ידיעון 2816 פר' ויקהל-פקודי

בס"ד, כ"ו באדר תשע"ג  

 

ויקהל-פקודי - פרשת החודש

מברכין החודש

 

17.22

הדלקת נרות שבת

08.00

תפילת שחרית

 

קידוש לכבוד הזוג הצעיר

17.30

מנחה, קבלת שבת

 ערבית, דרשת הרב

11.00

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

19.00

סעודת שבת בחדר האוכל

11.30

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 20.00 – 22.00

בבקשה להביא כלים עד 21.45

13.00

מנחה גדולה

16.30

שעור בדף יומי

16.30

נשים אומרות תהלים – בבית תמים

17.00

מנחה

18.21

ערבית, הבדלה

 

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית   א  ד, ו               06.00

שחרית   ב, ה                  05.50

שחרית יום ג', ראש חודש   05.45

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           16.30

רבע לערבית-לימוד הלכות  19.45    

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.00

  כיתות א-ג    ורד סוקולובסקי   

  כיתות ד-ו     בועז פלדמן

 

 

 

לוח השבוע

 

יום ראשון

17.30

אזכרה לשרה כרמי ז"ל

בית צוותא

גדולי המחשבה הישראלית – לא יתקיים

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

09.00

מפגש בוקר לבגירים

מועדון לחבר

20.15

מסיבת סיום הש"ס

חדר האוכל

יום רביעי

16.30

מפגש משתתפי "תיאטרון עדות"

מועדון לחבר

17.30

שעור צ'י קונג לבגירים

חדר האוכל

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

יום חמישי

19.00

שעור ניצוצות מהדף היומי

חדר עיון

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

באשר לשיעורי ההתעמלות לנשים תבוא הודעה בהמשך.

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

תורני נוער ברפת:  בוקר -     שקד והדס אמיר    

                           צהריים -  אביחי ריידר

 

 

שהחיינו וקיימנו והגיענו

אשתקד למדתי במכללת "אפרתה" בירושלים לימודי תעודה בעריכת לשון.

המכללה היא מוסד אקדמי דתי לחינוך, שמכשיר כוחות הוראה, ולומדות בו בעיקר בחורות ונשים (הרבה כסויות ראש ולא מעט מהן כבר עם ילדים או ילדים בדרך...). הבוגרות יוצאות עם תואר ראשון ותעודת הוראה.

הקורס בעריכת לשון מתקיים במסגרת המחלקה ללשון במכללה.

זה היה ניסיון לא קל עבורי – פעם בשבוע במשך שנה אקדמית להשכים כדי להגיע בזמן לירושלים, לשבת בכיתה וגם להיות עירנית וקשובה במשך כ-11 שעות עם הפסקות קצרות, לעמוד בבחינות ולהגיש עבודות. בקיצור: להיות סטודנטית אחרי שנים רבות שבהן לא חבשתי כמעט את ספסל הלימודים.

הלימודים היו מאוד מעניינים עבורי ונהניתי מכול רגע. המורות והמורים הם ברמה גבוהה מאוד, בכול דרגות האקדמיה. כערך מוסף זכיתי גם לרכוש לי חברות חדשות.

עריכת הידיעון עזרה לי מאוד וממשיכה לסייע לי ביישום החומר הנלמד.

ב"ה הצלחתי לעמוד יפה בבחינות ובכול מטלות הקורס, והשבוע, בשעה טובה ומוצלחת הוענקו לנו התעודות, ועתה אני "עורכת לשון מוסמכת".

אשמח מאוד לסייע למי שזקוק להגהה או עריכה של עבודות וכד'.

תודה חמה למוסדות הקבוצה שאפשרו לי את הלימודים המרתקים.

עדנה שורץ

 

מה בגיליון?

·         על קצה הלשון – הרב ירון 

·         הלכות ספונג'ה – מהמרשתת

·         משלחן מרכז המשק – שמואל ברוכי

·         אזכרה לשרה כרמי ז"ל – המשפחה

·         ה"חיה" המסוכנת ביותר – סוזי בר-אורין

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 152

·         מענף המזון לקראת פסח – ג'ניפר פרץ

·         מסיבת סיום הש"ס   

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

     נר זיכרון !

