ידיעון 2796 פר' נח

בס"ד, ג' במרחשוון תשע"ג  

 

 

פרשת נח  

 

16.42

הדלקת נרות

08.00

תפילת שחרית

16.50

מנחה, קבלת שבת

      ערבית

10.30

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

18.30

סעודת שבת בחדר האוכל

11.00

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 19.30 – 21.30

נא להחזיר כלים עד 21.00

12.30

מנחה גדולה

15.45

שעור בדף יומי

16.30

נשים אומרות תהילים – בבית סעדון

16.30

מ נ ח ה

17.39

ערבית, הבדלה

 

הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו בשבת זאת, לרגל שבת משותפת לרבני הקיבוץ הדתי.

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית א, ג, ד,  ו             06.00

שחרית ב, ה                    05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           16.30

רבע לערבית                    19.45

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 10.30

  כיתות א-ג    ורד סוקולובסקי

  כיתות ד-ו     אבי צוייג

 

 

 

לוח השבוע

 

יום ראשון

גדולי המחשבה הישראלית – לא יתקיים

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

09.00

מפגש בוקר לבגירים

מועדון לחבר

16.30

פגישת תיאטרון עדות

מועדון לחבר

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום רביעי

17.30

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

יום חמישי

19.00

שעור ניצוצות מהדף היומי

חדר עיון

20.15

ערב זיכרון ללאה קורן ז"ל

מועדון לחבר

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר העיון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שומרים על איכות סביבה ?

 

כפי שבוודאי קראתם או שמעתם, שבת פרשת נח נקבעה כשבת "ירוקה", שבת המוקדשת לנושא ה"קיימות",

ואני מתביישת עד כמה אנחנו לא ירוקים.

במה דברים אמורים?  בעיניי תרבות דיור ושמירה על ניקיון חשובים יותר מאיסוף אשפה לסוגיה.

אני נזקקת חדשות לבקרים לשירותי התחבורה הציבורית ועקב כך גם הולכת ברגל מהכביש הראשי הביתה.

בכל פעם אני נחרדת למראה הטינופת שמלווה אותי לאורך כל הדרך עד לשער הצהוב, ואיני מבינה למה אנחנו יושבים בשלווה ולא עושים כלום בנדון. 

פניתי כבר כמה פעמים לרכז ועדת איכס"ה שלנו במטרה לארגן מבצע לאיסוף האשפה הזאת, אבל לצערי כלום לא נעשה.

יוסי כותב בגיליון זה שהסיבה לכך היא הסכנה הצפויה מהליכה בשולי הכביש.  אני חושבת שזו אינה סיבה רצינית ואפשר להישמר ולשמור שלא נינזק בעת שאנו עוסקים במצווה חשובה זו (כן, מצווה! – על פי הדרש הידוע שסופו 'ראה של תקלקל').

אני פונה מכאן שנית, והפעם לכל חברי צוות איכס"ה ובכלל לכל יושבי המקום הזה – בואו ונעשה משהו בנדון, וככל שנקדים כך ייטב !

                                                                                    בתודה על תשומת הלב,

עדנה שורץ

מה בגיליון?

·         על קצה הלשון – הרב ירון

·         להתחיל מבראשית – אופיר גריידי

·         Better place – אבנר סוקולובסקי

·         קיימות בבארות יצחק – יוסי שניאור

·         להיות בני נח – הרב רונן לוביץ

·         קליטת בנים לאן – עירית פורשר

·         בטון מזווית אחרת – אסתר פורשר

·         אין דבר טוב יוצא מתוך מריבה – נורית

·         בענפי השירות – עירית פורשר והענפים

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 132

 

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

     נר זיכרון !

     רות פלדמן ז"ל – א' במרחשוון תשע"ב

     חדוה ריניץ ז"ל – ח' במרחשוון תשנ"ז

     לאה קורן ז"ל –   י' במרחשוון תשנ"ו

 

 

 

 

נח בשבע שגיאות – זהו ביטוי שלועג לאדם שאינו מסוגל לכתוב אפילו את המלה הקצרה ביותר בלי רצף של טעויות. האמת היא שאין זה פשוט לכתוב את המלה נח בשבע שגיאות, ולכן נראה שמקור הביטוי הזה הוא ביידיש, אשר בו מלים עבריות נכתבות עם אותיות אהו"י ביניהן כדי לציין את ההגייה הנכונה. ההצעה שלי: נאוייעכ. מי שרוצה להחליף את האות הראשונה בנו"ן סופית ישבור שיא: נח בשמונה שגיאות...

אחריי המבול – ביטוי שמשמעו שלא איכפת לי מה יקרה אחרי לכתי. זהו ביטוי שהגיע אלינו מצרפתית (Après moi le déluge), והוא מיוחס ללואי ה-15 (חי בשנים 1710-1774) שחתם הסכמי ויתורים מפליגים, פיקד על מלחמה ארוכה וכושלת מול בריטניה, וניהל פרשות אהבים.

וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה – חז"ל (תנחומא אות יד) אמרו שפעם אחת איחר נח בהאכלת האריה, והאריה נשך אותו, וזו הכוונה במלים "וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ" – שהיה גונח. ישנן מלים שנגזרות מהצליל שהן משמיעות – כמו בקבוק (שמזכיר את קול יציאת המים ממנו), קוקיה, זמזום, צרצור, רשרוש, טפטוף, צפצוף וכו'. לתופעה זו קוראים בעברית תַּצְלִיל. (בלועזית: אונומטופיאה). לפי המדרש הזה, כך יש להבין גם את המלה 'אַךְ' בפסוקנו.  

וַיָּחֶל – מלה זו מופיעה בפרשתנו פעמיים. פעם אחת כתוב (בראשית ח, י): "וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה", ואילו לאחר שיצאו נח ובניו מן התיבה כתוב (בראשית ט, כ): "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם". למרות שבשני המקרים המלה מנוקדת באופן זהה, המשמעות שלה שונה. בפסוק הראשון הכוונה היא שנח חיכה עוד שבעה ימים, והשורש של המלה הזו הוא יח"ל, כמו בפסוק (תהלים לג, כב): "כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ". ואכן שני פסוקים אח"כ באמת מופיעה הצורה המלאה של המלה "וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים".

בפעם השנייה שמופיעה המלה הזו, בנטיעת הכרם, לכאורה משמע שזה מלשון התחלה, וכך גם הסבירו הרס"ג, הראב"ע והרד"ק. אך רש"י מסביר ע"פ חז"ל שזה מלשון חולין – שמכיוון שבחר להתעסק בכרם תחילה עשה עצמו חולין.

סבתא – בפרשתנו נמנו שבעים צאצאיו של נח, שמהם השתלשלו שבעים אומות העולם. אחד מנכדיו של נח הוא סַבְתָּה (במלרע). המלה 'סבתא' היום, שפירושה אמא-של-אמא או אמא-של-אבא באה אלינו מארמית, אם כי שם המשמעות היא כל אשה זקנה. גם בעברית יש מלה דומה, אם כי היא נכתבת בשׂי"ן. שמואל הנביא אומר לבני ישראל (שמואל א יב, ב): "וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי".  חז"ל אמרו (ערכין יט, א): "סבא בביתא פאחא בביתא, סבתא בביתא סימא בביתא" (=זקן בבית – שֶבֶר בבית. זקנה בבית – מטמון בבית)...

