ידיעון 2815 פר' כי תשא-פרה

בס"ד, י"ט באדר תשע"ג  

 

כי-תשא - פרה

 

 

 

 

17.17

הדלקת נרות שבת

08.00

תפילת שחרית

17.25

מנחה, קבלת שבת

 ערבית, דרשת הרב

11.00

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

19.00

סעודת שבת בחדר האוכל

11.30

סעודת שבת בחדר האוכל

12.45

שעור לנשים - קהלת - במועדון

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 20.00 – 22.00

בבקשה להביא כלים עד 21.45

13.00

מנחה גדולה

16.30

שעור בדף יומי

17.00

מנחה

17.00

נשים אומרות תהלים - בבית תמים

18.16

ערבית, הבדלה

 

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית   א  ג, ד, ו            06.00

שחרית ב, ה                    05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           16.30

רבע לערבית-לימוד הלכות  19.45    

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.00

  כיתות א-ג    לימור נתנזון   

  כיתות ד-ו     הרב ירון בן-דוד

 

 

 

לוח השבוע

 

יום ראשון

19.00

גדולי המחשבה הישראלית

חדר עיון

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

09.00

מפגש בוקר לבגירים

מועדון לחבר

חתונת אהרן סעדון ורות

יום רביעי

17.30

שעור צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

יום חמישי

19.00

שעור ניצוצות מהדף היומי

חדר עיון

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

 

תורני נוער ברפת:  בוקר -       רפאל דניאל סעדון

                           צהריים -    צוריאל בן-שמול

 

 

 

 

 

בשעה טובה

בהצבעה בקלפי שהתקיימה השבוע בחרנו את המוסדות המרכזיים שלנו:

מזכירות,  ועדה כלכלית וועדה חברתית.

ברכות לכל הנבחרים ואיחולים לעבודה פורייה לטובת הקבוצה.

 

 

 

מה בגיליון?

·         על קצה הלשון – הרב ירון

·         חיים תמים ז"ל – הרב ירון, הילדים  

·         סיום הש"ס בבארות יצחק – הרב ירון

·         כולנו רקמה אנושית – מילכה מיור

·         מחליף כובע -  מיכאל נתנזון

·         חדשות גרעיני צבר – פרד אדן

·         ביריה שלנו – נחום ברוכי

·         צעירים בתנועה – סיגי גרינברגר

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 151

·         פסח בפתח – ועדתרבות

·         מה חדש ב'התחדשות' – המועצה האזורית  

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

 

 

 

 

 

בַּד בְּבַד – על סממני הקטורת נאמר בפרשתנו: "קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה - בַּד בְּבַד יִהְיֶה". חז"ל הבינו שיש כאן ארבעה סוגים של תבלינים: נָטָף (=צֳרִי, והוא נקרא כך משום שהוא שרף הנוטף מעצי הקטף), שְׁחֵלֶת (=מופק מחלזון בשם ציפורן), חלבנה ולבונה. על כולם יחד נאמר "בַּד בְּבַד יִהְיֶה", והסביר רש"י שהכוונה שהמשקל של כל אחד מהם יהיה זהה. חז"ל אמרו שכל אחד מהם היה במשקל של שבעים מנה.

המלה 'בַּד', ע"פ רש"י, היא לשון יחיד. בודד. מסתבר שגם המלה 'בד' ביחס לענף היא בעלת משמעות זהה, שהרי  מדובר בענף בודד מתוך מערכת של ענפים.

בלשון המקרא, אם כן, הביטוי 'בַּד בְּבַד' כוונתו באופן שווה. אחד מול השני. אבל בלשוננו, המשמעות של הביטוי הזה היא בעת ובעונה אחת.

חָרַת עַל דִּגְלוֹ – כאשר ירד משה מהר סיני עם הלוחות הראשונים, נאמר: "וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱ-לֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת". רש"י כותב שהמלים חריטה וחריתה הן בעלות משמעות זהה. ובכל זאת, נראה לענ"ד כי הביטוי "לחרות על הדגל" ראוי שייכתב בתי"ו כפי שהוא מופיע בתורה. פירוש הביטוי הוא רעיון שהוא נר לרגליו של אדם, עד כדי כך שזה לא רק מצויר על דגלו אלא חקוק בו, כמו שעשרת הדיברות היו חקוקים באבן.

נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה – שלוש עשרה מידות הרחמים שאותן אנחנו אומרים בתפילותינו מסתיימות במלה 'וְנַקֵּה'. ואולם, מי שמעיין בפסוק רואה שהמשפט הזה קטוע באמצע, ובעצם לא מדובר פה במידה של רחמים, אלא להיפך, בחלק ממשפט המעיד על כך שהקב"ה אינו סולח: "וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים"!? אלא, שהגמרא (יומא פו, א) אומרת שהמלה 'וְנַקֵּה' היא בעצם מיותרת, והיא באה ללמד שישנם מצבים שהקב"ה אכן מנקה את החטא: מי שחוזר בתשובה על חטאיו הקב"ה מנקה את חטאו, ורק מי שאינו חוזר בתשובה, הקב"ה לא סולח לו. לכן, את המלה 'וְנַקֵּה' אפשר להוסיף למידות הרחמים, ורק המלים 'לֹא יְנַקֶּה' והלאה הן מידת הדין.

תְּקוּפָה – נאמר בפרשתנו על חג הסוכות: "וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה". המלה 'תקופה' לקוחה מהמלה היקף, שהרי השנה היא מעגלית. בחג הסוכות מסתיים ומתחיל מעגל.

מַסֵּכָה – אמנם פורים כבר מאחורינו, אבל המלה 'מסכה' מופיעה בפרשתנו שלוש פעמים. פעמיים נקרא העגל בשם 'עֵגֶל מַסֵּכָה', ובפעם השלישית הקב"ה אסר עלינו לעשות אֱלוֹהֵי מַסֵּכָה. המלה 'מַסֵּכָה' היא מהשורש נס"ך, והסיבה היא שהדרך לעשות פסלים ממתכת בדרך כלל הייתה לצקת אותם לתוך תבנית, ולכן זה נקרא כך מלשון ניסוך. המסכות של פורים, לעומת זאת, נקראות כך כנראה בהשראת המלה מסך, ובהשפעת המלה הלועזית MASK. דווקא בפרשתנו ישנה מלה אחרת שמתארת את הכיסוי ששמים על הפנים, והיא המלה מסווה: "וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה".

הרב ירון

 

 

 

חיים ג'ררד ויקטור תמים ז"ל, בן שמחה ויוסף ז"ל 

נולד:   י"ד באדר תרצ"ט, 5 במרץ 1939

נפטר:  י"ג באדר תשע"ג, 23 בפברואר 2013

 

 

חז"ל קבעו את ימי הפורים כימי משתה ושמחה, ואסרו את ההספד בימים הללו. עם כל הקושי שבדבר, ועם העובדה שאנחנו יודעים כמה מגיע לחיים הספד מכובד, נקבל עלינו את הדין, ורק נאמר מעט מילות פרידה:

חז"ל (מגילה יג, ב) אומרים שכאשר המן הפיל פור, הגורל נפל על חודש אדר, והמן שמח. הוא ידע שזהו החודש שבו נפטר משה רבנו, ולכן הניח שזה חודש קשה ליהודים.

מה שהמן לא ידע הוא שזהו גם החודש שבו נולד משה רבנו. משה רבנו נולד ונפטר באותו יום - ז באדר.

כאשר אדם נולד ונפטר באותו יום, זהו רמז לכך שהוא השלים את ייעודו בעולם. הקב"ה ממלא את שנותיהם של צדיקים מיום ליום.

היום, בשעה שאנחנו מלווים את חיים בדרכו האחרונה, חל יום הולדתו ה-74. איננו יודעים חשבונות שמים, ואיננו יודעים מדוע נקצבו לחיים 74 שנים, אבל אנחנו יכולים לומר, ממה שראינו והכרנו אותו, שהוא ניצל את השנים הללו מתוך ענוה, אהבת תורה אמיתית ודרך ארץ. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

הרב ירון

 

"ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך"

מו"ר אבי, הריני כפרת משכבו, נולד בדיוק היום לפני 74 שנים בחג הפורים, ונפטר אתמול שבת קודש פרשת תצוה כשהוא משלים את שנותיו.

