ידיעון 2781 פר' חוקת

בס"ד ט' בתמוז תשע"ב

 

פרשת חקת  

 

19.30

הדלקת נרות

08.30

תפילת שחרית

19.40

מנחה, קבלת שבת,

ערבית, דרשת הרב    

10.00

תפילת ילדים – בכיתת האולפן

 

 

11.30

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

20.45

סעודת שבת בחדר האוכל

12.00

סעודת שבת בחדר האוכל

 

מכונת השטיפה תפעל

21.45 – 23.45

נא להחזיר כלים עד 23.30

13.30

מנחה גדולה

17.15

שעור בדף יומי

17.30

נשים אומרות תהילים – בבית סעדון

18.00

שעור לנשים - שיר השירים - במועדון

18.00

מ נ ח ה

20.34

ערבית, הבדלה

 

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית א, ג, ד, ו              06.00

שחרית ב,  ה                   05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           18.30

רבע לערבית                    20.00

ערבית                           20.15

עונג שבת לילדים בשעה 11.30

 

 

  כיתות א-ג  דקלה שניאור

 

  כיתות ד-ו   הרב ירון בן-דוד

 

 

לוח השבוע

 

יום ראשון

17.00

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

19.00

גדולי המחשבה הישראלית

חדר עיון

21.00

אספת חברים

בית צוותא

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

 

חתונת מיכאל פורת עם חגית ברונפלד

 

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

09.00

מפגש בוקר לבגירים

מועדון לחבר

17.00

מפגש תיאטרון עדות

מועדון לחבר

18.30

ארוחת ערב לבגירים

מועדון לחבר

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום חמישי

19.00

שיעור: ניצוצות מהדף היומי

מועדון לחבר

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

 

  

ק ר א ת ?                                            מ ח ז ר ת  !

 

 

מבט על מצרים

אולי אני כן צריכה לפחד - לפחד מהגישה של המוסלמים בקשר לספרות חילוני.  אחרי הניצחון של ה"אחים המוסלמים" השבוע במצרים, יש הרבה יותר ממה לפחד, לא רק בקשר לספרים.  אבל ברור שהספרייה הגדולה באלכסנדריה שנבנתה מחדש ב-2002 ונשרפה ע"י קיצונים לפני שנה, לא תקום לתחייה.

אני ביקרתי במצרים ב-1984.  נסעתי בטיול מאורגן באוטובוס מתל-אביב דרך אל עריש.  לא פחדתי לרגע.  העם המצרי שאני פגשתי היו אדיבים מאוד ובשמחה קבלו אותנו הישראלים.  מאד רצו לדעת על ישראל.  העובדים בבית הכנסת הרמב"ם בקהיר קבלו אותנו יפה וספרו כמה חסרים היהודים במצרים. בכל מקום דברו על פיתוח כלכלי והזדמנות להביא את מצרים לשגשוג מערבי.

כנראה מה שאנחנו והמערב רוצים בסופו של דבר זה לא מה שהעם המצרי רוצה.  ככה זה.

                                                                                                               שבת שלום,

סוזי ב.א.

 

מה בגיליון?

·         תמיד רציתי לשאול – הרב ירון

·         ח' בתמוז – שולי גל

·         ועדת מנויים למזכירות – הצוות  

·         תחזור... – אבנר סוקולובסקי

·         חזרה לשדות הקרב – נחום ברוכי

·         הדשא של השכן – רוברט ריידר

·         חידושי אנרגיה – דוד פורת

·         לקראת אספה – הנשיאות

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 118

·         תערוכת התחדשות – ילדי החטיבה

·         תודה – משפחת נוה

·         מתיק המכתבים

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

 

 

 

     נר זיכרון !

     מרים שורץ-פורת ז"ל – י"ד בתמוז תש"ל

 

 

תמיד רציתי לשאול

שאלה: מהו המקור ללימוד הדף היומי, ומהו הרמב"ם היומי?

תשובה: הרעיון ללמוד דף גמרא אחד בכל יום, ושבכל מקום ילמדו את אותו דף, החל כיוזמה של הרב מאיר שפירא מלובלין, בתאריך ט באלול תרפ"ג (21 באוגוסט 1923). מאז סיימו לומדי הדף היומי אחד עשר מחזורים של כל הש"ס, ובעוד כחודש אנחנו עתידים לסיים את המחזור ה-12. כל מחזור אורך כשבע וחצי שנים, ולכן בזמן הקרוב זו הזדמנות נפלאה לעלות על הרכבת. בבארות יצחק סיימו עד היום פעמיים את הש"ס (בשנים תשכ"ז ותשמ"ה), ואת המחזור הנוכחי התחלנו באיחור של כשלושה חודשים, באמצע מסכת שבת, כך שחסרים לנו עוד כמאה וחמישים דפים לסיום הש"ס.

המיוחד בלימוד הדף היומי הוא שהלימוד אינו מיועד דווקא לתלמידי חכמים שרוצים להעמיק בלימוד התורה אלא בעיקר לבעלי בתים שרוצים להקדיש מספר דקות מהיום לצורך לימוד תורה משותף. אגב, מהסיבה הזו יש גם הרבה ביקורת בישיבות על צורת הלימוד המהירה של הדף היומי, אשר יש הקוראים לו 'המרדף היומי'...

ואולם, ישנם מספר יתרונות ללימוד זה, וביניהם:

א.      היקף – הידיעה שלמדת את כל התלמוד הבבלי, ואתה מכיר (גם אם אינך שולט) את כל תחומי היהדות.

ב.      הידיעה שבכל יום אתה לומד תורה. דרכנו, דרך של תורה ועבודה, רואה בלימוד התורה ערך, והידיעה שכל יום שלא למדת בו תורה תגרום לך לצבור פער, מעודדת אותך להקדיש בכל יום מספר דקות ללימוד. (אם כי, כמובן שיש אפשרות להצטרף לשיעורים גם בלי להתחייב להשלים את כל הדפים החסרים...)

ג.       הצטרפות לכלל ישראל – העובדה שיש לך נושא שיחה משותף עם כל-כך הרבה יהודים מכל קצווי העולם, שכולכם עוסקים כרגע באותה סוגיה בתלמוד.

ד.      אמצעי עזר - בדורנו יש המון הרבה אמצעי עזר – קלטות, דיסקים, מצגות, שיעורים באינטרנט, ברדיו ובטלפון וכו'. כל אחד יכול להצטרף, גם אם אין לו רקע תורני.

