ידיעון 2795 פר' נח

בס"ד, כ"ו בתשרי תשע"ג  

 

פרשת בראשית -  מברכין החודש   

 

 

16.50

הדלקת נרות

08.00

תפילת שחרית

17.00

מנחה, קבלת שבת

 ערבית, דרשת הרב

10.30

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

18.30

סעודת שבת בחדר האוכל

11.00

סעודת שבת בחדר האוכל

קבלת פנים לכבוד חתן בראשית

על דשא משפחת גריידי

12.30

שעור לנשים – שיר השירים - במועדון

13.00

מנחה גדולה

15.45

שעור בדף יומי

16.30

נשים אומרות תהילים – בבית סעדון

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 19.30 – 21.30

נא להחזיר כלים עד 21.00

16.30

מ נ ח ה

17.47

ערבית, הבדלה

 

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית א, ו                     06.00

שחרית ג, ד – ראש חודש   05.45

שחרית ב, ה                    05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           16.30

רבע לערבית                    19.45

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 10.30

  כיתות א-ג    שורי אמיר

  כיתות ד-ו     דקלה שניאור

 

לוח השבוע

 

מוצאי שבת

20.30

פותחים את השנה בשירה

דשא לאה שהם

יום ראשון

19.00

גדולי המחשבה הישראלית

חדר עיון

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.00

ישיבת מועצה

חדר עיון

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

שטיבל

יום שלישי

09.00

מפגש בוקר לבגירים

מועדון לחבר

16.30

פגישת תיאטרון עדות

מועדון לחבר

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום רביעי

17.30

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

21.00

אספת חברים

חדר האוכל

יום חמישי

19.00

שעור ניצוצות מהדף היומי

מועדון לחבר

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

 

 

 

 

 

 

"לא רק הבטון קרס – קרסה /שם חברה שלימה" (רמי חרובי, בסרט על בארות יצחק).

הדיון על מפעל הבטון אינו רק, וגם לא בעיקר, דיון על מפעל הבטון. בעצם זה דיון על אברות, על יחסינו עם השותף הבכיר, ועל הגיבוי שאנו נותנים להנהגה הכלכלית והחברתית שלנו.

בהנחה שהתחזיות על מספר משאיות הבטון נמוך בהרבה מ-50 לשעה; בהנחה שזהו מפעל סטרילי ולא מזהם – וזו ההנחה שהציגה ההנהלה הכלכלית שלנו – ראוי לתת לה גב ותמיכה.

זו הנהגה שהשכילה לחלץ את הקיבוץ מחוב גדול של הקיבוץ ומכינוס נכסים של אברות.

מאוד ייתכן שמלכתחילה היה צריך להביא את הנושא לאספה, אך במצב העניינים של היום נראה לי נכון לאשר את הקמת המפעל.

בשאלת ההשפעה הסביבתית – אין טוב ממראה עיניים, ואפשר בנקל לארגן במהירות סיור למפעלים דומים וסמוכים לנו, ואף לצלם בוידיאו את המצב שם.

אלי ברמן

 

מה בגיליון?

·                     על קצה הלשון – הרב ירון    

·                     הרהורים לאחר אספה – ורד סוקולובסקי

·                     להגדיל תורה ולהאדיר – נעמי קורן

·                     גרעין נחשון בשטח – אביגיל צוייג, חי ברוכי, גרעין נחשון

·                     יחזקאל כהן ז"ל – דברים שנאמרו בלוויה

·                     עשור לבית באר – איריס כץ עם דבורה נתנזון

·                     על המחיה ועל הכלכלה – יצחק שניאור

·                     סוג של רשלנות – יואב הלר

·                     ונשמרתם מאוד לנפשותיכם – הובא לידיעון ע"י אליעזר תגרי

·                     מפקד הבית היהודי – עזי אלטשולר

·                     בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 131

·                     מה בתרבות – אורטל לנדה

·                     לקראת מועצה ואספה

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

     נר זיכרון !

     נפתלי-ננדי ריניץ ז"ל – כ"ט בתשרי תשנ"ז

 

 

 

לכבוד השנה החדשה, החלטנו לפתוח פינה חדשה בידיעון.

בפינה זו נביא כל שבוע ניבים וביטויים שמקורם בפרשה,

ונדון בענייני לשון הקשורים לפרשה.

אשמח, כרגיל, לשמוע את תגובותיכם לרעיון וליישומו,

וכן רעיונות לגיליונות הבאים.

 

להתחיל מבראשית:   בשיר הידוע של נעמי שמר 'החגיגה נגמרת' מופיע הביטוי 'ולהתחיל מבראשית'.

מהי כוונת הביטוי הזה? אם הכוונה היא להתחיל מההתחלה, היה נכון יותר לומר 'להתחיל מהראשית', כמובן. אלא שנעמי שמר התכוונה לומר שבכל בוקר שקמים אנחנו רוצים להתחיל כמו שהתורה התחילה במלה 'בראשית'.

רש"י הראשון על הפרשה כותב:

אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם", שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח ב"בראשית"? ...שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לאשר ישר בעיניו, ברצונו נְתָנָהּ להם וברצונו נְטָלָהּ מהם וּנְתָנָהּ לנו.

פעמיים כי טוב:   בכל יום מימות הבריאה נאמר 'וירא א-לוקים כי טוב', אך ביום השני זה לא נאמר. חז"ל הביאו כמה הסברים לכך שביום השני לא נאמר 'כי טוב': מכיוון שביום זה נברא הגיהינום, מפני שהמים נבראו ביום זה, ומשה רבנו נענש בגלל המים, וכן מפני שמלאכת הפרדת המים של היום השני לא הסתיימה עד שהתגלתה הארץ ביום השלישי. התשובה הזו גם מסבירה מדוע ביום שלישי נאמר פעמיים 'כי טוב': פעם אחת בגלל סיום מלאכת היום השני, ופעם שנייה בגלל מלאכת היום השלישי. בכל אופן, בעקבות הפסוקים הללו, הביטוי 'פעמיים כי-טוב' הפך להיות שם נלווה ליום שלישי.

גן עדן:   נאמר בפרשה: "וַיִּטַּע ה' אֱ-לֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם". הגן היה בחלקו המזרחי של מקום שנקרא עדן, שהוא היה מוצא ארבעת הנהרות שיצאו להשקות את הגן.

עלה תאנה:   לאחר שחטאו אדם וחוה, הם הבינו כי הם עירומים, ולכן: "וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת". מכאן הביטוי 'עלה תאנה' שמשמעו כיסוי שאין בכוחו להסתיר את הערווה.

אות קין:   לאחר שקין הרג את הבל, הקב"ה גזר עליו להיות נע ונד. קין חשש מכך שבהיותו נודד הוא עלול להיהרג ע"י ציידים, והקב"ה הבטיח לתת לו אות כדי שלא ייהרג בטעות. זהו מקור הביטוי 'אות קין' שמשמעו סימן גנאי למי שעשה מעשים רעים.

