ידיעון 2821 פר' אחרי-מות-קדושים

בס"ד, ט' באייר תשע"ג  

 

אחרי-מות - קדושים

 

 

18.51

הדלקת נרות שבת

08.30

תפילת שחרית

19.00

מנחה, קבלת שבת

 ערבית, דרשת הרב

11.30

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

20.30

סעודת שבת בחדר האוכל

12.00

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 21.30 – 23.30

בבקשה להביא כלים עד 23.00

13.30

מנחה גדולה

17.15

שעור בדף יומי

17.30

נשים אומרות תהלים – בבית סעדון

18.00

שיעור לנשים בספר קהלת - במועדון

18.00

מנחה

19.52

ערבית, ספירת העומר, הבדלה

 

שימו לב לשינוי שעת הסעודה בליל שבת !!!

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית   א, ג, ד, ו            06.00

שחרית   ב, ה                  05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           18.30

רבע לערבית-לימוד הלכות  19.45    

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.30

  כיתות א-ג   הרב ירון בן-דוד

  כיתות ד-ו    עזי אלטשולר

 

 

 

לוח השבוע

 

יום ראשון

19.00

גדולי המחשבה הישראלית

חדר עיון

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.00

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

21.00

אספת חברים

חדר האוכל

יום שלישי

09.00

בית מדרש לגמלאים

מועדון

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום רביעי

17.30

שעור צ'י קונג לבגירים

חדר האוכל

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

יום חמישי

19.00

שעור ניצוצות מהדף היומי

חדר עיון

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

תורני נוער ברפת:  בוקר -     מלאכי שניאור, אלמוג נתנזון    

\                          צהריים -  עקיבא ויונתן ארונסון

 

 

 

השבוע נערך בירושלים טקס עלייה בדרגה, ובו השתתפה הקצינה גליה ניסנבאום (גרעין צבר הראשון).

להלן דברים מתוך שקף שהוקרן במעמד העלאתה של גליה לדרגת סגן:

"גליה ניסנבאום היא קצינת הסברה לנגדים. גליה היא דוגמא ומופת לציונות עכשווית, עלתה ארצה לבדה על מנת לבצע שירות משמעותי ומנחילה ערכים של אהבת המולדת ושליחות לנגדים שאותם היא מדריכה. לגליה יחסי אנוש מצוינים ועבודת צוות, התורמים לסגל היחידה".

ואנו נוסיף: מה סמלי הוא שהטקס נערך ביום ראשון, יום שבערבו חל ליל יום הזיכרון. התזמון המיוחד הזה מסמל בעינינו התחדשות והמשכיות לאור צו החיים והעשייה שהשאירו לנו אלה שאינם עוד בינינו.

גליה יקירתנו, כולנו גאים בך!!  מאחלים שתמשיכי בדרכך הייחודית והאידיאולוגית ושתצליחי בהמשך הדרך נוכח האתגרים הבאים.

משפחת שרמן המאמצת ובית בארות יצחק.

 

 

 

מה בגיליון?

·         על קצה הלשון – הרב ירון   

·         אחרי 65 שנים – אורית נצר

·         סיפור בארות יצחק – ישי להמן

·         חדש על המדף – אילנה לרמן

·         חדשות גרעיני צבר – פרד אדן

·         לקראת אספת חברים – הנשיאות

·         חדש בפייסבוק – משה שי"ק

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 158 

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

 

     נר זיכרון !

    יעקב פונדיק ז"ל – י"א באייר תשנ"א

 

 

 

 

 

יֵלֵךְ לַעֲזָאזֵל – אחד השעירים ביום הכיפורים נשלח לעזאזל.

