ידיעון 2777 פר' נשא

בס"ד י"א בסיוון תשע"ב

פרשת נ ש א

19.21

הדלקת נרות

08.30

תפילת שחרית

19.30

מנחה, קבלת שבת, ערבית    

10.00

תפילת ילדים – בכיתת האולפן

 

 

11.00

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

20.30

סעודת שבת בחדר האוכל

11.30

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 21.30 – 23.30

נא להחזיר כלים עד 23.15

13.30

מנחה גדולה

17.15

שעור בדף יומי

17.30

נשים אומרות תהילים – בבית תמים

18.00

מ נ ח ה

20.25

ערבית והבדלה

הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו בשבת זו

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית א, ג, ד, ו              06.00

שחרית ב, ה                    05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           18.30

רבע לערבית                    20.00

ערבית                           20.15

 

עונג שבת לילדים בשעה 11.00

    כיתות א-ג    מילכה מיור

    כיתות ד-ו     בעז פלדמן

לוח השבוע

יום ראשון

17.30

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

19.00

שעור: גדולי המחשבה הישראלית

חדר עיון

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

09.00

מפגש בוקר לבגירים

מועדון לחבר

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום רביעי

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

יום חמישי

חתונת גדעון שטרן ויהודית מש

עלומים

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

  

ק ר א ת ?                                            מ ח ז ר ת  !

זה"ב בגן

הפרויקט פועל ברוב גני הילדים במועצה. בישובים הבאים יש צורך דחוף במתנדבים:

בארות יצחק, טירת יהודה, כפר דניאל , כפר רות, כפר טרומן, לפיד, מבוא מודיעים , רנתיה , שילת

תוכנית "זה"ב בגן" היא תוכנית ארצית להתנדבות בגני הילדים בנושא בטיחות בדרכים כדרך חיים.

התכנית מופעלת על ידי תנועת של"מ – החברה למתנ"סים ועמותת אור ירוק בשיתוף משרד החינוך.

במסגרת התוכנית מגיעים המתנדבים לגן, לפחות אחת לשבוע, משתלבים בפעילות הגן ומובילים יוזמות בתחום בטיחות בדרכים באמצעות כישורים ומיומנויות שהם רכשו ופיתחו במהלך חייהם.

המתנדבים מהווים דמויות משמעותיות עבור הילדים, הם משמשים מודל לחיקוי ולהערכה. המסרים שאותם הם מביאים בעקביות ובדרך חווייתית מסייעים להטמעה של דרכי התנהגות בדרך.

הילדים משמשים כ"שגרירים" לנושא ומעבירים את המסרים להורים ולשאר בני המשפחה.

כל מתנדב שייך לקבוצת למידה של תכנית זהב בגן– "קמפוס זה"ב בגן". במסגרת ההכשרה המתנדבים מקבלים ידע וכלים המסייעים להם להצליח בתפקידם. לכל קבוצה יש רכז ומנחה בהתנדבות, שנפגשים עם המתנדבים אחת לחודש ומלווים אותם בתהליך התנדבותם בגן.

פרטים נוספים :

רכזת ומנחה בהתנדבות: נעמי לוסטיגמן 0522243170

אחראית הפרויקט: ליאור אוליצקי 039722861 שלוחה 4

מירית חצרוני – רכזת התנדבות במועצה האזורית

מה בגיליון?

·                     תמיד רציתי לשאול – הרב ירון

·                     משלחן המזכירה – ורד סוקולובסקי

·                     40 שנה לבית הכנסת – יונה ברמן,

·                                            נחום ברוכי

·                     חנוך לנער – אסתר פורשר

·                     בבריכת השחייה – עירית הלוי

·                     שלושה שבועות בחוד – אהרן גל

·                     הסכם פלאפון – אוריאל אמיר

·                     צוות חתונות – אסתר פורשר והצוות

·                     הזמנה להרצאה – אורטל לנדה

·                     מצוות ביטחון – בנג'ו ברמן

·                     בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 114

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

     נר זיכרון !

     דבורה אנגלנדר ז"ל – י"ב בסיוון תשמ"ח

     דבורה וולקובסקי ז"ל – ט"ו בסיוון תש"י

תמיד רציתי לשאול

תפילת הדרך

נאמר בגמרא (ברכות כט, ב):

כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך. מאי תפלת הדרך? יהי רצון מלפניך ה' א-להי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום, ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך, ותשלח ברכה במעשי ידי, ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, ברוך אתה ה' שומע תפלה.

הרמב"ם (הלכות ברכות י, כה) כתב את ההלכה הזו רק לגבי הנכנס לכרך הגדול והיוצא ממנה, ותמה עליו ה'בית יוסף', שהרי מהגמרא משמע שהתפילה נאמרת בכל דרך. כך אכן פסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן קי סעיפים ד-ז) אלא שהוא ציין שיש לומר את התפילה בלשון רבים ולא בלשון יחיד, כפי שמשמע מהגמרא:

היוצא לדרך, יתפלל: יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שתוליכנו לשלום וכו', וצריך לאמרה בלשון רבים, ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה, ואם היה רוכב אין צריך לירד.

אמנם בגמרא (ברכות ל, א) משמע שרצוי לברך את הברכה בעמידה, אך השו"ע כתב שאם הדבר יעכב אותו (ובודאי אם יש בעמידה בצדי הדרכים משום סכנה) יכול לומר את הברכה גם תוך כדי נסיעה. יחד עם זאת, ראוי שהמברך יהיה אחד הנוסעים האחרים ולא הנהג, מכיוון שהוא צריך להתרכז בנהיגה ולא בדברים אחרים.