יום הפורים שחל היום הוא חג מדברי סופרים וקבלה, ולכן אנחנו נוהגים בו באופן אחר בנושא האבלות.

חז"ל הורו לנו שביום זה לא מספידים את המת, ולכן אשתדל לומר כמה דברים קצרים בלא הספד.

מו"ר אבי  נולד בטוניס לפני 74 שנים. רבני טוניס היו מציינים בדבריהם את המעלה הגדולה של מי שנפטר בשבת.

 בספר מנהגים של יוצאי ג'רבה (הספר נקרא 'ברית כהונה השלם', נכתב ע"י הרב משה הכהן) ושם נכתב: "אין רגילים לומר בשבת במנחה איש לחברו (להושיט לו יד) שבת שלום כמו שאומרים בשחרית וערבית. וכנראה משום שהוא שעת פטירת מרע"ה".

קיימת מחלוקת לגבי יום פטירתו של משה - לפי הגאונים ולפי הזוהר הקדוש משה אכן נפטר בשבת.

הזוהר הקדוש קושר את אמירת שלושת הפסוקים של 'צדקתך צדק' לשלושה שנפטרו במנחה בשבת: יוסף הצדיק, משה רבנו ודוד המלך.

וכך מובא באחת מתשובת הגאונים לגבי פטירת משה רבנו :

דהיינו, מפני כבודו של משה שנפטר בשבת בשעת מנחה אין ללמוד תורה בין מנחה לערבית, כדי לקיים את ההלכה "נשיא שמת כל בתי מדרשות בטלים". אבל את מסכת אבות כן לומדים, מפני שלימוד זה הוא לכבודו של משה, שהרי מסכת אבות מתחילה במשפט: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע".
מסורת זו, שמשה מת בשעת מנחה בשבת, נתנה טעם למנהג נוסף. רב עמרם גאון בסדר שלו (שם, עמ' עט-פ) קושר לפטירת משה גם את אמירת שלושת פסוקי "צדקתך" במנחה של שבת:
"ואומר אלו פסוקים: צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה' (תהלים לו, ז), וצדקתך א-לקים עד מרום אשר עשית גדולות א-לקים מי כמוך (שם עא, יט), צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת (שם קיט, קמב), ודבר זה משום כבודו של משה רבנו זכר צדיק לברכה שנפטר באותה שעה בשבת."

כפי שציינתי בדבריי לא נוהגים מנהגי אבלות  בפרהסיא בפורים ובשושן פורים, וכן לא יושבים שבעה אלא מספר דקות,  ולמרות זאת הימים הללו נספרים לימי השבעה.

שוחחתי אמש עם הרב הדאיה ייבדל לחיים טובים וארוכים, והוא ציין בדבריו שחז"ל לימדו זכות גדולה על נפטרים שימי השבעה שלהם אינם מלאים עקב שלשה רגלים, פורים ועוד, שמגיעים בסמוך ליום הקבורה. הסיבה לכך לדברי חז"ל שנפטרים אלו כפרתם מועטת.

אבא, קשה לי להיפרד ממך כך ללא הספדים, אולם מבקש אני בשמי ובשם סיגלית, ליאת, רויטל, מירב וניר  שיבדלו לימים טובים וארוכים, להבטיח לך שאנחנו נעשה כל שביכולתנו להמשיך בדרך שהתווית לנו ולכבד ולדאוג לאמא שתיבדל לחיים טובים וארוכים.

אני מבקש ממך בשמי ובשם אמא ובשם כל המשפחה שיבדלו כולם לחיים טובים וארוכים, סליחה ומחילה על כל מה שפגענו בך, או אם חלילה לא טיפלנו בך כמו שצריך, ומבקש אני ממך אם תוכל להיות מליץ יושר בשמים עבורנו  ביום הפורים הקדוש הזה.

תהא נשמתך צרורה בצרור החיים !

בנך בכורך מיכאל

 

בשנים האחרונות התמסר  אבינו מו"ר ללימוד התורה הקדושה.

הקפיד ללכת לשיעור הדף היומי, והקפיד בקריאת "חוק לישראל", ובמשך השבוע כתב את דברי התורה לסעודות השבת.  בקלסר המסודר שבארון מעל המחשב בבית, נאספו עשרות דברי תורה שנהג לומר בפנינו בסעודות השבת. גם כשאכלו הורינו בחדר האוכל עם כל החברים, היה אומר בצנעה ליד השולחן דברי תורה לאוזני קומץ מאזינים נאמנים.

בלוויה, בגלל שנערכה ביום ההולדת של אבא, יום פורים, לא נאמרו הספדים.

ביום שני, שושן פורים, עיינו בקלסר של אבא ומצאנו את דבר התורה המובא לפניכם, בכתב ידו של אבא , על הנייר הצהוב שמאפיין את כל דברי התורה הכתובים שבקלסר:

פרשת כי תשא

"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל"

מדוע באמת שהעשיר לא ירבה כפי כוחו והדל לא ימעיט לפי מיעוט יכולתו?

העניין הוא כך: מטרת תרומת מחצית השקל הייתה לקניית קרבנות ציבור למשכן. כגון קרבנות התמידין והמוספין של עם ישראל. לו רצה העשיר להרבות בתרומה זו, עלול היה לקרות מצב שכמה עשירים יתרמו כדי שווים של כמה וכמה קרבנות ציבור, ובימים בהם יקריבו קרבנות אלו תיגרע זכותו של כל עם ישראל, שהרי הקרבן ביום זה לא יבוא מכספם. הקב"ה רוצה שבקרבנות הציבור כולם יהיו שווים - העשיר לא יתגאה בכך שהוא נותן יותר מאדם אחר, ולעני לא יהא שברון לב שהוא נותן מעט ביחס לאחרים.

קרבנות אלו הוקרבו בכל יום ויום בשליחותו של עם ישראל כולו, עד כדי כך שאמרו בירושלמי במסכת פסחים שלכאורה אסור לבני ישראל לעבוד בכל יום, כי יום הקרבת קרבן נחשב כיום טוב לבעליו, ואם כן, הרי שיום הקרבת קרבן התמיד היא יום טוב לכל ישראל. מכאן למדנו שהקרבנות הוקרבו בשם כלל ישראל.

סיבה נוספת לכך שהעשיר והעני צריכים לתת סכום שווה לקרבנות נובעת ממטרת הקורבנות.

מטרת הקרבנות כפולה: הם באים לעשות נחת רוח לפני הקב"ה, וכלשון הפסוק: ריח ניחוח אשה לה', והם באים גם לשם כפרה. כפי שאמרו חז"ל:  "אמר רבי יהודה בר סימון: מעולם לא היה אדם בירושלים ובידו עוון. כיצד ? תמיד של שחר מכפר על עבירות שבלילה, ושל בן הערביים מכפר על עבירות שנעשו ביום. מכל מקום, לא לן אדם בירושלים ובידו עוון".

האלשיך הקדוש מסביר מדוע המצווה היא לתת דווקא "מחצית" השקל. זו משמעותה של אחדות ישראל, שכל אחד בפני עצמו נחשב רק "חצי" .

יהי רצון שנדע להרבות באחדות ישראל והקב"ה ייטע בינינו אהבה ואחווה שלום ורעות" .

 

אבא, אהבה ואחדות עם ישראל היו ניכרים בכל דבריך, ממש כפי שכתוב: "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ ". תמיד אהבת כל אדם, פתחת את ביתך ואת לבך לכל נצרך.  

כולנו תקווה שנזכה ללכת בדרכיך, ונשכיל להצליח לחנך את ילדינו כפי שחינכתם אותנו אתה ואמא שתיבדל לחיים טובים וארוכים.

                                                      הילדים.

 

אבאל'ה שלי ,

תמיד התרככת והקשבת לי כשקראתי לך 'אבאל'ה' שלי.

איני יכולה לקבל ולהשלים עם כך שכבר לא תהיה לצידי בכל ההחלטות, בכל הלבטים, בהצלחות ובקשיים, בצער וביגון, ובעיקר בשמחות שלי ושל משפחתי.

בכל פעם שאני שרה בעבודתי בגני הילדים את מילות השיר: "כי אבא שלי הוא הכי בעולם ואבא שלי הוא הטוב מכולם" חונקות הדמעות את גרוני, כי כזה הוא אבאל'ה שלי - הכי בעולם והטוב מכולם.