הרב ירון

 

 

משלחן המזכירה - הרהורים אחרי אספת חברים.  

לאחר אסיפת חברים רבת משתתפים חלפו מחשבות רבות בראשי. האגף הכלכלי והמזכירות החליטו לא להביא את נושא מפעל הבטון לאספה - ייתכן ונעשתה טעות, אך האם משם נובעת ההתנגדות הגדולה? או האם מה שראינו באספה היה עוד סימפטום למה שאנו חשים כבר כמה חודשים?

לאחרונה ציטט לי חבר שיחה ששמע לאחר שאהרן ואני לא עברנו קלפי, והרי הציטוט: "הערב החגיגה כפולה, גם חתונה וגם הצלחנו בקלפי״... ואני שואלת את עצמי על מה החגיגה?

המזכירות הנוכחית ושתי המזכירויות הקודמות הצליחו לייצב את המשק, הצליחו להחזיר חובות של מיליונים לבנקים, לברוח ממשבר גדול באברות, לצאת מהשותפות בסנאק-טיים לאחר הפסדים של שנים, לשמור על יציבות ולהמשיך את הקיים.

האם אפשר לזלזל בזה? נכון, היו גם כישלונות, ולעיתים חוסר טיפול בנושאים צועקים וכואבים.

לגיטימי שמספר הדעות יהיה כמספר החברים, לגיטימי שלא תמיד נסכים, אבל מה הסיבה האמיתית שדיון עסקי הופך לדיון מלא אמוציות?

לכל אחד מאתנו יש הצלחות וכישלונות וכדאי שנלמד להסתכל מדי פעם בראי, ונבחן את עצמנו ואת המחויבות שלנו לעתיד ביתנו.

בשנה האחרונה זכינו לכמה אספות רבות משתתפים - בדרך כלל היו אלה אספות שנוגעות לאינטרסים של הפרט ולא לקהילה (– תקציבים ושיכון). זכינו גם להשתתפות רבה באספה שבה הוצגה הצעת וועדת המינויים ובאספה שהתקיימה השבוע בנושא אברות. בכל האספות שמענו דוברים קבועים שדעתם ידועה, לעיתים שמענו והשמענו הכפשות והאווירה הכללית שלילית – אצל חלק מהציבור כמובן. משום מה, רוב הציבור נוכח אבל דומם; משום מה הדור הצעיר שהוא העתיד של בארות יצחק לא משמיע את הקולות שמשמיעים הדוברים באסיפה ואולי לא משמיע את קולו בכלל, ולדעתי זה מציף תמונת מצב מעוותת ולא את המציאות.

האם זה הכיוון שלנו? 

האם עתיד בארות יצחק חשוב לנו?

האם אנחנו מוכנים להעליב, לפגוע ולרמוס בעלי תפקידים?

האם שכחנו כבוד מהו?

האם המטרות שלנו עדיין זהות?

את השאלות האלה ועוד נאלץ לברר בתקופה הקרובה.

בינתיים, לקראת המשך הדיון ביום רביעי בנושא מפעל הבטון – עמדת המזכירות ברורה. אכן הוצג מצב שניתן לקבל החלטה בעד ונגד. אין ספק שלשתי האלטרנטיבות יש מחיר.

אני מקווה שנשכיל לקבל החלטות נכונות לעתיד.

                                                                                                      בברכת חברים.

ורד סוקולובסקי, מזכירת פנים

 

 

 

להגדיל תורה ולהאדיר

בשמחת תורה הכתרנו את חברנו יהושע קורן כחתן התורה.  בקידוש לכבודו נשאה נעמי רעייתו דברי תורה והרי הם לפניכם.

ברצוני להודות ליחיאל שהגה את הרעיון להעניק השנה את תואר "חתן התורה" ליהושע.

אני רוצה גם להודות ליהושע שבכלל הסכים לכבוד הזה!  כידוע, הוא לא בדיוק בקטע הזה.

מעל הכול תודה לקב"ה שהביא אותנו ליום הזה.

יהושע חבר וותיק – שבעים ואחת שנים בקיבוץ בארות יצחק. באספות האחרונות דובר הרבה על הוותק, על וותיקים יותר ווותיקים פחות.

אני רוצה לקרוא קטע מספר קטן שכתב יהודה בר"ט ז"ל, ובו הוא מתאר את הקיבוצניק בכל מיני מצבים באופן כללי, ובקיבוצו – סעד – בפרט.  וכך הוא כותב:

 "הוותק הוא נושא רגיש, מרתק, נכבד ופאתטי כאחד. בחברות אחרות הוותיק הוא גם הבכיר.

בקיבוץ אין חפיפה בין וותיק לבכיר. הבכיר, כלומר נושא התפקידים המרכזיים בחברה, במשק ובתעשייה, בא לרוב דווקא משכבת הביניים הבוגרים והבשלה, אך לאו דווקא הוותיקה.  הוותיקים, לעומת זאת, בחלקם עדיין נושאים בתפקיד נכבד זה או אחר – במעמד של בעל ניסיון, אך שוב אינם מנהלים.

הבה נברר מה הוא בעצם וותיק ונדע במה ובמי דברים אמורים.

הלכנו אצל המקורות ומצאנו וותיק אחד בשיר עתיק ששרים אותו בליל ההגדה של פסח. שם, בין שאר מעלותיו של הקב"ה אנו מוצאים כי וותיק הוא. אם כך, אמרנו בלבנו, זו לא בדיוק הליגה שלנו...

המשכנו במקורות ומצאנו את הוותיקין. ומי הם הוותיקין?  אנשי יראת ה', מחבבי מצוות וזריזין לקיימן ומסיימים לקרוא קריאת שמע של שחרית עד נץ החמה.  ובכן, גם וותיקין אלו, גם הם אינם בדיוק התיאור הקולע.

אם כך, מי הוא בכל זאת הוותיק?  לפי 'אבן שושן': "מן הראשונים וכן זקן ורגיל".

בסדר, אמרנו בלבנו, אלא מה?  הוותיקים בקיבוץ מפתחים ברבות הימים יחס רגיש לאותו מקום שהם וותיקים בו; יחס שיש בו נאמנות, הזדהות עד כדי אהבה ממש; זה ביתם וזה מעונם וזה המקום האחד והיחיד שהם רוצים לחיות בו.

אז יורשה לנו בשיח וותיקים הזה לברך את אנשי הקיבוץ כולם ולומר להם: חביבים אתם עלינו ויקרים מאוד, ומי ייתן ותדבק בכולכם אותה דבקות ואותה אהבה למקום, שאין טוב ממנו לחיות בו עד סוף ימיכם בלב שלם ובנפש חפצה.  זו ברכת ה'זקנים והרגילים' הקרויים וותיקים. מי ייתן ותחול על ראש כולנו, למען בניין ביתנו המשותף וביסוסו."

