ידיעון 2800 פר' תולדות

בס"ד, ב' בכסלו תשע"ג  

תולדות

 

 

 

16.19

הדלקת נרות

08.00

תפילת שחרית

16.30

מנחה, קבלת שבת

 ערבית, דרשת הרב

11.00

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

18.30

סעודת שבת בחדר האוכל

11.30

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 19.30 – 21.30

נא להחזיר כלים עד 21.00

12.45

שעור לנשים – שיר השירים - במועדון

13.00

מנחה גדולה

15.30

שעור בדף יומי

16.00

מנחה

16.00

נשים אומרות תהלים - בבית סעדון

17.18

ערבית, הבדלה

 

שימו לב !  סעודת ליל שבת בחדר האוכל חזרה לשעה 18.30

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית א, ג, ד,  ו             06.00

שחרית ב, ה                    05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           16.30

רבע לערבית-לימוד הלכות  19.45

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.00

  כיתות א-ג   אלן ארונסון 

  כיתות ד-ו    מאיר מכלוף

 

 

 

לוח השבוע

 

יום ראשון

גדולי המחשבה הישראלית – לא יתקיים

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

09.00

מפגש בוקר לבגירים

מועדון לחבר

16.30

פגישת תיאטרון עדות

מועדון לחבר

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום רביעי

17.30

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

יום חמישי

שעור ניצוצות מהדף היומי – לא יתקיים

חתונת אלעד צונץ וקנדל

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

 

תורנות נערים ברפת:   בוקר –     כנרת ברוכי, חן מיור, חובב גל

                               צהריים – נדב פורשר, גיל-עד שניאור

 

 

הבחירות מוכרעות על-ידי גברים ונשים,

בעיקר משום שרוב האנשים מצביעים כנגד מישהו יותר מאשר בעד מישהו.

                                                                                                           פרנקלין פ' אדאמס

 

הצבע למן מי שמבטיח פחות ביותר. הוא יאכזב פחות מאחרים

                                                                                                                     ברנרד ברוך

 

נציגים רעים נבחרים על ידי אזרחים טובים שאינם מצביעים בבחירות

                                                                                                                  ג'ורג' ג'ין נתן

 

 

 

מה בגיליון?

·         על קצה הלשון – הרב ירון

·         משלחן המזכירה – ורד סוקולובסקי 

·         האם הגדול בדרך? – דבורה ריניץ

·         שלוש מאות גיליונות – עדנה שורץ

·         מהמסגריה – אלישבע בן-דוד

·         חוגגים שבעים – הצוות

·         מה היית עושה עם מיליון יורו? – יואב הלר

·         קדימה בני-עקיבא – אירועי שבת הארגון

·         תאונות מיותרות – לני בן-שמול

·         חלות לשבת – עירית פורשר

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 136

·         חדש על המדף – אילנה לרמן

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

     נר זיכרון !

     מנחם דגני הי"ד – ו' בכסלו תש"ט

 

 

 

 

 

 

 

וַיֶּעְתַּר... וַיֵּעָתֶר – נאמר בפרשה: "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה'".

אותו שורש – עת"ר – משמש פעם אחת במשמעות של תפילה (בבנין קל) ופעם אחת במשמעות של קבלת התפילה (בבנין נפעל). מכאן מגיעה העתירה לבג"ץ, וגם מי שנעתר לבקשה. חז"ל אמרו שהמלה הזו קשורה למלה עֶתֶר, שהוא מעין קלשון שמהפכים בו את התבואה. וכך אמרו בגמרא (יבמות סד, א): "למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר? מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום, כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקב"ה ממדת רגזנות למדת רחמנות".

 וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר – בגלל שהמלה 'את' לא מופיעה במשפט זה, לא ברור מי יעבוד את מי. אפשר להסביר זאת כך: ואת הרב יעבוד צעיר, ואפשר להסביר: ורב יעבוד את הצעיר. ואולם הרד"ק כותב שבדרך כלל במשפטים כאלה הפועֵל הוא הראשון, אלא אם כן זה משפט לא הגיוני, כגון (איוב יד, יט): "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם". לפי זה עשיו יעבוד את יעקב.

אַדְמוֹנִי – על שני אנשים בתנ"ך נאמר שהם היו אדמוניים: עשיו ודוד. בדרך כלל מפרשים אדמוני כבעל שיער אדום (ג'ינג'י), שהרי כתוב על עשיו שהוא "אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר", אך יש פרשנים שאמרו שיש כאן שני תיאורים שונים: הוא אדמוני – כלומר שהעור שלו (או הלחיים שלו) הם בעלי גוון אדום, וחוץ מזה הוא שעיר. אפשר, אולי, להוכיח כפירוש הזה מדברי הרעיה בשיר השירים שאומרת על אהובה (שיר השירים ה, י-יא): "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם... קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב". הוא אדום, אבל שערותיו שחורות.

בִּנְזִיד עֲדָשִׁים  – עשיו מכר את הבכורה ליעקב תמורת לחם ונזיד עדשים, ומכאן הביטוי שמישהו מכר משהו בנזיד עדשים – כלומר, במחיר זול מאוד.

