ידיעון 2788 פר' ראה

בס"ד כ"ט מנחם-אב תשע"ב    

 

פרשת ראה – ראש חודש אלול

 

19.01

הדלקת נרות

08.30

תפילת שחרית

 

 

 

קידוש לכבוד הזוג הצעיר – בבית שפירא

19.10

מנחה, קבלת שבת

 ערבית, דרשת הרב

11.30

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

20.30

סעודת שבת בחדר האוכל

12.00

סעודת שבת בחדר האוכל

 

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 21.30 – 23.30

נא להחזיר כלים עד 23.15

13.30

מנחה גדולה

17.15

שעור בדף יומי

17.30

נשים אומרות תהילים – בבית סעדון

18.00

שעור לנשים - שיר השירים – במועדון

18.00

מ נ ח ה

20.00

ערבית, הבדלה

 

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית א – ראש חודש      05.45

סליחות כמנהג הספרדים    05.00

שחרית ג, ד, ו                  06.00

שחרית ב,  ה                   05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           18.30

רבע לערבית                    19.45

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים

בחדר העיון

אחרי הקידוש

 

    כיתות א – ו:  אלי ברמן

 

 

 

לוח השבוע

 

מוצאי שבת

21.00

אספת חברים

חדר האוכל

יום ראשון

19.00

שיעור: גדולי המחשבה הישראלית

חדר עיון

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום חמישי

 

חתונת ליסה ואביעד

 

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

 

  

ק ר א ת ?                                            מ ח ז ר ת  !

 

 

 

 

 

"שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו" -   מצאנו !!   זכינו  !!

"אם אין חייך רצונך – עשה רצונך כחייך"  (ר' מרדכי מלומוביץ)

מאז נישאו תמר ואדמי, ילדיהם של חברינו הטובים רחל ורפי ספיר מארצות הברית, ליוותה אותם אמרה זו.

השבוע התגשם החלום-הרצון, ואנו תפילה שיישאר כדרך חיים.  הם עלו לארץ עם ארבעת ילדיהם בליווי העזרה העוטפת של ארגון 'נפש בנפש' שעוזר לעולם חדשים לצעוד דרך הבירוקרטיה הישראלית.

אנו מאוד נרגשים. ליווינו אותם מילדות עד להגשמת חלומם שהיה תמיד גם חלומנו.

"הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל" – פירושו: מי ששומר את ישראל שבו – לא ינום ולא ישן (ר' משה מקוברין).   תמר ואדמי לא נמו ולא ישנו.

                                                                                   ברוכים תהיו בבואכם אלינו.

לכבוד האירוע חיבור הרב ירון תפילת "מי שברך" לעולה לארץ ישראל והיא תיאמר השבת בבית הכנסת. 

יישר כוחך !

                                                                             בגאווה גדולה,

נורית סוקו וכל בני ביתנו.

מה בגיליון?

·         תמיד רציתי לשאול – הרב ירון

·         שישים השנים הראשונות – נחום ברוכי / עדנה שורץ

·         חדשות גרעיני צבר – משפחת יעקבס, פרד אדן, זכריה גרבר

·         היא משלנו – משפחות גלזמן ושטרן, מנכ"ל מד"א

·         סיכון לשיכון – שלמה פורשר

·         שיכון – סיכון 2 – יששכר ברמן

·         עושים תרבות – אורטל לנדה

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 125

·         גן הדובדבנים – גבי נאור

·         קייטנה לבגירים – הדס נאור

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

 

 

     נר זיכרון !

     טובה בורנשטיין ז"ל – ג' באלול תשי"ב

     חדוה קוטב ז"ל – ה' באלול תשנ"ב

 

תמיד רציתי לשאול

מנהגי חופה וקידושין – חלק ב

 

שאלה: האם נכון יותר לחתום על הכתובה מתחת לחופה או לפני כן?

תשובה:  אמרו חז"ל (ב"ק פט, א): "אסור לאדם שישהה את אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה". לכן יש לכתוב את הכתובה בזמן החופה, כדי שלא יעבור רגע אחד שבו הזוג נשוי ללא כתובה. ואולם, יש פוסקים שכתבו שמכיוון שהכתובה מעידה גם על עצם הנישואין, אין זה נכון שהעדים יחתמו על השטר לפני שנעשו הקידושין בפועל. לכן יש המקפידים להחתים את העדים מתחת לחופה, לאחר מעשה הקידושין.

אך פוסקים אחרים כתבו שמותר לחתום על שטר המעיד על מעשה גם לפני שנעשה המעשה ובלבד שלא נותנים את השטר לבעלי הדין, ולכן אפשר להחתים את העדים על הכתובה עוד בטרם נעשו הקידושין, אך לא למסור את הכתובה לידיו של החתן עד לאחר מעשה הקידושין.

 

שאלה: למה מקפידים שלא יהיו אבני חן בטבעת נישואין?

תשובה:  בדיני המשפט העברי, אמירה ללא מעשה פיזי אינה יכולה לקבל תוקף הלכתי (חוץ מאשר בהלכות נדרים, שבועות ועדות). על כן, קידושין אינם יכולים להיעשות בדיבור בלבד, אלא יש צורך בפעולה פיזית. פעולה זו נקראת בלשון חז"ל 'מעשה קניין', למרות שאין מדובר בקניה במובן הרגיל של המלה. כדי שמעשה הקניין יפעל, החפץ שאותו מוסרים מיד ליד צריך להיות שווה פרוטה לפחות.

לנתינת הטבעת יש גם תפקיד נוסף, והוא וידוא הסכמתה של האשה לנישואין. אין אפשרות להתחתן ללא רצון שני הצדדים. לכן, העדים המעידים על הקידושין צריכים לוודא שהחתן והכלה מעוניינים בכך. באשר לחתן, הרי שהוא אומר "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל" ומוסר לכלה את הטבעת, ובכך מוכח שהוא מעוניין בנישואין. לגבי האשה – עצם העובדה שהיא מושיטה את ידה לקבלת הטבעת לאחר שהיא שמעה משפט זה מוכיחה שהיא מסכימה להתקדש.

ואולם, ישנה אפשרות תיאורטית שהכלה הסכימה לקבל את טבעת הקידושין רק מפני שהיא העריכה שהטבעת שווה הרבה כסף, ואילו היא הייתה יודעת את ערכה האמיתי של הטבעת היא לא הייתה מסכימה להינשא. אם כך הוא הדבר, הרי שמדובר במקח טעות, והזוג אינו נשוי. על מנת למנוע מצב זה, מקפידים לומר לאשה שהטבעת שווה פרוטה, על מנת שהיא תבין שנתינת הטבעת אינה קניה במובן הרגיל של המלה, אלא מעשה קניין שנותן תוקף לנישואין.

זו גם הסיבה שנהגו שלא לשבץ אבני חן בטבעת נישואין, מכיוון שקשה להעריך את שוויין של אבני החן – שהרי הדבר תלוי בטיב האבן, בשיופה, בשקיפותה וכו', ורוב העולם אינם בקיאים בכך. כאשר מדובר בטבעת שעשויה כולה זהב, קל יותר להעריך את שוויה, וממילא נמנעת טעות בהערכה שעלולה לגרום למקח טעות.

הרב ירון

 

 

לסבתא שרה פיש

להורים שולמית ואלי ברמן

ולכל המשפחה

מזל – טוב

לנישואי מעין ומתי פאלק

                      בונה הבניין – השלם זה הבניין

 

 

 

 

שישים השנים הראשונות כאן

בשנת תשע"ג ימלאו  שישים שנה לישיבתנו כאן בשפלת לוד. אנו סבורים שהגיעה הזמן לספר לעצמנו ולבנינו את קורות המקום הזה, את המעשים ואת החוויות, ולהחמיא לעושים במלאכה, בלי לגרוע מטיפוח מורשת חמש השנים הקודמות בנגב.

