדשא מול חדר האוכל ולשיר איתם את IMAGINE של ג'ון לנון עד הבוקר.  אבל עד אז....

אורלי, אני בטוח שתנועת הקיבוץ הדתי עשתה, עושה ותעשה הרבה דברים שנסתרים מן העין ויש בהם ברכה. 

יותר חשוב לי שתדעי שאני בחור של LOVE AND PEACE לא פחות ממך, ואולי אפילו יותר, אבל כנראה שזה לא עובד כרגע אצלנו בשכונה. מה שאומר שאסור לנו להירדם בשמירה.

                                                                                             שיהיה לך חג שמח וכשר, אבנר
"חג שבע" 

בזכות הנוער שלנו, לאלפי משפחות יהיה חג שבע!

 

מבצע "חג שבע לילדים" נוסד בשנת 2003 כיוזמה של ילדי מוסדות "מגדל אור", אשר הגיעו ממציאות קשה והחליטו לתרום בחזרה לחברה. לקראת חג הפסח יצאו ילדי "מגדל אור" יחד עם אלפי מתנדבים נוספים, ביניהם סטודנטים, חניכי תנועות נוער, חיילים ואנחנו- ילדי קיבוץ בארות יצחק, לאסוף מוצרים ולחלק סלי מזון לעשרות אלפי ילדים בכל רחבי הארץ, על מנת לדאוג שבפסח הזה אף ילד לא יישאר רעב, ולהעלות את המודעות הציבורית למצוקת העוני של ילדים כה רבים בארץ.

במהלך השבוע התנדבו ילדי הקיבוץ להתייצב בסניף השופרסל ביהוד, הסבירו לעוברים ולשבים על המבצע והעלו את אחוז התרומות ב-40%!!

יישר כוח לחברים שנרתמו וסייעו בהסעות של המתנדבים ליהוד ובחזרה, בכל שעות היום!

חברינו היקרים, נוער בארות יצחק- אנחנו גאים בכם על ההירתמות, על הגדלת הראש ועל הרצון לתרום ולסייע, גם כשלא היה קל.

צוותי חינוך בית ילדים, חטיבה ותיכון.

 

מענף המזון – לקראת פסח

 

הרשמות לסעודות – אנא הזדרזו להרשם במועד !

הרשמה לסעודות שביעי של פסח ושבת בלוח מודעות בכניסה.  הרשימה תורד ביום שלישי בבוקר.

 

הכשרת כלים לחברים

יום שלישי  3/4 משעה 16.00 עד 18.00

יום רביעי 4/4 משעה 16.00 עד 18.00

 

קיגלים

חלוקת תפו"א קצוצים – לנרשמים מראש – ביום רביעי 4/4 בשעה  15:00-16:00 ברמפת המטבח.

נא להביא כלים מהבית – לא יהיה אפשר להוציא כלים מהמכונה/מהמטבח.

 

מהמחלבה

השנה תייצר המחלבה חלב בשקיות וגבינה צפתית.

 

זמני ארוחות בערב חג

ארוחת בוקר בערב החג על הדשא עד השעה 8:00.

ארוחת צהרים בערב חג על הדשא בין השעות 11:00-12:30.

 

סוף זמן אכילת חמץ – 10:36

סוף זמן שריפת חמץ – 11:39

 

חלוקת ציוד ואוכל לסדרים

החלוקה תיעשה בימים חמישי ושישי, באחריות לאה פרידמן.

הציבור מתבקש להשאיר במקום עריכת הסדר דרכי גישה נוחות ומקום במקרר.

יש לבדוק את הכלים/מזון שחולקו.

חלוקת מרק לליל הסדר:  ערב חג בשעה  11:00 עד 12:30

במקרה של חוסרים אפשר לפנות למטבח בערב חג עד השעה 13:00.

נא להחזיר את הארגזים שבהם קבלתם את הכלים – עוד ביום חמישי – כדי לאפשר שימוש בהם למחרת לחלוקת המצרכים.

