ידיעון 2776 פר' במדבר - שבועות

בס"ד ד' בסיוון תשע"ב

 

פרשת במדבר

 

19.17

הדלקת נרות

08.30

תפילת שחרית

19.25

מנחה, קבלת שבת,

דרשת הרב, ערבית    

10.00

תפילת ילדים – בכיתת האולפן

 

 

11.00

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

20.30

סעודת שבת בחדר האוכל

11.30

סעודת שבת בחדר האוכל

 

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 21.30 – 23.30

נא להחזיר כלים עד 23.15

13.30

מנחה גדולה

17.15

שעור בדף יומי

17.30

נשים אומרות תהילים – בבית סעדון

18.00

שעור לנשים - שיר השירים – במועדון

18.00

מ נ ח ה

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית ג, ד, ו                 06.00

שחרית ב, ה                   05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל  13.30

מנחה בבית הכנסת          18.30

רבע לערבית                   19.45

ערבית                          20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.00

לימוד פרקי אבות

 

  כיתות א-ג     משה שיק

 

  כיתות ד-ו     עזי אלטשולר

 

חג השבועות

20.10

דרשת הרב, ערבית

04.30

מגילת רות, שחרית ותיקין

20.20

הדלקת נרות

08.30

תפילת שחרית, הלל, אזכרת נשמות

 

סעודת חג בבתים

 

10.00

תפילת ילדים – בכיתת האולפן

12.00

סעודת חג בחדר האוכל

 

 

לימוד ליל שבועות

13.30

מנחה גדולה

17.15

שעור בדף יומי

18.00

מ נ ח ה

20.20

ערבית, הבדלה

 

ל ו ח   ה ש ב ו ע

 

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

09.00

מפגש בוקר לבגירים

מועדון לחבר

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום רביעי

09.00

מפגש תיאטרון עדות

מועדון לחבר

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

יום חמישי

19.00

שיעור: ניצוצות מהדף היומי

מועדון לחבר

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

 

פרוכת שבעת המינים

בחג השבועות אנחנו נפרדים בבית הכנסת מפרוכת הארגמן שעליה רקום ציור שבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל. הפרוכת כיסתה את ארון הקודש בכל ימי ספירת העומר.

את הפרוכת רקמה צביה תגרי בעבודת יד, כפרויקט גמר שהוגש במקום בחינת בגרות, שווה ערך לארבע יחידות. לעבודה צורפה עבודה עיונית מעמיקה. בדברי המבוא כתבה:

האמנות היהודית משכה אותי תמיד, ולכן, כשהתאפשר לי לעשות עבודה שנתית בכל תחום שאבחר, בחרתי בתחום זה. היה ברור לי שעבודה עיונית בלבד לא תספק אותי, והחלטתי לעשות עבודה מעשית. בגלל שבמשפחה שלי יש נטייה לעבודות יד החלטתי גם אני לעשות עבודת יד. נהניתי מאד מהעבודה עם החומר ומהסיפוק הרב שבעשיית עבודת קודש גדולה.

תודה, צביה!  בכל שנה אני נהנית להיפגש שוב עם הפרוכת. מגמר אכילת עוגת הגבינה בחג השבועות אני סופרת את החודשים עד הופעתה מחדש בפסח בשנה הבאה.

דינה אמיר

 

מה בגיליון?

·         תמיד רציתי לשאול – הרב ירון

·         40 שנה לבית הכנסת – יונה ברמן

·         לזכור ולהזכיר – אלי ברמן

·         משלחן מרכז המשק – שמואל ברוכי

·         מחפש צאצאים – מתיק המכתבים

·         יד אחים לכם שלוחה – דינה אמיר

·         מענף המזון – ג'ניפר פרץ

·                     הצלחה של צליחה – נעמי סלומון

·                     חדשות גרעין צבר – פרד אדן

·                     בבריכת השחייה – עירית הלוי

·                     על חינוך ועוד – אסתר פורשר

·                     היפקד – נחום ברוכי

·                     תיקון ליל שבועות – תכנית

·                     בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 113

 

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

 

 

 

 

 

     נר זיכרון !

     יצחק זכאי ז"ל – ז' בסיוון תשל"ה

     מיכאל גליקסמן ז"ל – י' בסיוון תש"ל

 

 

 

תמיד רציתי לשאול

שאלה: למה בחו"ל חוגגים את חג השבועות יומיים?

תשובה: בזמן שהיו מקדשים את החודשים ע"פ הראיה, לא ידעו בוודאות מתי יחול כל חג. רק לאחר שהיו מגיעים עדים שראו את הירח היה אפשר לקדש את החודש ולקבוע שאתמול בערב התחיל החודש. ברגע זה היה צריך להודיע לכל תפוצות ישראל על כך. הדרך המהירה ביותר להודיע זאת היתה באמצעות הדלקת המשואות, אך הדרך הזו התבררה כבלתי אמינה לאחר שהצדוקים – שהיתה להם מגמה לקבוע שחג השבועות תמיד יחול ביום ראשון – זייפו את המשואות.

הפתרון שנבחר, לכן, היה לשלוח שליחים לכל תפוצות ישראל, אשר יעידו על כך שבית הדין קידשו את החודש. אך מכיון שהשיטה הזו היא איטית יותר, ולפעמים לקח יותר משבועיים עד שהגיעו לקצות הארץ, פעמים רבות אלו שהתגוררו בחו"ל לא ידעו על קידוש החודש עד אמצע החודש, ולכן חגגו יומיים. זו הסיבה שחוגגים יומיים בסוכות ובפסח.

ואולם, תשובה זו אינה תקפה לגבי שבועות, שהרי הוא אינו תלוי בקידוש החודש, אלא בספירת חמשים יום מהיום השני של פסח, ולכן לכאורה בשבועות אין צורך לחגוג יומיים!

כתב על כך הרמב"ם (הלכות קידוש החודש פרק ג הלכה יב):

"יש מקומות שהיו מגיעין אליהן שלוחי ניסן ולא היו מגיעין אליהן שלוחי תשרי (=שהרי בתשרי לא היו יכולים ללכת בראש השנה וביום הכיפורים), ומן הדין היה שיעשו פסח יום טוב אחד שהרי הגיעו אליהן שלוחין וידעו באיזה יום נקבע ראש חדש, ויעשו יום טוב של חג הסוכות שני ימים שהרי לא הגיעו אליהן השלוחין, וכדי שלא לחלוק במועדות התקינו חכמים שכל מקום שאין שלוחי תשרי מגיעין שם עושין שני ימים, אפילו יום טוב של עצרת."