אחת הדרכים המתאימות לכך היא באמצעות הידיעון.

אנו מבקשים להביא בכל שבוע – החל מידיעון ראש השנה – כתבות קצרות בנות חצי עמוד – עמוד מלא, בנושאים שונים, ובאמצעותן נספר את סיפור בארות יצחק בשישים השנים  הראשונות כאן, כן ירבו.

נבקש מהכותבים לפרט תהליכים, כמו התפתחות ענף, שלבים בבנייה, פעילות חוג וכיוצא באלה.

 למכתב זה מצורפת רשימת נושאים פתוחה להוספות והכוונה היא שכל נושא ייכתב בידי מישהו שהנושא קרוב ללבו או שהוא מצוי בו.

אז כדאי כבר לשלוף את "ספר הזיכרונות" והאלבום, לחדד את העיפרון / לבדוק את העט / להתאמן בהקלדה / או בכל אמצעי כתיבה אחר (קולמוס?).  כל סיפור יתקבל בברכה.

בעמוד הבא מצורפת רשימת הנושאים פתוחה להוספות, ונשמח אם תתפסו יוזמה ותודיעו למערכת הידיעון על כוונתכם לכתוב בנושא מסוים.

אנו מבקשים לדעת מי ומי הכותבים ומה הנושאים שבחרתם, כדי שנוכל לתכנן את פריסת הרשימות על פני כל השנה. לכן הודיעו נא לעדנה על היענותכם לקריאה.

הארכיון ישמח לסייע לכל המעוניין בבירור פרטים ומקורות.

                                                                           בברכת חברים לעט,

נחום ברוכי / עדנה שורץ

 

שישים השנים הראשונות תשי"ג – תשע"ג

רשימת נושאים לכתיבה בידיעון

 

הנקודה: מיקום ותכניות, בנייה, נוי

חברה:  רובדי אוכלוסייה – וותיקים, גרעינים תנועתיים, אולפן, מתנדבים, הורי חברים, בני זוג

מוסדות ותפקידים:  אספה, מועצה, מזכירות, ועדות, בעלי תפקידים.

דת: בית הכנסת, רבנים, שיעורים ומלמדים, מקווה, בתי עלמין,

תרבות:  מסיבות, חתונות, פורים, ליל הסדר, חג האסיף, הצגות/חוג דרמטי, טיולים, ספרייה, מועדון לחבר,  

              בריכת שחייה, ארכיון, הנצחה

חינוך:  טיפול, בתי ספר, ילדי חוץ, כיתות המשך,  קב' יבנה, חצי שנת י"א, קייטנות, מהפך בגיל הרך,

           לינה משותפת

משק:  ענפים:  רפת, לול, אווזיה, הודים, אורווה, גידולי שדה, כותנה, תירס, ארטישוק, שאר

                       ירקות, מספוא, מרעה, מכון תערובת, הובלה (משאיות), פרדס, בננות, מטעים

                       אחרים, "ריאורגניזציה" בשטחי החקלאות, עיבוד שטחים בנתב"ג.

          שירותים משקיים:  מסגריה, מוסך, חשמליה, נגריה, מים (בארות, בריכת חמצון), מחסן כללי,                                  

                                      מחסן השקיה,

          שירותים לחבר:  מטבח, מחסן בגדים, מכבסה, כלבי, ריכוז קניות, מרפאה,  מקלחת ציבורית,                            

          תעשייה:  מאפיה, חצ"ם, אברות, מולר (ריחן), סאבווי, סנאק-טיים, כריכייה.

כלכלה:  הנהלת חשבונות, תמחיר, גזברות.

עבודת חוץ: מורים, אחרים

פעולה ציבורית: הקיבוץ הדתי, בני-עקיבא, שליחות,

תושבים: רבנים, רופאות/רופאים, אחרים

מפעלים חברתיים:  חברת נוער, אולפן, הכשרות, גרעיני צבר,

גרעיני נח"ל:  הצופים הדתיים, מתנחלים, נטעים, מגשימים-גלבוע-נחשון, וכו'.

דילמות:   מעבר ללינה משפחתית,  רעש המטוסים ותכניות ההעתקה, 

 

 

הודעות המזכירות וועדת המינויים

בעקבות תוצאות ההצבעה ואי בחירת מנהל הקהילה ומזכירת פנים נוצר מצב ביניים של קושי בתפקוד המזכירות וניהול הקהילה. אנו נערכים למתן מענה ולהמשך השגרה.  בתחילת השבוע הבא נפרסם פרטים נוספים.   בינתיים, כולנו נדרשים להתאזר בסבלנות ובהבנה.

                                                                                              בברכה,

המזכירות

 

אנו מאוכזבים מדחיית הצעתנו למבנה המזכירות ואיושו.

השקענו בהצעה זמן ומחשבה רבה וחשבנו שהיא טובה לבארות יצחק, אולם רוב החברים חשב אחרת.

אנו שוקלים את פירושה של ההצבעה לגבי המשך תפקידנו ונפרסם את המסקנות בקרוב.

חברי הוועדה: לאה, אמיתי, נחום, גיל.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

 

פגישה עם ראש הממשלה מר בנימין נתניהו

לחיצות יד חמות וחיוך ידידותי מצד ראש הממשלה, כמה מילות נימוסים,

הצגת שמות הנוכחים ......

כך התחילה (ופחות או יותר גם הסתיימה) הפגישה בין ראש ממשלתנו בנימין נתניהו לבין מייקי טאובר (חייל מגרעין צבר ), אחיו דניאל (שעלה לארץ וגר בירושלים עם אשתו ובתו), אחותו ג'ולי (סטודנטית לכלכלה בארה"ב) וההורים המאמצים רבין ואמיתי.

רוה"מ קיבל אותנו בפתח חדרו ואמר : אני מאד מצטער, אני מאד עסוק הפגישה תהיה קצרה.

מייקי: אתה בחור עסוק...

רוה"מ (בחיוך): בשביל זה משלמים לי.

לפרד (אדן) נודע שישנה היכרות מסוימת בין משפחת נתניהו לבין משפחתו של מייקי.

כמה מיילים ללשכת רוה"מ ...והנה יש זימון לפגישה.

ואכן, לשכת רוה"מ רחשה פעילות. שרים נראו באים ויוצאים, אנשי צבא, אורחים מחו"ל, קבוצת ילדים ועוד..

בין שלל הפעילויות הנ"ל מצא ראש ממשלתנו את הדקות הספורות כדי לארח אותנו.

רבין ואנכי הענקנו לראש הממשלה את ספרו של נחום על בארות יצחק בנגב.

ראש הממשלה עלעל בו וציין שהוא מכיר את בארות יצחק.

רבין אמרה שהיא תערוך לו בוחן על הספר והזמינה אותו להתארח בקיבוץ.

צלמים מנציחים את האירוע ההיסטורי ובערב מייקי מעלה את תמונתו עם רוה"מ לFace book- .

קצת התאכזבנו שרוה"מ לא התייעץ אתנו לגבי משברים כאלו ואחרים.

לרגע עוד חשבנו שאולי יש לרוה"מ עצה טובה לגבי הרכב המזכירות, ואולי אף ישקול לשדרג את עצמו

לתפקיד הנ"ל.... אבל אז בדיוק...  הסתיימה לה הפגישה.

יצאנו מרוצים ומחויכים וניחמנו את עצמנו שמה שלא הספקנו בפגישה זו נעשה בפגישתנו הבאה...