ליל הסדר:

החזרת שאריות אוכל וכלים למטבח בשעות 23.00 – 01.30  לפי ההנחיה במקום.

מכונת השטיפה תעבוד בשעות 23.00 – 02.00

את ארגזי הפלסטיק בהם יחולקו מצרכי הסדר יש להחזיר לרמפה של המטבח.

מצות יחולקו בכלבי במשך כל החג.

מצות חיטה מלאה יחולקו בכלבי לזקוקים בלבד - חבילה למשפחה.  

אנו מבקשים מהציבור להתחשב!

מצה שמורה תחולק עם הציוד לסדרים, מי שזקוק למצות לכל השבוע נא ליצור קשר.

                                                                   שיהיה לכולנו חג פסח נקי, כשר ושמח.

                                                             ג'ניפר פרץ – ענף המזון

בענף הבגד   

מצעים יכובסו עד יום שלישי הקרוב י"א בניסן 3.4.12

כל הפריטים האחרים נכבס עד יום חמישי י"ג בניסן 5.4.12

כביסת בגדי חיילים תהיה ביום שישי עד השעה 08.00 בבוקר.

שעות הפתיחה של מחסן הבגדים בימי חול המועד

ביום ראשון, שלישי וחמישי בשעה 11.30 – 12.30

תזכורת !   בחול המועד מכבסים רק שקיות – מחוץ למכבסה תוצבנה שתי עגלות לשקיות.

לני בן-שמול

ב כ ל ב י

בשבוע שלפני פסח תהיינה שעות הפתיחה כדלקמן:

 

ימים ראשון עד רביעי - כרגיל

 

יום חמישי י "ג ניסן 5.4.12    בוקר:  6:30 - 8:30       אחר הצהרים/ערב   11:30-19:00 רצוף

 

ערב פסח י "ד ניסן  6.4.12   6:30 - 12:00   רצוף

 

צוות הכלבי

 

נסיכה –האומנם!?

הריח...או... הריח  - מזכיר טעמים של ילדות בקיבוץ, של אמא שרוצה לפנק את המשפחה באירועים מיוחדים, מזכיר חגיגיות ושמחה.

אני אוהבת נסיכת הנילוס. דג טעים, בשרני, רך ופשוט להכנה. כן, אין לו שום ערך תזונתי –אבל למי אכפת.

את הטעם – אני עדין אוהבת. את הדג – היום כבר פחות.

מתברר שבזמן שדג נסיכת הנילוס עושה את דרכו אל הצלחת שלי – ישנן השלכות לא פשוטות שכמו דברים אחרים בחיים – לא ידעתי, או לא שמעתי או לא רציתי לשמוע.

הסיפור הבא הוא למי שבוחר או בוחרת לשמוע ולדעת.

דג נסיכת הנילוס מגיע אלינו מאגם ויקטוריה שבאפריקה – הגובל במדינות אוגנדה, טנזניה וקניה (האגם השני בגודלו בעולם – הראשון הוא במישיגן ארה"ב). האגם הזה כל כך גדול שאם ננסה להכניס את מדינת ישראל בתוכו –נצליח להכניס אותה 3-4 פעמים!

לאורך כל ההיסטוריה המקומיים שחיו מסביב לאגם התפרנסו מדג שנקרא אמנונית. הדג הזה, בנוסף להיותו מקור פרנסה ומזון, הפך להיות חלק מתרבות עתיקה ומשמעותית למקומיים. באגם היו 300 מינים שונים של אמנונית וכמובן מינים של יצורים ימיים אחרים.

כשהאירופאים הגיעו לאפריקה והפכו את המדינות באפריקה למושבות שלהם הם חילקו את אגם ויקטוריה ביניהם כך שהוא נפל בשטח שבשליטת הבריטים (ממש כמונו...).

הבריטים הגיעו לאגם וראו שהמקומיים מתפרנסים מדייג של  דג קטן  - קטן מדי בשבילם.

לכן הם החליטו להכניס לאגם דג גדול יותר, דג שישביע את רצונם (ותאבונם). הדג החדש שנכנס הוא  חברי לצלחת –דג נסיכת הנילוס.