כלומר, שכדי שלא יהיה חילוק בין המועדות השונים, תיקנו חז"ל שבכל מקום שלא היו מגיעים אליו השליחים של תשרי חוגגים את כל החגים יומיים, וגם חג השבועות – שלגביו כבר לא היה כל ספק – חגגו יומיים כדי שלא להבדיל בין החגים. יוצא, אם כן, שיש הבדל בין יום טוב שני של גלויות בשאר החגים ליו"ט שני של גלויות בשבועות: בשאר החגים זהו יום שנקבע בגלל ספק, ואילו בשבועות זו גזירה של חכמים כדי שלא יהיה הבדל בין החגים. מסיבה זו כתב החתם סופר (או"ח סוף סימן קמה) שיש להחמיר ביו"ט שני של שבועות יותר מאשר בשאר יו"ט שני, שהרי הוא נובע מגזירה של חכמים ולא מספק!

אגב, החתם סופר (דרשה לשמיני של פסח תק"צ) כתב שלדעתו גם לעתיד לבוא כשיחזרו לקדש חדשים ע"פ הראיה – לא יבטלו את יום טוב שני של גלויות, זכר לנס של קיבוץ הגלויות. הוא מתבסס בכך על דברי הרמב"ן (שמות יב, ב), שאומר שהפסקנו לספור את החודשים והתחלנו להשתמש בשמות הבבליים, כדי לזכור את נס שיבת ציון, ולקיים את הפסוק (ירמיהו כג, ז-ח) "וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם  כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת". באופן דומה – אומר החתם סופר – נציין תמיד יו"ט שני של גלויות כדי לזכור שיצאנו מהגלות.

הרב ירון

 

 

40 שנה לבית הכנסת

ביום חמישי כ"ד בסיוון תשע"ב, 14 ביוני,

נציין בעז"ה את יום הולדתו ה-40 של בית הכנסת

הדברים שכתבתי בידיעון הקודם הביאו אליי מייד מידע נוסף וחשוב.

אסא ברוכי כיוון אותי לכתביו המרוכזים של סבו, מנחם ערמון ז"ל, שנמצאים שמורים בכרכים בחדר העיון.

איקה שלח לי הבזק מזיכרונותיו כילד בן עשר וחצי:

שלד בית הכנסת עמד בשיממונו זמן מה, כיוון שלא היה מימון להמשך בניינו והשלמתו. בפורים תשל"ב / 1972, כשנה לפני השלמתו וחנוכתו של בית הכנסת התקיים אירוע הפורים במתחם בית הכנסת הבלתי גמור. נושא הפורים היה 'עמי העולם'. יש לנו תמונה משותפת של שולי אחותי - אפריקאית בת תשע, הדס אחותי - יפנית בת 12.5 ואני רוסי בן 10.5 – עומדים בחזית בית הכנסת...

גם יעקב שניאור מסר לי פרטים מעניינים:

ב-1966, בדיונים לקראת בניית בית כנסת ושבע שנים לפני שהושלמה בנייתו, התקיימו דיונים במזכירות וגם בוועדת בניין שבה היה יעקב שנ' חבר. דנו בעניין מיקומו של בית הכנסת וגודלו, והמזכירות החלה במגעים לגיוס המימון הדרוש. היה עליהם להחליט גם מה יהיה גודלו של בית הכנסת ולכמה מתפללים מיועד.

לדיון עמדו שתי הצעות: שיהיו בו 240 מושבים למתפללים בעזרת הגברים או ל-300.

מרדכי ברמן ז"ל, שדחף מאוד להקמת בית כנסת בקיבוץ אך לא זכה לראותו בבניינו ובחנוכתו, שכנע את חברי הוועדה שדי לבנות מבנה ל-240 מקומות ישיבה בעזרת הגברים. יעקב שניאור, צעיר החברים בוועדה, התעקש לשכנעם על 300 מקומות ישיבה והוכיח להם זאת על פי צפי גידולה של אוכלוסיית הקיבוץ בעשרים השנים הבאות. באסיפת החברים בדצמבר 1966 התקבלה החלטה על 300 מושבים אצל הגברים ו-170 מקומות לנשים.

מי שהיה מעורב בכל שלבי בנייתו של בית הכנסת ותכנון פנים ההיכל היה מנחם ערמון ז"ל, מוותיקי קיבוץ בארות יצחק, שניחן בנפש של בנאי-אמן לצד דרכו האמונית החזקה. בדברים שכתב מנחם אפשר לזהות את תפיסתו המייחסת חשיבות גדולה גם לצורה המהודרת שתהיה לבית הכנסת, וכך הוא כותב בכסלו תשל"ג:

כתוב שה' יצר את האדם בצלמו... יש בכל אדם ציפייה נפשית לחוויה דתית כלשהי, לחוויה אסטטית כלשהי ולחוויה מוסרית... המשותף הוא שתחושתו את אחת החוויות מעלה אותו למישור המקרב אותו אל מי שנטע בנפש האדם את הצורך בחוויות אלו. הוא מגיע לרוממות נפשית... דרושה סביבה ודרוש מניע...

בחרנו על כן בין כל ההצעות לעיצוב פנים בית הכנסת, את הסמלים המזכירים לנו קדושת עבר... בזאת בעצם הסברתי שהשקעתנו בבניית בית מהודר נובעת מהצורך להדר את התפילה ולא מיצר הבנייה. מהצורך לתת אפשרות של רוממות הנפש לכל אחד לפי דרכו.

בפעם הבאה על האמן פרלי פלציג ועוזריו, על הוויטראז', ארון הקודש ועוד.    

 יונה ברמן

 

לזכור ולהזכיר – רשמי ביקור בגרמניה 

בשבוע שעבר נסענו – יששכר ואנכי עם שתי בנות דודתנו, אסתי גבע ורעיה הופמן – לביקור קצר של שלושה ימים בעיר מולדתן של אימותינו ודודתנו אלישבע, בהזמנת ראש העיר ממינגן.

העיר נמצאת בדרום בוואריה, וכבר הוזמנו לשם לפני 17 שנה על-ידי ראש העיר.

האירוע המזמן הפעם היה קביעת שלט במקום בו שכן בית המשפחה שמוכר בשם "וילה רוזנבאום".

בשלושה ימים אלה זכינו לכמה חוויות הקשורות ליהדות גרמניה ולמשפחתנו.

הראשונה שבהן הייתה פתיחת תערוכה במוזיאון העיר, בשם "ציורים – לזכור", של אמן גרמני (גוי) בשם אלכסנדר דטמר.  הוא אדם יוצא דופן (אמן או לא?) שחרש את גרמניה וצייר 100 ציורי שמן גדולים של 100 בתי כנסת שחרבו בליל הבדולח. מה שהביאו לפרויקט זה, שארך שנים, היה שבערים רבות בגרמניה הוא הבחין בחלל במקום שבו עמד בעבר בית הכנסת, וחלל זה הוא ביקש למלא ולזכור.