                                     רבין ואמיתי יעקבס

                                         הורים מאמצים של מייקי טאובר מגרעין צבר

-          6   -

 

חדשות גרעיני צבר

                                    "קולי נאלם ליבי נרגש,

בא לשכונה בחור חדש.
  הומה נפשי לקראת מפגש,

                   בא לשכונה בחור חדש...."               אלון אולארצ'יק

 

אכן היום הגיע וגרעין צבר 2012 נחת בבארות יצחק.  הם התקבלו באירוע שהופך להיות מסורת והיא דרך שמחבקת את העולים החדשים שהגיעו למדינה ולמקום זר.  אני בטוח שזאת רק ההתחלה של חיבוקים חמים נוספים. 

מרבית החבר'ה (10 בתוך 14) הגיעו בטיסת "נפש בנפש" ביום שלישי בתוך 127 צעירים שעלו ארצה במסגרת גרעין צבר, והם חלק מ-360 חברי גרעין צבר השנה.  נסענו לקבל את פניהם ארבעה נציגים של בארות יצחק (שורי, חננאל, נילי (המש"קית), ואנוכי), אך עקב הופעת ראש הממשלה באירוע קבלת הפנים בנתב"ג, אמצעי הביטחון היו קפדניים וארך לנו כמעט שעה להיכנס פנימה לאולם שבו התרחשה קבלת הפנים.  נדמה לי שיותר קל לעלות על טיסה מאשר לקבל פני הטסים...  קהל נוסעי המטוס התקבל בשירה וריקודים, בהנפת דגלי ישראל ושאר אביזרים על ידי מאות אורחים שבאו לקבלם.  בהחלט אירוע מרגש.  ראש הממשלה נאם ובירך את הבאים והצטלם עם החיילים העתידים, כאשר הוא מחובק מצד ימין ומצד שמאל עם חניכי צבר בארות יצחק. 

למחרת הם הגיעו לטקס באוניברסיטת תל אביב ומשם הגיעו לבארות יצחק.  הם מתרגלים לחיי הקיבוץ ויסעדו סעודת ליל שבת יחד עם משפחות צוות גרעין צבר.  בסעודת צהריים כבר נראה אותם בחדר האוכל ובמוצאי שבת הם מזמינים את הצעירים המקומיים לערב פויקה.  עד סוף השבוע הקרוב, הם יתרכזו בהליכה זהירה בשבילי הבירוקרטיה השונים, יכירו את ביתם החדש, ויתחילו בהכנות לקראת גיוסם.  בין היתר, נצא ביחד ביום שלישי לביקור בבארות יצחק בנגב כדי שהם יכירו את הגיבורים שבדומה להם עלו ארצה משיקולים ציוניים טהורים והגנו על מדינת ישראל.  הם יצאו לשבת חופשית בסוף השבוע הבא (פרשת שופטים) ובהמשך השבוע, הם יבלו בשבוע גדנ"ע בשדה בוקר, ויחזרו לקיבוץ לשבת "כי תצא".  ביום ראשון, 2.9.12 הם יגיעו לבקו"מ לצו ראשון ואז יתחילו בשגרה של לימודי עברית והכנות לצה"ל.

 

חלילה שנשכח את גרעין אופק.  הם ממשיכים במסלולים השונים שלהם וכ"וותיקים" מקבלים את ה"צעירים" בחום רב.  באותו יום שראש הממשלה פגש את העולים בנתב"ג, מייקי טאובר מגרעין אופק הוזמן לפגישה אישית עם ראש הממשלה בלשכתו בירושלים.  אמיתי ורבין, התלוו אליו לפגישה יחד עם אחיו ואחותו של מייקי, וראו את כתבתם בהמשך.

                                                                                                שבת שלום,

                                                              פרד אדן

 

ברכת הבאים

ביום רביעי לפנות ערב, באירוע קיץ עליז ברחבת חדר האוכל, קבלנו בשמחה את פניהם של חברי גרעין צבר החדש.  ברכות נאמרו מפי: ראש המועצה האזורית, מר שמעון סוסן, ונחום ברוכי בשם הקבוצה.

ילדי הגן עם רותי רקדו ריקוד נחמד והזמינו את חברי הגרעין להצטרף, ובאמת היו כמה "אמיצים" שנענו להזמנה.  המועצה האזורית העניקה לחברי הגרעין שי צנוע – תיק שימושי.

לסיום שמענו את ברכת חברי הגרעין מפי זק (זכריה) גרבר, ואלה מילותיו:

שלום לכולם, ותודה רבה שבאתם היום  לפגוש אותנו. שמי זאק, ואני כנציג הגרעין הדתי ל-2012 רוצה להגיד שלום לכל איש ואישה בבארות יצחק. אנו מאד מתרגשים להיות כאן ומאד שמחים להתחיל פרק חדש וחשוב בחיינו כאן בקיבוץ היפה הזה במרכז מדינת ישראל, העם היהודי. אני לא יודע כמה מכם מכירים את כל התוכנית של גרעין צבר, אך התחלנו את התהליך לפני הרבה זמן. הריאיון הראשון שלי היה בסוף נובמבר, ושם התחיל מסע ארוך ולפעמים קשה. ובנוסף, הרבה מקבוצתנו החליטו לעלות לפני הרבה שנים. סוף סוף היום הגענו הביתה. אנו ממש ממש שמחים להתחיל את החיים החדשים שלנו בבארות יצחק, ואנו לא רוצים לחכות אפילו עוד דקה אחת לפגוש את כולם ולבנות את עתיד העם היהודי.

זאק גרבר – בשם חברי גרעין צבר מחזור שני

 

היא משלנו ולא ניתן אותה משפחות גלזמן ושטרן

 לפני שבוע הזמינה אותנו יפעת לטקס סיום קורס תאר"ן (תרגיל אירוע רב נפגעים) של מד״א.

יפעת אחראית על מתנדבי הנוער של מד״א והיא גם יד ימינו של המנכ״ל אלי בין.

לאחר ארבעה שבועות מפרכים שבמהלכם יפעת עבדה מסביב לשעון כדי לקיים בצורה הטובה ביותר את כל קורסי הקיץ של נוער מד״א, נערך בתל חדיד טקס הסיום של הקורס החשוב ביותר.

האירוע נפתח בתערוכת אמבולנסים מרשימה וכיבוד בחסות סנאק-טיים. לאחר מכן המשיך הטקס בברכות. בסיום הברכות נקראה לעלות לבמה ״הרוח החיה מאחורי כל מתנדבי הנוער של מד״א - יפעת גלזמן!״.

באותו רגע נעמדו על רגליהם מאות בני הנוער והמדריכים ובמשך מספר דקות מחאו כפיים והריעו ליפעת. אנחנו שישבנו בקהל התמלאנו גאווה והתרגשות מעוצמת האהבה וההערכה שאותה מעניקים בני הנוער וכל חברי הארגון ליפעת. לאורך דבריה הדגישה יפעת עד כמה הנוער שלנו איכותי, ובמקום להיות במשך החופש מול הטלוויזיה והפייסבוק הם בוחרים להציל חיים. בסיום הדברים שוב נעמדו על הרגליים בני הנוער ובמחיאות כפיים סוערות ליוו את יפעת בחזרה למקומה. לסיום הערב נערך תרגיל המדמה אירוע רב נפגעים, וכלל פירוטכניקה מרשימה והמון סוגי אמבולנסים (כולל אופנועי אמבולנס שמאוד הרשימו את הילדים).

בני הנוער הציגו לפנינו את מה שלמדו במהלך הקורס.

יצאנו מהטקס נרגשים ומלאי הערכה לנוער המדהים ״שעושה חיים״. ולך יפעת, אנחנו גאים בך !!!    

דבר המנכ"ל

כונן מד"א פילס את דרכו של האופנוע בזהירות, תוך שהוא מפעיל אורות אדומים וסירנה. מולו כבר ראה עשן מתאבך מתוך גוש מתכת שפעם היה אוטובוס. מבעד לעשן הבחין בעשרות צעירים שוכבים על הרצפה, חלקם זועקים לעזרה וחלקם דוממים. הוא עצר את האופנוע ודיבר אל מכשיר הקשר בקול בוטח: "מוקד מד"א מכונן 101, אני במקום האירוע, מדובר בתאונת אוטובוס. תשלחו בבקשה ניידות טיפול נמרץ ואמבולנסים". מיד לאחר מכן לקח את הציוד הרפואי והחל לטפל בצעירים השוכבים על הרצפה.

