ידיעון 2792 ראש השנה תשע"ב

בס"ד, ערב ראש השנה תשע"ג

 

א' של ראש השנה  

18.24

הדלקת נרות

07.30

תפילת שחרית,

18.35

מנחה, דרשת הרב, ערבית

12.00

סעודת חג בחדר האוכל

סעודת חג בבתים

16.45

שיעור בדף יומי – בחדר עיון

מכונת השטיפה תפעל

 בשעות 21.00 – 23.00

נא להביא כלים עד 22.45

17.30

מנחה

 
תשליך

18.15

שעור בדף יומי

ב' של ראש השנה

19.15

ערבית של חג

07.30

תפילת שחרית,

סעודת חג בבתים

סעודת חג בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 22.00 – 24.00

נא להביא את הכלים עד 23.45

(שטיפה של כלים בשריים מהצהריים)

17.15

שיעור בדף יומי – בחדר עיון

18.00

מנחה

19.20

ערבית והבדלה

 

סליחות ושחרית

בעשרת ימי תשובה

יום רביעי, צום גדליה     05.15

יום חמישי                   05.20

 יום שישי                     05.30

   זמני התפילה במשך השבוע

 

מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30

מנחה בבית הכנסת            16.30

רבע לערבית                     19.45

ערבית                            20.00

 

 

לוח השבוע

 

יום רביעי

17.30

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

20.00

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

מרתון שיעורים לעשרת ימי תשובה

יום רביעי:    מוצאי צום גדליה – לא יתקיים שיעור

יום חמישי:   שולי גל - התשובה

יום ראשון:   יחזקאל אלידע – "כל נדרי", על מה ולמה?

יום שני:       נחום ברוכי – "ועלו מושיעים בהר ציון" – בראי ההיסטוריה

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

 

 

מחול הפרפרים הכתומים שלי-

                                          הראית כדבר הזה?

                   כי במעופם

                   תכלית הכול.

                   במחול המשותף

                   של קרבה וריחוק

                   תשוקה ופניה.

   בעדינות המופלאה

   של ריקוד הפרפרים.

                                       הראית כדבר הזה?

   מחולם

   הוא תכלית הכול,

   פשטות הכול.

   כי בהם

   נס בכל.

מעין ברמן

 

לחברותינו ולחברינו

לבנותינו ולבנינו כאן ובכל אתר ואתר

להורינו ולכל בני משפחותינו

לכל תושבי המקום

לחיילים הבודדים, לחברי גרעיני צבר

לכל ידידינו באשר הם

שלוחה ברכת כתיבה וחתימה טובה

שנת שלום וביטחון

שנה בה ימלא הקב"ה כל משאלות לבנו לטובה.

 

מה בגיליון?

תמיד רציתי לשאול – הרב ירון  

  • שרגא כ"ץ הי"ד – שלושים שנה בלעדיו
  • משלחן מרכז המשק – שמואל ברוכי
  • דבר המזכירה – ורד סוקולובסקי
  • על קליטה, דיור וחשבון נפש – דוד פורת
  • סיפורו של מקום – עטרה גרינברגר ועירית הלוי
  • סיכום עונה – צוות חתונות
  • על המחיה ועל הכלכלה – יצחק שניאור
  • אנחנו ומפקד הבית היהודי – עזי אלטשולר
  • הפרטה, תצרוכת ותרומה – אברהם פולובין
  • תודה – משפחת פרידמן הצעירה
  • מה נשמע בגיל הרך – איריס נתנזון עם ענבל ישראלי
  • השנה החולפת בראי הידיעון – ליקטה וערכה דינה אמיר
  • מישיבת המזכירות בנושא מפעל הבטון – שמואל ברוכי
  • נא להכיר – ורד סוקולובסקי עם רחל שור
  • וונדרבר רחלשיין – ישראל רמות
  • מענף המזון לקראת החג / איחולים לשנה החדשה– ג'ניפר פרץ
  • שנה בענף הבגד – לני בן-שמול
  • עד מאה ועשרים – שרה הלוי בת 90 – המשפחה
  • בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 128
  • על חומותייך בארות הפקדתי שומרים – בנימין-אברהם (בנג'ו) ברמן
  • שו"ת בנושא רכב חשמלי – הרב ירון
  • מוועדת ההשתלמויות – אביגיל צוייג
  • איחולים לשנה החדשה – משקי דן
  • תערוכת בגדים

                               כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

 

תמיד רציתי לשאול

שאלה: למה פורסים משהו על הרצפה לפני הכריעה בבית הכנסת?

תשובה: נאמר בתורה (ויקרא כו, א): "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ". מכאן למדו חז"ל שאסור להשתחוות על רצפה של אבנים בכל מקום חוץ מאשר בבית המקדש. וכתב הרמב"ם (הלכות ע"ז ו, ז): "ומפני זה נהגו כל ישראל להציע מחצלאות בבתי כנסיות הרצופות באבנים או מיני קש ותבן - להבדיל בין פניהם ובין האבנים".

לכן, מי שכורע על שטיח אינו צריך לפרוס שום דבר, שהרי האיסור הוא רק על רצפה של אבנים. מי שכורע על מרצפות צריך שיהיה דבר שיחצוץ בין פניו לבין הרצפה (ולא בין ברכיו לרצפה...)

 

שאלה: למה נוהגים שלא לאכול אגוזים בראש השנה?

תשובה: כתב הרמ"א בהלכות ראש השנה (או"ח תקפג, ב): "יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים, שאגוז בגימטריא חטא, ועוד שהן מרבים כיחה וניעה ומבטלים התפלה".

כמובן שצריך לשאול על הטעם הראשון, שהרי הגימטריה של המלה אגוז (17) אינה כמו המלה חטא (18)!?

אלא, שבמספר מקומות בדברי חז"ל (לדוגמא: זבחים מה, א) מופיעה המלה חטא ללא אל"ף. כמו כן, אמרו הדרשנים שבחישובי גימטריה מתעלמים מהפרש של אחד, שנקרא 'הכולל', ורמז לדבר מה שאמר יעקב ליוסף (בראשית מח, ה): "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה (=בגימטריה: 732) כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן (=בגימטריה: 731) יִהְיוּ לִי".

ואולם, בלשונו של הלבוש מובאים הדברים בניסוח קצת שונה: "ויש מדקדקים שלא לאכול אגוזים מפני שהם מרבים כיח וניע וגורמים לבטל התפילה וסימן לדבר אגוז בגימטריא חטא, כלומר שלא לאכול חטא בראש השנה יום שנידון בו על חטא". מוכח מכאן שהטעם העיקרי הוא שזה גורם ליחה, והגימטריה היא רק סימן לזכור אותו.

    

שאלה: למה שליח הציבור בראש השנה אומר את המלה 'המלך' לפני שהוא מגיע לעמוד?

תשובה: ראש השנה הוא יום שבו אנחנו ממליכים את הקב"ה, ולכן ישנם מספר מנהגים הקשורים לכך בתפילה. דוגמאות:

א.      המנהג לומר 'לדוד מזמור' בערבית, מפני שמופיע בו הפסוק 'מי זה מלך הכבוד'.

ב.      המנהג ששליח הציבור בשחרית אומר בקול רם את 'אדון עולם אשר מלך'.

ג.       המנהג ששליח הציבור אומר 'המלך' לפני שהוא מגיע לעמוד, כדי להמחיש את העובדה שהוא מקבל עליו את מלכותו בטרם הולך לייצג את הציבור.

ד.      המנהג שבכל פעם ששליח הציבור מגיע למלה 'מלך' הוא מגביה מעט את קולו.

 

ומי יתן ונזכה להמליך עלינו את הקב"ה, ונזכה במהרה ליום שעליו נאמר (זכריה יד, ט): "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".

הרב ירון

 

 

שרגא כץ הי"ד, בן יוסי ז"ל ותקוה תבדל"א  

נולד: י"ט באדר ב' תשכ"ב 25.3.1962 

נפל:  ז' בתשרי תשמ"ג – במלחמת של"ג – 24.9.1982

 

שלושים שנה בלעדיו

צעיר לנצח, חסון ושרירי,  שזוף ומחייך, מחפש איך אפשר לעזור בלי לעשות מזה עניין.

שלושים שנה שאתה חסר לנו. 

אתה עדיין תופס אצלנו הרבה מקום בלב.

עם אבא כבר נפגשת, וככל שעובר הזמן  אנחנו כאן עדיין מתגעגעים אליך.

בן יקר ואח יקר שלנו -  אוהבים אותך אמא ואחיך.

            אמא, עקיבא וישי

 

במלאת 30 שנה לנפילתו של

שרגא כץ הי"ד

בן יוסי ז"ל ותקווה

נתייחד עם זכרו

ביום ראשון, ז' בתשרי תשע"ג 23.9.12

16.00  עלייה לקבר בהר הרצל

17.00  במרכז החינוכי שליד מוזיאון הרצל – דברים לזכרו

 

המשפחה

 

 

 

 

     נר זיכרון !

     יוסף מרדכי (יוסיקה) וידרמן ז"ל – ז' בתשרי תשע"א

 

 

 

משלחן מרכז המשק         (בתום תקופת כהונה ולקראת הבאה)

ראש השנה תשע"ג מזדמן ביחד עם תחילת תקופת כהונה שנייה כמרכז משק (תודה על האמון שנתתם בי).

מעבר לחשבון הנפש אותו נדרש כל אחד מאיתנו לעשות במסגרת תקופת השנה, אנצל את ההזדמנות לשתף אתכם בחשבון הנפש שלי כמרכז משק בסיום תקופת כהונה ראשונה ולקראת תקופת כהונה נוספת.

אחלק את הדברים לשני תחומים: עסקי וניהולי.

מבחינה עסקית אפשר לבחון את תוכניות המשק והדו"חות הכספיים, ולשפוט ולבקר את הביצוע על פי התוצאות. בסה"כ בתקופת משבר כלכלי עולמי המלווה אותנו בשנים האחרונות הצבנו יעדים, ובניהול צנוע וזהיר עמדנו ברובם. נוסף לכך אף המשכנו להשקיע בענפי היצור (בעיקר חקלאות) למען העתיד.

במהלך שלוש השנים שחלפו חווינו משברים ותקופות שפל בסנאק-טיים ובאברות, והחלטנו לוותר על הבעלות בפעילויות אלו.

תחום הקרקעות, שהוא נכס כלכלי משמעותי עבורנו, הוצב בראש סדרי העדיפות לטיפול, ואנו פועלים ונפעל גם בתקופה הקרובה להסדיר את הדרוש כדי למצות את הפוטנציאל הטמון במיקומנו.

עם כל הצניעות הנדרשת, ולמרות הביקורת וחוסר הפרגון המאפיין אותנו, אני מסכם לעצמי תקופה של עשייה חיובית בתחום העסקי.

בתחום הניהולי המצב שונה. בכניסתי לתפקיד דמיינתי מציאות של תקשורת חיובית בין החברים, של שיתוף החברים, עובדים כמנהלים, בתהליכי תכנון וקבלת החלטות מתוך ראיית טובת העסק – שיתוף שאמור היה להביא ללקיחת אחריות ומחויבות לביצוע והשגת יעדי העסק.

