ידיעון 2786 פר' ואתחנן

בס"ד ט"ו מנחם-אב תשע"ב

פרשת ואתחנן - נחמו 

19.15

הדלקת נרות

08.30

תפילת שחרית

19.25

מנחה, קבלת שבת,

ערבית, דרשת הרב    

10.00

תפילת ילדים – בכיתת האולפן

 

 

קידושא רבה לכבוד חתן בר-המצווה

 

 

11.30

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

20.45

סעודת שבת בחדר האוכל

12.00

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 21.45 – 23.45

נא להחזיר כלים עד 23.30

13.30

מנחה גדולה

17.00

שעור בדף יומי

17.30

נשים אומרות תהילים – בבית סעדון

18.00

שעור לנשים - שיר השירים - במועדון

18.00

מ נ ח ה

20.15

ערבית, הבדלה,

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית א, ג, ד, ו              06.00

שחרית ב,  ה                   05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           18.30

רבע לערבית                    19.45

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.30

  כיתות א-ג   מילכה פורשר

  כיתות ד-ו    ענבל ישראלי

לוח השבוע

יום ראשון

19.00

שיעור: גדולי המחשבה הישראלית

חדר עיון

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

09.00

מפגש בוקר לבגירים

מועדון לחבר

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום חמישי

19.00

שיעור: ניצוצות מהדף היומי

מועדון לחבר

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

  

ק ר א ת ?                                            מ ח ז ר ת  !

"לתת את הנשמה ואת הלב....."

מדי יום ביומו מתייצבת בנאמנות חברתנו לאה ריידר במקום עבודתה בשהם – תעסוקון לאנשים בעלי צרכים מיוחדים.

לכבוד סיום השנה, קבוצה המונה 18 חבר'ה מהמפעל השיקומי הופיעה בהצגה בשם "גן החלומות".

נושא ההצגה כשמו כן הוא – חלומות.  במהלך המפגשים שהיו לקראת ההצגה הביאו המשתתפים עימם יותר ויותר חוויות אישיות, פחדים, לבטים ובין השאר גם חלומות שהם רוצים להגשים. כל משתתף הביא את חלומו ויצר דמות, ויחד עם הבמאית רקמו הצגה מקורית כדי לומר שאם מאמינים חלומות לפעמים מתגשמים.

לשבת באולם ולצפות באנשים מופלאים אלו זו חוויה שקשה לתאר. לפניך אנשים מכל הסוגים, חלקם ניידים וחלקם בכיסאות גלגלים והכול מתנהל בסדר, בפרגון, בעזרה הדדית, בצחוקים, בהקשבה אחד לשני, ובמבטי הערצה הנשלחים לעבר לאה שלנו שישבה ושימשה כ"לוחשת".

ללאה וכל שותפיה יישר כוח גדול. אנו מלאי הערצה אליכם.

                                                נועם, סיגי, משי ועטרה גרינבכגר

מה בגיליון?

·         הדרן עלך התלמוד הבבלי – הרב ירון   

·         מחשבות – יששכר ברמן

·         פעילול תשע"ב חוצה ישראל – רחל צור והצוות

·         לקראת אספת חברים – הנשיאות

·         לפעמים חלומות מתגשמים – שולמית ואלי ברמן

·         מפגש חיילים – ועדת צעירים

·         ריאיון (עם) אישי – שולי ואהרן גל

·         "לשכנו תדרשו" – יצחק שניאור

·         חדש על המדף – אילנה לרמן

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 123

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

     נר זיכרון !

     אסתר פלדהיים ז"ל – ט"ז מנחם-אב תשנ"ט

הדרן עלך התלמוד הבבלי

השבוע זכינו לסיים, ביחד עם כל עם ישראל, את התלמוד הבבלי. אמנם הקבוצה שלנו הצטרפה ללימוד כשלושה חודשים לאחר שהתחיל הסבב הקודם, ולכן את החגיגה הגדולה של סיום הש"ס נעשה בעז"ה בסוף מסכת שבת, אבל אני – באופן אישי – זכיתי לסיים השבוע את כל הש"ס.

קשה לתאר את ההתרגשות של סיום כל התלמוד הבבלי. אנשים שהצליחו לרוץ מרתון מתארים הרגשה עילאית בהגיעם לקו הסיום. הידיעה שכח הרצון שלך עמד במשימה שדורשת המון אנרגיה, מעניקה תחושת אושר גדולה. אבל השמחה עם סיום הש"ס אינה רק על כוח הרצון וההתמדה, אלא על הידיעה שהקפת את כל התלמוד הבבלי – אבן היסוד של ההלכה וההשקפה היהודית לדורותיה.

אתמול, יום חמישי, חגגנו את סיום הש"ס עם לומדי הדף היומי מכל הקיבוץ הדתי. מהקבוצה שלנו נכחו ארבעה: הרב משה הרשקוביץ (מגיד השיעור בימות השבוע), אוריאל וגיל אמיר, ואני.

בחלק הראשון היינו בבית הרב קוק ושמענו את הרב יוחנן פריד והרב אריה שטרן שדיברו על מפעלו החשוב של הרב קוק זצ"ל: הלכה ברורה ובירור הלכה. הרב רצה שכל מי שלומד גמרא ידע איך הסוגיה שהוא לומד השתלשלה עד להלכה בימינו. לכן הוא טרח להדפיס גמרא שבתחתית כל דף יהיו ציטוטים של השולחן ערוך והרמב"ם הרלוונטיים. לחיבור הזה קרא הרב "הלכה ברורה", והוא עצמו הספיק לכתוב את החיבור על כל הש"ס. בנוסף על כך רצה הרב לכתוב חיבור מקיף שיודפס בסוף הגמרא, ובו יובאו כל הדיונים בפוסקים המאוחרים יותר בקשר לסוגיה הנלמדת. חלק זה, שנקרא 'בירור הלכה' לא הספיק לצאת לאור בחיי הרב, והכרך הראשון (על מסכת ביצה) יצא חמש שנים לאחר מותו. עד היום עובדים תלמידי חכמים על המשך הפרויקט הזה, ובינתיים יצאו לאור שלוש עשרה מסכתות.