הרב ירון

 

 

 

 

להתחיל מבראשית 

פרשת "וְזֹאת הַבְּרָכָה" שקראנו בשמחת תורה  מסתיימת באות ל: "כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, יב).
פרשת "בְּרֵאשִׁית" נפתחת באות ב: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא" (בראשית א, א).
צירוף האותיות  "מוליד" את המילה לב.
לב הוא במרכז ה"מפגש" של שתי פרשיות אלה, כלומר, סיום הקריאה השנתית בתורה נפגש עם תחילת הקריאה החדשה.
יוצא שהסוף ללא התחלה נראה  חסר, והתחלה ללא קשר לסיום השלב הקודם נראית ריקה.

רק שילוב של שניהם יוצר לב, יוצר משמעות.
יש הקושרים את הלב לעם ישראל בבחינת "ישראל באומות הם בבחינת הלב שבאיברים".

השמחה אינה על הסיום, גם לא על ההתחלה אלא על הצירוף. הצירוף חשוב ומשמעותי ביותר.
שתי הפרשות נפגשות, לכל אחת מקום, ולשתיהן יחד גם כן.

מובא במדרש: "נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן".

הדבר הזה בא ללמד שהתורה אין לה התחלה וסוף, אלא היא מעגלים מעגלים של לימוד, שבכל פעם עולים בדרגה של הבנה וחידוש, ולכן ההתחלה מתקשרת תמיד עם הסיום.

סיום שאין אחריו תחילה חדשה נמוג בעולם כלא היה.
התחלה  חדשה שאינה מעלה את הסיומים שקדמו לה, היא חסרת בסיס ורקע ולעיתים גם עמוד שדרה.

השילוב הזה של עבר ועתיד מתבטא באופן מוחשי בקהילה שלנו

אנו חיים בחברה רב דורית, השומרת על ערכי השיתוף והעזרה ההדדית עם  אורח חיים דתי המשלב  בתוכו חיי תורה, חיי שמירה על הישן  והטוב עם  התחדשות והסתכלות אל  העתיד.

שנזכה בכל יום לשמוח בשמחת התורה ולזכור לחיות את חיינו מתוך התחדשות ושמחה

                                                                                                     שבת שלום!

אופיר גריידי – חתן בראשית

דברים שנאמרו בקבלת הפנים בליל שבת לפני שבוע.

 

 

לסבתא וסבא חנה ובני יעקבי

ולכל המשפחה

מזל – טוב בהולדת הנכדים

בת למוריה ואמיר רזובסקי בנחלים

בן לאלינור ואלעד שחר ביד-בנימין

ברכנו אתכם בשם ה'

 

 

Better place

שלום איקה,

אמנם קצת באיחור, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.  מאוד שמחתי וגם צחקתי עם "פתחון פה" שכתבת לידיעון לפני כחודש וחצי בתגובה לכתבה שלי YES WE CANׁ  (איך להעביר את אחרי הצהריים עם הילדים).

אני יודע, איקה, שיש לנו כאן מערכת חינוך נפלאה, וכבר כתבתי בעבר לבת שלי ש"ילדות כמו בקיבוץ לא מוצאים בשום מקום בתבל, אפילו לא בגוגל". כתבתי לה גם ש"לעולם לא תקנא בדנה מנחלים ולא ברון מסביון ולא באביב שעבר לגור בצפון תל-אביב, כי הם רק יכולים לחלום על מה שילדים בקיבוץ עושים בחופש הגדול".

הדבר היחיד שקצת צרם לי במה שכתבת, זה שאתה "בתחילת כל קיץ מברך שלא עשני עירוני" (סוף ציטוט).

בשונה ממך, איקה, אני מברך שלא עשני עירוני בכל שני וחמישי, ולפעמים גם ביום שלישי ושישי.

פעם אחת בחיי גרתי שנה+ מחוץ לקיבוץ. זה היה לפני הרבה הרבה שנים, בעיר גדולה בארץ רחוקה (ניו זילנד).  האמת שהייתה זו שנה נפלאה, ורק לאחרונה הסתבר לי בדיעבד שזאת הייתה טעות איומה, כי בשנה שגרתי שם איבדתי שנת וותק בתור של הבנייה, אבל למרות כל זאת אני אעמוד בשקט בשקט בתורי, כמו שאומרים הצרפתים 'סה לה וי'.  אני מזמן הגעתי למסקנה שהדרך המהירה ביותר היא דרך הסבלנות.

בקיצור, איקה, אחרי שנה חזרתי לקיבוץ ואני שמח על כך.

תגיד לי, איקה, בעוד איזה מקום בעולם, על ידי שני סימוני וי (V) עד יום רביעי, אני מסיים עם הבישולים של יום שישי ויש לי אוכל לשבת?

אם אתה שואל אותי, איקה, אני מתנגד להפרטת מזון.  אם תתחיל פה הפרטת מזון אולי ידעכו קצת הסחיבות, אבל אז יתחילו להן הקומבינות של החבאת המנה העיקרית מתחת לערמת האורז והפתיתים. תאמין לי, איקה, זה לא מה שאתה ואני רוצים. קומבינות לא חסרות לנו כאן, ולפי הרב"ש הבנתי שגם לא מצלמות נסתרות. רק שלא נזדקק לאחת כזאת בהגשה העצמית אם תהיה כאן הפרטת מזון.

אם אתה שואל אותי, בענף המזון הייתי עושה שינוי אחד, רק שהידיעון זה לא המקום לכתוב עליו.

אז נכון לעכשיו הייתי משאיר את המצב כמו שהוא, וכבר בגן חרוב למדנו ש"שעל טעם וריח אין להתווכח".

בעיני האוכל בקיבוץ מעולה.

איקה, אני מאחל לנו השנה כדבר ראשון שנת בריאות, אושר, פרנסה ועושר.

אני מאחל שנמשיך לסחוב אוכל, אבל רק עד הקו האדום.

כי לפני הנאום של ביבי באו"ם, התקיפה כרגע לא הולכת לשום מקום, ואין סיבה לאגור כל כך הרבה אוכל.

אני מאחל לנו שהשנה בסוף כל יום נשים את המכוניות בחניון מול המחסן הכללי ולא באיזו חנייה פרטית. כי בשביל כבוד לא רק צריך לעבוד – צריך לתת אותו לאחרים כדי לקבל מהם בחזרה.

אני מאמין ששום מכונית של שי אגסי לא תעשה את המקום הזה better place, אלא רק אתה, היא ואני, אם נדע להתחשב אחד בשני. אם לא בהכל – לפחות במקומות הרגישים בקיבוץ.

ובסוף כל יום לא נשכח להגיד תודה רבה לעובדי ענף המזון וגם לבעל הבית שבמרום על הכול.

                                                                                                   שבת שלום,

אבנר סוקולובסקי

נ.ב.  אם אתה שואל אותי, איקה, הרבה לפני הפרטת מזון הייתי מפריט את סידור הרכב. אשמח אם תעזור לי  

       להרים את הכפפה הזאת.

 

קיימות בבארות יצחק – סיכום שנת תשע"ב

 

כזכור, שבת פרשת "נח" שבה מוזכרת הברית בין הקב"ה לאדם ולאדמה היא הזדמנות לחדש את הברית ולעסוק בענייני קיימות ואיכות הסביבה.

קטונתי מלעסוק בהיבטים התורניים של הנושא, ולכן הבאנו מאמר של הרב רונן לוביץ, רבה של ניר עציון, המסביר את הקשר והמחויבות בין בניהם של נח ואברהם לעולם שבו אנחנו חיים.