באבות פרק ד' משנה א' כתוב : "איזה הוא חכם הלמד מכל אדם... איזה הוא גיבור הכובש את יצרו...  איזה הוא עשיר השמח בחלקו...  איזה הוא מכובד המכבד את הבריות...   כזה היית אבאל'ה  שלי.

החכם באדם - היית צמא ללמוד מכולם. מנכדיך ונכדותיך, מבניך ובנותיך, מאשתך, מרבנים ומורים, מכל אדם ואדם.

הגיבור מכולם - תמיד הקפדת להסיר כעס מליבך, להימנע מלשון הרע, לא להתפרץ ולאכול במידה. שאפת תמיד לכבוש את יצרך. היית הגיבור מכולם.

העשיר מכולם - שמחת בכל דבר שניתן לך. אהבת את הפשטות, את היופי בגינה ובטבע. תמיד שמחת בחלקך על כל מה שבורא עולם נתן לך. הרגשת העשיר בעולם.

המכובד מכולם - כיבדת כל אדם באשר הוא אדם - גם אם לא הסכים עימך ועם דרך חייך כיבדת דרכו ודעתו. כיבדת את הבריות בחיוך ובענווה, היית איש שלום ואהבה. המכובד מכולם.

עבורי ועבור בנותיי ובני היית הכול: בטחון, דרך חיים, סובלנות ואמונה בבורא עולם.

נפרדים אנו ממך בכאב גדול. נשתדל להמשיך את דרכיך, לכבד אותך ולשמור על אמנו , אשתך שכה אהבת והערצת, להיות אחים טובים ומלוכדים ואוהבים.

בקשתי האחרונה ממך שתהיה מליץ יושר בשבילי ובשביל משפחתי בשמחות, בפרנסה ובבריאות.

אבאל'ה שלי, תנוח בשלום על משכבך.

מבתך הגדולה,

שמחה-סיגלית, סיסי שלך.

 

אבי ומורי, אבא חיים,

ככול שנברתי בעברי מתחילת ילדותי, לא מצאתי ולו שלב אחד שלא היית בו בשבילי.

הכתיבה קשה עליי בכלל, ובפרט ברגעים קשים אלו, אך הרגשתי שאני חייבת לכתוב לך מילות פרידה, ואת שעבר עלינו בשלושת הימים האחרונים.

בשבוע האחרון לחייך לא הרגשת טוב והיית חלש מתמיד.  ביום רביעי זכיתי להיות אתך כל היום, היות ואמא רצתה לנוח כי לא ישנתם כל-כך טוב בלילה.  אחר הצהריים החמירה הרגשתך, אך לא הסכמת להתאשפז.

לאחר הפצרותינו קבלנו את הסכמתך להזמין אמבולנס ולאשפז אותך. מאותו הרגע ההתדרדרות במצבך קרתה כל-כך מהר.

ביום חמישי בערב ישבתי לידך ודברתי איתך כשמכשיר ההנשמה חובר. אמרתי לך עד כמה אני אוהבת אותך, ומחר, ביום שישי, אתה צריך לברך אותי.  אתה הרמת את ידיך כשעיניך סגורות וברכת אותי. כל-כך התרגשתי.

ביום שישי בבוקר הייתה הפעם האחרונה שתקשרת איתי. התקרבתי אליך וברכתי אותך בברכת 'בוקר טוב'. שאלתי אותך האם אתה יודע מי אני. הנהנת בראשך ועם עיניך הטובות.

בשעה 11.00 לערך קרא הרופא לאמא ולי ואמר לנו שמצבך מתדרדר וכדאי לקרוא לאהוביך.  נפרדת מכולם.

אמא, חנניה ואני נשארנו אתך לשבת בבית-החולים. אני יודעת שהיית כועס אם היית יודע שאני משאירה את משפחתי לבד לשבת, ועל כך אני מבקשת את סליחתך.

בליל שבת התפללנו לידך, וחנניה קידש בשבילך ובאצבעו נתן לך לטעום מהיין.  אמא ביקשה מחנניה לשיר לך זמירות שבת, כי אהבת כל-כך לשמוע את קולו.

אבא, ישבנו ליד מיטתך כל העת ואמרנו תהלים. הספקנו לסיים את כל הספר, ועל כך שמחתי.

בערך בשעה חמש לפנות בוקר חלה התדרדרות נוספות במצבך.  קראתי לחנניה וביחד אמרנו 'שמע ישראל' ווידוי.

לאחר מכן אמא ביקשה שאתלבש לכבוד שבת, כי אבא לא אוהב שאנחנו לא לבושים.

אבא, אמא הייתה כל-כך יפה בשבילך.

אבא, היינו לידך עד שלבך נדם.  אני זוכרת שעוד רצתי לקרוא לאחיות, באשליה שיוכלו להציל אותך, אך אתה כבר היית בעולם שכולו טוב.

אבא יקר, היית סבא למופת. הנכדים אהבו אותך אהבת נפש. אני מרגישה שזכיתם אחד בשני. הם זכו בסבא נפלא ואתה – בנכדים שאוהבים ומעריכים מאוד.  מאיר כל-כך אהב אותך, ועשה הכול באהבה וביראת כבוד.

אבא, השארת אשה נפלאה שהקדישה לך את כל השנה שחלפה. לא הפסיקה לטפל בך, ועשתה זאת באהבה רבה ובמסירות נפש.  לימדתם אותנו הרבה על אהבה וכבוד אחד לשני.

אבא, אני מבטיחה לך שאעשה כל שביכולתי לשמור על אמא ולעזור לה בתקופה קשה זו.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות בשמך, בשם אמא, בשם אחיי – מיכאל, חנניה, סיגלית, ליאת, מירב וניר, בשמי ובשם מאיר והנכדים, לקהילה המדהימה בארות יצחק, על העזרה והתמיכה.  תודה שהייתם איתנו ברגעים הקשים וגם באלה הטובים בשנה שחלפה.  אנו שמחים וגאים להיות בקהילה זו. הדף קצר מֵהכיל את כל שמות האנשים שהיו איתנו.

אבא, אם פגעתי בך או שלא עשיתי ולו משהו אחד לכבודך – סלח לי.

                                                                                                אוהבת ומתגעגעת מאוד,

בתך רויטל

 

 

 

לאסתר,

למיכאל, סיגלית, לאה (ליאת), רויטל, מירב, ניר ומשפחותיכם

לאחיות מונט, שירלי, דניאל ומישל

לנכדים

השתתפותנו העמוקה באבלכם

במות הבעל - האבא - האח - הסבא

חיים ג'ררד ויקטור ז"ל

מן השמיים תנוחמו

 

 

 

 

 

 

 

 

מדי ערב, במשך למעלה משבע שנים ברציפות, מתכנסים לומדי הדף היומי בחדר העיון. עשרה  עד עשרים איש יושבים ערב-ערב ולומדים גמרא. רוב המשתתפים אינם בוגרי ישיבות, והשפה הארמית הייתה זרה להם בהתחלה, אבל המשותף לכולם היה שהם נדבקו ב"חיידק" הדף היומי.

במשך למעלה משש שנים לימד את השיעור הרב שמואל ישראלי, שהגיע אלינו דרך ארגון 'מאורות הדף היומי', ובשנה האחרונה מלמד הרב משה הרשקוביץ מנחלים. בסופי שבוע – בשישי בבוקר ובשבת אחר הצהריים - אני מלמד את השיעור.

לפני כחצי שנה ציינו בעולם כולו את סיום המחזור ה-12 של הדף היומי. אנחנו הצטרפנו למחזור העולמי באמצע מסכת שבת, המסכת השנייה בש"ס, ולכן אנחנו מציינים את סיום הש"ס בבארות יצחק רק כעת.

יש לציין שזו הפעם השלישית שמסיימים את הש"ס במסגרת הדף היומי בבארות יצחק, אבל הפעם מעגל הלומדים הוא הרבה יותר גדול מאשר בשתי הפעמים הקודמות.

אני סבור כי סיום הש"ס אינו אירוע של הלומדים הקבועים בלבד. קודם כל זהו אירוע של הנשים שמאפשרות ואף מעודדות את בעליהן להשתתף בשיעור. זהו גם אירוע של כל בני הבית וקרובי המשפחה ששומעים את הרשמים מהשיעור. אבל בעיקר זהו אירוע של קהילה שלמה, קהילת בארות יצחק, שחרתה על דגלה את התורה והעבודה.