שאלה: על איזה מרחק נסיעה יש לומר תפילת הדרך?

תשובה: כתב השו"ע (או"ח קי סעיף ז) שרק מי שהולך מחוץ לעיר במרחק של פרסה צריך לברך ברכה זו. פרסה היא המרחק שצועד אדם במהירות רגילה במשך 72 דקות, שהם בערך 4 ק"מ. המשנה ברורה (סק"ל) כתב שגם כשאדם נוסע מרחק כזה עליו לברך, אך פוסקים אחרים (ילקו"י סימן קי סעיף ב) כתבו שבנסיעה יש לשער לפי זמן הנסיעה, כלומר 72 דקות נסיעה. אגב, כמובן שגם בטיולים ובמסעות שבהם צועדים מרחק של ארבעה קילומטרים צריך לומר תפילת הדרך.

אם אדם חוזר לביתו באותו יום, ובמשך כל היום כולו ייסע שבעים ושתיים דקות, יברך תפילת הדרך בתחילת היום. בכל מקרה אין לברך ברכה זו פעמיים ביום, אלא אם כן חשב אדם שסיים את נסיעותיו לאותו יום, והתברר לו שצריך לנסוע שוב. אדם המטייל במשך כמה ימים צריך לומר את הברכה בכל יום.

שאלה: מתי יש לומר את הברכה?

תשובה: השו"ע (או"ח קי סעיף ז) כתב שיש לברך ברכה זו רק לאחר שהחזיק בדרך, כלומר שכבר התרחק מהעיר – ואם שכח יכול לברך גם אח"כ, ובלבד שלא הגיע למרחק פרסה ממקום היעד שלו. אמנם יש שכתבו שבארץ ישראל כיום – שיש יישובים רבים לכל אורך הדרך – אפשר לברך ברגע שיוצאים מהעיר, ויש שמברכים אפילו בתוך העיר.

הרב ירון

40 שנה לבית הכנסת

כותב מנחם ערמון ז"ל בחודש כסלו תשל"ב:

"ארון הקודש: קמה מהומה לא קטנה. הזמנו ארון קודש בסך 30,000 ל"י...

מדוע הזמנו את הארון בביצוע אמנותי? האדריכלים של בית הכנסת התקשו למצוא הצעה

שתתקבל על דעתנו. הוקמה ועדה בהרכב האדריכלים, מנהל בית הספר 'בצלאל', נפתלי לנדסברג ואני,

שפסלה בסיטונות כל ההצעות שהובאו לפניה. כאשר האדריכלים העזו והציעו הצעות משלהם,

הוצגו אלה לפני הציבור, אך הן נפסלו על ידו, אם לא לומר נקטלו. משראו שכך, אמרו כי כלו כל

הקצין והחליטו, אפוא, לקחת אמן מנוסה בשטח בתי כנסת שיצאו לו מוניטין בארצות הברית

ולשאול אותו. וכך הגענו לפרלי פלציג, אשר הצעתו התקבלה פה-אחד על ידי חברי הוועדה.

הצרה היא רק שמר פלציג התעקש ודרש כסף תמורת הכישרונות שהטבע העניק לו."

הנה כי כן, כך נבחר האמן פלציג לעצב את ארון הקודש ואת פס הויטראז' שרוחבו 60 ס"מ, הוא עשוי מחומר פלאסט צבעוני שקוף ומקיף את הארון משלושת צדדיו.  

ארון הקודש בבית הכנסת שלנו הוא גדול. קומתו יותר משלושה מטרים, ארכו שישה ועומקו מטר וחצי.

על כך כתב בירחון "עמודים" ישראל קוטב ז"ל,

חבר ותיק שלנו וממייסדי הקיבוץ:

"הקיר מקושט בשלושת הסמלים המסורתיים:

מנורה, רמון ושופר... המנורה צומחת בקווים בולטים

וחזקים ללא כן ישר מהאדמה, וכל זרועותיה מגיעות

עד לקצה העליון של התבליט. כאן חידש האמן

פרלי פלציג חידוש נועז. כרגיל יוצאים קני המנורה זוגות

זוגות מנקודה משותפת בקנה האמצעי. אבל במנורה שלנו

יוצאים הקנים בסירוגין, בדומה לענפים הצומחים מגזעו

של עץ.  מי יודע, אולי אין כאן חידוש.

הביטוים 'כפתור ופרח', 'גביעים משוקדים' – הנזכרים

במעשה המנורה, רומזים על כך שצורת המנורה הושאלה

מעולם הצמחים. משמאל למנורה מתפתח הרימון..."

ועל כך בפעם הבאה.

                                     יונה ברמן

לכל חברי בארות יצחק, תושביה ובנינו ברחבי הארץ:

ראו הזמנה זאת כהזמנה אישית ותבורכו בבואכם

להשתתף עמנו בטכס.

ברשותכם אוסיף כמה פרטים מזיכרוני:

אחת מהתכונות שאפיינו את עבודתו של מנחם ערמון, רכז הבנייה דאז, הייתה התחשבות בהיבט האסתטי וראייה אמנותית כוללת, שהתבטאה בבית הכנסת בהקמת צוות מומחים לדבר, האדריכל שיינברגר, האמן פלציג, מנהל 'בצלאל' ושני חברים – נפתלי לנדסברג ומנחם עצמו. לא היה פריט שלא עבר לנגד עיניהם המבקרות. כך לגבי סורג המעקה בעזרת הנשים, שעוצב על ידי בננו ערן וולקובסקי ובוצע במסגרייה רק לאחר האישור. כך גם החלון הגדול שבחזית, שעוצב על ידי נפתלי לנדסברג, נחתך במסגרייה ונצבע בחצ"ם, לא לפני שאושר בצוות. כן הפרוכת הראשונה, שהייתה עשויה אריג גס בצבע כחול, ועליה נרקם באותיות גדולות "כי נר מצווה ותורה אור", ללא שום תוספת. לאחר כמה שנים, כאשר הפרוכת דהתה והוחלט לעצב חדשה, עלה מנחם לרגל אל האמן פלציג, שנים רבות אחרי שכבר נותקו הקשרים, כדי לקבל חוות דעת לגבי הפרוכת החדשה.

