ידיעון 2773 פר' אמור

בס"ד י"ב באייר תשע"ב

 

פרשת אמור

 

 

19.02

הדלקת נרות

08.30

תפילת שחרית

19.10

מנחה, קבלת שבת, ערבית    

10.00

תפילת ילדים – בכיתת האולפן

 

 

11.00

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות – בשטיבל

20.30

סעודת שבת בחדר האוכל

11.30

סעודת שבת בחדר האוכל

 

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 21.30 – 23.30

נא להחזיר כלים עד 23.15

13.30

מנחה גדולה

17.15

שעור בדף יומי

17.30

נשים אומרות תהילים – בבית סעדון

18.00

מ נ ח ה

20.04

ערבית, ספירת העומר, הבדלה

 

שימו לב ! סעודת ליל שבת בחדר האוכל בשעה 20.30

הרב ירון ומשפחתו יוצאים לשבת שטח.

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית א, ג, ד, ו             06.00

שחרית ב, ה                   05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל  13.30

מנחה בבית הכנסת          18.30

רבע לערבית                   19.45

ערבית                          20.00

עונג שבת לילדים

 

לא יתקיים לרגל שבת שטח       והיעדרות משפחות רבות

 

לוח השבוע

 

יום ראשון

17.00

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

19.00

גדולי המחשבה הישראלית

חדר עיון

יום שני

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

09.00

מפגש בוקר לבגירים

מועדון לחבר

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום רביעי

18.00

מפגש ערבית לבגירים מדורת ל"ג בעומר

ליד בית רחל הלר

21.00

אספת חברים

חדר האוכל

יום חמישי

19.00

שיעור ניצוצות מהדף היומי

מועדון לחבר

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת  !

 

 

 

בכל שנה אני מתפעלת מהטקס בחג העצמאות, מתרשמת ומתרגשת בכל פעם מחדש, מגלה ומופתעת מהכישרונות אצלנו – הן בשירה בליווי גיטרות והן בהופעות של הוותיקים והצעירים.

המצגת האורקולית – מסמר הערב – מראה לנו תמונות חזקות וידועות, בכל שנה עם מעט שינוי – פה מורידים ושם מוסיפים, והקהל משתתף בשמחה.

אני משערת שכל זה "דופק" בזכות חזרות מרובות – וזה בתקופה הקצרה אחרי פסח.

אז תודה גדולה לכל היוזמים והמבצעים.

נעמי קורן

מה בגיליון?

·         תמיד רציתי לשאול – הרב ירון

·         בימים ההם, בזמן הזה – באדיבות לאה לוי 

·         דק מן הדק – יהונתן שרמן 

·         בגרעין אופק – פרד אדן

·         מענף המזון – ג'ניפר פרץ

·         התחדשות – המועצה האזורית

·         בספרייה – אילנה לרמן

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 110

·         סדרנט – עירית פורשר והצוות

·         לקראת ל"ג בעומר – באדיבות ד"ר ליאורה

 

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

 

 

תמיד רציתי לשאול

 

שאלה: למה מדליקים מדורות בל"ג בעומר?

תשובה: יום זה אינו מוזכר כיום של שמחה במשנה, בגמרא או במקורות חז"ל.

הסיבה לשמחה ביום זה נעוצה עמוק בתורת הסוד, ובעיקר בדמותו של ר' שמעון בר יוחאי ור' עקיבא רבו.

הגמרא (יבמות סב, ב) מספרת על תלמידיו של ר' עקיבא שמתו "מפסח ועד עצרת", כלומר במשך כל ימי ספירת העומר. אך הבית יוסף (או"ח תצג) כתב שהגירסה הנכונה היא "עד פרוס עצרת" – כלומר עד חצי חודש לפני חג השבועות, שהוא יום לג בעומר. מהסיבה הזו כתבו הפוסקים לנהוג ביום זה קצת שמחה, לא להתענות בו ולא לומר בו תחנון.

לאחר מותם של תלמידי ר' עקיבא, מספרת הגמרא שר' עקיבא לימד חמשה תלמידים נוספים, והם שהפיצו את כל התורה שבע"פ בדור שאחריו: ר' מאיר, ר' יהודה, ר' יוסי, ר' אלעזר בן שמוע ור' שמעון בר יוחאי. ע"פ המסורת, יום פטירתו של ר' שמעון בר יוחאי חל גם הוא בל"ג בעומר, וזו הסיבה העיקרית לחגיגות ביום זה.