     דוד אריה (אריס) סלומון ז"ל – כ"ח באדר ב' תשכ"ה

       חיים יוסף הכהן כ"ץ ז"ל – ד' בניסן תשס"ו

 

 

 

אֶת-הַכַּפֹּרֶת וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ – מדוע מנוקדת המלה 'אֶת' הראשונה בסגול, והשנייה בצירה? - המלה 'את' הראשונה מחוברת במקף למלה 'הַכַּפֹּרֶת', וממילא ההתייחסות אליהן היא כמלה אחת. כאשר יש תנועה סגורה לא מוטעמת, היא תמיד תהיה קטנה. ואולם, כאשר המלה 'את' עומדת בפני עצמה, היא מוטעמת, ולכן היא תנוקד בצירה, כתנועה גדולה.

גם המלה 'כל' בדרך כלל מחוברת במקף למלה הבאה, ולכן בדרך כלל אנחנו מכירים אותה בקמץ קטן, אבל כאשר היא עומדת בפני עצמה היא מנוקדת בחולם. בפרשתנו מוצאים את שתי האפשרויות בפסוק אחד: "כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל-כְּלִי זָהָב".

בפסוק (תהלים לה, י) "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ" שאותו אומרים בתפילת 'נשמת כל חי', אין מקף בין המלה 'כָּל' ל'עַצְמוֹתַי', והמלה 'כָּל' מוטעמת בפני עצמה במרכא. לכן הספרדים הוגים זאת בתנועה גדולה, KAL, ולא KOL. אך המסורת האשכנזית גורסת כי יש לקרוא את המלה בקמץ קטן, כי המרכא הוא טעם חלש, ומשמש חיבור למלה הבאה, כמו מקף.

פַּח מִפְּלָסְטִיק – נאמר בפרשתנו: "וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב". פח הוא לוח דק של מתכת, כגון זהב, כפי שהיה גם בציפוי המזבח. כיום משמש הפח בין השאר לקופסאות שימורים, אם כי הללו אינם עשויים מזהב, כמובן. בעבר שימש הפח גם למיכלי אשפה ביתיים, שנקראו 'פח-אשפה', ובלשון העם בקיצור: 'פח'. ואולם, כיום בדרך כלל מיכלי האשפה כבר עשויים מפלסטיק, וכך נוצר מצב מצחיק שבו אנחנו אומרים שיש לנו פח מפלסטיק...

אגב, את הפח מפלסטיק מניחים מתחת לשיש – שגם הוא לפעמים עשוי מחומרים אחרים, כגון עץ או אַל-חֶלֶד (=מתכת שאינה מחלידה, ומכאן שמה הלועזי: ני-רוסטה)...

בִּגְדֵי הַשְׂרָד – מה הם בגדי השרד? אונקלוס מתרגם את הביטוי הזה "לְבוּשֵׁי שִׁמּוּשָּׁא", כלומר שהוא מפרש את המלה 'שְׂרָד' מלשון שימוש, ואולי זה דומה למלה 'לשרת'. לפי הפירוש הזה המכונית של השר נקראת 'רכב שרד', והמדים של המאבטח נקראים מדי שרד. הרמב"ן (שמות לא, י) מפרש שזה מלשון שריד, כלומר יחיד, והכוונה לבגדים של אדם מיוחד.

אך רש"י (שמות לא, י) פירש שהמלה 'שרד' דומה למלה 'סרד' בארמית, שהיא מעשה קלעים, והכוונה לבד הטווי מחוטים עבים שכיסה את כלי המשכן ולא לבגדי הכוהנים המשרתים.

יְמוֹת הַמָּשִיחַ – כולנו מחכים למשיח. מה הוא אותו משיח? – הכוונה, כמובן, למלך משושלת בית דוד, אשר בטקס המלכתו ימשחו אותו בשמן המשחה, כפי שנאמר בפרשתנו גם לגבי כלי המשכן והכוהנים: "וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם".  

חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזַק – בסוף כל חומש אנו אומרים את המשפט 'חֲזַקַ חֲזַק וְנִתְחַזַק'. נראה שנכון להעדיף לומר 'וְנִתְחַזַק' ולא 'וְנִתְחַזֵק', כפי שאמר שר הצבא יואב בן צרויה לאבישי אחיו (שמו"ב י, יב): "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱ-לֹהֵינוּ וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו".  

הרב ירון

 

 

הלכות ספונג'ה   מאת גיל סלוביק, Ynet, לקראת חג הפסח.