לצערי, לא גיבשתי את החזון לכלל תוכנית עבודה סדורה ולכן זה לא התממש במלואו. נכון להיום, למרות תוצאות מקצועיות טובות בתחום העסקי, אני ער לתחושה של עייפות ותסכול אצל חברים, מנהלים ועובדים, ומקווה לדווח על שינוי חיובי בעתיד. נראה שחוקי הפיזיקה שתנועה מייצרת חום, נכונים גם לתחומים נוספים בחיים. בשבוע האחרון במסגרת התנועה לקידום הבניה, עסק צוות קטן של חברים בחפירה והנחת קו מתח גבוה לשכונה החדשה. ראיתי את דוד, גבי ויוסי מלאי מוטיבציה ואנרגיה, עובדים שעות בחום ואחר כך בחושך – מבסוטים. אני מקווה שנצליח לקדם פרויקטים נוספים בעתיד הקרוב ולייצר חום של עשייה אצל חברים נוספים.

"תחל שנה וברכותיה": ממש בשעת סגירת הגיליון נתבשרנו שבשעה טובה הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל אישרה את הסגירה הפיננסית למערכת הפוטו-וולטאית.

משמעות הדבר – מיד אחרי ראש השנה אנו נכנסים לשלב הביצוע של פרויקט הקמת המערכת על גגות לולי חוות הושע. יישר כוח לשותפינו מחברת מגא – אלי מנחם וגילו אובניש – שבזכות עבודתם הבלתי נלאית הפרויקט יוצא לדרך.  פתיחה טובה לשנה מצוינת. אמן.

אנו נמצאים כעת בתקופת מעבר בין הנהלה שמסיימת קדנציה להנהלה שטרם נבחרה. התהליך גובה מחיר ברמה האישית וברמה הקהילתית. עם זאת, אני משוכנע שנתגבר על המצב ונצליח לבחור צוות שיוביל את בארות יצחק לעתיד בטוח, ומקווה להמשיך לעבוד עם אנשים שזו תהיה מטרתם.

בתום קדנציה ראשונה אני רוצה להודות: ראשית לדינה, אשתי, ולמשפחתי. שנית, תודה לכל החברים שתמכו בי וביקרו אותי מתוך כוונה שאשתפר, למנהלי הענפים והחברים שבזכותם העסק מצליח, לעמיתיי במזכירות ובמיוחד לשלמה פורשר ואסנת שניאור שתמכו (ותומכים) ידיי מזה ומזה. בהצלחה לכולנו.

                                                                                                  שנה טובה,

שמוליק ברוכי

 

דבר המזכירה

ערב ראש השנה תשע״ג. המון סימני שאלה מרחפים באוויר- עולמיות מדיניות וקיבוציות...   בע״ה הדברים יתבהרו בשנה הקרובה ונתפלל כולנו לימים טובים! 

השנה בחרתי לא לסכם את מה שהיה ולא לספר על מה שיהיה. בחרתי להעניק לכל חברי ותושבי בארות יצחק חבילת צומיות - אגרות קטנות לתשומת לב ומתנות. בחרתי לצרף לכל חבר צומית אישית,.ברכה ממני לשנה החדשה. 

                                    שיהיה לכל בית בארות יצחק-שנה טובה.

ורד סוקולובסקי – מזכירת פנים

 

על קליטה, דיור וחשבון נפש

לקח לי זמן להפנים את יתרונותיה של ההצעה לבנות 24 יחידות דיור בשלב אחד.

לאחר התלבטות שעיקרה כלכלי, חזרתי ושקלתי את יתרונות הצעה זו וחסרונותיה, לאור האתגרים העומדים בפנינו.

נקודה אחת מרכזית שגם וורד הזכירה אותה, הייתה נושא הקליטה.  אין לנו היום אף דירה פנויה לקליטת משפחות – הן בני הקבוצה והן משפחות מבחוץ. יחד עם זה יש לנו משפחות צעירות שמתקרבות להולדת ילד חמישי – עובדה שלפי החלטותינו בעבר תחייב אותנו להוסיף לדירתן "קובייה".

אם חפצי חיים אנו עלינו לצרף ולקלוט משפחות צעירות. הם העתיד.  עתידנו – בני ה-60+ - מצוי ב"עברנו המזהיר".   גם אם קבענו באופן כללי שהוותק הוא העיקרון המנחה אותנו ביישום תכנית הבנייה, באו המזכירות וצוות השיכון בתכניתם הצופה פני עתיד, והיא משקפת את רצוננו לגדול ולהתפתח דמוגרפית.

גם אם לא תמיד יש לנו פתרונות, עלינו לשדר לדור הצעיר ולמשפחות הצעירות: אנחנו זקוקים לכם !

נשמח מאוד בהצטרפותכם לקהילתנו.  שדר זה צריך להיות גם ברקע של החלטות הקשורות בצורה כזו או אחרת לקליטה, כגון: השתלמויות, דיור, פנסיה, הסדר צעירים לבודדים ולמשפחות, ועוד.

בקליטת משפחות חדשות אנו עושים טובה גדולה לעצמנו כחברה וכיחידים.

לכן, בוויכוחים על אם הדרך או ליד השולחן עלינו לגלות רגישות, גמישות רעיונית והתחשבות, תוך הבנה ברורה לצרכי הדור הצעיר.

אשתי שתח' טוענת תמיד שלקח לה עשר שנים עד שהרגישה ממש שבארות יצחק היא ביתה.

אנו נוטים לשכוח שתהליך הקליטה אורך לא מעט שנים, ונמשך גם לאחר הקבלה לחברות.

אם נהיה מודעים לכך ונעמיד זאת מול עינינו, זה יבוא לביטוי גם בהבנה, גם אם לא תמיד יביא בהכרח להסכמה עם כל דרישות הנקלטים. לעתים משפט פוגע שנאמר בהיסח הדעת גורם לנזקים קשים הפוגעים בראש ובראשונה בנו.  בהחלטת בארות יצחק להאיץ את תכנית הבנייה – שהתקבלה ברוב מוחץ – יש איתות אופטימי שבסופו של תהליך הציבור קיבל את ההחלטה הנבונה (גם אם לאורך התהליך נאמרו דברים קשים ופוגעניים).

שנה טובה,

דוד פורת

 

 

סיפורו של מקום

השנה נציין 60 שנה לקיבוץ בארות יצחק כאן בשפלת לוד.

אנו מתכונות לסקור מידי שבוע בידיעון את האירועים 

של המקום דרך הבתים והאנשים הקשורים לבתים אלו.

ברצוננו לרענן את התפתחות הקיבוץ ב-60 השנים הראשונות במיקומנו הנוכחי. להכיר את האנשים שפעלו ופועלים דרך המבנים השונים, (מבני ציבור, בתי מלאכה, מפעלים, חקלאות, בתי מגורים וכו').

 

 

מנבירה ראשונה בארכיון אנו מוצאים את האנשים ואת רוח התקופה הקשורה לקיבוץ שלנו:

מתוך דיווח ב"דף ידיעות ח' שבט תש"י 26.1.50:

ישיבת ועדת בנין. צורת הבניה: מתעוררת שוב השאלה היסודית האם יש לבנות את המחנה כקבוצה בצורה מפוזרת ...לאפשר לחבר התבודדות מה מהרעש וחיי הצוות ... האם יש צורך שלכל משפחה תהיה גינה משלה ודשא נפרד על יד ביתה היא ... בעיית האיזולציה והרעש שתתעורר באם יקימו בתים גדולים ... הסוג קובע גם את השאלה הנפשית ... יש ומקימים בית שימוש למספר נפשות ויש ומקימים לכל משפחה ומשפחה בית שימוש ומקלחת שלה ... מה הוא מספר הילדים הסטנדרטי. האם יש צורך בחדרים בגודלים שונים או האם יש לצרף ילדים משתי משפחות כדי לנצל יחידת דיור.

מתוך "דעות" ח' בתמוז תש"י שנתיים אחרי חורבן משקנו בנגב אנו מתכוננים לבנות את מקומנו החדש. ... לשם מה אנו בונים? הרהרתי רבות בשאלה הזו, ואכן נשארו לנו עוד תפקידים ... לא נסתפק בחוברת כדי להנציח את זיכרון חברינו הנופלים. נעשה זאת על ידי מפעל חי, על ידי המשך קבוצתם – קבוצתנו.

 

 

מתוך דף ידיעות כ"ב כסלו 1.12.50 ישיבת המועצה. ענייני בניה: באופן אלטרנטיבי, דנה המועצה על קימוצים אבנטואליים בהוצאות הבניה של תוכנית הבית "שלנו". הוסכם כעת לא לסדר: דוד למים חמים, מרזבים ... הקימוצים אשר הוחלט עליהם יתבטאו בסכום של 120 ל"י לבית בערך."

 

מתוך דף ידיעות ערה"ש תשי"ב 30.9.51  דין וחשבון כללי לשנת תשי"א:

עובדת ישיבתנו במחנה הארעי בתוך וילהלמה, זה יותר משנתיים, מטביעה את חותמה על חיינו באופן מעמיק מאד, מבחינה חברתית ומשקית כאחד...אי-הנוחות במקומות הציבוריים גורמת גם להתבודדות-יתר של החבר בפינתו הפרטית ומכבידה על התרקמות הוואי ציבורי מגובש ...ובכל זאת התגלתה גם בתנאים הקשים האלה יכולת-עמידה רבה בתוכנו ...נקוה כי יותן לנו בשנה הבאה, עם העברתנו אל המנוחה ואל נחלתנו, לצבור כח-תנועה נוסף ולהוסיף לבנות ולהתפתח.

 

מתוך דף ידיעות כ"א תשרי תשי"ב 21.10.51 בניה:

חלה התקדמות ... אבל בגלל האנדרלמוסיה השוררת באדמיניסטרציה של הסוכנות ...

שתהא שנה טובה של המשך עשייה מבורכת

עטרה ג' ועירית ה'.

 

סיכום עונה  

עם חתונתם של נעמי ואהוד בן-שמול לפני כשבועיים, סיימנו קיץ עמוס בשמחות.

פתחנו לפני פסח בחתונתם של טל ודוד פריש; המשכנו בחתונות משפחת פורת – חגית ומיכאל, הדס ורועי;

רקדנו עם מעין ומתי פאלק, ושמחה סוערת מילאה את לבנו יחד עם גרעין צבר בחתונת ליסה ואביעד אדן.

שיפרנו ומיסדנו את הכיבוד בקבלת הפנים ואת הקינוחים, והתגובות בסך הכול היו טובות.

הרחבנו את צוות החתונות הקבוע עם התגייסותם של שורי אמיר ואיריס כץ, וכיום תחושותינו טובות כמפיקים מקצועיים בחתונות בגן האירועים שלנו.

קבלנו בברכה ובתודה השתתפות כספית נאה ממשפחות בני הזוג מהעיר ומהכפר – מה שסייע לנו בקניית וילונות חדשים, סכו"ם לקבלת הפנים וכלי הגשה נאים לקינוחים, ועוד.

יבואו על הברכה כל השותפים שלנו להצלחת כל חתונה וחתונה:  הצוות הקבוע – רבין יעקבס, לאה שהם, איריס כץ ושורי אמיר;  צוות הגברים בכל אירוע; ענף המזון על כל עובדיו; ענף הבגד; יעקב שניאור ועוזי פלדמן אשר על הגביעים והיין, הכוס המתנפצת והברכונים; נורית סוקו השוזרת את הפרחים; נהגי המלגזה – אליהו לוי, מאיר מכלוף, שלמה ליבוביץ ויוסקי סוקו; מנחם שניאור עם השילוט; שורי וורד כנציגות המזכירות;

עירית פורשר בתיאום, בתקצוב וכו'.

תודה מקרב הלב לכל חברי הקהילה שתומכים, מסייעים ומגבים.

אנחנו אוהבים את כולכם ויש לנו סיפוק עצום.