 אַחַד הָעָם – אבימלך גוער ביצחק על כך שהוא אמר שרבקה היא אחותו: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ!". לכאורה 'אחד העם' הכוונה למישהו מהעם, וכך פירש רס"ג, אך רש"י (ע"פ תרגום אונקלוס) כתב שהכוונה למיוחד שבעם – כלומר לאבימלך עצמו. אשר צבי גינצברג השתמש בכינוי זה כשמו הספרותי, וסביר להניח שהוא הבין את הכינוי כפירושו של רס"ג – אחד מהעם.

מֵאָה שְׁעָרִים – נאמר בתורה "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים", והכוונה שהוא הרוויח פי מאה ממה ששיערו את יבולו לפני כן. מכאן, כמובן, נגזר שמה של השכונה בירושלים.

הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו  – זו הייתה הבעיה של יצחק בזיהוי בנו. מכאן נגזר הביטוי שמשתמשים בו, למשל, כשאדם אומר משהו אחד ועושה אחרת.

 

הרב ירון

 

משלחן המזכירה

לחברי בארות יצחק,

לאור ההתרחשויות בדרום הארץ, אנו נערכים לסייע כפי יכולתנו באירוח בודדים, משפחות או קבוצות ילדים מיישובי הקיבוץ הדתי, לימים בודדים או יותר. אנו ערים לכך שחברים בתוכנו מזמינים קרובים או ידידים להתארח בביתם ומברכים על כך, אלא שלטובת ההתארגנות בענף המזון ואפשרויות האירוח אנו חייבים לדעת מי מארח, כמה אורחים ולכמה זמן.

לכן אנו מבקשים תשובות לשאלות הבאות:

·        אם יש ביכולתכם לארח בביתכם? כמה אורחים?

·        אם אתם מארחים בביתכם אורחים פרטיים? כמה?

אנא  העבירו את תשובותיכם לורד או לשורי.

מזה תקופה ארוכה אנו עוסקים בהקמת צח"י (צוות חירום ישובי), ביום ראשון הקרוב היינו אמורים להיפגש עם נציגי המועצה לקבלת ליווי מקצועי בנושא... (שלא נזדקק) – אך בינתיים –

צוות הביטחון, מזכירת הפנים ונחום ברוכי יתנו מענה בחירום לפי הנחיות פיקוד העורף. נכון לרגע זה אין הנחיות מיוחדות לאזורנו. אנו מוודאים שהמקלטים פתוחים וראויים לשהייה קצרה, וכן מוודאים שלכל בודד/מבוגר תהיה משפחה מלווה בשעת חירום ועוד.

אסיים בברכת 'ה' עוז לעמו ייתן ה' יברך את עמו בשלום' – בשורות טובות וימים טובים.

ורד סוקולובסקי – מז"פ

 

 

 

האם הגדול בדרך???  - תגובה למאמרה של סוזי ב'פתחון פה' בידיעון 

 

ב- 2010 נשלחתי על ידי  בנג'ו (מרכז מש"א/ועדת ביטחון) לקורס בן יומיים, להכשרת ממונה צח"י (צוות חירום ישובי)  מטעם המועצה האזורית ופיקוד העורף.

פיקוד העורף העביר את הקורס כלקח ממלחמת לבנון השנייה, שבה העורף הצטרף בצורה אקטיבית לאחת מחזיתות המלחמה, וציבור גדול של אוכלוסייה אזרחית, ישובים וערים גדולות (לאו דווקא בקו העימות) נכנסו למעגל ירי הטילים, והלחימה בשטח. ראוי לציין את חשיבותה הגדולה של הכנת האוכלוסייה האזרחית למצבי חירום. .

בקורס למדנו כיצד להכין תיק צח"י ותיק מפעל לשעת חירום. מטרת התיקים הללו היא לתת מענה ראשוני במקרי חירום שונים (כגון: פגיעה בעורף, רעידות אדמה ואסונות טבע עד הגעתם של כוחות חירום והצלה של מדינת ישראל).

לא צריך להיות גנרל או פרשן צבאי כדי להבין ולדעת את האיומים התמידיים והיומיומיים שמדינת ישראל מתמודדת איתם. אלפי טילים כאלו ואחרים מכוונים בכל דקה לעבר מדינת ישראל. לצבא יש מודיעין בין המתוחכמים בעולם, ובכל רגע נתון עשרות עיניים ואמצעים טכנולוגיים סורקים את הסביבה כדי לאסוף מודיעין ולאתר איומים אפשריים. אולם, במצב של רעידת אדמה אין לנו מודיעין והתראה כלל, כך שיהיו שניות ספורות, אם בכלל, להכין את עצמנו למצב חירום זה.

בקורס ניתן תדריך והסבר על כך שבמצב של רעידת אדמה חזקה (שעל פי נתונינו הגיאולוגיים, וישנן עדויות היסטוריות לכך, יש סיכון גדול מאוד של רעש אדמה חזק שיפקוד את אזורנו), באחריותו של כל יישוב להסתדר בעצמו בשעות הראשונות עד להגעת גופי ההצלה והחירום של מדינת ישראל. לכן ישנה חשיבות עליונה להכנת תיק צח"י ותיק מפעל לשעת חירום, לגופים ולמפעלים השונים.