מסופר שלפני פטירתו של ר' שמעון בר יוחאי הוא כינס את תלמידיו ומסר להם את סודות התורה, והיה אור גדול בעולם, ולא שקעה השמש עד שגילה את כל מה שניתן היה לגלות. כמו כן הוא אמר לתלמידיו לעשות את יום פטירתו יום של הילולא ושמחה, על כך שנשמתו חזרה למקורה, ולכן נהגו לפקוד את קברו שבהר מירון ביום זה.

רבינו עובדיה מברטנורא (חי במאה ה-15) מתאר איך ביום הזה מגיעים יהודים מכל הסביבה להר מירון ומדליקים שם אבוקות גדולות. האר"י ותלמידיו השפיעו רבות על אופן ציון ההילולא הגדולה ביום זה, ובעקבותיהם באו גם גדולי החסידות, וכך הפך היום הזה להיות יום הילולא בכל תפוצות ישראל, אך בעיקר בארץ ישראל.

נראה שהמנהג להדליק מדורות ביום זה החל מאותן אבוקות שהדליקו על קברו של רשב"י במירון, וכן ממנהג שהיה מקובל להדליק נרות לעילוי נשמתו של רשב"י בבתי כנסיות. יש שאמרו שזה בא להזכיר את האור הגדול שהיה ביום פטירתו של רשב"י.

הסברים נוספים לשמחה ביום זה:

ע"פ הספירות, יום ל"ג בעומר הוא הוד שבהוד, וזו התגברות של מידת הדין, ודוקא בגלל התגברות מידת הדין היא הופכת לרחמים, שכך הדין אצל הסנהדרין: אם כולם אומרים שהאדם חייב – הוא זכאי.

כשיצאו ישראל ממצרים הם אכלו מהצידה שלהם במשך שלושים יום. שלושה ימים אחר-כך הם הסתובבו בלי לחם, וביום י"ח באייר התחיל לרדת המן.

יוסף בן מתתיהו מתאר שבתאריך זה בסוף ימי הבית השני החל המרד ברומאים. לפי זה יש שהסבירו שהמדורות מסמלות את דרכי התקשורת שבין קבוצות המורדים, או את האיתות על נצחון בקרבות.

הרב ירון

 

בימים ההם בזמן הזה   

בימים אלה סוערות הרוחות בנושא גיוס חרדים לצבא, או מה שנקרא "חוק טל".

זה הזמן להביא בפניכם כתבה פרי עטו של העיתונאי אברהם תירוש, שפורסמה ב"מעריב" ביום א' בשבט

31 בינואר 1968 (שמונה חודשים לאחר מלחמה ששת הימים).  הכתבה נמסרה לידיעון בידי לאה לוי.

"לכבוד סיעת המפד"ל בכנסת:

הנדון: שחרור בני הישיבות..."

לכבוד

סיעת המפד"ל בכנסת

שלום.

 

'ידועים לכם צרכי רוח האדם של צה"ל, שגברו מאוד לאחר מלחמת ששת הימים, והקשורים בתעסוקות רבות שנוספו לצבא בזירת הביטחון השוטף, הכוננות הצבאית, הטיפול הכולל, ועוד ועוד. בימים אלה אף נדונות בעליל פניות להארכת תקופת השירות הצבאי.

... ישובים רבים, בומיוחד ישובי הספר, כורעים תחת עול השמירה המצווה עליהם בתנאים החדשים.

... לעומת כל אלה שרירים וקיימים עדיין ההסדרים המיוחדים לסוגיהם שהונהגו לגבי תלמידי ישיבות מחד ובנות מצהירות מאידך.

... הננו סבורים כי מן הדין יהיה להעביר מחדש תחת שבט הביקורת את דבר שחרור בני הישיבות משירות צבאי. לכן אנו פונים אל סיעת המפד"ל בכנסת ליזום עיון ודיון מחודש בכל סוגית הגיוס של בחורי הישיבה.'

... ביודענו שרוב הבנים של חברי המפד"ל משרתים בצה"ל, חלק גדול מהם ביחידות קרביות, אנו חושבים שבזכותה ובאפשרותה ליזום דיון מחודש בסוגית גיוס בחורי הישיבה.'