תוך דקות הגיעו למקום ניידת לטיפול נמרץ ו-6 אמבולנסים. מכלי הרכב קפצו נערים ונערות מתנדבי מד"א, החלו בבדיקת הנפגעים ומיינו אותם לפי חומרת הפגיעה. המתנדבים הצעירים הוציאו מתוך הרכב ציוד רפואי, ופרסו אתרי טיפול רפואי שאליהם הועברו הנפגעים. כל נפגע טופל במהירות, ולאחר מכן הועבר לאמבולנס שפינה אותו משטח האירוע. תוך פחות מ-20 דקות נותרה הזירה ריקה מכל אדם, כשרק העשן המיתמר מהאוטובוס ותחבושת שהתגלגלה ברוח נשארו כעדות אילמת לדרמה הגדולה שהתרחשה במקום.

לא, לא מדובר בתיאור של אירוע טרור או תאונת דרכים רבת-נפגעים, אלא בטקס סיום של קורס עזרה ראשונה מתקדם למתנדבי נוער מד"א. הטקס היווה את גולת הכותרת של קורסי הקיץ, בהם הוכשרו כ-1,000 מתנדבי נוער מד"א בקורסי מדריכים, מנהיגות וטיפול באירועים רבי נפגעים.

מנהלת הקורסים היא אחראית הנוער הארצית במד"א, יפעת גלזמן, שמציינת בסיפוק 8 שנים של עשייה בתחום הנוער במד"א. "הנוער הזה פשוט מדהים, 800 מתנדבים מקדישים שבוע שלם מהחופשה הגדולה ובאים ללמוד הגשת עזרה ראשונה, לשבת עד השעות הקטנות של הלילה ולשנן את החומר, והכול במטרה לעזור לזולת – זה באמת משהו מיוחד".

קורס התאר"ן (תחנת אירוע רב נפגעים) מתקיים במסגרת פנימייה, מספרת יפעת. לקורס מגיעים מתנדבי מד"א מכל רחבי הארץ, לומדים במשך שבוע פעולות רפואיות מתקדמות, תורת הטיפול באירוע רב נפגעים, פריסת אתר טיפול ועוד. את הקורס מדריכים פאראמדיקים של מד"א וכעוזרי מדריך משמשים בוגרי הקורס משנים קודמות. "לא פשוט להתמודד עם החומר המקצועי, לצד הצורך למצוא את מקומך החברתי בכיתה, והמדריכים ועוזריהם תומכים בחניכים בכל דרך אפשרית", מספרת יפעת, המשמשת גם ככתף תומכת לחניכים שהריחוק מהבית מקשה עליהם. "כן בנות", היא מרעימה בקולה, "לאן זה ?...." ומיד מוסיפה בחיוך "בסדר חמודות, תחזרו לחדר...". כך, במשך שלושה שבועות בכל חופשת קיץ.

בטקס הסיום בתל-חדיד יושבים 700 בוגרי התאר"ן, כולם לבושים בחולצות לבנות-אדומות שעליהן סמלי מד"א. מידי פעם פורצים כמה חניכים בשירי עידוד ל"כיתה" שלהם ומיד מושתקים על ידי המדריכים. כשמנחה הטקס מזמין את יפעת לבמה, נשמעות שאגות החניכים למרחוק "יפעת, יפעת...." וכולם כאיש אחד נעמדים על רגליהם ומריעים לה ארוכות. היא, מצידה, לא נשארת חייבת ומחזירה להם במילים "אתם  מ ד ה י מ י ם".

האהבה לעבודה עם הנוער טבועה בדמה של יפעת. בימים "רגילים" היא עסוקה בווידוא מתמיד כי למתנדבי מד"א לא יהיה רגע דל. מלבד הילוות לצוותי האמבולנס, עוסקים מתנדבי מד"א בפעילות הומאניטרית ענפה: איסוף מזון לנזקקים בחגי תשרי ובפסח, צביעת בתיהם של קשישים, הכשרות, תרגילים, ימי בריאות או "סתם" מדידת לחץ דם כשירות לאזרח.

בבוקר שאחרי טקס הסיום מסתובבת יפעת בבית הנהלת מד"א כשהיא קורנת משמחה, ומראה בגאווה הודעות טקסט שקיבלה מחניכים. "זו התודה האמיתית, וזה מה שנותן לי כוח להמשיך ולעבוד עם הנוער הנפלא הזה", היא מסכמת את קורסי הקיץ וכבר אצה לתאם פעילות הומאניטרית לקראת ראש השנה.

אלי בין – מנכ"ל מד"א

 

 

"שרים בחדוה"

במלאות עשרים שנה לפטירתה של אמנו חדוה ז"ל

נקיים לזכרה ערב זיכרון ושירים בהנחיית יהודה גרינבוים.

הערב יתקיים אי"ה ביום חמישי ה' באלול תשע"ב (23 באוגוסט 2012) בשעה 19:30 בבית "צוותא".

מצפים לבואכם !

בני ובנות משפחת קוטב לדורותיה

האזכרה בבית העלמין תתקיים בשעה 18:00

 

 

 

סיכון  לשיכון

לפני כשבע שנים קיבלנו החלטה להתחיל בתהליך הרחבת דירות החברים.

כעבור כשנה מתחילת התהליך ב-דצמבר 2006 התקיימה אסיפה בנושא.

כבר באותה אסיפה הותוו עיקרי התוכנית : גודל הדירה המוצע,סדרי קדימויות, קצב העבודה מותנה ביכולת ביצוע ויכולת כלכלית ומקורות המימון לתוכנית.

הצענו שניבנה "רק במגבלות יכולותינו וננהג בזהירות ובאחריות".

הערכתי אז שיישום התוכנית יימשך בין שש לשמונה שנים.

אסיפה זו הסתיימה ללא החלטות ונקבעה אסיפה נוספת לדיון ולהחלטות.

לקראת קיומה של האסיפה  הנוספת ב – 21.03.2007 הכנתי נייר מפורט בנושא מימון הפרויקט ובאסיפה זו הובאו שלש חלופות להחלטה וברוב גדול התקבלה הצעת המזכירות.

אני מצרף בזה את המסמכים הבאים :

-                      הצעת מזכירות ופרוטוקול אסיפה שהתקיימה ב- 5.12.2006.

-                      נייר ההסבר הכלכלי לקראת האסיפה שהתקיימה ב – 21.03.2007 ופרוטוקול אותה אסיפה.

-                      מכתב פורום השיכון לחברים לקראת האסיפה שהתקיימה בינואר 2009.

-                      טבלאות תוכנית השיכון ומצב החוב.

 

במקביל להכנת התוכניות והגשתן לאישור מוסדות התכנון השונים, קיימנו דיונים רבים באגף הכלכלי ובוועדה הפיננסית בנושא המימון, ויצקנו תוכן של תוכנית פיננסית ממשית ומוגדרת לביטוי "נבנה רק במגבלות יכולותינו וננהג באחריות ובזהירות".-

הערכנו שאם לא נעשה כך, נמצא את עצמנו במועד כלשהו מול סיטואציה של הבחור בתחנת האוטובוס העמוסה המתאמץ להידחף לאוטובוס העמוס, וברגע שהצליח להיכנס עם תרמילו, הוא קורא בקול גדול לנהג "נהגוס, סגורת 'דלת".

בכל מקרה ידענו שנושא מדידת הסיכונים בקביעת המגבלות ליכולותינו יהיה שנוי במחלוקת, וככל שננסה לתכנן ולגדר מראש את המקורות שנייעד לביצוע התוכנית נוכל לצמצם את מרווח הוויכוח העתידי בנושא.