את הדברים שלי אייחד לנעשה אצלנו בקיבוץ, במה התחדשנו, על מה אנו שומרים, במה נכשלנו ומה תוכניותינו לעתיד. אסקור בקצרה את הפעולות החדשות והשגרתיות:

·                    ריקון סלי איסוף הנייר ופחי האשפה.

·                    איסוף מכשירי חשמל מקולקלים פעמיים בשנה, וגם במהלכה...

·                    מחזור אריזות פלסטיק וקרטון. יותר ויותר ענפים מפרידים את אריזות הקרטון והפלסטיק משאר האשפה, בהם ככל הידוע לי – גד"ש, רפת, מוסך וענף המזון. כל הכבוד! (אני מניח שישנם עוד ענפים שמפרידים ואיני יודע עליהם, תבורכו!) נשמח לייעץ לענפים הרוצים להצטרף.

·                    מכשיר המראה את צריכת החשמל בבית, כבר "עבר" בכ-15 בתים, והתגובות, בד"כ, היו חיוביות. משפחות המעוניינות להשתמש בו מוזמנות לפנות לח"מ.

·                    נרכש מתקן לאיסוף בקבוקים, כמו זה המוצב ליד הכלבי. המתקן יועד לשימוש בבריכה, אך מאחר שעונת הרחצה הסתיימה, ניתן לשאול אותו עבור אירועי תרבות, חברה, שמחות וכדומה.

·                    ביוזמת פרד נרכש מתקן נוסף והוא מוצב במגורי צב"ר.

·                    צמיגים – לאחר שהודענו שבכוונתנו לפנות אותם, פנתה אסתר ביוזמה לבניית ספסלים. אמנם לא מדובר בכמויות גדולות, אך אנו מקפיאים את תוכניות הפינוי כדי לאפשר לאסתר להמשיך בפרויקט.

אסתר המשיכי כך!

·                    קומפוסטרים – הנושא פועל בצורה בעייתית. החברים אמנם עושים את עבודתם נאמנה  וממלאים את קו מפוסטרים בעזרת האחראים, אך מערכתית נכשלנו בטיפול ובשימוש. אני מקווה שנשכיל למצוא את הדרך הנכונה, בע"ה ובעזרת הציבור.

·                    מבצעי ניקיון לא נעשו השנה בגלל הסכנה הבטיחותית של האיסוף בקרבת הכביש.

·                    מרכז הצוות משתתף בקורס מיוחד לפעילי סביבה שמקיימת המועצה האזורית.

תוכניות לעתיד:

קידום המודעות לנושא הקיימות והנושאים הסביבתיים.

בין האפשרויות: לוח מודעות סביבה, שיעורים והרצאות, סיורים ועוד.

קידום יוזמות "פרטיות". אנו קוראים לציבור לפנות אלינו ולשתף אותנו במעשיהם ובתוכניותיהם, יתכן שנוכל לעזור בפעולה, בתקציב, ברעיונות וכו'.

לסיום:

לאחר חג הסוכות הוכרזו הזוכים בתחרות "בית הכנסת הסביבתי בישראל", את התחרות ערכה עמותת "טבע עברי" כחלק ממהלך של העלאת המודעות לנושאים הסביבתיים בציבור הדתי.

בין חמשת הזוכים בתחרות נמצא גם בית הכנסת שלנו!

הקריטריונים לזכייה היו העברת מידע על פעולותיו של בית הכנסת בנושאים כגון: איכות הסביבה, חיסכון באנרגיה ובמים, פעילות קהילתית, יחס ל"אחר", יחס לבעלי מוגבלויות ועוד.

הפרס הוא מימון של פעילות קהילתית בנושא איכות הסביבה, בקרוב נחליט כיצד להשתמש בו.

כייף גדול לסיים את המאמר בגאוות יחידה!

שבת שלום!

 יוסי שניאור

 

לאחרונה זכה בית הכנסת שלנו בפרס מתנת "טבע עברי", כאחד מחמישה בתי כנסת יפים ומקיימים בישראל (מתוך עשרות שניגשו לתחרות). את הדברים המובאים בכתבה רשם יוסי שניאור, ושלח לתחרות בצירוף תמונות.

להלן הכתבה כפי שהופיעה באתר ynet

הקיבוץ הדתי – מאדום לירוק    -  בית הכנסת "בית יצחק" בקיבוץ בארות יצחק

ואלו שמות:  קיבוץ בארות יצחק הינו קיבוץ המונה כ-400 איש. כבכל קיבוץ שיתופי זוהי קהילה שיש לה בית כנסת ולא בית כנסת שיש סביבו קהילה. לקהילת בארות יצחק יש גם חדר אוכל משותף, מקורות פרנסה משותפים, נוי משותף, בריכה משותפת ואפילו נותנים צדקה (גם) במשותף. כמובן שגם כל ההשקעות בבית הכנסת באות מ"הכיס המשותף". לאור זאת, ניתן לומר שכל מה שמייצג קיבוץ בארות יצחק – מייצג בית הכנסת שלו.

ה"מי שברך" עלינו:  בבית הכנסת שלנו לא מוכרים עליות, תפילות, תקיעות, קריאה בתורה וכו', לא לחברים ולא לאורחים. אפילו ממשפחות של ילדי בר-מצווה מהמושבים החילוניים שבאזור, הבאים לבית הכנסת שלנו כדי לעלות לתורה איננו דורשים כל תשלום. "המי שברך" עלינו!
קצר המקום מלתאר את כל פעולות גמילות חסד שמתבצעות בבארות יצחק. דוגמה אחת הינה מבצע "קמחא דפסחא" של מפעלות הציונות הדתית, שנערך השנה בבארות יצחק. הקיבוץ סיפק מקום לאחסון ואריזה, מנהל מחסן, חשמל, מים, ורבים מתושבי המקום נרתמו למבצע.

סביבה וחברה נפגשים:  מאז שהופעל חוק הפיקדון למיכלי משקה, אנו אוספים בקבוקים ופחיות למחזור, והתמורה המתקבלת נמסרת לעמותת "טל חיים" המספקת מזון למשפחות מצוקה בפתח תקווה.

נגישות:   ככלל, בעלי מוגבלויות הם חלק בלתי נפרד ושווה זכויות וחובות בקהילתנו, ולכן גם בית הכנסת מותאם לצרכיהם (למעט הבמה שנבנתה לפני 40 שנה ומצוידת במדרגות ובמעקה. כאשר עולה זקוק לעזרה צוות הגבאים עוזר לו לעלות). לאחרונה הותאמו תאי השירותים לבעלי מוגבלויות.
אוכלים מאותו המסטינג:   את מה שנשאר מהשמחות, חברי הקיבוץ אוכלים למחרת...
אנרגיה נשית:  לצורכי חיסכון באנרגיה ישנו בקר השולט על התאורה והמזגנים, בשנה האחרונה הפריד בית הכנסת את הפעלת מיזוג האוויר בעזרת נשים כדי שיעבוד במנותק מעזרת הגברים- מה שמאפשר שליטה מרבית בעניין זה. לדוגמא, בחורף חום המזגנים בעזרת הגברים עולה למעלה ומחמם את עזרת הנשים וכך אין צורך להפעיל את החימום שם.
דברי תורה:   בצמוד לסל הגניזה מוצב סל למחזור עלוני השבת.
מענק זה לשם מה:  כמו בכל דבר בקיבוץ, תכונס הועדה, תעלה רעיונות ותחליט!