                                                                                  אמן, כן יהי רצון.

נעמי קורן

לחתנים היקרים

יהושע קורן חתן התורה      אופיר גריידי חתן בראשית

איחולינו לאורך ימים

שתזכו להגדיל תורה ולהאדיר

 

גרעין נחשון בשטח 

בחול-המועד סוכות השתתפנו בהכרזת גרעין צבר החדש ושמו בישראל "נחשון".

נישאו ברכות בפרוזה ובשיר ואנו מביאים כאן שביבים מהערב.

 

ערב טוב ומועדים לשמחה,

קרוב לחודשיים אתם נמצאים פה בקיבוץ,ואנו מרגישים שאתם כבר חלק מאיתנו.

החלטתם לעזוב את ארצכם, לא לשבוע או לחודש אלא לעלות ארצה ולהתחייב לשירות צבאי מלא מתוך נאמנות לישראל ומאהבת הארץ.

השירות הצבאי הוא כור היתוך תרבותי בעל עוצמה רבה, ורובכם מבקשים לשרת שירות משמעותי ואף ייחודי.

כחברים בקיבוץ נפלה בחלקנו הזדמנות ציונית מיוחדת להשתתף פיזית בקליטת העלייה שלכם ולשמש לכם

בית חם, תומך וקשוב כעת, ולאורך כל השירות.

ובינתיים עד הגיוס אתם משפרים את העברית באולפן, לומדים מורשת קרב, מורשת בארות יצחק, מטיילים, ואף נוטלים חלק בעבודה בקיבוץ, מתגבשים חברתית וצוברים חוויות משותפות.

עוד כמה רגעים לא ארוכים.. תצאו לדרך חדשה בה תחליפו את הבגדים האזרחיים "במדים" מסודרים והופעה אחידה ומדויקת, תיפרדו מהפינוקים ומלא מעט הרגלים, תצייתו לפקודות, ותתרגלו להרבה שינויים. אנו בטוחים שאתם גרעין "נחשון" תהיו חיילים לתפארת!

אתם צברניקים המלאים בשמחה, במוטיבציה ובאכפתיות, מוכנים לתת מעצמכם למען המדינה. איחולינו  לגיוס קל והשתלבות טובה בצבא ובקיבוץ, ושכל אחד ואחת מכם יצליח לתרום מכישוריו ולהגשים את ייעודו.

נסיים בברכת: "יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך ויחונך, יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" !

                                                                                                       חג שמח לכולם,

אביגיל צוויג – בשם הצוות

 

חי ברוכי ברכה בשם המשפחות המאמצות:

 

ערב טוב וחג שמח לכולם.

ביום שלישי נסענו עם הבת המאומצת שלנו לטיול ואח"כ בקרנו את משפחתה בקיבוץ גזר.

תוך שתי דקות, אפילו פחות, הפכנו למשפחה אחת גדולה ותומכת על אף השוני שבינינו, ובעיקר על כל הדמיון שבינינו. זאת גדלותנו כעם. כמו שחג הסוכות מייצג את האיחוד בין ארבעת המינים השונים האחד עם השני, כך אנו מתאחדים כקבוצה, פותחים את ביתנו כדי לקבל אתכם אלינו על אף השוני שבינינו, ובעיקר על כל הדמיון שבינינו.

בשם הקיבוץ, בשמי ובשם כל המשפחות המאמצות,  אנו שמחים לקבל אתכם פה בקיבוץ. אנחנו הבית שלכם ואנו מקווים שנהיה לבית ראשון ולא אחרון במולדת.

אתם מודל ודוגמא לציונות לשמה. באתם מארה"ב על מנת להתגייס לצבא, לתרום למדינה ולהיות כאן ואנו גאים בכם.בקרוב תתגייסו וסביר להניח שתתקלו בקשיים, באכזבות ויתכן אפילו שתחושו ייאוש, אך זכרו תמיד שאנחנו כאן. המשפחות המאמצות שלכם והקיבוץ כולו.

אנו נתמוך בכם בכל אשר נדרש ולאורך כל הדרך, לטוב ולרע אנחנו איתכם.

חי יום-טוב ברוכי

 

 

ההורים המאמצים ובני משפחותיהם הופיעו בשיר למנגינת שירה של נעמי שמר 'אצלנו בחצר':

 

אצלנו בקיבוץ בצל עצי הזית / גרעין צבר בחר לקבוע את הבית.  

לכל חניך סיפור אישי מיוחד / רוצים להתגייס ולא להיות לבד.

פזמון:  ג'יקוב, אראלה וגם ארי, בריאן, סם, מלי, ז'ק

          אביבה, האנה, דוד ורפי, שרה, אלי, תמר.

 

לאחמדיניג'אד יש כור בבושהאר / לעם ישראל יש את גרעין צבר -

לא מפחדים מאיראן ולא מסין / כי מי שמאמין מכריז היום גרעין.

פזמון:  ג'ייקוב...

 

אצלנו בסוכה יש אחלה אושפיזין / חוגגים היום הכרזת גרעין.

לכל החניכים רצינו לאחל: הצלחה בצבא ההגנה לישראל.

פזמון:  ג'יקוב, אראלה וגם ארי, בריאן, סם, מלי, ז'ק

          אביבה, האנה, דוד, רפי, שרה, אלי, תמר.

 

חברי הגרעין השיבו בשיר משלהם:

 

יום אחד נסענו, פתחנו פרק חדש.

עזבנו את ביתנו לארץ חלב ודבש.

Even though they call us lone

And our future is unknown

As darin Tzabar has shown

Beerot yitzchak has become our home

 

Because all our life we've been praying for

Our aliyah day

Now we don't need to wait no more

Because we are sure

That we're here to stay.

   נחשון, נחשון, נחשון

                                                     נחשון, נחשון, נחשון.

                                                     בקרוב נתגייס, נעלה על מדים,

                                                     סוף כל סוף נבין

   את הסלנג הצבאי.

 

 

בהזדמנות זאת להלן רשימת המשפחות המאמצות של שני הגרעינים:

גרעין אופק

יהודית ומשה סעדון

ארי בנימין            

רויטל ומאיר מחלוף

עזרא קפלן

אסנת ויוסי שניאור

צבי לאפ

דבורה וקותי רייניץ

יונתן צילגרם

ורד ויוסי סוקולובסקי

מייקי סוקולוף

שולי ואהרון גל

צבי גבלר

דקלה ואיקה שניאור

איתן מורד

רובין ואמיתי יעקובס

מייקי טאובר

לני וחיים בן שימול

אברהם קאופמן

ברוריה ודוד לנדה

אבי קוטליסקי

לין ועוזי פלדמן

ליסה טייטלבאום

אסתר ושלמה פורשר

אלה קלצקו

חן ויהונתן שרמן

גליה ניסנבאום

עפרה ויחיאל פארן

טליה מרקוס

ליאורה ואלן ארונסון

זהבה גייל

שורי וגיל אמיר

קנדל מקסבאואר

ג'ני וחנניה פרץ

אורית מרוקין

נעמי סלומון

קרה מנדלסברג

 

 

                                   גרעין נחשון

חן ויאיר בר נדר

ארי בקר

מילכה וקים מיור

בריאן מאיסי

אביגיל ואבי צוויד

ג'ייקוב פורטמן

מיכל ובנג'ו ברמן

אלי פורמן

לימור והושע נתנזון

דוד ערבית

נעמי סלומון

זק גרבר

שורי וגיל אמיר

רפי קובל

טובה ומשה שיק

שרה שלוס

דינה ושמוליק ברוכי

האנה זירינג

חי ואסא ברוכי

מלי גולדשטיין

שולמית ואופיר גריידי

תמר שמריהו

רחל ורפי צור

אביבה יאזנר

לין ועוזי פלדמן

אראלה מאיר

רעות ואביעד שטרן

סם ראש

 

 

                                               יישר כוח לכל המשפחות ותזכו למצוות.