העיקרון המנחה בתכנון האולם היה הוד, הדר ופשטות, בהם ניתן להבחין גם היום. הגודל, הקווים הישרים, קירות האורך בלבן בוהק, לעומת כותלי המזרח והמערב, העשויים עץ כהה, תואם לצבע הריהוט. לאורך הקירות הלבנים בלטו העמודים שבין הפתחים, כהים כצבע הריהוט. הדלתות-חלונות הבהירים שמסביב שידרו פתיחות וחיבור אל השדות.

גם הבימה תוכננה בשיא הפשטות: קווים ישרים עשויים מוטות מתכת דקים ללא פרזול ופיתולים, ללא קירות אטומים, כדי שלא יחצצו בין חלקי האולם.

תשומת לב מיוחדת ניתנה גם לתאורה, שתי המנורות המשתלשלות מהתקרה הגבוהה בחזית האולם, שיא הפשטות, ללא פאר וקריסטלים נוצצים הנפוצים כל כך בבתי כנסת. בין גופי הניאון שמעל שולבו נורות להט, כדי "לחמם" את האור, שלא ישרה אווירה "תעשייתית".

בעיטור כותל המזרח שלובים מרכיבים שאפיינו בתי כנסת בתקופת המשנה. מנורה דמויית כף תמר, שופר, ונר התמיד משולב בכותרת הרימון. דלתות ארון הקודש עוצבו לפי דגם קדום המראה ארון שבתאיו מונחות מגילות (הספיראלות שבמשבצות).

יש להודות שתכנון עזרת הנשים נעשה לפני עידן רוחות השוויוניות בבתי הכנסת. סביר להניח שאילו בנינו את בית הכנסת שלושים שנה מאוחר יותר, התכנון היה שונה. כדאי להזכיר שהמרפסות מימין ומשמאל נועדו מתחילה כרזרבה להוספת מקומות ישיבה, לגברים או לנשים.

נחום

חנוך לנער

חופשת הקיץ בפתח – אל תכנסו למתח.  להלן תאריכי הקייטנות בקיץ הקרוב:

קייטנת איל"ן:  ג' – ז' במנחם-אב,  22 – 26 ביולי.

קייטנת נכדים לבוגרי כיתה ג':  בימים שני – רביעי, י"א – י"ג במנחם-אב, 30 ביולי – 1 באוגוסט

כיופיות חטיבה ותיכון:  בשבוע המתחיל בי"ב במנחם-אב, 5 באוגוסט

קייטנות א – ו:  בימים שני עד חמישי, ב' עד ה' באלול, 20 – 23 באוגוסט.

                          מבוקשים הורים שיכולים ומוכנים לסייע בהכנת התכנית לקייטנות א-ו. נא לפנות אליי.

חזרה לבתי הספר: יום שני ט' באלול 27 באוגוסט.

אסתר פורשר – ועדת החינוך

 

בבריכת השחייה

בשעטו"מ התחילה עונת הרחצה. יותר ויותר נשים מגיעות לשחייה בבוקר, ולכן החלטנו לפתוח ביום נוסף. מהשבוע הקרוב גם ביום שלישי יהיה זמן שחייה לנשים מהשעה 7:00 עד 8:30 .

שחיית בוקר לנשים בימים: שני, שלישי, חמישי בשעות 07.00 – 08.30 

                                    וביום שישי בשעות 07.00 – 12.30

הימים נבחרו בהתחשב בלוח הזמנים העונתי המורכב מארבע תקופות שונות ומשלוש חלוקות למגזרים, וכן מהצורך בשעות פנויות לתחזוקה שוטפת. אנחנו מקוים שתוספת הזמן תוסיף עוד שוחות.

                                                                                                      להתראות,

עירית ואריאל

מפעל בטון בתוך מתחם אברות

בדו"ח מרכז המשק לחג השבועות התבשרנו על הרעיון להקמת מפעל בטון בתוך מתחם אברות.

למען הגילוי הנאות, שמעתי על הנושא וטרחתי להתייחס אליו ולומר את דעתי להנהלת המשק תוך בקשה/דרישה לקיים דיון מקדים בקיבוץ לפני הבעת הסכמה כלשהי לרעיון, וזאת על מנת להימנע ממצב בו המזכירות כבר התחייבה במסגרת דיוניה מול המפעל ודירקטוריון החברה.

גם הבהרתי שכאזרח בארות יצחק אביע התנגדות לביצוע הרעיון הזה ככל שהחוק יאפשר לי,

וזאת בנוסף להבעת עמדתי בדיון פנימי, אם יתקיים.    אני רוצה להבהיר מהן הסיבות להתנגדותי :

איכות הסביבה

הקמת מפעל בטון עלולה לגרום לבעיות במערכת הביוב שלנו, ואמורה להגדיל פי כמה וכמה את נפח התנועה עד למצב שמערכת הכבישים שלנו לא תוכל להתמודד עם זה.

כלכלה ופרנסה

אנו הקפדנו במהלך הקמת אברות לא להעביר זכויות בקרקע - דבר שבהמשך התברר כמהלך נכון והפך את דמי השכירות עבור השימוש בקרקע לעוגן הפרנסה העיקרי שלנו (של בארות יצחק ).