                                                                                                     שבת "נח" נעימה ומקיימת!

 

 

להיות בני נח

שבת פרשת "נח" הוכרזה כשבת של איכות הסביבה.  לכבוד זה אנו מביאים כאן את דבריו של הרב רונן לוביץ – רבו של מושב ניר-עציון, בקיצורים נדרשים.  את המאמר המלא אפשר למצוא באתר "טבע עברי".

שלוש תפיסות אקולוגיות

בחשיבה האקולוגית בת זמננו מקובל להבחין בין שתי תפיסות: תפיסה אנתרופוצנטרית ותפיסה ביוצנטרית. הראשונה מעמידה במרכזה את האדם. היא רואה את היקום כולו כעומד לרשותו של המין האנושי, אשר רשאי לעשות בו שימוש לצרכיו, אך יחד עם זאת נדרש לנהל את העולם בזהירות וברגישות, ולהשתמש בתבונה וביכולת שלו כדי לכלכל את העולם באופן נכון ומרוסן. האדם בתפיסה זו הוא בבחינת מנכ"ל של חברה, כאשר הצלחת החברה אותה הוא מנהל, היא גם הצלחתו, ושלומה היא שלומו. התפיסה הביוצנטרית, לעומת זאת שוללת את הצבתו של האדם במרכז הבריאה. היא רואה בו יצור בעל מעמד שווה למעמד שאר היצורים. תפיסה זו, שהיא מרחיקת לכת מבחינה החשיבה האקולוגית, אינה מקנה לאדם זכויות יתר, ואינה רואה את מגוון החי והצומח שבעולם כמיועדים לשימושו.

על אף שבמחשבה ראשונה נדמה שהשקפת עולם יהודית בנושאי אקולוגיה אינה יכולה לעלות בקנה אחד עם התפיסה הביוצנטרית, בדיקה מעמיקה יותר מגלה שניתן למצוא ביהדות מקורות השראה לשתי התפיסות…

שתי התפיסות חוזרות ומופיעות במדרש חז"ל העוסק בשאלה: מדוע נברא המין האנושי אחרי כל שאר המינים. חכמים נתנו לכך שתי תשובות בגמרא (סנהדרין לח, א): האחת אומרת, "כדי שיכנס לסעודה מיד. משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין ושיכללן, והתקין סעודה, ואחר כך הכניס אורחין". תשובה זו רואה באדם את גולת הכותרת של הבריאה שהכל נברא והוכן עבורו. לעומת זאת, תשובתם השניה של חז"ל מסבירה שמטרת הבורא היתה "שאם תזוח דעתו עליו אומר לו: יתוש קדמך במעשה בראשית". תשובה זו מצביעה על כך שהיתה זכות קיום לשאר היצורים בלי כל תלות בקיום האדם, שהרי הם היו קיימים עוד לפניו. הסבר זה מחייב את האדם לגלות ענווה כלפי היקום ולהרחיק מעליו כל תחושה של התנשאות.

בהגות היהודית הקלאסית מתחדדות שתי הגישות ובאות לכלל מחלוקת מפורשת. רב סעדיה גאון קובע שמטרת היקום וכל יצוריו היא האדם, והוא מדגיש שהתבוננות בבריאה אינה מותירה כל מקום לספק בעניין זה. (הנבחר באמונות ובדעות, מאמר ד', בתרגום הרב קאפח עמ' קנ-קנא). אותה התבוננות הביאה את הרמב"ם דווקא למסקנה הפוכה, לפיה: "אין לסבור בכל הנמצאים שהם בגלל מציאות האדם, אלא יהיו גם שאר כל הנמצאים מטרה לעצמם, לא בגלל דבר אחר" (מורה הנבוכים, ג, יג)...)

אחרי שראינו שישנן גרסאות מסוימות של שתי התפיסות, האנתרופוצנטרית והביוצנטרית במקורות היהדות, ברצוני להציע גישה שלישית שתכריע ביניהן, היא התפיסה התיאוצנטרית. תפיסה זו אכן מקנה מעמד מיוחד לאדם, אולם זאת רק מכוח היותו שליח הבורא וכפוף להוראותיו. לא הטבע עומד במרכזה, גם לא האדם, כי אם בורא עולם. על האדם לראות את עצמו בבחינת אפוטרופוס שמונה לתפקיד השמירה על היקום...

נוח, צדיק עולמי

מי שראוי לשמש כדגם האידיאלי של שומר הבריאה הוא הצדיק הראשון, נח. מפעל חייו של נח היה למעשה שימור הסביבה, והבטחת הקיום לדורות הבאים. בפועלו מתגלמת האחריות הרובצת על כתפי האדם לנצל את יכולותיו וכישוריו למען הבריאה כולה.   -

מדרשי חז"ל מתארים כיצד היה מתאמץ ומסתכן בהאכלת בעלי החיים בתיבה, כיצד לא טעם טעם שינה במשך כל השנה בה שהו בתיבה שכן "היה עסוק לזון את הנפשות שהיו עמו" (תנחומא). מדרש זה ממחיש את המאמץ ואת הוויתורים להם נדרש המין האנושי על מנת לשמור על הבריאה.

פרשת בראשית הציגה את האדם כנזר הבריאה, כאשר לפי פרק א' הוא נהנה ממעמד-על רודני-ריבוני, ולפי פרק ב' הוא משתלב כשומר בגן עדן. פרשת נח מציבה בפנינו דמות שונה של אדם, השרוי בעולם של סכנה קיומית, שנקרא למלא תפקיד של משרת העולם הכאוטי, תפקיד אחראי בעולם משברי.

פרשת המבול ממחישה כיצד בעולם של אחרי הגירוש מגן העדן, האחריות לקיום האנושי והכלל-עולמי מועברת מהבורא אל האדם. הבורא כביכול מנוע מלהתערב בנעשה. כאשר מעשי בני האדם מסכנים את גורל העולם, לא נותר לו אלא להיות עצוב ולהתאבל על כך: "ויתעצב אל ליבו" (בראשית ו,ו), "ואין עציבה אלא אבלות" (בראשית רבה כז, ד). הוא לא הפקיר את העולם, הוא הפקיד אותו, "מסר עולמו לשומרים". את הטיפול במשבר הקוסמי הממשמש ובא, הוא הטיל על האדם, על נוח. גם מניעת משברים עתידיים תלויה באדם. הבורא מתחייב שלא להשחית עוד את העולם בעתיד (בראשית ח, כא), אולם הוא יודע מה גדול הוא כוח ההשחתה שטמון בידי האדם, ולכן הוא ממשיך ומצווה את האדם ללמוד לרסן את עצמו. אפשר שאות הברית, הקשת, שמקים הבורא בינו ובין האדם, איננו רק אות המציין את הבטחת הבורא, אלא גם תזכורת לבני האדם שייזהרו מלגרום השחתה לעולם בו הם חיים.

אולם העולם בו אנו חיים נשחת והולך. פעיל סביבה אמריקאי הגדיר זאת בשנינות: "מלחמת העולם השלישית היא הקרב בין האדם לבין הטבע. הבשורה הרעה היא: אנחנו מנצחים." אנו יודעים כיום שהחברה המודרנית המתועשת לא רק פוגעת בטבע (דומם, צומח וחי) במאמציה לדאוג לצרכי האנושות, אלא גם פוגעת בה עצמה.