נסיכת הנילוס הוא דג שומני מאוד, גדול מאוד (יכול להגיע ל-200 ק"ג) והדבר החשוב והמשמעותי להמשך הסיפור הוא שהדג הזה אוכל חלבון מהחי –זאת אומרת –טורף. מה הוא טורף? הכל!

אז הדג הגדול והטורף –פשוט טרף.

מתברר, שבמשך חמישים שנה הדג טרף את כל הדגים שהיו באגם וגרם לאחד האסונות האקולוגיים הגדולים ביותר.

כמו כל דבר בטבע –דבר אחד משפיע על השני. המעשה הקטן גרם לשרשרת אירועים שבסופו של דבר תשפיע גם עלינו.

דג נסיכת הנילוס אכל את כל אוכלוסיית האמנוניות (שהיא אנדמית, זאת אומרת ייחודית לאגם!).

במקביל, המקומיים לא יכלו לדוג את דג נסיכת הנילוס בסירות הרעועות והקטנות שלהם ולכן הובאו סירות דייג ענקיות, שמעבר לזיהום המים גרמו לכך שלמקומיים לא תהיה פרנסה (כי כבר אין מה לדוג...).

אז הבריטים לימדו את המקומיים להכין גומי – מתברר שגם את הפסולת של מפעלי הגומי שפכו לאגם ויקטוריה.

ליד האגם הקימו הבריטים מפעלים שמטרתם להכין את הדג לייצוא – את הפילה היו מייצאים ואת שאר החלקים היו נותנים למקומיים, דבר שהוסיף, לצערי, לרעב ולעוני ששרר באזור.

היום, רוב המפעלים האלו בבעלות ישראלית.

אם נחזור רקע לאגם ולמקומיים – חלק מהתוצאה של לקיחת הפרנסה גרם לזה שהתמותה באזור גדלה ואת המתים, במקום לקבור, זרקו לאגם.   כבר הזכרתי שדג הנילוס הוא טורף...?

בשנים האחרונות התברר שהמטוסים המשמשים לייצוא הדג משמשים גם לייצוא של נשק (חוקי, לא חוקי –שאלה טובה –אך האם זה משנה?!).

 

לסיכום:  מה היה לנו כאן? תרבות מקומית שנהרסה, אגם שהיווה סביבה אקולוגית עשירה וייחודית שנהרס ומינים שלמים נכחדו, הברחת נשק, פער מעמדות וקריסה כלכלית של התושבים. בסופו של דבר, מתברר שכל זה בתוך הצלחת שלי יחד עם דג שכנראה ספג את כל הזיהום הזה.

צער גדול ושאלה: מה אני עושה עם זה?

בינתיים לנסיכת הנילוס כבר לא נשאר מה לאכול ולכן האוכלוסייה מצטמצמת, אבל אל תדאגו, כבר דאגו לנו למכה חדשה: דג הפנגאס.  עליו, אני מניחה, אם נמשיך בקו הזה, נשמע בעוד כמה שנים כאסון האקולוגי המתהווה הבא.  הוא עדין טעים, על זה אין עוררין.

רק שעכשיו מתערבבים לי, באופן אישי, יחד עם הטעם טעמים נוספים. וכמו בכל דבר שקשור לשינוי הרגל ולבחירה שמשפיעה על החיים שלי – נשארתי אני (ומי שבחר לקרוא את הכתבה) לבחור מה עושים.

כנראה שיש עוד הרבה סיפורים בעולם שקשורים בדרך זו או אחרת לבריאות שלנו, לאיכות החיים שלנו –ואנחנו בוחרים מה לקחת ומה להשאיר.

לכל סיפור יש כמה גרסאות, ואני בטוחה שיש מי שיבחר להתמקד בצדדים אחרים. בחרתי היום להציג בפניכם את הצד הזה. מקווה שהדברים יילקחו למקומות הטובים, המחשבתיים והרגועים....