בסיום הטכס המרשים והמרגש ציין יששכר את משמעותו העמוקה של בית הכנסת עבור היהודי, בהיותו 'מקדש מעט'.  ראוי שהתערוכה תוצג בישראל והבטחנו לעשות מאמץ בנדון.

למחרת התקיימה קבלת פנים רשמית בבניין העירייה, ובה ציינתי את הרגשות המעורבים שלנו בביקור מסוג זה, ועם זאת את ידיעתנו כי אסור לסלוח, ובכל זאת צריך לשמור על קשר עם גרמניה שהיא כיום קרן אור ביחס לישראל בקרב הקהילה האירופית.

אחר כך התקיים טכס באולם הספורט והתרבות של הגימנסיה המקומית. בנוסף לנאומים של ראש העיר ומנהל בית הספר, שציין כי בית ספרו הצטרף לקמפיין לאומי גדול נגד גזענות, ביזמת 300 התלמידים של בית הספר, וקטעי נגינה של התלמידות החינניות, הציגה תלמידה בשם קטרינה שפור SPOR עבודת חקר שכתבה על משפחתנו – משפחת רוזנבאום – ועל בית המשפחה שניצב במקום שבו נמצאת הגימנסיה.

באמצעות מצגת גוללה קטרינה את תולדות המשפחה ברמה גבוהה ובעומק, וחשפה פרטים שאפילו אנו – בני המשפחה – לא ידענו.

אסתי גבע, בשם המשפחה, דיברה על קורותיה כולל הקטע

של הפוגרום שנעשה בסבא שלנו וילי רוזנבאום,

כליאתו בדכאו לשלושה ימים, ההוצאה להורג המבוימת שחווה,

היחלצותו מהמחנה ובריחתו להולנד.

ארבעתנו הסרנו את הלוט והחזן ניקולא דוד קרא פרק תהלים

וסיים באמירת קדיש.

אחרי כך שוחחנו עם תלמידי כתה ט' על יהודים וישראל

ומשמעות היותנו בישראל. לאחר מכן נסענו לבית העלמין היהודי

שבו קבורים סבא רבה וסבתא רבתה שלנו, והדוד קורט

שנפטר ממחלה בגיל שנתיים וחצי.

כמה אירוני היה לפגוש בסמוך לכניסה לבית העלמין בשלט

"לזכר אחינו היהודים גיבורי התהילה שנפלו על הגנת המולדת הגרמנית

במלחמת העולם הראשונה..."

הביקור זכה לדיווח תקשורתי הולם וכתבה גדולה התפרסמה למחרת בעיתון המקומי.

בתמונה: ציור שמן מעשה ידיו של האמן אלכסנדר דטמר – בית הכנסת בממינגן.                                         אלי ברמן

 

 

משולחן מרכז משק                       

יש בחג השבועות איזו נינוחות שמתחברת לנו עם ירוק, עם חלב, עם סלי ביכורים, עם אלומות חיטה ועוד דימויים ותמונות מהילדות המתארים את סיפור מגילת רות. החיבור ה"טבעי" הוא לפן החקלאי, "הנחמד" של החג. להבדיל משני הרגלים האחרים – פסח וסוכות – לקראת חג השבועות איננו עסוקים בהכנות מיוחדות (אלא אם כן נתבקשנו ללמד שיעור ב"תיקון ליל שבועות") – לא מנקים את הבית ולא בונים סוכה.

מעניין שדווקא בספר שמות מתוארות ההכנות למועד האמור בהרחבה והעם נצטווה להתכונן ולהיטהר, ויום "החג" עצמו מתואר כאירוע מפחיד עד מחריד.

סקירה משקית

חקלאות

קיבלנו השבוע את הסיכום המקצועי-כלכלי של רפתות משקי הדרום. אין מלים. מרפת שסגרה את הטבלה מלמטה, הפכנו לרפת מובילה מקצועית וכלכלית. אין מתאים יותר מאשר "חג החלב" לפרגן לצוות הרפת (אורי, חנניה, נרי, איתי, עידן, בני ובונקי) ולחולבים המסורים (שלמה פורשר, אהרון גל, פרד, משה שיק) על הביצוע – יישר כוח והמשך הצלחה בדרך לשיפור נוסף.

בענף הפטם הספקנו עד עתה (מינואר 2012) לשווק שתי להקות. על אף החששות בתחילת השנה עקב המשבר הארצי בענף (שעוד לא תם), התוצאות עד כה (ברוך השם) טובות ביחס לצפיות.

בגידולי השדה אנו בסיום קציר החיטה (חג הקציר או לא?). למרות גשמי הברכה והקמה היפה, נראה שהיבול יהיה פחות מהמצופה, אך עוד מוקדם לסכם.

המפעלים שלנו – אברות וסנאקטיים – עסוקים בהוצאה לפועל של תוכניות עבודה/ הבראה אינטנסיביות ביותר. ההנהלות החדשות בשני המפעלים פועלות להעביר את הפעילויות לרווח.

בסנאקטיים מצמצמים את ההפסדים בקצב מהיר מהתוכנית הראשונית. עם זאת, הדרך לאיזון ולרווח עודנה ארוכה.

באברות סימנים ראשונים של שיפור בתוצאות, בין היתר הודות לפעולות נמרצות של ההנהלה ושל שותפנו גבי מגנזי. כחלק מתוכנית ההבראה באברות נתבקשנו לבחון הקמת מפעל בטון בתוך מתחם המפעל.

 

תהליכים נוספים בהם אנו עסוקים כעת

בניה למגורים: אנו בשלבים מתקדמים בתהליך קבלת היתרי הבניה ובמקביל נערכים לביצוע עם קבלנים. בימים אלה מצטרף מאיר מכלוף לפרויקט ומתגבר את מילה ומלכה.

בנקים: אנו לקראת סיום מהלך של מו"מ עם הבנקים לחידוש מסגרות האשראי. כחלק מהמהלך ביצענו אומדן שווי לנכסי הנדל"ן אשר אמור להסתיים בימים אלו ואנו מקווים שעד סוף מאי נסגור גם מול הבנקים.

תחום האנרגיה בכלל, והחשמל בפרט, נמצא בטיפול נמרץ על ידי צוות מסור המונה את גבי, יוסי שניאור ודוד פורת.