יש לציין כי מלבד השיעור הזה, במשך שבע השנים האחרונות התקיים מדי יום חמישי שיעור "ניצוצות מהדף היומי" בהשתתפות כעשרה גברים ונשים, ובו התמקדנו כל פעם בנקודה מסוימת שנידונה באותו שבוע בדף היומי.

2711 דפי גמרא. 2711 לילות של לימוד תורה. זו זכות גדולה לקהילה שלנו, ומנוף חזק להמשך הדרך. לכן החלטנו לציין את הערב בסעודה חגיגית לכל הקיבוץ.

כל הציבור מוזמן לחגוג איתנו את סיום מסכת שבת והתלמוד הבבלי כולו, ומיד לאחר מכן, עם תחילת לימוד מסכת עירובין המאתגרת, אנו מקוים להרחיב את שורות המשתתפים בשתי המסגרות – שיעורי הדף היומי וניצוצות מהדף היומי.

האירוע יתקיים בעז"ה ביום שלישי הבא,  א' בניסן תשע"ג (12 במרץ 2013) בשעה 20:00 בחדר האוכל. פרטים – בהמשך.

הרב ירון

 

 

כולנו רקמה אנושית

 

 

יום שישי, הכנות לשבת,

ואנחנו מלווים את שרה לבית עולמה,

ודירה חשוכה

ופרידה...

שבוע של ריצות,

אסיפה, ישיבות,

עולם כמנהגו,

וניחום ב'שבעה'.

עבר שבוע,ערב שבת -

ואהרן מלווה את אביו אל בית עולמו.

בבית חולים, תמים,

נפרדים מבעל ואב אהוב,

ושמחת פורים

מהולה בעצב וכאב,

ואירועי פורים, ובאמצע לוויה,

וחדר אוכל הומה אדם בסעודת מצווה.

פרידה...

"כי כולנו, כן כולנו, רקמה אנושית אחת חיה

ואם אחד מאיתנו, הולך מעמנו

משהו מת בנו

משהו נשאר איתו".

 

 

עוד שבוע עבר, ובקלפי נבחרו המזכירות והועדות.

זהו, נגמרו התירוצים – צריך להתחיל לעבוד...

בתקווה להצלחה ולבשורות טובות,

וכמובן, אם אפשר, רק שמחות...

 

עוד כמה עדכונים והודעות

·        בשעטו"מ מתחילה לעבוד אצלנו מנהלת מש"א, גל שטרנברג מחברת 'אבני דרך'.

גל תעבוד אצלנו בהיקף של יומיים בשבוע. היא תתחיל את שלב ההיכרות כבר בשבוע הקרוב.

·        ובינתיים... פסח בפתח, ענפים הזקוקים לעזרה בהיערכות לחג, מוזמנים לפנות לעירית פורשר.

·        בסוף מאי מתוכננת מועצת הקבה"ד בנושא חינוך, פרטים נוספים בעמוד"ש.

·        שיכון: בימים אלה עסוקים צוותי השיכון -  בשיבוץ 24 הדירות שיתחילו להבנות אי"ה באביב, ובמקביל קידום נושא האיחודים וההרחבות. כמו"כ צפויים מעברים בין דירות, עקב השינויים של התקופה האחרונה. השיבוץ כולו יפורסם כשיושלם סופית.

              מילכה

 

 

 

מחליף כובע

דברים שנאמרו אמש במסיבת הפרידה שנערכה לאליהו ב'חצ"ם-אברות', אחרי בחירתו כאחד המזכירים בקבוצה.

 

אליהו,

ארבעה עשורים אנחנו כבר ביחד. בזמנים הטובים ובזמנים הפחות טובים.

תמיד ידעת לזהות מראש את כל הבעיות העלולות לצוץ תוך כדי מהלך העבודה, וידעת לתת מענה לכל מכשול.

טובת העובד עמדה תמיד לנגד עינייך, דבר אשר גרם לא אחת לסתירה בין ניהול נכון לבין הרצון לרצות את כל הצדדים.

עבודתך רבת השנים גרמה לך לרכוש ניסיון רב בתחום המקצועי, דבר אשר גרם להערכתך בקרב הלקוחות, הספקים והעובדים.
ניהלת את חצ"ם בתקופה שבה חלק ניכר מהכנסות בארות יצחק הגיעו מהענף שהיית אחראי על ניהולו.

זכורה לי התעקשותך על עבודה בימי שישי ובערבי חג, למרות אי הכדאיות הכלכלית, ולו כדי לעמוד בלוח הזמנים.

לא אחת, כשזיהית מצוקת כוח אדם בחצר המפעל, לא היססת לעלות על מלגזה או לאחוז ב... מטאטא, דבר אשר גרם לא אחת להרמת גבה, אך אתה  נשארת עם האמת שלך.

השקעתך במקום העבודה שלך גרמה להערצה ולהערכה בקרב כל הסובבים אותך.

מילה אחת של תודה גם לך, ציפי, שתרמת רבות להצלחתו של בעלך.

ולסיום, תודה ענקית וכמובן איחולי הצלחה בתפקידך החדש שיציב בפניך אתגרים לא פחותים מאלה שאיתם התמודדת בתפקידך הקודם.

                                                                                          מיכאל נתנזון

 

 

לעפרה ויפת שדיאל

ולכל המשפחה

מזל טוב לנישואי

נורית ורן דזבקו

שיהא זה בניין עדי עד

 

 

"כשתצא לעוד שבת, נחכה בפתח....

ישמור עליך אלוקים, רק חזור הביתה"

 

בסוף השבוע האחרון, ערכנו 'שבת גרעין' לגרעיני אופק ונחשון יחד.  שבת גרעין היא אירוע שמתקיים שלוש פעמים בשנה, כאשר כמעט כל החיילים משתחררים ומשתתפים בפעילויות ביחד ביום ששי ובשבת.  פתחנו את האירוע ביום ששי בבוקר עם ארוחת בוקר חגיגית בחדר האוכל.  בסיום הארוחה יצאנו לביקור בבית הספר 'פסגות' בסביונים.  בית הספר פסגות הוא חטיבת ביניים שזאת השנה השלישית שהם מכינים משלוח מנות עבור החיילים הבודדים בבארות יצחק.   החבר'ה התרשמו מאוד מהשבחים שהעניקו להם בבית הספר, ולא פחות - מהתלמידים.  בארה"ב לא מוכר אירוע שבו כל התלמידים מגיעים לבית הספר מחופשים.  יצאנו בשלל רב של משלוח מנות יחד עם שאיפה להמשיך ואולי להרחיב את שיתוף הפעולה עם בית הספר.

משם נסענו ליער קולה שבו נפגשנו עם ותיקי תש"ח ובהם שני המח"טים היחידים שנותרו בחיים מאז, הצעיר בן 96 (מח"ט אלכסנדרוני) והמבוגר יותר כמעט בן 100 (מח"ט גבעתי),  יחד עם עוד מספר לוחמים, כולל אחד שמספרו האישי הינו 39.  החבר'ה שמעו סיפורים על הקרבות במלחמת העצמאות ובמיוחד על הקרב בקולה.  המפגש היה מתוכנן להימשך חצי שעה אך ארך כמעט שעה וחצי כאשר החברה ישבו מהופנטים.  היה בהחלט אירוע מיוחד ומרגש.  משם יצאנו לטיול רגלי מודרך ביער קולה והגענו לארוחת צהריים של גבינות ויין.  בסיום הארוחה התקיימו פעילויות חברתיות לגיבוש החבר'ה ומשם חזרנו הביתה כדי להתכונן לשבת. 

כאן המקום להודות לגוגי עידן והמועצה האזורית חבל מודיעין שארגנו את הפעילויות ביער קולה, ומלווים אותנו זמן רב באהבה ועם חיבוק חם.  קשה לתאר כמה המועצה מסייעת לחיילים האלו.

כנראה שהפעילות החברתית הצליחה, מפני שהחבר'ה ארגנו לעצמם תפילת קבלת שבת בנוסח קרליבך ואחר כך חברו למשפחותיהם לסעודת ליל שבת.  למחרת, לאחר התפילה נערך קידוש בבית צוותא לכל החיילים ומשפחותיהם.  נחום, "סב" לשלושה חיילים, בירך אותם בשם הקיבוץ.  החיילים נשארו בבית צוותא לארוחת צהריים שהסתיימה לאחר שעתיים וחצי לקראת השעה שתיים. 