 

ונסיים בברכת: " אם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך..." ובנימה אופטימית ובאמת מאמינה בשינוי.

סהר (גל) לומרמן

 

נ.ב.  מי שרוצה להעמיק בנושא מוזמן לצפות בסרט: הסיוט של דארווין"-

 

-           

-           

-           

-           

 


שלום לכולם,

 

שבת האדמו"ר החלוץ

מדווח רזי בן-יעקב, מרכז מחלקת נוער וצעירים: 'דרוש רק גפרור קטן כדי להצית לבבות'. מדריכת בני עקיבא בקיבוץ כפר עציון הצליחה לגרור קיבוץ שלם לעסוק בדמותו ובמשנתו של האדמו"ר החלוץ. איך? בעיקר כי זה היה חשוב לה. המדריכה הכינה בביה"ס עבודה על האדמו"ר החלוץ, ומאוד התלהבה. השמועות התרוצצו ואט אט נדבקו המולקולות לכדי שבת קהילתית בנושא. היו שם חידות לכל הקהילה, פלקטים בכל רחבי הקיבוץ, עלון שבת שהופק במיוחד על דמותו, שיעורים בבית הכנסת, טיש חסידי בהשתתפות כ- 100 חברים וחברות, תושבים ותושבות, בני ובנות נוער, ילדים וילדות, קידוש קהילתי ושיעורים לפי גילאים על מדשאות הקיבוץ. מרענן, מסעיר, משובב נפש, ובעיקר מסמן את הכיוון הנכון והמרכזי בחינוך חברתי: להציע תוכן לחיי הנערים והנערות, יותר להגיד מה כן ופחות מה לא. כל הכבוד לצוות החינוך שסייע והפיק ונתן לתיכוניסטית אחת תחושה של התעלות, מנהיגות והובלה! יישר כוח!

 

לימוד ראש חודש

ועוד דיווח משולחנו של רזי בן-יעקב: והנה עוד 'גפרור' קטן שמצית אש גדולה והרבה לבבות: מזה כמה חודשים מתנהל בסניף בני עקיבא בקיבוץ לביא לימוד ראש חודש. רכזת ההדרכה של הסניף (בכיתה י"ב!) מכינה דף לימוד עם מעט מקורות והרבה רעיונות. החניכים מתאספים בבית המדרש אחרי ערבית, ללא קשר לפעולות השגרתיות, ולומדים יחד עם המדריכים בחבורות לימוד. את המפגשים פותח כל פעם מרצה אורח בכמה דקות, ולאחר מכן הלימוד קולח ורועש. מי שרוצה לקבל בכל ראש חודש את דף הלימוד – מוזמן/ת ליצור קשר ונחבר אותו למפיקים. יישר כוח ליוזמים וללומדים!

 

75 שנה לכפר הנוער הדתי

נציגי 'כפר הנוער הדתי – כפר חסידים' התארחו בכנסת למפגש חגיגי בחסות בוגר הכפר, ח"כ דניאל בן-סימון, וזאת לרגל מלאות 75 שנה להקמת הכפר. באולם ישבו בוגרי הכפר ששֵיבה זרקה בשערם, לצידם של חניכים בהווה, ובפי כולם מילים חמות על העבודה החינוכית הנפלאה שעשה ועושה עימם הצוות החינוכי והטיפולי של הכפר. בני חדד, מנהל הכפר, אמר בין השאר: "כל ילד זקוק לאדם בוגר שיטפח אותו, יאמין בו, ויתן לו את התמיכה לה הוא זקוק בכדי למצות את יכולתו ולהגשים את חלומו. זו היא מטרתנו בכפר הנוער הדתי – כפר חסידים." כידוע, הכפר הוקם בשנת 1937 ע"י מייסדי הקבה"ד וחבריהם, לאחר שקיבוץ רודגס לא היה מסוגל לקלוט את כל הילדים שהופנו אליו ע"י עליית הנוער. האירוע המרכזי של שנת יובל הכפר יתקיים בעז"ה בל"ג בעומר, וכולם מוזמנים!