אנו בתהליך לקבלת רישיון לחלוקה והספקה של חשמל ( בריכוז יוסי, גבי, ואיתי). לשם כך התקשרנו עם חברה לניהול פרויקטים המלווה ומסייעת לנו בהרצת התהליך שבסופו תהיה לנו "חברת חשמל מקומית", אשר תחליף בשטח הקיבוץ את חברת חשמל לישראל.

במקביל בכוונתנו לערוך סקר אנרגיה כדי לאתר נקודות שבהן ניתן לשפר מערכות ולחסוך אנרגיה וכסף (בטיפול יוסי שניאור).

וכמובן, המערכת הסולארית הבינונית (בטיפול דוד פורת). אנו בהמתנה (...עדיין) לקבלת הרישיון אשר יאפשר לנו לגשת להקמת המערכת.

                                              יש עבודה. יש ברכה. יש שמחה.

                                                                         עד כאן להפעם.   שבת  שלום וחג שמח,

                                          שמוליק ברוכי – מרכז משק

מחפש צאצאים

שלום לכם,

אני מחפש בין ישובי הקבוץ הדתי צאצאים לאנשים הרשומים להלן שהיו בין גדולי תלמידי החכמים בירושלים בהתחלת המאה העשרים.

כנראה ב- 1902 הם יזמו הקמת מה שהיום היינו קוראים קבוץ. התכנית לא יצאה לפועל משום שלא הגיעו למינימום חברים שהציבו לעצמם – 30.

פרטים במאמר "חברה לתורה ועבודה של רבני ירושלים לפני שמונים שנה" מאת הרב שבתי דב רוזנטל, בספר "הקבוץ בהלכה" בהוצאת קבוץ שעלבים.

כנין לאחד מהם אני מבקש לדעת כמה צאצאים נוספים שלהם הגשימו את חלום אבותיהם. אני מכיר לפחות עוד שלושה, וסביר להניח שיש יותר. אם אמצא אחרים הייתי רוצה לעשות על זה עבודה ולשם כך אני צריך את עזרתכם.   אודה לכם מאוד אם תואילו להפיץ את הבקשה בין החברים.

                                                                                                          בברכה,

טוביה גרוס, עין הנציב

 

הרשימה :

יונה בן הרב שלמה ראם מבירז, אליהו ברוך פערילמאן, יחיאל מיכל מושקין, יעקב סלאנימסקי,

מרדכי ליב רובין, אברהם אהרון הלוי, יחיאל מיכל טוקאצינסקי, אליהו ראם מבירז, דוד בהר"ן, דוד טיקטין,

אשר דוב בער זוסמאן, תנחום שיינקער, צבי פסח פראנק, הלל בן הרב שמואל רייכסמאן, יצחק צבי ריבלין

יוסף בן הרב צבי ניימאן.

 

מענף המזון – לקראת החג

ארוחת צהריים ביום שישי, ערב חג:  11:30 – 13:00 (חלבי)

 

חלוקות אוכל לשבת ולחג

יום שישי בשעות 11.30 – 13.00

במטבח:         חלוקה רגילה לשבת  + מנה עיקרית לחג בצהריים

בחדר האוכל:  דגים, פשטידה ועוגת גבינה לסעודת ליל החג

במוצאי שבת – ליל חג   20.30  עד 21.00

במטבח:  חלוקת פלטת גבינות וסלטים – נא להביא כלים לסלטים !!!

 

את שאר המנות לסעודת החג לאוכלים בבית בצהריים יש לקחת בחג אחרי התפילה.

התפריט מפורסם על הלוח מול כיורי נטילת ידיים.

ג'ניפר פרץ

 

                לסבתא רבתה אסתר בידר

ולכל המשפחה

מזל – טוב בהולדת הנין

נכד למרשה וזאבי בידר

בן לקרן וגארט בארה"ב

תזכי לרוב נחת ושמחה

 

הצלחה של צליחה

השבוע הייתה לנו – לאסתר פורשר ולי – זכות להשתתף במשחה צליחת הכנרת יחד עם עוד 198 נשים.

מטרת המשחה הייתה לגייס כספים עבור בניית דיור לבוגרים עם צרכים מיוחדים, במסגרת "סדנת שילוב" בקיבוץ ראש-צורים.

כל צולחת הייתה צריכה לגייס לפחות 2,000 ₪ כדי להשתתף. בעזרתכם החברים התורמים, בעזרת קיבוץ בארות יצחק ומזכירות הקיבוץ הדתי, ובעזרת חברים וקרובים שלנו הצלחנו כל אחת להגיע ליעד.

הייתה חוויה מיוחדת ואנו מקוות להיות שם גם בשנה הבאה עם נשים נוספות שירצו להצטרף.

נעמי סלומון

 

 

יד אחים לכם שלוחה

שבת פר' בחוקותי תשע"ב. בשירת המנון בני עקיבא חתם גרעין מתנחלים – בארות יצחק (גיוס ינואר 1956) את שישישבת שבילו יחד בבית מלון בירושלים.

עם צאת השבת, לפני תפילת ערבית חגיגית בפרוס יום ירושלים, קמנו על רגלינו ושרנו:

"יד אחים לכם שלוחה, הנוער החביב / על דגלנו כולכם, חנו מסביב.

יזהיר לכם כוכב תורה / דרככם סוגה בעבודה."                   (המנון בני עקיבא)

אנחנו כבר מזמן לא "נוער חביב", נכדינו ממלאים את שורות הנוער. אבל כולם נשארו חביבים ושמחו ללחוץ ידיים עם חברים מאז. גם כפינו כבר לא ברגבי אדמתה; חברי הגרעין מפוזרים בערים וביישובים, עובדים או גמלאים פעילים, ונהנים לבלות שבת ביחד אחת לכמה שנים. הפעם – בירושלים, כמתחייב מהתאריך.

כוכב תורה האיר לנו ביומיים האלה במנות גדולות; סיור באתרי קרבות ובבתי עלמין צבאיים בהדרכת נחום, הרצאות ודברי תורה בסעודות וביניהן, ובין לבין - שיחות חברים, סיפורים מאז וגם מהיום, חידוש היכרויות והידוק קשרים. התרשמתי מאד מהידע הרחב ומיכולת הגשת הדברים של אנשים שהכרתי בצעירותם ואשר מאז הגיעו רחוק.

ירושלים? "סמוך ונראה". לא ממש היינו בה. הכול התקיים בין קירות המלון. הפנאי מנוצל למנוחה (בגילנו!), והמקומות הירושלמיים האופייניים הינם במרחק הליכה לרובנו. ראינו את הרבים הבאים לבקר בירושלים ומתארחים במלונותיה.  אני מקווה שעוד ירבו ההזדמנויות גם להיפגש עם חברים וגם לסייר בירושלים.

וכמובן, יישר כוחם של המארגנים.  קדימה בני-עקיבא, הידד במעלה!