כל מהלך שעלול לסכן תחום זה יכול לגרום לאסון כלכלי לקיבוץ.

חשוב להבהיר שאין בהכרח זהות אינטרסים בין בארות יצחק לבין אברות.

לעיתים הרכב שונה של בעלי העניין או ההנהלה גורם ליצירת ניגודי עניינים, דבר שקרה אצלנו עם השינוי בהרכב הבעלות במפעל. אנו רואים זאת בתקופה האחרונה בהתייחסות לחברינו העובדים או שעבדו במפעל.

 למי שעוקב אחרי דיווחי הקיבוצים שהכניסו שותפים למפעליהם, או שמכרו אותם ליזמים, יכול היה לראות שאחד הסעיפים המרכזיים בהסכמים היה שמירת מקום העבודה של חברי הקיבוצים.

אולם הנושא המדאיג אותי במיוחד הוא בעלותנו על הקרקע. כאמור, הצלחנו לא להעביר זכויות בקרקע ואני חושש, בהנחה שהיזם המעוניין בהקמת מפעל הבטון הוא אדם נבון,  שהוא לא יהיה מוכן להשקיע סכומים משמעותיים בהקמת מפעל הבטון על קרקע שאינה בבעלותו .

מי שמכיר את הסכם השכירות שלנו עם אברות יודע שיש סעיפים בהסכם המאפשרים הפסקת ההסכם – הפסקה ששני הצדדים יכולים ליזום אותה.

אני חושב שאין זה נכון לקבע את ההסכם לתקופה ארוכה מדי, בעיקר אם מערכת היחסים משתבשת.

בוודאי שאין להגיע לשינויים בהסכם המעניקים זכויות כלשהן בקרקע ליזם מפעל הבטון, מה עוד שלא מדובר על יתרון כלכלי לבארות יצחק, ואם נוצר יתרון כלשהו הוא נוצר לאברות, וכאמור, אין מדובר בזהות אינטרסים דווקא.

אני חוזר ואומר שפרנסת בארות יצחק תלויה כיום בנושא דמי השכירות ואינני מעלה על הדעת כרסום כלשהו בהסכמים מעבר למה שלצערי הרב  כבר כורסם.

לסיכום : 

אני מציע להוריד את נושא מפעל הבטון מסדר היום.

לחילופין , אם אין הסכמה להורדת הנושא מסדר היום, להביא את הנושא לדיון באסיפת החברים.

                                          אליעזר שפיר

שלושה שבועות בחוד...

שלושים שנה למלחמת שלום הגליל – גדוד 13 פלוגה ב' – גולני

לפני למעלה מ-30 שנה התגייסתי לגולני יחד עם גיל. הוא הלך לגדוד 51 ואני שובצתי כחייל בודד בגדוד 13 פלוגה ב'.

הייתי שם קצת יוצא דופן גם בגלל הגיל – בן 23, בגיל של המ"פ, וגם בגלל הרקע – עולה חדש מארה"ב.

היו עוד שלושה עולים חדשים בפלוגה – אחד מאתיופיה ושניים מרוסיה, כל השאר – מכל קצווי הארץ, בעיקר מעדות המזרח – דבר שאפיין את גולני באותה תקופה. עם כל השוני במנטאליות וברקע התחברתי מאד ללוחמים ולמפקדים. הייתה לנו פלוגה מאד מגובשת אבל אז עוד לא ידעתי עד כמה...

פלוגה ב' מגדוד 13 נפגשת בכל שנה בימי הזיכרון, שומרת על קשר עם המשפחות השכולות, ובשבוע שחל בו ל"ג בעומר מתקיים בכל שנה מפגש פלוגה במקום אחר (אצלנו היה לפני כמה שנים בבית האיכר).

למפגשים אלו מגיעים בסביבות 50, 60 איש, כולל נשים וילדים וכמובן המשפחות השכולות וחלק ממפקדת הגדוד. כך שלושים שנה, בכל שנה, יש אוכל טוב, חברה טובה, הרבה זיכרונות, הסיפורים הולכים ורבים ומספר המחבלים שחוסלו על ידנו כבר הכפיל את עצמו... (גולני...)

הגב' אידלמן, אמו של רונן שהיה אחד הנופלים הראשונים במלחמה, אשה אצילית ששומרת על קשר חם עם הפלוגה, הציעה בשנה שעברה, לכבוד 30 שנה למלחמה (לא ידענו שכבר עברו 30 שנה... גולנצ'יקים יודעים לספור עד 10 אצבעות...), לקיים את המפגש השנתי אצלה. החלטנו לציין זאת באופן מיוחד יותר הפעם, בגדול. הוקם צוות בן כעשרה לוחמים שהייתה לי הזכות להיות אחד מהם, שלקחו אחריות לגבש רעיונות לקראת המפגש.

במשך כחצי שנה נפגשנו עשרות פעמים. עשינו מחקר באמצעות מוזיאון גולני וארכיון צה"ל, עיינו בתחקירים שנכתבו מיד לאחר הקרבות, תחקרנו את אותם חיילים היום – כל זה על מנת לקבל תמונה מגובשת ומוסכמת על כולם מה באמת היה שם.

נפגשנו עם מוטי מזרחי (שהיה המג"ד שלנו אז) שהוציא את כל המפות והתצ"אות (תצלומי אויר) של אזורי הקרבות; נפגשנו עם צביקה שהיה מ"פ שריון גדוד 74 שפלוגתו הייתה צמודה אלינו - הוא הצמיד מצלמה לקנה הטנק וצילם תמונות תוך כדי הקרבות מול הקומנדו והשריון הסורים, איתרנו את צוות וולקן (תותח נ.מ [=נגד מטוסים]) שהיה ת"פ (=תחת פיקוד) שלנו ולחם אתנו. את כולם תחקרנו.