                                                                                        שנה טובה,

אסתר פורשר ודוד פורת

 

על המחיה ועל הכלכלה – חלק ב'

בשבוע שעבר תיארתי את הבעיות במצב הקיים בענף המזון. קיבלתי הרבה תגובות ואתייחס אליהן בקצרה בהמשך. הפעם אני רוצה להתמקד בפתרונות.

אפשרות ראשונה היא לא לעשות כלום. מה שיכול לקרות הוא שיותר ויותר אנשים ירגישו מתוסכלים מהמצב וישאפו להפריט את הענף. עלינו לשים לב שבמשך הזמן אנחנו צורכים יותר מזון שלא מחדר האוכל אלא ע"ח התקציב האישי. בשלב כלשהו גם זה יוביל להפרטה.

אפשרות שנייה היא ללכת להפרטה, חלקית או מלאה. לשם כך צריך להביא את הנושא לדיון ציבורי באספה. בסוף הדיון תוצג השאלה העקרונית: האם לקדם את הפרטת המזון?

אם רוב הציבור יתמוך בכך, יוקם צוות שתפקידו להכין הצעה להפרטה. הצוות ילמד מהניסיון של שני הצוותים הקודמים שהצעותיהם נפלו ויביא הצעה מסודרת לאישור הציבור.

על הצוות יהיה להתמודד עם הנושאים הבאים:

-                      הפרטת ארוחת הבוקר / צהריים / שבת

-                      סבסוד הארוחות

-                      האם לאפשר מסלול עוקף, ללא הפרטה? האם רק לבני 70+ ?

-                      הפרטת המזון באירועי שמחות

-                      ארוחות ילדים בגיל בי"ס ובמעון

-                      בנים בהסדר ותושבים

-                      לתת משקל לאירוח ע"י החברים

-                      כלים בשריים – האם לתת מענק חד-פעמי לרכישה?

-                      ארוחות ענפים, שכירים ואוכלי חוץ

-                      ארגון מחדש והשקעות בענף המזון

 

וכעת לתגובות באשר להפרטה:

"אם הייתי צריך לשלם על האוכל הזה – לא הייתי בא לחדר האוכל",  או  "אם תהיה הפרטה – לא אגיע לארוחת צהריים בשבת".

ברור שלהפרטת המזון תהיה השפעה על הציבוריות. אם אנשים ישתמשו פחות בשירותי ענף המזון ויגיעו פחות לחדר האוכל, יהיה פחות מפגש בין החברים, דבר שהוא חשוב לקיום חברה שיתופית.

דעות אלו מוכיחות שאנו לא מרוצים היום ומשתמשים בשירותי ענף המזון כלקוחות שבויים, כי אין לנו ברירה אחרת.

"עוד לא היה קיבוץ שאחרי הפרטה חזר להזנה שיתופית"

יתכן! אבל גם עוד לא היה קיבוץ שחזר ללינה משותפת. האם זה כבר לא קיבוץ?

"הכול טוב – למה לשנות?"

מי שטוב לו יוכל להמשיך לאכול את מה שהוא רגיל בחדר האוכל. אני מניח שהרמה תשתפר וכך תוכל ליהנות יותר וגם לראות בדיעבד, מה הפסדת לפני ההפרטה.

"כמה תקציב נקבל?  אם לא אדע כמה בדיוק – לא אתמוך".

לפי הצעתי בשלב ראשון רק נאשר עקרונית את התהליך ובסופו תוצג הצעה מפורטת.

 

להפרטת המזון יהיו השלכות חיוביות יותר ופחות. הנטייה, גם אצלנו, מושכת לכיוון שהצריכה של הפרט תהיה בידיו ובאחריותו. זו עובדה שכ-85% מהקיבוצים עברו את התהליך הזה, גם קיבוצים שיתופיים.

יש לנו הזדמנות לבצע זאת במצב של כוח, כשיש מה לחלק, ולא חו"ח מתוך כורח, ואז נקבל הרבה פחות.

בפעם הבאה – על האפשרות השלישית.

                                                איקה שניאור

הבית היהודי- סיכום התפקדות חברי בארות יצחק

ביום ראשון לפני שבוע הסתיים "מרוץ" ההתפקדות לבית היהודי.

בסה"כ התפקדו כאן 81 איש- היענות מכובדת בהחלט.

לאלו המעוניינים לוודא את התפקדותם- נאמר לי ע"י וועדת המפקד כי תוך תקופה קצרה יהיה אפשר לוודא התפקדות באתר האינטרנט של המפלגה.

 

בצד האישי: מאז שנתבקשתי ע"י נחום ברוכי ונחמיה רפל לקחת על עצמי לרכז את ההתפקדות לבית היהודי בקיבוץ, התלבטתי רבות כיצד לעשות זאת.

נעתי בין צורך השעה לפקוד כמה שיותר חברים ובין הרצון לא "לנדנד".  לבסוף החלטתי לשלב בין הדברים.

קיימנו ערב הסברה בקיבוץ בהשתתפות ח"כ זבולון אורלב, הח"כית לשעבר גילה פינקלשטין ומר נפתלי בנט.

תלינו כרוזים ברחבי הקיבוץ, כתבנו והסברנו בידיעון את חשיבות ההתפקדות ועוד.

החתמנו חברים בחדר האוכל, חילקנו טופסי התפקדות בתאי הדואר ואף הגענו ועזרנו לחברים שהתקשו במילוי הטפסים. מצד אחד היינו נוכחים בשטח ומצד שני קיבלתי הרגשה שלא הצקנו לאנשים עד כדי אי נעימות.   במהלך תקופה זו קיבלתי עצות והע/ארות מחברים רבים- ועל כך תודה רבה! 

בסופו של יום, אני חושב שאנחנו כולנו יכולים להיות מרוצים מהתוצאה.

תודה אחרונה לנחום ברוכי שיעץ, עזר, דחף, שוחח עם חברים והשקיע מזמנו וכוחו למען מטרה זו.

כולי תקווה שהתפקדותנו תועיל לנו כחברה וכקיבוץ.

                                                                   בברכת שנה טובה ומבורכת בכל מכל,

עזי אלטשולר

 

הפרטה, תצרוכת ותרומה 

 

מאין הדג בכל זאת ...

גם יהונתן טרם מצא,

ורוב הציבור מתקשה להבין

מה הוא בעצם רצה.

 

כנראה שיהונתן התייחס לדיונים באספה בנושא השכונה החדשה. הויכוח שניטש היה בעצם על השאלה מה השיקול המועדף בהקצאת שיכון: הצרכים האובייקטיביים של המשתכנים הצעירים מרובי הילדים או הוותק. היות ויש לכך השלכות מעשיות, הפך הויכוח למאבק בין אינטרסים אישיים. בסופו של דבר התקבלה החלטה ברוב משמעותי. (זה שנים לא זכינו לנוכחות כזו באסיפות, וזאת בשונה  מהאספה בה הוצגו המאזנים שלנו...)

כפי שכבר כתבתי כמה פעמים בעבר, יש ליצור תקנון רדום שאמור למנוע קבלת החלטות שיש בהן כדי לקפח בצורה מהותית זכויות של קבוצה זו או אחרת בציבור. תקנון זה יתעורר ויופעל רק במקרה שבו יחול שינוי מהותי באורח חיינו, וכל סטייה מסעיפיו תתקבל רק ברוב מועדף (כגון 90% מהציבור), ואני מציע כבר עתה – אי"ה עם כינון המזכירות החדשה – לנסח תקנון כזה שקיים כבר בכמה קיבוצים.

ניגודי אינטרסים אישיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ליוו את הקיבוץ מאז היווסדו. ניקח לדוגמה את המאמר של איקה, המצדד בהפרטת המזון. ברור שהאינטרס הסובייקטיבי של משפחה מרובת ילדים ותקציבים יהיה שונה ממצבם של זוג ותיקים בודדים שעדיין רוצים וצריכים לארח כ- 12 בנים ונכדים בארוחת שבת בלתי מתוקצבת.

עניינית, עיקר הקצף יצא על הבזבוז בשיטה הקיימת. נכון, אז יש כמה חברים שלוקחים פה ושם מזון מחדר האוכל הביתה, כמה זה כבר עולה לנו? בשביל זה לשנות את השיטה? ה"לוקחים מהצד" ימשיכו לעשות כך גם בשיטה האחרת. יתרה מזאת, הניסיון בקיבוצים רבים אחרים הראה כי ההפרטה גרמה במוקדם או במאוחר לחיסול חדר האוכל. טענותיו של איקה בנושא טיב האוכל בצהריים והמבחר – אינן נכונות. כל מי שבא אלינו מקיבוצים אחרים מתפעל מארוחות הצהריים שלנו. אני אישית, שנאלץ לאכול מדי פעם בחוץ, מתגעגע למנות בחדר האוכל שלנו.

וכעת אעבור לשאלה העקרונית של הפרטת המזון. לפי נורית ואיקה, אם כל חבר ישלם ישירות עבור צריכת המזון מתוך התקציב האישי השוויוני למרות השוני בטעמים ובצרכים – זה יהיה צודק יותר וחסכוני יותר.

אני מוכן לתמוך בהפרטת המזון בצמוד להפרטת התקציב, בתנאי שהתקציב ייקבע דיפרנציאלית לפי תרומתו של הפרט למערכת בעבר ובהווה. הפרטה בתצרוכת תהיה צמודה להפרטה בתרומה (והתקצוב האישי הנגזר מכך). אין לי ספק, שיישום ההצעה שלי על שני חלקיה יגרום לחלקנו להפוך לאוכלוסייה נזקקת ואפילו  מורעבת, תופעה שלשמחתי אינה קיימת היום.  קל לומר "תנו לי לקנות כל מה שארצה מבלי שאצטרך להתאמץ כדי להרוויח יותר". לטענתי, ברוב המקרים המשך ההפרטה הוביל בקיבוצים לשכר דיפרנציאלי, ואם זה הכוון – למה לעשותו בשלבים? בואו ונתחיל לעבוד על כך.

נאחל לעצמנו שנה טובה, שנת החלטות מוצלחות לטובת כל חברינו.

אברהם פולובין                                                                       

 

 

אנשים טובים באמצע הדרך 

"אנשים טובים באמצע הדרך,
אנשים טובים מאוד.
אנשים טובים יודעים את הדרך
ואיתם אפשר לצעוד "

                              (נעמי שמר)

 

הגענו לפני כחודש וזכינו לפגוש אנשים טובים ויקרים.

ההרגשה שהגענו לחיק משפחה חמה ומקבלת היא לא דבר מובן מאליו.

רצינו לומר תודה מכל הלב - לוועדת קליטה, לבעלי המקצוע, למשפחה המלווה, לשכנים ולכל מי שבחיוך קטן, בעצה ובהסבר נותנים הרגשה שהגענו למקום הנכון.

אנו מאחלים שהשנה שעומדת בפתח תהיה מלאה בשמחה ובריאות, קבלה ופתיחות, ושנזכה כולנו לשכנות טובה, מוצלחת ומפרה.

בברכת שנה טובה

משפחת פרידמן-צביקה, גל, דניאל ומעיין.

 

 

  לסבתא וסבא חנה ונחום ברוכי 

            ולכל המשפחה

שפע ברכות בשמחת בת המצווה

          של הנכדה מרגלית

 בת דינה ואמציה ברוכי בארה"ב

 

 

                                          לסבתא וסבא מיכל ואליעזר שפיר

                                           ולכל המשפחה

                                          שפע ברכות

                                        בשמחת בר-המצווה של הנכד ניר

                                         בן הדס ועופר שפיר בשהם.