לאחר שלמדתי את הנושא, פניתי לצוות הביטחון בהצעה להכין תיק צח"י שהוא בעצם מיפויי הישוב על סוג וגודל האוכלוסייה שבו, מיפוי הציוד והאנשים בעלי הכישורים הנדרשים לשעת חירום.

מדובר על תיק סטנדרטי שצריך למלא בו את הנתונים, המספרים והשמות, ולאחסן אותו בשני התקנים ניידים. זהו תיק "נושם", שמידי פעם אמורים לעדכן אותו בהתאם לשינויים בישוב, אולם עיקר המידע נמצא בו וניתן לשלוף אותו במקרה חירום.

קיימנו שתי פגישות בנושא וזהו. אגב, לא מדובר בנושא ביטחוני אלא חברתי.

בידיעון 2752 לפני כשנה דווח, לאחר פורום מזכירי פנים של הקיבוץ הדתי, שיוקם אצלנו צוות צח"י.

לפני שבועיים  היה תרגיל חירום לאומי של פיקוד העורף  "וכנראה שבבארות יצחק לא מפחדים מרעידות אדמה או צונאמי" (ציטוט מכתבתה של סוזי).

דבורה ריניץ

 

 

300 גיליונות 

זהו הידיעון ה-300 בעריכתי – לא תיארתי לעצמי שאגיע עד לכאן.  שש שנים לא הולכות ברגל...

לפני זמן התחלפו עורכות העלון בקב' יבנה והעורכת היוצאת, דגנית גלס-שפרר שערכה את העלון במשך כארבע שנים, פרסמה שם מקאמה יפה שבהחלט מתאימה למה שאני מרגישה. 

קבלתי את רשותה להשתמש בדבריה ועשיתי בהם שינויים קלים כדי להתאימם אלינו.

 

לערוך את הידיעון זה כל השבוע, בכל יום, לכל חג ומועד, ארבע עונות, שלוש מאות שישים וחמישה ימים.

לערוך את הידיעון זה להיות כל השבוע עם יד על הדופק, לברר מה קורה ומה העניינים?

לערוך את הידיעון זה לראות ביום שלישי איך ייראה הגיליון ביום שישי בבוקר....

זה לזכור שצבעוני זה יפה, אך לא עובר כראוי בצילום;

וארוך זה מרשים, אך בוודאי רק מעט מן הקוראים יגיעו אל הקצה.

זה לנסות לראות זוויות חדשות ברחוב המוכר, להאיר בזרקור פינות שצילן רב מחמתן.

זה לראות את כל העשייה הרבה שמתרחשת כאן מתחת לאף.

 

זה להבין שהכול פועל ומופעל בידי כוח-אדם, חברים, אנשים בשר ודם;

זה לרצות להיות במה לציבור ומגדלור לחברה ולקהילה,

אך להיות מודע שמעט אנשים מוכנים לכתוב ולהביע את דעתם.

זה להכיר דמויות שנראות כאילו היו כאן תמיד, ומאחורי כל אחד ואחת יש עולם שלם וסיפור חיים.

 

לערוך את הידיעון זה לא לפספס אף לידה, בר-מצווה, נישואין או לוויה;

להקשיב לכל הספד והספד כדי להחליט מה יהיה הכי נכון ומתאים לקריאה.

זה לנסות להוציא מרכזי המוסדות דיווח לפחות פעם בחודש...

זה אומר שכמעט אין חופשות שמתחילות לפני יום שישי בבוקר,  אחרי שהגיליון הגיע כבר אל תאי הדואר.

 

לערוך את הידיעון זה להתרגל לשקט הרועש של קוראי העיתון,

ולהמשיך לשאת ולעשות את העבודה, כי אין מי שיעצור את השעון.

זה ללכת לישון בלב דואג וברוח לא רגועה בכל ליל שבת,

עם ידיעה שטעויות קורות וצריך להיות מעשי.

זה להתפלל שאף חבר לא נפגע או נעלב ממה שנכתב, ולהתנצל כמה שיותר מוקדם.

זה לזכור ממי אין סיכוי להוציא כתבה או מאמר, אפילו קצרצר,

אך לא להתייאש ולהמשיך לחפש כותב, היום וגם מחר.

זה להחיות את עונות השנה על הדף הלבן, ובכל פעם להאיר פן אחר עם משמעות ומובן.

זה להיות חלק ממשהו גדול ורב שנים, ליצור ולהעניק עניין בכל שבוע ולהפיח בתוכו חיים.

 

לערוך את הידיעון זה כל השבוע, בכול יום, לכל חג ומועד, ארבע עונות, שלוש מאות שישים וחמישה ימים.

להיות עם יד על הדופק, לברר מה קורה ומה העניינים? ....

                                          בתודה לכול הכותבים ובתקווה שיצטרפו עוד רבים,

עדנה שורץ-לובושיץ

 

 

מהמסגריה

זה יותר משלוש שנים שאני עובדת כמזכירה במסגריה (תנסו להגיד את זה בלי להתבלבל, נראה אתכם...) ורציתי לשתף קצת בנעשה פה.

המסגריה היא ענף יצרני של הקיבוץ. מתרחשת בו עבודה כל הזמן, בגלים משתנים.