מפגש ראשי מועצות אזוריות

במרכז פגישתם התקופתית של ראשי המועצות האזוריות וראשי תנועות ההתיישבות הקיבוציות עמדה שאלת הֵערכות הקיבוצים לחוק החדש: "חינוך חובה וחינם מגיל 3". בחוק ישנן הטבות תקציביות משמעותיות להורים ולישובים, שאיננו יכולים ואיננו רשאים לוותר עליהן, אך בקבלתן כרוכה גם כניסתה של המדינה למעורבות במיגוון רחב של נושאים שעד כה היו בניהולם העצמי של הקיבוצים (תכני החינוך, ארגון הגן, קביעת צוות הגן ועוד). הוחלט לפעול יחדיו לשמירת אופיו הייחודי של הגן הקיבוצי. עוד נמסר בישיבה על פגישת מזכירי התנועות עם יו"ר הכנסת, מר ראובן (רובי) ריבלין, בניסיון לתקן את חוק "ועדות הקבלה" שהתקבל לאחרונה, אך עם כל הבנת היו"ר לצורך בתיקון החוק הוא הסביר שמטעמים פוליטיים לא ניתן לעשות זאת כעת.

 

קמחא דפסחא

עשרות מתנדבים הגיעו השבוע לבארות יצחק, במטרה לקחת חלק במבצע אריזת החבילות ל"קמחא דפסחא", בניהולם של נֹעם גרינברגר ושחר פורשר. מתנדבים מישיבות תיכוניות ומאולפנות, מסניפי בני עקיבא בארץ ובאירופה, ממכינת 'צהלי' וסתם אזרחים טובים ששמעו על המבצע באו לתת יד ולעזור. בכל קרטון הוכנסו 27 מצרכי מזון שונים, ובנוסף תקבל כל משפחה גם חבילת מצות וירקות טריים. השלב הבא, העברת אלפי המנות ליעדן בכל רחבי הארץ, איננו פשוט לביצוע, ואנו מקווים לסיימו עד תחילת השבוע הבעל"ט. מכאן שלוחה תודתנו לכל התורמים והמסייעים!

 

פרס 250

לקראת עונת הגידול 2011 הכריזה מועצת הכותנה, במסגרת פרוייקט 250 (ק"ג סיבי כותנה לדונם), על תחרות להשגת יבול הכותנה הגבוה ביותר. עובדי גד"ש קבוצת יבנה, בניצוחו של נועם עמיר, הגיעו להישג חסר תקדים של 260 ק"ג סיבים לדונם בזן פימה, וזכו בתחרות. כל הכבוד!

 

פריחה בגלבוע

האביב פורח במלוא עצמתו בכל רחבי הארץ, ולפעילים הנוסעים בכבישים הארוכים לשיחות ולביקורים בקיבוצי התנועה יש מה לראות. את אירוס הגלבוע הפורח פגשנו השבוע ב"מצפה שמיר" שבין מעלה גלבוע למירב, ולקראת הפסח אנו מזמינים את כולכם למילותיו של יורם טהר-לב: "קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל, וודאי תפגוש בדרך שוב את ארץ ישראל . יחבקו אותך דרכיה של הארץ הטובה, היא תקרא אותך אליה כמו אל ערש אהבה . "

שבת שלום,

                                         נחמיה רפל

וחברי המזכירות הפעילה-

 

במסגרייה

בערב פורים האחרון הגיע למסגרייה המהנדס הראשי לניסויי קרקע של התעשייה האווירית, בליווי איש הרכש שלהם.

בקשתם הייתה לבצע עבודה מסוימת בדחיפות רבה וההזמנה הוגדרה על ידם כ"פרויקט ברמה לאומית".

עובדי המסגרייה החלו מיד בעבודה ועמדנו יפה בלוח הזמנים המבוקש.

עם סיום העבודה קבלנו מכתב תודה בזו הלשון:

 

אל:  יוסי שטרן, מסגריית בארות יצחק.