דינה אמיר

 

 

לסבתא רבתה וסבא רבה זהבה ויעקב שניאור

לסבתא וסבא שולי ואהרן גל

ולכל המשפחה

מזל – טוב בהולדת הנין-הנכד

בן לטובית ואביתר סרוסי באבני-אית"ן

בסימן טוב בן בא לנו – בימיו יבוא גואל

חדשות גרעין צבר

"זאת הדרך שאני בה נוסע
אל חלומות אחרים
זה הקסם שאני בו נוגע
והוא אותי מוביל
...." 

                                                      מאיר בנאי

 

חזרתי לפני כמה ימים מנסיעה לחו"ל כדי להכיר ולראיין את חברי גרעין צבר החדש. 

הגרעין מורכב כעת משבעה בנים ושבע בנות.  מרביתם בוגרי אוניברסיטה ולכן מבוגרים יחסית (חלק מהם מבוגרים מחברי גרעין "אופק").  עקב היותם בני 20-23 הם יותר מיושבים בדעתם ויעדיהם ברורים יותר (כעת).  לחלקם יש חברים בגרעין אופק והם מאוד מתרגשים לקראת הגעתם לקיבוץ.  יש אפילו בת אחת שהייתה בקיבוץ במסגרת "תכנית ניסן" ועבדה במחסן הבגדים.  הם כבר התחברו באמצעות הפייסבוק עם חברי גרעין אופק שמשמשים להם כיועצים ומנטורים לנושאי צבא וקליטה בישראל. 

כעת אנחנו נכנסים להילוך גבוה לקראת ה-15 באוגוסט.  אנחנו מקווים לסיים את מלאכת הרכבת הצוות בימים הקרובים ואז נתחיל לבנות תכנית לפרק הקליטה, כלומר: התקופה שבה הם שוהים בקיבוץ לפני גיוסם. 

הפעם אנחנו רוצים לנסות לשבץ את החניכים במקומות עבודה בקיבוץ כדי שהם יכירו טוב יותר את הקיבוץ ואת החברים בו.  אנחנו גם רוצים לגייס חברים שיהיו מוכנים לסייע לחבר'ה בשיפור יכולתם בשפת העברית.  כמו כן, נתחיל לאתר משפחות מאמצות.  כל אחד שמעוניין לסייע או להעלות איזה רעיון לגבי הגרעין החדש מוזמן לפנות אליי.

בסיום, אני מוכרח לציין שחלק מהחבר'ה סיפרו שהם שמעו כל כך הרבה דברים טובים על בארות יצחק ולכן הם מאוד שמחו ששיבצו אותם לקבוצתנו...

                                                                                                                        שבת שלום,

                                                              פרד אדן

 

עושים תרבות

הרצאה בנושא: "ניבים יוצאים מהכלים"

מפי חגית שורק – אוצרת מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב

ביום שלישי ט"ו בסיוון 5 ביוני,  בשעה 21:00  במועדון לחבר.

על הקשר המרתק בין הלשון העברית וצירופי המילים, הניבים והפתגמים השזורים בה,

לבין הכלים והחפצים בהם השתמשו יושבי הארץ הקדומים.

משך ההרצאה כשעה וחצי.

מוזמנים בשמחה !

 

אורטל לנדה – ועדתרבות

בשעה טובה

ביום  שני, אסרו חג השבועות 28 במאי, תיפתח בע"ה עונת הרחצה בבריכת השחייה שלנו.

זו השנה העשירית שבה אריאל ואני עובדים יחד. כמידי שנה, עבדנו הרבה כדי להגיע לתקופה זו כשהבריכה מוכנה לפי כל התקנים והדרישות. יחד עם נציגי המזכירות דננו על בקשות החברים, התלבטנו איך אפשר לשנות את לוח הזמנים המורכב כל כך ומה המשמעות של האפשרויות השונות.

הוחלט להקדים את שעות השחייה של הקיבוץ בימי שישי.

אנו משתדלים לעשות מה שאפשר לטובת המקום ומייחלים שבע"ה תהיה זו עונה של בריאות ונחת-רוח.

לטובת השחיינים להלן הכללים הידועים:

השחייה בבריכה אך ורק בנוכחות מציל.  הכניסה מהשער הצפוני ליד צריף המשרד.

בעלי שיער ארוך: חובה להתרחץ בכובע ים.     אפשר לשחות בחולצות לבנות או בהירות בלבד.

ילדים מתחת לגיל כיתה ד יכולים להתרחץ רק עם מלווה צמוד שהוא בגיל כיתה י' ומעלה.

לאורחים:  הכניסה והשהייה בבריכה רק עם המארחים -  חברים או תושבים בקיבוץ.  אין הכוונה לילדים ונוער !  במקרים חריגים יש לפנות לשורי אמיר, נציגת האגף החברתי והיא תנחה את צוות הבריכה.

 

              תקופה ראשונה:  ז' – ל' בסיוון, 28 במאי – 20 ביוני 2012

 

נשים

גברים

קיבוץ

יום ראשון

16.00 – 19.00

14.00 – 16.00

 

יום שני

07.00 – 08.30

14.00 – 17.00

17.00 – 19.00

 

יום שלישי

14.00 – 18.00

 

18.00 – 20.00

יום רביעי

16.00 – 19.00

14.00 – 16.00

 

יום חמישי

07.00 – 08.30

14.00 – 17.00

17.00 – 19.00

 

יום שישי

007.00 – 12.30

12.30 – 16.00

16.00 – 18.30

 

             תקופה שנייה: א' – כ"ט בתמוז 21 ביוני – 19 ביולי 2012

 

נשים

גברים

קיבוץ

יום ראשון

16.00 – 22.00

13.30 – 16.00

 

יום שני

07.00 – 08.30

13.30 – 18.00

18.00 – 22.00

 

יום שלישי

13.30 – 18.00

 

18.00 – 21.00

יום רביעי

16.00 – 22.00

13.30 – 16.00

 

יום חמישי

07.00 – 08.30

13.30 – 18.00

18.00 – 22.00

 

יום שישי

07.00 – 12.30

12.30 – 16.00

16.00 – 18.30

מוצאי שבת

 

21.00 – 23.00

 

 

                                                                                            להתראות ושחייה נעימה,

עירית ואריאל

 

חנוך לנער 

הלכה למעשה

אחד המנהגים שלנו שאני אוהבת הוא לימוד פרקי אבות בשבתות שבין פסח לשבועות.

חכמינו ז"ל רשמו לנו מדריך לחיים.  בשבת שעברה סיימנו ללמוד את הפרק השישי.