רוב העבודה הנעשית במסגריה מגיעה מלקוחות חיצוניים שמזמינים חלקים במידות ובגדלים שונים -  ממשקלים של כמה עשרות קילו ועד ליותר מטון.

דוגמאות ללקוחות קבועים: 'אימדקול' שמייצרים רובוטים לאריזת מזון, 'אורביט' שמייצרים רובוטים לאנטנות, 'איי די אי' שעוסקים בהתפלה, התעשייה האווירית, 'חישתיל' שמזמינים עגלות וכלובים שונים בשביל האדניות, ועוד.

יש מפעלים מהסביבה שמביאים חלקים לתיקונים, כמו חצם, מיכלי זהב, יפאורה, קמס, מלוא הסל, מרכבה וכו'...

מידי פעם יש גם אמנים שמבקשים פריטים שונים לפיסול סביבתי, כמו למשל פסל שהוצב בכניסה לגבעת שמואל עם שם העיר ומעין מלאכים משני צידי הפסל. כמו שהסביר האמן: "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך".

וכמובן שיש את שירותי המסגריה כאן בבית לענפים השונים בקיבוץ ולחברים. סככות ברפת, עבודות שונות בלולים, גד"ש...  שדרוג הסוכה הוא הדוגמא המשמעותית האחרונה לשירות הציבור. זו הייתה עבודה פשוטה יחסית לפרויקטים אחרים שהמסגריה מתמודדת איתם.

אותי מרתק לראות איך משרטוט קמה ונוצרת יצירה שלמה. זה מתחיל בדרך כלל משרטוט שנשלח במייל, אותו מדפיסים לנייר. (התחלה של הפיכת  הווירטואלי לדבר ממשי...). מכאן בודקים מהם חומרי הגלם הנצרכים ומהי העבודה הנדרשת (פרופילים, שטוחים, עיבוד שבבי, טיפול תרמי...  למדתי כל כך הרבה מושגים חדשים!), מבקשים הצעות מחיר מספקים, ואם הלקוח מרוצה מהמחיר – יש הזמנה. מזמינים את החומרים הדרושים וכאן נכנסת לפעולה עבודת הצוות של המסגרים: רמי, חאלד, אהוד בן שימול ומישה. יואב הלר תורם מכישרונו ומניסיונו ולאחרונה זכינו שגם שלמה הלוי תורם ממרצו ומכישרונו.

נעים לעבוד במקום מקצועי, חרוץ, עם אוירה טובה ואנשים טובים, כשבראשם כמובן יוסי שמנהל ביד רמה, גם בתקופות הלא קלות שעבר בשנים האחרונות. גם ממיטת חוליו לא הפסיק להיות בעניינים ולפקח על כל מה שצריך ( רק חבל על הבריאות...).

ההתחלה שלי פה לוותה בהרבה מבטים מתפלאים ותגובות משעשעות בקיבוץ ומחוץ לו, ואני שמחה בכל בוקר שאני קמה ומגיעה לעבודה.

                                                                   שנמשיך כולנו בבריאות ואושר!

אלישבע בן-דוד

 

 

 

 

 

בעוד בדיוק עשרה שבועות,

תציין בגאון קבוצת "בארות",

בפרשת 'בשלח', שבת השירה

ברוב עם, קהילה ומשפחה.

 

אם כן, היו נכונים לספירת המניין,

עד לבוא המועד בו יחוג העניין;

בשיר, במשחק והפעלות חברים -

לעלייתנו לקרקע יובל ה- 70!!

ובכ' בשבט, כעבור 5 ימים,

(אי"ה וייגמרו הטילים),

והנגב ידע שוב ימים שקטים

ואדום יהיה רק מפרחים,

 

נרד כולנו אל הנגב,

ליום עיון בעלומים,

או לסיור בנקודות שונות

בטיול משפחות

 

את היום נקנח ברוב עם והדר

למרגלות המגדל בחנוכת האתר.

 

אלו החרוזים וזאת ההקדמה

נועדו להעביר המסר לקדם את היוזמה:

 

לאלה מבינינו המזמרים והמזמרות -

הכינו הגרונות,

עקבו אחר ההזמנות,

במייל, בתא הדואר או בלוח המודעות,

כי בקרוב מאד נתחיל בחזרות.

 

ולשאר הציבור –

היכונו, סמנו את התאריכים,

ב-אאוטלוק, ב-אייפון או "סתם" ביומנים,

פתחו את הלב, המתינו לבאות,

בקרוב יתחילו גם הבקשות –

החל משיעורי היסטוריה וכלה באפיית עוגות...

 

                     ובינתיים עלינו רק להתפלל,

                     ליושב במרומים, על כל עם ישראל,

                     ובפרט לחברינו שם בעלומים -

                     שיחזור השקט ונשכח מהטילים....