 

אלה הם קטעים ממכתבה של מזכירות הקיבוץ הדתי אל סיעת מפלגת האם שלה בכנסת ובו תביעה ברורה למדי לגייס את בני הישיבות לצה"ל.  מכתב זה היה, למעשה, הגורם הראשון לויכוח הפומבי המחודש בנושא זה, שהחל בציבוריות שלנו, ולהעלאת העניין בכנסת, אם גם לא על ידי מוען המכתב.

במשך שנים הייתה בעיה זו 'טאבו' – ידועה ומוכרת אך איש לא נגע בה, חוץ מכמה כותבי מכתבים למערכת.

לאחר המלחמה האחרונה נפל דבר. החלו להישמע קולות המערערים על הסדר השחרור לבני הישיבות.

באחרונה פנתה הרבנות הצבאית אל הקיבוץ הדתי בבקשה ש'יתרום' מבניו לשירות במסגרתה. אך בני הקיבוץ, כעמיתיהם החילונים, אינם ששים להחליף את שירותם בתפקידי פיקוד ביחידות הקרביות ב'ג'וב' ממין זה.

אך מדוע לא ילכו לשירות זה בחורי ישיבות? – מקשים בקיבוץ הדתי. 'הרבנות הצבאית זקוקה לצעירים יודעי תורה, אשר רק בכוחם להחזיק את השירותים הדתיים על רמה נאותה. מאגר כוחות כזה מצוי לבטח בין כתלי הישיבות' – דברי שלמה לוי, מזכיר הקיבוץ הדתי.

נימוק נוסף – אם גם טפל יותר – אשר אחת ממטרות 'הקיבוץ הדתי מונחת ביסודו – קירוב הלבבות.

'ברור לנו מתוך ניסיוננו – אומר המזכיר לוי – כי המפגש בין צעירים דתיים ולא דתיים בצה"ל הביא לרוב לקירוב לבבות וליכולת הידברות הדדית. אם ישתתפו במפגשים כאלה יותר בני ישיבות, הרי סיכויי ההידברות בין שני המחנות יגברו הן בצה"ל והן מחוצה לו'.

לאחר פרסום מכתבו של הקיבוץ הדתי החלו 'לעוף לעברו בליסטראות' מצד חוגים מסוימים במחנה הדתי.

מגיב מזכירו: 'אותם חוגים בעולם הישיבות אשר תקפו אותנו, לא חסכו מאתנו ביטויים גסים וכינויים מעליבים. אך גם בקרבם יש עתה תסיסה, בעיקר בין צעירים המרגישים את החובה הפנימית לשרת בצה"ל.

 

'אין עינינו צרה חלילה בלימוד התורה של בחורי ישראל' – קובע איש שיחנו. 'אדרבא. אך בעת כזאת לא ייתכן שצעירים בישראל יהיו משוחררים לגמרי משירות פעיל וממילואים, החלים על כל אזרחי המדינה, צעירים יותר וצעירים פחות'.

שאלנו את שלמה לוי האם אין מפריזים בחשיבות הכוח שיתווסף לצה"ל עם גיוסם של בחורי הישיבות?

המזכיר: 'ברור לנו שגורמים מסוימים מפריזים במספר בחורי הישיבה המשוחררים משירות, אך גם אלפים מעטים יכולים להוות תוספת כוח חשובה למשימות צה"ל. אולם החשוב מכך הוא ההשפעה המוראלית העצומה שתהיה לגיוס בחורים אלה, וזו אינה תלויה במספרם אלא בעקרון שבדבר'.

 

בסיכום מציין איש שיחנו כי מכתב הפנייה למפד"ל כוונתו לא ליצור שערוריות וסערות ציבוריות, אלא להביא לדיון מחודש ולפתרון קונסטרוקטיבי של הבעיה. בשלב זה, אפילו בלי להיכנס לפרטים ולהסדרים האפשריים לגבי ביצועו המעשי של העניין.  - - -

 

הכתבה ארוכה יותר ומי שרוצה לקרוא אותה בשלמותה יכול למצאה בארכיון הקבוצה.

עדנה – מערכת הידיעון

 

________דַק מִן הַדַק ________

שַׁחַר.

מְשַׁחֵר שְׁחוֹר טְלָפַּיִים,  

טָרְפּוֹ טְרוּף מַחְשָׁבוֹת.