לכן, אני ממליץ מאוד לכל אחד לקבל על עצמו החלטה (בלי נדר) להצטרף בסבב הבא (שיתחיל בט"ו באב) של הדף היומי. מי שעדיין מתלבט, מוזמן לשאול את כל אחד מלומדי הדף היומי בקהילתנו שמתמידים ונהנים.

ובכל זאת, מי שנרתע מהארמית או שמפחד מהתחייבות של ארבעים דקות לימוד בכל יום, יכול להצטרף ללימוד הרמב"ם היומי. הספר 'משנה תורה' לרמב"ם הוא ספר הלכות שכתוב בעברית ומקיף את כל תחומי ההלכה. את לימוד הרמב"ם היומי ייסד הרבי מליובאוויטש בשנת תשמ"ד (1984). יש כאלו הלומדים שלושה פרקים בכל יום ומסיימים בתוך כשנה, ויש כאלו שלומדים פרק בכל יום ומסיימים בתוך כשלוש שנים. לאחרונה התפרסם מיזם של הרב חיים סבתו ללימוד הפרק היומי של הרמב"ם כל יום בעזרת דיסקים, ספרים ואמצעי עזר שונים.

מי שמעוניין לייסד שיעור (או חברותא) ולהצטרף למעגל הלומדים הזה (כרבע שעה לימוד בכל יום) מוזמן לפנות אליי.

הרב ירון

 

 

 

ח' בתמוז, ציון יום הקרב והניצחון. זיכרון הנופלים.

ושוב מילכה והצוותים השונים מפיקים אירוע מכובד, מרשים ומרגש, לצד תערוכה של תמונות ומשחקים של פעם - תיעוד רגעים בהיסטוריה שלנו.

גם השנה, כבשנים עברו, גילמו שחקנים בני הדור השלישי והרביעי את דור המייסדים, והפעם מעל דפי העלון:

-                      מנחם הוציא שוב "דעות" – אתה בא לקרוא?

-                      כן, באמת מזמן לא היה פה משהו מעניין.

וכך עפ"י מנחם דגני, בשפה של פעם: "רעיון כי יולד, הצעה כי תוצע, תכנית שתוגש – צריכים להיות כמו חיים לנגד עינינו לשיקול מעמיק לפני החבר בזמן שהוא מתפנה לכך ולא בזמן שיידרש לכך. דברים שבעל פה עלולים יותר ליפול לתהום הנשייה בלי להשאיר הד כלשהו בציבור...  כל חבר הרוצה להשפיע על עיצוב דמות הבניין העומד לקום יוכל להשמיע את  ד ע ת ו מעל עמודי ביטאוננו."

והמאמרים – הגיעו גם הגיעו!  

-                     תרשום, תרשום!

תגובות: "מה פתאום צריך החומר לעבור את אישור המזכירות?!"

פולמוסים: זה "מתנגד בהחלט לשיטת עונשין בקבוצה" וזה טוען ש"מוכרחים להגיב לפי מידת הקלקול."

הפולמוס העסיסי סביב ההצגה "דון קרלוס".

מודעות מסקרנות על לוח המודעות:

-                     "זוג הפרידות 'שמואל ובובה' נמכר בעד 95 לא"י"

-                     מודעה לחברי המועצה: "הישיבה שנועדה ליום יח'-יט' ניסן תתקיים ביום י"ז-י"ח ניסן בפרדס-חנה ולא בעזה כפי שהודיעו מקודם. כל חברי המועצה מתבקשים להיות באותם הימים בפרדס-חנה".

ועוד כהנה וכהנה תגובות, מכתבים, פולמוסים ודעות – במבחר נושאים על קצה המזלג, מאותם שהעסיקו את חברינו בשנים של תחילתה של הקבוצה.  

לסיום – שירים ממחברתו של חיים זיידרמן, שהיה חניכו של יהודה אהרן בחברת הנוער בנגב, ונפל בקרב על בארות יצחק בח' בתמוז תש"ח.

תודה לכל המארגנים.

רשמה: שולי

 

 

דו"ח הצוות למינוי המזכירות 

לפני כמעט שנה הטילה עלינו האסיפה להביא הצעה להרכב המזכירות שתיכנס לתפקידה בספטמבר השנה. קיימנו כ- 25 ישיבות ונפגשנו עם עשרות חברים, לרבות בעלי תפקידים בחברה ובענפים, וכן עם חברים במזכירות הקיבוץ הדתי. ביקרנו בכמה קיבוצים, השונים זה מזה בגודל וברמת הפרטות והגענו להצעה שתוצג להלן ברמה העקרונית וללא פירוט יתר.

השינוי העיקרי המוצע, עליו דיווחנו בעבר, יהיה חלוקת תפקידי המזכיר לשניים: מנהל קהילה ומזכיר חברתי. כעת אנו ממשיכים באותו הקו ומציעים לבחור את אהרן גל כמנהל הקהילה, את ורד כמזכירת פנים ואת שמוליק כרכז המשק. פירוש הדבר – המשך כהונת שני בעלי התפקידים לקדנציה נוספת, תוך שינוי המבנה הארגוני, שיאפשר לכל אחד לנצל את ניסיונו בתחומים המתאימים לו ביותר, לטובת הקבוצה.

בהתאם לכך גם מבנה המזכירות ישתנה ובמקום האגפים הנהוגים בשנים האחרונות, נחזור למזכירות מצומצמת, 6 – 7 חברים, שתהיה גם הועד המנהל. לצידה יפעלו צוות חברתי וצוות כלכלי, שיחליפו את שני האגפים וחבריהם לא יהיו בהכרח חברי מזכירות.

בפגישותינו הרבות התרשמנו שההצעה זו מקובלת בקיבוצים אחרים ומתפקדת היטב.

אנו ערים לכך שישנן בתוכנו דעות הגורסות שיש להחליף את הנהגת הקיבוץ בשכירים – לא קיבלנו את הרושם שזהו אכן פתרון קסם לבארות יצחק.

אנו מזכירים שני שינויים ארגוניים משמעותיים מאוד שכבר פועלים או עומדים לפעול: ריכוז שירותים על ידי עירית וריכוז מש"א חיצוני, שאנו בשלב מתקדם של הכנה לכניסתו לתפקיד. מינויים אלה מורידים עומס רב מהמזכירים ויאפשרו להם להקדיש יותר תשומת לב לחשוּב ולא רק לדחוּף. באשר לרכז מש"א חיצוני, למדנו שתפקודו המוצלח תלוי באופן מוחלט בגיבוי המזכירות ואמון החברים.