 

רצוי להפסיק מדי פעם את הניקוי והקרצוף ולצחוק מעט...           

                                                                המערכת

 

א.      הימים שבין חג הפורים לבין חג הפסח נקראים ימי "בין הממתקים", שבהם מאביסים את הילדים

בשיירי משלוחי המנות, בלי להקפיד על אבות המזון כלל, עד ששואלים הילדים מה נשתנה החודש הזה, שבכל השנה אנו אוכלים שאר ירקות, והחודש הזה כולו מגדים.

ב. מנהג טוב להרבות במלאכת הגניזה, ועל כן נהגו כל בתי העסק בישראל, למקטן ועד גדול, לחלק בדיוור ישיר עשרות הגדות של פסח מדי שנה, ובמיוחד החמירו במצווה זו חברות הביטוח והבנקים, המחלקים שלל הגדות מצוירות בידי בעלי מוגבלויות כדי להצטייר כצדיקי הדור.

ב.      היוצא בימי ניסן ורואה אילנות שלבלבו יברך "ברוך שזיכני להסתובב בחוץ במקום לנקות לפסח".

וטוב שימציא לבני ביתו סיפור כיסוי הולם שמא ייתפס בקלקלתו ויברכו עליו ברכת "שברא אילנות טובים להכות בהם בני האדם".

ד. מתחילין את ניקיון הפסח במדפי הספרים המאובקים, ומסיימין במיקרוגל שבמטבח בדקה התשעים. יאבק את ספרי הילדים תחילה ואת ש"ס החתנים באחרונה, שתדיר וממש אינו תדיר – תדיר קודם.

ה. יש המכשילים את ישראל באמירת "אבק אינו חמץ", ומתירים שלא לנקות גגו של ארון שגובהו מעל שלושים טפחים. ובדידי הווה עובדא שניקיתי גגו של ארון ומצאתי שם ביסקוויט חצי אכול. ויש אומרים שביסקוויט זה הגיע לאותו מקום בניקיון הפסח של שנה שעברה, עת סעדתי את ליבי בביסקוויט באמצע ניקוי גגו של אותו ארון.

ו. מייד לאחר שיסיים לנקות התריסים מבחוץ בסנפלינג ללא חבל, יברך ברכת "הגומל" ולאחריה ברכת "משיב הרוח ומוריד הגשם", שכן מובטח הוא שירד גשם מאובק על התריסים הנקיים בתוך שלוש שעות זמניות. וטוב היה עושה חוני המעגל לו היה מנקה תריסיו תחת לצייר עיגולים בחול.

ז. תחילה נהגו ישראל לנקות את רכביהם בעצמם. משהתפנקו ישראל, נוהגים הם לזכות את תחנות הדלק במצוות הניקוי. הלוקח רכבו לניקוי, טוב שיצטייד בבקבוק מים קרים, ויתיז חצי לוג מים על פניו ההמומים של שוטף המכוניות המביט בזעזוע עמוק על איזור הבוסטר של הילד.

ח. בקומו משולחן האוכל יקפץ על רגליו בפראות כאילו היה הוא דורך על גחלים לוחשות, וינער זרועותיו בפאניקה כמי שכפאו שד, למען יתפטר מן הפירורים שאולי נתפסו בבגדיו, שאם לא כן תישמע זעקת

"קרישקעס" (פירורים בלע"ז) עולה ויורדת.

ט.  טוב שיחלק אדם את ביתו כמתכונת בית המקדש שבירושלים: בעזרה, שטרם נוקתה לפסח, נכנסים כל ישראל ואפילו פיתותיהם בידיהם. בהיכל, שנוקה חלקית, נכנסים רק אלה שקיימו מצוות ניעור הפירורים (ראה הלכה ח'). ובקודש הקודשים, שכבר נתמרק כולו לפסח, תיכנס רק כוהנת גדולה של הניקיון, לאחר שהתעטפה בלבן. וטוב לגדר את קודשי הקודשים בסרט משטרתי ועליו חקוקות אותיות "והזר הקרב יומת", והפורץ גדר – תישכנו אשתו.

י. בשבת האחרונה שלפני הפסח, כשרובו של הבית כבר קודש קודשים, נוהגים לאכול את ארוחת השבת מתחת לשולחן שבמרתף, ובמקום חלות בוצעים פיתות יבשות וטובלין אותן במעט מלח, בבחינת ועיניתם את נפשותיכם מאוד. ונקראה שבת זו "שבת הגדול" על שם "האח הגדול", שמי שמעז בשבת זו להזיז פירור חמץ ממקומו – מודח מן הבית לאלתר.