 

   -

 

הדואג לשנים – יחנך ילדים

לקראת השנה החדשה ניגשתי לראיין את ענבל ישראלי על  מערכת הגיל הרך שהיא מנהלת מזה כשנה, לסכם את השנה שהייתה ולשמוע תוכניות לקראת השנה שתהיה.

 

איך הגעת לתפקיד?

בעקבות יציאתי ללימודי תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך, פנו אליי ורד ושמואליק בבקשה שאחליף את דקלה שניאור ואקבל על עצמי את ניהול מערכת הגיל הרך.
הרגשתי שזה זמן טוב לחזור ולעשות למען ביתי, אחרי ניתוק של 11 שנים.
אני שמחה על החלטתי זו, ומרגישה סיפוק מאוד גדול מעבודתי. אני עובדת עם אנשים נפלאים.
החששות שהיו לי בעבודה מול אנשים שגם חיים איתי בקיבוץ יום יום, הופרכו, ואפילו להפך - אני נהנית מהקשרים שנוצרו עם הילדים, עם ההורים ועם הצוותים ובעלי התפקידים.

מהם האתגרים שאיתם את מתמודדת?
מבחינה מקצועית אני נחשפת לתחומים שונים בחינוך, כמו ניהול והדרכת צוותים, עבודה לפי תוכנית עסקית, עבודה מול ענפי השירותים השונים וכדומה. חסר לי קצת הקשר הישיר עם הילדים וההורים שאהבתי וטיפחתי בהיותי גננת.
יש, כמובן, תחומים שאני פחות מתחברת אליהם ומשתדלת לסיים את המטלות הקשורות בהם כמה שיותר מהר, ויש תחומים אחרים שאני נהנית יותר לעסוק בהם.

הופתעתי לגלות עד כמה המערכת שלנו מקצועית, עד כמה הצוות מיומן ומקצועי ועד כמה ניתן להתמקצע עוד ועוד בתחום הזה שלכאורה נשמע פשוט: חינוך.

 

מה עבר עלייך בתפקיד בשנה האחרונה?
ההתחלה הייתה מאוד עמוסה מבחינת למידת התפקיד וביצוע המטלות היום יומיות.
הרגשתי שלא נשאר לי הרבה מקום לחשיבת-על בתחומים שרציתי לשנות או ללמוד אותם יותר לעומק. (מקווה שהשנה אצליח...)
אני מרגישה שבמערכת משמעותית כזו, העבודה צריכה להתמקד בטיפוח הצוות ובמציאת אפשרויות להתמקצעות. ברגע שנושא עבודת הצוות מטופל ומטופח, העבודה יותר טובה וזורמת.
כמובן שאף פעם זה לא מספיק ואסור לשקוט על השמרים, תמיד יש עוד מה לעשות ולשפר.

 

האם יש לך תמיכה מקצועית?

את התמיכה המקצועית אנו מקבלים ממדור הגיל הרך בתנועה הקיבוצית. לפני כשנתיים התנועה הקיבוצית ניסחה תו תקן למערכות החינוך בגיל הרך במטרה ליצור מכנה משותף בין המערכות השונות, ולתרגם את העקרונות החינוכיים לכלי עבודה יישומיים. אחת לחודש מגיעה אלינו מדריכה פדגוגית ובנוסף אנחנו משתתפות בימי עיון במהלך השנה.   -

 

מי הן הנפשות הפועלות בגנים השונים?
השנה קלטנו למערכת הרבה חברות קיבוץ ובנות משק, וזה דבר שמאוד משמח אותי. אני מקווה שאצליח לגייס עוד. אני מאמינה שחברות הקיבוץ ובנות המשק מחזקות את המערכת ושומרות על האידיאולוגיה החינוכית שלנו כמערכת קיבוצית.

בית התינוקות:  דינה ברוכי, סאשה ויסמן ואבישג מעטוף (כרגע 5 בנים).
תאנה:  יהלומה קלבו, אלה סידרוב ופרחיה עילם (9 ילדים).
צופית:  גליה יודין, חן בר-נדר וספיר- בת שרות לאומי (12 ילדים).
שחף:  לימור נתנזון, דורית קלמיאן, ברוריה הלל, סרינה אנגלנדר וירדן- בת שרות לאומי.   

          (22 ילדים)
דקל:  שולי גל, לאה שם-טוב ומירי סווירי (21 ילדים).
         בגן זה קלטנו השנה ילדה עם צרכים מיוחדים והיא מלוּוָה בסייעת צמודה.
חרוב ('מאפייה' של חברות קיבוץ המחליפה את הצוות מיהוד דאשתקד...):
          רותי אלידע, איריס כץ, שולמית גריידי ומורן גרוס (30 ילדים)

ממלאות מקום: לירון גרינברגר, יהודית סעדון, חגית פורת, ציפי חדד, אבי-ה פארן ורותם ארצי.
בתקופה הקרובה ניפרד מהדר יורוביץ שעבדה איתנו במשך שנים רבות במערכת במסירות רבה, ועל כך אנו מודים לה.
המערכת מונה 100 ילדים ומתוכם כ- 40% ילדי קיבוץ (כן ירבו...).
עד סוף השנה יצטרפו אלינו, בע"ה, עוד 6 תינוקות.

בימי ההערכות בקיץ האחרון נרתמנו לשיפוץ גן שחף, בניצוחה של לימור. השיפוץ כלל צביעה, סידור החצר, החלפת הגדר ועבודות תחזוקה שונות. אני רוצה לנצל במה זו ולהודות לצוות הבניין, לצוות המסגרייה, וליגאל אנגלנדר שנותן לנו מענה במשך כל השנה לעבודות התחזוקה של הגנים.
בנוסף אני רוצה להודות לעטרה גרינברגר על ריכוז הקניות והחשבונות של כל המערכת, ולקניינית החדשה שלנו, עפרה פארן, שקונה במסירות בהתאם לכל דרישה ובקשה.

 

 מהם היעדים והמטרות לשנה החדשה?
את היעדים אני מחלקת לשניים:  

שמירה וטיפוח הקיים -  המשך התמקצעות הצוותים השונים ושמירה על מצוינות המערכת שלנו, טיפוח עבודת הצוותים והקשר ביניהם.

ולקראת העתיד -  הכשרה וקליטה של אנשי צוות נוספים לטווח ארוך.

לסיום:
בסופו של כל יום אני מודה לא-לוקים שאחרי כל יום נוסף של עשייה הצלחנו להחזיר הביתה להורים ילדים שמחים, מאושרים ובריאים.

תודה לך ענבל שהסכמת לשתף אותנו בתחומים השונים שמעסיקים את עבודתך. מהצד שלי אני יכולה להעיד שכיף לעבוד איתך. תמיד עם חיוך ואוזן קשבת. אני מאחלת לך שתצליחי לעמוד בכל המטרות והיעדים שהצבת לעצמך בשנה זו ובשנים הבאות. מאחלת לך עוד שנים רבות של עשייה מוצלחת ומבורכת.                           

איריס כץ

השנה החולפת בראי הידיעון 

תהא שנה עשירה ב.....

במה התעשרנו השנה?    מבט בידיעוני תשע"ב

שנת שמחות

·        מעין ברמן פותחת את גיליון ראש השנה:

כל פעם שאני נוגעת במשהו שחשבתי שהוא מעבר ליכולתי...

ועולם חדש מתגלה ונפרש אל מולי

בוקע לי אור חדש ומפציע.

ואתה ניבט מבין קרניו.

מעין היא אחת מרבים מבני הקיבוץ שהתחתנו בשנה זאת. רוב החתונות התקיימו כאן, וצוות החתונות הבלתי נלאה הרים בכל שמחה מחדש אירוע מדהים, ושימח את בעלי השמחה ואת כולנו. מקווים שתזכו לעשות את העבודה עוד פעמים רבות!

§         שבת פר' שלח, "שבת שירה": שמחה ושירה בתפילות השבת עם מקהלת הגברים.

§         ר"ח אדר מבשר את מצוות חג הפורים: בזאר צדקה. ובפורים – תוכנית עשירה ושמחה.

  • בפסח התחדשנו עם כיסויי חלות בחדר האוכל, מעשה ידי מרים תגרי.
  • אב: יחד עם לומדי הדף היומי מכל הארץ השתתפו מחברינו במעמד סיום הש"ס בירושלים.

 

שנת תוכניות ותקוות

·        בפתח השנה קראו מרכז המשק ומזכירת הפנים, כל אחד ממבט על הכלל ועל תחומי תפקידיו, להגברת המוטיבציה לתרום לכלל הקיבוץ ולחיזוק "גאוות היחידה".

·        חשוון:  צוות הבנייה מדווח על... תוכניות. הביצוע מעוכב בצנרת הביורוקרטית.

·        באייר פולס השטח המיועד לבניית השכונה החדשה.

·        כסלו:  בכפר טרומן נפתח  מרכז "התחדשות" בהנהלת לאה פרידמן.

·        חנוכה: טיול משפחות בשמורת נחל שורק בהדרכת סהר.

·        ובחוה"מ פסח – טיול משפחות בנחל חלילים.

·        אלול:  ההצעה לבניית 24 דירות חדשות ובהמשך – להרחיב, לאחד קומות ולשפץ דירות נדונה בשתי אספות והוחלט לשלב את הבנייה החדשה, ההרחבה והאיחוד באופן שיישמרו זכויות הוותק של המשפחות באופן נכון יותר.

 

שנה בקהילה

·        קיבלנו בהצבעה בקלפי 3 חברים חדשים ושמונה מועמדים חדשים, כולם – אחרי תהליך קליטה בליווי ועדת הקליטה.

·        אחרי פסח התחילה קבוצת "תיאטרון עדות" את מפגשיה השבועיים. בקבוצה משתתפים ניצולי שואה ונכדיהם, אלו מספרים ואלו שומעים ומקשיבים.

·        בסיוון ציינו 40 שנה לחנוכת בית הכנסת בטכס מרשים. הוסר הלוט מלוחית הזיכרון לאחים מרדכי ותיאו ברמן ז"ל.

שנת פעילות בתנועת הקיבוץ הדתי

·        שבט: המזכירות המורחבת  מתכנסת בקב' עלומים, מחליטה לקדם  יצירת מעמד "עמיתים" בתנועה,

·        מבקרת באתר בארות יצחק בנגב ושומעת את הסבריו של נחום במקום.

·        בכ"ב בשבט, יום העלייה לקרקע של בארות יצחק בנגב, השתתפנו בהמונינו ביום עיון בבארות יצחק בנגב; כולל חלק עיוני בקב' עלומים, ואחרי כן ביקור באתר שבו הסתיים השלב הראשון של שימור האתר. שם הוסר הלוט משלט ההנצחה שבו נכתבו שמות חללי הקרב במקום.

·        בקיץ התקיים מפקד הציונות הדתית. חברי הקבה"ד נקראים להתפקד ולחזק את נוכחותנו בציבוריות הישראלית.

 

שנת תעסוקה, פרנסה וכסף

·        מרחשוון:  שולי גל סיימה את תפקידה בניהול ענף המזון. ג'ני פרץ נכנסה במקומה, ליד דוד אדרי, לניהול ענף השירות המרכזי הזה.

·        מרחשוון: בסנאק-טיים נכנס מנכ"ל חדש.      

·        ברפת נבנתה סככת עגלות חדשה, בביצוע המסגרייה.