מניין מגיעה המלה הזו? רס"ג אומר שהיה זה הר ששמו היה עזאז. אך קשה לומר כן, כי מצווה זו תקפה כשישראל היו במדבר, וגם כשהמשכן היה בשילה ובבית המקדש, ולא נראה שמכל המקומות הללו הביאו את השעיר לאותו מקום. יש שכתבו שהמלה הזו מתארת את המקום, שהוא הר קשה ועז, כשהסיומת מעידה על עוצמה גדולה כמו בביטוי "הַרְרֵי אֵ-ל" (תהלים לו, ז) או "אַרְזֵי אֵ-ל" (תהלים פ, יא). הראב"ע כתב בדרך של חידה: "ואם יכולתַ להבין הסוד שהוא אחר מלת עזאזל תדע סודו וסוד שמו, כי יש לו חברים במקרא. ואני אגלה לך קצת הסוד ברמז, בהיותך בן שלשים ושלש תדענו". הסבירו המפרשים שכדי להבין את הביטוי הזה צריך לספור שלושים ושלושה פסוקים קדימה, ואז מגיעים לפסוק: "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם". לפי דברים אלו, אולי עזאזל היה כינוי קדום לסוג של עבודה זרה. שד"ל הציע שהמלה מורכבת משלוש מלים: עַז עַז אֵ-ל. בברייתא דר' אליעזר (פרק מה) כתוב שהשעיר הזה נועד לבלבל את סמאל, שלא יקטרג על ישראל.

בַּמְּשׂוּרָה – נאמר בפרשה שאסור לעשות עוול "בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה". אלה הם שלושה אופנים של מדידות שמשתמשים בהם לצורך מקח וממכר: מדה – אורך ורוחב. משקל - במאזניים, ומשורה – שהיא כלי למדידת נפח. הקב"ה אמר ליחזקאל  לסגף את עצמו ימים רבים, כאשר כמות השתייה המותרת לו בכל יום היא (יחזקאל ד, יא): "וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה שִׁשִּׁית הַהִין מֵעֵת עַד עֵת". חז"ל אמרו שיש ללמוד תורה תוך הסתפקות במועט, ולכן קבעו (אבות ו, ד): "כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה". הכוונה היא שיש למדוד ולשקול כל מה ששותים. כשאומרים שמשהו ניתן במשורה, הכוונה שהוא ניתן במידה מדויקת.

אגב, אונקלוס מתרגם את המלה משורה 'מְכִילְתָא', ומכאן שמו של מדרש ההלכה על ספר שמות, אשר דורש את התורה במידות שהתורה נדרשת בהן.

חֶסֶד – בדרך כלל פירושה של המלה הזו היא מעשה טוב. אך יש לה גם משמעות שונה. נאמר בפרשתנו: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ... חֶסֶד הוּא". מסביר רש"י שזה לשון חרפה, וכפי שאונקלוס תרגם את דברי בני יעקב לשכם (בראשית לד, יד): "כִּי חֶרְפָּה הִוא לָנוּ": "אֲרֵי חִסְדָּא הִיא לַנָא". ומוסיף רש"י ומביא מדרש שאם תשאל איך קין נשא את אחותו, התשובה היא שהקב"ה עשה חסד לבנות את עולמו ממנו, ולכך רומז הפסוק (תהלים פט, ג): "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה". ונראה כי יש מקום אחד שבו המלה 'חסד' רומזת לשתי המשמעויות גם יחד, והיא בדברי אברהם לאבימלך על שרה (בראשית כ, יב-יג): "אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה... וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא".

הרב ירון

 

 

 

אחרי 65 שנים  

דברים שנשאה אורית נצר לבית גרינברגר, בטכס שהתקיים בעין-הנצי"ב ליל יום הזיכרון לחללי צה"ל.

 

שישים וחמש שנה חלפו מיום הקרב בבארות יצחק.

יובל ועוד כמה שנים ואני עדיין עסוקה בשאלה למה עדיין לאחר שנים כה רבות הקשר לא הותר?

את סבא שלי משה גרינברגר לא הכרתי, אך את דמותו ופועלו אני יודעת היטב, וכך נכתב עליו בחוברת "בשערי עזה" שיצאה על נופלי הקרב במלאת שנה לקרב: "משה גרינברגר הי"ד היה בעל רגשות דתיים נעלים, בבוקר השכים למניין לפני צאתו לעבודה שאותה כה אהב והתמסר לה. היה צנוע ועניו, בעל סבלנות, נדיב לב ומסור לחברים. שימש מופת לאחרים. היה מסור למשפחתו ולשני ילדיו, ובחזרו עייף מיום העבודה קבע עימם עיתים לתורה".  סבא משה ידע להפוך חלום למציאות, להלביש את הרעיונות בעור ועצמות ולעשותם בני קיימא... בהתנהגותו האישית שימש סמל לשלמות ומצוינות.