יא. אין עושין קניות לפסח לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות דעת, ועל כן יפנה כמחצית היום, יכבוש עצביו, ויביא עמו זכוכית מגדלת לקריאת כל ההכשרים והכיתובים על כל מוצר ותחת כל מדף רענן, ומי שלא עושה כן לפתית לופתתו רחמנא ליצלן. ובמיוחד ייזהר הציבור ברכישת המצות, וירכוש מצות מכונה בלבד, ולא מצות "עבודת יד", שבשאר מוצרים "עבודת יד" מעלה היא, אך בפסח פחיתות גדולה היא, שטעמה של מצה "עבודת יד" כטעם דיקט שעבר עליו הפסח.

יב. מחתה של בדיקת חמץ תהא עשויה מקרטון מידלדל מעוטר במדבקות כפתור ופרח מעשה חושב של הגננת. משרבו צדוקים שהחביאו לישראל את פירורי בדיקת החמץ, למען ימצאו רק תשעה מתוך עשרת הפירורים, וייכנסו לבהלה גדולה, נהגו ישראל לעטוף את פירורי בדיקת החמץ בכמה עטיפות עשויות מעיתון אמש, בבחינת כל המרבה הרי זה משובח, עד שיהו הפירורים גדולים כאבטיח. משנשברו נוצות ישראל בניסיון להזיז נפילי חמץ אלה למחתת הבדיקה, נשתרש המנהג להמיר הנוצה בכף עץ, ומנהג טוב הוא - שמוסיף לתבערה של ביעור חמץ.

יג. בכל השנה מתקפחות עדות המזרח, ובימי הפסח מתקפחות עדות אשכנז. ושמעתי שרבים מבני אשכנז מתמזרחים בנפול פחד הקטניות עליהם, ונאחזים בדודה רחוקה מ"דרום צרפת" כדי לזכות ולאכול פנכת אורז בפסח. ושמעתי כי יש הדורשים שיתכנסו פוסקי אשכנז כדי לבטל דין קטניות, אלא שעסוקים גדולי הדור בדין אקונומיקה כשרה לפסח, אך עשויה להכיל שאריות לפתית (לאלרגנים), ואין פנאי בידם להתעסק בזוטות. ומכל מקום – המחמיר תבוא עליו ברכה, כאותו אחד שנמנע מאכילת מצה שרויה, קטניות, לפתית, וביצים עם חותמת, וזכה שמת בשביעי של פסח מרעב.

הביא לידיעון: יצחק שניאור

 

            לחברנו מיכאל נתנזון

             בהגיעך לגיל השיבה

               שא ברכות לרוב

               עד מאה ועשרים

       בבריאות ובשמחה עם כל המשפחה

 

 

משולחן מרכז משק                          

השבוע, בשעטו"מ, התקיימה ישיבה ראשונה של הועדה הכלכלית החדשה – אמיתי יעקבס (יו"ר), אסנת שניאור, עירית פורשר, אורי רזניק, רפי צור, גיל אמיר והח"מ. בפתיחת הישיבה שמענו מחברי הוועדה היוצאת לקחים ותובנות מתקופת פעילותם, ואנו מקווים שדברים אלו יסייעו בתפקוד הועדה הנכנסת.

לאחר שהודינו להם על תרומתם ופועלם ישבנו לגבש את דרך עבודתנו לתקופת הכהונה הנוכחית.

בכוונתנו בשלב ראשון ללמוד את המערכת הכלכלית של הקיבוץ על ענפיה ופעילויותיה באמצעות מפגש עם המנהלים ובעלי התפקידים. במקביל, בתאום עם המזכירות, נגבש המלצתנו לתוכנית ההשקעות לשנת 2013.

מערכת סולארית – כפי שבוודאי שמתם לב, הקמת המערכת הסולארית מתקדמת לקראת סיום. הפאנלים פרוסים על גגות הלול ועתה נותר לחבר אותם לחשמל. יש עוד כברת דרך לא ארוכה עד שהעסק יתחיל לעבוד, אך אנו מעריכים שעד הקיץ המערכת תהיה פעילה.