·        כסלו: אושרה רכישת תוכנה חדשה לסידור הרכב. בשבט הותקנה התוכנה ואנחנו

        לומדים להשתמש בה.

·        ועוד בכסלו: דנו בתוכנית המשק, כולל שינויים בסעיפי התקציב האישי.

·        ובהמשך (אדר) אישרנו את דו"ח כספי הפנסיה.

·         תמוז: אישרנו את המעבר מקרן הנאמנות לקרן המילואים, וזאת כדי להבטיח את כספי הפנסיה.

·        אדר:  חי ברוכי היא המנהלת החדשה של משרד הדואר. הסניף פעיל ומועיל לנו, למפעלים באזורנו ולישובי הסביבה.

·        אדר: דו"חות התקציב האישי נשלחים מעכשיו גם בדוא"ל.

·        אב:  נעסיק מנהל מש"א שכיר – כך אישרה האספה.

·       

שנת השכלה ולימוד

·        חשוון: המועצה אישרה את הצעת וועדת ההשתלמויות ללימודים בשנה זאת; חלקם –

          מקצועיים, וחלקם –  אישיים.

·        ספרו של נחום ברוכי על הקיבוץ הדתי בשנים 1950 – 1960 יצא לאור.

 

שנת בריאות

·        מרחשוון: האספה בחרה ועדת בריאות, בריכוזה של עדה צונץ. הוועדה תפרסם 'אמנת שירות'.

·        כסלו: קו"ח מחוז המרכז דירגה את המרפאה שלנו במקום הראשון מתוך 89 מרפאות במחוז.

·        נפרדנו מהאחות ריקי במרפאה. בתיה  היא מעתה אחות קו"ח אצלנו.

 

שנת ברכה בחקלאות

·        עד כ"א במרחשוון ירדו 107 מ"מ גשם.

·        מרחשוון: בשדות הנצה החיטה שעובדי גד"ש הספיקו לזרוע לפני היורה. חיטה נזרעה גם   

             בחלקות הפאולוניה והפרדס לשעבר.

·        ברוך מוריד הגשם! עד כ"ב באדר נמדדו אצלנו 640.5 מ"מ.

·       

שנת פעילות בחינוך

·        לאורך השנה יש דיווחים על פעילות מבורכת של הנוער בכל הגילאים, בהדרכת המדריכים.

·        פר' תולדות: בהובלה מקומית מצוינת של מדריכי בני עקיבא ציינו את שבת הארגון.

·        אחרי חנוכה התחדשה פעילותו של בית המדרש להורים וילדים.

·        בליל י' בטבת סיפרו ילדינו שביקרו בפולין את רשמיהם ואף המחישו אותם.

·        תמוז: הסתיימה שנת הלימודים, נפתח הפעילול ותקופת העבודה והפעילויות החברתיות של חטה"ב  והתיכון.

 

כך הייתה תשע"ב בראי הידיעון. ואם נסתרו מעיניי דיווחים – בעזרתכם הדבר יתוקן בעתיד.

ולתשע"ד   תהא שנת עשית – דווחת".

איחולי לשנה הבאה: תהא שנת עשייה גדולה!

ליקטה: דינה א.

 

סיכום מישיבת המזכירות שהתקיימה ב 4.9.12.

סדר היום: מפעל בטון – לדיון באסיפה כן או לא.  

בהמשך לערב ההסברה שהתקיים בבית צוותא ב- 21.8.12, דנה המזכירות האם להביא את נושא הקמת מפעל הבטון במתחם אברות לדיון והחלטה באסיפה או לא.

כאמור, הנושא מטופל על ידי האגף הכלכלי מזה זמן, ככל נושא עסקי אחר. מדובר בשימוש בחלק ממתחם אברות לצורך מפעל בטון על ידי שותפנו באברות, גבי מגנזי, תמורת תשלום שכר דירה גבוה יותר ותשלום נוסף על כמות בטון שתצא מהמפעל. האגף הכלכלי רואה בשותפות עם מגנזי שותפות אסטרטגית. אברות מהווה עוגן כלכלי של בארות יצחק ונתמכת על ידי מגנזי. כמובן שהקמת המפעל מחייבת את בעליו לדאוג לכל האישורים וההיתרים הנדרשים כחוק לשם הפעלתו.

המהלך עורר תגובות שליליות בתוך הקיבוץ, גלש אל מעבר לגדר, לשכנינו, והגיע עד לראש המועצה האזורית.

לאור רגישות העניין וההשלכות השונות שעלולות להיות להחלטות שתתקבלנה הן מבחינה כלכלית והן בחינה חברתית הוחלט לא להביא את הנושא לדיון באסיפה.

בימים אלו נמצא ההסכם בעריכה אצל היועצים המשפטיים. כמו כן מבוצעות בשטח עבודות הכנה מוגבלות לקראת הקמת המתקן לאחר קבלת האישורים הנדרשים כחוק וחתימת ההסכם.

שמוליק ברוכי – מרכז המשק

 נא להכיר

נפגשתי עם רחל שור (אימו של שי ליבוביץ) על השביל בדרך לחדר האוכל. רחל מחייכת, מברכת אותי בברכת יום נעים, ומספרת לי שהיא רוצה לכתוב לידיעון ראש השנה כדי לומר תודה ולהביע את הערכתה.

הצעתי את עזרתי, ועל כוס מים קרים ועוגיות טובות ניהלנו את השיחה הבאה.

 

רחל, ספרי לי קצת על עצמך.

נולדתי בארץ, ברחובות. את ילדותי העברתי ברמלה ובפתח-תקווה, וכנערה מתבגרת בכפר סבא.

התחתנתי בגיל צעיר, ולאחר לידת בתי הבכורה ליאת לאה, נסענו בעקבות הצעת עבודה לדרום אפריקה ושם נולד שי. נשארנו שם כ- 20 שנה. בדרום אפריקה עבדתי לפרנסתי בחברה פיננסית בבנק מסחרי.

 

סיפרת לי שגדלת בבית חילוני - ספרי קצת על החזרה בתשובה וההחלטה לעלות לארץ.

בדרום אפריקה הלכתי לשיעורי תורה, שמרתי על מטבח כשר וקראתי המון ספרים שהבאתי מהארץ. חיפשתי תשובות לשאלות והבנתי שהכול בידי הקב"ה. ביקרתי חברים שתיווכו ביני לבין הרב קנייבסקי, שלחתי לו את סיפור חיי ושיתפתי אותו בהתלבטויות שלי. לאחר תקופה קיבלתי תשובה מהשמש שלו, הרב מן. התשובה הייתה שבתוך שנה אחזור לארץ ישראל. הבת הבכורה עלתה לארץ כ-10 שנים לפניי. ניגשתי לשליח עליה בדרום אפריקה שהצליח לשכנע את שי להגיע לקיבוץ דתי. שי הגיע לאולפן בבארות יצחק ואני נדדתי בהתחלה בין ביתו של אבי שגר בכפר סבא לבתי שגרה בזמנו בירושלים.

 

השתקעת בארץ?

החלטתי לגור באלעד.חיפשתי מקום חרדי שבו אין חילול שבת, קהילה דתית שנמצאת באמצע -  בין הילדים לבין משפחתי. עבדתי בחברת 'דרך ארץ' (כביש 6) וברפואה אלטרנטיבית כרפלקסולוגית. אני מאוד אוהבת ומתחברת לרפואה אלטרנטיבית ולמדתי כמה שיטות ריפוי כמו שיאצו, רפלקסולוגיה ועוד... אבל היום, בגלל הניתוח הכול נשכח מזיכרוני ואני מקווה שיחזור אליי.

 

תספרי לי קצת על המעבר שלך לקיבוץ?

המעבר לקיבוץ עזר לי מאוד, בלשון המעטה. אני קרובה למשפחה ולנכדים, אני קמה בבוקר, שומעת את ציוץ הציפורים. המעבר לקיבוץ עוזר לבריאות שלי להחלמה שלי, פשוט החיה אותי. מי שזוכר איך הגעתי לכאן יכול להבין. לא יכולתי להמשיך לחיות באלעד בבית עם מדרגות. אני יכולה להגיד בבטחה שאני מרגישה בבית.

 

רחל, את אישה מאוד חזקה.

האמונה שלי חזקה מאוד, הגעתי לזה דרך למידה. זה מה שמחזק אותי, ונותן לי את הכוח להתמודד.

יש לי משפחה תומכת, אנחנו חמישה אחים ואחיות, ויש לי חברים טובים.

 

לסיום

אני רוצה להגיד תודה קודם כל לבורא עולם, לרב ירון שעזר ועוזר לי המון לכל השאלות ההלכתיות שלי, ליחיאל שתמך המון בשי ובי לאורך כל הדרך, למשפחת ריניץ הרחבה, לשי נאווה והילדים שמסבים לי הרבה אושר, עוזרים להחלמה שלי, ולך ורד ולחברי בארות יצחק שאפשרתם לי לגור כאן בתקופה זו, אני רוצה להודות לאנשים בקיבוץ שתמיד מחייכים ותמיד נחמדים אליי, לאנשי המקצוע השונים שנעזרתי בהם ואם שכחתי מישהו אתכם הסליחה.  אני רוצה לאחל לכולנו שנה טובה, גמר חתימה טובה, מתפללת לביאת המשיח – די לסבל של עם ישראל ושנתחזק כולנו באמונה.

רחל, נהניתי מאוד מהשיחה איתך. תודה שהזמנת אותי לעצור לרגע ליהנות מחברתך ולשמוע את רחשי ליבך.

שמעה ורשמה: ורד סוקולובסקי

"וונדרבר" רחלשיין 

השנה, כמדומני 1971. שדה דוב תל-אביב. מטוס ארקיע דו מנועי נוחת בצהרי יום בקלילות על המסלול. הדלת נפתחת וחבורת נשים בפנים קורנות מאושר מגיחה מפתח המטוס. אני עומד שם מהורהר, מרוכז כמסכם לעצמי עוד אירוע מוצלח ביום ייחודי זה. לפתע, ללא כל הכנה מוקדמת אני חש בנשיקה מצלצלת ו..."אך ישראל סה היה נהדר"!

זו רחלשיין כמובן. גוף קטן, שיער כמו פרוע מקורזל, באותנטיות לא נגמרת השמורה רק לה.

האירוע, "יום החברה" כמובן.

אגב, עד לאותו רגע לא זכור לי שייקים מנשקים...

 

חנן התקשר ובקש ש"אקושש" לערב זה קצת חומר שקשור בנפתלי ל. (אבי ) ורחלשיין. שמור עימי חומר תרבותי למכביר שקוטלג וסודר בקפדנות בקלסרים על ידי נפתלי. תוך כדי החיפוש נזכרתי בסדרת הרצאות בקיבוץ, אי שם לפני כארבעים שנה, של אייקון הזמר העברי אליהו הכהן. הוא התייחס לשירה של חנה סנש "אלי אלי שלא יגמר לעולם". היא פוסעת בשעת בין ערביים בחוף שדות ים ובאחת היא "תופסת את הפרינציפ" ומבקשת שבאמת זה לא יגמר לעולם.

כך גם יוצאי גרמניה הייקים שעלו לארץ בשנות השלושים במאה שעברה "תפסו את הפרינציפ". "קיבוץ סה קיפוץ" בכל המובנים והתחומים בלי חוכמות וטריקים. הם פשוט באו "לעבות" (בהקשר זה מינקה ציין שלא סתם מילון המונחים של האינסטלטורים והשיפוצניקים משובץ ב: שיבר, מופה, צול, אונטרפוץ, שפכטל, שליכט, קאנט, שנורגריסט, שטיכמוס, שטקר וכו' , כולם בייקית גרמנית מדוברת).