גיבשנו טבלה המלווה אותנו בסיכומים התמחיריים כבר למעלה מחמש שנים. בטבלה ריכזנו את הסכומים שהחלטנו לייעד לתוכנית הבנייה. הטבלה היא דינמית ומתעדכנת, הפכה לחלק מובנה בכל הסיכומים מאז, והיא מובאת לאישור בכל מוסדות הקיבוץ בכל שנה.

לפני מספר חודשים קיבלנו אישור לתב"ע של התוכנית והבנו שיתכן ומועד תחילת הבניה קרב. קיימנו דיונים בצוות התכנון ובמזכירות בשאלה האם יש צורך לעדכן ולרענן את ההחלטות שקיבלנו, עקב הזמן הרב שחלף מעת הדיונים בנושא.

התשובה הקלה הייתה להפעיל את התוכנית כטייס אוטומאטי ולא לבחון את הצורך להתחשב בשינויים הרבים שהתרחשו בזמן שחלף, לא לעורר גלים.

האפשרות הנוספת והמסובכת יותר הייתה לבחון האם יש פתרון מתאים יותר בהתחשב בזה שבינתיים צברנו סכומי כסף באותה טבלה עליה טרחנו כה רבות, והאם אפשר לקדם את התוכנית ובכך לגשר במשהו על הזמן שאבד.

התלבטנו הרבה, דננו, התווכחנו, בדקנו, והגענו למסקנה שכדאי לעדכן את התוכניות.        

היתרונות שמצאנו בחלופה המסובכת יותר :

1.  בנייה ע"פ ההצעה תייעל ותוזיל מאוד את ביצוע כלל התוכנית.

2.  אף אחד מזכאי השיכון לא נפגע מהשינוי המוצע !! ובוודאי לא ייפגעו בעלי הוותק הרב.

3.  הסיכון שהפרויקט יתקע בשלביו הראשונים נמוך מאוד.

 

אני מעוניין להדגיש ולהתייחס במיוחד לסעיף 3 לעיל:

במשך כחצי שנה קיימנו מו"מ עם ארבעה בנקים. התחמשנו בליווי של בנקאי מומחה, ועד שלא השתכנענו ברמת וודאות גבוהה שיש לנו את המימון הנדרש בפועל לא העזנו לקדם את הנושא.

 

עד כאן הבאתי בפניכם בקיצור נמרץ ובדילוגים רבים את השתלשלות קבלת ההחלטות שהביאונו עד הלום.

במילים הספורות הבאות אנצל את הריכוז העצום שבו אתם מצויים נוכח התרחיש המרתק שגוללתי בפניכם, ואתייחס בנגיעה קלה למסתו של יששכר הידועה בשם "שיכון – וסיכון ".

המחבר מנתח את המבנה הכלכלי של הקיבוץ מול האיומים המקרו-כלכליים והשפעתם עלינו נוכח מבנה מקורות הפרנסה של הקיבוץ,ומסיק מכך מסקנות על הדרך הנכונה שעלינו לבחור בנושא הבנייה הבעל"ט.

הניתוח הכלכלי שהציג נכון ברובו, למעט התייחסותו המיוחדת לאברות שאליה אתייחס בהמשך, אבל הסקת המסקנות לתחום הבניה מיושנת ושגויה.

בעשור האחרון גיבשנו מערכת של ניהול כלכלי של הקיבוץ בראייה ארוכת טווח. בסקירה שהבאתי בפניכם לעיל, ובנייר שצרפתי לקראת אסיפת החברים שהתקיימה ב – 21.03.2007 נפרסת בפניכם תוכנית עבודה הכוללת מרכיבים של שליטה בתקציבי הקיום, הפרשה לפנסיה, ייצוב ענפי הייצור, מקורות פרנסה שוטפים נוספים, מקורות הכנסה חד פעמיים, וירידה עקבית ועיקשת בחוב הקיבוץ מאז שנת 2002 ועד היום.

במהלך השנים האלו חווינו אירועים מקרו ומיקרו כלכליים רבים בעלי משמעות שהשפיעו עלינו אבל לא הסיטו אותנו מן הדרך שבחרנו להתמיד וללכת בה. אמנה אחדים מהם : אינתיפאדה,חומת מגן, סאבפריים, משבר כלכלי עולמי 2007, עופרת יצוקה, מלחמת לבנון השנייה, סנאקטיים, אברות ועוד אירועים גדולים

יותר או פחות.

לכל האירועים האלו התייחסנו, לכל אירוע לפי מידתו ומידת השפעתו על התוצאות הכלכליות שלנו, כולל קיצוצים ועצירות כאשר נדרשו, אך בלי להיסחף ולהתלהם ותוך שמירה קפדנית ועיקשת על המטרות  הכלכליות והפיננסיות עליהן החלטנו.

אני מניח שבשלב זה של המאמר, המבקרים הנאמנים של התנהלותנו הכלכלית ובכלל, מצקצקים בלשונם ואומרים "הוא לא שם לב כנראה לעובדה שללא התקבולים החד פעמיים במהותם, לא היינו שורדים אפילו בשוטף ושלא  לדבר בניה לרווחה". אז זהו שלא. אינני מתעלם, אלא מזכיר לכולנו שכספים אלו היוו חלק מהתוכנית עוד בתחילת הדרך.

ולסיכום פרק זה : ההתנהלות המוצעת ע"י יששכר סותרת את ההתנהלות שנקטנו בה שנים רבות, ושהביאה אותנו למצב שבו אנו יכולים לדון על בנייה לרווחה בהיקף כלשהו. אני נזכר שיששכר היה שותף בדיונים על בניית הטבלה של המקורות המיועדים לבנייה, והיה בעל דעה רבת משקל בדיון שקיימנו בשאלת גובה הסכום השנתי שייוחס לסעיף ירידת החוב.

הבטחתי התייחסות נפרדת לנושא אברות. יששכר מייחס סיכון מיוחד לכספים הצפויים להתקבל מאברות בעת מיתון. חשש זה היה נכון כאשר היינו בעלי השליטה באברות, ומצוקת מזומנים במפעל הייתה יכולה להוביל למצב שבו המפעל מעכב לנו תשלומים. נכון לזמן הזה שבו אנחנו כבר לא בעלי השליטה, החשש שזה יקרה קטן משמעותית, ואין לנו שום סיבה וכוונה להסכים לכך.

נוסף לכך, בפועל הסכנה לכך הולכת ופוחתת בגלל שיפור בתוצאות ובהתנהלות המפעל.

בשלב זה של קיום המפעל שומה עלינו לעשות מעט מאוד: רק לדאוג לקיום מערכת יחסים תקינה ושפויה עם המפעל ועם בעלי המפעל, השותפים שלנו.

 

ולסיום ממש, משהו שלכאורה לא קשור. בהצבעה בקלפי נדחתה הצעת וועדת מינויים למינוי וורד ואהרון כמנהלי הקהילה. וורד ואהרון שימשו את הציבור שלנו בתשע השנים האחרונות כמזכירי הקיבוץ - כל אחד בתורו. זכיתי לעבוד איתם ולקבל מהם שירות. הם נשאו על גבם את החלק הקשה יותר של ניהול הקיבוץ, את ניהול תקציבי הקיום. חלקם בהצלחת התוכנית הכלכלית ארוכת הטווח כפי שסיכמתי אותה בפניכם היום, גדול משל יתר חברי המזכירות.

שמירה על תקציבי הקיום היא עבודה סיזיפית המתחילה מבניית התוכנית השנתית על שלל סעיפיה, הבאתה לאישור, ובשוטף הקפדה שלא תהיה חריגה, תוך כדי מתן תשובות לכל פניות החברים ומתן מענה לכל הצרכים. וורד ואהרון, עשיתם את העבודה הזאת בהצלחה מרובה והתוצאות האובייקטיביות מוכיחות זאת.