 

הנדון: ייצור חלקים בהזמנה

 

בתאריך 13.3.12 יצאה אליכם הזמנת רכז לצורך ייצור חלקים וביצוע עבודה הכוללת: הזמנת חומר הגלם, ביצוע עבודת הריתוך, שחרור מאמצים וביצוע עיבוד שבבי על החלקים.

אספקת החלקים נדרשה בלוח זמנים קצר ביותר וכמעט בלתי אפשרי.

 

ברצוני להביע, בשם הנהלת המפעל, את הערכתנו הרבה על ההתגייסות המיידית לביצוע המשימה ועבודה בשעות לא שגרתיות, וכמובן על אספקת החלקים באיכות הרצויה תוך עמידה בלוח זמנים צפוף זה.

אני בטוח שנשתף פעולה באופן דומה בעתיד.

 

המשיכו כך !

                                                                    בברכה,

ערן ברדה

מנהל רכש ולוגיסטיקה

מרכז הנדסה, תעשיה אווירית לישראל.

 

 

 

            לסוזי בר-אורין         לשלמה ליבוביץ

לסבתא שושנה ליבוביץ

ולכל המשפחה

מזל – טוב

לנישואי אפרת ושגיא ליבוביץ

                   שיהא זה בנין עדי עד

 

"שלום, להתראות, זה לא נגמר, זה רק הסוף.."

"נו?" חברה שאלה אותי, "הכל כבר מוכן?"

"מוכן?!" שאלתי בתמימות.

"נו כן, לעזיבה, לגיוס.. סיימת הכל? נפרדת מהסניף?"

"בתהליכים..", עניתי, "את יודעת איך זה ".

אחרי זמן עוד הדהדה בראשי אותה שיחה ושאלתי את עצמי למה? מה בשיחה הזו היה קשה לי כל כך? הרי פרידות קורות כל הזמן, לטוב ולרע, ובכל זאת, האם זו הפרידה מהסניף? שהרי סניף בארות יצחק תופס ויתפוס חלק נכבד מאוד בחיי. האם זו הפרידה מהמדריכים? הרי איתם אין לי ספק שישמר הקשר המדהים. התשובה לא אחרה לבוא: בעודי ממהרת לכלבי פגשתי בחברת קיבוץ שסתם כך חייכה אלי, שאלה בשלומי, סיימה בברכת ערב טוב והמשיכה בדרכה. זהו זה, כאן כבר נפל האסימון!  זה הדבר שמקשה עלי. השגרה. אותה שיגרה יומיומית שאליה התרגלתי, האווירה הביתית  הכה מיוחדת שהקיבוץ משרה, האנשים שהפכו להיות הרבה מעבר להורים של.. הילדים והנוער.  נכון שלפעמים יש ויכוחים ולפעמים לא על הכול מסכימים, אבל השאלה היא מאיזו נקודת פתיחה אנו מגיעים. במהלך התקופה הזו למדתי להעריך את הנוער שעושה מעל ומעבר ולא חושב רק על עצמו, את הבוגרים שמתייצבים לכל קריאה לעזרה ולא משנה למה או למי, את רכזת החינוך שיכולה להיות בוסית אבל בוחרת לתת יד חופשית ומובילה אותנו בצורה המעוררת גאווה, את צוות החינוך המדהים שב"ה זכיתי להיות חלק ממנו, את האחראים בענפים שמוכנים לעזור גם אם זה בא על חשבונם האישי, וכמובן את הפשטות, הצניעות, החינוך לאהוב כל אדם ולא משנה מי הוא ומה הוא, הכנסת האורחים הברורה מאליה והרשימה עוד ארוכה.. 