רחלשיין, (ואיתה גם חנה ב. ונפתלי ל.) הרימו מסיבות בת/בר מצווה ברצינות תהומית ובמוסר עבודה כאילו מדובר בהפקה של "כרמן" או "לה טרויטה".  מה, לא היו אז ציניקנים?

אני נזכר עד היום בהשתאות בהיקף החזרות לקראת ההופעה בשבת בארוחת צהריים לפני כל הקיבוץ.

הכנות ללא שום קיצורי דרך, חייב להיות ביצוע מלוטש.

מצאתי באוסף של נפתלי ל. מחזה בשם "יום בחיי חברת הילדים" (בר מצווה של דוד פורת), המחזה מתחיל משמירת לילה בבית הילדים, דרך ארוחת בוקר בחדר האוכל הקטן, ממלכתה של רחלשיין, ועד לביה"ס ומשק ילדים. בצוות הליהוק רבקה קוטב, היא רחלשיין, וזה דברה למנגינה של "עד אור הבוקר" במבטא ייקי כבד.

(תמונה ב: בחדר האוכל, רחלשיין מסדרת את השולחן לארוחת הבוקר)

 

מאור הבוקר אני טורחת כאן

סוף סוף גמרתי והכל מוכן

מאור הבוקר אני טורחת כאן

בואו נא חברה לשולחן

 

הנה ישנו הכול בואו נא לאכול

בודאי מובן אוכל מצוין

מאור הבוקר אני טורחת כאן

בואו נא חברה לשולחן

       גבינה

       לחם בריבה

       מרגרינה

       דג וגם ביצה

       עגבניות יש

       ויש גם בצל

       גם פלפל

       וגם חרדל

 

 

רחלשיין הייתה סוג של מטפלת נצחית, עם תכונות של מסירות וחרדת קודש לעבודה. גם ליטפה וגם נזפה ואף פעם לא פגעה. בית הילדים היה שורה אחת מתחת לחלון חדרה, כך שכמו שאנו שמענו אותה בערבים ובלילות, היא גם שמעה אותנו. בזמנים של תחנת רדיו אחת "קול ישראל מירושלים" ניסינו להאזין מתחת לחלון של יצחק ושלה ל"שלשה בסירה אחת" המיתולוגית בכיכובם של דן בן אמוץ, אמנון אחי נעמי וגבריאל צפרוני. כל דציבל מיותר מהכיוון שלנו היה מייד נקלט בראדאר שלה וזכינו לגערת שקט, כי שמירת "המשכיב" התורן כבר פגה מזמן.

ימי סידני עלי העליזים זכורים כשיא של כיף וחוויה שאין שני לה. אני מוצא בכתובים של נפתלי סדר יום מאורגן להפליא ליום המעבר מהקיבוץ לקייטנה. ליד רחלשיין והמטפלות כתוב 'להביא מיטה ומזרון'.

בסידני עלי, רחל עם דמיונה האינסופי, הייתה באחת מאלתרת סיפור מתח בלשי בהמשכים אשר ריתק אותנו בחשכת ליל קיצי והוא מהדהד בי במבטא ייקי בולט בלתי נשכח.

בט' באב תשי"ז הלכנו מסידני עלי לאורך החוף דרומה. בסופו של "טיול" ארבעה מאיתנו (השאר נשרו באכדיה) מצאנו עצמנו בתל-אביב, היכן שהיום נמצא מלון הילטון, ומשם חזרנו רצוצים לסידני עלי בחמש אחר הצהריים. כל היום חפשו אותנו וכמעט שהגיעו למשטרה. כאשר חזרנו, החלטנו לא לספר לאן הגענו. אבל שטוצקי נשבר ומסר לרשויות – שהן רחלשיין ורות פ. – את ה"סוד הנורא". בתפילת ערבית רחלשיין פגשה אותי ומה שזכור לי הוא בליל גרמנית של "הסטו גייזן ?" , "אונמגליש", "פאריקט" (משוגע), "רישטיג" (נכון?).

הדבר לא נקלט בסדר היום שלה...

 

לפני שבועיים פקדתי את מוזיאון יוצאי גרמניה בגוש תפן, פרי יוזמתו של סטף ורטהיימר – מוזיאון חובה מומלץ!!

בינות למוצגים, לתמונות ולכתבים, אי אפשר שלא להתפעם מעשייתם הכה מהותית בתולדותינו כאן בא"י, בניגוד מוחלט למספרם היחסי באוכלוסיה הכללית.

רחלשיין היא בהחלט מהזן המצוין הזה, אחת שבאה לעשות ללא חוכמות או קומבינות, וכל זאת ללא ויתור על ניחוח של קלאסיקה, הומניזם, תרבות, חוש הומור ומידתיות. בקיצור המון "גמיטליש".

בברכת שנה טובה ושהכול יהיה רק "טוף".

ישראל רמות

דברים שנאמרו באזכרה לרחל ז"ל במלאת עשור לפטירתה. -

 

העם צועד על קיבתו

חלוקת אוכל לחג:

ביום ראשון בשעות 11.00 – 12.30  בחדר האוכל.

אוכל לליל ראשון של חג, מנות עיקריות לחג בצהריים, לליל שני של חג (חלבי) ולצהריים ליום החג השני.

חלוקת סלטים ומנה אחרונה לליל שני של חג:  בליל שני של חג  משעה 19.30 עד 20.30 במטבח.

 

בקשות חשובות

כלים לארוחות הבשריות:  כדי שלא יחסרו לנו כלים - בבקשה לקחת בכל פעם רק לארוחה אחת ולהביאם בזמן לשטיפה במכונה.

לאוכלים בבית בצהריים – נא להגיע רק לאחר שמסתיימת תפילת מוסף, כדי לאפשר לתורנים להתארגן.

מי שזקוק למנות נוספות שלא הזמין מראש - נא לפנות אליי ולא לקחת מהתבניות שמיועדות לאוכלים בחדר האוכל.

זמני הארוחות

סעודות הצהריים בשני ימי החג -  לאחר התפילה.

מכונת השטיפה תפעל:

·        בליל ראשון של חג משעה 21.00 עד 23.00.

·        בליל שני של חג משעה 22.00 עד 00.00  - הדחת הכלים מסעודת הצהריים.

עוף דיאטטי: בערב חג - יחולק כרגיל לפי שמות.

                  ביום שני של חג - העוף יהיה בעגלת החימום והוא מיועד רק למי שרשום ברשימה.

דבש:  צנצנות דבש לכבוד החג חולקו לחברים בתאי הדואר. נא להשאיר את אלו המכבדות את סעודות החג בחדר האוכל כדי שנהנה מהן במשך כל חגי תשרי.

צום גדליה: ביום רביעי – לא תוגש ארוחת בוקר בחדר האוכל.

                                                              שנה טובה !

               ג'ניפר פרץ

   -

 

עם הפנים לעתיד

כמעט שנה מאז שנכנסתי לתפקיד.  עברנו הרבה חגים ביחד, אירועים תרבותיים והרבה שמחות – כן ירבו.

יש לי הרגשה של בגרות ואני מקווה שעברתי את השנה לשביעות רצון החברים וקיבלתי ציונים טובים (יש מועד ב?)

 

לרגל השנה החדשה אני שולחת לכם צרור ברכות ואיחולים:
מאחלת לכולנו לאהוב ולהיות נאהבים,
מאחלת לכולנו אושר, בריאות, ברכה, והצלחה,
מאחלת לכולנו בכל מכל שפע ופרנסה ברווח בכבוד ומתוך רווחה.
מאחלת לנו שנראה נחת מהילדים ומכל הסובבים,
ושנמצא חן ושכל טוב בעיני אדם והכי חשוב בעיני האל.
כל שתבקשו לו יהי!
באהבה בתפילה ובהערכה,

ג'ניפר פרץ

 

 לגב' רחל מלול

ולכל המשפחה

מזל – טוב בהולדת הנכדה

בת לאפרת ויצחק ועקנין בכפר חב"ד

 

 

שנה בענף הבגד!

אחרי כל  החגיגות האישיות אני יושבת קצת ומסכמת מה היה השנה אצלנו בענף. 

התחלנו בביקור של המזכירות הפעילה של הקיבוץ הדתי ואחרי זה המזכירים מקיבוצים אחרים ביקרו אותנו. הביקור הזה ריגש אותי. ענף הבגד תמיד היה תחת סטיגמה לא טובה וקשה להיפטר מזה. הביקור הראה לנו שיש דברים טובים שבהם אנחנו יכולים לתת רעיונות לשיפור גם לקיבוצים אחרים.

בנוסף עברנו שיפוץ קטן במכבסה וקיבלנו מכונה חדשה וגם מייבש. עברנו לעבודה עםמערכת גז במקום הקיטור ואנחנו מרוצות מהשינוי.

כאן הזדמנות  להודות לדוד פורת ולגבי נאור על העבודה היפה והנקייה שבצעו בענף.

אני רוצה לאחל לצוות הצעיר ולצוות המבוגר שנה טובה והרבה בריאות. לכול הגמדים שעוזרים במשך השבוע וגם כאלה שנותנים כתף בתקופות אחרות – תודה וגם שנה טובה.

לני בן-שמול

 

עד מאה ועשרים

האמת, אני מתרגש מהכבוד והזכות לפתוח את אירועי שנת ה-90 לאמא.

מה עושה יהודי מן-השורה שצריך לדבר לפני קהל (ובעיקר כאשר יש לו פחד קהל)?  פותח את החומש.

אם הוא מוצא בפרשה של השבת הנוכחית – מצוין, וָלא - אפשר לחפש בפרשה הקודמת או הבאה.

אצלנו כל מה שצריך זה לקרוא את הפסוקים מפרשתנו "כי-תבוא" (בעריכה חופשית שלי):

וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ . . ., וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה ... וַיִּשְׁמַע ה'  אֶת-קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת-עָנְיֵנוּ וְאֶת-עֲמָלֵנוּ וְאֶת-לַחֲצֵנוּ. 

"וַיּוֹצִאֵנוּ  ה' וַיְבִאֵנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ...

וַיְהִי שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב.

וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה'  אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ:  אַתָּה, וְהַלֵּוִי..."

ארבעת הקטעים שקראנו מתארים בתמציתיות את קורות חייה של אמא/סבתא – מתקופת הנערוּת בהולנד הכבושה וההסתתרות במחבוא הצר, דרך העלייה לארץ, בניית הקיבוץ, הקמת המשפחה, ועד עצם היום הזה.

גם כאשר הלך מאיתנו אבא/סבא אהרן ז"ל לפני עשרים ושש שנים, המשיכה סבתא בדרכה וברוחה – אחרי תקופה לא קלה היא הוכיחה שהיא כמו "עוף החול", התאוששה והמשיכה הלאה.

לדעתי, מה שהיה ועודנו "נר לרגליה" הוא הקטע האחרון שקראתי מהפרשה: "ושמחת בכל הטוב...".

פשט הפסוקים קשור כידוע להבאת ביכורים. לא יהיה זה מן הראוי להרחיב כאן עד כמה ביכורים – כולל בְּכוֹרים –גורמים לטוב ולשמחה... לכן נסתפק במשמעות הכללית.

אני חושב שסבתא מראה לנו איך מממשים את "ושמחת בכל הטוב" – בטבעיות היא פשוט נהנית מהחיים, מתמקדת במה שעושה לה טוב, מנצלת כל הזדמנות לפעילות טובה ומיטיבה, שמחה בכל מה שיש לה ועושה מה שאפשר כדי שכל זה יימשך ויתחזק...