כעת מכינים הצעה מפורטת של חלוקת המשימות והתפקידים בין המזכירים. אחר כך נמלא את המקומות הפנויים האחרים ונגיש הצעה לבחירה.

מיותר לציין שהצעתנו מוגשת כ"חבילה", כלומר מבנה משולש במרכז המזכירות: אהרן – קהילה, ורד – פרט, שמוליק – משק וכן רכז מש"א שכיר. אם הצעה זו תתקבל, יתבטל מעצמו הרכב המזכירות הנוכחית.

לאחר שהצעתנו תתקבל, נעבור להשלמת המזכירות ולהגדרה מפורטת של התפקידים ולבחירת החברים הנוספים.

חברי הצוות: לאה ר', גיל, אמיתי, נחום.

 

 

לגברת רחל מלול

ולכל המשפחה

מזל – טוב לנישואי הבן

ג'קי פרץ עם קלאודיה

שיזכו לבנין עדי עד   -

 

תחזור, תחזור... 

שימי, עברה שנה מאז שכתבתי לך בפעם האחרונה, ואני עדיין עומד מול המראה של המדינה.

יש ימים שאני מלא התרגשות וגאווה, ויש ימים שאני מוריד את הכובע, הולך לפינה ונותן לגל הבושה לעבור עד הגל הבא.  כמו שאומרים: יום אסל, יום בסל.

אתה בטח זוכר שכתבתי לך על אותו בכיר ממשלה שארגן לעצמו מסיבת עיתונאים בבירה. אז הוא עדיין עומד שם ומדבר ומדבר ומדבר, ולא שם לב איך הזמן עובר, ושהמסיבה מזמן הסתיימה, העיתונאים הלכו, האורות כבו, והוא עדיין עומד שם ומדבר ומדבר. כשייגמר לו הכוח הוא יטוס קצת לחו"ל לנוח על חשבוננו, מוקף באשתו ובארבעה מאבטחים, ב"אל-על" מחלקת עסקים, כי לא מכבודו לשבת אתנו האנשים הפשוטים במחלקת המים הרדודים. כי בשבילו אנחנו סתם גל קטן שמפריע לו להשתזף בחוף הים. הוא יקרע את פריז, את רומא ואת לונדון, ויחזור אלינו דרך ניו-יורק. הוא יספר לנו שהוא היה ביום עיון באו"ם על כמה חשוב לשמור על הכדור הזה ירוק.

שימי, ממש לא נעים לי לכתוב לך כאן את מה הכדור הזה מעניין לו. אולי ארחיב על זה במכתב הבא...

שימי ידידי, אנחנו הפכנו כאן לאלופי הריאליטי. אתה לא מאמין, אבל ב"היפה והחנון" אנחנו כבר כמעט בעונה המיליון; בהישרדות עקפנו כבר את האמריקאים ואנחנו בעונה המאתיים, והשנה זאת עונת הסלבס.

שימי, אתה חייב לבוא לראות איך בלילה אנחנו צדים כאן חיות עם ביקיני וקשתות יחד עם אנה אהרונוב ממועצת השבט.  אתה לא תאמין, אבל דורון ג'מצ'י עם כל השרירים הודח ועבר לוילת המודחים. כנראה שצריך גם להשתמש בראש בתכנית הזאת.

בכוכב נולד, שימי, כבר כמעט כל המדינה עברה על הבמה, ואנחנו כבר בעונה העשירית, ועוד לא ראיתי שיצא מהתכנית הזאת איזה צביקה פיק או מישהו שייקח את השרביט משלמה ארצי וייתן לו ללכת לנוח, כי הוא עשה מספיק מוסיקה לאוזן הישראלית, ומגיע לו לשבת קצת רגל על רגל.

באח הגדול התחילו האודישנים לעונה החדשה ואין לי כבר מושג איזו עונה זאת הולכת להיות. אני רק יכול להגיד לך שהמציצנות הדיחה את התמימות אתמול במועצת השבט, ולא הותירה לה שום סיכוי.

אתה בטח זוכר,שימי, את התקופה שכל אמא חלמה שהילד שלה ילמד רפואה, ושהבת שלה תהיה איזו גננת בכירה. אז התקופה הזאת נגמרה. היום הרבה הורים חולמים על ילדים פליטי ריאליטי, כי משם הדרך לפרסום ואיזו תכנית אירוח היא מאוד קצרה. מה שהם לא זוכרים זה שבסוף כל תכנית יושב לו דוקטר רבינוביץ על כורסה מעור, בין שני נרות ריחניים, וצוחק מתחת לשפם כל הדרך אל הבנק.

שימי, תאמין לי שאם זה רק היה תלוי בי כבר מזמן היינו מברכים כאן 'ברוך שפטרני' מכל הריאליטי, והייתי שם בפעם המאה את 'גבעת חלפון אינה עונה', כי שם נמצאת הישראליות האמיתית.

אני בטוח שיש לך עוד בזיכרון את מר חסון, את יעלי ושפרה, ואיך אפשר לשכוח את סרג'יו קונסטנצה ז"ל. תמסור לו ד"ש חם מכולם ותגיד לו שמאז שהוא הלך לעולמו החיוך שלנו פג תוקפו.

שימי, שלא תחשוב שהכול כאן שחור, כי יש לנו גם הרבה במה להתגאות. תאמין או לא, אבל לפני חודשיים לקחנו מקום שני באליפות העולם בשחמט בלי שום קומבינות. אולי זה קרה כי המשתתף היה יליד רוסיה, אבל נכון להיום יש לו תעודת זהות ישראלית והוא אחד מאתנו.

אתה יודע שמסיום קורס טיס לסיום קורס טיס יותר ויותר נשים מסיימות את הקורס בתור נווטות, ואולי הגיע הזמן שאיזו אשה תיקח את ההגה של המדינה ותטיס אותנו למקומות וזמנים יותר טובים.

יש לנו נשיא, שיהיה בריא, קוצר לנו מדליות משועי עולם ועושה הכול בשביל כבוד העם. הוא גם מתנהג בהתאם, ממש ממש לא כמו הקודם.  יש לנו גם את בר רפאלי שקופצת בכל העולם מבמה לבמה חצי ערומה, רחמנא ליצלן, וצועקת שהכי כייף זה לגור כאן, ואין לי מושג על סמך מה היא אומרת את זה אם אף פעם היא לא כאן. העיקר שיראו קצת בעולם את היופי הישראלי.