תוצאות הקלפי אינן נעימות. לא אתיימר לפרשן אותן - צריך לקבל אותן כפשוטן ולא להתייחס אליהן כאל משפט ציבורי. לא מדובר כאן בעשיית צדק.

עשיתם עבודה מצוינת. היו גאים, ואני מקווה שבעתיד תימצא הדרך שתחזיר אתכם למקום הנכון למענכם וגם למעננו.

                                                                       שלמה פורשר

 

 

שיכון – סיכון /

לפני כשבועיים כתבתי בידיעון בהרחבה כי ההצעה של המזכירות לבניית 24 יחידות בשלב הראשון, ולשינוי ההחלטה הקודמת בה החלטנו לבנות 10 יחידות, טומנת בחובה סיכונים של ממש. הצעתי לא לקחת סיכונים בעת הזאת המאופיינת בכלכלה לאומית ובין-לאומית מאוד לא יציבה.

אין צורך בהבנה כלכלית עמוקה כדי להבין שהשקעה חד-פעמית של 10 מיליון ₪ (שיש בקופה) מציבה פחות סיכונים מהשקעה של 24 מיליון ₪.  במיוחד אם לוקחים בחשבון שההשקעה הראשונה של 10 מיליון ₪ לא מחייבת לקיחת כל הלוואה וניתנת להיעשות על ידי משיכת פיקדונות נזילים העומדים לרשותנו. לעומת זאת שינוי ההחלטה יחייב אותנו לקחת הלוואה של לא פחות מ-15 מיליון ₪ (גם "הלוואות נוחות בריבית סבירה" צריך להחזיר).

אם נלך בדרך הזהירה, נוכל בסיומה בעוד כשנה וחצי לקבל החלטות מתוך בחירה חופשית על המשך פרויקט השיכון לפי התכנית, כפוף למציאות הכלכלית שנהיה בה.

אם נלך בדרך השנייה (כהצעת המזכירות), נמצא את עצמנו בעוד כשנה וחצי במציאות בה משכנו כבר את כל הפיקדונות שהיו לנו ובנוסף לקחנו הלוואות של כ-15 מיליון ₪ (עם החזר הלוואות וריביות בהתאם), ולמעשה לא תהיה לנו תשובה ראויה למשבר כלכלי, אם חלילה יקרה.

בהחלטה שקיבלנו על בנייה מדורגת, מילת המפתח המרכזית היא זהירות ! ולקיחת סיכונים מינימאליים. שינוי ההחלטה טומן בחובו חוסר זהירות ונטילת סיכונים שאינם הכרחיים, והיא ללא דרך חזרה.

ועתה אתייחס למספר סעיפים במאמרו של שלמה פורשר (לאחר שהראה לי אותו):

1.       "טייס אוטומטי" – גם במטוסים המשוכללים ביותר יש טייסים המבקרים את פעולת הטייס האוטומטי. זו לא הדרך הקלה, זו הדרך הבטוחה, ויש צורך לבחון לאורך הדרך האם אנחנו במסלול הנכון. הכינוי "הדרך הקלה" לא ראוי ולא נכון.

2.       הוזלת התכנית – שמענו בערב ההסברה כי מדובר על הוזלה של כ-3%. אם נציב מול זה הקדמה של שנתיים או שלוש שנים בלקיחת הלוואה של 15 מיליון ₪, נראה כי התוצאה הפוכה לחלוטין - זה יותר יקר בצורה ניכרת.

3.       "אין פגיעה באף אחד" – לפי דברי מאיר פרידמן, מנהל הבניין, שנאמרו בערב ההסברה, תהיה דחייה של כשנה בהשלמת איחודי דירות והרחבות שמתוכננות, לעומת ההחלטה הקיימת.

4.       "הסיכון שהפרויקט ייתקע בשלביו הראשונים, נמוך מאוד" – לדעתי קיים סיכון כלשהו, אך הסיכון האחר הוא שאולי הוא לא ייתקע אבל השפעתו על חיינו הכלכליים תהיה גדולה ושלילית מאוד (ראה מאמר קודם).

5.       "ההתנהלות המוצעת על ידי יששכר סותרת את ההתנהלות שנקטנו בה שנים רבות" – לא ברור לי לחלוטין למה הכוונה. הצעתי ואני מציע גם היום: זהירות, פיזור ההשקעות הצרכניות והקטנת הסיכונים. אני מציע לקרוא עיתונים, לשמוע רדיו ולראות חדשות בטלוויזיה - בכולם יש ביטוי לחשש לקשיים כלכליים גדולים בעתיד הקרוב.

6.       "אברות" – אומר בקיצור: גם היום אברות היא משענת כלכלית הכרחית עבורנו וקשיים כלכליים שם יפגעו בנו מאוד, ואל לנו לטשטש עובדה זו.

7.       כותרת המאמר – שלמה בחר למאמרו את הכותרת "סיכון לשיכון", כתגובה לכותרת שאני בחרתי "שיכון – סיכון". לא ברור לי מה פשר ההיפוך הציני הזה.

 

ולסיום: ניסיתי להביא את דבריי בידיעונים בצורה שקולה וחברית המכבדת את כובד הנושאים שאנו עסוקים בהם באסיפות האחרונות. כמובא בפרקי אבות: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים".

אני מקווה שההצבעה שתהיה באסיפה הקרובה תהיה מתוך עמדות אמיתיות הנוגעות לעניין, וחלילה לא מתוך אינטרסים צרים שאין להם מקום בחברה חפצת חיים.

יששכר ברמן

 

 

 

קיץ תרבותי

כל תוכנית בסיס לשינויים...

 

·       ערב סיום הקיץ נדחה בשבוע ויתקיים ביום שלישי, י' באלול  28.8.12

 

·       ביום ראשון, א' באלול, 19.8.12- סרט על מסך גדול

"משחקי הרעב"

בשעה 21:00 במועדון לחבר

 

"משחקי הרעב" הוא הסרט הראשון המבוסס על אחד מסדרת ספריה המוצלחים של סוזן קולינס.

גיבורת הסרט היא קטניס בת ה-16, ציידת מחוננת ועשויה ללא חת, המפרנסת העיקרית של משפחתה החד הורית. זו משימה לא פשוטה, שכן קטניס חיה בדיסטרופיה עתידית, מעין וריאציה על הקפיטליזם האמריקאי, המחלק את ארה"ב לשעבר למחוזות עניים ועניים יותר ולקפיטול עשיר ומושחת השולט בכל.

נוסף על היומיום הכמעט בלתי אפשרי של רעב כבד, חורפים אכזריים, אם דיכאונית ולא מתפקדת ואחות צעירה ורגישה, מתקיימים בעולם זה מידי שנה משחקי הרעב. המשחקים הם שילוב אכזרי במיוחד של מיתוסים קדומים, בהם נדרשים אזרחים להקריב את ילדיהם לאלים או למפלצות, ושעשועוני ריאליטי המוכרים לנו. במשחקי הרעב מוגרלים שני נערים או נערות מכל מחוז המתחרים עד המוות בעמיתיהם חסרי המזל, על מזון וכלי נשק.  האחרון שנשאר בחיים הוא המנצח במשחקי הרעב ומובטחים לו ולמחוז שלו הטבות ייחודיות ומזון. משחקי הרעב משודרים לכל תושבי המחוזות בשידור חי 24 שעות עד לסופם הנורא, והם המקור לבידור ולחרדה עבור משפחות המתחרים.

 

ולקראת החגים...