באחד מספרי העצות על בסיס תורתו של רבי נחמן מברסלב (הילה מצאה) כתוב:

"כדי ששמחתך לא תהיה חולפת, רְאֵה ולְמד לשמח את עצמך בחלקים האמיתיים והנצחיים בחייך".

ומה הם ה"חלקים האמיתיים והנצחיים שבחיים" אם לא המשפחה?

המשפחה שלנו היא סיבה טובה לשמחה גם ביום-יום, אבל עכשיו על אחת כמה וכמה, ולא צריך יותר ממילותיו של ישעיהו הנביא - "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי: כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ...".

הכול בשבילך, הכול ממך, הכול שלך...

היות והמילים קטנות ואילו התכניות להמשך השבת עוד רבות וגדולות... אסיים כאן, לא לפני שנאמר תודה רבה לעירית על היוזמה וההפקה.

ובטח לא לפני שאאחל לאמא-סבתא שלנו שתמשיכי באותה הדרך גם ברבע הבא עלינו לטובה, עד מאה ועשרים.-

 

ואברך אותה ואת כולנו שיהיה לנו עוד הרבה הרבה סיבות וזמן לשמוח, כמו שכתבה אריאנה הרן:

 

הֱיֱה טוֹב אֵלֵינוּ

וְתֵן לָנוּ הַרְבֵּה הַרְבֵּה זְמַן

זְמַן לִרְאוֹת אֶת כֹּל אֶחָד לְחוּד

וְאוּלַי אַף לְאַהֲבוֹ

זמַן לְהַבִּיט בַּתִקְרָה

וְלַחְשֹב עַל מַה חוֹשְבִים הַמַלְאָכִים,

זְמַן לְדְבָרִים יָפִים

שֶבִּגְלָלָם כְּדַאי לִחְיוֹת,

זְמַן לְהֲבָלִים הַרְבֵּה

שֶמֵּהֶם תֵּצֵא חֹכְמָה,

זְמַן לְהַבִּיט בַּעֵינַיִם

וְלִלְמוֹד בְּעַל פֶּה אֶת צִבְעָן.

וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה זְמַן

לַחְשֹב עַל כֹּל אֵלֶה יַחַד.

 

 

כתיבה: שלמה הלוי    עריכה: הילה אונא

 

 

 

לחברתנו שרה הלוי

במלאת לך 90 סתווים

מאחלים כולנו  חיים ארוכים

בבריאות ובשמחה  עם כל המשפחה

 

 

שלום לכולם,

 

קובי ליאון – מדליית כסף

קובי ליאון, בן ניר-עציון, שנפצע קשה בלבנון כשעלה על מטען במסגרת שירותו בסיירת שקד, זכה במדליית כסף באופני יד, במסגרת התחרויות הפראלימפיות. הידיעה באינטרנט הייתה קצרה: "קובי ליאון, חבר הסגל הפראלימפי של ישראל, זכה היום במדליות כסף וארד, במסגרת תחרות הגביע העולמי במרוצי אופני יד לנכים, שנערך באיטליה. במרוץ נגד השעון למרחק 14 ק"מ הגיע קובי למקום השני, בזמן של 26.19 דקות, שתי שניות בלבד אחרי המנצח האירי. במרוץ הכביש במסלול קשה למרחק 48.8 ק"מ ברחובות רומא, הגיע ליאון למקום השלישי, בזמן: 1.26,25 דקות." ברכותינו הנרגשות לקובי על ההישג המופלא!

הנחת אבן פינה

בעמק המצלבה בירושלים הונחה השבוע אבן פינה ל"בית בני עקיבא". לפני 18 שנה עזבה ההנהלה הארצית של בני עקיבא את הקומה השלישית בבית ברחוב דובנוב 7 בתל אביב, ועלתה למשכנה הזמני ברחוב חזנוביץ בירושלים. עתה עולָה התנועה קומה נוספת, והיא בונה את 'הלב הפועם של התנועה' בעמק המצלבה, שזכה לכינוי 'עמק תנועות הנוער' בגלל ריבוי הסניפים המצויים בו. במופע דגלים חגיגי של עשרות בנים ובנות מסניף ירושלים, לעיני מאות חניכי התנועה והוריהם, ובנוכחות ראש עיריית ירושלים וכל הצמרת הפוליטית של "הבית היהודי", עלה לבמה הר' חיים דרוקמן – יו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא וחבר ההנהלה הארצית כ- 60 שנה – והלהיב את כולם בהצגת תרומתה של התנועה לעם ישראל, לארץ ישראל ולתורת ישראל: "אי אפשר לתאר", אמר הרב דרוקמן "את מדינת ישראל ללא תנועת הנוער בני עקיבא!" הידד במעלה!

 

קפה מעורר

ערב ההתעוררות שהתקיים השבוע בקיבוץ עין הנצי"ב במסגרת 'קפה תנועה', העיר והאיר את הנכונות והצורך של הציבור שלנו בהתכנסויות מן הסוג הזה – התכנסות של ניגון ושיח. ליוזמַת 'מערכת עמודים', שהובילה את התכנית, חָבְרוּ מדרשת הגולן ומדרשת עין הנצי"ב, ובזכות שיתוף הפעולה נוצר מגוון עשיר של מובילי הערב – חברי ותושבי הקיבוץ הדתי, מוזיקאים ויוצרים, וכמובן גם רבנים ואנשי רוח. יש לשער שהמגוון  העשיר הוא זה שהביא להשתתפות הרחבה (מעל למצופה), שיצרה אמנם צפיפות בחדרי המפגשים וגרמה לכך שלוח הזמן בהחלט לא תקתק, אך פתחה את הלב. באי הערב התמודדו בגבורה בדילמה הלא קלה – באילו  מהמפגשים להשתתף ועל מה לוותר, ואם להציג את חצי הכוס המלאה – הטעימה הקצרה מהמפגשים המיוחדים של הערב נתנה טעם של עוד. יישר כח לאנשי עין הנצי"ב על האירוח הנעים והטעים, ולכל משתתפי השיח והניגון שרובם התנדבו ובאו לערב ללא כל תמורה גשמית. נתראה ב'קפה תנועה' הבא, שיתקיים בע"ה בחלק הדרומי של התנועה.

בית הספר העל-יסודי בקבוצת יבנה

אחרון אחרון חביב בדיווחי פתיחת השנה – ביה"ס העל-יסודי בקבוצת יבנה. להלן שורות אחדות מהדיווח הנרחב של שרה עברון, מנהלת בית הספר: כתות הקליטה שלנו – שכבת ז' ושכבת י' – מלאות וגדושות. בשערי בית הספר נכנסים מידי בוקר 90 תלמידים לכתה ז' ו- 110 תלמידים לכתה י'. בנוסף אליהם נקלטו תלמידים בודדים לשכבות הגיל האחרות. ההתחדשות אינה פוסחת על חדר המורים, שבו נקלטו 15 מורים ומדריכים חדשים, וכן ממונה חדש על החטיבה העליונה, יקיר זוכר. כולם מתקבלים בברכה ובשמחה. בכל בוקר נשמעות סליחות בנוסח המשולב מארבעת מנייני התפילה שלנו, מנגינה עֲרֵבָה לאוזן. הורים רבים ישמחו לקרוא שמסלול בית המדרש ממשיך לצמוח, והוא מקיף כעת חמישה שנתונים מ- ז' ועד י"ב, והדגם החדש של הפנימייה נמצא בשלבי הרצה.

 

'בית ילדים' בקיבוץ בית רימון

לראשונה זה הרבה שנים, עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית נפתח מחדש 'בית ילדים' בקיבוץ בית רימון. לבתי הילדים מגיעים ילדי הקיבוץ, ילדי חברים ותושבים, לאחר שובם מבית הספר. עבור כולנו מהווה ידיעה זו אבן דרך בהתחדשות שעובר הקיבוץ, וסממן ראשון לחידוש מערכת החינוך החברתי בקיבוץ. לצורך הפעלת בית הילדים הוסב אולם "תאנה" שבמרכז הקהילתי למטרה זו.

שבתות עיון ונופש

ממשיכים במסורת! המזכירות הפעילה מארגנת גם בחורף הבעל"ט 4 סופי-שבוע לחברי הקיבוץ הדתי ותושביו. פרטים – במודעה שבאתר. הרשמה מוקדמת – מומלצת, מכיוון שמספר החדרים העומדים לרשותנו בכל אחד מסופי השבוע – מוגבל. בעז"ה, נוסיף השנה הצעה לחופשה בחנוכה, באילת, למשפחות עם ילדים, בתמיכת "מפעלות הציונות הדתית". פרטים – בקרוב!

שנה טובה ומבורכת

רבי ירחמיאל, בנו הבכור של 'היהודי', סיפר לקהל חסידיו בבית מדרשו:

כשלמדתי את מלאכת השען ישבתי בבית חותני, וגם הוא ידע בטיבו של שעון. פעם אחת היה לי חשק רב לנסוע לצדיק אחד גדול, אבל לא היה לי כסף להוצאות הדרך. אמרתי לחותני, אם יתן לי עשרה זהובים אתקן את שעון הכיס שלו, שנתקלקל זה זמן רב, והוא עצמו ניסה לשווא לתקנו. הסכים חותני. נטלתי את שעון הכיס ופירקתיו כולו כדי לראות מה חסר בו. ראיתי שלא חסר בו כלום, ורק נוצה אחת הדקה כחוט השערה כפופה קצת. ברגע אחד יישרתי את הנוצה, והשעון היה טוב כמו בשעה שיצא מתחת יד עושהו.

כשסיפר זאת רבי ירחמיאל זלגו כל עיני העדה דמעות.                                                (מתוך: מרטין בובר, אור הגנוז)

כתיבה וחתימה טובה

                                   שבת שלום

                                                           נחמיה רפל

וחברי המזכירות הפעילה

 

 

דו"ח שנתי מצוות הביטחון

רכב בטחון:   בשנה וחצי האחרונות אנו מחפשים פתרון הלכתי לנסיעה ברכב בשבת מאחר שמכון "צומת" לא היה מוכן להשקיע בפתרון למערכת הגרמא המיושנת שאינה מתאימה לרכבים חדשים.

אחרי שרכב הביטחון הקודם עשה "טוטל לוס"- פנינו למזכירות וביקשנו לקנות במסגרת תכנית ההשקעות- רכב בטחון חשמלי שייתן מענה גם לנושא ההלכתי.

בחנו את כל האפשרויות הקיימות בשוק של כלי רכב חשמליים- החל מרכבי "גולף", טרקטורונים למיניהם ורכבים "היברידיים" המשלבים בין מנוע בנזין למנוע חשמלי. לבסוף החלטנו לבחור בחלופה של הרכב החשמלי של "better place". בשעטו"מ הרכב הגיע אלינו השבוע, מלווה במהנדסים ובצוותי התקנה של חברת

 "better place"  שהתקינו את עמדות ההטענה החשמלית.

מדובר ברכב חשמלי לגמרי, מאוד ידידותי למשתמש, שקט, נעים ונוח (אנחנו מפנקים את השומרים..).

יחד עם הרב ירון בצענו נסיעות מבחן ולמדנו על המכלולים השונים בהקשר ההלכתי כדי למצוא פתרונות למיזעור ה"חילול". בהמשך יוכנסו השינויים הטכניים הנ"ל. בעמוד הבא מצורפות שאלות ותשובות שכתב הרב בנושא.