 

 

ברוך דיין האמת

בחול המועד סוכות הלך לעולמו ד"ר יחזקאל כהן – ידיד יקר של תנועתנו ושל קבוצתנו -

אבא של מנוחה כהן-אמיר.  מצאנו שראוי להקדיש לו מקום בעלוננו ואנו מביאים כאן לקט מדברים שנאמרו בלוויה.

 

ד"ר יחזקאל כהן ז"ל ייסד והוביל את תנועת "נאמני תורה ועבודה" כיו"ר בין השנים תשל"ו- תשנ"א. יליד תל אביב 1938. בוגר בית הספר צייטלין וחבר גרעין 'הטירה' דרום (קיבוץ סעד). בעל תואר שלישי בהיסטוריה של עם ישראל.  עבודת הדוקטור שלו, "היחס אל הנכרי בהלכה ובמציאות בתקופת התנאים", מגלמת בתוכה את מה שעניין אותו בראש ובראשונה: יחסה של

החברה היהודית, אז והיום, אל האחר, אל החלש מבחינה חברתית, אל השונה, אל מי שזקוק לעזרה ולסיוע.

לא חברה מתבדלת, אליטיסטית, הנהנית מריח עצמה כאתרוג הסגור בקופסת כסף, אלא חברה דתית המעורה במה שמתרחש מסביבה, בחברה הכללית ובמדינה: המתח הקבוע בין חובת תלמוד תורה לבין השירות הצבאי,

הצורך בעיסוק בלימודי חול בצד לימודי הקודש, מקומה של האישה החברה הדתית של ימינו והיחס הראוי אל המיעוטים שסביבנו.

יחזקאל שאף להעמיד חברה דתית המוצאת את הדרכים הנכונות לקשר בין התורה הנצחית לבין החיים הדינאמיים, המשתנים, הלובשים צורה ופושטים צורה בלא הרף במדינה עצמאית ודמוקרטית.

במיוחד משך את לבו של יחזקאל תחום החינוך.

בכל התחומים האלו קרא יחזקאל את התמונה טוב מאחרים, ניתח באופן מפוכח את המציאות וחזה מה שאכן הולך ומתממש לנגד עינינו בעשור האחרון, כ"צופה לבית ישראל". כמטיף בשער – וכמי שהקדים בהרבה את זמנו – עמד ועודד לימוד תורה לנשים או שירות צבאי גם למי שתורתם אומנותם, ונלחם בכל ביטוי של הקצנה או התרחקות של החברה הדתית-ציונית מן החברה הכללית. דברים שכתב בתחומים אלו לפני כשלושים שנים נשמעים היום אקטואליים יותר מתמיד. החותם שהטביעו רעיונותיו על החברה הדתית-ציונית

לא נטשטש עד היום הזה.

מתוך דאגה לעתידה של השקפת העולם הציונית- דתית, הקים בשנות ה-70, את תנועת 'נאמני תורה ועבודה' אשר שמה לה למטרה להלחם בתופעות של הקצנה והתחרדות בחברה הציונית דתית ולהציב אלטרנטיבה שפויה ומתונה לדעות הקשות אשר החלו להישמע בתוך החברה הדתית בשנות השבעים. יחזקאל עמד בראש התנועה כחמש עשרה שנים, כתב חוברות, ספרים ומאמרים, נתן הרצאות בכל רחבי הארץ, אירגן סימפוזיונים ודיונים ועשה לילות כימים בביסוס משנת תורה ועבודה בקרב הציבור הציוני-דתי. רוב פעילות התנועה יועדה לציבור הדתי, תוך שיתוף פעולה עם גופים חילוניים שונים, והיוותה קול רענן של שפיות דתית, הנובעת לא מפשרה או מחפיפניקיות דתית, אלא מהעמקה במקורות ומהדגשת קולות אשר לא נשמעו דיים. חברי התנועה הרשומים היו (ועודם) מעטים, כמה מאות לכל היותר, אך היו בתוכם רבים בעלי משקל ועומק, מתווי מדיניות, אנשי חינוך ואנשי מעשה. יחזקאל הקפיד כי התנועה לא תהיה מזוהה פוליטית ותהווה בית לאנשי ימין ושמאל גם יחד.  בחלק מן הנושאים בהם עסק, כגון מעמד האישה בחברה הדתית ולימוד תורה לנשים, היה חלוץ שהקדים את זמנו. 

יחזקאל היה אדם הגון ביותר, צנוע וגם חכם עד מאוד, מי שראה את המציאות נכונה, האמין בדרכו ופעל במרץ בלתי נדלה לביסוס החזון שהציג בפנינו ולהגשמתו.

בחורף תשנ"ד שכל את בנו נועם הי"ד, שהיה רכז שב"כ ונפל בפעילות מבצעית של השב"כ ברמאללה. פרישתו הכה מובנת מן הבמה הציבורית הייתה מכה קשה לחברה הישראלית. הוא חסר לכולנו בעשור האחרון וחסרונו יוחש כעת ביתר שאת.

איש מופת הלך מעמנו, כדברי הנביא יחזקאל - "והיה יחזקאל לכם למופת" (כד, כד). חבל, חבל על דאבדין ולא משתכחין.                                                                                          תנחומים ליהודית, למנוחה ולמשה.

 

 

עשור לבית באר 

 

 

שירו שירו שירו שירו
שיר לחג עשור;
שירו שירו שירו שירו
חג עשור !

 

אז שילבנו כאן ידיים
ובליבנו אור,
ונצא במחול מחניים:
שיר לחג עשור"

 

(מילים ולחן: נעמי שמר)

"וליד הכביש קומביין
דום עמד מקצור;
שיבולים זקפו אוזניים:
שיר לחג עשור!



 

בימים אלו חוגג בית באר עשור להקמתו. לרגל המאורע ישבתי לראיין את אימי, המפעילה, המקימה ואחת מיוזמות הקמתו של הבית.

 

כיצד הוקם הבית?