(sustainability) המושג קיימות     

משתמשים כיום, מתבסס על ההבנה שתופעות הנזק הסביבתי ודלדול המשאבים הנחוצים להמשך קיומנו, פוגעים בראש ובראשונה בבני אדם. תופעות גלובליות דוגמת החור באוזון, התחממות כדור הארץ והטיפול בכמויות האדירות של הפסולת בכלל והפסולת הרעילה בפרט, אלה ועוד מרעין בישין נגרמים בעיקר על-ידי הרגלי צריכה של בני האדם, והם פוגעים לא רק בעולם כולו כי אם גם בנו, בני האדם. גם מי שיכלו להישאר אדישים לנוכח גורלם של מאות מינים של בעלי חיים שהולכים ונכחדים, באזורים שונים של כדור הארץ, רובם רחוקים מהעין ורחוקים מהלב, אינם יכולים להישאר שווי נפש לנוכח בעיות של בריאות הציבור שנגרמות מזיהומים באוויר, במים ובקרקע...

אולי לא נוח לנו לחשוב על כך, אבל נוח הוא צדיק מאוד רלבנטי עבורנו כיום. האיש שעבד במרץ במרוץ נגד הזמן כדי לבנות את התיבה להצלת עולם החי, משמש סמל ומופת לצדיק האוניברסאלי. גדולי האומה עודם משמשים לנו כדמויות-על להשראה ולחיקוי במישור האישי והלאומי, אולם כיום זקוקים אנו גם לדמותו של הצדיק הגלובאלי הכלל-אנושי נוח, שנענה לקריאה לדאוג לקיום היקום. אמנם הנתונים התהפכו: נח נדרש להציל את העולם מפני עודף מים, ואילו אנו חרדים מפני מחסור במים, נוח היה צריך לחטוב עצים רבים לשם בניית התיבה, ואילו אנו נדרשים לצמצם את השימוש בנייר, למחזר ולחסוך בחומרים.

אמנם אנו מזרעו של אברהם אבינו, אך יחד עם זאת, אנו גם בני נוח. לעם ישראל ניתנו מצוות רבות אשר חובת השמירה על היקום מהווה בהן מרכיב חשוב, כגון שבת, שמיטה, בל תשחית, צער בעלי חיים, מצוות שילוח הקן, איסור שחיטת בהמה ובנה ביום אחד ועוד. בעידן בו אנו מצויים עלינו להוביל גם את המהפך התודעתי שכרוך במהלך הסביבתי. עלינו להיות "ירוקים לדבר ה'"

הביא לידיעון: יוסי שניאור – רכז ועדת איכס"ה

 

 

קליטת בנים, לאן? 

השבוע, התקיים בעין צורים יום עיון בנושא קליטת בנים.

הגענו בהרכב מכובד של נציגים מוועדת צעירים ווועדת קליטה, ואני בתפקיד "אמא".

מיותר לציין שהאירוח היה מכל הלב והיום עצמו היה מאורגן ויעיל.

במפגש השתתפו מכל קשת יישובי הקיבוץ הדתי, החל במושבים השיתופיים שהצטרפו לאחרונה לקבוץ הדתי ואצלם הקליטה היא לחברות באגודה וכל בן משק מקבל "בזכות האבות" סכום כסף לעזרה בבנייה, דרך קיבוצים מתחדשים שקולט תושבים וחברים, קניית מנייה, מענק בנייה לבנים, ועד הקיבוצים שמיד לאחר הלימודים נכנסים לתהליך של קליטה, בלי האופציה לתקופה של עצמאות כלכלית.

היה מעניין לשמוע את מגוון הדעות והתמודדות של כל קיבוץ, ויחד עם זה בלט המכנה המשותף, שכולם רואים את החשיבות להעלות על סדר היום הציבורי את נושא קליטת הצעירים כאחד הנושאים החשובים שלנו.

 

אני מביאה להלן משפטים שעלו באותו יום (גם קצת משלי), ועל כל משפט אפשר לנהל דיון בפני עצמו.

-         האם לקלוט את כל הבנים, או רק מי שמתאים לנו מבחינה דתית ורעיונית?

-         האם בן משק אמור לעבור מיון כמו נקלטים חיצוניים?

-         הקמת צוות שיטפל בצמיחה הדמוגרפית, שיראה את כל התמונה, כולל קליטת מבחוץ.

-         להשקיע בקליטה ע"י משאבים: כוח אדם (מדריך בסגנון אריאל), תקציב (טיולים, הרצאות, ביקור חיילים), זמן (שיחות עם הצעירים וההורים) ועוד.

-         יש הרגשה שהשיח עם הצעירים מסתכם ב"חובות וזכויות" (שכר דירה, תורנויות).

-         האם תהיה התעניינות אצל הצעירים בדיבור על ערכים, חזון, אידיאולוגיה. (סמינר נקלטים וכו')?

-         התייחסות לזמניים שמגיעים לקיבוץ במסגרת שרות לאומי, צב"ר ועוד. חבר'ה שמכירים קיבוץ ומחוברים לצעירים שלנו, כפוטנציאל לקליטה?

-         המתכון להצלחה הוא שילוב בין קליטה חיצונית ופנימית, מגוון את אוכלוסיית הצעירים ומשכנע את הצעירים שאם זה טוב ל"חוצניקים" כנראה שכדאי גם לנו.

-         חשיבות קליטת הבנים כדור ההמשך, גם אם זה כרוך בעיגול פינות?

-         האם ניתן להסתכל על הורי הצעירים וועדת צעירים כישות אחת, פגישות משותפות, החלפת דעות.

-         חשוב להגיד לצעיר שרוצים אותו, זה לא מובן מאליו. שיחות אישיות בתדירות גבוהה.   

-         התעניינות בצעיר ברמה של מרכז משק – איפה אתה עובד? איך הולך? (גם בעצמאות כלכלית). לעיתים יש לצעיר הרגשה שכשהוא בצבא, כולם מתעניינים (מה קורה? באיזה קורס? כל הכבוד!) וברגע שהוא ב"עצמאות כלכלית" הוא מרגיש כמו אף אחד,. קשה להם בהבנה של המקום שלהם כאן.

-         תמריצים לבני משק שעובדים בקיבוץ. העדפת צעיר על פני שכיר וגם במחיר כלשהו.  עזרה ותמיכה בצעיר בהכוונה לעבודה, גם כאשר הוא ב"עצמאות כלכלית".

-         איך "מפנים מקום" לצעירים בניהול ענפים ושילובם בוועדות וארגון פעילויות?

-         הקליטה מתחילה מגיל חטיבה-תיכון, ומתעצמת לקראת השחרור מהצבא. (או אולי מגיל 0?)

-         החדרת הנושא לצעירים שהקיבוץ רואה בהם את העתיד שלו.

-         קשר  עם צעירים שעזבו בתקווה שיחזרו בעתיד.

-         חברה רב דורית נותנת תחושה של המשכיות.

ועוד ועוד...

 

לסיום:   יש הרבה דעות והרבה משפטים נאמרו.

אשמח אם נושא הבנים יעלה  על סדר יומנו, עם דגש על מה עוד אפשר לעשות כדי שהם ירצו להישאר כאן, בלי להתבייש לדבר קצת יותר על מורשת וחזון; שהשיח איתם יהיה פחות על "זכויות וחובות" ויותר חברתי וערכי. אשמח אם אנחנו ההורים נהיה יותר מעורבים בקליטה שלהם. ברור שהנושא מאוד מורכב ועם משתנים שלא תמיד יש לנו שליטה עליהם. וועדת הצעירים שלנו עושה עבודה מורכבת ורגישה מאין כמוה, ואני מקווה ומאחלת שימשיכו במשימה החשובה הזו.