גייסנו תחקירן מקצועי – אדיר חרובי – שהוא גם צלם (זה שעשה את התחקיר על רון ארד שהוקרן בטלוויזיה לאחר שחרור שליט); קיימנו כמה ימי צילום אצלנו בקיבוץ בהם השתתפו עשרות חיילים לתחקור ולצילום.

לאט לאט התבררה התמונה הרחבה. מסיפור פה ועדות שם נרקם סיפור גבורה גדול שמספר את חלקה המשמעותי והמכריע של פלוגה ב' גדוד 13 במלחמת של"ג:

בשלושת השבועות הראשונים של המלחמה השתתף הגדוד בשלושה קרבות קשים: הראשון במחנה הפליטים עין אל חילווה, השני בכפר סיל שהשקיף על העיר בירות ליד שדה התעופה כשכל הכניסה של צה"ל לבירות הייתה תלויה בכיבושו. חטיבת שריון לא הצליחה לכבוש אותו ונסוגה, גדוד צנחנים שנשלח לכבוש אותו נכשל גם הוא.

אז נשלחו לוחמי גולני וגדוד שריון כשלפניהם 18 שעות ארוכות של לחימה קשה בשטח בנוי. המודיעין שם התמוטט ולא ידעו לומר לנו שיש שם פלוגת טנקים. הטנקים שלהם הסתתרו ונראו לנו כעצים. היינו כל כך קרובים לטנקים שלהם (5 – 20 מ') שהם אפילו לא יכלו לכוון את הקנה עלינו לכן ניסו לדרוס אותנו.

התחמושת התחילה להיגמר, החיילים צעקו לדני עטר המ"פ (כיום מכהן כראש המועצה "גלבוע") – מה עושים? ודני ענה: כשתיגמר התחמושת תזרקו אבנים. בכל מקרה את המשימה מבצעים! אחר כך שר להם שירי רובאים של גולני להעלאת המוראל...

גם מול הטנקים האלה הם עמדו בגבורה. חלק מהם הושבתו בגלל רימוני יד שהושלכו לתוך הצריח ע"י חיילים שטיפסו על הטנק, או ע"י טילי לאו שהיו להם.

כשיחידת המילואים 669 נלכדה במנצוריה וסבלה אבידות מצלפים סורים, נשלחה הפלוגה לחלצם. משם התקדמה הלאה לכביש בירות. פלוגה ב' גדוד 13 הייתה הראשונה לנסוע על כביש בירות-דמשק מערבה לכיוון בירות.

והסיפורים נמשכים... כשנהג ה- 9D נתקף בהלם וקפץ מהזחל בעודו נוסע וכמעט דורס את החיילים שהלכו אחריו, קפץ המפקד אלון בן נון (כיום רופא בכיר באיכילוב) עם כל הפק"ל תוך כדי נסיעת הזחל והפעיל אותו קדימה (הוא לא הכיר את הכלי לכן צעק למי שהכיר שייתן לו הוראות מה לעשות...).

והסיפורים ממשיכים...

כל הסיפורים האלה נשארו קבורים בזיכרון של הלוחמים ולא זכו להערכה ולהוקרה כראוי, אפילו לא בארכיון צה"ל. יתכן שזה היה בגלל שמלחמת של"ג התחילה במחלוקת שלא הסתיימה עד סופה (זוכרים את אלי גבע ?).

לאט לאט התגבשה מטרה נוספת למפגש: לתעד לעצמנו ולמשפחות השכולות תיעוד היסטורי של מורשת קרב, שלתחושתנו ראויה שתיכתב ותירשם בספרי ההיסטוריה של מדינתנו.

לפני כשלושה שבועות התקיים האירוע שהתחלק (כמו כל דבר בצה"ל...) לשלושה חלקים:

בשעות הבוקר חנכנו אנדרטה לנופלי הפלוגה ולחללי השריון שלחמו אתנו. להקת פיקוד הצפון ליוותה את האירוע בשירים, הגיעו מכובדים והמשפחות השכולות, גם של אלו שנפטרו לאחר המלחמה.

החלק השני הוקדש למפגש לוחמים עם פלוגה ב' גדוד 13 של היום בבא"ח של גולני (טירונים באימון מתקדם) ומפקדיהם. מפקד הבא"ח כיבד אותנו בנוכחותו.

תצוגת נשק, ארוחת ערב עשירה, ולאחריה החלק השלישי - הטקס המרכזי:

הקרנת הסרט, דוברים: המח"ט ארוין, מג"דים, מ"פים (מיכה רגב, דני עטר, אילן הררי, מוטי מזרחי) ולוחמים (כולל אותי). את הסרט תוכלו בע"ה לראות בקרוב בערוץ הפנימי של הקיבוץ.

בסוף הערב, לאחר שירה מרגשת של "התקווה", חולקו תעודות הוקרה למשפחות השכולות וללוחמים בכל הדרגות והתפקידים.

ציפינו להשתתפות של כ- 300 איש והגיעו למעלה מ- 500, כולל ממכסיקו ומארה"ב שהגיעו רק לכבוד האירוע, ומכל קצווי הארץ, מאילת ועד קריית שמונה.

במוסף 24 של ידיעות אחרונות מיום רביעי השבוע (30.5) התפרסמה כתבה על הפלוגה, וביום חמישי הקרוב (7.6) בשעה 18:00 יושמע בגלי צה"ל הראיון שהוקלט בשבוע שעבר.