                                                                              שבת שלום,

                                    שמוליק ברוכי – מרכז משק

 

 

 

 

שרה כרמי ז"ל – שלושים לפטירתה 

 

האזכרה תתקיים ביום ראשון הקרוב, כ"ח באדר, 10 במרץ

16.45  גילוי מצבה בבית הקברות

17.30 דברים לזכרה במועדון צוותא.

                                             הציבור מוזמן !!!

 

בהזדמנות זו ברצוננו להודות לכל החברים והחברות  שסייעו לאמנו שרה ז"ל בשנותיה האחרונות שלא תמיד היו קלות לה. לדבורה ולכל צוות בית באר, להדס , לאגף החברתי במזכירות היוצאת, לצוות הרפואי המסור, ובכלל לכל מי שגילה תמיכה התעניינות ואכפתיות.  הטיפול באמנו מוכיח שאכן הבית הקיבוצי היה ונשאר בית תומך ומסייע שלא שוכח את המבוגרים בינינו שהם מאבני היסוד של קהילתנו. 

                                                        שנמשיך להיפגש בשמחות,

תולי, אורי, אילן ומשפחותיהם

 

 

 

החיה המסוכנת ביותר בעולם!!!

מסוכנת מאוד ובמשך רוב החורף לא חושבים עליה.  כל הקיץ מקללים אותה.  מבולבלים? 

לפני שבוע עירית פורשר הזכירה אותה. היתוש.  נמצא כמעט בכל מקום בעולם.  מעעעעעצבן, וכן - מאוד מסוכן.

מכירים ושומעים הרבה על קדחת המלאריה.  פעם היה גם בארץ - היום לרוב יש רק באפריקה, אסיה ודרום אמריקה.  שומעים בשנים האחרונות גם על קדחת הנילוס. שוב המקור - היתוש.  המחלה נמצאת באפריקה ואסיה ולפני כמה שנים הצליחה להגיע לארצות הברית.

ועכשיו עלתה לבמה "קדחת הדנגה".  פרוש המילה "דנגה" - "עצמות שבורות". 

לפני 50 שנה לא הכירו את המחלה, והיום יש 50 – 100 מיליון מקרים לשנה.  (בכל שנה יש עדיין 100- 200 מיליון מקרים חדשים של מלאריה!!!)  הסימפטומים של ה"דנגה" יכולים לחיות קלים—כמו שפעת או כאב ראש, עד משהו מאוד קשה, כמו הרגשה של עצמות שבורות בכל הגוף!!  לרוב לא תמות מזה ואתה מחוסן מהזן הזה.  רק הבעיה שיש ל"דנגה " ארבעה זנים שונים, ואחרי המחלה יש יותר סיכוי לחלות בזן אחר והתוצאות יותר קשות.  ממש לא נעים.  היתוש שמעביר את המחלה לא נמצא בארץ (מקווים), אפילו שמקורו בצפון אפריקה—אבל אנשים שסבלו מהקדחת ויכולים להעביר את המחלה (דרך עקיצות)  כבר כאן - פליטים מאפריקה.

לצערנו יתושים מטילים ביצים בכל מקום והרבה.  (האם ידעתם שרק הנקבות עוקצות?). 

כמו שעירית בקשה, יש לנו חלק בטיפול.  אפילו שבינתיים אנו לא צריכים לדאוג  יותר מידי מקדחת הדנגה, כל עקיצה במקרה הטוב מעצבנת ובמקרה הפחות טוב כואבת, ועוד. 

היום, ברוב העולם המודרני, אין אפשרות לרסס נגד יתושים.  החומר הכימי מאוד יעיל נגד יתושים, אבל מאוד מסוכן לחי וצומח.  חברת OXITEC  באוקספורד, אנגליה, עובדת כבר 10 שנים על פיתרון ביולוגי לחסל את ה"דנגה".  מגדלים זכרים סטריליים (מעוקרים) ומשחררים אותם לאזור נגוע.  הנקבות מטילות ביצים, הזכרים עושים את העבודה שלהם, ולא יוצא כלום מהביצים.  באיי הקאימן, מדגסקר ובעוד כמה מקומות הצליחו להוריד את כמות היתושים ב85% !!!  עכשיו הם עובדים בברזיל.

ידוע לנו שלכל יצור יש את מקומו בעולם.  אף אחד עדיין לא הצליח לשכנע אותי לגבי היתוש!!!