שישה פרקים מלאים דברי טעם שעוזרים לנו להבין את חולשות האדם, את החוזקות שלו, מה ההבדל בין בני אדם וממה צריך להיזהר.  מדריך שסולל את הדרך בין הלכה למעשה.

יישר כח לילדי א-ו, להורים ולמלמדים ב"עונג שבת" בחסות הארגון המתמיד של שולמית, על לימוד תורה מידי שבת באווירה ביתית וחמה.

חלומות

לכל אדם יש חלומות – חלם מתגשמים וחלקם נותרים בגדר חלום. את האיזון בחיים מצאתי כאשר התחלתי לפני כמה שנים לשחות בהתמדה לאורך כל השנה.  השבוע הזדמן לי להשתתף בצליחת הכנסת במסגרת פרויקט מיוחד שקיימו נשות ארגון "אמונה", כדי לאסוף כסף למימון בניית בית לצעירים מעל גיל 21, עם צרכים מיוחדים.

נסעתי יחד עם נעמי סלומון שמתמידה אתי בשחייה כמה פעמים בשבוע, אחרי שהצלחנו לאסוף את התרומות שאפשרו את השתתפותנו באירוע החשוב (תודה לכל התורמים).

קפצנו לכנרת בשמחה ובצהלה. דמיינו לעצמכם 100 נשים שקופצות בו-זמנית אל מימי הכנרת!!!

שחינו קילומטר וחצי (כ-60 פעם אורך בריכת השחייה שלנו).  לקראת סוף המשחה התחילו לנשב רוחות חזקות שהביאו להפסקת השחייה. העלו אותנו על רפסודה ענקית שנגררה באמצעות סירת מנוע.

כשהתקרבנו אל חוף המבטחים הרשו לנו לקפוץ בחזרה למים והגענו לקו הסיום בתחושת סיפוק על חלום שהתגשם.

ומה לכל זה ולחינוך?

אחד החלומות שלי הוא שכל ילד יעסוק בספורט שאהוב עליו. כמה חשוב בימינו כשהרבה מאוד ילדים כבר לא מטפסים על עצים, כבר לא רצים בדיונות ובקושי משחקים ב"תופסת".  הלוואי...

יציאה מהשגרה

לפני שבוע זכיתי יחד עם כמה עשרות חברים לצאת לטיול נהדר. ניקוי ראש באווירה נינוחה פותח את העיניים, את הראש ואת הנשמה.

ביום הראשון יצאתי למסלול הליכה עם כולם וסיימתי אותו עם כאבים חזקים בברך.

ביום השני יכולנו לבחור במסלול קל ונינוח. ירדנו למערת קשת – נשמתי אוויר צח ונוף מוריק, ובשביל המוביל למערה ראיתי כיור מאבן. מעל הכיור ברז לשטיפת ידיים והמים זורמים מהכיור דרך פתח לתעלה שמובילה לעץ הצמוד לכיור.  נדלקתי !  קראתי מהר לרוברט ריידר שהיה אתי במסלול ופנטזנו על כיור כזה צמוד לאחד העצים באזור חדר האוכל...

היציאה מהשגרה עשתה את העבודה ואנחנו מגלגלים רעיונות נוספים..

ומה זה קשור לחינוך?

בקרוב תסתיים שנת הלימודים והילדים והנוער יצאו מהשגרה למציאות של חופשה. זה הזמן לקחת הזדמנות לעשות דברים חדשים ומיוחדים, להתחבר קצת לנוי ולנוף ובעזרת הנוער ליפות את פני הקיבוץ שלנו. הלוואי...

אבל לפני כל זה, אם מדברים על 'הלכה למעשה', אני התחלתי פרויקט שלא סיימתי עדיין ואין בכוונתי להתחיל פרויקט חדש עד שלא אסיים את המותחל.  לכן אני פונה לציבור ומבקשת שתבואו לעזור לי לסיים את הפסיפס על הקיר ליד הכלבי.  כולם יכולים – נוער, מבוגרים...

אהיה שם בכל יום בשבוע הבא החל מהשעה  17.00 .

                                                                                חג שבועות שמח,

אסתר פורשר – מרכזת חינוך

 

 

היפקד ! ! !   

בזמן האחרון מגיעים אלינו הדים דרך התקשורת הדתית לאומית העוסקת ב'מפקד הציונות הדתית'.

שוב נשמעים הקולות "אין לנו מה לחפש שם", "המפלגה מכורה לעסקנים מסוכסכים", "מה בכלל המפלגה עושה?", "שיתאחדו עם המחנה הלאומי", "אין יותר מקום למפלגות זעירות, היום הכוח מרוכז בגופים גדולים", "הכנסת מלאה בכיפות סרוגות שאינן במחננו", "עסקני המפד"ל לא מייצגים אותי יותר".

אפשר להוסיף טענות כהנה וכהנה ומותר להתווכח עליהן, אולם כדאי לזכור תמיד שאחד מתפקידיה של מפלגה הוא לדאוג לאינטרסים של בוחריה. כן! 'אינטרס' אינו מילה גסה, וכיום האינטרסים שלנו הם קרקעות, מחירי המים, קיומה של חקלאות יהודית וכיוצא באלו. האינטרסים שלנו זקוקים לנציגות פרלמנטרית. חובשי הכיפות הסרוגות בליכוד או בקדימה לא דאגו ולא ידאגו למחירי החלב והמים. ואגלה לכם סוד, גם ההתדיינות שלנו מול רעשי נתב"ג מסתייעת לפעמים בנציגינו הפוליטיים.

לא מכבר החליטו מוסדות המפד"ל- הבית היהודי לקיים מפקד חברים כהכנה לבחירת ראשי המפלגה ונציגיה. רק מי שיתפקד יוכל להשתתף בבחירות אלו ולהשפיע על דמותה של המפלגה.

יש להדגיש שההתפקדות אינה מחייבת הצבעה עבור מישהו. אפשר להתפקד למפד"ל, לבחור את מנהיגיה ואחר כך להצביע רק"ח. לכן המעשה החשוב כעת הוא ההתפקדות עצמה. הקיבוץ הדתי מהווה גוש מצביעים גדול יחסית וככול שנגדל יתחשבו בנו יותר.

בהיותי חבר בוועדה המדינית רעיונית של הקיבוץ הדתי, אני שותף לדיונים וגם כתובת לשאלות אודות המפקד. בשבועות הקרובים יערך המפקד אצלנו כמו במקומות אחרים אנו קוראים לכל החברים והתושבים להתפקד, כשלב מוקדם הכרחי לבחירות שיתקיימו אי"ה בסוף הקיץ.

בימים הקרובים נפרסם הנחיות נוספות.

נחום ברוכי

 

 

 

תיקון ליל שבועות – מים

השנה נעסוק בנושא: מים.