תמיד הייתי שמח וגאה להיות חייל בצבא ההגנה לישראל בגולני. היום יותר מתמיד אני גאה להיות גם במילואים באותו גדוד ובאותה פלוגה: גדוד 13 פלוגה ב', הפלוגה שבשלושה שבועות בחוד הכריעה את התקדמות המלחמה בלבנון במלחמת שלום הגליל.

אהרון (פאי) גל

שלום לכולם,

שק"ד (1) – הכנסת ספר תורה

לאחר קבלת התורה בחג השבועות ובמסגרת אירועי שנת ה- 60 לבית הספר, הכניסה קהילת בית ספר שק"ד את ספר התורה לבית המדרש באירוע שמח, רב-משתתפים ועתיר פעילויות. בבוקרו של יום הוזמנו הסבים והסבתות של תלמידי א'-ט' ללימוד ושיח משותף שנגע בין השאר בנושא ההעברה מדור לדור. ההיענות היתה מעל למצופה ובית הספר המה בסבים ובסבתות שבאו, נכנסו לכיתות, למדו ושוחחו עם הילדים. בשעות הערב, במעמד מרגש, בשירה, בריקודים וברוב עם – הורים, מורים, תלמידים וקרובים –  התקיים טקס הכנסת ספר התורה, אוד מוצל מאש, לבית המדרש של בית הכנסת. בסיום התהלוכה ובחלקו השני של האירוע עלו על הבמה מורים, תלמידים ואף הורים, והעלו באומר, שיר וריקוד מסכת מרגשת המציגה את ייחודו של בית הספר, את חוזקותיו, את היומיום הבית ספרי ואת מגוון האנשים העומדים מאחורי העשייה המאתגרת והמרשימה הזו. באנו, ראינו, התרגשנו, התרשמנו מאוד ויצאנו מלאי גאווה.

שק"ד (2) – הצטיינות במוטיבציה לגיוס קרבי

במסגרת אירוע ההכרזה על "המורה של המדינה", שנערך השבוע ברוב עם ובחסות 'ידיעות אחרונות – העיתון של המדינה', זכה בי"ס שק"ד לתעודת הערכה על היותו בין 3 בתי הספר המובילים בהתגייסות תלמידיו לשירות קרבי בצה"ל. בתעודה אותה קיבל משה (קינלי) טור-פז, מנהל בית הספר, נאמר: "לתיכון מקיף שדה אליהו – תודה על הנתינה, על ההקרבה, ועל הדוגמא שאתם נותנים לכולנו באהבת המולדת ובגיוס לצה"ל". נציגות מורים ותלמידים משק"ד זכתה לשמוע את מר שמעון פרס, נשיא המדינה, מברך את הזוכים, ואומר בין השאר: "עידנים מתחלפים לנגד עינינו. ב- 100 השנים האחרונות, 100 שנות מדע, התקדם העולם הרבה יותר מאשר ב- 10,000 השנים שקדמו לו, 10,000 שנות חקלאות. צוקרברג, מייסד פייסבוק אותו פגשתי בארה"ב, עשה מהפכה גדולה יותר מאשר לנין וסטאלין, ובשעה שמהפכת האחרונים עלתה בחייהם ובאומללותם של רבים, צוקרברג עשה מהפכה ללא קרב וללא פגיעה באיש, והיא הגיעה עד רחובות לוב וכיכרות קהיר. כיום מייצרת הודו כל שנה 400,000 מהנדסים, וסין מכשירה כל שנה 500,000 מהנדסים, ובסופו של דבר הכמות תוביל לאיכות. על מדינת ישראל ומוריה לשאוף לכך שכל ילדינו יהיו לא רק בעלי השכלה, אלא מצטיינים!". קהילת שק"ד המצטיינת – אנחנו מצדיעים לכם!

סמינר יג"ל

בשעת כתיבת שורות אלה נמצא סמינר יג"ל בעיצומו. כ- 70 בנים ובנות שהתנדבו במהלך השנה לשנת שירות במקומות שונים בארץ, יחד עם תלמידי המכינות והמדרשות, התקבצו באכסניית כפר עציון לסמינר הכנה לשירות הצבאי/לאומי, שכותרתו "הלכתי כי קרא הקול" (חנה סנש). הסמינר עסק בשלושה נושאים: סיכום שנת הפעילות והלימוד במקומות השונים; הכנה לשירות משמעותי; העמקה לימודית וחווייתית במורשת הל"ה וכפר עציון. הסמינר נפתח בערב שירה עם הזמר והיוצר מיכה ביטון, "משדרות לירושלים"; המשיך במפגשים עם צוערים ומפקדים בבה"ד 1; המשיך במסע רגלי בעקבות הל"ה, והוא אמור להסתיים בשעות הבוקר של יום שישי בסדנאות הכנה לשירות משמעותי בצה"ל ובשירות הלאומי.