בארות יצחק של היום מוכרת לכולנו כנקודה ירוקה בלב הכרך. אך סיפור בארות יצחק מתחיל בזמנים אחרים ובמקומות רחוקים,  בשנת 1935 כשקבוצת חלוצים צעירים מקימים קבוצה בשולי פרדס חנה וקראו לעצמם רמת השומרון.

אבא שלי זכה להיות הילד הראשון, ובשל כך זכה להמון חיבה ואהבה מחברי הקבוצה שבין השאר רקמו לו חולצה רוסית ברקמת שרשרת. זוהי רקמה ששייכת לפעם, ויש בה נשמה והמון אהבה וקשר.

בשנת 1943 הקבוצה מתחילה להיבנות בשערי עזה, ועד 1948 הופכת לישוב פורח.

 

בארות יצחק עוברת את טבילת האש הראשונה ביום שישי ה' באייר, 14 במאי 1948. בצהרי היום מתחילה הפגזה. רוב הפגזים נופלים מחוץ לקבוץ וזה מאפשר התארגנות וירידה למקלטים. הפגיעה הקשה הייתה במגדל המים שהתרוקן כולו.

במוצאי שבת 15 במאי מפנים את האימהות והילדים לקיבוץ דורות.

ביום חמישי ח' בתמוז 15 ביולי 1948 יום הקרב הנורא על בארות יצחק. בשעה 8:05 בתעלה ליד עמדת ביקהרד הצפונית מערבית ניצב משה גרינברגר, גבו אל ביתו ההרוס ולפניו כל הצבא המצרי מסתער. מדווחים למטה על התקרבות טנקים וחיל רגלים שהגיעו במשאיות מכיוון בית הבאר לעבר המשק. הטור הזה נראה כמעט עד עזה..  בשעה 10:00 נשמע פיצוץ אדיר ועמדת ביקהרד נעלמת בענן אבק ועשן שחור. בתום הקרב נמצא סבא שלי משה גרינברגר הרוג, עומד נשען על דופן התעלה כשנשקו מכוון לעבר האויב.

ילדי הקבוצה והאמהות נמצאים בתלפיות שבתל אביב. במוצאי שבת מכנסים את כולם בחדר מרכזי, וכך מספר אבא שלי:  ישבנו ביחד ואני זוכר היטב את הבכי שהתחיל בקול חרישי שהלך והתגבר. קוראים את שמות ההרוגים לפי א'ב'.

 א – אנגלנדר אבא של רבקה יגאל ונחמה; ב – בורנשטיין אבא של בורשטיק; ג – לא, לא, אולי לא אבל כן – גרינברגר, אבא שלי ושל אבו נפל בקרב והיו צווחות ובכי קורע לב שהתגבר מאות לאות עד ש – שורץ אבא של עדנה ושל יצחק - אבות וצעירים וצעירות – 17 לוחמים נהרגו בקרב ועוד שניים מאוחר יותר .

המלחמה תמה...

סבתא נישאה לחבר נעוריו של משה: סבא ננדי, ונולד להם קותי.

כשהגיע זמנו של אבא שלי להתגייס לצבא סבתא אישרה לו להיות לוחם ולאחר כמה שנים גם אבו מבקש את אותו המסלול. במלחמת ששת הימים לחמו בגדוד צנחנים אחד, ואבא שלי עוד המשיך שנים רבות להילחם ולשרת במילואים.

מוישי אחי נקרא ע"ש סבא משה גרינברגר.

משפחתנו נטועה בקיבוצי הקבה"ד מהעמק עובר גוש עציון ועד לדרום ..

בבארות יצחק חמישה דורות והם כולם גרינברגר.

את הרשימה הזו אני מקדישה לוותיקי בארות יצחק שבנו קבוצה לתפארת ונלחמו עליה בגבורה, לסילבי שלחמה במלחמה ההיא והשאירה בה את אהבתה הגדולה, שאול טירס הי"ד.