נִתְפַּס, נִיחַר, חָרוֹן רָעָב,

שָׁלָל נִיגַר, עָקוּד.

מַשְׁחִיר הַלַיִל, טִיפוּף רַגְלַיִים,

שְׂבִיעָה,

רְבִיצָה,

מִשְׁכָּב.

                           יהונתן שרמן

 

 

מה נשמע בגרעין אופק

 

" אמרת יום רודף יום ולילה - לילה
הנה ימים באים בלבך אמרת
ותראה ערבים ובקרים פוקדים חלונך
ותאמר הלא אין חדש תחת השמש..."

 

השגרה בגבולות המדינה, בבסיסי אימונים במרחבי הנגב, ובמקומות רבים נוספים, היא המכנה המשותף למרבית החבר'ה לאחר סיום הכשרתם.  חלק ממשיכים להכשרה מתקדמת יותר וכבר היום אנחנו יכולים להביט בשלוש קצינות (זהבה, קנדל, וגליה) ובעוד אחד (מייקי סוקולוף) שיקבל בחודש יוני (יחד עם בן רזניק) דרגות קצונה.  יחד עם זאת, חלק מתחילים להסתכל על ההמשך ולחשוב מה יהיה אחרי השחרור??  מה נעשה??  יש אפילו כמה חבר'ה החושבים לבחון את צורת החיים בקיבוץ ואנחנו שוקדים על הצעה שתענה על שאיפות אלו. 

יום הזיכרון/יום העצמאות בשנה שעברה היו הראשונים שלהם במדים והשנה יש לשני המועדים האלו משמעות אחרת ועמוקה יותר עבורם.  הם כבר חיילים מן המניין, והשכול - שבעבר הם לא הכירו כפי שמכירים אותו מרבית תושבי המדינה - נכנס להם ללב ולנפש.  השכול והשמחה הפכו לחלק מה-DNA שלהם.  כמה חבר'ה, שלא היו משובצים למשמרות כבוד ביום הזיכרון, השתתפו בטקס בבית הספר "פסגות" ביהוד ש"אימץ" את הגרעין ובטקס ב"יד לבנים" בתל אביב עבור תלמידים מארה"ב שסיימו את מצעד החיים בפולין והגיעו לארץ בסיום המסע.  כמה חבר'ה השתתפו במקראי חג.  כל אלו הם ראיות לחשיבות של השרות בצה"ל בתהליך קליטתם בישראל.

השנה יהיו ארבעה גרעינים דתיים (מתוך כ-12 גרעינים) שייקלטו בטירת צבי, בשדה אליהו, במעלה גלבוע ובבארות יצחק.  שני גרעינים יהיו מורכבים מחניכים ששהו בארץ בשנה האחרונה בתוכניות ובמסגרות שונות (כפי שהיה גרעין אופק) ושני גרעינים יגיעו מחו"ל.  אנחנו נקבל כ-15 חניכים מחו"ל שיגיעו בתאריך 15.8.12. אני נוסע בשבוע הבא להיפגש אתם ולהסביר להם קצת על בארות יצחק.  חלקם מגיעים לאחר סיום הלימודים בבית הספר התיכון, חלקם סיימו לימודי תואר ראשון, ואחרים לוקחים פסק זמן מהלימודים באוניברסיטאות.  כעת אנחנו מתחילים להרכיב צוות ובהמשך נדאג למשפחות מארחות.  אחת מהמשימות העיקריות שלנו תהיה להעתיק אל הגרעין החדש את ההצלחה של גרעין אופק.  הדבר לא קל אך בהחלט אפשרי.  הבסיס הוא איתן והנכונות רבה. 

ברצוני לשתף אתכם בקוריוז שמדגים איך הדברים משתנים במשך השנים... 

קיימים קשרים טובים מאוד בין החבר'ה לבין הצעירים שלנו ואני עֵד לכך בכל יום ראשון בשתי הסעות החיילים כאשר כולם נוסעים יחד.  לפני כשנה בני המשק היו מגחכים כאשר שמעו את החיילים החדשים מספרים על חוויות הטירונות.  לפני שבוע בעת ההסעה, חלק מהבנים שלנו שלאחרונה התגייסו, סיפרו על חוויותיהם בטירונות והחבר'ה מגרעין אופק חייכו ודברו על ה"צעירים".  איך הגלגל מסתובב...