בחלק השני של היום עברנו לבניין 'היכל שלמה', שם שמענו שיעורים מפי הרב ד"ר יהודה ברנדס, אחריו אני דיברתי כנציג מגידי השיעורים, ואחריי אחד הלומדים, אברהם ברניגר מבית רימון. לאחר מכן סעדנו סעודת מצווה, והמשכנו לטקס של הציונות הדתית.

הטקס, שהתקיים בבנייני האומה, היה מרשים ביותר. האולם הגדול (שמכיל 3,000 איש) היה מלא מפה לפה, וכל הכרטיסים (שניתנו בחינם) אזלו עוד לפני האירוע. האירוע התחיל בשני שיעורים – בהלכה ובאגדה – והיה אפשר לבחור מתוך מגוון גדול, ולאחריהם הטקס המרכזי, ובו נכחו רבנים ואישי ציבור רבים מכל גווני הציבור הדתי-לאומי.

לטעמי, אחד החלקים המרגשים בטקס היה כאשר הוענקו תעודות לשבעה בחורים – הצעיר שבהם עולה לכתה י"ב והמבוגר שבהם לוחם ב'גבעתי' – אשר זכו לסיים את הש"ס.

אני שב וקורא לכולם: "טעמו וראו כי טוב ה'". אתמול התחלנו את מסכת ברכות. השיעור פתוח לכל הגילאים ולכל הרמות. שוה לנסות. את השמחה הגדולה שבסיום כל מסכת, ובודאי בסיומו של כל התלמוד הבבלי – תרגישו בעצמכם.

הרב ירון

מחשבות על:

ההצעה לבחירת מזכירות חדשה

                                                  ההצעה לבנות 24 יחידות בנייה

ההצעה למזכירות חדשה

באסיפה הקרובה נתבקש לאשר את בחירת המזכירות החדשה. כל התחלה חדשה היא צומת לבחינה לאחור, מעין סיכום תקופה שהייתה. גם בחירת מזכירות חדשה מצדיקה מבט כזה לפני שבוחרים אותה.

השאלות שראוי שנשאל הן: האם המטרות והיעדים שהוצבו לפני הציבור עם בחירת המזכירות הנוכחית הושגו במלואן, או אולי רק בחלקן, או אולי המטרות לא הושגו כלל?  יש לדון בנושאים הללו ולתת תשובות והסברים ראויים, מכיוון שבסופו של דבר אלו תשובות והסברים שאנו צריכים לתת לעצמנו.

הדבר השני אותו ראוי שנדע לפני בחירת המזכירות החדשה הוא מה "סדר היום" או היעדים שאותם רואים בעלי התפקידים המוצעים כעיסוקים המרכזיים לתקופת כהונתה של המזכירות הבאה. למבנה הארגוני של המזכירות או לחלוקה הפנימית של גזרות האחריות יש חשיבות משנית.

אני מבקש להעלות שלושה נושאים שלדעתי חייבים להעלות לדיון טרם בחירת המזכירות הבאה, ולאורם לבחון האם ההרכב המוצע יהיה בעל יכולת או רצון להתמודד איתם, ועל ההשלכות המעשיות הנובעות מהם.

1.      האם מקורות הפרנסה הנוכחיים של בארות יצחק מבטיחים לנו קיום עתידי מכובד?

הסבר:  במשך השנים האחרונות כמעט שלא הגדלנו בפועל את מקורות הפרנסה שלנו. ייתכן אף לומר כי המקורות הצטמצמו ומצטמצמים. יש לעובדה זו השלכות על כל תחומי החיים, כולל יכולת קליטה של משפחות חדשות (מכיוון שזוהי השקעה לכל דבר), יכולת השקעה בבינוי, בצריכה, עבודה, היערכות לביטחון כלכלי בתנאי שוק לא יציב, ועוד.

2.      דמוגרפיה.

הסבר:  לא סוד הוא כי האוכלוסייה בבארות יצחק מזדקנת. הדבר בא לידי ביטוי מספרי בחברות הילדים בהן מחזורים של 3 – 6  ילדים במחזור. במקביל לירידה במספר הילדים יש עלייה במספר הקלנועיות הנוסעות בשבילי הקיבוץ (עם או בלי מטפלות), צורך גובר בסיעוד, קושי גובר במציאת אנשים לפעילות השוטפת, יצירתיות פוחתת בכל התחומים והשפעות מוראליות.

3.      מצב חברתי-קיבוצי.

הסבר: המצב שאנו מצויים בו הוא כמעט שיתוק מהבחינה החברתית. כל ניסיון לעסוק בנושאים החברתיים-קיבוציים באופן אמיתי לא קיבל תמיכה מהמזכירות הנוכחית, לא מהמזכירות שקדמה לה, ואף לא מהמזכירות שקדמה לה. כלומר, אנו במצב בו לא נערכו דיונים חברתיים נוקבים במשך שנים רבות. ההנחה שאם לא מטפלים בנושא הוא ייפתר מעצמו או מה שהיה הוא שיהיה, לא הוכיחה את עצמה. נהפוך הוא, אי עיסוק בנושאים החברתיים-קיבוציים החמיר את הבעיות וגורם יותר נזקים מאשר יכול לגרום עיסוק בהם.

יותר ויותר חברים נמצאים מחוץ למעגל העשייה החברתית כתוצאה מ"התעייפות" או אולי מחוסר תקווה הנובעת מהתחושה כי אין עיסוק אמיתי בנושאים החברתיים-קיבוציים ואין מענה או רצון להתמודד מול המציאות המשתנה.

לסיכום: ברצוני להדגיש כי אל לנו לעשות לעצמנו חיים קלים ולחשוב שעם בחירת מזכירות חדשה ייפתרו הבעיות שהזכרתי.

אין להפוך את סדר הפעולות. תחילה יש לסמן את היעדים (אחרי דיון בהם) ולאחר מכן לבחור את בעלי התפקידים לאור התאמתם למימוש היעדים. ועדת המינויים חייבת להמתין עם הצעתה עד לאחר הדיונים ולאור התוצאות של הדיונים לבחון האם הצוות המוצע עדיין רלוונטי.

אם לא יתקיים התהליך המוצע לא אוכל להצביע בעד ההצעה השמית למזכירות הבאה.