כותב הרב אלי סדן (מתוך קריאת כיוון לציונות הדתית):                                                                          

"מה עושים? איך משנים את האווירה הציבורית, איך חוזרים לעורר את הדבק החברתי להיות עם אחד בארץ? ע"י הפגנות? על ידי מאבקי כוח? ע"י מלל תקשורתי? לא ולא. כי אם ע"י השיטה הבדוקה שבימינו קוראים לה 'דוגמא אישית'. אבל לא דוגמא אישית של אדם בודד, זה הולך לאיבוד בתוך עם שלם, כי אם דוגמא אישית של ציבור, ולו גם ציבור קטן, אבל ציבור שיודע את אשר לפניו, ציבור המלוכד בתוכו ונותן בדרכו דוגמא למופת שמעוררת פליאה בלב הרואים."                                                                                         

איני יודעת אם אכוון לדעת גדולים, שהרי קטונתי לאחר דברים אלה. אך אין ספק שכציבור עוררתם פליאה בלבי, לא פעם ולא פעמיים. לפעמים אנו טרודים כל כך בשגרת היומיום, שקשה לנו להתנתק לרגע, להביט מהצד ופשוט להתמלא בכוחות חדשים מכל הטוב הזה. אין ספק שהתקופה הקצרה אך המאוד משמעותית פה בקיבוץ מילאה אותי ונתנה כוחות להמשך. בעז"ה אתגייס בעוד כשבועיים לקורס הו"ד בחיל החינוך, אבל גם שם הקיבוץ ללא ספק יישאר חלק בלתי נפרד מחיי.

כאן גם המקום לומר לכם תודה  כקיבוץ/ כהורים של חניכים, על ההקשבה, ההבנה, הקבלה, הדאגה כשצריך. כיף להרגיש בבית במקום שהוא לא הבית. תודה, כמובן, לרפי ורחל צור שיישארו תמיד סוג של הורים נוספים. היו בטוחים שעוד תראו אותי רבות. אני מאחלת לכולנו שנזכה להיות ציבור שגאה ומאמין בדרכו שלו ומתוך כך לצאת ולהשפיע על עם ישראל. ב"ה שזכיתי להגיע לקיבוץ בארות יצחק, ב "ה שזכיתי להכיר אנשים כמוכם. יותר מאשמח להישאר בקשר. כאמור- "זה לא נגמר, זה רק הסוף"...

בברכת חברים לתורה ועבודה,    חג כשר ושמח!

טל מאיר קומונריתשע"ב  

054-3093081 Talmeir4@walla.com

 

חידושים ועדכונים מוועדת צעירים                                                      

 

·                    להב רזניק התגייס לצה"ל וישרת בחיל הים.

·                    שיר אמיר התגייס השבוע לשרות צה"ל, וכמו-כן קיבל רישיון נהיגה.  סע בזהירות !

·                    שחר פורשר השתחרר משרות צבאי  ומתחיל  שלושה חודשי הסתגלות.

·                    אייל לנדה כבר נמצא בחופשה וישתחרר בשבוע הקרוב. פרטים בהמשך.

 

יש תנודות לא מעטות באזור מגורי הצעירים.

לכל הצעירים שלנו:  חיילים / ישיבות / מכינות / י"ג.... שמרו על עצמכם.

מזל טוב לטל ולדוד ולמשפחות.  הייתה חתונה מהממת ומשודרגת. זה המקום לומר תודה והערכה לצוות החתונות ולענף המזון אשר משקיעים בצעירינו לא מעט זמן ועבודה מרובה. 

 

מעט מהנעשה בוועדה לאחרונה 

התחלנו את חודש אדר במשלוח מנות לכל הצעירים, וכבר נכנסנו לחודש ניסן עם תלמידי  י"ב אשר בודקים ומתעניינים בי"ג / מכינה/ מדרשה...

הזמנו את זיו כרמל, רכז הביטחון במזכירות הקיבוץ הדתי, שאחראי על כל החיילים ותלמידי המכינות - לדבר ולהסביר על: צו ראשון,דחיית שירות (דח"ש), מכינות, יג"ל, צבא ועל אפשרויות המחלקה לסייע  וכו'.

הייתה נוכחות מרובה ועל זה אני אומרת תודה לצוות, להורים ולתלמידי י' – י"ב שהגיעו לשמוע ולהשמיע. למדתי הרבה בערב זה, והכי חשוב - את המפגש הזה צריך בעתיד לעשות  לתלמידי כיתה י"א וההורים לאחר חגי תשרי.