סוזי ב.א.

 

לרות ואהרן סעדון

לנישואיכם

להורים יהודית ומשה סעדון

לסבתא רבתה שרה הלוי

ולכל המשפחה

מזל – טוב

בונה הבניין השלם זה הבניין

 

 

 

שלום לכולם,

שבת סבבא

על שבת ייחודית מדווח עשהאל (עשי) פשחור (עין הנצי"ב): "בשבת שעברה התכנסו בכפר הנוער 'הודיות' ארבע זוגות של סבים וסבתות, שבמהלך השנים האחרונות 'הרימו את הכפפה', ונענו ליוזמתו של מנהל הכפר, אלי שטיין, לגור בכפר הנוער על תקן 'סבא וסבתא של הכפר'. שבת זו, בצד היותה מפגש מרגש בין 'הנכדים', חניכי הכפר, ל- 4 זוגות 'הסבים', יצרה הזדמנות לגעת בכל המישורים בהם קיימת פעילות 'הסבים'. ייחודה של ההתנדבות הזו הוא בכך שהיא איננה דורשת הכשרה מוקדמת, וכל אחד מביא איתו את יכולותיו, תפיסותיו והבנותיו לגבי מה צריכים הילדים, שבלשון המעטה אפשר לומר שיש להם חסכים רבים. מטבע הדברים תוצאותיה של פעולה חינוכית זו יראו רק בעתיד, אך חשנו במידה רבה בתוצאות מידיות שהופגנו ביחסי הערכה וחיבה בין כל חלקי ה'פאזל'. נשאלתי פעמים רבות: 'מה יֵצֵא לקיבוץ הדתי משליחות כזו?', שאלה שהזכירה לי את השאלה שאני שאלתי את אלי מנהל הכפר ואת רב-פקד איציק מפקד מגמת המשטרה, כאשר הוחלט על הקמת 'מגמת משטרה' בהודיות: 'האם אתם רוצים להפוך את כל הנוער הזה לשוטרים?' שניהם ענו כאחד: 'לא זו הכוונה, אנו רוצים ומקווים שבעזרת לימודיהם הם יהיו אזרחים טובים ומועילים יותר!' זו גם תשובתי לחברַי בקבה"ד: אולי רק אחדים מבוגרי כפרי הנוער יבקשו להתקבל כחברים בקיבוצינו, אך בעבודתנו בכפר אנו מסייעים להם להיות אזרחים טובים יותר ומועילים יותר לעם ישראל ולארץ ישראל, וברוח הקבה"ד גם לתורת ישראל. משפט אחרון: זו ההזדמנות להודות בשם הסבים והסבתות לדורותיהם לקבה"ד ול"הודיות" על שאפשרו לנו לתת. אנו הרגשנו שקיבלנו יותר!"

גולני שלי

בשבוע החולף ביקרה ועדת הבטחון בבסיס האימונים של חטיבת גולני. בשיחה עם סא"ל אבינועם, לאחר המפגש המתוק עם החיילים, הודגש שגולני היא אכן חטיבה מבוקשת מאד, אך רוב חניכינו הרוצים להגיע אליה אינם מצליחים להשתבץ בחטיבה, בעיקר מסיבות של חלוקת האיכות על פני כל חטיבות החי"ר. גולני כיום היא חטיבה בולטת בהישגיה ומצטיינת בביצועיה, שרבים מבין חייליה הינם חובשי כיפות, אך מזווית הראייה שלנו צריך להודות שבשורות הפיקוד, מרמת מ״פ ומעלה, חסרים בוגרי הקיבוץ הדתי .

קשר יחידים

הפעילות של אגף חברה בתחום הפנויים-פנויות מתחדשת! בחודשים האחרונים חיפשנו את הדרך המתאימה לסייע ליחידים בבניית בית, ולרתום את העוסקים במלאכת הקודש בקיבוצים השונים למסגרת עבודה אחת ומשותפת. יצרנו קשר עם בעלי מקצוע בתחום זה, ואנחנו עומדים בפני סיכום דרכי הפעולה. המעוניינים בפרטים נוספים מוזמנים ליצור קשר עם אמיתי פורת.