 

שינוי החלטה בנושא הבנייה

נדהמתי לשמוע על היוזמה של צוות שיכון לשנות את ההחלטות הקודמות ועל הצעתו לבנות במהלך אחד 24 יחידות חדשות במקום 10 היחידות של התכנית המקורית.

בתכנית הקודמת שהציעה ביצוע בשלבים, תכנית שאושרה באסיפה, באה לידי ביטוי הזהירות הנדרשת בהשקעה גדולה כזו (על ידי פריסת ההשקעה) והבנה שאין לנו יכולת לחזות את כל תהפוכות הכלכלה ומשמעותן עבורנו לאורך זמן. דבר נוסף שהתכנית לקחה בחשבון היה ותק החברים שיבוא לידי ביטוי בסדר ובתור להרחבת הדירות.

היבט נוסף שברצוני להעלות, והוא מתאים אך ורק לתכנית המדורגת שהתקבלה, הוא האפשרות שלאחר סיום שלב הבנייה של 10 היחידות החדשות אפשר יהיה לבחון הצעה של "פינוי-בינוי" של בתי מגורים ישנים שנבנו לפני 60 שנה במרכז הקיבוץ. אנו מתרחקים עם הבינוי ממרכז המחנה במקום להפוך אותו במשך הזמן לאזור מועדף עם אפשרות של בניית יותר יחידות דיור מהמצב הקיים היום. (למשל בשורת הבתים של אורי רזניק ועד בית שלמה הלוי).

בכל מקרה, ההצעה החדשה של בניית 24 דירות נוגדת את מה שהוחלט והוסכם ואינה יכולה להתקבל ללא "נוהל שינוי החלטה" באסיפה בהתאם לתקנון.

אהיה קשוב להסברים, אך אתנגד לתכנית.

יששכר ברמן

לגיל-עד שניאור בר-המצווה

להורים דקלה ויצחק שניאור

לסבתא וסבא זהבה ויעקב שניאור

ולכל השבט

מזל – טוב

                                  ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר

פעילול תשע"ב – חוצה ישראל 

בודאי שמתם לב שאי-שם, בין השיחים, בינות לאיקליפטוסים, מאחורי פארק הטרקטורים, ישנה התרחשות מיוחדת. קולות של ילדים הקמים מידי בוקר ומגיעים עם חיוך. קולות ילדים צוחקים, המבלים ימים שלמים בלמידה, במשחק וביצירה, בטיול ובהנאה גדולה.

זה הוא הפעילול שהתעורר לחיים לפני חודש וקצת. ומאז הוא לא מפסיק להפתיע.

הוא הביא עימו את מיטב המדריכים, שדואגים, מתעניינים, מטפלים ומעשירים את הילדים. וכמובן, לא מתעצל ותמיד מגוון בפעילויות מפתיעות ומהנות, והכול ברוח המפה והארץ – פעילול חוצה ישראל.

הפעילול מפגיש מידי שבוע את הילדים עם חברי משק מוכשרים שחושפים אותם למיומנויות שונות בחוגים המגוונים. יוסי שניאור פקח לילדים את העיניים בחוג צילום; הרב ירון למד עם הילדים וחשף אותם לעולמות נפלאים מידי שבוע; עם נעמי הפיקו הילדים הצגה נהדרת בחוג תיאטרון; אסתר ושולמית, ביד אומן, בנו עם ילדים "סלון" לתפארת מחומרים טבעיים, ויחד בישלו עם הילדים מעדני-מעדנים בבישולי שדה; אימוני כדורסל, יצירות מחומרים ממוחזרים, יצירת אדנית עם פרחים יפהפיים – הם רק טעימה קטנה מהנעשה בחוגים.

בשבוע הראשון, שבו עסקנו בנושא מים, למדנו על הים והחופים במדינת ישראל, הרכבנו מצפן, ערכנו ניסויים מיוחדים הקשורים במים עם אסתר ועקיבא מ'טכנוקט' וטיילנו בשביל המעיינות שבהרי ירושלים.

בשבוע השני הכרנו קצת את החורש הארץ-ישראלי, את סוגי העצים השונים בארץ ובקיבוץ, למדנו קצת על הסוואה ואפילו הסתווינו בעצמנו ושרדנו משימות שטח אמיתיות ב"הישרדות הקיבוץ". בסדנת טיסנאות, בנינו טיסנים יפהפיים והטסנו אותם אל-על. את השבוע קינחנו בטיול בחורש הכרמל, בנחל השופט, שם קפצנו למים והלכנו הלוך ושוב לאורך הנחל.

בשבוע השלישי הכרנו את המגוון המיוחד שבעם ישראל שהגיע מכל קצוות תבל. בתימן למדנו לקרוא הפוך, ממש כמו בתלמוד תורה עם המורי, ואפינו כעכים תימנים. בטוניס חגגנו בטקס חינה מסורתי וטיגנו ספינג'ים מתוקים. בפולין גלגלנו קניידלך טעימים שזללנו עם המרק בארוחת הצהריים. נחשפנו למגוון העשיר של הקהילה היהודית בארץ ולמיוחדות שלה.

התגלגלנו בין עדות ומדינות בפעילות גלגיליות אדירה, רכבנו על קורקינטים ועל רולרבליידס, והחלקנו על רמפות.

בשיא החום סגרנו את השבוע בהקרנה חגיגית באולמות הממוזגים בסינמה-סיטי. היה מרענן!

בשבוע הרביעי, הכרנו ערים גדולות ועסקנו בתעשייה בארץ. הקמנו את "מרכז מסחרי פעילול" בו אפינו, בישלנו, יצרנו ובסוף גם מכרנו. הפעלנו שוק "קח-תן" ובכך גם מחזרנו משחקים שאינם בשימוש.

השכמנו קום וביקרנו ב'מבוך האקולוגי' בבית עובד. חזרנו עייפים ומרוצים.

את השבוע סגרנו עם פרידה מילדי החוץ בטיול חגיגי בירושלים. ראינו לנכון לסיים בתשעת הימים דווקא בירושלים, בעיר העתיקה. לסייר בסמטאות, לרדת לקרדו ולגעת באבני הכותל. את חציו הראשון של הפעילול חתמנו בטקס רב רושם בנוכחות המדריכים והילדים אל מול הכותל המערבי.