                                                          רשמה, התרשמה והוסיפה משלה,

עירית פורשר - "אמא"

 

בטון מזווית אחרת

 

מי חשב שאפשר לבנות ספסל מצמיגים, בקבוקי קנקל וקרטונים, מצופה ב 1 מלט, 2 חצץ, 3 חול ???

שנים רבות יש בפעילול מסורת של חוג שנקרא " יצירה בטבע". לפני שנים רבות השתתפנו בסדנת יצירה בחמרי בניין בקיבוץ נען. שם למדנו להכיר את חומרי הבניין ואיך להשתמש בהם ולעשות מהם יצירות ופיסולים.

אנחנו מלוות את החוג הזה שמשתתפים בו ילדי א-ו. בפינה שלנו בפעילול מתנסים בהכנת בוץ ובטון.

יוצקים את החומר לתוך מיכלי פלסטיק של פירות וכל כלי קיבול אחר שהיה בדרך לפח.... עם הלבנים המוכנות אנחנו בנינו טאבון, כיריים, שולחנות, ספסלים, שרפרפים, באר, דרקון, שביל וכו..  והיצירתיות חוגגת!

אנחנו מלמדות את הילדים להשתמש בפסולת כדי למלא את הפיסולים, מודדים ולומדים את תורת היחס

וחיבור בין חומרים בעזרת דליים של מיונז וחרדל. אנחנו גם בונים בבוץ שמזכיר איך בנו בתים בימי קדם,

והיום יש חזרה לבנייה מבוץ מהכיוון האקולוגי.

חלק מהילדים שהיו "כוכבים" בחוג הזה גדלו, הצטרפו אליהם עוד ילדים יצירתיים אחרים ויחד בנינו

שני ספסלים שדרשו בניה רצינית ומדויקת ומלווה בעבודה פיזית מאומצת, חשיבה, דיוק, יצירתיות, והרבה אמונה והתלהבות. את הספסל הראשון בנינו בעזרת אמן כסוג של השתלמות, ואת השני - לבד.

תודה לשלמה הלוי שבנה את השלד ועזר לנו להעמיד את הצמיגים, בקבוקים וקרטונים עטופים ברשת

בניין שאפשרו לנו לעשות את היצירה... והופה, נולד לנו גמל? ג'ירפה? סוס? פרה? חמור?  מה שתרצו.

אנחנו נמשיך בכל קיץ עם דור חדש של ילדים שנהנים מהעיסוק בהכנת התערובת האפורה שלפעמים

מזכירה לנו קרם של עוגה.

                                                                    באהבה,

אסתר פורשר ושולמית ברמן

 

 

"אין דבר טוב יוצא מתוך מריבה".   (שמות רבה ל) 

בימים אלה, מה שנקרא בשיר "אחרי החגים יתחדש הכול", אנחנו ממשיכים לדון, להתווכח, להתרגז, להרגיז וגם לפגוע כאילו לא היה אתמול. עולם כמנהגו נוהג.

דווקא בתקופת החגים רבות המחשבות, גוברים הגעגועים ליקיריי ז"ל שאינם כבר איתי, ואני חושבת: מעניין איך אבא שלי ז"ל היה מקבל את כל השצף ברחובותינו. מה הייתה דעתו? איך היה מגיב?  כיצד היה מצביע?

אבא היה קיבוצניק קיבוצניק. דעתו תמיד הייתה מאוד חשובה לי.

התחברתי מאוד לכתבה שמצאתי בעיתון "ידיעות הקיבוץ" בימים של מחשבות וגעגוע – כתבה שכאילו נכתבה עליו לו היה אתנו היום.

וכך כתוב:

"עוד ארוכה הדרך וקסומה היא.

שאלתי את אחרון הוותיקים: מה נשמע?  הוא חייך אליי. 'מה בוער לכם לפרק את היישוב?' – שאל.

'עוד ארוכה הדרך. נגמרה לכם הרעות והנאמנות? אין לכם יותר אהבה לבית?'

אמרתי לו: אני סומך על ההיגיון של בורא עולם – גם  לו יש מה להגיד'.

'אני לא מכיר אותו' – אמר אחרון הוותיקים, 'אבל אם יש לך מילה אצלו תגיד לו שיעשה סדר לפחות בשביל מי שנתן את חייו ומרצו למען המקום הזה'.

שאלתי את איש שיחי הוותיק: איפה צדיקי התנועה? היכן הנביאים מובילי הדרך?

והוא צחק בקול רם: 'הם איבדו מזמן את מדרגות השמחה שהייתה ידועה רק לנו.  זכור ידידי היקר, עוד ארוכה הדרך. שמרו על המחר, לפחות בשביל הדור הבא.

הוא לחץ את ידי לשלום והלך לביתו, ואז הסתובב לאחור ולחש: 'בשביל למלא איזה צורך מפרקים יצירה כל כך יפה...'  אמר – ושתק!

אחר כך קרב אליי ולחש באזני: 'המפרקים תמיד עמדו בצל וחיכו לשעת כושר. תמיד חיו במעגל השני של החברה. צריך להסתפק במועט כדי לחיות חיים מאושרים וארוכים'.

צדק אחרון הוותיקים – עוד ארוכה הדרך וקסומה היא".                             (שמעון שדה, תל-יוסף)

 

כתבה קשה עם חומר למחשבה. כל כך אמיתית !!

ומה צריך עכשיו לעשות? 

                               לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב.

                                                          "אם לא עכשיו – אימתי?" (אבות א, יד)

                                                                                בהצדעה לאחרון הוותיקים.

נורית סוקולובסקי

 

 

 

בענפי השירות 

 

קידום יוזמות וסיוע ליזמים, ענפי שירות ועסקים קטנים

 

משקי הדרום וקרן קמ"ע של התנועה הקיבוצית יוזמות הקמה של מנגנון סיוע אזורי לצמיחת יוזמות ועסקים קטנים בקיבוצים ובמושבים השיתופיים בארגון.

 

מטרות היוזמה הן:

1.       מיצוי הפוטנציאל העסקי של החברים ביישובים.

2.       הגדלת רווחי היזמים והמשקים מהפעילות העסקית במשק.

3.       הרחבת מעגלי התעסוקה המקומיים.

 

מטרות אלו יושגו באמצעות עידוד היוזמה המקומית בכל משק תוך מתן ליווי, ייעוץ ובקרה ליוזמות וליזמים בתחומים מגוונים ובהם עריכת תכנית עסקית, שיווק ומכירות, ליווי ניהולי, ייעוץ חשבונאי וכספי.

לעסקים מתאימים אף יינתן סיוע במימון להשקעות בעסק. הליווי ייעשה על ידי אנשי מקצוע מנוסים בתחום העסקים הקטנים ובליווי מנגנוני הכספים והבקרה של משקי הדרום. בניגוד למנגנונים קיימים אחרים (רשויות מקומיות וממשל), יוזמה זו באה "מבית" מתוך היכרות מעמיקה של הצרכים הייחודיים של החבר ביישוב השיתופי.

 

כל מי שיש לו חלום, עסק בשלב התוכנית, עסק עובד שצריך חיזוק והכוונה – מוזמן לפנות אליי כדי להכניס אותו לרשימת הבקשות.