 

סיכום קדנציה

בלשכתה של אורית נוקד, שרת החקלאות ופיתוח הכפר, התכנסו כל ראשי תנועות ההתיישבות לשיחת סיכום. במהלך הפגישה נכנסו כל הזמן דיווחים על המלחמה בארבה שהגיע בהמוני נחיליו לנגב, והם המחישו את מקומו של המשרד ("חקלאות מזינה, מקיימת, מיישבת") בחיי היומיום של כולנו. חלוקת התפקידים בפגישה היתה ברורה: אורית פירטה את הישגי המשרד בשנתיים בהן כיהנה כשרה: הגדלת היקף התמיכה הממשלתית בחקלאות ל- 700 מיליון ₪; תוספת 50 מיליון מ"ק מים לחקלאות; גידול בתקציב העומד לרשות המחקר והפיתוח החקלאי; פיתוח אפשרויות ועידוד תקציבי לצעירים המעוניינים ללמוד חקלאות; חלוקת פירות וירקות לתלמידי בתי הספר, ועוד. מנכ"ל המשרד, יוסי ישי, דיבר על 'חצי הכוס הריקה': האיום בהטלת מע"מ על פירות וירקות; האיום בהסרת הפטור מהגבלים עסקיים; ההתמהמהות בפיתוח מקורות מים; תקנות הגנת הסביבה האוסרות שימוש בזבל בהמות ובפרש עופות, ועוד. ראשי התנועות הודו לאורית על שיתוף הפעולה: "היית אחת משלנו!", על מאבקה העיקש והמוצלח בדו"ח "ועדת קדמי" ובדיונים על "מתווה לוקר", והעלו סוגיות שיש להניחן על שולחן השר/ה הנכנס/ת.

מעורבות הקיבוצים בחברה הישראלית

ביוזמת "המטה השיתופי" התקיים בקבוצת יבנה יום עיון על "מעורבות הקיבוצים בחברה הישראלית". היה מרתק, וסיפק המון חומר למחשבה ועשייה. יאיר לסלוי, רכז החינוך של קבוצת יבנה, בירך את הבאים, ופירט את העשייה ההתנדבותית של חברי יבנה במסגרת מעון הילדים "בית אפל" ובתוכניות שונות של עזרה לנזקקים. לאחר הברכות הציגו אסנת אלנתן (הקיבוץ העירוני "תמוז" בבית שמש), והרב עילאי עופרן (קבוצת יבנה) שאלות קשות כגון: מה גובה החומה בין הקיבוץ לחברה שמסביבו? האם האחריות הכוללת מבטלת את אחריות הפרט? האם יוזמה לפעילות יכולה להגיע מלמעלה (צוות, מזכירות) או רק מלמטה? במהלך היום הציגו בזה אחר זה חברי קיבוצים וקבוצות עירוניות את תוכניותיהם, והפריסה המרשימה, הרחבה והמגוונת, השאירה 'טעם של עוד'. בסוף היום, שנולד כיוזמה משותפת של המטה השיתופי, מחלקת חברה בקיבוץ הדתי ומעגל הקבוצות העירוניות, הציע זקן המשתתפים, חתן פרס ישראל, אהרון ידלין (חצרים): "כל קיבוץ צריך לגדֵל צמ"ח = צוות מעורבות חברתית, ואותו להשקות ולטפח!".

הגדת ר' מיצ' חפץ

בנוכחות רבים מחבריו, תלמידיו ובני משפחתו של ר' מיצ' חפץ ז"ל (קבוצת יבנה, ישיבת הקבה"ד), באולם מלא מפה לפה, הושקה ההגדה "הַכֹּל בַּסֶּדֶר" שערך מיצ' עם ידידו ד"ר מיכאל טובין. ההגדה הייחודית, שיצאה לאור ביוזמת המשפחה, המזכירות העולמית של בני עקיבא ו- J.N.F. אנגליה, כוללת הצעות רבות להפעלת כל המשפחה במהלך הסדר. וכך נכתב בפתח ההגדה: "ליל הסדר נכלל בין האירועים המשמעותיים ביותר בלוח השנה היהודי, ולמרות עובדה זו ההגדה הקלאסית כוללת רק הנחיות מינימאליות לניהול הסדר. כיצד אפשר לוודא שליל הסדר יהיה חוויה משמעותית עבור כל המשתתפים באירוע חשוב זה? הגדת "הכל בַּסדר" מספקת מגוון פעילויות שנועדו ליצור עניין, לעורר דיון, ולסייע למשתתפים לגלות תובנות חדשות. הפעילויות מיועדות לכל המשפחה, והערכה תעניק לכם את כל הכלים הנדרשים לערב מהנה ובלתי נשכח." הזמנות, למהדורה העברית ו/או האנגלית, תתקבלנה ברצון.