ומעל כולם לאבא שלי – סבא אשר, שאת סיפור ילדותו נושא ברקמת השרשרת שהפכה להיות כבדה, מסיבית, כואבת, וכדי להקל מעט אנחנו הדור השלישי הרביעי ועוד מעט החמישי שומעים ומספרים את סיפור בארות יצחק למען ידעו וישמעו... 

 

 

חלוציות, גבורה וטראומה לא פשוטה – סיפור בארות יצחק שבנגב

סבי וסבתי היו ממקימי קיבוץ בארות יצחק.  קיבוץ בארות יצחק הוקם בנגב בשנת 1943 על ידי גרעין של מתיישבים מתנועת בח"ד (ברית חלוצים דתיים) שעלו ממרכז אירופה (גרמניה וצ'כיה) כבר בשנת 1935.

במלחמת העצמאות ניטש בקיבוץ קרב קשה מאוד כנגד האויב המצרי. הקיבוץ אמנם לא נכבש, אך נהרס כליל וחברי משק רבים נהרגו.  חברי הקיבוץ החליטו להתפנות מהמקום ולהקים אותו מחדש במרכז הארץ, על כביש 40 מדרום לפתח תקווה.

בילדותי שמעתי לא מעט את סיפור הקרב, ונהגנו לבקר באתר הקיבוץ בנגב, שם נותר רק מגדל המים הנקוב מפגזים כעדות לקרב. אני זוכר אף את הטקסים לזכר הקרב והנופלים.  בחלוף השנים נחשפתי לפנים נוספות של העלילה ולמורכבותה.

קיבוץ בארות יצחק קם ב-1943 לאחר שמונה שנים שבהן שהה הגרעין המייסד במחנה זמני ליד פרדס חנה.

בזמן זה החלו להיווצר משפחות בקבוצה, ונראה שהשהייה הארוכה עוררה תסכול, אולי אפילו הרגשה שהגרעין לא מקבל קרקע להתיישבות בגלל שייכותו לתנועה דתית ולא לזרם ההתיישבותי המרכזי של תנועת הפועלים.

כאשר הקימו לבסוף את היישוב בנגב, תחילה ירדו דרומה רק הגברים, ואילו הנשים הנשואות וילדיהן נשארו מנותקים במחנה הצפוני במשך חודשים רבים. בנגב נוספו לחברים יוצאי תנועות נוער מאירופה, ניצולי שואה ומחנות השמדה.

אתר הקיבוץ עצמו, קילומטרים ספורים ממזרח לעזה, סבל ממחסור במים, וההגעה אליו ממרכז הארץ התנהלה בדרכי עפר או ברכבת שעצרה בעזה, ומשם ב'טרמפ' לקיבוץ.  עד 1947 היה הקיבוץ בודד באזורו והתלות במרכז הארץ הייתה גדולה.  לדוגמה, סבתי יצאה ללמוד בסמינר הקיבוצים טיפול בגיל הרך, והותירה אחריה בקיבוץ שתי בנות קטנטנות ללא אם במשך חודשים רבים.

כאשר פלש הצבא המצרי ב-15 במאי 1948 לישראל, הופגז הקיבוץ במשך יממה ארוכה כנצח. בעקבות ההפגזה פונו כל הנשים הנשואות והילדים למרכז הארץ במבצע שלימים נודע כ'מבצע תינוק', ושוב נוצר נתק

במשפחות.  הקיבוץ עמד בפני התקפות והפגזות בהצלחה עד ההפוגה הראשונה.  עם פרוץ קרבות עשרת הימים ביולי, תקף את הקיבוץ גדוד מצרי מעזה. מגדל המים נפגע והציף את העמדות, וקו העמדות נפרץ.

חברי הקיבוץ ולוחמים נוספים ששהו במקום, נסוגו לקו עמדות פנימי.  לאחר קרב שנמשך כל היום הצליחו חברי הקיבוץ להניס את התוקפים, כאשר לקראת סוף המתקפה באה לעזרתם תגבורת ארטילרית של צה"ל.

המחיר היה כבד:  17 אנשים נהרגו – 13 מהם חברי קיבוץ – ו-15 נפצעו.  עוד שני חברי משק נהרגו בזירות מלחמה אחרות. המשק נהרס כליל.  לאחר שמונה שנות המתנה וחמש שנות הקמה צריך היה להתחיל הכול מחדש.