צוות הבגירים דאז: ציפי לוי, שולמית ברמן, נעמי קורן ורבקה דה יונג פנו אליי בבקשה שאצטרף אליהם כדי למצוא פתרון תעסוקתי לבני הגיל השלישי שחלקם כבר לא יכלו להשתלב במקום העבודה שאותו שרתו נאמנה שנים רבות. חשבנו שחשוב להקים בית שייתן מענה לאוכלוסיה המבוגרת.

פנינו למזכירות והסברנו להם את חשיבות העניין. המזכירות שיתפה איתנו פעולה ויחד יצרנו קשר עם חברת ע.ס.ק. לווינו בצורה מקצועית ע"י אריק חריש ונורית סבירסקי.

הם ליוו אותנו בתהליך, החל מהבנת הצרכים של הגיל השלישי ועד להגשמתם.

עבודת ההכנה נעשתה במשך כשנתיים, ובסופן, בר"ח מרחשוון תשס"ג נפתח המקום בסיוע הגורמים הנ"ל ובעזרת משקי הדרום.

 

איך שכנעתם את האנשים להגיע אליכם?

החלק הזה היה די קשה. אנשים עבדו במשך שנים ארוכות במקום עבודתם במסירות רבה, וחלקם הרגישו שיש להם עוד מה לתרום במקום עבודתם.

לפני הפתיחה ערכנו סדנאות לאנשים, דיברנו ושכנענו אותם. בנוסף, לקחנו אותם לראות מרכזי תעסוקה אחרים בקיבוצים שונים. נתנו להם לראות, להתנסות ולהבין בעצמם כמה טוב יהיה להם במקום כזה.

 

כמה אנשים עבדו ועובדים בבית באר?

כשפתחנו את המקום הגיעו 11 עובדות מסורות ונתן פרנקל ז"ל – הגבר שבחבורה.

כיום עובדות במקום כשמונה חברות ואמהות של חברי משק.

עם השנים, לצערנו, הטבע עשה את שלו ונפרדנו ממספר חברים שעבדו איתנו במסירות רבה: תרצה אמיר, נתן פרנקל, זלמה וינד, צבי לווינגליק, יהודה פלדמן וחנה ברמן-תשבי – כולם זיכרונם לברכה.

 

 

-          10   -

 

איך מצאתם את העבודות הרבות שביצעתם במהלך השנים?

ציפי ואני חיפשנו הרבה זמן עבודה וכיתתנו רגליים בחצרות במושבים שבסביבה.

בנוסף, עשינו עבודה טלפונית רבה, באמצעות האינטרנט או  אנשים שהעבירו את שמעו של המקום וצרכיו.

ההתחלה הייתה מאוד אינטנסיבית. היו הרבה מאוד עבודות, לפעמים בו זמנית, וחלקן היו גם פיזיות.

הודות למבוגרים שנרתמו למשימות הצלחנו לעמוד בכולן.

 

האם עברת הכשרה מקצועית בתחום?

במהלך השנים בהן פועל בית באר, למדתי הנחייה לגיל השלישי במשך כשנתיים במדרשת ,אמונה, בירושלים.

הלימודים נתנו לי כלים להתמודדויות השונות שנתקלתי בהם בעבודתי.

למדתי מהם הקשיים של האדם המבוגר, ומהן ציפיותיו. למדתי איך להתייחס לגיל השלישי, עם הרבה סובלנות לקשיש, לאהוב אותו, ללמוד ממנו ולהבין אותו.

 

אילו עבודות עברו תחת ידיכם במהלך השנים?

בהתחלה, כשהחבר'ה היו צעירים ב- 10 שנים, ארזנו ערכות קפה. זו הייתה משימה פיזית ודרשה הרבה אנרגיות ומקום.  ארזנו משחקים וסכו"ם חד פעמי, הדבקנו מדבקות למיניהם, ארזנו ממתקים לחנוכה ולפורים, קישטנו ותפרנו כובעים ומטפחות עבור 'קולב סגול', מיון אורז עבור המטבח, תיקון בובות, ואריזת מפיות שמחזיקה אותנו כבר 5 שנים.

יחד עם אלה עסקנו במלאכת יד – מי בתפירה ומי ברקמה ובסריגה.

אחרי כשנה ערכנו באזאר גדול ובו מכרנו את יצירותינו: כיסויים לפלטת שבת, מתקן לנייר טואלט, בובות למיניהן, כדורים, ועוד ועוד.

במהלך השנים גם מכרנו את העבודות ללא באזאר, לכל דורש.

 

מהן הפעילויות החברתיות שמתקיימות בבית באר?

אנחנו מקיימים מידי שבוע שיעור התעמלות עם נעמי קורן, במסירות רבה במשך 10 שנים.

בנוסף, קיימנו לימודי מחשב, שעת סיפור, חוג ליטוף חיות.

פעם- פעמיים בשנה יצאנו לטיול של יום: סיור וארוחת צהריים.

אנו חוגגים באופן קבוע ימי הולדת יחד עם בני המשפחה, ועורכים מסיבה והרמת כוסית לקראת כל חג.

בימי חול המועד – פסח וסוכות – איננו עובדים, ושומעים בכל יום שני שיעורים מחברי קיבוץ, מתושבים ומאורחים שמקדישים מזמנם לצורך כך.

 

מי היה לצידך בהפעלת הבית?

ברוב שנות הפעילות של הבית עבדתי לבד ולוויתי ע"י צוות הבגירים והמזכירות.

באחת השנים קיבלנו בת שירות לאומי, ובמשך תקופה נעזרתי בלין פלדמן.

בשנה האחרונה נכנסה לעזרתי נעמי סלומון שמחליפה אותי ביום החופשי ובחופשות.

בין לבין נעזרתי בחברות מסורות שנרתמו לפי הצורך.

כיום, עם התבגרות האוכלוסייה, הגיעו לעזרתי הפיליפיניות המקסימות שעושות עבודת קודש עם הבגירים בבתיהם, ומושיטות לי יד בכל צורך.

 

 

מה את צופה לעתיד?

לצערי, הבית הולך ומתמעט, וכולי תקווה שיכנסו אליו אנשים חדשים ורוח חדשה וצעירה שתפעיל את המקום, תחייה את הפעילות הקיימת, ותכניס גם פעילות חדשה למקום.

 

 

הציבור מוזמן לשתיית 'לחיים'

ביום שני הקרוב כ"ט בתשרי תשע"ג, 15.10.2012

בשעות 09.30 – 11.30 לפני הצהריים

 

אמא,

אני מאחלת לך עוד שנים רבות של עשייה למען הקהילה והגיל השלישי בפרט.

יישר כח על שנים רבות של עשייה, החל מהחלום, בניית החזון, ועד הגשמתו והפעלת המקום החשוב כל כך לאוכלוסייה הבוגרת שבינינו.