בשבוע שחלף נהנינו מהתוספת החדשה לפעילול – קייטנת הנכדים. איתם רכבנו על אופניים לחוות הסוסים בבני עטרות לפעילות רכיבה מהנה, שיחקנו במשחק משימות אתגרי בניצוחם של ילדי החטיבה ואיתם נסענו לים להתרענן קצת מהחום הכבד.   היה נפלא להכיר חברים חדשים!

כמובן שבין לבין, הפעילול נותן לילדים את הבחירה לנוח על הערסלים ולטעום מהפינות השונות: בנייה בנגרייה, יצירה ומלאכה, משחקי פינג פונג, קריאה שקטה ורגועה בפינת הספרייה, משחק בארגז החול...

ואיך לא? להתרחץ בכיף בבריכת הקיבוץ!

הפעילול לא מתעייף, מחדש לילדים ומרענן אותם, מלמד ומעשיר, וחשוב מכל - אוהב ומחבק.

לפנינו עוד פעילויות רבות וטובות:  קייטנה, הפיכה של הלילה והיום, טיולים והפתעות.

או אז יירדם הפעילול, יאגור כוחות, ימלא את מלאי הרעיונות ויתעורר בעוד שנה, בשקט בשקט בין השיחים, מאחורי פארק הטרקטורים, בינות לשיחים ולאקליפטוסים...

רחל צור וצוות המדריכים

לסבתא רבתה שרה הלוי

לסבתא וסבא פנינה ושלמה הלוי

שפע ברכות

בהולדת הנינה-הנכדה ניר

בת למאיה וגיא הלוי באפק

תזכו לרוות ממנה רוב נחת ושמחה

אסיפת חברים

תתקיים בע"ה ביום חמישי כ"א באב תשע"ב, 9 באוגוסט

                 בשעה 21:00 בחדר האוכל

על סדר היום:

הצעה לשינוי סדר הבנייה- דיון והצבעה

אם לא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות,

תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה

והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.

נשיאות האסיפה

לפעמים חלומות מתגשמים

כאשר קבלנו מלאה ריידר את ההזמנה להצגה המקורית "גן החלומות"

בביצוע קבוצת התיאטרון של המפעל התעסוקתי שבחבל מודיעין,

לא שיערנו את עוצמת החוויה שנעבור.

ההצגה התקיימה במרכז לאמנויות הבמה בשוהם, בהשתתפות

האנשים העובדים במפעל.

נורית אלעזר עבדה במשך 8 חודשים עם השחקנים שכולם סובלים

מקשיים ומבעיות הקשות, וביחד איתם כתבה את המחזה וביימה אותו.

המחזה עוסק בחלומותיהם של בעלי הצרכים המיוחדים, שאותם הם

מעלים בכאב ובייסורים על הבמה.

חברתנו  לאה ריידר, שעובדת עם האנשים במפעל, ראויה ליישר כוח

ענקי על עבודת הקודש שהיא עושה שם יום יום, ועל מעורבותה

בהצגה (במשך כל ההצגה לחשה-קראה את הטקסט כדי לסייע

לשחקנים לבטא אותו.

היה זה ערב של ניצחון הרוח על כבלי הגוף והנפש, ניצחון שמוכיח

שוב שהשמיים הם הגבול אם נעניק את הסולם להגיע לרקיע.

שמעון סוסן, ראש המועצה שבירך את השחקנים ואת הצוות בסוף

הערב, בישר להם ולקהל הרב שמילא את האולם, כי בקרוב ייבנה

מפעל גדול בסמוך לבנין המועצה.

שמעון מוכיח שוב ושוב את גישתו ההומאנית שמבינה כי עוצמת

השרשרת תלויה בחוזקן של החוליות החלשות שבה.

גאים על הזכות שנפלה בחלקנו.

                                שולמית ואלי ברמן

ראיון (עם) אישי

שולי:  שמעתי שבשבוע שמצביעים עליך כן או לא לניהול הקהילה, אתה בורח לחו"ל...

אהרון:  נכון שאני נוסע לחו"ל, אבל לא כבריחה אלא מצטרף לחנוך לטארק איתו בג'ונגלים של דרום אמריקה.

שולי: אפשר לקבל הסבר קצת יותר מפורט? ומה עם האפרוחים שרק הגיעו השבוע?      

      ומה עם המחשבים?

אהרון:  אז ככה, לפני כשלושה שבועות וחצי קיבלתי דואר אלקטרוני (מייל) שנראה כמו דואר זבל:

הבנים והבנות שלכם נסעו לגלות עולם?

לטארק בדרום אמריקה?

לחפש את עצמם בהודו?

להתנדב באפריקה?

מקנאים? מתגעגעים? דואגים?  חושבים לחבור אליהם לזמן מה?

אנחנו מחפשים אתכם לפרויקט דוקומנטרי מרתק.

עניתי להם (חצי בצחוק): יש לי בן בדרום אמריקה, בת וחתן בהודו ועוד מעט עוד בת וחתן ונכדה גם בהודו, תבחרו!

מיד יצרו איתי קשר טלפוני וקבענו להיפגש. הדברים התגלגלו, ומה שיצא בסוף: אני מתוכנן לנסוע השבוע לפרו לפגוש את חנוך בחסות ובהפקה של YES-DOCU והוא מתכנן לי יחד עם המפיק חוויה משותפת של כמעט שבועיים. רק מהחיסונים שקיבלתי יכולתי להבין שאנחנו עתידים להיות באזורים של הג'ונגלים, אבל מעבר לזה אין לי מושג מה הולך להיות. את שאר החוויות אוכל לספר רק כשאחזור בע"ה בשלום...

הצילומים שלהם מתמקדים בתקשורת בין אב ובנו המטיילים יחד בחו"ל ועל האינטראקציה ביניהם.

אמנם זה נוגע בנקודות בעבר שלי, שהוא גורם משפיע ודומיננטי בחיי, אבל זה לא העיקר.

היו לי הרבה חרדות וחלומות בלילות, בעיקר חששות מפני החשיפה הרחבה שעלולה להיות. אני נוסע כי ראיתי בזה הזדמנות חד פעמית לעבור עם חנוך חוויה שאי אפשר לוותר לה.