                                               שבת שלום,

נחמיה רפל וחברי המזכירות הפעילה

 

 

אביב הגיע, פסח בא                                                           

·        מי שעדיין מחזיק בביתו כלים מהמטבח הציבורי –זה הזמן להחזיר אותם.

 

·        כשמסדרים את המטבח ונתקלים בשקיות פתוחות של מיני מזון כמו: קמח, אטריות, או כל חומר גלם אחר, אין להביא למטבח.

 

·        בהזדמנות זאת אני רוצה לבקש גם משהו בנושא הרישום לשבת או חגים: 

בכל שבוע אני מורידה את הרשימה ביום חמישי בשעה 8.30 בבוקר.

         יש משפחות שיש להן 'הוראת קבע' ואני מבקשת שאם יש שינוי אז להירשם בהתאם. 

         בכל שבוע ביום שישי אנחנו נשארים עם אריזות שהכנו למשפחות שנסעו ולא הודיעו על כך. 

         אני לא צריכה להגיד לכם כמה חבל על חומרי האריזה ועל העבודה שהושקעה... 

 

על לוח מודעות ליד נטילת ידיים מפורסמת כבר הרשמה לליל הסדר – א' של פסח. 

יש להירשם עד השעה 8.30 ביום חמישי הבא, ג' בניסן 14 במרץ.

                                                                      בתודה על שיתוף הפעולה,

ג'ניפר פרץ  - ענף המזון

 

 

סיום הש"ס

ביום שלישי א' בניסן, 12.3.13 בחדר האוכל

 

20:00- תפילת ערבית     20:15 – סעודת מצווה

                     ברכות:

                             הרב שמואל ישראלי

                             הרב משה הרשקוביץ

                             הרב ירון בן דוד

אורח הכבוד: הרב חיים דוד קובלסקי מייסד ארגון "מאורות הדף היומי"

 

שיעור (בליווי מצגת):

ד"ר נחום ברוכי:  חיי היום-יום בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד

הציבור מוזמן בשמחה לחגוג עם המסיימים.

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון  נחום ברוכי 

אחות תורנית: שלי ספיר – פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

יוסף כ"ץ ז"ל

יוסי היקר !  עברו שבע שנים ואתה חסר לנו מאוד !

נעלה לקברו ביום שישי ד' בניסן בשעה 11.00 בבית העלמין המקומי.

המשפחה

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

למשתתפי תיאטרון עדות

המפגש לצפייה משותפת בהקרנת המופע יתקיים בעז"ה ביום רביעי ב' בניסן, 13.3 בשעה 16:30 במועדון לחבר. זהו מפגש סגור למשתתפי התיאטרון.

(הקלטות שהוזמנו על ידי החברים, יחולקו לחברים לאחר אותו מפגש והחברים יחויבו בתקציביהם האישיים).

יונה ונעמי

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

                                          

רוצה להיות משמעותית עבור מישהי?

לפרויקט ״שתיים״, פרויקט ייחודי לנערות במצבי סיכון של עמותת עלם והמועצה האזורית חבל מודיעין,

דרושות מתנדבות לתפקיד מאתגר ומספק! ההתנדבות כוללת יצירת קשר בין אישי, לליווי ותמיכה ממושכים- עם נערה בסיכון ומתקיימת בישובי חבל מודיעין.

דרישות התפקיד: 

-          גיל 25 ומעלה.

-          זמינות ל-3-4 שעות בשבוע (נדרשת גמישות בשעות) בעיקר בשעות אחה"צ.

-          מפגשי הכשרה אחת לשבועיים.

-          בעלת רכב- יתרון.

-          התחייבות למינימום שנה.

כישורים נדרשים:

יכולת ליצירת קשר בין אישי בלתי פורמאלי, בעלות רגישות, יכולת הקשבה, סבלנות, פתיחות וקבלה אנושית.

למתנדבות תינתן הכשרה מעמיקה והדרכה שוטפת.

לפרטים ניתן לפנות לטליה אביתר, רכזת הפרויקט, בטלפון- 054-6492937 ו/או במייל erim.mod@elem.org.il

 

AtarimTR