ועדת צעירים החלה לדון בנושא שנת י"ג, על כל המשמעויות הנובעות מכך. אנו נעשה מאמץ להכין את הנושא על כל היבטיו והשלכותיו לדיון ציבורי בתקופה הקרובה.

ברור מאליו שלשנת תשע"ג נצטרך לתת תשובות והנחיות לפי מיטב הבנתנו.

 

בנימה אופטימית זו נאחל לכל הצעירים  חג שמח, בריאות, ושמרו על עצמכם.

                                                                                                 שבת שלום,

סיגי גרינברגר

בשם ועדת צעירים

·   נ.ב. בבקשה לשלוח את ההסכם במגורים משותפים חתום ע"י הצעיר וגם ע"י ההורים.

 

כ ל ב ו ד ף

השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י  דינה אמיר

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

רכב לחבר בחול המועד

כל משפחה זכאית ליום אחד של רכב לחבר.    אם יש צורך לכמה ימים יש לפנות לסדרנית הרכב.

עירית פורשר – רכזת שירותים

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

תיקון טעות

משפחת עדנה ודוד פריש – המחותנים החדשים של יונה ויששכר - הם שהעניקו לנו את כלי ההגשה לקינוחים לכבוד חתונת טל ודוד.    סליחה על הטעות.

משפחת ברמן הוסיפה על כך ותרמה פלטת שבת + שעון שבת נייד לשימוש בקידושים ובשאר אירועים שמחים בבית שפירא.    תודה לשתי המשפחות ותזכו לרוב שמחות.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ת ו ד ה

מיד לאחר מעמד הסנה שבו מטיל הקב״ה על משה את המשימה להוציא את עם ישראל ממצרים, אומרת התורה: ״וילך משה וישוב אל יתר חותנו״.  תמהים חז״ל ושואלים: מדוע התעכב משה במילוי המשימה שהוטלה עליו בזמן שאחיו מתענים במצרים? ועונה המדרש: ״בשעה שאמר לו הקב״ה למשה: 'ועתה לך ואשלחך אל פרעה', אמר לו: רבון העולם, איני יכול מפני שקיבלני יתרו ופתח לי ביתו ואני עימו כבן, ומי שהוא פותח פתחו לחברו - נפשו חייב לו״.

 

לאחר שמחת החתונה שלנו, שבת שבע הברכות ושבעת ימי השמחה ברצוננו ללכת בדרכו של משה רבנו, להודות ולהכיר טובה גדולה לכל הרבים והטובים שפתחו את ביתם ואת לבם, נהגו עמנו כבנים ונתנו מעל ומעבר כדי ששמחת תחילת דרכנו המשותפת תהיה נפלאה כל כך:

לענף המזון, לענף הבגד, לאחראיות על דירות האורחים ובית שפירא, לגבאי בית הכנסת, לרב ירון ולאלישבע, לתורנים, לחברים ששמחו אתנו ועזרו בכל דבר שהיינו צריכים, למזכירות ולרכזת השירותים שהחליטו על שדרוג החתונות לסטנדרטים חדשים וגבוהים. ובעיקר לצוות החתונה - ובראשו אסתר פורשר ודוד פורת - שטרחו, בדקו והיו זמינים לכל שאלה, בקשה ומשאלה, והכול במאור פנים ובתודעת שירות מדהימה.

תחושת החום והאהבה, הביתיות, הפשטות והצניעות המהודרת הפכו את שמחתנו למשמעותית וייחודית ביותר עבורנו. 

בחודשים הקרובים אנחנו מדרימים לכפר הסטודנטים "אשלים" שבנגב. נשתדל לקחת אתנו ערכים אלו ולצקת אותם אל תוך אבני הבניין הראשוניות של ביתנו. 

מוזמנים אלינו בשמחה! 

בתודה גדולה ובאהבה, 

דוד וטל  ומשפחות פריש וברמן

 

 

 

 

AtarimTR