                                                                                                              שבת שלום,

                                                              פ  ר  ד

מענף המזון - כמה הודעות ותזכורות

 

זמני ארוחות בחדר האוכל

 

 

ארוחת בוקר

ארוחת צהריים

ראשון - חמישי

06.30 – 08.30

11.30 – 14.00

שישי

06.30 – 09.00

11.30 – 13.00


חלוקת אוכל ביום ששי לאוכלים בבית בליל שבת ובצהריים בשעות 11.30 – 13.00

(נבדקת האפשרות להקדים את החלוקה, כדי למנוע את ההתנגשות עם התפעול של ארוחת הצהריים של יום שישי. נשמח לקבל הצעות. פרטים בהמשך).

לקיחת אוכל בשבת לאוכלים בבית בצהריים  בשעה 11.00 – 11.30

 

הרשמה לסעודות שבת

אני מבקשת לתת את הדעת להרשמה לארוחות שבת.

משפחות שנוסעות או מעוניינות לשנות מ"הוראת הקבע" מתבקשות לציין על גבי טופס ההרשמה לארוחות, עד יום חמישי בשעה 8:00 בבוקר. הדבר יחסוך עריכה מיותרת בחדר האוכל והכנת מנות לחלוקה.

אם החלטתם ברגע האחרון לאכול בבית, אנא פַּנו את השולחן שערכו לכבודכם.

 

החל משבת זו "אמור" ועד להודעה חדשה:

סעודת ליל שבת בשעה 20:30

מכונת שטיפה תפעל בשעות 21:30 – 23:30   נא להביא כלים עד 23:15

 

                                                                                  בתודה על שיתוף הפעולה,

ג'ניפר – ענף המזון

 

 

לסבתא רבתה שרה הלוי    לסבתא רבתה דינה פרנקל

לסבתא וסבא עפרה ויחיאל פארן

ולכל המשפחה

מזל – טוב בשמחת בת-המצווה

של הנינה-הנכדה תהילה

בת גילה ורענן פארן בעפרה

ברכת ה' היא תעשיר

 

חודש מאי בהתחדשות

 

יום שני  כ"ב באייר 14 במאי בשעה 19:00

סידורים –סדנה בהנחית שרית גושן פנטי

מרצה בתחום ההום סטיילינג

הרצאה מתובלת בהרבה הומור ובסיפורים מהחיים,

מתמקדת בחלקי הבית השונים תוך מתן טיפים, פתרונות אחסון ופטנטים.

עוסקת בין השאר בקשר בין סדר לחיים מאושרים,

בין סדר לחסכון וסידור לפי תורת הפנג שוואי.

 

 

יום רביעי ב' בסיוון 23 במאי בשעה 19:00

שזירת פרחים

 בהנחיית השוזרת נורית סוקולובסקי

הכנת סידור פרחים לחג השבועות

 

 

 

הסדנאות ללא תשלום  אך חייבות  ברישום מראש

לאה פרידמן  0505972437      מירית 039722888 שלוחה 8147

mirit@modiin-region.muni.il

 

 

ב ס פ ר י ה 

לצערי אין לנו עוד אפשרות לקבל שעת סיפור על חשבון המועצה האזורית ואין לנו תקציב לממן זאת בעצמנו.

מחיר כל הצגה כזאת הוא לפחות 500 ₪.

להלן רשימה של אירועי "שעת סיפור" שיתקיימו בספרייה האזורית בבני-עטרות – בתשלום עבור הילדים.

אני מציעה להורים שמעוניינים, להתארגן ולנסוע לשם.  אשמח לעזור אם יהיה צורך.

אילנה לרמן

 

 

 

שעת סיפור  בחודש מאי 2012

ימי רביעי בשעה 17:00

 

י"ז באייר, 9 במאי - שרלי דנינו בסיפור: משהו אחר

 

כ"ד באייר,  16 במאי - שוש ושולה בסיפור: החתול במגפיים

 

ב' בסיוון  23 במאי - איריס שריקי בסיפור: איתמר הולך על קירות

 

ט' בסיוון 30 במאי - רננה בסיפור: מלך הפרות

 

הסיפור מיועד לילדים בגיל  3+

מחיר כרטיס לילד ראשון 15 ₪

ילד שני 10 ₪

תשלום מגיל שנתיים

מלווה ללא תשלום

 