כל מנהל ענף שרות שרוצה למנף את הענף שלו, צעירים שיש להם חלום לפתוח עסק לבד או עם שותפים, רעיון לתעסוקה כלכלית בגיל הפנסיה, חבר שחולם על...,

בקיצור, זה הזמן לנסות ולממש את החלום עם עזרה מקצועית ורצינית ועם אפשרות לקבלת מימון להשקעה.

אתם מוזמנים לשלוח אליי את הבקשה, בהקדם.

                                                                            אל תפסיקו לחלום !

 

הסדרי חנייה

אנא בקשו מהאורחים המגיעים אליכם, להחנות את הרכב שלהם בחנייה מסודרת.

יש כמה מגרשי חנייה מסביב לקיבוץ. זה לא נחמד לראות רכב חוסם שבילים/מעברים או חונה על הדשא שלך.

הכוונה בימי חול ובשבת.

                                                                              תודה על ההתחשבות.-

 

 

לו"ז סעודות שבת

 

בהמשך לניסיון המוצלח לאחר את שעת ארוחת הצהריים בשבת בקיץ, רציתי לבדוק את האפשרות לאחר את ארוחת הצהריים גם בחורף.   נבדקו כל הגורמים ולא נמצאה בעיה משמעותית.

אם מישהו מוצא בעיה מהותית שנראה לו שלא חשבו עליה, אשמח אם יפנה אליי.
הכוונה לעשות ניסיון של כחודש ולאחר מכן להביא את הנושא לאישור האסיפה.

                                                                                                       תודה,

עירית פורשר – רכזת שירותים

 

מכתב שהתקבל מהמרפאה 

 

שלום לכולם,

לאחרונה גברה תנופת המעבר לשימוש בנורות חסכוניות, גם בארגון וגם בבתינו הפרטיים.  מבקש להבהיר לכולם כי הנורות החסכוניות (כל סוגי הפלואורסצנטים) מכילות כספית, שהיא חומר מסוכן.

יש לטפל בשברים של הנורות בזהירות כדי למנוע נזק בריאותי מיותר.

לכן מצאתי לנכון להעביר אליכם את ההוראות המצ"ב.

 

אחרי שנורה חסכונית נשברת יש:

-       ‏לפנות את החדר בלי לדרוך על שברי הזכוכית.

-       ‏אין להשתמש בשואב אבק לפינוי השברים כדי לא לפזר שאריות כספית בחלל המבנה.

-       ‏ללבוש כפפות גומי ולטאטא את שברי הזכוכית  ליעה.

-       ‏לשפוך את השברים לשקית פלסטית ולאטום אותה.

-       ‏עדיף להניח את השקית בפח אשפה המיועד לסוללות.

 

בריאות שלמה לכולם.

בברכה,

                                                                       יוסי אליהו

מהנדס מחוזי, מחוז דן-פ"ת

 

מהכלבי 

עקב יום שישי ההולך ומתקצר, אנא התחשבו בנו ובואו לערוך את הקניות לשבת בשעה שתאפשר לכם להשלים את קניותיכם לפני שעת הסגירה.

אנו ממליצים לעשות את הקניות הגדולות ביום חמישי או ביום שישי בבוקר ולא להגיע לכלבי ברגע האחרון.

ביום שישי בבוקר  הכלבי פתוח עד 09:30.

זה כדאי גם לכם -  יש מבחר גדול של ירקות ופירות והמקום רגוע ונעים יותר.

                                                                        בתודה על שיתוף הפעולה,

מיכל וידרמן ואיסר ספיר

 

 

מלחמת הכלים

 

בחודש יוני השנה פרסמתי כאן, בידיעון, על מלחמת הכלים.

אנחנו, בענף המזון, משתדלים לתת שירות על הצד הטוב ביותר, אבל כמו בכל דבר יש קצת קשיים. אחד מהם זה הכלים בכלל והחלביים בפרט .........

תמיד אחרי פסח יש הפתעה של כמות הצלחות החלביות שלא היו לפני, ו"הופ" אחרי פסח מדהים איזה כמות צלחות יש.

אבל הגענו למצב שאנחנו צריכים, אפילו לארוחת בקר, להוציא צלחות חד פעמיות, כי אין מספיק לציבור שבא לאכול, כולל בבו יום ששי שהמצב עוד יותר גרוע.

ענף המזון לא מספק ארוחות חלביות הביתה, כך שאין שום סיבה לצאת עם כלים עם אוכל על מנת לאכול בהם בבית.

גם הקעריות הכחולות הקטנות שהיו בערך 70 – היום יש בקושי 8.

 

הכלים החלביים הם אך ורק לאוכלים בחדר אוכל – ואין להוציא אותם.

                                                                           

                                                           בתודה על ההבנה ושיתוף הפעולה,

 

ג'ניפר פרץ, ענף המזון

 

 

 

לסבתא רותי נוה

ולכל המשפחה

שפע ברכות

בשמחת בר המצווה של הנכד גל-יוסף

בן טל ואילן ישראל בצור הדסה.

                              יראת ה' ראשית דעת

@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@

שישים השנים הראשונות

מערכת הידיעון פונה לכל הציבור בבקשה:

אנו מחפשים חברים ותושבים שמוכנים להושיט יד וראש כדי לעזור בהרצת המדור שיספר את סיפורי המקום

בשישים השנים שאנו יושבים כאן. 

כל מי שמוכן ויכול לסייע ברעיונות או בביצוע – יפנה לעדנה, ויתקבל בשמחה.

                                                                                                            בתודה מראש !

שלום לכולם,

 

חודש הארגון בבני עקיבא, ואצלנו!

מתכוננים לחודש ארגון (1) - במסגרת מאמצי התנועה לטפח מנהיגות צעירה, ובמסגרת רצוננו בחיזוק וקידום הסניפים בקיבוצים, יתקיימו שני מפגשי הכשרה למדריכי בנ"ע בקיבוצים לקראת חודש ארגון. במפגשים תידון שאלת הנצח: "מה רוצים מאיתנו – נאמנות או מרד קדוש?!", המדריכים יעברו סדנאות פדגוגיות ורעיוניות, ויקבלו 'חוברת עזר למדריך' לחודש ארגון (בהפקת מדרשת תו"ע).

מתכוננים לחודש ארגון (2)  - כדי לסייע לסניפי בנ"ע בקבוצותינו בעבודתם החינוכית, וכדי לתת גוון נוסף משלנו לחודש הארגון, מפיקה מדרשת תורה ועבודה זו השנה השלישית "חוברת עזר למדריך". בחוברת ימצאו המדריכים תכנים נוספים ודגשים מעניינים שכולם מוסיפים על התכנים המופצים ע"י בני עקיבא, ברוח תורה ועבודה. בין השאר, יוצעו למדריכים פעולות שבהן ילובן המפגש בין הערכים למציאות. החוברת תופץ גם לסניפים "לא קיבוצניקים" שירצו בכך.