במוצאי שבת, לאחר קריאת המגילה כולם התחפשו, הגיעו למסיבת הפורים של הקיבוץ, והמשיכו באפטר פרטי שלהם עד השעות הקטנות.  לא היה קל לחזור לצבא ביום ראשון....

 

אנחנו תמיד תוהים האם החיילים נקלטו בקיבוץ או עדיין מרגישים "מחוץ לתמונה"??  בשבוע האחרון קיבלנו עדות לכך שהם מרגישים חלק ממשפחת בארות יצחק.  צבי גבלר, המאומץ אצל שולי ואהרון גל, הגיע לחופשת סוף השבוע כדי להשתתף בשבת גרעין, אך ברגע שהוא שמע שאביו של אהרון נפטר היה ברור לו שהוא מוותר על יום הכיף ומשתתף בלוויה.  עזרא קפלן, המאומץ אצל רויטל ומאיר מכלוף, היגע במיוחד ביום ראשון להשתתף בלוויית חברנו חיים תמים ז"ל, אביה של רויטל, ולא עמד בצד אלא עמד בשורה אחת עם יתר המשפחה.  גם אורית המאומצת אצל ג'ני וחנניה, שכבר עזבה את הקיבוץ, חזרה לסייע למשפחת תמים המורחבת.  צר לי שבוחנים את החברה ברגעים הקשים והעצובים אך זה מבחן אמת.

 

מגרעין נחשון התגייסו כבר כמעט כולם, ולהלן שיבוצם כעת:

 

רפי (שורי וגיל) – נמצא בטירונות בגולני     

ג'ייקוב (אביגיל ואבי) – נמצא בטירונות בצנחנים

זק (נעמי סולומון) – נמצא בטירונות בגולני

דוד (לימור והושע) – נמצא בטירונות בגולני

אלי (מיכל ובנג'ו) – משרת ביחידה לוגיסטיקה של חיל האוויר

מאיר (אסנת ויוסי) -  נמצא בטירונות בגבעתי

אביבה (רחל ורפי) – נמצאת בהכשרה בחיל המודיעין

סם (רעות ואביעד) – נמצאת בקורס הכשרה כמד"סית

מלי (חי ואסא) – נמצאת בקורס הכשרה כמש"קית ת"ש

תמר (שולמית ואופיר) – משרתת כמש"קית תאום וקישור בחברון

שרה (טובה ומשה שי"ק) – נמצאת בקורס מ"כיות

האנה (דינה ושמוליק) - נמצאת בקורס הכשרה כמד"סית

נטע לי (ג'ני וחנניה) – משרתת כקצינת אבחון בפיקוד מרכז

בריאן (מילכה וקים) – טרם התגייס

ארי (לין ועוזי) – טרם התגייס

 

כמו כן, אנחנו עתידים לקלוט בחודשים הקרובים עוד שני חיילים בודדים.  בינתיים, בגרעין אופק ארי, יונתן, אותן, ואבי מתכוננים לשחרורם בעוד קצת יותר מחודש.  עזרא וצבי גבלר ימשיכו עוד תקופה יחד עם הקצינים גליה, זהבה, ומייקי שאמורים לקבל עוד ברזל בקרוב, וטליה שנכנסה לשרות קבע ביחידתה.  אנחנו כמובן זוכים לביקורים תכופים של החברה שכבר השתחררו מהצבא אך לא מבארות יצחק....

                                                                                                                                 שבת שלום,

                                                              פרד אדן

 

ביריה שלנוממאחז פלמ"ח לקבוצת בני עקיבא 

בשבוע שעבר התקיים בבית דני בנחלים מפגש חגיגי של ותיקי קבוצת ביריה ושרידי המחלקה הדתית בפלמ"ח, להשקת ספר הנושא את השם שבכותרת הרשימה. הוזמנתי להשתתף באירוע מפני שבמקרה אני כתבתי את הספר ומסיבה זו גם נעניתי לבקשת מערכת הידיעון לשתף אתכם בסיפור.

לפני שנתיים וחצי פנה אלי גרשון שפט, מראשוני עין צורים ומוותיקי ביריה, וביקש שאכתוב ספר "כמו הספר על בארות יצחק". הבטחתי לו "שאם יש סיפור כמו של בארות יצחק, יהיה גם ספר כמו של בארות יצחק". ואמנם, מצאתי שיש סיפור, אפילו שלושה סיפורים.  באותה תקופה הסתיימה הוצאת הספר 'נקום ובנינו' וחיפשתי נושא מעניין חדש, ולכן נגשתי מיד לעבודה.

כבן טירת צבי, השם ביריה מוכר לי מילדות. במחקרים קודמים, מ"א ודוקטורט, כבר נגעתי בסיפור הקבוצה מהיבטים שונים, וכעת הגיעה העת לחשוף את הסיפור השלם. בארכיון עין צורים מצאתי קלסרים מלאים מסמכים, תמונות, גזרי עיתונים, מכתבים אישיים, שנאספו על ידי חוקר אחר (ד"ר חיים פלס ז"ל), שהתכוון לכתוב את הספר, אך לא הספיק. לאחר שקבלתי את ברכת הקיבוץ הדתי, נכנסתי לעובי הקורה והתחלתי ללמוד מה היה שם. עד מהרה התברר לי שהסיפור מורכב משלושה פרקים נפרדים, שהתרחשו באותו מקום בזה אחר זה, כשבכול פרק השתתפו חברים אחרים, וכולם קשורים כך או אחרת לקיבוץ הדתי.

הפרק הראשון הוא סיפורה של המחלקה הדתית בפלמ"ח, שהוקמה לפני 71 שנים ביבנה ועברה למשק הפועלות 'עיינות'. משם יצאה לאימונים, למסעות ולמשימות מבצעיות מגוונות. חברינו אהרן הלוי ורוברט שירתו בה לצד כעשרה חברי קיבוצים דתיים ואחרים. לאחר שנתיים חזרו המגויסים הראשונים לקיבוציהם ובמקומם התגייסו אחרים, ביניהם שאול טירס. בתקופת המעבר בין המחזורים יצאה כיתת הוותיקים למחנה אימונים בבארות יצחק בנגב (1944). בחורים אלו נראים בצילומים המפורסמים שלנו.

בשנת תש"ה בנו חברי המחלקה את מצודת ביריה, כשלושה ק"מ מצפון לצפת, ועסקו בהכשרת הקרקע ונטיעת יערות בשירות הקרן קיימת לישראל. כמקובל בפלמ"ח, שבועיים בחודש הוקדשו לעבודה ושבועיים לאימונים ומשימות, שכללו סיורים ותצפיות על הכפרים הערביים והכנת תיקי מודיעין על מתקני הצבא הבריטי. בהיותם גשר בין צפת ליישובי הגליל, נטלו חברי ביריה חלק בהברחת מעפילים מעבר לגבולות לבנון וסוריה, ובהעברתם אל מרכז הארץ.

 

הפרק השני מתחיל באחד מלילות שבט (תש"ו) שבו נפתחה אש לעבר שני פלמ"חניקים ששכבו בתצפית על מתקן צבאי בהר כנען. השניים הצליחו להתחמק, אך הבריטים לא ויתרו וערכו חיפוש יסודי במצודת ביריה ומצאו סליקים ובהם נשק רב ומסמכים שהעידו על פעילות נרחבת של ארגון ההגנה. כל חברי ביריה הושלכו לכלא (גם שאול טירס) ובמצודה התמקמו החיילים הבריטים.

הנהגת היישוב היהודי לא יכלה להשלים עם מצב של כיבוש יישוב שלם על ידי הצבא, וחששה פן יחזרו על כך ביישובים אחרים, וכך יוכלו לחסל את הנוכחות היהודית באזורים שלמים. לכן החליטה לחזור לביריה בכול מחיר ובמהירות האפשרית. הוחלט לנצל את עליית ההמונים המסורתית לתל חי ביום י"א באדר. ואמנם, ביום י' באדר זרמו לעבר הגליל מאות צעירים ומבוגרים מרחבי הארץ. רק בהגיעם לקיבוצי עמק החולה נחשפו למשימה האמיתית.

הם צוידו בכלי עבודה וחומרי בניין ועלו בארבעה טורים, בליל גשם וסערה, במעלה התלול. עם שחר הופיעו 3000 הצועדים בראש ההר והקימו מחדש את ביריה, סמוך למצודה הכבושה.