נשמח לראותכם

 

שלום לכולם,

 

סיור במנהרות הכותל

את הסיור האחרון במנהרות הכותל נאלצנו לדחות בעקבות גשמים עזים ומבורכים, מלוֻוים בשלג. האביב הגיע, ואנחנו נערוך בעז"ה סיור נוסף במנהרות הכותל בשבוע שלפני חג שבועות. הציבור מוזמן להירשם במזכירויות הקיבוצים או ישירות במשרדי הקבה"ד. המועד הוא: יום רביעי, ב' בסיוון תשע"ב (23.5.2012), משעה 17.00 ועד 20.30. בתוכנית: תפילת מנחה בכותל, סיור מודרך במנהרות, שיעור של הרב קובלסקי בבית הכנסת המשוחזר "אוהל יצחק", תפילת ערבית וארוחת ערב. על סמך הסיורים הקודמים – מומלץ!

 

מזמו"ר

המזכירות המורחבת תתכנס בעז"ה לאחר שבועות בבית הספר שק"ד שבשדה אליהו, ותביע כבוד והערכה לצוות ביה"ס שבשנת יובל ה- 60 לייסודו קיבל פרס הצטיינות ממינהל החינוך הדתי שבמשרד החינוך. עוד על סדר היום: הצעת המזכירות הפעילה לשינוי שיטת המיסוי, הצגת המושבים הדתיים-שיתופיים כרמל ובית יתיר לקראת קבלתם כ"עמית" בתנועת הקיבוץ הדתי, היערכות התנועה למיפקד המפד"ל, שינויי כוח אדם במזכירות הפעילה, ועוד.

 

חוברת "מועדון הקיבוץ הדתי"

בימים אלה יוצאת לאור חוברת "מועדון הקיבוץ הדתי", הנפתחת במילים אלה:

תנועת הקיבוץ הדתי נמצאת בתנופת גידול והרחבה. אנו רואים בברכה את המגמה הבולטת בשנים האחרונות: לַתנועה מתווספים ישובים חדשים, ולַקיבוצים מצטרפות מאות משפחות. התנועה הקטנה והמשפחתית, שהייתה מאופיינת בכך שבכל קיבוציה היה נהוג אורח חיים דומה; שמירב ילדיה למדו בשני בתי ספר על-יסודיים; שפעיליה נפגשו לעיתים קרובות בוועדות חינוך, משק, תרבות ודת, התנועה הקטנה הזו מתפתחת וצומחת לתנועה רחבה, המאוחדת בערכיה אך מגוונת מאד בסגנון חייה. 

״מועדון הקיבוץ הדתי״ מוקם ע״י מזכירות הקבה״ד, בכדי לאגד את כל המתגוררים בישובי הקיבוץ הדתי – חברים ותושבים כאחד – לפעילות ערכית משימתית משותפת מחד, ומאידך לאפשר לכל התושבים בקיבוצי התנועה, ולכל הישובים המצטרפים לתנועה, ליהנות מיכולותיה ושירותיה של התנועה.

פרטים נוספים – בחוברת שתחולק בקרוב לכל התושבים בכל קיבוצי התנועה.

קול קורא

ביום ראשון הבעל"ט תתכנס בעז"ה הוועדה הרעיונית-מדינית, ועל סדר יומה סעיף אחד: המִפקד במפד"ל. בימים האחרונים הולך ומתברר שהבחירות לכנסת תוקדמנה, ובשעה שבמפלגות אחרות כבר הסתיימו הפריימריז ונבחר ראש המפלגה, במפד"ל רק החל המִפקד, שהוא שלב הכרחי ומקדים לפריימריז. הנוהל המסודר ולוחות הזמנים שקבעה 'ועדת המִפקד' יצטרכו לעבור שינוי משמעותי, ועלינו להיערך בהתאם.

על רקע הדברים האלה, ניסחו נחום ברוכי, יו"ר הוועדה הרעיונית-מדינית, ונחמיה רפל, 'קול קורא' לחברי התנועה, ממנו אנו מצטטים שורות אחדות:

 

סוגית ההשתייכות למפלגה דתית מלווה את הקיבוץ הדתי מאז ימי רודגס, כאשר החליטה התנועה להצטרף לפועל המזרחי ולפעול במסגרתו. הדיונים והמשברים נמשכים כבר שמונים ושתיים שנים, וכשמנסים לסקור את התוצאות, מגיעים למסקנה המתסכלת שהקיבוץ הדתי הובס בכולם, אך חרף כישלונותיו נשאר נאמן למפלגת האם. הסיבה לכך שרירה וקיימת לאורך כל הדרך – אין אלטרנטיבה.