 

יריד לקראת ראש השנה, דוכני מכירות ופעילות אחה"צ

 

ביום ראשון ט"ו אלול 2.9.12

 

אורטל לנדה - ועדתרבות

 

 

שלום לכולם,

 

צבר – מחזור חדש

באולם סמולרש שבאוניברסיטת תל אביב התקיים השבוע טקס פתיחת "תכנית צבר תשע"ג", תכנית המסייעת לצעירים יהודים מרחבי העולם ולבני ישראלים לעלות ארצה, ומלווה אותם במהלך שירות מלא בצה"ל כשלב ראשון ומרכזי בהשתלבותם בחברה הישראלית. התוכנית המושקעת והמוצלחת, שהחלה לפני למעלה מ- 20 שנה בקבוצה קטנה של נערים יהודים מארה"ב, תביא השנה ארצה 360 חניכים וחניכות. תוכנית צבר מאורגנת ע"י תנועת הצופים, והשותפים במימונה ובביצועה הם משרד הקליטה, משרד הביטחון, חברת מסע, הסוכנות היהודית והתנועות הקיבוציות. בתום טקס מרגש עלו חברות וחברי הגרעינים על אוטובוסים שהובילו אותם לקיבוצים הקולטים מהם 4 מקיבוצינו – בארות יצחק, טירת צבי, מעלה גלבוע ושדה אליהו, בנוסף ל- 8 קיבוצי התק"צ – אורים, חצרים, כנרת, מלכיה, מעוז חיים, ניר יצחק, ניר עוז, עין השלושה, ולראשונה גם מושב אחד – תלמי אליהו. תודתנו וברכתנו לכל הקיבוצים הקולטים, והערכתנו הרבה נתונה לצוות המלווה העושה מלאכת קודש ציונית-חלוצית. עלו והצליחו!

 

ביקורים בקיבוצים

פעילי אגף המשק (צביקי פורת, ידידיה צור) והמחלקה לצמיחה דמוגרפית (שרגא וילק) ביקרו בחודשים האחרונים ב- 13 מישובי הקיבוץ הדתי, והם מקווים להשלים בחודש הקרוב ביקור בכל הישובים הנותרים.

אגף המשק עורך ביקור מקיף לפחות אחת בשנה בכל קיבוץ, ונפגש עם מנהל הקהילה/מזכיר והמנהלים הכלכליים. במסגרת הפגישה נמסר לפעילים דיווח על מספר החברים והילדים, על הקליטה בקיבוץ ועל מגמות שונות בקהילה. בהמשך ניתן דיווח כלכלי עדכני הכולל סיכום שנה קודמת ושנה נוכחית. ישנם נושאים שמשותפים לכל הקיבוצים, בעיקר בתחום החקלאות (רפת, לול, מטע, מדגה  וגד"ש), שם מתמודדים כל הקיבוצים, כמו כל החקלאים בארץ, עם הרגולציה המתפתחת, ירידת מכסי היבוא, חשש מדו"ח קדמי בנושא מחיר החלב, משבר הפטם ועוד. בהזדמנות זו יש לציין שברוב קיבוצינו החקלאות מצטיינת ותורמת רבות לפרנסת הקיבוץ. בנושאים אחרים יש שוני רב בין הקיבוצים: בחלקם יוזמים ומבצעים פעילות רחבה בתחום האנרגיה המתחדשת; יש קיבוצים שהפכו ל'מחלק חשמל' בתחום הקיבוץ; בחלק מהקיבוצים יש תהליך של תאגוד הענפים הכרוך בהקמת תאגידים עסקיים שמרכזים את פעילות ענפי החקלאות ופעילויות נוספות.

ראוי לציין שהסיבות לתהליך התאגוד הן מגוונות: הקטנת הסיכון לקהילה, התמקדות בפעילות היצרנית, מתן אפשרות להכנסת שותפים ועוד. אנחנו רואים חשיבות גדולה בביקורי הפעילים בקיבוצים השונים, ומנצלים את ההזדמנות לתת סקירה על המהלכים שאותם מובילים פעילי התנועה ואגף המשק.

 

התאחדות חקלאי ישראל

בדו"ח התקופתי של אבו וילן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, נסקרת הפעילות השוטפת שלנו במסגרת ההתאחדות. ניתן לומר שעיקר פעולתנו הוקדשה בחודש האחרון למו"מ אינטנסיבי עם רשויות המדינה בשורה של נושאים, ועיקרם:

ניסיונות של משרדי ממשלה שונים, ובראשם המשרד לאיכות הסביבה, לקדם חוקים ותקנות שישנו מן היסוד את כללי המשחק המקובלים; הצעת 'תקנות זיהום מי בריכות הדגים' שנדחתה בכנסת לאחר שנציגת משרד האוצר הודיעה כי המדינה לא תשלם את חלקה  ברפורמה, ובתגובה לכך החליט ח"כ אמנון כהן, יו"ר הוועדה, שלא להביא הנושא להצבעה ובכך קיבל את דרישתנו העקרונית. ניתן לסכם כי מאמץ של שבועות רבים מצדם של ארגון מגדלי דגים, התאחדות חקלאי ישראל וגורמי המקצוע השונים, נשא פרי.

במקביל התנהל דיון בקבינט הכלכלי חברתי של הממשלה על נושא 'תקנות הלול – גידול מטילות לביצים'. הקבינט החליט לאמץ את העמדה האירופית שמשמעותה לצרכן היא התייקרות אוטומטית של 6 אגורות לביצה. אנחנו נערכים לטיפול מקיף בסוגיה והסברת מלוא המשמעויות, ובעיקר פועלים לכיסוי ממשלתי של ההוצאות שֶיִּגָזְרוּ על המגדלים כתוצאה מההחלטה. באמצע יולי עבר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה חוק המספוא, ואנו פועלים להגן על חקלאים הקונים מזון שאינו תיקני והם עצמם אינם מוּדָעִים לכך. חוקים נוספים נמצאים בתהליכי חקיקה: חוק הַפֶּרֶש – על פיו יוטלו קנסות כבדים על מגדלים בגין אי טיפול נכון בזבל; חוק הַצַּיִיד – האוסר על חקלאים לעשות שימוש כלשהו בנשק כנגד בעלי חיים מזיקים; חוק תשלום פנסיה לעובדים זרים – המגדיל באופן ניכר את עָלוּת האחזקה של עובדים זרים, תוך התעלמות מהדרישה לביטול מס מעסיקים בטרם מעלים את נושא תשלום הפנסיה לאישור הכנסת;  וכזכור, עדיין לא הסתיים המאבק כנגד דו"ח קדמי – פרק החלב כסעיף בחוק ההסדרים, ועוד ועוד. אנחנו עומדים על המשמר, והמלאכה עדיין רבה ומורכבת.

 

שבוע פוליטי

המרוץ לראשות "הבית היהודי" ולחברוּת בכנסת מטעם המפלגה צובר תאוצה, וכעת כבר ברור לכולם שהוא עובר דרך המפקד. בחלק נכבד מקיבוצינו הפעילות מתעוררת, אך לצערנו עדיין מורגשת תרדמה בקיבוצים אחרים. בשבוע האחרון רשמנו לפנינו את האירועים הבאים: נפתלי בנט הופיע בעין הנצי"ב ובקבוצת יבנה; השר דניאל הרשקוביץ התארח בניר עציון; מוטי יוגב השתתף בערב ההסברה ביבנה; בבארות יצחק הופיעו שלושה: ח"כ זבולון אורלב, נפתלי בנט וגילה פינקלשטיין. ח"כ אורי אורבך יגיע בעז"ה לטירת צבי, ושולי מועלם החלה להופיע בקיבוצינו כאורחת לשבת וכמשתתפת באירועים שבימי חול. הפעילים בקיבוצים עושים כמיטב יכולתם, ואנחנו חוזרים וקוראים מעל דפי העמוד"ש: חברות וחברים, צעירות וצעירים, התפקדו עכשיו! לפנינו עוד כשלושה שבועות שבהם ניתן להתפקד ו'לרכוש' את יכולת ההשפעה על הרכב ההנהגה של "הבית היהודי" בבחירות הבאות. אל תוותרו על ההזדמנות, ואל תזלזלו בכוחכם להשפיע!