מצלמות: השנה הותקנו מצלמות חדשות בכניסות לקיבוץ, בתחנת הדלק ובמסדרון תאי הדואר וסידור הרכב. אפשר לגלות בסוד שהן כבר החזירו את ההשקעה...

מתמי"ד: עקב מדיניות חדשה של מג"ב, נגרעו כמה חברים ממסגרת המתמי"ד- מתנדבי מג"ב.

זוהי הזדמנות לקרוא לחבר'ה הצעירים להתחבר אלינו למתמי"ד ולבוא איתנו לסייר באזור בזמנכם החופשי - ג'יפים, שטח, אקשן וכמובן:  תרומה לקהילה- הכל כלול- רק תבואו.  פרטים נוספים אצל איסר.

 

זה המקום לברך את גבי שהצטרף לצוות הפיקוד של בסיס ההפעלה שלנו במזור. בנוסף לתפקיד קיבל גם ח"ח ותעודת הצטיינות בכנס בשבוע שעבר.

שמירות: זו הזדמנות מעולה גם לברך את דבורה ריניץ על התפעול היומיומי של השומרים.

בחודש הקרוב אחליף אותה ובמקביל אעביר גם הדרכות לשומרים על הרכב החדש.

עד כאן להפעם, נאחל לכולם שנה טובה ושקטה.

בנג'ו ברמן  - צוות בטחון.

 

 

 

שו"ת בנושא רכב הביטחון החשמלי

שאלה:  מה ההבדל בין רכב חשמלי לרכב רגיל מבחינה הלכתית?

תשובה: כמובן שכל נסיעה ברכב אסורה בשבת – בין אם הוא חשמלי ובין אם הוא רגיל. ואולם, לצורך השמירה על חיינו ועל רכושנו, ובהתייעצות עם פוסקי הלכה, החלטנו להתיר נסיעה ברכב בטחון בשבת, כפי שנוסעים רכבי משטרה וצבא, תוך מגמה למזער ככל הניתן את איסורי השבת.

מלאכות שבת מתחלקות לאיסורי תורה ואיסורי דרבנן. איסורי התורה הם שלושים ותשע אבות מלאכה, שהעובר עליהם במזיד חייב סקילה ובשוגג חייב חטאת. איסורי דרבנן מתחלקים לכמה סוגים. ביניהם:

א.      גזירות שגזרו חכמים שמא יבוא לידי איסור תורה. לדוגמא: טלטול מוקצה, רכיבה על בהמה, קניה ומכירה, וכו'.

ב.      מלאכות מהתורה שנעשות בשינוי. לדוגמא: כתיבה ביד שמאל, שניים שעושים מלאכה בבת אחת, גרמא, וכו'.

ג.       דברים שגזרו חכמים מכיוון שאין הם מתאימים לשבת: ריצה, עבודה מאומצת, וכו'.

בעבר ניסינו להפעיל את מכונית השמירה ע"י מערכת גרמא של מכון צומת, אשר גורמת לכך שהאיסור יהיה איסור קל יותר, אך בבסיסו הוא עדיין איסור תורה. כל מכונית הפועלת על דלק שורפת את הדלק, ולכן מי שנוסע במכונית בשבת עובר על מלאכת מבעיר, שהיא אחת מל"ט אבות מלאכה. מסיבות שונות נאלצנו לוותר על הפתרון הזה.

לגבי שימוש בחשמל בשבת כל פוסקי ההלכה תמימי דעים שאסור להשתמש בחשמל בשבת, אך נחלקו הפוסקים מדוע הוא אסור. יש שאמרו שזה איסור תורה משום מלאכת בונה, כי בונים מעגל חשמלי, אבל רוב הפוסקים אמרו שבניין שאינו ניכר אינו נחשב בניין.

יש שאמרו שזה איסור תורה משום מבעיר, אבל רוב הפוסקים אמרו שכאשר אין חום או אור אי אפשר להגדיר זאת כמבעיר. לכן, רוב הפוסקים סוברים ששימוש בחשמל ללא גוף חימום או חוט להט הוא איסור מדרבנן בלבד - משום נולד (דומה למוקצה), משום שאינו מתאים לשבת, שמא יעשה מלאכה וכו'.

ברכב רגיל, כאמור, כל לחיצה על דוושת הגז גורמת לאיסור תורה. כמו כן הדלקת האורות, אורות הברקס, אורות הרוורס, איתותים, תאורה פנימית וכו' – גם הם איסורי תורה, מכיוון שיש בהם חוט להט. שאר שימושי החשמל ברכב הם איסורי דרבנן.

ברכב החשמלי, לחיצה על הגז דינה ככל מכשיר חשמלי אחר, מכיון ששום בעירה אינה מתבצעת. הדלקת האורות ולחיצה על הבלמים עדיין כוללים איסור תורה, אך בעתיד הקרוב בעז"ה נחליף את הנורות לנורות לֵד שאין בהם חוט להט וממילא אין בהם איסור תורה. זה, כמובן, עדיין לא מתיר את הנסיעה בשבת ללא צורך, אבל זה מוריד את דרגת האיסור מאיסורי דאורייתא לדרבנן, ומכיוון שמדובר בצורך בטחוני הדבר מותר.

הנחיות מפורטות לשומרים יינתנו בעז"ה לכשיושלם תהליך קליטת הרכב ולימודו.

 

הרב ירון

 

  -

 

מוועדת השתלמויות

"כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה" משלי.

הוועדה סיימה את דיוניה בבקשות החברים להשתלמויות השונות.

הרשימה שלהלן תועבר לדיון במועצה, שתתכנס אי"ה ביום רביעי  ג' בתשרי  19 בספטמבר.

לחברים שמורה הזכות לערער בפני המועצה על החלטות וועדת ההשתלמויות.

מי שמעוניין לעשות כן, יתאם זאת עם יו"ר המועצה אביעד ישראלי.

 

רשימת המשתלמים המוצעת לשנת תשע"ג 2012-2013

 

שם

סיווג

נושא

מוסד

רותי אלידע

מקצועית

פענוח ציורי ילדים

סטודיו - מיכל ויימר

שולי גל

מקצועית

הפעלת גן ברוח קיבוצית

בית התנועה הקיבוצית

ענבל ישראלי

מקצועית

ניהול והדרכה במערכת הג"הר

סמינר הקיבוצים

יהודית סעדון

מקצועית

רפלקסולוגיה

מכללת רידמן

דקלה שניאור

מקצועית

חינוך מיוחד / תואר שני

מכללת אור יהודה

אבי צוויג

 

מקצועית

תואר שני מדעי המחשב

אוניברסיטת בר אילן

יוליה שהם

מקצועית

לימודי גרפולוגיה

מכללת רמת גן

עדנה שוורץ

אישית

סיור שווקים

קתדרא פ"ת

אסנת שניאור

אישית

תפירה

סטודיו מכון יעל

סוזי בר אוריין

אישית

קרמיקה

סטודיו בני עטרות

מיכל שפיר

אישית

סיור שווקים

קתדרא פ"ת

אליעזר שפיר

אישית

סיור שווקים

קתדרא פ"ת

לני בן שימול

אישית

חוג ויטראז'

מכללת ורצברגר

חנה ברוכי

אישית

חוג ציור

עיריית פ"ת – חינוך מבוגרים

רחל פולובין

אישית

טיולים מודרכים

תלפיות

אברהם פולובין

אישית

טיולים מודרכים

תלפיות

אבנר סוקולובסקי

אישית

קלידים

חוג בקיבוץ ע"י המורה מיכה

בועז פלדמן

אישית

חזנות

חוג במודיעין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שם

סיווג

נושא

מוסד

איריס כץ

אישית

עיצוב תסרוקות

ניילי קוסמטיקס

דבורה נתנזון

אישית

סיור שווקים

קתדרא פ"ת

דוד צונץ

אישית

עיצוב פנים למתחילים

מכללת בנין ודיור

חיים בן שימול

אישית

גידול דבורים

אריאל

עטרה גרינברגר

אישית

סיורים

קתדרה פ"ת

אילנה לרמן

אישית

סיורים

קתדרה פ"ת

אוריאל אמיר

אישית

קורס בתנ"ך

ברוקדייל בר אילן

דינה אמיר

אישית

קורס בתנ"ך

ברוקדייל בר אילן

איקה שניאור

אישית

משואה לתקומה

בי"ס שדה שער הגיא

מיכל וידרמן

אישית

משואה לתקומה

בי"ס שדה שער הגיא

יצחק סוקולובסקי

אישית

קרמיקה

סטודיו בני עטרות

אליהו לוי

אישית

סיורים

קתדרא פ"ת

ציפי לוי

אישית

סיורים

קתדרא פ"ת

גבי נאור

אישית

שייט קיאקים

מועדון לב הים ת"א

יונה ברמן

אישית

ליווי רוחני

בי"ח שערי צדק

אביעד ישראלי

אישית

גיטרה

חוג בקיבוץ ע"י המורה מיכה

ברוריה לנדה

אישית

קרמיקה

סטודיו בני עטרות

עפרה שדיאל

אישית

סיורים

קתדרא פ"ת

יפת שדיאל

אישית

סיורים

קתדרא פ"ת

מרים תגרי

אישית

סיורים

קתדרא פ"ת

אליעזר תגרי

אישית

סיורים

קתדרא פ"ת

טובה גלזמן

אישית

שילוב אומנויות

סטודיו "רגע של פנאי"

יוסי שטרן

אישית

גיטרה

חוג בקיבוץ ע"י המורה מיכה

 

                                                                        בברכת שנת לימוד טובה ופורייה,

ועדת השתלמויות.

 

 

כ ל ב ו ד ף  

אחות תורנית: - פלאפון 61999

            א' של ראש השנה – שלי ספיר (טלפון 847)

            ב' של ראש השנה –  אריאלה פלדמן (טלפון 926)

%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%

מתחדשים

ביריד המתנות לפני שבוע שמחנו לקבל את השי המוצלח – סכין מיוחדת לחיתוך תפוח,

ולפני החג צוידנו ברשימת טלפונים מעודכנת חדשה.                                                    

תודה לאגף החברתי ולמרכזת ענפי השירות.

%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%

כתיבה וחתימה טובה

יישר כוח לכל מי שטרח ודאג שנגיע מוכנים לחג ולשבת – רוחנית וגשמית: הרב ירון וצוות המלמדים, ענף המזון, ענף הבגד, צוות הכלבי.

ברכות הצלחה לבעלי התפילה, בעלי הקריאה והתוקעים בשופר  -  שנזכה שתפילותינו יעלו לרצון לפני אדון כל.

%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%

מהספרייה

המעוניינים בסרטי וידאו לילדים (בעיקר לגיל הרך) מוזמנים לספרייה לבחור ולקחת מה שהם רוצים.

גני הילדים ומעונות הגיל הרך מוזמנים גם הם. חיסול המלאי עד סוף אוקטובר.

%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%

ת ו ד ה !

לפני החגים אפשר לעצור ולהתבונן מה היה לנו בשבוע האחרון. לא כל יום מחתנים בן!

אנחנו מאוד נהנינו מצוות החתונה והמטבח. איזה יעילות וארגון! לא היה חסר דבר.

אנחנו מאחלים לכם המשך עבודה טובה.

                                                                                                      שנה טובה,  

משפחת בן-שמול

%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%

עם סגירת הגיליון

חן חן לורד מזכירתנו על ה"צומיות" שנחתו בתאי הדואר באישון ליל אמש.

שתהיה לכולנו שנה טובה שבה יתגשמו כל משאלות לבנו לטובה.

AtarimTR