בנים וקליטה

השבוע התקיים בבית המדרש של קיבוץ עין צורים יום עיון בנושא קליטת בנים. השתתפו בו כ- 70 חברים מכל קיבוצינו, ולראשונה גם נציגים מהמושבים השיתופיים יונתן, כרמל ומעון. שרגא וילק (משואות יצחק) מרכז המחלקה לצמיחה דמוגרפית, פתח את היום ובהמשך נכנסו המשתתפים לעומק העניינים דרך הצגת מודל בסיסי לקליטה (רזי בן יעקב), שיחה מעניינת אודות הצורך בקליטה ולא רק של בני ובנות הקיבוץ (נח חיות), ובסוגיות שונות שהועלו – האם לתת לבנים הנקלטים עדיפות ו/או זכויות יתר? כיצד להתמודד בסוגיית הקליטה עם המגוון הדתי של הבנים? כיצד יוצרים ציבור חברים פתוח לקליטה? מה עושים כאשר משפחה נקלטת צריכה שיפור דיור ומעכבת בכך את שיפור דיור החברים? ועוד ועוד כהנה וכהנה. למרות השוני הגדול והייחודיות של כל קיבוץ בנושא הקליטה, ניכר המכנה המשותף הרחב והגורף – ההבנה שקליטה, ובתוכה קליטת בנים, היא חובה קיומית, אסטרטגית ומוסרית, שעל הקיבוץ להשקיע בה מאמצים ומשאבים. בהמשך השנה תפעל המחלקה בשיתוף עם הקיבוצים לליבון הסוגיות שעלו. תודה לעין צורים על האירוח היפה והמושקע, תודה לבאים, ותודה גדולה לשרגא ולצוות שגיבש יחד עימו את התכנית. 

הנצחת ד"ר יוסף בורג

השבוע הובא לידי גמר פרוייקט הנצחתו של ד'ר יוסף בורג ז"ל בשכונת משכנות האומה בירושלים, קרוב מאוד לבנייני האומה, לכנסת ישראל וביהמ"ש העליון. דוד הדרי, סגן ראש העיר ירושלים ויו"ר סיעת המפד"ל-איחוד לאומי כותב: "אני שמח כי תוצאות עבודה של שנים רבות הניבו הנצחה בירושלים של אחד מראשי הציונות הדתית בארץ מאז ומעולם". בקרוב יונצח גם זבולון המר ז"ל ברחוב הסמוך לרחוב בורג.

תקציבים מאושרים

השבוע נתבשרנו על אישורם של שלושה תקציבים משמעותיים: הנהלת קק"ל אישרה את הסכום הדרוש להתקנת מעגל תנועה בכניסה לניר עציון וימין אורד, ובאמצעותו אנו מקווים לפתור את בעיית הבטיחות לנכנסים וליוצאים; עוד אושר בקק"ל הסכום הדרוש להקמת גן הזיכרון במרומי ראש צורים, בו יונצח פועלם של אנשי קיבוץ עין צורים שהקימו על אותו ההר ב- 1946 את ביתם; במשרד ראש הממשלה אושר תקציב משמעותי לפיתוח אתר מגדל המים ולהקמת אולם המורשת והזיכרון לאנשי בארות יצחק שבנגב. הדרך עד למימוש הסכומים היא, כידוע, ארוכה וקשה, אך אנו שייכים ל'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה'.

 

שבת רבני הקבה"ד

בהתאם למסורת, השבת – פרשת נח – ישבתו רוב רבני הקבה"ד עם משפחותיהם בשדמות מחולה. בשבת זו נשתדל לעסוק בשאלות שונות המצויות בעולמם של הקיבוצים והתנועה, מתוך נקודת המבט של הרבנים וחברי המזכ"פ המלווים את השבת. סוגיות כמו חילון ו"דתיות חדשה" בקיבוצים ובחברה הכללית – איך זה משפיע עלינו וכיצד להגיב? נדון בסוגיות שמעלה האורתודוכסיה המודרנית ובשאלת הזהות הערכית בקיבוץ\ביישוב. במהלך השבת ננסה להכיר קצת את היישוב שדמות מחולה והקבוצה השיתופית בתוכו המצטרפת לקבה"ד, ונאפשר להם להכיר קצת אותנו. חלק חשוב מהשבת הוא המפגש של הרבנים ובני משפחותיהם עם עמיתיהם, לשיחות אישיות על המכלול הייחודי של עיסוקי הרב בקיבוץ. מתוך ניסיוננו למדנו ששבת כזו היא בעלת ערך וטעם, וחשובה לרבנים ולתנועה, ובעז"ה נעשה ונצליח.

 

יום הכנה לגיוס

השבוע הדרימה מחלקת הבטחון לבית הספר בקבוצת יבנה, להעברת 'יום הכוונה לקראת שרות משמעותי' לתלמידי כיתות יא-יב. קדמו ליום זה תיאומים ושיחות עם צוות המחנכים, וכלקח מהעבר נוספו גם פגישות עם רכז מסלול היג"ל - דוד גדיש, ועם עמותת 'לוטם'. את היום ליווה הפסיכולוג בנייה אמיד, העובד איתנו כבר שנה שלישית וזוכה להצלחה גדולה. שוחחנו על מסלולי הבחירה השונים, סיפקנו מידע לגבי הגיוס לצה"ל, ועסקנו גם בהכנה מנטאלית לגיוס. שרה עברון, מנהלת בית הספר, אמרה: "אנו מחנכים ומכוונים את התלמידים לפרוץ את דרכם וליזום כפי שמצופה מנוח ובניו בתיבה. אל תחכה שיעשו בשבילך, אלא שאל את עצמך מה אתה עושה על מנת לתרום ולמצות את יכולותיך במסלולים השונים". יצאנו מהמפגש עם התלמידים והצוות שבעי רצון וגאים.

 

פורום רכזי חינוך ושק"ד

פורום רכזי החינוך הצפוני חידש השבוע את המפגשים עם מנהלי ביה"ס שק"ד יסודי ושק"ד דרכא – העל יסודי – מלכה פווה ובועז שוורץ. המפגשים יעסקו בנושאים הרלוונטיים למערכות הבלתי פורמאליות ולבית הספר, ויאפשרו לקיים שיח פורה ברוח הקיבוץ הדתי הרואה בחינוך "בניין אחד ושלם, המורכב מחינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי". השיח יאפשר גם תאום ציפיות ופעילויות הנוגעות לשתי המערכות. 

 

                                          שבת שלום,

                                                            נחמיה רפל

                                                       וחברי המזכירות הפעילה

-             -

 

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון  שולי גל – כדאי להביא משקפיים

אחות תורנית:  שלי ספיר – פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

עוד לא מאוחר

תודה חמה לאיריס כץ על עיצוב השער לידיעון של סוכות.

אשמח למתנדבים נוספים להכנת שערים חגיגיים לידיעון (בפעם הבאה: ידיעון חנוכה).

עדנה

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

שומרים הפקד לעירך

ברכות לגבי נאור שממשיך לטפס בסולם הדרגות במג"ב והשבוע עוטר בדרגת "סמל שני מיוחד".

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

בקשה מסדרנית חדרי אורחים

מי שיש ברשותו מיחם לשבת, במצב תקין, ואינו זקוק לו - נשמח לקבל אותו לחדרי אורחים.

                                                                                                 בתודה מראש

סוזי בר אוריין - אחראית חדרי אורחים.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ערב זיכרון ללאה קורן ז"ל 

למתכננים מראש - אנא רשמו לפניכם:

ערב הזיכרון השנתי ללאה קורן ז"ל יתקיים אי"ה

ביום חמישי ט' במרחשוון 25 באוקטובר

בשעה 20.15 במועדון לחבר

נושא ההרצאה:  "הומור ושמחה בהתמודדות עם מצבי משבר".

                       מרצה:             הגב' לימור עמיר-קפש.

דקלה שניאור

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

משלחן המזכירה

בשבוע הקרוב אהיה בחופשה מיום שני עד יום שישי,  22 – 26 באוקטובר.  במקרים דחופים אפשר לפנות לשורי אמיר.

ורד סוקולובסקי

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

 

 

AtarimTR