 

 

מה היית עושה עם  מיליון יורו??  - חלק ב'  
למרות שחוץ מגבי אף לא אחד פנה אלי בשאלה כלשהי [כנראה שהכול היה מובן וברור], אמשיך  בהרצאה – אולי תיפול על אוזן קשבת...
טיפול בפסולת אורגנית.
בעולם מקובלות כיום שלוש שיטות לטיפול בפסולת אורגנית:
האחת:  שריפה בתוך מבנה, כאשר החום הנוצר מחמם צינורות ברזל בהם זורמים מים. המים מתאדים בצינור והופכים לקיטור. הקיטור בתורו מניע טורבינה שמייצרת חשמל.
שיטה שנייה:  הפסולת האורגנית נמהלת במים שאותם מחממים לטמפרטורה  של 70-90 מעלות. תהליך של כאילו פסטור.  את הנוזל הזה מעבירים למיכל גדול מאוד, מוסיפים לו חיידקים מתאימים ומתחילה תסיסה במיכל. עקב התסיסה נפלט גז מתאן מהמיכל. תהליך התסיסה אורך 21 יום בממוצע עולמי. הגז נאסף
ומשמש לחימום מערכות או לייצור חשמל בגנראטור מתאים.  בתהליך זה נוצר גז שהוא בסך הכול 15% מהפוטנציאל האנרגטי שבחומר.    כ- 65% מהחומר האורגני שנכנס למיכל הגדול מוצא מהמיכל ועובר לטיפול
משני, על פי הרוב לייצור קומפוסט.
שיטה שלישית:  הכנסת הפסולת למיכל מתאים [מבודד כהלכה] וחימומו לטמפרטורה של 1000 מעלות ויותר. עקב החימום [לא שריפה] בטמפרטורה כה גבוהה, מתרחש במיכל תהליך תרמו-כימי, ובו מתפרק כל החומר לגזים מעורבבים של חומר אורגני, מים ותרכובות שונות של חנקן.   בסופו של תהליך זה כל החומר הופך לגז
סינטטי [סינגז] הדומה מאד לגז טבעי המוכר לכם מהעיתונים... ועוד קצת אפר המכיל בעיקר תרכובות מלחים של חנקן, זרחן, אשלגן וגפרית, אשר יכול לשמש לדישון בשדות.

אז למה כל הסיפור?
מתקן זי פיקציה ערום ללא גנראטור ומתקנים נלווים, משלם את עצמו בשנה וקצת. אם נסיף גנראטור הוא ישלם את עצמו בשנתיים וחצי.
מתקן כזה [שאינו מייצר שום פליטות של גזים רעילים לאוויר] יכול לקלוט כל פסולת אורגנית, כלומר, זבל פרות, זבל עופות, שאריות ממרכז מזון, אשפה אורגנית, פלסטיקים שונים, צמיגים משומשים, שאריות גידולים מהשדה ועוד.
בהנחה שאצלנו ניתן להציב מתקן כזה שיוכל לקלוט כחצי טון פסולת בשעה, ובהנחה שהמתקן יופעל 15 שעות ביממה [בזמן גבע ופסגה] – הוא אמור ליצר 375 קילוואט בשעה, במחיר ממוצע של 0.8 שקל [לא כולל
תמריצים]. כלומר, להכניס 300 שקל בשעה.  המתקן אמור לעבוד 350 יום בשנה, ובחישוב שנתי:
15*350*300=1,575,000 שקל בשנה בסידור מעין זה.
 או לפי ממוצע של 0.6 שקל לקילוואט => 24*225*350=1,890,000 שקל בשנה. שהם  472,500$
במילים אחרות, בעשרים וששה חודשים אפשר לכסות את עלות המתקן + גנראטור מתאים.

יואב הלר


 

קדימה בני-עקיבא, הידד במעלה ! 

חברים יקרים,  ה' עמכם!

אנחנו בשבת האחרונה של חודש הארגון- שבת ארגון.

במהלך כל החודש החניכים והמדריכים למדו, צבעו, עבדו וכייפו בסניף.

השנה הנושא היה: "נאמנים לדרך". ההנהלה הארצית של בני עקיבא בחרה  נושא זה מתוך הבנה שאנו צריכים לבחון את דרכנו ואת נאמנותנו.

במהלך החודש החניכים והמדריכים עברו חוויות ופעולות בנושא זה ויישמו אותו גם בפועל.

אנו, חניכי הסניף והמדריכים,  מתכבדים להזמינכם להיות אתנו באירועי שבת הארגון.

                                                       

ליל שבת

16.20   קבלת שבת, ערבית

          סעודת שבת לצוות – בית צוותא

21.00   פעולת ליל שבת לתיכון – בית צוותא

 

שבת

08.00   תפילה

10.30   קידוש בסניף ותחרות עוגות

12.30   תצוגת חדרי הסניף – בחאן

15.00   מפקד ּ+ פעולה סניפית

          חלוקת חולצות

16.00   מנחה

16.30   סעודה שלישית בסניף

 

מוצאי שבת

18.30   תהלוכה – יציאה מהסניף

          מפקד סיום ועליית השבטים – אולם הספורט

          דגלנות ומצגת – בית שפירא

 

 

                                              נשמח לראותכם!

סניף בני עקיבא בארות יצחק.

 

 

 

תאונות מיותרות! 

אינני אוהבת לכתוב בידיעון תלונות, אבל הפעם כנראה אין לי ברירה!

ביום רביעי בבוקר (מדובר בשעה בלבד) מישהו נכנס למחסן בגדים ובלי רשות לקח מים מזוקקים.