 

                                שבת שלום

                                                נחמיה רפל

וחברי המזכירות הפעילה

 

"גן הדובדבנים" של בארות יצחק

בימים אלו אנחנו חווים משברים חברתיים שמזכירים לי את יצירת המופת של צ'כוב

 "גן הדובדבנים".

משבר המשפחה מסביב לגן, הדמויות, המשפטים -  כאילו אני חי בתוך ההצגה.

בתחילת המחזה האחוזה שייכת מזה דורות למשפחת גאיב, ואילו בסיומו הם מחוסרי רכוש ובית משום שליובוב חיה ומבזבזת כספים מחשבונם של אחרים. המחזה בתחילתו מאופיין באיחוד המשפחה מחדש , כשליובוב ואניה חוזרות מפריס אל האחוזה. בסיומו בני המשפחה נפוצים לכל עבר, אין המשכיות הדורות ופוטנציאל לילדים במשפחה ונכרתים גם עצי הדובדבן. גאייב לא התחתן ולא הוליד ילדים.  ליובוב ילדה שני ילדים: אחד מת בטביעה בנהר ואילו בתה השנייה, אניה , מאוהבת בסטודנט הנצחי טרופימוב שהוא כדבריו "מעל לאהבה". בסוף המחזה דרכיהם נפרדות -  הוא למוסקבה ואניה לגימנסיה , כאשר האפשרות להמשכיות

נכרתת. וריה, בתה המאומצת של ליובוב,  אמורה להתחתן עם לופאחין, אך כשמגיע הרגע המכריע והוא אמור להציע לה נישואין, הוא מתחמק מההצעה והיא הולכת להיות אומנת לילדים של אחרים. גם כאן, כמו במקרה של אניה וטרופימוב, יש כריתה של הפוטנציאל להמשכיות משפחת גאייב.   גם אצל דמויות המשנה נכרת פוטנציאל הילודה. יפיחודוב מאוהב בדונישה ואף מציע לה נישואין, אך היא מצידה מתאהבת ביאשה שזונח אותה לאנחות. אצל פירס הזקן אין פוטנציאל להולדת ילדים בשל גילו, אך אפילו ההמשכיות של חייו שלו עצמו נקטעת במותו. הוא ננטש על -ידי בני המשפחה באחוזה הנעולה כשהוא חולה, ושם ימצא את מותו האכזרי. כך בעצם חייו "נכרתים" במקביל לכריתת עצי הגן .  

כך דרכינו בקיבוץ. כל אחד יכול להזדהות ולמצוא את הדמות ואת המקרה אצלנו.  באספת החברים שמנו את "לופחין"-ים  של הקיבוץ.  לופחין במחזה הוא איש העסקים, מוז'יק לשעבר, על עצי הגן אבד הכלח, הם זקנים ואינם מביאים תועלת כלכלית, ולכן עליהם "לפנות את מקומם". הזמנים עברו, די לקיבוץ, צריך שינוי. לדידו צריך לכרות את עצי הגן ולהשכיר את שטח הגן לקייטנים . זהו לדעתו הפתרון המעשי והכללי המוצלח . זה הסדר החדש "שלו", להרוס את הישן בכול מחיר ולבנות מחדש. הסתכלות מעשית  על המקום. זה עידן חדש.

בהצבעה ראינו את חוסר האמון במשפחה ואת הפילוג, וצ'כוב מצייר את אבני הדרך של חברה שמתדרדרת חברתית. הוא לא נותן פיתרון, כפיתרון בהאי דאלים ובאמונה. לופחין מחפש את האינטרסים האישים ומצדיק את מעשיו בצורה לוגית. הפתרון שלנו צריך לעמוד על שלוש רגליים:

א': מנהיגים משלנו, ב': צמחיה/בנייה,  ג': קליטה של משפחות. אם לא – המוז'יק שעבר לופחין יבוא  ויכרות את מפעל החיים שלנו, את הרשת סוציאלית ואת תמיכה ההדדית.

גבריאל נאור    

 

 

"קייטנת בגירים" יוצאת לדרך!!!

היא תתחיל, אי"ה,  ביום ראשון הקרוב א' באלול תשע"ב 19 באוגוסט

 

לפניכם לו"ז התוכנית (יתכנו שינויים)

-           

 

יום ראשון א' באלול 19.8

בשעה 17:00 אחה"צ

במועדון לחבר

צפייה בסרט מוזיקלי ישן,

ישראלי, באורך מלא

"נורית"

פופקורן מובטח

 

יום שני ב' באלול 20.8

בשעה 17:00 אחה"צ

במועדון לחבר

פעילות יצירה

"בגירים חושבים ירוק"

נא להביא מספריים

 

יום שלישי ג' באלול 21.8

        יציאה בשעה 08:45

חזרה משוערת בשעה 12:00

נסיעה לחנות

"התחדשות"

בכפר טרומן

  נא להירשם בהקדם אצל הדס

יום רביעי ד' באלול 22.8

     בשעה 18:00 אחה"צ

במועדון לחבר

 

מפגש עם:  חיילי כלא 6

 

לאחר המפגש ארוחת ערב במועדון

 

יום חמישי ה' באלול 23.8

בשעה 17:00 אחה"צ

במועדון לחבר

 

"התנהגות בעלי חיים"

עם:  סהר גל

    

משקה, כיבוד והפתעה לכל אחד  מובטחים בכל מפגש.

בילוי נעים לכולם!!!

                                                    הדס וצוות הבגירים

 

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון: שולי גל  - כדאי להצטייד במשקפיים

אחות תורנית:  ברוריה לנדה – פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

תודה מקרב לב

השבוע זכינו בע"ה להכניס לחופה את מעין ומתי.

אנו מודים מקרב לב לכל מי שטרחו בהכנת החתונה:  צוותי החתונה ובראשם אסתר פורשר ודוד פורת – אנשי ביצוע מעולים שיודעים להקשיב ולהיענות לבקשות השונות; לענף המזון, לרב ירון ואלישבע, ולכל ציבור החברים שסייע לנו לשמח חתן וכלה.

                                                       יהי רצון שנזכה לשמחות רבות.

משפחות פאלק וברמן

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ישראל עם קדושים...

השנה נאמר כאן סליחות גם בנוסח עדות המזרח החל מיום שני הקרוב, ב' באלול.

הסליחות תאמרנה בשעה 05.00 בכל ימי השבוע, בחדר העיון.

כל המעוניין – מוזמן להצטרף.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ברוכות הבאות

בשבת זו יתארחו אצלנו 15 חניכות מאולפנת דולב שבשומרון, חניכותיה לשעבר של מיכל פורשר בשנת הי"ג שלה.  מאחלים לכן שבת נעימה בביתנו.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

מהגיל הרך

ביום חמישי זכינו ליהנות מעזרתם הגדולה של 6 נערים תיכוניסטים ועל כך תודה גדולה מעומק הלב מכולנו.

החבר'ה גרפו, סחבו, ניקו, שטפו, צבעו ולמרות החום המציק לא בחלו בשום משימה.  המון תודה!!!

ועוד: בתקופה האחרונה נלקחו ללא רשות מאזור הגיל הרך שקיות עם חפצים שונים. נשמח  לקבלן בחזרה.

ענבל ישראלי – רכזת הגיל הרך

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

לסבתא רבתה וסבא רבה

עדנה (שורץ) ושמואל לובושיץ

מזל – טוב בהולדת הנין

נכד ראשון לנתי ויקי מנדלסון

בן בכור לשיר-טובה ואביעד-שלמה ניימן במצפה יריחו

                             שתזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה בזמנו 

                            ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים

 

 

AtarimTR