הבחירות הולכות וקרבות, המפלגות נערכות, ושוב נשמעים הקולות "אין לנו מה לחפש במפד"ל", "המפלגה מכורה לעסקנים מסוכסכים", "מה בכלל עושה המפלגה?" ועוד טענות כהנה וכהנה.

מותר – ואף רצוי – להתווכח עליהן, אולם כדאי לזכור תמיד שכל מפלגה נועדה לייצג את חבריה, לממש את ערכיה ולדאוג לבוחריה. כדי שיהיה מי שימשיך לייצג ולהגן על הערכים שאנו מאמינים בהם ומקיימים אותם מדי יום ביומו אנו זקוקים לנציגות פרלמנטארית משמעותית. כדי להמשיך לממש את ערך ההתיישבות ועבודת האדמה, לדאוג לזהותה היהודית של המדינה, לקיים את מערכת החינוך הציונית-דתית מהגן ועד ישיבת ההסדר ועוד כיוצא באלו, אין לנו אלה להתקבץ סביב המפד"ל. מהמציאות בכנסת הנוכחית ניתן להיווכח כל יום שחובשי הכיפות הסרוגות בליכוד או בקדימה לא דאגו ולא ידאגו למשבר בענף הלול, למחירי החלב והמים, להתיישבות הציונית-דתית וכד'.

בחודשים האחרונים מתרחש במפלגת "הבית היהודי – המפד"ל החדשה" תהליך מבורך של התארגנות לקראת הבחירות הבאות, בו הוחלט לקרוא לציבור להתפקד למפלגה ולהשפיע על עיצוב דרכה על ידי בחירת מנהיגיה בבחירות ישירות ואישיות (= פריימריז). מבחינתנו, יש למִפקד זה חשיבות רבה, כיוון שאנו מהווים גוף מצביעים גדול (באופן יחסי), ולכן עשויה להיות לנו השפעה ניכרת על הרכב המנהיגות הבאה ובעז"ה גם נציגות ממשית בהרכבה.

אנו נקראים מדי יום ביומו על ידי אנשים ממגזרים שונים להשפיע על הציבוריות הישראלית ולהביא את קולה של היהדות ברוח הקיבוץ הדתי ללב העשייה היהודית במדינה. מדי יום ביומו אנו נשאלים: מדוע קולכם אינו נשמע?! והתשובה היא: על מנת שהשפעתנו תהיה ניכרת ותורמת לכלל הציבור הציוני-דתי אין לנו ברירה אלא להיכנס לעובי הקורה ולהיות חלק ממעצבי המדיניות.

בשבועות הקרובים ייערך המִפקד בסניפי המפלגה (כולל בקיבוצים שלנו), ואנו קוראים לכל החברים והתושבים להתפקד כשלב מוקדם והכרחי לבחירות שיתקיימו בעז"ה בסוף הקיץ. ללא התפקדות מַרְבִּית החברים כוחנו ייחלש, ומכאן ועד מציאת עצמנו בודדים במערכה מול המושכים לכיוונים הנוגדים את ערכי הקיבוץ הדתי קצרה מאוד. בידינו הדבר!

                         שבת שלום

                                               נחמיה רפל

וחברי המזכירות הפעילה

 

 

אי אפשר בלי דרישת שלום מתוכנת הרכב החדשה...

 

1.                   כפי שכבר פרסמנו – נגמר עידן רישום הנסיעות בקלסר הרכב. בקלסרים  

          שברכב יהיו דפים לנוחיותכם, בהם  יוכל הנהג לרשום (לשימושו הפרטי) את פרטי הנסיעה מיד

          בסיומה, לצורך חלוקת/העברת חיובים.  כמו כן יישארו בקלסרים פרטי התדלוק כמו בעבר.

2.                   כפי שפרסמנו, הגיע הזמן לעבור על רישום כל הנסיעות שלכם לחודש אפריל. עד 8.5.12 ניתן לשלוח

          בקשות לזיכויים.    ב-10.5.12 ייסגרו נתוני אפריל.