אני לא יודעת למה.  היום כבר לא צריך יותר מים מזוקקים, רק מים מינראליים. בכל אופן, האלמוני פתח את הברז ושכח לסגור אותו. כשחזרתי למחסן היו מים בכול מקום וגם נרטבו מצעים שהיו פרוסים על שתי עגלות, מפות שהיו מוכנות לקראת אירוע, 2 "חמורים" עם מכנסיים, ובגדים שהיו בסל. כמובן שמלאי המים מזוקקים התרוקן, ואני  צריכה להזמין וזה עולה בכסף. ואם זה לא מספיק – נזק נוסף: בקושי קניתי צמחים למחסן לקחו חתיכה מצמח חדש שנמצא אצלנו רק שבוע. מי שעשה נזק עצום אפילו לא מצא בלבו אומץ כדי  להגיד  מה קרה.

 לידיעתכם ! המים המזוקקים שנמצאים במחסן בגדים מיועדים לשימוש במרפאת השיניים בלבד.

 

בהזדמנות זאת עוד כמה דברים לרענון:

כבר שנים  שאנחנו לא מכבסים כריות ,שמיכות שמתפרקות, בובות. המוצרים האלה גורמים לנזקים.

החורף הגיע ! שימו לב – סוודרים עשויים מצמר נקי יש למסור לניקוי יבש ולא למכבסה !

                                                                                                       שבת שלום,

לני בן-שמול

 

 

חלות

בקניית לחם וחלות לשבת, יש מושג שנקרא "החזרות".

אפשר להחזיר למאפייה לחם ישן, אך בכמות מאוד מוגבלת. לאחרונה המאפייה

מערימה עלינו קשיים בניסיון לצמצם את ההחזרות.

על מנת לייעל את הנושא ולא לזרוק חלות לפח, חשבנו על אפשרות לקרוא לציבור לנסות ולתכנן בצורה יותר קפדנית את כמות החלות שנלקחת הביתה: לנסות לקחת חלות לסעודה שלישית רק אחרי סעודת הצהריים; אם נשארו חלות מסעודת ליל שבת, להביא אותן לסעודת הצהריים לחדר-האוכל, ועוד.

יחד עם זאת ננסה ליעל את כמות החלות המוגשות בשולחנות בחדר-האוכל.

אנחנו מצפים לשיתוף פעולה כדי לחסוך כסף וזריקת לחם וחלות לפח.

                                                                                      בתודה,

עירית פורשר – רכזת שירותים

 

 

שלום לכולם,

 

מליאת בני עקיבא

השבוע התכנסה מליאת ההנהלה הארצית של בני עקיבא לישיבתה "החשובה ביותר" במהלך השנה: הישיבה בה נקבע שם השבט החדש, שהוא כמובן סוד כמוס עד למיפקד החגיגי במוצאי 'שבת הארגון'. באתר האינטרנט של התנועה פורסם לפני שבועיים: "תנועת בני עקיבא ואתר כיפה מזמינים אתכם: בוגרים, חניכים, מדריכים וחברי שבט הרא"ה, להציע את שם השבט הבא של התנועה! במהלך השבועיים הקרובים תוכלו להציע, באמצעות האתר, שמות לשבט החדש. השמות שיזכו לדרוג הגולשים הגבוה ביותר יועברו לחברי המליאה". בתחילת הישיבה הונחו לפני חברי ההנהלה הארצית 30 שמות, ובתהליך מורכב וארוך נקבע שבכל רחבי הארץ יאמרו ואכן, במוצ"ש נציגי ההנהלה הארצית והקומונריות: "מעלות למעפילים יעפילו ואתם שבט "מעפילים" - "הרא"ה" יקרא לכם ... ואתם שבט הרא"ה - "?????" יקרא לכם".

עיקרה של הישיבה הוקדש לחשיבה ולהכנות לקראת ועידת התנועה, שתיערך בעז"ה בחול המועד פסח הבעל"ט. אורח הכבוד בישיבת המליאה היה נפתלי בנט, היו"ר הנבחר של "הבית היהודי", אותו קיבל דני הירשברג, מזכ"ל בני עקיבא, במילים חמות: "כתנועת נוער אנחנו מְנוּעִים מלעסוק בנושאים פוליטיים ומפלגתיים, אך כ'תנועה של עם' אנו רואים בבחירה של נפתלי אמירה יותר רחבה מאשר במישור הפוליטי. השטח צמא למשהו חדש, למנהיגות שתאחד את כל הציונות הדתית לכוח משמעותי במדינה". נפתלי השיב בנאום נרגש, ענה לשאלות הקהל, וסיים במילים: "אני מבקש מכם שתתגייסו לסייע לנו להתחיל משהו חדש. לאחר שהאיחוד של כל הציונות הדתית יושלם – ובעז"ה הוא יושלם בקרוב – אני מבקש מהנהלת בני עקיבא לצאת בקריאה לכל חניכי התנועה לפעול להצלחת המפלגה המאוחדת בבחירות לכנסת".