יבנה (1) – ביקור הנהלת החמ"ד

הנהלת מינהל החינוך הדתי, בראשותם של הרב דר' אברהם ליפשיץ והגב' דסי בארי, ביקרה השבוע בבית הספר העל יסודי בקבוצת יבנה. אברהם, דסי ומפקחי החמ"ד, ליוו את הפעילות בבית הספר החל מפתיחת שעריו בשעה 06.50 בבוקר ועד לסוף יום הלימודים, והכל במטרה להכיר את בית הספר הקיבוצי מהיבטיו השונים. המבקרים עמדו בשער לברכת 'בוקר טוב' (ולחלוקת סוכריות) לתלמידים שירדו מההסעות, התפללו שחרית עם תלמידי החטיבה, ושוחחו עם חברי הנהלת בית הספר במהלך ארוחת הבוקר. במשך היום השתתפו האורחים בשיעור תנ"ך שעסק בדיני היובל וצדק חברתי, אותו העביר אליכין בן-נון, מורה בבית הספר, לתלמידי כתה ט'; הם שוחחו עם תלמידי י"ב על החינוך הערכי-חברתי, ופגשו פורומים מגוונים של אנשי צוות. לבסוף הוזמנו האורחים לסעוד צהרים בחדר האוכל בקבוצת יבנה. המשלחת סיכמה את הביקור בהתפעלות גדולה מדרכנו הייחודית, מהצוות ועבודתו, ומתלמידינו היקרים, ואמרו בקול רם: "זכינו לבקר היום בבית ספר שיש בו אהבה ודרך".

מתפקדים!

השתתפותו של ח"כ זבולון אורלב בטכס הכנסת ספר התורה בשק"ד, נוצלה למפגש מיוחד של חברי הוועדה המדינית תושבי הצפון שנערך בחדר האוכל של ביה"ס. לאחר פתיחה קצרה של נחמיה, שהוקדשה לעדכון החברים על העשייה התנועתית סביב מיפקד הציונות הדתית, הרחיב זבולון על חשיבות ההתפקדות, ובין היתר אמר: "משקלו הסגולי של הקבה"ד בתוך הציונות הדתית הוא הרבה מעל ומעבר למשקלו המספרי, וזאת גם בשל הדוגמא האישית שנותנים חבריו באורח חייהם". זבולון העלה שורה של נקודות נוספות, וביניהן: התפקדות משמעותית של חברי הקבה"ד ותושביו תאפשר למתפקדים להשפיע על בחירת הנציגים לכנסת ותסייע לקבה"ד לקדם את עמדתו ולהשיג את מטרותיו; בסניפים עירוניים מסויימים של המפד"ל ישנה התפקדות ערה, שלרוב מניעיה הן סיבות אישיות ולאו דווקא ערכיות; בכל המפלגות שבהן הוצעה האפשרות להתפקד באינטרנט היה אחוז המתפקדים בדרך זו נמוך מאד (עד 8% מהמתפקדים). הדיון הקצר הוקדש לפער שבין הרצון ליצור התפקדות של כלל הציונות הדתית, לבין המציאות של התפקדות לחברות במפד"ל.

טורניר כדורסל

גם השנה התקיים בהצלחה טורניר הכדורסל המסורתי לנוער הקיבוץ הדתי. כ- 30 נבחרות התחרו בארבעה טורנירים מקבילים. כתמיד, הטובים ניצחו: בנות קיבוץ סעד קטפו את גביע "בנות חטיבה"; בני קבוצת יבנה התגברו על 10 נבחרות וזכו במקום הראשון ל"בנים חטיבה"; בני קיבוץ שדה אליהו התגברו על מצוקת שחקנים (שהשתתפו בטורניר כדורסל מקביל לזכר נדב מילוא ז"ל) וחילצו את הגביע בטורניר "בנים תיכון"; בנות קבוצת יבנה זכו בטורניר האחרון – "בנות תיכון". האירוע התקיים בספורטק בנתניה, שסיפק גם שפע של מגרשים ותנאי מתחם מצוינים, וגם קבלת אורחים חמה לה זכינו ממנהל המתחם ומנהל מחלקת הספורט בעירייה. תודתנו שלוחה מפה לעיריית נתניה ולתושביה. הטורניר היה אירוע חברתי וספורטיבי נפלא, ברכותינו לכל המשתתפים, ותודתנו לרזי בן-יעקב, לעמית פורשר, ולכל השותפים בהפקה, בשיפוט, בהדרכה, בארגון וכו'.

                        שבת שלום

                                               נחמיה רפל

וחברי המזכירות הפעילה

הסכם פלאפון – משקי דן 2012

 

במסלול העסקי הרגיל התעריפים הוזלו:

מחיר דקת שיחה ירד מ 32.9 אג' ל 20 אג'.

תשלום חודשי קבוע ירד מ-32.39 ₪ ל 20 ₪ (אבל ללא 60 דקות חינם).

1500 דקות שיחה אל פלאפונים של הקיבוץ וכן אל הטלפונים של  מרכזיית בארות יצחק  - חינם.

מסלול ממעיטי דיבור

נשאר ללא שינוי 41.3 אג' לדקה לכל היעדים  (גם על שיחות לפלאפונים של בארות יצחק).

רכישת מכשירי פלאפון ע"י חברים

בהסכם אין מכשירים בחינם. שדרוג או רכישה נעשים במסלול של חיוב/זיכוי:

החיוב מתבצע אוטומטית בכרטיס האשראי האישי ב-36 תשלומים.

מחיר מכשיר נע בין 25 ₪ X 36 חודשים (מכשיר נוקיה 2 C ) לבין  110 ₪ X 36 חודשים (מכשירי אייפון גאלקסי וכו').

מי שעובר את הרף (*) החודשי מקבל בחשבון הפלאפון החודשי שלו החזר (זיכוי) בגובה סכום החיוב החודשי.

(*) ברף  4 סעיפים: תשלום חודשי קבוע 20 ₪, חבילת גלישה, שיחות בתשלום והודעות SMS  במחיר 20 ₪ לפחות.

כל המכשירים החדשים חייבים בחבילת גלישה בתשלום של 10 ₪, 30 ₪ או 60 ₪ לחודש (בהתאם לסוג המכשיר).