לצערי, שימי, שוב ענני מלחמה מתחילים לשייט כאן מאז הגזירה. אומרים, שימי, שהמלחמה הבא כבר לא תהיה חמישים חמישים ולא יישארו פה חברים טלפוניים. המלחמה הבאה פשוט תהיה סופית.

כרגיל, אויבינו מסביב שוב מאיימים לשרוף את תל-אביב, ואין לי מושג מה הם רוצים מהעיר הזאת. סוף כל סוף איזו עיר חיה בעולם – למה לשרוף אותה?

אתה יודע, שימי, שאתמול שמעתי את אלון בן-דוד (שטוען שהוא פרשן צבאי) אומר בערוץ האופנה שהתקיפה תהיה ביום שלישי הבא ברבע לארבע (לא כל כך מתאים כי הילדים בדיוק יוצאים מהגן), והוא אומר שהוא מכיר אישית את נ' מנווה סביון שייכנס לתקיפה ראשון עם פצצות חודרות בונקרים ואדמה, שיקרעו לאיראנים פעם אחת ולתמיד את הצורה, שידעו מי כאן בעל הבית בשכונה.  אבל כל זה רק ביום שלישי הבא, ואל תגלה, כי נורא חשוב לנו גורם ההפתעה.

ואני אומר לך, שימי, שאתמול במועצת השבט הדברת והפטפטת הדיחו את השקט והעמימות ולא הותירו להם שום סיכוי.

חוץ מזה, שמעון, שמרקל מגרמניה נותנת לנו מתנה בהפתעה, צוללת גרעינית חמישית שאמורה לתת את המכה הסופית. שמעתי את אלון בן-דוד אומר שהיא שטה מהר ויכולה לשהות מתחת למים שבועיים בלי לקחת אוויר, בלי לעשות בועות ובלי להתגלות.

בכל מקרה, שימי, הסר כל דאגה מלבך, כי לפני שבועיים ראיתי את עובד בבריכה, ותאמין לי שיש לאיראניות ממה לחשוש, ולך יש במי להתגאות. הוא פשוט נראה מבסוט, נראה טוב ומשרת בצנחנים.

שימי, אני לא ארחיב בכתיבה על מה קורה בקיבוץ, כי אני בטוח שברגעים אלה אתה משייט שם עם לואי בין עננים ומקבל ממנו את כל העדכונים על מה שקורה כאן בקיבוץ.

שימי, עוד יום עובר ועוד יום עובר, ואתה לא יודע כמה אתה חסר – בשביל המוביל אל הרפת, ובארוחת הצהריים עם המרק החם שמטפטף על זקן; על המרפסת בחוץ, בבית שלך בקצה הקיבוץ, עם נעמי והילדים מול הנוף המדהים של גוש ב-ג בזריחה ובשקיעה.

אז עד כאן להפעם, שימי, ואם אתה מחליט לבוא לבקר תביא אתך את כולם, ואפילו אל תדפקו בדלת, פשוט תיכנסו ותעשו הפתעה, ואני אומר לך שתמצאו אותנו זרוקים על הספה ומסמסים, מסמסים ומסמסים ומבזבזים כספים, וגורמים לחזירי הרייטינג לשמוח ולהשמין, כי זה כנראה מה שעם הסגולה רוצה.

                                                                               שתהיה לך שבת שלום,  שלך,                                                                                                     

אבנר

מוזיאון המגדל 

תערוכת משחקי ילדים של פעם תהייה פתוחה לקהל בשבת במגדל המים

משעה 10:30 עד 12:00      ומשעה 16:30 עד 20:30

  

 

חזרה לשדות הקרב של ששת הימים  

(פגישה נדירה בין קצינים ירדניים וישראלים, 45 שנה לאחר פגישתם בשדה הקרב)

 

בחמישי ביוני 1967 כבש גדוד החרמ"ש 106 מחטיבת הראל שריון 10 את מוצבי שייח' עבד אל עזיז וחרבת לאוזה.  חמישה עשר חיילים נפלו בהפגזות, בשדות המוקשים ובקרב על היעד. הלגיונרים נטשו את עמדותיהם שהושמדו באש הטנקים מטווח קצר, והמתינו בעומק היעדים, שם ניהלו קרב קטלני עד שהוכרעו.

סג"מ מנצור השקיף מעמדת הפיקוד בחרבת לאוזה ונחרד למראה השרמנים המטפסים לקראתו בנתיב שנחשב כבלתי עביר. רק לפני חודשיים סיים את האקדמיה הצבאית הירדנית ומונה למ"מ בגדוד חי"ר מס' 2. בשבוע שעבר הגיע לאזורנו ונשלח ללטרון. ביום שני הועברה פלוגתו לתגבור המתחם הגדודי גבעת הראדאר – בית סוריך – לאוזה – עבד אל עזיז. הסג"מ הצעיר התמנה כמפקד חרבת לאוזה. מחלקות אחרות נכנסו לעמדות המבוצרות במוצב הקדמי – שייח' עבד אל עזיז. שני ניסיונות החיילים הישראלים להתקרב למוצבו סוכלו באש מקלעיו. גם ההסתערות השלישית בחיפוי אש הטנקים מטווח 400 מטר לא הבריחה אותם, אלא רק למדרון האחורי, שם עמדו על נפשם בקרב פנים אל פנים. לפחות חמישה מחייליו נפלו בעמדותיהם.

השבוע נפגשנו בשדה הקרב (היום 'יד אסא' במבשרת ציון), אנוכי (הח"מ), אז מ"פ החרמ"ש, והגנרל הירדני מנצור אבו ראשיד, אז מ"מ חרבת לאוזה, ושחזרנו את מהלכי שנינו באותו הלילה.

לא הייתה זו פגישתנו הראשונה. כבר התראינו בעבר על כוס מיץ במשרד ממוזג. אולם הפעם הייתה הפגישה בשדה הקרב, שחלקו הרלבנטי (חרבת לאוזה) כמעט לא השתנה מאז. יתר על כן, במפגש הנוכחי השתתפו עשרה גנרלים וקולונלים ירדניים. מצדנו נטלו חלק כעשרה קצינים ברמת סא"ל – תא"ל ולוחמים נוספים. המכנה המשותף לכולנו היה קרבות מלחמת ששת הימים בחזית ירושלים. המשתתפים נבחרו בהתאם לקרבות בהם נטלו חלק. הירדנים מסרו את רשימת האתרים בהם לחם כל אחד מהם, ומצדנו באו מפקדים שעמדו מולם בכל אתר ואתר.