איריס כץ

 

 

לחברתנו הוותיקה לאה לוי תח'

שפע ברכות

במלאת לך 90 סתווים

תזכי לאורך ימים ושנים

                     בבריאות ובשמחה עם כל המשפחה

 

 

לסבתא רבתא אורה אהרן   ולכל המשפחה

מזל – טוב

בשמחת בת-המצווה של הנינה

מ ו ר י ה

בת אירה וגור ברמן בארה"ב

                נכדה לבת-ציון ובילי ברמן בארה"ב

 

 

על המחיה ועל הכלכלה – חלק ג'

במאמרים הקודמים ניתחתי את הבעיות הקיימות בענף המזון והצגתי שני פתרונות: לא לעשות כלום או הפרטה.

הפעם אתמקד באופציה השלישית שהיא: שיפור המצב הקיים באמצעות תוספת תקציב לענף המזון.

אם חשובים לנו השותפות וקיום מוסד חדר האוכל, עלינו לדאוג לתת לענף המזון את היכולת לתת יותר, וזאת באמצעות תוספת תקציב שוטף ותקציב מיוחד להשקעות בענף.

נכון שחלק מהבעיות לא ייעלמו ואולי אף יגברו, אבל אפשרות זו עשויה להגביר את שביעות הרצון (והקיבה) ולשמור על חדר האוכל כמרכז חברתי.

כמובן שהבעיה היא שבכל שנה כשאנו נדרשים לתכנן את תקציב הקהילה, הצרכים מרובים ויש לקצץ בכל מקום שאפשר, ומכיוון שענף המזון מהווה את ההוצאה המרוכזת הגדולה ביותר, הוא סובל מכך. יש לשנות את נקודת המבט ולהחליט שענף המזון יזכה לאפליה מתקנת, וכך במקום קיצוצים ניתן תוספת תקציבית.

נראה ששותפות עולה בכסף, ומי שבוחר בדרך זו צריך לקחת זאת בחשבון. יש לזכור שברקע 'אורבת' הפרטת המזון, שתגיע אם לאורך זמן הציבור לא יהיה מרוצה.

אני חושב שלהמשיך ולהפטיר כדאשתקד היא האופציה הגרועה מכולן, ולפני שעוברים להפרטה אפשר גם לבדוק את האופציה השלישית. אני לא אגלה לכם סוד אם אומר שכאשר מפריטים ענף צריכה, בד"כ התקציב המחולק לחברים גדול מן הסכום שהוצא ע"י הענף לפני ההפרטה. אז אולי את אותו סכום שהיינו מוסיפים בהפרטה לחברים, נוסיף לתקציב ענף המזון ונאפשר לו לתת לנו יותר?

לסיכום, נושא זה צריך לעלות לדיון ציבורי באספה. אם המזכירות (יש?) לא תביא אותו לדיון, יש צורך באיסוף חתימות כדי להעלות את הנושא לאספה. בסוף הדיון יש להחליט על קו הפעולה המבוקש. אם יוחלט ללכת להפרטה, עלינו להקים צוות שתפקידו להכין הצעה להפרטה.

לבקשתה של נורית, אני מפרסם שערוץ הכתיבה בנושא הפרטת המזון עלה לאוויר. יבואו על הברכה חברים שיביעו את דעתם בנושא בע"פ ובכתב.

גם אני מרגיש שלחברים רבים יש דעה בנושא, וחלק שוחחו עמי בע"פ, אך הם אינם מתבטאים בכתב.

רבותי, כדי לחולל שינוי יש צורך ביצירת תנועה! זה לא יקרה מעצמו. אני זורק את הכפפה ומחכה למי שיהיה מוכן להרים אותה איתי...

                                                איקה שניאור

 

 

לסבתא וסבא רחל ובנט רוזנבלט

ולכל המשפחה

מזל – טוב בהולדת הנכד

בן לעינב ודוד רוזנבלט בבית-שאן

תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה

ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים

 

ונשמרתם מאוד לנפשותיכם

הכתבה הבאה הובא לידיעון ע"י אליעזר תגרי, והיא לקוחה מעיתון 'ידיעות הקיבוץ' בערב שבת 'האזינו, השנה.

 

"חברים, נא לנהוג באחריות

הסעת ילדים ללא קסדות על טוסטוסים בקיבוץ – מסכנת אותם,

ומטילה אחריות פלילית גם על ההורים וגם על הקיבוץ.

כידוע, הקיבוץ הוא תאגיד הנושא באחריות משפטית רחבה. אחריות משפטית זו מחייבת כל מנהל בתאגיד, בכל הרמות ובכל הענפים, לעבוד בהתאם לדרישות חוקי הבטיחות של המדינה. בראש ובראשונה מוטלת חובה זו על המזכירות. אחריות זו נוגעת באופן מיוחד לתאונות ולעבירות תנועה.

בעיני החוק, אם נעשתה עבירה או התרחשה תאונה ברכב השייך לקיבוץ – גם בעל הרכב (מרכז המשק לצורך זה) ייכלל בשורת הנאשמים. הדבר אולי נשמע דרקוני למדי, אבל זהו החוק.

בסעיף 68 (א) לחוק התעבורה מצוין: בעל רכב, או מי שהשליטה על הרכב בידו (בסעיף זה – בעל הרכב) חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה בידי אדם הנוהג ברכב ברשותו, והמבצע בעבורו עבודה או שירות.  וכך התייחס השופט אהרון ברק לביטויה של האחריות המדוברת, בפסיקתו: 'מוטלת אחריות פלילית על בעליו של הרכב, במסגרת פקודת התעבורה, וביסוד אחריות זו מונחת הגישה כי הבעלים אמור לדעת מי נהג ברכב הלכה למעשה, ובכוחות לשמור רישומים ראויים בעניין זה.'

למה אני חותר? נניח שיש חבר שבאופן קבוע לא עוצר באדום.  הנימוק להתנהגותו: הוא זהיר, ולראיה – מעולם לא קרה לו כלום.  אם היינו יודעים שכך הוא נוהג, בוודאי היינו מעירים לו שהדבר עלול לעלות לו בחיים, וגם עלול לחייב את מרכז המשק במעשים פליליים.  הנ"ל הוא משל.  והנמשל – הסעת ילדים על טוסטוסים.

החוק מחייב הורה לשמור על ילדיו. רשלנותם של הורים בגין תאונות שבהן היו מעורבים ילדיהם מבוססת על טענת 'אשם תורם'.  היות שהורים הם האפוטרופוסים של ילדיהם, במשפטים מסוג זה מונחת טענת האשם-תורם על שכמם, וקיים סעיף בחוק המעניק להם חסינות מנזק שנגרם לילדם הקטין – אם נעשו פעולותיהם בתום לב.

קשה לומר שהסעת ילד על טוסטוס היא מעשה שנעשה בתום לב. המעשה רשלני באופן ברור, ואם ילד ייפגע באופן קשה והמשטרה תצטרך להתערב, קיימת סבירות גבוהה שיוגש כתב אישום עקב מעשה פלילי. מה גם שבתאונות כאלה מתרחשות בדרך כלל פגיעות ראש, וההשלכות של פציעות אלה קשות.