הצבא הבריטי לא ויתר ויצא במלוא כוחו לפנות את המעפילים, ששכבו על האדמה הקפואה, נאחזו זה בזה וסרבו לזוז ממקומם. המאבק נמשך ונמשך, כאשר מעפילים נוספים ממשיכים לעלות, בסיסמת 'ביריה שלנו', כדי לשוב ולבנות את הנקודה. לאחר שעות ויתרו הבריטים והתירו לקבוצה קטנה להישאר במאהל הרעוע. וכאן מתחיל הפרק השלישי.

 

ההנהלה הארצית של בני עקיבא חשה אחריות לנקודה שרוב חבריה היו בוגרי התנועה וגייסה את כל המדריכים, חברי גרעין ה', שעלו והכריזו על ביריה כ'קבוצת בני עקיבא השנייה' (הראשונה הייתה עלומים – סעד). לאחר חצי שנה נקרא גרעין ה' לגוש עציון להקים את עין צורים ובמקומו באו לביריה 22 חברי גרעין ו', גילאי 17-18, שהחזיקו במקום בתנאי מצור קשים מאוד במלחמת העצמאות. עם הקמת המדינה הסתיים תפקידה הביטחוני של ביריה. בסביבה לא נמצאו אדמות ראויות לחקלאות, וגם לקיבוץ הדתי שהיה עסוק בשיקום הקבוצות שחרבו במלחמה, לא הייתה יכולת לתגבר את הנקודה. במצב זה נטשו אחרוני החברים את המצודה והצטרפו לעין צורים החדשה.

 

אמנם נתבקשתי לכתוב על ביריה, אולם משהתוודעתי לחומר הרב, הבנתי שהמחקר לא יהיה שלם אם לא אציג גם את סיפורה הייחודי של המחלקה הדתית, שחשיבותו לתולדות כוח המגן העברי ולתולדות הציונות הדתית, גדולה לאין ערוך מהעובדה המקרית שדווקא היא הייתה 'גיבורת ביריה'. מה גם שסיפור המחלקה לא סופר מעולם, וידעתי שאם לא ייחקר עכשיו, ירד לתהום הנשייה לעד. הודעתי אפוא למזמיני הספר שציפו לגמר הכתיבה, שהעבודה תתארך עד שאשלים את הפרק החסר, וכך עשיתי.

עד מהרה התברר לי שהקושי בשחזור סיפורם של גרעיני בני עקיבא נובע דווקא מעודף עדים חיים (לאי"ט) ומריבוי הגרסאות, לעומת הפלמ"חניקים המעטים, גילאי 90+ שכל עדות משלהם מוסיפה פרטים חדשים. לעזרתי באו אלבומי הצילומים השמורים אצל היורשים. כך למשל נודע לי מתמונה יחידה אצל רוברט, שהיו גם בנות דתיות בפלמ"ח, שנטלו חלק באימונים ובמסעות המפרכים. צילום מפסגת החרמון גילה שגם לשם הגיעו. מאלבומו של אהרן הלוי למדתי שהמחלקה טיפסה בעזרת חבלים אל פסגת המצדה, שישים שנה לפני התקנת הרכבל. זיהוי הפרצופים בצילום אחר גילה שהם נטלו חלק בהורדת מעפילים מספינה בחוף נהריה. נזכרתי שינקו סיפר לי פעם שהוא עצמו היה בין המעפילים שטבלו באותו לילה בים.

במהלך העבודה נתגלעו חילוקי דעות עקרוניים בין מזמיני הספר וביני לגבי מטרתו ותפקידו. האם הוא צריך להיות רק בבחינת "למען תספר לבנך ולבן בנך", או שיש כאן פרק חשוב בתולדות היישוב שחלקו טרם סופר, שאמור לעניין את הקהל הרחב, מדריכי טיולים, מטיילים, תלמידים וכל חובבי ארץ ישראל. אני כמובן מייצג את הדעה השנייה, ומייחס חשיבות רבה לסיפור המחלקה הדתית בפלמ"ח שהוקמה שלוש שנים לפני שבנתה את מצודת ביריה, ורואה בהוצאת הספר הזדמנות להעלות את סיפורה העלום לאור הזרקורים. קהל יעד ייחודי שעמד לנגד עיני הם מדריכי בני עקיבא, הממשיכים לשאת את המורשת ולהעבירה לדורות הבאים. למענם התאמתי את העריכה, בעזרתה החשובה של הילה אונא, נכדת הפלמ"חניק אהרן. מתוך נקודת ראות זו ובידיעה שהקורא הצעיר - ולא רק הוא - לא מכיר את מאורעות התקופה ואת הגורמים המעורבים, הוספתי מבואות ובהם הסבר מי הן תנועות בני עקיבא והקיבוץ הדתי, מי היא ההגנה ולשם מה הקימה את הפלמ"ח.

במבט כולל אפשר להבחין שתנועת הקיבוץ הדתי מקדישה בשנים האחרונות אנרגיה רבה בשימור מורשתה, המתבטאת גם בהעלאת סיפור בארות יצחק על נס וגם בהוצאת הספר 'נקום ובנינו'. אולי כתגובה לתהליכי ההתחדשות המתחוללים בתוכנו.

נחום

לחברנו נחום ברוכי ברכת יישר כוח עם הופעת הספר -

לְבֵנה נוספת בסיפור ההיסטוריה של תנועות הקיבוץ הדתי ובני עקיבא.

מאחלים לך המשך כתיבה פורה.

 

 

 

צעירים בתנועה  לחינוך אין גיל, ובחינוך צריך להשקיע.                                                                 

 

ראשית אני רוצה לאחל למשפחת ארצי - רותם, נתנאל, טליה, נהוראי וטוהר, שעברו  לישוב מעלה אדומים -

בהצלחה בביתכם החדש. אנו כבר מחכים לביקורים שלכם.

 

ביום שלישי הקרוב נחגוג עם משפחת סעדון את חתונת אהרון ורות. הרבה מזל טוב ושירבו שמחות.

לכם הצעירים אני מזכירה: כדי לשמוח לא חייבים לשתות עד אובדן חושים, ואין צורך להיעזר בדברים שלא בריאים לגוף בסופו של דבר. שמרו על עצמכם, וכול אחד על השני.

ועכשיו עדכונים

לאושר מיור ואוריה אדן, אשר סיימו החודש את שהותן במכינת "קול עמי" ומצטרפות אל מעגל

                                         העבודה.   יישר כוח ובהצלחה.

אני יודעת שזו  הייתה תקופה משמעותית עבורכן. שתפו אותנו - הידיעון מחכה לכתבה שלכן.

אושר  - בע"ה תתגייס – ב-10 באפריל – לחיל החימוש. 

אוריה – בע"ה תתגייס ב-14 באוקטובר. 

 

מה חדש בוועדה?

·        תקנון י"ג מחודש-  יש

·        הסכם תשלום מעודכן – יש

·         הסדר א' מעודכן – בהמתנה

·        מפגש עם בוגרי י"ב – הנושא י"ג ,צבא,ש"ל.. בוגרים- תבואו עם שאלות וגם תשובות בכתב במוצ"ש זה , סיכום יישלח להורים.

·        קידוש לצעירים –  החל מהשבת הבאה לאחר התפילה ביוזמתו של  שחר פורשר . בדשא מול הצעירים

( הכול תלוי במזג האוויר) רעיונות כאלה ואחרים יתקבלו בברכה.

·        מדריך לצעירים -  בחיפוש? אם יש אורח מעניין או חבר שיודע ומוכן לתת שיחה בכול נושא בערב שבת ,אשמח להיות איתו בקשר. ( רעיונות למדריך יתקבלו)

·        חדרים – תזכורת:  אין לצבוע חדרים, ארונות, דלתות,... כל נושא האחזקה הוא באחריות צוות הבניין – עליכם רק לשים בקשה בכתב לבניין, לחשמליה, לאינסטלציה...    אין 'החלטתי ועשיתי'.

·        נוי – לפני שנה גן נוי שתל ליד כל חדר וסידר טפטוף. המטרה הייתה שיהיה נוי קבוע. לצערי הרב אין תשומת לב להשקעה שגן נוי עשה, וחבל.

בקשתי היא שכל צעיר ייקח אחריות וינקה את העשבים שליד החדר, שהמקום יראה אנושי , שהדשא יהיה פנוי מרהיטים, והמיותר - לפח . הרי גם אתם רוצים שהסביבה שלכם תהיה יפה ומסבירת פנים.