חברי המשק כבר לא היו צעירים, וחזרה לדרום כאשר המלחמה עדיין בעיצומה והצבא המצרי עדיין בעזה, 800 מטרים מגדר המשק, משמעה חזרה לעתיד לא בטוח וניתוק שלישי בין הגברים למשפחות, שכללו עתה מספר גדול של יתומים ואלמנות.

לאחר ויכוח עז הוחלט לנטוש את הנקודה בנגב ולעבור לאתר שהוצע להתיישבות בין לוד לפתח תקווה, על אדמות מושבת הטמפלרים וילהלמה.

מהקיבוץ נשאר כסמל מגדל המים שנפגע בהפגזה, ועל אדמותיו הוקמו הקיבוצים נחל עוז ועלומים.

המעבר היה קשה. בעוד שמבחינה כלכלית הקיבוץ התייצב, מבחינה חברתית הוא סבל מעזיבות ומשברים רבים, ויש אומרים שגלי ההדף מתוצאות הקרב והמעבר לנקודה חדשה מורגשים עד היום.

 

מה שנראה לעיניי הילדותיות כסיפור גבורה ציוני קלאסי, מגלה היום מורכבות נוספת.

ותיקי הקיבוץ אצרו בקרבם תחושות אכזבה וכעס מהממסד הציוני המפא"יניקי.  לתחושתם, הם חיכו זמן רב מהרגיל לקבלת קרקע להתיישבות בגלל שלא היו שייכים לזרם המרכזי. גם בזמן המלחמה הם סבלו מאפליה בהקצאת משאבים – נשק, בטון לביצורים ותגבורת – מאותה סיבה. וכמו להוסיף שמן למדורה, החליט בן-גוריון שאת 'נס הקוממיות' – אות ההוקרה שהוענק על ידי צה"ל ליישובים ולמוסדות אשר לחמו במלחמת העצמאות – לא יחלקו ליישובים שלא נשארו על מכונם.  החלטה זו פגעה במיוחד ביישובי הקיבוץ הדתי, שכמעט כולם השתתפו בלחימה (7% מחברי הקיבוץ הדתי נהרגו במלחמה, לעומת 1% באוכלוסיה הכללית), אך רבים מהם פונו או נכבשו (יישובי גוש עציון, כפר דרום, וכמובן בארות יצחק).

עליית הליכוד לשלטון בשנת 1977 לא הייתה רק מהפך פוליטי – היא גם נתנה פתחון פה לקבוצות אוכלוסיה שעד אז הרגישו מוחלשים ומושתקים. בשנת 1981 החליטה הממשלה בראשות מנחם בגין להעניק לבארות יצחק את 'נס הקוממיות'.  אני זוכר את הטקס עד היום.  מבחינת רבים מוותיקי הקיבוץ, סוף סוף נסגר המעגל.

השנה הוקם באתר הקיבוץ בנגב אתר זיכרון חדש.  כשאתם יורדים לדרום בחורף הבא, לחזות בפריחת הכלניות, אתם מוזמנים לעבור גם שם (יש שילוט מכביש 232 לפני קיבוץ עלומים), ולחלוק כבוד לאחד הקרבות הקשים והלא-ידועים של מלחמת העצמאות.  סבתי מונצחת שם בתמונה מימי ראשית הקבוצה, מובילה חבורת זאטוטים.

ישי להמן

בן יעל (בלנקנשטיין) וגדעון

 

הכתבה לקוחה מהעלון השבועי של קהילת 'קשת' במזכרת בתיה, 'ודברת בם' – גיליון 243 לפרשת תזריע מצורע השנה.

 

 

 חדש על המדף

למבוגרים   

1.                   חטאי האב- ג'פרי ארצ'ר. המשך של הסאגה "ימים יגידו". 

2.                   חוף רפאים- טנה פרנץ'. רומן מתח.

3.                   האיש המת- אורה שביט.

4.                   ים של פרגים- אמיטב גוש. על מלחמות האופיום בסין במאה ה19.

5.                   מאיר עמית- האיש והמוסד- אמנון ז'קונט.