אמנם ישנם מעשים הנעשים בקיבוץ על ידי מבוגרים שלא בדיוק בתאם לתקנות, אך נראה לי (בלי להצדיק התנהגות זו) שכאשר מעשים אלה מסכנים ילדים – יש לנהוג במלוא האחריות ולהימנע מהסעת ילדים מתחת לגיל עשר על טוסטוסים, ואין להסיע ילדים עד גיל 18 אלא אם הם חובשים קסדות".

אלכס בקר, קב' יבנה

 

הערת המערכת: אלכס בקר הוא איש הבטיחות של קב' יבנה.   -

 

סוג של רשלנות.... 

או מה הייתם עושים עם מיליון יורו ?!

 

אז ככה זה הולך. 

 בעקבות אמנת קיוטו שבה התחייבו המדינות המתועשות להפחית כ- 20% מפליטות דו-תחמוצת-הפחמן שלהן [להלן CO2  ] עד שנת 2012, הוקמה באו"ם ועדה מיוחדת [unfccc] לפיקוח על תהליך אשר יוודא כי אכן החלטות אלו תיושמנה בשטח.

תהליך זה נקראCDM   [clean development management].

באמצעות תהליך זה קונים גופים פיננסיים פליטות פחמן מפרויקטים של ייצור אנרגיה ירוקה שאינם צורכים דלק פחמימני [פחם, סולר, בנזין וכדומה]. כמו טורבינות-רוח, תחנות הידרואלקטריות, מערכות פוטו-וולטאיות וכדומה.   נקבע סף מסוים שעיקרו הוא "טון CO2" שבמקרה שהוכחת חסכון בדלק פחמימני הפולט אחרי שריפתו 1 טון CO2, אתה זכאי לקבל מנייה אחת שערכה נקבע עלפי מסחר בבורסה המתאימה באותו יום. מחירה של מנייה כזו היום/השבוע נע בין 10 ל- 17  דולר. על מחיר זה ניתן לקבל עוד כמה אחוזים על פי קריטריונים נוספים שאותם אין טעם להעלות כעת.

תהליך ה-cdm אינו מטפל בפרויקטים אשר הספקם פחות משווה ערך ל 1 מגהוואט/שעה.

תהליך ה-cdm מאפשר ליזמים במדינות מתפתחות בלבד לגייס באותה בורסה את עלות הקמת הפרויקט,  ואחזקתו למשך 21 שנים.  ההון שניתן לגייס עבור פרויקט של 1 מגהוואט/שעה, בחמש השנים האחרונות, לא פחת מחמישה מיליון יורו!!

חדי התפישה שבכם [בעצם כולכם] רואים שמי שקצת אמור להבין בהשקעות, היה משקיע במיזם של אנרגיה ירוקה ובלבד שהספקו לא יפחת מ 1 מגהוואט/שעה. כאשר עלות מיזם כזה היא 1.25 מיליון דולר בלבד.

במיזם מעין זה הוא אמור לקבל את כל העלות, אפילו אם טרם יצק את אבן הפינה, והרווח הסופי שלו בתהליך ההקמה לא פחות ממיליון יורו עוד לפני שהפעיל את המערכת. 

קראנו בידיעונים האחרונים כי בארות יצחק משקיעה בפרויקט של מערכת פוטו-וולטאית שהספקה 650 קילוואט/שעה... וד"ל.

בכל זאת, מי שמעוניין לשמוע על פתרון יכול לפנות לרשום מטה.

יואב הלר

 

לסבתא וסבא אסתר וחיים תמים

מזל – טוב

בהולדת הנכד

בן לשלומית וניר תמים בחולון

תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה

ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים

 

 

שלום לכולם,

 

"בית גבריאל"

בהושענא רבה התכנס ב"בית גבריאל", הסמוך לצמח, צוות הקרקעות של התנועות הקיבוציות לדיון חירום על הגזרות האחרונות של מינהל מקרקעי ישראל. הבית הנפלא, הנוף הנהדר והאווירה הקסומה שיוצרת הכנרת לא טשטשו את חומרת העדויות על הקשיים שמערימים אנשי מינהל מקרקעי ישראל. חשוב לדעת שבפועל לא ניתנים כיום היתרי בנייה לכל הקיבוצים במדינת ישראל, הקפאת בנייה של ממש, שהוגדרה ע"י זאב (ולוולה) שור, מזכיר התק"צ, כגרועה יותר מ"הספר הלבן" המנדטורי. בדיון הושמעו הערכות שונות על מקורה של ההוראה, ועל הדרכים להתמודד עימה. בין השאר הוחלט לצאת במסע הסברה גדול ומקיף, גם כלפי פנים – דהיינו: הסברה מקיפה לחברי הקיבוצים על מהות המאבק, וגם כלפי חוץ – דהיינו: הסברה לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות על משמעותה והשלכותיה של מדיניות מינהל מקרקעי ישראל. 

יום כיפור בישיבת עין צורים

ארבע שנים לאחר סגירתה, נמשכת המסורת של עריכת תפילות יום הכיפורים בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. השנה התכנסו למעלה מ- 200 איש בבית המדרש של הישיבה לתפילה ייחודית על פי מיטב המסורת שהתפתחה בישיבה. 'קהילת יום כיפור' של הישיבה כוללת בוגרים רבים ומשפחותיהם; חברים ותושבים מעין צורים; לומדי בית המדרש של בוגרי הישיבה בירושלים, ומתפללים נוספים שאווירת יום הכיפורים בישיבה קרובה לליבם. לאחר התפילה נערכו אל תוך הלילה שיעורים של ר"מים ובוגרים. התכנסות זו מתוספת לפעילויות של בוגרי הישיבה: קרן לעזרה הדדית, הוצאת ספרים ובית מדרש לבוגרים.

 

ימי הכשרה לצוותי החינוך הבלתי-פורמאלי

השבוע, עם תחילת שנת הפעילות של החינוך החברתי והמשלים, התקיימו במבנה ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים שני ימי הכשרה לצוותי החינוך בקיבוצים, במהלכם הוכשרו לתפקידם המדריכים והמדריכות ממרבית קיבוצי התנועה. יומיים אלה מהווים מעין 'עמדת טעינה והתנעה', שבמאה ה-21 – בה כמעט שאין מקצוע שאינו מחייב הכשרה מקדימה – אין עוררין על נחיצותם. במהלך היומיים בחרו להם המשתלמים את הסדנאות החשובות בעיניהם מתוך היצע רחב שכלל כ- 50 יחידות תוכן. ההכשרה התמקדה בתכנים פדגוגיים ומתודיים בסיסיים, ורק מיעוטה עסק בשאלות של זהות ותוכן רעיוני. כ- 100 מדריכים ומדריכות השתתפו בפרויקט החדש והניסיוני, ואנו שוקלים לפתוח אותו בעתיד גם לצוותי חינוך בלתי פורמאלי שמחוץ לתנועה, כך ש"מציון תצא תורה" ו"אור חדש על ציון יאיר". הצלחתם של ימי ההכשרה נבעה לא מעט תודות לסיוע מלא של מרכז יעקב הרצוג, ובמיוחד של העומד בראשו – נח חיות, ועל כך תודתנו!