ברור שבסופו של דבר עשרות שעות של צילומים יצטמצמו לאחר עריכה לכמה עשרות דקות של סרט, וחשוב לי לתת אמון באנשי צוות ההפקה שמדגישים חזור והדגש שהם מתרחקים ככל האפשר מסגנון של תכנית ריאליטי.  חנוך וגם אני, ובעצם כל המשפחה, נרגשים עד דמעות לקראת החוויות הצפויות לנו.

כל המסרים שלי מכוונים לטוב, ותקוותי ותפילתי שאצליח בע"ה להעביר אותם – בראש ובראשונה לחנוך, למסך ולכל מי שצופה.

צוות הצילום כבר ביקר אצלנו ומתכוונים להגיע שוב בשבוע הקרוב, יתכן שיצלמו בכמה מקומות ציבוריים – בלול, בחדר האוכל, הבית הכנסת ועוד.

ברצוני להודות מראש לשי ליבוביץ שהביע נכונות להחליף אותי בכל מה שקשור למחשבים ולרשת ( בבקשה רק פניות דחופות !!!), ולהושע עם צוות הלול שיטפלו באפרוחים הצעירים שהגיעו רק השבוע.

בגלל החוזה שחתמתי עליו אני מנוע מלגלות יותר מידיי סודות - שבעצם רובם הם הפתעה גם בשבילי ...

אהרון גל בראיון עם שולי

עלייה להר הבית 

לכבוד בר המצווה של גיל-עד, עלינו השבוע להר הבית, קבוצת בנים בשנת בר המצווה עם אבותיהם, לקיים מה שנאמר "לשכנו תדרשו".

למדנו עם הרב ירון סידרת שיעורים בנושא העלייה להר הבית, ולאחר התלבטות החליט גם הרב לעלות עמנו.

דברנו על היבטים שונים, מה הבעיה ההלכתית בעלייה ואיך בכל זאת אפשר, מה מותר, למי ואיפה. ראינו מצגת על המקומות השונים בהר, גם אלה שהכניסה אליהם אסורה, שמענו מה המגבלות המוטלות על יהודים (בלבד) העולים להר ולמדנו את ההלכות הקשורות לעלייה.

ביום העלייה טבלנו במקווה ועלינו עם מדריך מ'מכון המקדש'.

ראשית, בדיקה ביטחונית, הוראות ואזהרות מהמשטרה, עלייה בגשר העץ הזמני והכניסה בשער המוגרבים. מלווים אותנו שוטר ישראלי ושומר מהוואקף המוסלמי. לא ברור אם להגנה עלינו או כדי שחס וחלילה לא נבצע משהו אסור, כמו לומר פרק תהילים או לשיר.

אז מה רואים בהר?

הרחבה הדרומית הסמוכה למסגד אל-אקצה מרוצפת כולה ובה מתפללים המוסלמים לכיוון מכה. באזורים אחרים רבה העזובה וההזנחה, המקום לא נראה מטופח ומקודש. בכלל, קשה להרגיש קדושה, אסור לנו להתפלל או לבצע איזה אקט פולחני.

אנו נעים מדרום לכיוון כותל המזרח, בשטח ישנם שרידי אבנים, עמודי שיש ועץ עתיקים ואנו עומדים במקום בו היה שער המזרח, שדרכו היה רואה הכהן העומד בתוך בית המקדש את שריפת הפרה האדומה בהר הזיתים. מצטלמים ומגיעים למתחם שער הרחמים. זהו מבנה מוזר, שקוע באדמה, לא ברור למה שימש.

ממשיכים לחלק הצפוני בו נמצאת המדראסה (מלשון מדרשה = בית הספר – ע.ש.) והרחבה היא מגרש המשחקים של ילדי בית הספר. כעת הילדים בחופשה.

בשטח ההר מסתובבים חופשי מוסלמים וכמה קבוצות תיירים, אבל לא ראינו יהודים נוספים, לבד מאחד שהצטרף לקבוצתנו.

מגיעים לכותל המערב ורואים כמה הוא ארוך יחסית לקטע המצומצם שמולו אנו רגילים להתפלל למטה. אנו מגיעים מצד מערב למקום הקרוב ביותר לקודש הקודשים, צילום קבוצתי אחרון ויציאה דרך שער השלשלת. רק כאן מותר לקרוע קריעה (למי שנוהג), לומר פסוקים ולשיר "יבנה המקדש".

אני חושב שבכל זאת עברנו חוויה יהודית דתית, מרגשת, מסקרנת ומיוחדת. אני ממליץ לכל אחד לבדוק עם עצמו מדוע הוא לא עולה להר הבית לפחות פעם אחת, ומי שקיבל חשק יוכל לקבל פרטים נוספים. תודה לרב ירון על השיעורים.

מעניין שלאחר שירדנו ועברנו בכותל בדרך לרכב, אמר אחד הילדים שעכשיו הכותל נראה פחות חשוב והוא לא מבין איך אנשים מתפללים פה כשממש מעבר נמצא המקום הקדוש ביותר...

                                    איקה שניאור

חדש על המדף

למבוגרים

כנגד כל האויבים – טום קלנסי.

הזאב האדם – ליסה מרקלנד, ספר מתח.

קומדיה בסולם מינורי – האנס קיילסון.

אלנה יודעת – קלאודיה פינרו, על הקשר בין אמהות לבנות, על התמודדות עם הזיקנה

                                        ומה שאנו יודעים ולא יודעים על חייהם של הקרובים לנו ביותר.

קללת דרעי – מרדכי גילת.

בית קיץ עם בריכה – הרמן קוך, דרמה על האינסטינקטים של אב, דילמות של רופא וצביעות מינית.

מאמר אסתר – על פי שיעוריה של אסתר שפרעם ז"ל.

רקוויאם רוסי – וילים ראין, ספר מתח.

הצד הסמוי של השמחה – שרה הלברסון.

מכירת חיסול – יו לורי, בסגנון קולח, שנון ומשעשע, נחשף לפנינו רומן ריגול ששוזר את יכולתו הקומית

                               של המחבר עם גיבור שהוא מחווה מודעת לג'יימס בונד ולז'אנר הסוכן החשאי.

אחות – רוזמונד לאפטון.

הטוב שבי – ניקולאס ספארקס.

מופלא ממני – אמונה אלון.