6.                   ארץ המערות המצוירות- אואל. ספר אחרון בסדרת "שבט דוב המערות".

7.                   מיתרי הלב- סנדקר. ספר המשך ל"אמנות ההקשבה לפעימות הלב".

8.                   תישאר קרוב- הרלן קובן.

9.                   הבודה בעלית הגג- אוטסוקה. עוקב אחרי קורותיה של קבוצת נשים צעירות שהובאה בתחילת המאה

          העשרים מיפן לסן פרנסיסקו כדי להתחתן עם גברים יפנים.

10.               הצלף- לי צ'יילד.

11.               העלמויות- ג'ודי פיקו.

12.               הקפיטן האחרון- רן אדליסט. מתח עתידני.

13.               עיר מקלט- ליעד שהם.

14.               הסחטן- גרישם.

15.               מי שעומד מאחורי- שרית מזרחי. רומן מתח.

לילדים

1.                   משימת המדוזה- קורמן. ראשון בסדרת המשך ל"39 רמזים", "קהילים נגד וספרים.

2.                   בן תחת בן- חיים ולדר. סיפור הקשור לשואה בצורת קומיקס.

3.                   פריחתה של רוז- ארבליך- בריפמן. ראשון בסדרות המשך ל"ווינטר בלו".

4.                   נעמה והמוצץ- שלמה אבס.

5.                   גוף מארח- סטפני מאירס. מדע בדיוני לנוער מאת סופרת  "דמדומים".

6.                   האחים גרים – כדור הבדולח.

7.                   המעון של מיס פרגרין לילדים משונים- רנסום ריגס. לנוער ומבוגרים.

8.                   בון 10: כתר הקרניים.

אילנה לרמן

 

 

 

"חכי לי שאחזור טוב להיות בבית 

כולם היו אחים בדם יפה הדרך חזרה"

ביום העצמאות, צבי גבלר קיבל את אות החייל המצטיין מנשיא המדינה שמעון פרס.  בטקס נכחו הוריו, סבו, שולי גל (ה"אמא המאמצת"), ועוד כמה חיילים בודדים מהקיבוץ.  האירוע היה מרגש וכולנו גאים בצבי.  האירוע הזה מייצג את ההרגשה והאווירה בין החיילים הבודדים השוהים בקיבוץ. הם מאוד מגובשים ומרגישים שבארות יצחק הוא הבית שלהם.  ההרגשה הזאת באה לידי ביטוי פעם אחר פעם.  היה ברור לכולם שהם נוסעים ללוויה של אביו ז"ל של מייקי סוקולוף והאנשים שהגיעו מבארות יצחק היו כשליש מהנוכחים בלוויה.  חבר'ה שכבר השתחררו עדיין פוקדים את הקיבוץ כדי לבקר חברים ואת המשפחה המאמצת שלהם.  לפעמים קשה להבדיל בין אלו שעזבו ואלו שעדיין בצבא.  מידי שבת בבוקר לאחר התפילה מתקיים בביתי קידוש. בשבת האחרונה נכחו שם לא פחות מ-30 אנשים.  בינתיים כל אחד שנכנס לשרות קבע בחר להמשיך ולגור בקיבוץ. 

כעת שוהים אצלנו 24 חיילים בודדים כאשר החדש ביותר הוא דן הירש.  דן הגיע אלינו ממקסיקו, הוא מאומץ אצל משפחת לנדה, ומתחיל את הכשרתו כאיש צוות צוללת.  ארבעה מתוך החבר'ה קצינים ועוד שלושה מתכננים לצאת לקורס קצינים. גליה וזהבה קבלו את דרגות הסגן שלהן בשבוע שעבר.  האנה וסם מסיימות קורס מד"אגיות (מוכר יותר כמד"סיות) ומלי שובצה כמש"קית ת"ש בגדוד תותחנים ברמת הגולן.  תמר משובצת כמש"קית תאום וקישור בחברון.  אביבה ואלי משרתים בחיל אוויר.  מרבית האחרים ממשיכים במסלול הכשרתם או בשגרת היום-יום כחיילים מין המניין.  איתן וארי השתחררו ומתרגלים לחיים כאזרחים.  אבי חזר מחו"ל ונרשם ללימודים בטכניון והביא איתו את חברתו, עלי, שגם היא רוצה להתגייס ולשהות בקיבוץ.