חברו של מנצור לגדוד, אז סג"מ והיום קולונל, היה מ"מ בגבעת הראדאר. לאחר שהטנקים שלנו פיצחו את עמדותיו והתקרבו למוצב, סיפר, נשא חבר אחר פצוע למנזר בכפר בית דוקו, מרחק ארבעה ק"מ, שם הפקיד את הפצוע בידי הנזירות וביקש שיודיעו לאביו, חבר הפרלמנט הירדני שהתגורר ברמאללה. הנזירות פחדו מתגובת הצבא הישראלי והשכיבו את הפצוע במערה סמוכה. 

טייס 'פוגה' מכוחותינו תיאר כיצד תקף את השריון הירדני בדרכו במעלה אדומים, בואך ירושלים. אחריו סיפר גנרל, אז מ"מ טנקי פטון מ-47, על פגיעות המטוסים הקטלניות בגדודו ועל הפקודה ששלחה את פלוגתו לתל אל פול, במטרה לבצע התקפת נגד, אולם שם נתקלה בשרמנים מ-50 הישראלים שהקדימו אותה. הפטון שלו עלה באש ואנשיו נפגעו. הוא עצמו עבר לטנק אחר והמשיך להילחם עד שנסוג בפקודה. איתן אריאלי, מ"פ הטנקים שהשתתף בשב"ש (קרב שריון בשריון – ע.ש.)) תאר את כיבוש התל, ושניהם ניסו לשחזר את התנועות בשטח שהשתנה לבלי הכר עם בניית שכונת פסגת זאב ממש על גבעות הקרב. במקרה, גם אנוכי עברתי עם חפ"ק מג"ד 106 ליד הטנק הבוער ויכולתי להצביע על מקומו המדויק. (דרך אגב, בתחקיר 'דוכיפת' אחרי המלחמה דווח על מט"ק שנראה נוטש טנק בוער באותו המקום).

בתצפית א-טור, מול שער האריות, סיפר קמ"ן 55 אריק אכמון את סיפורה של חטיבת הצנחנים, בעוד אריאלי מפקד הטנקים שהובילו אל השער הוסיף את חלקו, ולעומתם עדותו של המ"פ הירדני (היום קולונל) שנלחם בנו בעיר העתיקה. יוסי לנגוצקי, מ"פ הסיירת הירושלמית וחוקר בזכות עצמו, הוסיף והסביר את שיקולי הפיקוד.

במפגש מרתק נוסף, קצ'ה מהצנחנים והמ"פ הלגיונר השוו גרסאות אודות מהלכי הלחימה הזוחלת בין מעבר מנדלבאום ל'סמטת המוות'. המ"פ זכר את חירוף הנפש של אנשיו במקום שהצנחנים לא זכרו שום קרב...

קולונל אחר סיפר שהתגייס לצבא בעקבות אביו שנהרג בחוסן בשנת 1956 (בפעולת תגמול שלנו, נ"ב). מולו ישב תא"ל עוזי שהשתתף באותה פשיטה. אם כן, אמר הירדני, נוכל לארגן "סולחה" בין המשפחות.

שיאו של המפגש המיוחד, שנמשך יומיים, היה בגבעת התחמושת, בטכס זיכרון משותף, שבו הוקראו שמות הנופלים משני הצדדים. דורון מור, סמג"ד 66 קרא את שמות חללי הגדוד, והמ"פ הירדני – את שמות חייליו. הגנרל מנצור אבו ראשיד אמר דברי הערכה ותקווה ואילו חיים גורי, מ"פ בחטיבה הירושלמית, קרא את שירו 'הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה...' שתורגם לערבית. בסיום המעמד המרגש הוגש לאורחים שי: צילום מוגדל של השלט שהפך למיתוס בפני עצמו 'פה קבורים 17 לוחמים ירדניים אמיצים'. לוח הקרטון הוצמד לקרבין ירדני מכודן שננעץ בראש הגבעה, על קברם הזמני של חללי הלגיון הערבי שנאספו על ידי חייליו של המ"פ חיים גורי.

לאחר הטכס יוצאים בעקבות הקולונל הירדני שהיה מ"פ בגבעה, צועד לאורך התעלה המבוצרת לצידו של יקי חץ, מגיבורי הקרב. שניהם מצביעים על מקומות ומזכירים אירועים. לפתע נעצרים השניים בתדהמה. כאן בתעלה שלרגליהם נאבקו זה בזה. התרגשותו של הירדני גואה והוא מפציר במתרגם "תאמר להם שרק מי שנלחמו כך יכולים להבין מהו שלום ויכולים להעריך אותו".

בד בבד, בעודנו מטפסים אל ראש הגבעה, עלינו, אנוכי וארבעה הקצינים שלחמו בגזרה הצפונית, לתצפית אל אתרי הקרבות "שלנו": הרדאר, עזיז, לאוזה, נבי סמואל, תל אל פול והמבתר.

המפגש בן היומיים הסתיים בצילום משותף לרגלי האנדרטה לזכר 400 החיילים הירדנים שנפלו בקרבות בירושלים במלחמת 1967, הניצבת לרגלי חומת העיר העתיקה, בין מוקדי הלחימה במוזיאון רוקפלר ובגשר בנחל קדרון.

בסיכום, אפשר לומר שלאורך שני הימים שררה אווירה של כבוד הדדי, ידידות ופיוס. לא התעוררו ויכוחים בסגנון 'היה או לא היה', או 'מי התחיל'. כל סיפור התקבל כמו שהוא, גם אם העובדות לא תמיד עלו בקנה אחד. הרי כולנו מספרי סיפורים, וכולנו משלימים פערים בזיכרון או במה שאנו רוצים שייזכר, בהתאמות אישיות, ולכן אין לקבל את דברי עמיתינו כעדות משלימה למה שידענו עד כה, אלא ספק זיכרונות ספק צ'יזבטים, וכן לגבי הסיפורים שלנו.

ובכול זאת, הייתה התרגשות גדולה. הרי כשעליתי לפני 45 שנה לחרבת לאוזה התכוונתי להרוג את סג"מ מנצור, וכשאנשיו ירו על אנשיי התכוונו להרוג אותנו, לא פחות ולא יותר. והנה הידיים שזרקו רימונים לוחצות זו את זו.

ועוד נקודה למחשבה: העובדה שחבורה כה מכובדת של קצינים בכירים התארגנה למפגש של שלום תוך סיכון אישי לא מבוטל, לא יכולה להיות מקרית. אין כל ספק שמישהו בדרג עליון ממזרח לירדן מבקש לומר לנו שיש תקווה וצריך להמשיך ללכת יחד.