אפשר לרכוש מכשירים בשוק החופשי ולקבל החזר חודשי מפלאפון באותם התנאים וזאת בתנאי שהחשבונית כתובה על שם בארות יצחק. פרטים וכתובת ספק – אצל אהרון גל.

בעברית פשוטה: שידרוג לאייפון  או גאלקסי יעלה 60 ₪ לחודש - אחרי קבלת ההחזר על הרכישה,

והבשורה הטובה: מחירי השיחות הוזלו ב-38%.

                                                                                                אוריאל אמיר

לחברנו דוד שפירא

מזל – טוב

בהגיעך לגיל הזקנה

איחולינו לשנים רבות עד 120

בבריאות ובשמחה עם כל המשפחה

צוות חתונות 

ב"ה יש לנו הרבה חתונות הקיץ! כן ירבו חתונות ושמחות בבארות-יצחק. אנחנו מתרגשים לחזור לעבודה בעונה החדשה שהתחילה עם חתונתם של טל ודוד.

החתונה הזו הייתה "פיילוט" לחתונות שאנו מעוניינים לשדרג ולהתאים לצרכים שאנחנו מיפינו במשך השנים מאז שהפכנו לצוות קבוע.   את השינויים נפרסם בקרוב כשנסיים לתמחר את העלויות.

מה שחשוב לנו לפרסם כאן זה היתרון של הצוות הקבוע: סדר ושמירה על הציוד, ידע וניסיון שצומח

עם העשייה , תכנון ומיפוי הצרכים, ליווי מקצועי וחם למשפחות, חדוות העשייה בצוות שעובד יחד בשמחה, עמידה בתקציב, שביעות רצון בעלי השמחה והקהילה.

אנחנו נפרדים מחנה יעקבי שבקשה לסיים את תפקידה. אנחנו מודים לך מאוד. את היית אתנו מההתחלה,

מהיוזמות של הצוות, שותפה ופעילה בכל השנים שאנחנו עובדים יחד. הדלת תמיד פתוחה ונשמח בכל עת אם תרצי לחזור לפעול בצוות.

פנייה לחברים, לצעירים, לכל איש או אישה שמעוניינים להשתלב בצוות:  אנחנו צריכים תגבור דחוף!!

                                                                                            נפגש בשמחות,

דוד, אסתר, לאה ורבין

עושים תרבות

הרצאה בנושא: "ניבים יוצאים מהכלים"

מפי חגית שורק – אוצרת מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב

ביום שלישי ט"ו בסיוון 5 ביוני,  בשעה 21:00  במועדון לחבר.

על הקשר המרתק בין הלשון העברית וצירופי המילים, הניבים והפתגמים השזורים בה,

לבין הכלים והחפצים בהם השתמשו יושבי הארץ הקדומים.

משך ההרצאה כשעה וחצי.

מוזמנים בשמחה !

אורטל לנדה – ועדתרבות

מצוות בטחון

לחברים שלום,

בשבוע שעבר נגנב מנוע של מזגן מכיתת האולפן. כמו כן, כנראה עלו מחירי הברזל

ולכן אנו נתקלים במספר רב של ניסיונות לגניבת ברזל.

נא לשים לב לכל תנועה חשודה ולדווח מיידית על מנת שננסה לתפוס אותם.

בנג'ו: 050-7537174      מירס: 057-7770730      גבי: 050-5871552

כ ל ב ו ד ף  

שעור בפרשת השבוע במועדון:  יששכר ברמן

אחות תורנית: אריאלה פלדמן - פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

קול ששון וקול שמחה                                                               קול חתן וקול כלה

ש פ ע    ב ר כ ו ת

לסבתא וסבא אברהם ומסעודה בן-שמול                                                    לסבתא רות יעקבס

להורים לני וחיים בן שמול                                                                     להורים עדה ודוד צונץ

                                                                                                      למשפחת שורי וגיל אמיר

עם הודעתו המשמחת של אהוד                                                            עם הודעתם המשמחת של

על החלטתו להינשא לנעמי אוליאל מירושלים.                      קנדל מקסבאור (גרעין צבר) ואלעד

                                                                                                        על החלטתם להינשא.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

אתר ההנצחה של בארות יצחק בנגב

אנו מתקדמים בחידוש אתר ההנצחה בנגב והכנת מרכז ההדרכה בקבוצת עלומים.

לשם כך אנו מנסים לאסוף כל חומר כתוב, תמונות וכד' על קבוצתנו ברמת השומרון ובנגב.

במלאת 60 שנה לקרב בנגב ערכנו תחקירים מקיפים על כל הנופלים בקרבות והפקנו חוברת על כל נופל.

החומר הגולמי (התיקים הכחולים) הועבר למשמרת בארכיון. משום מה חסרים לנו תיקים של שישה נופלים:  עקיבא אנגלנדר, דוד בורנשטיין, מלכה ויינברגר, חיים זיידרמן, שמעון זעירא ויצחק גראופה.

אנו מבקשים מכל מי שיודע דבר על תיקים אלה ובמיוחד הצוותים שערכו את התחקיר על הנופלים הללו - להתקשר אתנו בהקדם.

                                                                            בתודה מראש,

עדנה שורץ / דוד פורת

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

יד  2

                    אני מחפש לקנות אופנים משומשים ללא הילוכים.

                                                                                                בברכה,

בני יעקבי

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

שיהיה בשמחות

בשתי השבתות הבאות כל חדרי האורחים יעמדו לרשות בעלי השמחות:

                  פרשת בהעלתך – שבת שבע ברכות לגדעון ויהודית,

                  ופרשת שלח-לך – בר-מצווה ליהונתן-מאיר ארונסון.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

AtarimTR