 

ביקורים בגרעיני יג"ל

ביוזמה משותפת של מחלקת החינוך, מחלקת דור צעיר ומדרשת תורה ועבודה, נערוך בעז"ה סדרת מפגשי תוכן לבני ובנות שנת ה- י"ג של התנועה (יג"ל, מדרשות, מכינות, ישיבות, בקיצור – כל מי שדחה את גיוסו בשנה מוזמן לבוא למפגשים). המפגש הראשון יתקיים ביום ראשון הקרוב, ד' בכסלו (18.11.2012). התכנסות בשעה 18.00 בבארות יצחק. בתוכנית: תיאטרון פלייבק בסוגיות מהשנה שלכם, ושיח הופעה של להקת נהגי הפרדות. מוזמנים בחום !

ביקורי מחלקת הביטחון

בשבוע שחלף ביקר זיו כרמל, רכז הבטחון שלנו, יחד עם רכזי הבטחון של התנועה הקיבוצית, בבסיס שייטת 13 בעתלית. בשיחה עם מפקד בית הספר להכשרת הלוחמים (בן נצר סירני) נאמר (ממה שניתן לספר...) שבשנים האחרונות ירד אחוז הקיבוצניקים ביחידה זו, דווקא על רקע עליית מספר הלוחמים בני הציונות הדתית. בנקודה זו יש בהחלט מקום לעלייה מחודשת בקרב בני הקיבוץ הדתי, ואנו מנצלים את ההזדמנות לחזור על הסיסמא הידועה: "התנדב לקומנדו הימי". מי שמחפש אתגר ומסלול שֵרוּת המשלב ים ויבשה – זהו מקומו! נאחל לבנינו אורי שטרן מלביא ולהב רזניק מבארות יצחק הנמצאים באמצע מסלול ההכשרה – הצלחה מלאה!

 

כפר מְשַלֵב בגבעות

"סדנת שילוב", שנוסדה בקיבוץ ראש צורים לפני כ- 15 שנה, ביוזמתן ובניהולן של תמר (שפט) הקשר ונֹעה (מיטווך) מנדלבאום, עברה בחודשים האחרונים לגבעות, שהיה בשעתו הקיבוץ הרביעי של תנועת הקבה"ד בגוש עציון. מזכירות הקבה"ד הייתה שותפה פעילה בחיבורה של תנועת 'אמונה' למפעל האנושי-חינוכי המדהים, ולהסדרת המעבר מראש צורים למתחם החדש. בתהליך מואץ – ומאד קשה,  הנמשך גם בימים גשומים ומבורכים אלה – הועתקו לִגְבָעות עשרות קרוואנים המשמשים את 55 תלמידי ביה"ס לבעלי צרכים מיוחדים, את הבוגרים הנשארים במקום וזוכים בתעסוקה ומגורים, ואת 17 המשפחות מתוך הצוות הרחב שכבר עברו לגור במקום. יחד עימם הועברו לגבעות פינות בעלי החיים וחוות הסוסים, המשמשים לצרכים טיפוליים.  לראות, להתרגש, להתפעל ולברך!

מדרשת עין הנצי"ב

הוועד המנהל של מדרשת עין הנצי"ב קיים ישיבה ראשונה עם הרב יצחק בן-דוד, ראש המדרשה החדש. כזכור, הרב יצחק לימד שנים אחדות במדרשה, יצא לשנת שבתון בארה"ב, והתבקש על ידינו לשוב לעין הנצי"ב עם משפחתו, ולהחליף את הרב אביה רוזן שהקים ברמת הגולן את 'מדרשת השילוב'. לאחר דברי התורה והפתיחה, סקר הרב יצחק את תוכניות הלימוד השונות, פירט את הרעיונות להעמקת הלימוד ולהרחבתו לבנות המסיימות את שירותן הצבאי, ופתח בדיון על הדרכים לגיוס תלמידות חדשות למדרשה. את החלק השני של הישיבה פתח יענקל'ה רוט (כפר עציון), גזבר הקבה"ד והאחראי על הצד הפיננסי של מוסדות הקבה"ד, בהצגת נתונים על מספרי התלמידות (נתונים יפים ומרשימים!) ובמסירת דו"ח הכנסות-הוצאות מעודכן. לאחר סקירת המצב הפיננסי התמקד הדיון בדרך לגיוס תרומות ותקציבים לבניית מבנה קבע לבית המדרש, משימה הכרחית ואדירה המהווה אתגר של ממש עבור המדרשה בפרט והתנועה בכלל.