האומנם הגענו לימים בהם "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" ?

אינשאללה!

 [המפגש אורגן על ידי הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF ) בישראל ומרכז עמאן לשלום ולפיתוח (ACPD ) בירדן].

נחום

פורסם לראשונה בביטאון השריון

 

הדשא של השכן ירוק יותר ? 

כולנו רוצים לראות ירוק בעיניים ולא תמיד הדשא הוא ירוק. בדרך כלל הדשא של השכן ירוק יותר ולא תמיד הירוק אצלו הוא דשא. הדשא הוא בסך הכול עשב ממשפחת הדגניים שאנחנו, בני האדם, החלטנו להשתמש בו כמשטח ירוק עליו אפשר לדרוך, להשתרע, או לשחק כדורגל. יש כמה תועלות בקיומה של מדשאה בגינה הפרטית וגם הציבורית: מדשאה מורידה את חום האדמה בקיץ ושומרת על יציבות הטמפרטורה בחורף. היא סופגת רעשים, מהווה חלק מ"ריאה ירוקה" יחד עם צמחיה אחרת ואפילו עצם צבעה הירוק תורם לרגיעה. דשא דורש מערכת השקיה מסודרת, כיסוח סדיר, אוורור, דילול, הדברת מזיקים ומניעת עשבים. ישנם זנים המתאימים לשטח אשר מקבל 5-8 שעות של שמש ישירה ביום ויש כאלה המיועדים למקומות מוצלים יותר. ישנם זנים "ותיקים" כמו "הקוקויה" - שמככב ברוב המדשאות בבארות יצחק – עשב אגרסיבי וחזק מאוד הקרוי על שם שבט אפריקאי, שם גם מקורו. ישנו ה"בופאלו" שהוא דשא איטי, וזן הקרוי דרבן שהוא מתאים לצל. בנוסף אפשר למצוא במשתלות ובגינות את הזנים "אל טורו" (השור) ואת ה"סופר אל טורו", ועוד אי אלו זנים אחרים.

כתבתי  שהדשא דורש מערכת השקיה  מסודרת  וכיסוח סדיר. אז למה הדשא של השכן ירוק יותר אם המדשאות שלנו מתוחזקות באותה השיטה?  למה יש לנו תחושה שהשכן מקבל יותר מים או יותר כיסוחים? הייתכן שהדשא גדל  מהר יותר והוא צפוף יותר אצל חברי?  אם הדשא שלי הוא ירוק, ואצל השכן שלי הוא עשב דליל ומכוער, לא חבל על המים שנשפכים אצלו כשנפתחות אצלי הממטרות?  ולו רק בגלל השכנות  האקראית שלנו  בזמן תכנון ורישות ההשקיה שחיבר אותנו לאותה "פתיחת מים"?  שאלות אלו ואחרות תמיד נשאלות.

כבר הזכרתי שהדשא דורש מערכת השקיה מסודרת, אך מה שחשוב לדעת  זה שאותה המערכת הטמונה  מתחת לקרקע, וקופצת  לפי פקודה להשקות את הדשא, לא יעילה באותה המידה  בכל  סוגי האדמה.

אדמה חולית שהרכבה העיקרי גרגרי קוורץ, היא בעלת תכונות ניקוז טובות......טובות מדי !! מהר מאוד המים מחלחלים לתהום ואין זכר למנת המים שהיא קיבלה. הצמחייה שבה עלולה להתייבש אם לא חוזרים על פעולת ההשקיה.

לעומתה אדמת החמרה היא קרקע חולית אדומה. היא קלה ומאווררת, ולה פוריות נמוכה ביותר, בניגוד למה שחושבים רוב האנשים, אבל ניתנת לשיפור בעזרת זבל אורגני והקפדה על משטרי השקיה ודישון נאותים.

לכן מגדלים בה גידולים.

מניתי רק שני סוגי קרקע שאינם דומים כלל  בספיחתם של מי ההשקיה ובכושר הניקוז שלהם. לאדמה החולית יש צורך להוסיף מנת מים לתגבור כדי למנוע התייבשות הצמחייה, באותו הזמן שאדמה כבדה הסופגת את המים כמו ספוג יכולה להמשיך להזין ולפנק את הגידולים שבה.

עכשיו אפשר להבין שאם אין "שוויון " במספר ההשקיות אצל השכן שלי, כנראה שיש שיקולים מקצועיים והחלטות, הקשורים לסוג הקרקע, אופי ניקוז המים או סתם למצב הדשא / אין דשא של השכן היקר בעקבות תנאי מזג האוויר, עבודות בניין או שאר עבודות תשתית.

ענף הנוי ממשיך להשקות כל מדשאה לגופה. למדשאה "ירוקה" שצמיחתה נמרצת מדיי תופחת מנת המים. מנגד, דשאים חלשים יותר, יטופלו בהתאם לצרכיהם בקיץ הלוהט שפוקד אותנו, כי כולנו רוצים לראות את הירוק בעיניים.

רוברט ריידר

 

 

חידושים בעולם האנרגיה 

לאחרונה הסתיים שלב נוסף במעבר להתייעלות ולחיסכון במשק האנרגיה שלנו.

כזכור, לפני כמה שנים הוחלפו מכונות הייבוש שהופעלו באמצעות קיטור, לכאלה המופעלות בגז.

החלפה זו חסכה לנו בכל שנה קניית כ-30 טון גז שערכם הכספים נכון להיום הוא כ-150,000 ₪.

בשלב הנוכחי המכבסה התנתקה ממכון הקיטור ועברה לחימום המים לכביסה באמצעות תנור הסקה בגז.

התנור עובד בהספק של כ-100000 קק"ל (קילו קלוריות) ומחמם כמות של 400 ליטר מים לטמפרטורה של  º80 והם נאגרים בשני דודים.

בשיטה זו טמון חיסכון רב. כדי ליצור קיטור יש לחמם את המים לטמפרטורה של º120 - º180, דבר המצריך השקעת אנרגיה רבה יותר מזו המופקת בשיטת תנור ההסקה.

ההשקעה הכספית בכל המערכת החדשה מסתכמת בכ-60,000 ₪ שתוקצבו בתכנית ההשקעות.

בצוות התכנון היו שותפים: גבי נאור, לני בן-שמול, עירית פורשר והח"מ.