 

בחירות מוקדמות

לאחר סגירת הגיליון, ביום חמישי אחה"צ, אמורה הוועדה הרעיונית-מדינית לקיים ישיבה נוספת, בהשתתפות הרב פרופ' השר דניאל הרשקוביץ. על שולחן הוועדה יונחו עדכוני לוח זמנים מוועדת המפקד של "הבית היהודי", ונתונים משיעור ההצבעה בקיבוצינו, והיא תנסה לגבש עמדה לקראת הבחירות המוקדמות שתהיינה בעוד כחודש. התחזית המוקדמת דיברה על כ- 25,000 מתפקדים, ובפועל התפקדו בכל הארץ כ- 53,000 איש, מתוכם 1,630 מתפקדים מקיבוצינו (לפני הדיון בערעורים) המתחלקים כדלקמן:

 

קיבוץ

מס' מתפקדים

קיבוץ

מס' מתפקדים

קיבוץ

מס' מתפקדים

בארות יצחק

87

מגדל עוז

28

עין צורים

127

בית רימון

61

מירב

27

עלומים

68

בני דרום

61

מעלה גלבוע

26

ראש צורים

105

טירת צבי

51

משואות יצחק

164

שדה אליהו

123

יבנה

131

ניר עציון

37

שדמות מחולה

70

כפר עציון

73

סעד

132

שלוחות

18

לביא

140

עין הנצי"ב

75

סה"כ

1630

 

פורום רכזי החינוך חידש את פעילותו

 

לאחר פגרת הקיץ חידש פורום רכזי החינוך את פעילותו ונפגש בעין צורים. לפורום הצטרפו מספר רכזי חינוך טריים (עלומים, סעד, טירת צבי, מעלה גלבוע, מירב) הפועלים לצד רכזים הממשיכים בתפקידם. הפסיכולוגית מרים שפירא ממשיכה להנחות את רכזי החינוך זו השנה השלישית. את המפגש הראשון פתח זיו כרמל, רכז החינוך החדש של התנועה, שבחר לייחד את דבריו לרב אברהם יהושע השל ולמושג הפליאה בהקשר החינוכי-אמוני. הרכזים הביאו איתם את אסיף הקיץ – עיסוק בשאלות חינוכיות 'בוערות', לצד ההכרה בתרומתו של הפורום גם בהובלת דרך חינוכית תנועתית וגם בשותפות ביוזמות ופרוייקטים תנועתיים דוגמת מועצת החינוך. הפורום ייפגש בעז"ה אחת לחודש, וידלג מבסיס האם – בארות יצחק, גם לקיבוצים נוספים, על מנת להכיר מערכות חינוך שונות, ולחזק את הקשר בין רכז החינוך למנהל הקהילה.

שבתות עיון וחורף

שבתות "עיון ונופש" שמארגנת מזכירות הקיבוץ הדתי התקבלו באהדה רבה, ולשמחתנו/צערנו עלינו להודיע שההרשמה לשבתות ב"בית שמואל" שבירושלים וב"כפר הנופש" שבקיבוץ קלי"ה הסתיימה. כל החדרים תפוסים. בשתי השבתות שבמלון "שיר למעלות" שבמעלות ישנם עדיין מספר מקומות פנויים, ונשמח למלא בהקדם גם אותם. תודה וברכת להתראות לנרשמים, והמלצה למעוניינים – הזדרזו, כי כל הקודם זוכה!

                          

                         חורף גשום ומבורך !

                   שבת שלום,

                                                          נחמיה רפל

וחברי המזכירות הפעילה

 

 

פותחים את השנה בשירה...

כולם מוזמנים לשירה בציבור

במוצ"ש הקרוב, כ"ז בתשרי, 13.10.12

בשעה 20:30

על הדשא מאחורי ביתה של לאה שהם

בואו בשמחה

 

עוגות שנשארו משבת יתקבלו בברכה

 

אורטל לנדה – ועדתרבות

 

 

ישיבת מועצה

תתקיים אי"ה ביום שני כ"ט בתשרי תשע"ג  15 באוקטובר

בשעה  21:00 בחדר עיון

                   על סדר היום:   המשך דיון בבקשת חבר בנושא שיכון

אביעד ישראלי-יו"ר המועצה

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

אספת חברים

תתקיים אי"ה ביום רביעי הקרוב, א' במרחשוון תשע"ג 17 באוקטובר

בשעה 21.00 בחדר האוכל

                  על סדר היום:  המשך דיון והחלטות בנושא מפעל הבטון

נשיאות האספה

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון  אוריאל אמיר

אחות תורנית:  ברוריה לנדה – פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

"לכל זמן ועת לכל חפץ" 

זהו, אנחנו אחרי החגים, זמן מתאים לתודות ולברכות.

מכאן נאמר תודה עמוקה לכל מי שטרח ודאג שנעבור את החודש האחרון בתפילה, בשמחה של בשר ויין, באירוח מכל הלב ועוד.

לגבאים, לבעלי התפילה, לבעלי התקיעות; לרכזת השירותים, לעובדי הכלבי וענף המזון על כל שלוחותיו – זהו חודש עמוס מאוד אצלם ואנו לא חסרנו דבר; לאחראית על חדרי האירוח ולכל החברים שהעמידו את דירותיהם הפנויות לטובת אורחים; לבוני הסוכה, למקשטים ולמפרקים;  לעובדי ענף הבגד שהחודש הזה מעמיד בפניהם אתגרים רבים ועמדו בהם בכבוד; לרב ירון על כל הדרשות, השיעורים והפינה הקבועה בידיעון. לסדרנית הרכב שדאגה שנוכל גם להתארח ולטייל; לוועדת תרבות ולעוזריה;

לבני הנעורים ולמדריכים על ארגון ההקפות השניות במוצאי שמחת-תורה, ולכל תושבי המקום הקדוש הזה.

                                                                    יהי רצון שנזכה לשנה טובה, גשומה וברוכה !

העורכת

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ערב זיכרון ללאה קורן ז"ל 

למתכננים מראש - אנא רשמו לפניכם:

ערב הזיכרון השנתי ללאה קורן ז"ל יתקיים אי"ה

ביום חמישי ט' במרחשוון 25 באוקטובר

בשעה 20.15

נושא ההרצאה:  "הומור ושמחה בהתמודדות עם מצבי משבר".

                       מרצה:             הגב' לימור עמיר-קפש.

דקלה שניאור

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

 

 

 

 

AtarimTR