          ביום שלישי הקרוב ט"ז באייר 8.5.12  בשעות 16.00 – 18.00 יישבו נציגינו בחדר של אוריאל לעזרת

          המעוניינים בהפעלת המערכת. ניתן גם לתאם פגישה ישירות עם איקה במשרד.

                                                         לשרותכם תמיד ...     נסיעה טובה

מילכה, עירית, איקה, עפרה....

 

לקראת ל"ג בעומר

מדורות ל"ג בעומר עלולות להיות מסוכנות ולגרום לכוויות בדרגות חומרה שונות. הכוויה הנפוצה ביותר היא מאש גלויה, אך לעתים תיתכן כוויה גם מן החומר הכימי ששימש להדלקת האש.

הכוויות מחולקות על פי דרגת החומרה של עומק הפגיעה בעור.

דרגה 1: דומה לשיזוף עמוק. נובעת מפגיעה בשכבת העור העליונה ומתבטאת באודם, כאב ונפיחות קלה.

דרגה 2: פגיעה עמוקה יותר בחלק משכבות העור, מתבטאת באודם, בשלפוחיות ובכאב עז.

דרגה 3: פגיעה בכל שכבות העור וברקמות שמתחתיו. צבע הכוויה לבן כשעווה. בדרך כלל יש כאב בשטח

           הכוויה בגלל פגיעה בעצבים תחושתיים.

 

מה עושים במקרה של פגיעה:

בכוויות מדרגה 2 או 3 וכן כוויה נרחבת בדרגה 1 – לפנות לעזרה רפואית מיידית !

בינתיים רצוי להגיש לנפגע טיפול ראשוני:

יש להסיר בגדים משטח הכוויה (רק בגדים שאינם דבוקים לעור), וכן נעליים ותכשיטים.

אם חלקי בגדים דבוקים לעור, אין למשוך אותם אלא לגזור מסביבם.

יש לשטוף את שטח הכוויה במי ברז פושרים למשך  5 – 10 דקות.  אין לשים קרח ולא למרוח חומרים שומניים או אחרים.

על כוויה מדרגה ראשונה אפשר להניח ג'ל אלוורה לטיפול ולהקלה בכאב. 

בשאר הדרגות רצוי לחבוש בשלב ראשון בגזה או להניח מגבת לחה.

אין לפוצץ את השלפוחיות ורצוי לחזור על השטיפה במים קרירים במרה של כוויות מחומרים כימיים.

כדי למנוע את צניחת טמפרטורת הגוף יש לכסות את הנפגע בסדין או בשמיכה נקייה.

אפשר בהחלט לתת לנפגע גלולה נגד כאבים !

חג שמח וזהיר !

ד"ר אברהם אמיר, סגן מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית-החולים בילינסון.

הביאה לידיעון: ד"ר ליאורה

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון:  אלי ברמן

אחות תורנית:  שלי ספיר – פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

טוב שכן קרוב

במושב בני-עטרות עובדים בימים אלה בשיפוץ הכבישים הפנימיים.

לרגל השיפוץ ביקשה מזכירות המושב שנפתח בשעות היום את השער הדרומי בפרדס כדי לאפשר לכלי רכב של תושבי ההרחבה לצאת לכביש הראשי דרך הכביש העוקף המזרחי שלנו.

ביחסי שכנות טובים נענינו לבקשתם ואנו מפנים את תשומת לב הצועדים לעובדה שבחודש הקרוב תהיה תנועת כלי רכב רבה בכביש הנ"ל.

אהרן גל

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

קורס מתמידים

בקרוב יפתח קורס מתמידים שלב א ' .

המעוניינים בפרטים יכולים לפנות אליי או אל מרים שניאור.

אפשר גם לפנות לבסיס במזור טלפון 9337030
                                                                          איסר ספיר

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

אסיפת חברים

תתקיים בע"ה ביום רביעי י"ז באייר תשע"ב  9 במאי 2012

בשעה 21:00 בחדר האוכל

         על סדר היום:

1.     סיכום שנת 2011.

2.     תוכנית השקעות.

3.     אישור תרומה לבית הכנסת.

אם לא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות,

תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה

והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.

נשיאות האסיפה

 

 

AtarimTR