                                                                                                       שבת שלום,

דוד פורת

 

 

         אסיפת חברים

תתקיים בע"ה ביום ראשון  הקרוב, י"א בתמוז תשע"ב,  1 ביולי

בשעה 21.00 בבית צוותא

אישור תקנון קרן המילואים ואישור תיקון תקנון הקיבוץ דורשים נוכחות של לפחות שני שלישים מחברי הקיבוץ באסיפה ורוב של שלושה רבעים מתוך המצביעים.

מכיוון שלא הייתה נוכחות כזו באסיפה שהתקיימה לפני שבועיים (17 ביוני)  אנו נדון בנושא באסיפה נדחית, ובאסיפה זו נוכל לקיים הצבעה בכל מספר נוכחים.

 

סדר היום

1.     אישור תקנון קרן מילואים

2.     תיקון תקנון הקיבוץ בעניין קרן מילואים

3.     בחירת אביגיל צוויג לרכזת ועדת השתלמות

 

אם לא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות, תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.

נשיאות האסיפה

 

 

 

שלום לכולם,

 

"תיקון עולם"

ערב שבת קרח השיקה "מדרשת תורה ועבודה" עלון אינטרנטי חדש, המיועד לנוער, לצעירים ולמדריכים. התגובה הראשונה שהגיעה לידינו הייתה קצרה, מדרבנת ומחממת את הלב:

 "WOW !!!! אני מאחל לכם הצלחה רבה ושתמשיכו להוציא את העלון כל שבוע."

בעלון שכותרתו "תיקון עולם", ישנם קטעים קצרים המאירים מפרשת השבוע לחיי היומיום, ובצידם מערכי פעולה למדריכי בנ"ע ותנועות נוער. יישר כוחם של אנשי המדרשה, המחדשים ומתחדשים כל הזמן!

את העלון ניתן למצוא בפייסבוק ובאתר הקיבוץ הדתי!

 

ביקור ראשי איגוד התעשייה הקיבוצית

יונתן בשיא (מעלה גלבוע), בתפקידו כיו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, עמד בראש משלחת של ראשי האיגוד שביקרה בשניים ממפעלינו ב"עמק המעיינות". הסיור נפתח ב"טיב", בדברי הסבר של עקיבא פולק (טירת צבי) מנהל המפעל, תוך גילוי התעניינות מיוחדת של האורחים במערכת היחסים שבין הקיבוץ לשותף הגדול: תנובה.  בירידה לרצפת הייצור הועלו שאלות של כוח-אדם, בקרת איכות, אנרגיה ועוד.

המעבר מהמפעל בטירת צבי ל"פלציב" שבעין הנצי"ב המחיש את פניה המגוונים של התעשייה. מאיר לנגר (עין הנצי"ב), מנכ"ל "פלציב", הציג נתונים מרשימים של ארבעת אתרי הייצור ברחבי העולם: בארה"ב, ברומניה, בקנדה ובישראל. הסיור באולמות הייצור המחיש את אופיו של המוצר: בעל נפח גדול, המצריך שטחי אחסון גדולים. האורחים לא עזבו את העמק לפני שערכו סיור באתרי גבורה ומורשת בהדרכתו של יונתן.

 

פורום מזכירים תשע"ב הסתיים

פורום המזכירים התכנס בבית המלון שבקיבוץ לביא, וחתם שנה נוספת של פעילות. לאחר סיור בטיילת הוורדים, בהדרכת זהבה מועלם מזכירת הקיבוץ, שמע הפורום סקירה מקיפה מכמה מזכירים כיצד התפתחו נושאים שעלו במהלך השנה. המזכירים סיכמו בחיוב את הלמידה המשותפת לאורך כל השנה, לצד הערות והארות בונות, הקדישו דברי פרידה לאפרת פולק, המסיימת ארבע שנים מבורכות כמזכירת קיבוץ טירת צבי, ולדני הרץ, המסיים בפעם השנייה ארבע שנים כמזכיר בקבוצת יבנה. בהמשך נאמרו דברי פרידה וברכה רבים ומרגשים ליהושע מוזט (שדה אליהו), אשר הוביל את הפורום בשנים האחרונות כרכז אגף החברה בתנועה .

כל המזכירים ציינו את החיוניות, את החשיבות והייחודיות של הפורום, שממשיך להשתבח עם הזמן.

הפורום יוצא ל"פגרה", ויתחדש בעז"ה בחודש אלול בהנהגתו של אמיתי פורת (כפר עציון), רכז אגף החברה הנכנס, ותמי כץ-לס, המנחה המקצועית של הפורום שנה שלישית ברציפות.

תודה ללביא ולמלון על האירוח הנהדר!

 

פירות שביעית

מיודענו ראובן קמפניינו, בן קבוצת יבנה הגר בירושלים, הוציא לאור ספר נוסף על התלמוד הירושלמי, והפעם על מסכת שביעית. כמו בספר הראשון בסדרה, "לקט מפאה", גם ב"פירות שביעית" הקפיד ראובן שהספר יֵצֵא בהוצאת הקיבוץ הדתי, וזאת מתוך חיבור עמוק של המחבר אל בית גידולו, אל ערכי תורה ועבודה, ואל תלמודה של ארץ ישראל. אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון, הקדים לספר מילים אחדות הנפתחות בזו הלשון: "רחש טוב לבו של ר' ראובן קמפניינו, בר אוריין ובר אבהן, לצלול בהתמדה לים התלמוד הירושלמי תוך עיון מעמיק בו, ולדלות מעושרו פנינים שיש בהן בנותן טעם". עותק אחד מהספר העברנו לספרייה התורנית של כל קיבוץ וקיבוץ, ועותקים נוספים אפשר להשיג במשרדי הקבה"ד.

 

בני דרום הצטרף כ'עמית'

באספת החברים של בני דרום אושרה לשמחתנו הצעת מזכירות המושב השיתופי והנהלת הקהילה להצטרף כ'עמית' לתנועת הקיבוץ הדתי. למעלה מארבע שנים מוגדר היישוב כ'מועמד' להצטרפות לתנועה, ועתה נתקבלה ההחלטה ברוב גדול. בהזדמנות קרובה נמצא את הדרך לציין את הדבר באירוע חגיגי.