מאושרת בדרכה – אורלי קראוס-ויינר, סיפורה של אישה שבן זוגה צולל עם מטוסו למדבר.

מת מחר – פיטר ג'יימס, הספר החמישי בסדרת רב-פקד רוי גרייס.

לילדים ולנוער

שומרי ההיסטוריה: ראשית הסערה – דמיאן דיבן.

הכנפיים של הנלי - אשכר ארבליך-בריפמן, סיפור פנטסטי.

מבצע אחים – רונית לוינשטיין-מלץ, על אנשי המוסד והעולים מאתיופיה.

משימה עולמית 11: איסלנד – גלילה רון-פדר-עמית.

כשפים – אפרילין פייק,  ספר שני בסדרת ספרי הפיות, אחרי "כנפיים".

גלי פתגם לי – סמדר שיר.

אריק רקס ופיות הזעם – קאזה קינגסלי.

אבא, צמות – אסף הראל, לפעוטות.

מוות של דיו – קורנליה פונקה, ספר אחרון בטרילוגיה "לב של דיו".

בואי שבת – אברהם אוחיון, סיפורים מהמקורות מעובדים לגיל הרך.

סרטי DVD

מסביב לעולם בחמישים שנה – לילדים.

מלחמתו של צ'רלי ווילסון – עם ג'וליה רוברטס וטום הנקס.

מתים על החיים – קומדיה, עם ג'ק ניקולסון ומורגן פרימן.

סולט – ריגול, עם אנג'לינה ג'ולי                                                                             אילנה לרמן

שלום לכולם,

קיבוץ גלויות בשעת הסליחות

כבר חלפו שנים מאז התעורר צורך חזק אצל תלמידי ישיבות הקיבוץ הדתי בעין צורים ומעלה גלבוע לאמירת 'סליחות' של כולם ביחד, בנוסח המשלב מזרח ומערב, ספרד ואשכנז. רבני הישיבות שמחו על הרעיון וניגשו בהתלהבות לתת מענה לבקשה. היה זה תהליך למידה ויצירה לא פשוט: הדגשים והמנגינות שונים באופן מהותי. אצל הספרדים אלה סליחות של שמחה, של חזרה הביתה, של תיקון והתקרבות מחודשת, בעוד שהנוסח האשכנזי הוא יותר נוּגֶה, ויש בו עומק, כבדוּת והכאה על חטא. הרבנים ישבו על המדוכה, ריכזו את הטקסטים העיקריים מכל נוסח, שילבו מנגינות, ויצרו מהדורה ראשונה של סליחות משולבות. מניסיונם מספרים רבני הישיבה במעלה גלבוע כי בפעם הראשונה בה נפגשים המתפללים – אשכנזים וגם ספרדים – עם הנוסח המשולב, הם חשים קושי לומר אותו, אך מהפעם השנייה ואילך אמירת הסליחות מלֻווָה בהתלהבות, שירה חדשה, שמחה גדולה ותחושה נפלאה של יצירה משותפת. בנוסח המשולב של הסליחות קיים איזון בין המקורות, ויש בו אמירה משמעותית של חזרה הביתה לארץ ישראל, ויצירה המשלבת בין הגלויות. לאחרונה הוציאה ישיבת הקבה"ד במעלה גלבוע את הגרסה השלישית והמעודכנת של סידור הסליחות, והיא מציעה לַישובים המעוניינים לרכוש אותו, ללמוד אותו בעזרת אחד מרבני הישיבה או בוגריה, ולקובעו כנוסח הקבוע בישוב.

כולנו מאהל אחד

מחוז ירושלים של בני עקיבא יזם הקמת אוהל הידברות בגן העצמאות אשר בלב העיר ירושלים. בשבוע שעבר, בעיצומם של 'תשעת הימים', הגיעו רבים מחניכי סניפי התנועה בכל רחבי הארץ, כולל נציגי הנוער שלנו, לשיחה ערכית חופשית ומתגלגלת על זהותה היהודית של מדינת ישראל, על צדק חברתי, אהבת חינם ועוד. לאוהל הוזמנו כל תנועות הנוער, והמונים אכן הגיעו ושוחחו עם בני גילם ועם רבנים, מנהיגים ואישי ציבור, שהציגו בפתיחות ובאופן בלתי אמצעי את משנתם. הרעיון היה לְדַבֵּר בבחינת "ופניהם איש אל אחיו". התוצאה היתה מעניינת וחזקה מאד מבחינה חינוכית. ביום שישי שעבר כתב דוד שמחון, רכז המחוז: "היום לפנות בוקר סגרנו את המאהל, לאחר שבוע נהדר וליל לימוד וחיבור שהפתיע אותנו בעוצמתו. לשמחתנו מצאנו את עצמנו צריכים לפתוח שוב ושוב את מחיצות האוהל כדי להכיל את האנשים הרבים שהגיעו. לפנות בוקר הלכנו לכותל המערבי ושם סיימנו במפקד. איש לא נעדר. מבחינתנו היה זה שבוע מיוחד מאוד. שבוע שממנו אנחנו יוצאים אחרת מאיך שנכנסנו".

ימי העיון בתנ"ך

בשבוע שקדם לתשעה באב התקיימו במכללת הרצוג הסמוכה לישיבת הר עציון ימי העיון לתנ"ך, הנערכים מדי שנה בשנה בחופשת הקיץ. אלפים (7,500!) גדשו את הקמפוס הנאה, ובמעבר בין השיעורים ניתן היה לפגוש עשרות מחברי הקיבוץ הדתי המפלסים את דרכם אל השיעור הבא. "זר לא יבין זאת", אך בציבור הציוני-דתי מתקבלת התופעה של לימוד תורה לשמה בהבנה ובטבעיות. מאות נשים וגברים, מבוגרים וצעירים, כאלה שבאו לטעום יום אחד וכאלה ששכרו חדר בישוב סמוך כדי לבלות את חופשתם השנתית בלימוד תנ"ך – כולם היו שם, ואנו ממליצים לכל אלה שטרם נחשפו לחוויה הייחודית להירשם ולתפוס מקום לקראת ימי העיון של השנה הבעל"ט.