שולחן עמיתי צמ"ד

השבוע התקיים המפגש הרבעוני של עמיתי צמ"ד (צמיחה דמוגרפית) בקיבוץ הדתי. לקיבוץ טירת צבי, הגיעו כ- 20 פעילי צמ"ד ועסקו בסוגיית המיון והערכה. נחמיה רפל (קבוצת יבנה), מזכ"ל התנועה פתח את היום, שנמשך בסקירה מרתקת על תהליך הצמיחה של קיבוץ טירת צבי, שהועברה בצורה בהירה וממצה על ידי אבשלום דולב (טירת צבי). שרגא וילק, רכז מחלקת צמ"ד בתנועה, הציג תרשים זרימה לתהליך הקליטה בכלל ולשלב המיון וההערכה בפרט. עו"ד אסתר קויפמן ממשרד גילת קנולר ושות' הרצתה על "המותר והאסור בתהליך הקליטה"; איילת וולר מחברת קינן שפי הרצתה על הנושא "מבחני הערכה ככלי תומך הערכה", ושילבה בדבריה התנסות מעשית; רו"ח יוסי ישראל, מנהל המחלקה הכלכלית בחברת BDO, דיבר על הדרכים להערכה כלכלית של נקלט בקיבוץ, והביא לְמוּדָעוּת את חשיבות המהלך. המפגש הסתיים בארוחת צהרים כמיטב מסורת האירוח של קיבוץ טירת צבי. תודה רבה לקיבוץ טירת צבי על האכסניה. מפגשי העמיתים מתוכננים בהמשך להתקיים פעם ברבעון, כל פעם בקיבוץ מארח אחר, ומטרתנו היא לגבש קבוצת עמיתים שתלמד ותתמקצע בכל הסוגיות הרלוואנטיות.

 

שבת עיון ונופש – הראשונה בירושלים

כ- 40 משפחות נרשמו להתארח ב'בית שמואל' בשבת הבעל"ט – הראשונה מבין 4 שבתות שמארגנת מזכירות הקבה"ד תחת הכותרת "שבתות עיון ונופש". בהתאם למסורת שנתקבעה בשנים האחרונות, סוף השבוע יתחיל בסיור מודרך בעיר דוד, ויסתיים בהבדלה מוסיקלית ובתוכנית מיוחדת לכבוד 'שבת הארגון' של בני עקיבא. לידיעת המעוניינים: מקומות בודדים התפנו בשבתות המתוכננות להתקיים בעיר מעלות, וישנם עוד חדרים פנויים לחופשת חנוכה באילת. נשמח למלאם!

שבת שלום,

                                                                    נחמיה רפל

וחברי המזכירות הפעילה

 

 

חדש על המדף 

למבוגרים

הפרדס של עקיבא – יוכי ברנדייס

הנאשמת – ויירה גראן. זמרת גטו וורשה – טושינסקר.

האיש השלישי – בלדאצ'י

משפצי ציון – דרשוביץ.

שקיעת העולם – פולט. ספר שני בטרילוגיית המאה.

האספה האחרונה – ישראל עוז

בית הקפה הקטן של קאבול – רודריגז

כוכב השטן – נסבו. עוד רומן מתח סקנדינבי.

לאון ולואיז – קפוס. סיפור אהבה שנמשך מסוף מלחמת העולם הראשונה עד 1986.

סיפור אהבות – רוזנבלום

טעות אנוש – שולמית לפיד. רומן מתח

נערה מברלין – סימונס. סיפורה של נעה שנשלחה לאנגליה עם ה'קינדר-טרנספורט'.

בגן הזיכרון – אולצ'ק-רוניקר

נעול – טום קלנסי

הלילות הנוראים – ניקאנן. בלש יהודי בהלסינקי מנסה לפתור סדרת רציחות, ולשמור על זהותו היהודית.

מורשת סטונהנג' – כרייסטר

כבשה שחורה – רם אורן

אסיר השמיים – סאפון. ספר נוסף על ברצלונה, פרי עטו של מחבר הספר 'צלה של הרוח'.

בית העלמין של פראג – אקו.

אלכס קורס – פטרסון.

 

לילדים ולנוער

מפוצלים – ורוניקה רות, פנטזיה לנוער 

הירושה – פאוליני. ספר אחרון בסדר 'אראגון'.

מאחורי הדלת יש שביל – קוריאל.

ארמון חצות – סאפון. סיפור מתח + פנטזיה לנוער, פרי עטו של מחר הספר 'צלה של הרוח'.

יונתן בלש ממש – דוד גרוסמן

חיים משלנו – רוטנר

תהיה גיבור, נדי ! – בלייטון. מהדורה חדשה של נדי האהוב.

שתי ג'ירפות ביום שמש מזהיר – נורית זרחי.

כן-גורו ולא-גורו – אברהם שלונסקי

אמיצה – דיסני.

אילנה לרמן

 

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון  רחל פלינט

אחות תורנית:  שלי ספיר – פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ספורטאים שימו לב !

אולם הספורט יהיה תפוס במוצאי שבת עד השעה 20:30 לטובת פעילות שבת הארגון של סניף בני עקיבא בארות יצחק.

נועם גרינברגר רכז ספורט

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

וייקרא שמו בישראל

יואב-שמואל  הוא שם בנם הרך של רעות ואביעד שטרן. תזכו לרוב נחת ושמחה !

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

גשם בא ! – המדור חוזר !

תודה לקב"ה !  בשבוע החולף זכינו למנת גשמי ברכה של 84.5 מ"מ.  כן ירבו !

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

אספת חברים 

תתקיים אי"ה ביום ראשון הקרוב, ד' בכסלו תשע"ג, 18 בנובמבר 2012

בשעה 21.00 בחדר האוכל

על סדר היום:

1.      הצעה למיקום דיור לצעירים.

2.      אישור שינוי בתקנון הסדר בנים א' ובתקנון שנת י"ג – חומר חולק בתאי הדואר.

 

אם לא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות

תתקיים אספה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האספה, והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.

נשיאות האספה

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

 

 

AtarimTR