נודה על שנה ברוכת גשמים שזכינו לה ונלמד "מקולות מים רבים".

כרגיל, נתחיל בבית-שפירא ונסיים בקריאת מגילת רות ותפילת ותיקין בבית הכנסת.

לתיקון ליל שבועות במוצש"ק יתרון בזכות הערנות שבודאי תעזור לאנשים נוספים ללמוד כל הלילה.

 

לוח הזמנים

 

המלמד

הנושא

22:45

הרב ירון

התזת מים בחג שבועות

23:00

דינה אמיר

כמים הפנים לפנים

23:30

אלידע

טין מים אלא תורה

00:00

הפסקת כיבוד ושתיה

 

00:15

משה הרשקוביץ

אדם, תפילה ומים

01:15

רעות שטרן

מים במקורות חז"ל

01:30

בני יעקובי

שירה על המים

01:45

גליה צבר

לקפוץ למים

02:00

דניאל שטרן

חינוך ומים

02:15

כנרת + שמוליק ברוכי

מים ומעשים

02:30

עופר + גיל אמיר

מים אל י-ם

02:45

רפאל סעדון + עירית הלוי

צמאה לך נפשי

03:00

ניצן + פרד אדן

תפילות גשמים

03:15

יוסי שניאור - 

'אחד נגד מאה'- טיפה בים

03:30

לימוד בחברותות

מים לדוד המלך

04:00

הרב ירון – סיכום הלימוד

 

 

הנוער והילדים מתחילים ב- 22:45 בתוכנית שונה, שתפורסם ע"י המדריכים. לאחר-מכן כולם מוזמנים להצטרף ללימוד משותף בבית שפירא, לאורך כל הלילה עד סוף תפילת ותיקין.

                                                       חג שמח

הרב ירון ועירית הלוי

בית הילדים א' – ו' :      לילה בלבן..

את ליל שבועות נבלה כיתות א'-ו' בסיור לילי מרתק בשבילי הקיבוץ.

נעבור ממקום למקום בעזרת חידות וסיפורים, ודרכם נלמד על טעמי חג השבועות.

מתי נפגשים?  בשעה 22:40 ברחבת בית הכנסת   סיום משוער בשעה 00:30

נשמח לראות את כולכם לבושים לבן.

 

 

שבועותיכון

נפגש בכיתת אולפן לערב מרתק . בתוכנית:

 

22:45 - שיחה עם גבי נאור על המסע שלו לעולם היהדות.

24.00 - גלידות, נשנושים ועוד...

00.15 - מעגל-מה הקטע שלך??"

01.00 - חקלאי שהוא רב,רב שהוא חקלאי??-לימוד       בחברותות

01:45  הפסקה

02.15 - מצטרפים לשיעורונים בבית שפירא ( כנרת, רפאל, עפר וניצן מעבירים..)

 

 

 

לזיכוי הרביםפטנט לכיבוי נר הבדלה לחג שחל במוצאי שבת

מזל שהייתי בביקור בכפר חב"ד אצל משפחת שניאורסון.

בסוף הביקור שהוקדש לנושא הדבש, חלק עשו וחלק קיבלו נר הבדלה קטן.

מאחר ובמוצ"ש זה אי אפשר לכבות את נר ההבדלה, הדבקתי באמצעות חום את הנר הקטן בתחתית כוס,

ושמתי מים עד לשפת הנר. הנר יבער כחמש דקות ויכבה מעצמו.

מי שיש לו נר הבדלה שמתחיל להיגמר, או אולי אפשר להדביק שני נרות פשוטים אחד ליד השני -

כל אחד יחשוב ויכין עוד לפני שבת.

שנזכה להרבה חגים טובים בארץ.

                                                                                חג שמח,

                                     מנחם שניאור 

 

 

שלום לכולם,

 

נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו

בתחילת השבוע צויין "יום ירושלים" בכל קיבוצינו. הגדילו לעשות, כמיטב המסורת, תלמידי י"ב מבית הספר העל-יסודי בקבוצת יבנה, שעלו ברגל לירושלים. כיוון שהשנה חל "יום ירושלים" במוצאי שבת הם נאלצו לקצר את המסלול, אך בדרכם לכותל המערבי לא וויתרו על תפילת שחרית חגיגית בבית הכנסת העתיק במוצא, ועל שירה אדירה ברחובות עיר הבירה, עם דגלי לאום מונפים. אזרחי העיר שפגשו בדרך מחאו להם כפיים בהערכה ובהתרגשות.

בסוף השבוע יצא סיור נוסף למנהרות הכותל ובו השתתפו כ- 70 מחברינו וחברותינו. לאחר סיור מעניין ושיעור נפלא של הרב קובלסקי, זכו המטיילים לצימוק לא מתוכנן: אריה קינג, בן קיבוץ עלומים ומראשי המתיישבים במזרח ירושלים, הצטרף עם 4 מילדיו לארוחת הערב, וסיפר בחן מיוחד על הפעולות להחזרת קרקעות לבעליהם היהודיים.

 

"בית בטירה"

מרים גולדשמידט (שדה אליהו) הוזמנה לישיבת המזכירות הפעילה בכדי לתאר את פעילות ה"בית בטירה", אותו היא מנהלת. ה"בית בטירה", המנוהל ע"י עמותת מלכישוע ונמצא בפיקוח של חסות הנוער, מהווה מסגרת חינוכית-טיפולית המיועדת לנערות בסיכון מהמיגזר הדתי-לאומי והחרדי. בבית, שהוקם ב- 2004, יש מקום לעשר בנות בגילאי 14-18. הבנות לומדות בטירת צבי, ב"כיתה בטירה" השייכת לבית ספר שק"ד, במסלול לימודים לקראת בחינות בגרות, כאשר לכל בת נבנית תוכנית לימודים אישית. בקיץ הקרוב תיפתח בעז"ה בשדה אליהו מסגרת המשך לבוגרות. מרים ציינה את תרומתם החשובה של חברי טירת צבי בפעילותו החינוכית-שיקומית של הבית, ואת הערך המוסף שתורמת קהילת טירת צבי בפרט, וכל קיבוצינו בעמק המעיינות בכלל, להשגת מטרות הבית. המזכירות הפעילה בירכה על העשייה, המוסיפה לכולנו הרבה כבוד וגאווה, ולקחה על עצמה לבדוק דרכים בהן יכולה התנועה לסייע בהגשמת יעדי הבית.