קרן תורה ועבודה

מקימיו של הבית ברחוב דובנוב 7 בתל אביב כבר הלכו לעולמם, ושאלת הבעלות על המבנה והשימוש בו מעסיקה אותנו. הבניין, שחזיתו עוצבה בדמות שני לוחות הברית, נועד במקורו לתת מענה לצורכי תנועת הנוער של המזרחי – הפועל המזרחי. שכנו בו משרדי התנועה העולמית של בני עקיבא ומשרדי תנועת בני עקיבא ישראל, שמזמן עלו לירושלים; שכנו בו הנהלות מרכז ישיבות בני עקיבא ואיגוד ישיבות ההסדר; המרתף שימש את ארגון הספורט הדתי "אליצור" הן כמשרדים והן כמגרשי משחקים; בשבתות שקק הבית חיים עם חניכי סניף תמ"ר (תל-אביב מרכז) ובית הכנסת שבקומה השנייה היה מלא מפה לפה. כיום נותרו בו למעשה רק משרדי הקיבוץ הדתי, הסתדרות הפועל המזרחי והמפד"ל. שתי קומות מושכרות כמשרדים ובבית הכנסת נערכת רק תפילת מנחה. השבוע התקיימה ישיבה נוספת של הנהלת 'קרן תורה ועבודה' המנהלת את נכסיה של התנועה, ודנה בשאלה המרכזית – עד מתי יוחזק המבנה שכבר אינו ממלא את התפקיד לו הוא נועד, ושכבר אינו יכול להתחרות עם המשרדים החדשים שבסביבה. מוסכם על כולם שכאשר יימצא קונה מתאים, שיחדש את הבית מהמסד ועד הטפחות, נִפָּרֵד ממנו גם אנחנו.

התפקדת?

ההתפקדות בעיצומה, והמאמץ להרחיב את מעגל המתפקדים נמצא בשיאו. הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה, התארח השבוע בשדה אליהו. נפתלי בנט והרב אבי רונצקי התארחו בקיבוץ לביא. עם ח"כ זבולון אורלב קיימנו ישיבת עבודה ארוכה, מרובת סעיפים ועתירת הישגים, בעלת חשיבות מיוחדת למגדלי הדגים שבתוכנו. ערב הסברה התקיים בכפר עציון בהשתתפות הח"מ, ומעל הכל – הפעילים בקיבוצים ממשיכים לזרז את הציבור למלא את הטפסים ולהתפקד. אנחנו חוזרים ופונים לכולם, מגיל 17 ועד 120, להתפקד ל'בית היהודי', ולרכוש את היכולת והזכות לבחור את המנהיגות הפוליטית העתידית של הציבור הציוני-דתי. עכשיו זה הזמן להצטרף ולהשפיע!

ברכה מיוחדת למסיימים היום את לימוד הש"ס במסגרת 'הדף היומי'. יקויים בכם:

יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל, יֵרָאֶה אֶל אֱ-לֹקִים בְּצִיּוֹן.

       שבת שלום,

                                               נחמיה רפל

וחברי המזכירות הפעילה

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון:  אוריאל אמיר  

אחות תורנית:  אריאלה פלדמן – פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

בשמחות

הציבור מוזמן לקידושא רבא בבית שפירא מיד לאחר תפילת השבת, לכבוד בר המצווה של גיל-עד שניאור

קיגלים ועוגות יתקבלו בברכה.

משפחת שניאור המורחבת

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

שם השם

כשמכינים הזמנה לחתונה או לבר-מצווה ורוצים לצרף פסוק מן התורה, רצוי למצוא פסוק בלי שם השם, אם בכל זאת אי-אפשר אחרת, חייבים לשים מקף (פשוט להפריד בין אלף ללמד) אפילו אם כותבים אותו בשינוי עם קוף. כי אם כותבים אלף ולמד ביחד זה כבר שם השם.

גם המורים והמורות, כשכותבים על לוח בכיתה, צריכים מאוד להיזהר בזה, שחלילה לא יבואו למחוק שם השם. גם במחזור נייר אסור לשים שם השם, אלא, רק בגניזה.                  

ב"ה כבר הרבה חודשים בידיעון שלנו לא תמצאו שם השם בלי קו מפריד בין אלף ללמד.  המערכת בודקת כל כתבה שמגיעה לפרסום בידיעון - כל הכבוד!

מנחם שניאור  

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

הודעות מסידור רכב

·        תזכורת, ניתן ורצוי להחליף את הקוד האישי לכניסה לסידור הרכב.

·        בכל נושא הקשור לסידור הרכב יש לפנות לסדרנית הרכב, בע"פ, או בהודעת קולית במזכירה שבמשרד או במסרון לטלפון הנייד ועפרה תטפל בנושא. במקרה של בעיה דחופה אפשר לפנות לאוריאל או לעירית פורשרף

·        פחחות ובכלל: נערכה פגישה עם מרכז המשק ואליעזר שפיר בנושא ריבוי התאונות ומתן מענה לנושא הפחחות. הוחלט כי כל עובד חוץ יהיה אחראי על שלמות הרכב הקבוע שבו הוא נוסע לעבודה. על כל מכה חדשה או תקלה ברכב, יש להודיע מייד לסדרנית הרכב והיא תטפל בנושא. כדי לנסות להקטין את הנזקים עלו רעיונות של הטלת קנס, השתתפות בכיסוי הנזק, ועוד. באופן כללי, יש לתת את הדעת על העלויות הגבוהות של התיקונים ולדאוג לשלמות הרכב, ואם נגרם נזק - יש להודיע לעפרה מייד !

עירית פורשר

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

לידיעת החברים, נוהל המשקפיים המחודש נכנס לתוקף החל מ-1 באוגוסט 2012 !!!

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

היום חל חג ט"ו באב ומפאת חשיבות הנושא מצאתי כנכון לצרף כאן מכתב של "ישפה" – ארגון השידוכים הדתי-לאומי מיסודו של חיים פאלק.  שנזכה כולנו לראות בבניינה של ירושלים עם בניית בתים חדשים לרוב בעם ישראל.                          

                                         עדנה

שלום לכל חברי ישפה,

ט"ו באב שמח.

מאחלת בחום, לכל אחד ואחת, למצוא את זיווגכם במהרה ושאנו בישפה נמצא עצמנו חסרי מעש !

שני אירועים עומדים לפנינו.