·        מגורים – גם אנו מחכים למעברים של הזוגות. זה נראה קרוב.

·        הרכב הוועדה – אליהו לוי נבחר למזכיר פנים, ולכן לא יוכל להמשיך להיות חבר בוועדה. בקרוב נציע שם חדש שיובא לאישור האסיפה.

 

·        בריאות  – גם צעירים חולים, עוברים ניתוחים, עוברים בדיקות...לכולם החלמה מהירה והמשך בריאות תקינה  (בלי שמות).

·        משוב – בקרוב נשלח משוב להורים ולצעירים על תפקוד הוועדה או אי תפקוד, ורעיונות לייעול, ותמיד תמיד הוועדה נמצאת להקשבה ולעזרה...

·        חיילים – שמרו על עצמכם, והיו בריאים בגופכם ובנפשכם, אנחנו אתכם.

 

הוועדה ממשיכה לטפל בשוטף ולהיעזר במזכירים החדשים.

בהצלחה למזכירות החדשה ולשיתוף פעולה פורה עם הוועדה.

 

לסיום, אני חייבת לומר לורד המזכירה היוצאת: תודה על הכול. היה לי מאוד כיף לעבוד איתך - יש לך גישה לצעירים. תמיד היית קשובה אלי ואליהם. ידעת ללטף וגם להיות קשוחה כשצריך. ידעת לשלב את הדברים ואני יודעת שזה לא היה קל.  בהצלחה בכול תפקיד שתבחרי, ואני לעזרתך אם תרצי.

 

כדרכי אסיים בשיר:

 

איך אדע ועודני ילד / מילים: עדנה פלג

 

בשמים יפה התכלת / ואני מצייר עננים

אז אומרים ההורים "נו, ילד, גם אנחנו היינו קטנים"

הגדולים שואלים "נו, ילד, מה תרצה לעשות כשתגדל"

שאלה שכזאת מבלבלת / ואני לא יודע בכלל.

 

איך אדע ועודני ילד / זו חידה ותשובה לי אין,

כשאדע, לא אהיה כבר ילד / בינתיים לי שיר מתנגן...

 

                                                                          בברכת שבת שלום

סיגי גרינברגר - יו"ר ו.צעירים

 

 

 

שלום לכולם,

קהילה נגישה

"על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים". חניכי מכינת יונתן שבעלומים חרטו על דגלם את שלושת המרכיבים אותם מפרטת משנת אבות, ואם בשגרת המכינה מוקדש עיקר זמנם ללימוד תורה ולעבודה במשק, הרי שפורים זימן להם גמילות חסדים ענקית, שבעקבותיה קיבלו מכתב תודה:

לכל גרעין יהונתן מקיבוץ עלומים והחבר יאיר נוי, מרגע שנולד חזון, ועד הרגע שהוא יוצא לפועל - יכולים לחלוף עידן ועידנים. גם החזון הצנוע שלנו היה משתרך עוד זמן רב לולא אותם יחידי סגולה שאינם מהססים לפתוח את הלב, ולהושיט יד להגשמת דברים גדולים ... אנו רוצים להודות לכם על נדיבותכם הרבה ועל תרומתכם החשובה. בלעדיכם מסיבת פורים לאנשים עם צרכים מיוחדים לא היתה מוצלחת. תודה רבה ומיוחדת ליאיר נוי על הליווי הצמוד במשך שש השנים האחרונות ... אתי, לילך ויעקב, מתנדבי קהילה נגישה שדרות.

שדות נגב

נשיא המדינה התארח במועצה האזורית "שדות נגב", שבתחומה קיבוצינו סעד ועלומים. קדמה לביקור "פגישת היכרות" של צביקי פורת ונחמיה רפל עם ראש המועצה הנבחר, מר תמיר עידאן, שעיקרה נסב על הקשיים והאתגרים הנובעים מחילופי הגברי בראשות המועצה. במהלך הפגישה הארכנו בתוכניות הפיתוח של מערכת החינוך תוך הדגשת מרכזיותו של בית הספר דע"ת שבסעד.  בלו"ז של הנשיא לא הצלחנו לכלול ביקור בקיבוצינו, ובאתרים "מעוז מול עזה" ו"בארות יצחק שבנגב", אך במהלך הסעודה ב"חצר של אורה" בכפר מימון העברנו לידיו הנרגשות של הנשיא עותק מהספר "צבע אדום", עם הקדשה אישית של המחברת, הסופרת אסתר מרכוס מקיבוץ עלומים.

השקת הספר "ביריה שלנו"

חברים משכבר הימים, שנטלו לפני עשרות שנים חלק פעיל במאבק על ביריה ובהחזקתה כאחד מקיבוצי תנועת הקיבוץ הדתי, התכנסו בנחלים לערב חגיגי בו הושק הספר "ביריה שלנו". עמיחי אביעד (משואות יצחק), יו"ר עמותת ביריה, ארגן את המפגש המוצלח והעניק עותק מהספר לכל אחד מגיבוריו. שמענו ברכות מהשותפים לשימור מצודת ביריה והנחלת מורשתה – זבולון אורלב, לשעבר יו"ר השדולה בכנסת לשימור אתרי מורשת; עמרי שלמון, מנכ"ל העמותה לשימור אתרי מורשת בישראל; נחמיה רפל, מזכ"ל הקבה"ד; דני הירשברג, מזכ"ל בני עקיבא ובהמשך המפגש עלה לבמה נחום ברוכי, כותב הספר, ותיאר בקצרה את השתלשלות הסיפור של ביריה שנהפך למיתוס גבורה עליו מתחנכים דורות.

המעוניינים בספר מוזמנים לפנות למזכירות הקבה"ד.

שרים הלל לתנועה

גם השנה ישירו סניפי בנ"ע בקיבוצים שיר הלל לתנועה. יום הפעילות יכלול 3 תחרויות סניפיות – "מרוץ קיבוצי" לשבטי נבטים-ניצנים-מעלות; "חידון ידיעת הקיבוץ הדתי" לשבטי מעפילים-הרא"ה-נאמן; ו"פזמונסניף" לכל הסניף. האירוע יתקיים באסרו חג פסח, כ"ב בניסן, 2.4, בכפר עציון, לכבוד 70 שנה להתיישבות החלוצית בהרי עציון. צוותי ההדרכה יקבלו בימים הקרובים חוברות תוכן לקראת האירוע.

שולחן צמ"ד

בבית צוותא בקיבוץ בארות יצחק התקיים הכינוס הרבעוני של רכזי צמ"ד (צמיחה דמוגרפית) בקיבוץ הדתי.

 18 חברים/ות  מ- 9 קיבוצים ומושבים שיתופיים, אירחו – בהנהגתו של שרגא וילק (משואות יצחק), מנהל המחלקה לצמ"ד בתנועה – את מאמני 'תו"ת תקשורת', המתמחים בסוגיות שיווק, מיתוג ותקשורת אפקטיבית. בין הנושאים שעלו היו: שיווק עצמי כמפתח להצלחה וניתוח הדרך להעברת מסרים בצורה אפקטיבית לקהל יעד בעל 'סגנונות תקשורת' שונים. ההרצאות והסדנאות היו מעניינות ומאתגרות והשאירו הרבה טעם של עוד. תודה לנורית ולקיבוץ בארות יצחק על האירוח והדאגה לכל הפרטים. ומוסיף שרגא: "זה המקום להזכיר ששולחן עמיתי צמ"ד מתכנס פעם ברבעון במטרה להקנות כלים לעוסקים בתחום הצמ"ד והקליטה. נשמח להרחיב את מעגל המשתתפים".

טורניר הכדורסל המסורתי

סנסציה בתנועה! בני התיכון מהקיבוץ הכי דרומי קמו מהקרשים, עלו מספסלי המחליפים וקטפו ב'נוק אאוט' מרשים את גביע התנועה לשנת תשע"ג! כבוד גדול לקיבוץ עלומים וברכות לזוכים. גם בשאר הטורנירים ניצחו קבוצות יקרות: את גביע התנועה לבנות-תיכון השיגו בנות שלוחות. גביע התנועה לבנים-חטיבה הובל אחר כבוד לנבחרת לביא, ובגביע התנועה לבנות-חטיבה זכתה נבחרת שדה אליהו. הטורניר נערך בשושן פורים והתקיים השנה ב'ספורטק' בחולון. האווירה ספורטיבית, כתמיד, הייתה איתנה ומרשימה (למעט העובדה המצערת משהו של קבוצות שמפסידות והולכות הביתה לפני תום התחרויות וחלוקת הגביעים).