 

טקס הכנסת ספר תורה בשק"ד

במסגרת אירועי שנת ה60 לבית ספר שק"ד בשדה אליהו תתקיים בעז"ה ביום שלישי הקרוב, ח' סיון (29.5) הכנסת ספר תורה לבית המדרש של בית ספר. בשעה 17:30 יתקיים הטקס בליווי ברכות, ריקודי מצווה, תפילה וסעודת מצווה, ובהמשך (19:00) תהיה מסכת חגיגית באומר ובצליל – 'בארץ אהבתי השקד פורח'. את הטקס מלווה סיפורו המרגש של ספר התורה – אוד מוצל מאש, (שהתפרסם בגליון 'עמודים' האחרון). לפרטים ניתן לפנות לבית הספר – 04-6585111 ; 60shaked@gmail.com . הציבור מוזמן להשתתף!

 

סדר יום פוליטי

בימים האחרונים מתמלא היומן בפגישות עם פוליטיקאים בעבר, בהווה ובעתיד, וזה סימן ברור לכך שאנחנו בעיצומה של מערכת בחירות. השבוע נפגשנו עם ה"ה: השר דניאל הרשקוביץ; ח"כ לשעבר ניסן סלומיאנסקי; ח"כ זבולון אורלב; נפתלי בנט, מזכ"ל יש"ע בעבר, המתמודד החדש על ראשות "הבית היהודי", ובנוסף קיימנו שיחות פרוזדור חטופות עם ח"כים נוספים. גם מ"יום הזהות היהודית" שהתקיים בכנסת בפעם השנייה, ביוזמת ובהשתתפות רבני "צהר", לא נעדרו סממנים פוליטיים. במקביל לפגישות האישיות עם פוליטיקאים אנחנו מעמיקים את פעילותנו בתוך הקיבוצים בפרט וההתיישבות בכלל, במטרה להביא את כל חברינו להשתתף במיפקד, ולהיות שותפים פעילים בחידוש פניה הפוליטיות של הציונות הדתית.

 

סדנת מזכירים

בבית ההארחה שב"יד השמונה" התכנסו 22 מזכירי קיבוצים ומנהלי קהילות לסדנה ייחודית, שנמשכה יומיים. המפגש הכפול מהווה סיום מקצועי וחגיגי לשנת פעילות מבורכת, לאורכה התמידו חברי 'פורום מזכירים' להגיע לכל המפגשים וליטול חלק פעיל בדיונים. באמצעות תרגילים חווייתיים ובעבודה קבוצתית עסקה הסדנה ב'אדם שבמזכיר', ובגיבוש משמעותי של החבורה המובילה את קיבוצי התנועה. את הסדנה הינחה ניתאי מלמד, המוכר לרבים מהמשתתפים בקורסים השונים שיזם יהושע מוזט מרכז אגף חברה, ושותפה לידו תמי לס. מתוך התרוממות רוח, מתוך תחושה של אחווה ורעוּת, ומתוך מוּדָעוּת לאתגר שבתפקיד, חזרו המזכירים לבתיהם ולמשרדיהם להמשך עיסוק בצרכי ציבור באמונה.

 

"משקי הקיבוצים"

משה מירום (גבעת חיים מאוחד), המנהל היוצא של "משקי הקיבוצים", הוזמן לישיבת פרידה ממזכירות הקיבוץ הדתי. צביקי פורת וידידיה צור, אנשי אגף המשק של הקבה"ד, זכו לעבוד עם משה לאורך שנים רבות, והם הביעו את הערכתם לפועלו לטובת המשקים הקיבוציים ולטובת חברי הקיבוצים. למעלה מ- 25 שנה עבד משה בהנהלת "משקי הקיבוצים", 9 שנים כגזבר הארגון ואחרי כן עוד 15 שנה כמנכ"ל, שבמהלכן עבר הארגון שינויים גדולים. החלטות אסטרטגיות נכונות הביאו ב- 2003 להקמת 'משקי הקיבוצים' במטרה לרכז תחת קורת גג אחת את כוח הקנייה הגדול של התנועה הקיבוצית והקיבוצים בישראל. כיום חברים בארגון 265 קיבוצים ומושבים מכל הזרמים, כאשר הקבוצה פועלת כארגון קניות ארצי עבור חבריה, ומרכזת בין השאר את פעולות הרכש של חומרי הגלם עבור התעשייה הקיבוצית. ל'משקי הקיבוצים' יש עמדה חשובה בכלכלה הקיבוצית, ועל תרומתו של משה מירום לכך הוא זכה לתודה והערכה מחברי המזכירות הפעילה.

 

שבת שלום

                         חג שבועות שמח

                                               נחמיה רפל

וחברי המזכירות הפעילה

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון:  דינה אמיר

אחות תורנית:  פלאפון 61999

שבת:  ברוריה לנדה                   חג השבועות:  שלי ספיר

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

חדשות הדואר 

ערכת "כל סיפור בול" – שמונה ספרי ילדים אהובים מכל הזמנים – עכשיו גם בתקליטור שמע, תקליטור DVD   בצירוף חוברת פעילות, גיליון בולים ושובר הנחה לרכישת תקליטורים נופסים.

האריה שאהב תות, כספיון, תירס חם, מיץ פטל, ועוד.

לרכישה בסניף הדואר במחיר של 39 ₪ לערכה. נותרו ערכות מעטות וכל הקודם זוכה !

חי יום-טוב ברוכי

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

בקשה לקראת ח' בתמוז  

בח' בתמוז המתקרב, אנו מעוניינים לארגן תערוכה של משחקי ילדים של פעם:  צעצועים בהם שיחקנו לפני "עידן 2000" ואפילו לפני "צעצוע של חנות", לפני הלגו ושאר ההפתעות מתוצרת סין (מגיל 3 ומעלה)... צעצועים "קנויים" או תוצרת בית.

אנא בדקו בבוידעם, במגירת הצעצועים אצל סבתא ועוד, ואם יש באפשרותכם להשאיל לנו (או לחילופין – אם נמאס לכם להוציא בכל פסח ולהחזיר לארון למעלה כי חבל לזרוק... ואתם מעדיפים להעביר אותם למשמרת בידיים טובות).

כמו כן נשמח לקבל תמונות של ילדים בגני השעשועים של פעם, עם האווירון, הרכבת, הטרקטור, הקרוסלה וכו'– גם הם מתוצרת מקומית וללא תו תקן...

                                                                               בתודה מראש,

                                    דבורה רייניץ ומילכה מיור

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

שיהיה בשמחות 

בשבת פ' בהעלתך נחוג בע"ה שבת חתן/שבע ברכות לילדינו גדעון ויהודית ונזדקק לדירות לאורחינו.

כל מי שיכול ומוכן להעמיד את דירתו לרשותנו – נשמח אם יתקשר אתנו.

ריקי ויוסי שטרן

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

 

AtarimTR