האחד, בשעה טובה, לאחר לחצים מהשטח ושיתוף פעולה עם שי יאסו, מ"נקודה טובה",

תחל  סדרת ההרצאות  'תאוריית הקשר' במתחם ה"גולה" בפתח-תקווה החל מיום ראשון הקרוב.

סדרת ההרצאות שנחלה הצלחה מרובה בנחלאות בירושלים, כללה שש הרצאות ויצרה ציפייה של תושבי המרכז שלא נקפח אותם. השיחות מקצועיות ומחדשות ומאפשרות הן מפגש חברתי והן עומק וצמיחה. בואו ותיהנו:  ימי ראשון 20.30 - גולה פתח-תקווה.

האירוע השני:  את השבת הקרובה, הסמוכה לט"ו באב, החלטנו להקדיש פה בישפה לעידוד הכרויות ושידוכים בקרב קהילות ובתי כנסת בכל הארץ, ולהוסיף עוד אנשים למעגל העשייה.

בלמעלה מ- 75 קהילות ברחבי הארץ ארגנו מתנדבי "ישפה"  שיחות, שיעורים ודברי תורה בבתי כנסת שכל עניינם עידוד הכרויות ושידוכים. במסגרת שבת זו הקדיש עלון "צהר"  לא מעט מאמרים בנושא, ובהם מאמר שלי: "הצעות תמורת הנהונים" המבטא את תפיסת עולמי ביחס למעורבות ולאחריות שיש לגלות בנושא זה הנקרא היכרויות. אתם מוזמנים לקרוא ולהביע דעתכם.

הצעות תמורת הנהונים / שירת מלאך

את הטור הזה החלטתי להקדיש ל'מהנהנים'.

ישנו ציבור רחב, אינטליגנט אוהב ואכפתי, שמהנהן בכנות כשמדברים על בעיית הרווקות, כואב את התופעה, ובפועל לא רואה את עצמו כשייך לקבוצת ה'מציעים'.

כולם הרי מסכימים שלא ניתן להתחתן רק עם אמפתיה וללא הצעות, אך ישנן מספר מחשבות פנימיות היוצרות את המחסום-הבלתי-עביר אל היכולת להציע הצעות ולזמן את האפשרות עבור אותו רווק או רווקה למצוא את בן/בת זוגו.

אפרט מעט ממחסומים אלו, אותם אני פוגשת בשיחות חתונה, באירועי תרבות, באסיפות הורים, או סתם במפגש אקראי בקניון.

מחסום-בלתי-עביר 1: "אין לי את זה".

ההנחה המובילה למחשבה זו היא כי יש אנשים שיש להם 'את זה' ויש אנשים 'שלא'.

ההנחה הזו, לא בטעות יסודה. הולדתה בצדק. כי אכן יש אנשים שיש להם את זה. אותם שדכנים 'סדרתיים', שלא רק שחושבים, אלא אף מציעים. ולא רק מציעים, אלא קולעים ומזווגים זיווגים.

אלא שאותם אנשים יחידי סגולה הם. רוב מוחלט של הזיווגים מתבצעים על ידי אלה שעד אותו יום לא היה להם את זה. שהשידוך הזה הוא הראשון עבורם. ואף הם עצמם מופתעים מכך שהוא הצליח;

שההבדל משאר הפעמים שהייתה להם מחשבה על שידוך הוא שהפעם הם העיזו להציע, או שלראשונה הם חשבו בכלל בכיוון.  אך עבור אותו זוג, שניים או שלושה שהם כן הצליחו, זה המאה אחוז.

אז אולי בעצם יש לך מעט מזה, וזה המון!

מחסום-בלתי-עביר 2: "אני לא מכיר בצורה מספקת את שני הצדדים".

משמעות מחשבה זו היא שכדי להציע צריך להכיר היטב הן את הבחור והן את הבחורה.

גם פה -  טעות מתמשכת מזינה מחשבה זו.

בשונה ממה שחושבים, רוב מוחלט של השידוכים מתבצעים ללא היכרות מוקדמת את שני הצדדים ובמקרים מסוימים ללא היכרות כלל.

שלא יתפרש מכך שאני בעד להציע 'סתם'. מספיק שהיא עם חצאית והוא עם מכנסיים. חס וחלילה.

אלא, שלא חייבים לבוא עם עבודת מחקר מוגמרת לשלב ההצעה. היכרות בסיסית מאפשרת להציע לזוג את ההצעה ולתת להם את האפשרות לבדוק אם זה מתאים להם. הם מכירים את עצמם היטב ויודעים לזהות אם שווה לנסות או שלא.  תנו להם את ההזדמנות להחליט מה נכון להם!

משפט-מחץ 3: "אין לי בנים!"

אגלה לכם סוד. הבנים ישנם. בכל סעודת שבת בגבעת שמואל, בנחלאות או בתל אביב, יושבים סביב השולחן בנות, ותתפלאו, גם בנים.  הם רוצים להתחתן.

בשבועיים האחרונים ערכתי ניסוי בבני אדם. כל מי שאמר לי את המשפט הנ"ל אתגרתי אותו ב'מציאת' בן או שניים במהלך השבוע. למעט אדם אחד, שאמר לי בתוקף כי התאמץ ולא מצא, כולם לפתע גילו שבעצם יש בחור בעבודה, במילואים, אח של הגיסה, או בחדר כושר, שלא שמתי לב אליו אף פעם, אבל בעצם הוא רווק שגם היה שמח להתחתן.

אולי הדאגה שלנו כלפי הבנות 'מדגישה' יותר את רווקותן, אולי היעדר כיסוי ראש מדגיש את בדידותן, אך האפשרות להציע הצעות זמינה ואפשרית גם לך!

השבת שבת "נחמו", הסמוכה לט"ו באב  הוקדשה ע"י עמותת "ישפה" לעידוד שידוכים.

זו הזדמנות מצוינת לעבור מהנהונים להצעות, ומאמפתיה לחתונות.

לסיום מצ"ב  לינק למאמר משעשע של צביקה קליין מ"מקור ראשון" בחיפושיו אחר שידוך...

http://www.youtube.com/watch?v=cGqZBHv48bc&feature=plcp

                                                                                                     שבת שלום,

שירת מלאך

 

AtarimTR