בשנה הבאה, אם לא יהיו שינויים מהותיים, יתקיים הטורניר בעז"ה באולמות משחק במכון ווינגייט.

 

צוות היגוי – לקראת מועצת חינוך

השבוע נפגשו בבארות יצחק כ- 35 מאנשי הקבה"ד, במסגרת 'צוות ההיגוי למועצת החינוך' (המועצה הכ"ט של התנועה שתתקיים בעז"ה בימים שני ושלישי, י"ח-י"ט סיוון, 27-28.5 בסעד – שימרו את התאריך). בפגישה קיימנו תיאום ציפיות ובירור על הכותרת ונושאי התוכן של המועצה; דיברנו על חיבור אנשים וקבוצות מתוך הקבה"ד ומחוץ לו, שחשוב לנו לשתף במועצה (למשל: נציגות נוער וצעירים, הורים ושותפים במוסדות החינוך השונים שלנו), וחשבנו על רעיונות ודרכים לגיוסם ושיתופם. חברי ועדת ההיגוי נרתמו ברצינות ובאחריות וישמשו בעז"ה שגרירי המועצה בקיבוצים ובמוסדות החינוך. במפגש הבא של ועדת ההיגוי שיתקיים בעז"ה בראש חודש ניסן 12.3, נבצע סימולציה של המתודה בה נשתמש במועצה – 'המרחב הפתוח', מתוך ציפייה שהתוצרים שיועלו במפגש זה יציפו את תחומי העניין והתוכן העיקריים שבהם תעסוק המועצה. תהליך ההכנה והתוצרים מכוונים בסופו של דבר גם ובעיקר ליצירת יוזמות מעשיות חדשות בתחומי החינוך השונים, כגון: יוזמה לקידום תכניות חינוכיות חדשות, יוזמה להקמת מסגרות חינוכיות חדשות, והקמת מוסדות להכשרת כוח-אדם בתחום החינוך והמעורבות החברתית.

ארץ ישראל יפה וגם פורחת

"תפקחו את העיניים תסתכלו סביב, פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב" – היא יפה במרחבים הפורחים בשלל צבעים, והיא יפה בפרח בודד בגינה הביתית; היא משגעת במשטחים אדומים, והיא מחייכת בפרח יחיד הגאה בצבעיו; היא מדהימה בגבעה מעוטרת בצהוב, והיא קורנת בשיח שכולו סגול ולבן; היא קורצת מאחורי סלע חשוף בהרי הגליל, והיא מכריחה אותך לעצור בשולי השדות שבדרום; בקיצור, תפקחו את העיניים ותגלו כמה היא נהדרת! "נודֶה לְךָ ה' אֱ-לֹקֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבותֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָה טוֹבָה וּרְחָבָה".

שבת שלום - נחמיה רפל וחברי המזכירות הפעילה

 

 

 

שמחה רבה – אביב הגיע, פסח בא...

זה הזמן לקחת פסק זמן מהניקיונות ולבוא ל:

יריד מכירות

 

כל המתנות לחג ולבית במקום אחד

ספרי קודש, ספרי ילדים, מוצרי יודאיקה, כיפות, כיסויי ראש, מוצרים לתינוקות ווילונות מעוצבים לחדרי ילדים, תכשיטים ועוד

ביום רביעי, כ"ד באדר, 6 במרץ

החל משעה 16:00 בחדר אוכל

 

אורטל לנדה - ועדתרבות

 

סדנאות חודש מרץ

בוקר של התחדשות

סטודיו פתוח ליצירה חופשית.

מוזמנות ליצור כל אחת בנושא הרצוי לה. אנחנו מחכות לכן עם מגוון חומרים.

יום ראשון, כ"א באדר, 3 בצר.  בשעות 9:00 עד 12:00 בבוקר.

 

נשים קוראות ולומדות

מזמינות  אתכן להצטרף לקבוצה בה נשתף  אחת את השנייה באמצעות טקסטים שקראנו או מידע חזותי או כל חומר מעורר השראה בנושא הנבחר מידי חודש.

מפגש החודש – מיוחד ליום האישה, בנושא: נשים מובילות שינוי.

טקסטים / נאומים/ סיפורים על נשים שהובילו שינוי ויצרו השפעה.

יום שני  כ"ב באדר  4 במרץ בשעה 20:00

מנחה: דלית לאופר.

ערב של התחדשות

לבקשת הקהל, סטודיו פתוח ליצירה, גם בערב.

מוזמנות ליצור, לקבל טיפים,  ללמוד טכניקות, להתארח בחברת נשים מקסימות, לחוות ולהשתחרר בעזרת היצירה.

יום חמישי כ"ה באדר, 7 במרץ משעה 19:00

נשים חוגגות את חודש ניסן

בואי להתחבר לאנרגיה המיוחדת של חודש ניסן בסדנא חווייתית המשלבת למידה, שיתוף, דמיון מודרך ועוד.

והפעם- כולנו יוצאות מעבדות לחרות.......

יום שני  כ"ט באדר, ליל ראש חודש ניסן, 11 במרץ בשעה 19:00.

מנחה: לאה פרידמן

עיצוב שולחן ליל הסדר

בתוך כל ההכנות, הניקיונות, הקניות והבישולים - קחי רגע לעצמך.  פסק זמן של התאווררות וכייף.

בואי לערב שכולו יופי, צבע ורעיונות מקוריים לעיצוב.

האמנית נורית טבע תלמד אותנו כיצד ליצור שולחן חג מקורי, ייחודי, ומיוחד –

והכול רק מחומרים זמינים הנמצאים ליד כל אחת מאיתנו.

יום ראשון, ו' בניסן, 17 במרץ בשעה 19:00

 

כל הסדנאות ללא תשלום אך מחייבות הרשמה מוקדמת.

לאה פרידמן- 0505972437

Friedman.by@gmail.com

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון   רחל פלינט  

אחות תורנית: ברוריה לנדה – פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

הודעת המערכת

בשבוע הקרוב אסגור את הידיעון ביום חמישי, לרגל שמחה משפחתית.

חומר לידיעון פרשת ויקהל-פקודי יתקבל בשמחה ובברכה עד יום רביעי אחר הצהריים.

                                                                                                           בתודה מראש,

עדנה

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

"ים" של תרופות...

תמיד לפני פסח חברים מתחילים להיות מסודרים... ולמרפאה מגיעות שקיות מלאות בעודפי תרופות ש"פתאום" התגלו בבית.

אז תודה שהבאתם!  אבל בתוכי אני תוהה – אילו היו צריכים לשלם מכספם עבור כל התרופות האלה זה לא היה קורה...   האמנם?

נעמי קורן

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

שירות לחבר

·        בשבוע הקרוב, ביום שלישי,  לרגל החתונה,  הכלבי יהיה פתוח אחר הצהריים רק עד השעה 18:30

 

·        היתושים חזרו

כמו שרובכם שמתם לב, היתושים חזרו אלינו ובגדול. כמות הגשמים היפה שירדה גרמה גם לאגירת מים בכל מיני מקומות לא צפויים. מים עומדים הם מקום הגידול של היתושים העתידיים.

אנא שימו לב, אם אתם רואים אזור שבו עומדים מים, רצוי להתקשר למוקד המועצה [ 3106* ] ולידע אותם על המפגע. יחד עם זאת להקפיד ולרוקן תחתיות עציצים, גיגיות, מיכלים לאגירת מי מזגנים ועוד...

                                                                                     בהצלחה,

עירית פורשר – רכזת שירותים

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

קול ששון וקול שמחה                                                              קול חתן וקול כלה

לדבורה וקותי ריניץ ולכל המשפחה' ברכות עם הודעתה המשמחת של תרצה על החלטתה להינשא ליואב נָבָרו (ירושלים).

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

שמרו על ניקיון כלי הרכב

תזכורת !  אין להסיע כלבים במכוניות הסגורות.  אפשר להשתמש בטנדר ולשים את הכלב בארגז האחורי.

עפרה פארן – רכזת רכב

\מפעילי הערוץ: הדס וגבי

AtarimTR