 

הוצאת ספר תורה לפעילות קיץ

ע"פ בקשת מחלקת הנוער והצעירים בתנועה, פירסם הרב אורי סמט, רב הקיבוץ מגדל עוז, פסק הלכה מבואר ומואר בכל הקשור להוצאת ספר תורה לצורך קריאה בו במהלך טיולים, בסמינרים, בקייטנות, בשבתונים וכד'. פסק ההלכה נכתב כסיכום לדיון שערכו רבני הקבה"ד במטרה להגיע לנוהג אחיד שעל פיו נפעל בפעילות החינוכית המשותפת לבני קיבוצים שונים. במסמך מוגדרים המקרים שבהם מותר – ואף ראוי – להוציא ספר תורה מבית הכנסת לשטח, ומובאות בו דרישות הלכתיות ועצות פרקטיות לשמירה על כבודו של ספר התורה ועל שלומו ושלמותו בתנאי הנסיעה והשהייה בשטח. אפשר לקבלו במשרדי הקבה"ד.

 

מגרעין למכינה

על הדשא הנפלא בקיבוץ עלומים נערכה מסיבת סיום ל"גרעין יונתן". לאחר "שבת גרעין" פנימית, הוזמנו ההורים הביולוגים והמאמצים לשמוע ולומר דברי תודה וברכה, ולציין את התגשמותו של החלום. בשבועיים האחרונים אישרו משרדי החינוך והביטחון את מעבר התוכנית מ"גרעין" ל"מכינה", שתהא מבוססת על תוכנית ייחודית המשלבת תורה, עבודה וגמילות חסדים. יישר כוח גדול לרב דוד בן-זזון (עין צורים) ולאמיתי פורת (כפר עציון), שעמדו בראש התוכנית ובנו יש מאין, ולקיבוץ עלומים – מזכיריו וחבריו – שאורח חייהם והסתכלותם הערכית יצרו את הבסיס לתוכנית.

 

 

ברכה מיוחדת לסגן ע. מקיבוץ ע. שסיים השבוע קורס טיס, ועל חזהו כנפיים מוזהבות. השמיים הם הגבול!

 

                   שבת שלום

                                               נחמיה רפל

 וחברי המזכירות הפעילה

 

 

תערוכת "התחדשות"- חטיבה תשע"ב 

בקרוב תוצג בחדר האוכל תערוכת תמונות אשר אנו, ילדי החטיבה, צילמנו ועיצבנו במו ידינו.

את סדנת הצילום, בהדרכתם של יוסי שניאור ודורית, התחלנו עוד בפסח. הכרנו מושגים בסיסיים בצילום ויצאנו לצלם. הסתובבנו ברחבי הקיבוץ וצילמנו כמעט כל דבר שזז. חיפשנו "התחדשות" ברפת, בחדר האוכל, בשדות, בחצרות...

על כל תמונה קיבלנו את הערכתה של דורית, צילמנו שוב, וכך התקדמנו הלאה.

לאחר מכן כל אחד נפגש עם דורית בביתה, עברנו יחד על התמונות, ניתחנו אותן, ובחרנו את הטובות ביותר (החמישייה הפותחת!). כשבחרנו את התמונה הטובה ביותר עברנו לשלב פיתוח התמונות.

פיתחנו את התמונה הנבחרת עם ההשתקפות שלה ואח"כ בזהירות רבה הדבקנו את התמונות היפות ויצאה לנו יצירה חדשה, מפתיעה, אחרת ומיוחדת שאי אפשר לדמיין.

במהלך הסדנא נפגשנו עם מושגים שונים כגון:

תאורה, צבעוניות, חדות, טקסטורה - מרקם , פליפ- השתקפות, קומפוזיציה - מיקום במרחב, ועוד מושגים שונים...

שמחנו לגלות שאם רק פותחים את העיניים ומתבוננים סביב, הסביבה הקרובה שלנו מלאה בדברים יפהפיים!

הצלחנו לסקרן אתכם?

הציבור מוזמן להתרשם מהיצירות המרהיבות שייתלו בחדר האוכל, החל מיום שלישי אחה"צ.

תודה רבה למדריכת החטיבה דורית על הליווי בתהליך היצירה.

נשמח לתגובותיכם,

ילדי החטיבה, דורית וש"י. 

תודה  

לבית בארות יצחק תודה מקרב לב, על הסיוע, הן מבחינה טכנית, ברכבים ובנהגים 

והן במילה טובה, בהצעות לעזרה, בליווי ובתמיכה, שעזרו לנו מאד בתקופה האחרונה לחיי אבינו היקר. חשנו זאת בייחוד בימי השבעה, בהם לא נעזבנו לרגע.

נטעתם בנו הרגשת בית חם ואוהב, עטפתם אותנו בחום, פינקתם אותנו מבוקר עד ערב.   

על כל זאת אנו אסירי תודה, רוב ברכות ולהתראות בשמחות.

       רותי, עמיר, נטע, טל, תומר, קרן, ברק, אור ומשפחותיהם

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון:  שולי גל – כדאי להביא משקפיים

אחות תורנית:  שלי ספיר – פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

בשעה טובה

ברכות חמות למועמדים ולחברים החדשים שהתקבלו השבוע לקבוצתנו בהצבעה שהתקיימה בקלפי:

חברים:    סרינה אנגלנדר, רעות ואביעד שטרן

מועמדים: אלישבע והוד בואר, שולמית ואופיר גריידי, רחל ורפי צור, טובה ומשה שי"ק.

                                    מאחלים לכם המשך התערות טובה ונעימה בקרבנו.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

עוד יישמע בהרי יהודה

משפחות פרץ ופורת מזמינות את כל הציבור לקידושא רבא בבית שפירא

אחרי תפילת מוסף של שבת – בשמחה ובששון

לכבוד החתן והכלה: ג'קי וקלאודיה פרץ, והחתן המיועד: מיכאל פורת

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

עוד יישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה

לחברים שלום,

בע"ה ביום שני הקרוב י"ב בתמוז, 2 ביולי, נלווה את בננו מיכאל לחופה עם בח"ל חגית.

נשמח לראות כל אחד ואחת מכם בקבלת הפנים משעה 18.30, בחופה ב-19.15 (לפני השקיעה)

ובריקודי המצווה.

ג'ודי ודוד פורת

מבוקש

לפנימיית התיכון של הקיבוץ הדתי בקבוצת יבנה דרוש מדריך.

דרישות התפקיד:  יכולת הנהגה וארגון;

                                       הדרכת השכבות הבוגרות של בית הספר;

              נשוי בתחילת דרכו;

שכר הולם למתאימים.  לפרטים אפשר ליצור קשר עם אוריאל אסולין 050-6998604

שרה עברון – מנהלת בית הספר

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

נסיעה זהירה ובטוחה

לנדב-רפאל פורשר שעבר בהצלחה את מבחן הנהיגה וזכה ברישיון נהיגה.  סע לשלום !

 

 

AtarimTR