חלק מהחבר'ה שהשתחררו רצו להישאר בקיבוץ ולנסות את החיים כאן, אך לצערנו אין מסגרת המאפשרת להם להישאר בקיבוץ.  אנחנו מקווים שנוכל להעלות את הנושא לדיון במזכירות החדשה כדי למצוא מענה.  אנחנו סבורים שהאוכלוסייה הזאת יכולה לתרום לשכבה הצעירה ולקיבוץ.               

                                                                                                              שבת שלום,

פרד אדן   

 

      

 

אסיפת חברים 

תתקיים בע"ה ביום שני הקרוב,  י"ב באייר תשע"ג,   22 באפריל

בשעה 21:15 בחדר האוכל

על סדר היום: דבר תורה

1.     אישור הרכב חברה קדישא + בחירת נציגינו להנהלת בית העלמין.

2.     בחירת שלמה פורשר לגזבר

3.     השלמת ועדת צעירים- אביעד ישראלי

4.     העברת משרדי הקיבוץ הדתי לבארות יצחק - אישור עקרוני

אם לא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות,

תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה

והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.

נשיאות האסיפה

 

 

חדש בפייסבוק

השבוע הוקם דף זיכרון בפייסבוק לנתנאל (תני) אהרון ז"ל.  הדף מכיל תמונות מהילדות ומהשירות הצבאי. הדף נבנה כדף ציבורי בפייסבוק כדי שחברים, משפחה ומכרים יוכלו להוסיף חומרים ולעדכן, אם בפנייה אליי ואם באופן עצמאי. כמו כן רצינו להנגיש את המידע על תני אהרון לקהל רחב ככל האפשר, ולציבור שלא הכיר אותו. המדיה פייסבוק נבחרה כדי שתפנה לקהל הצעיר, הנמצא בו זמן רב והוא זמין גם במובייל. אנו רוצים להודות לאורה, אמו של תני,

ששיתפה אותנו בתמונות ובסיפורים.

אפשר להגיע לדף הפייסבוק ע"י סריקת הקוד המצורף כאן משמאל.
כמו כן תוכלו למצוא את הקוד בגן השעשועים על שמו של תני אהרון. הקוד נמצא על שלט הזיכרון.

וכן בכתובת זו: http://on.fb.me/11gW2TU

משה שי"ק

 

שלום לכולם,

מנדלי מוכר ספרים

בתוך שבוע הצלחנו להעביר לחברים המעוניינים קרוב ל- 500 מחזורי יום העצמאות שיצאו לאור בעריכתם של הרב ד"ר בני לאו וד"ר יואל רפל. אנו מתנצלים על כך שלא הצלחנו להדביק את הביקוש, והזמנות שהגיעו באיחור לא נענו. בשמחה נספק הזמנות נוספות לקראת יום ירושלים הבעל"ט. גם הפעם: כל המקדים והקודם – זוכה! 

מישיבת מזכ"פ

אירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות הביאו את חברי המזכירות הפעילה לְשַנות את היום והמקום הקבועים לישיבות המזכירות הפעילה, ולקיים את ישיבתם השבועית בקבוצת יבנה. תודתנו נתונה להנהלת המדגריה שאירחה אותנו ברוחב לב בחדר הישיבות המפעלי. לאחר דברי התורה, שעסקו במנהגים והלכות יום הזיכרון ויום העצמאות שהנחיל בית הקיבוץ הדתי לעם ישראל, הציג איציק שפרן (משמר העמק), רכז המחלקה לצמיחה דמוגראפית בתנועה הקיבוצית, את נתוני הסקר שערכה מחלקתו לפני כחצי שנה. מהסקר מתברר שמתוך 238 קיבוצים שנכללו בו, 179 הם קיבוצים מתחדשים, 48 שיתופיים, והיתר נמצאים בצורות משולבות ומורכבות של אורחות חיים. נתון נוסף: 127 קיבוצים קולטים לַחברוּת מלאה בקיבוץ מתחדש, 42 קולטים לַחברוּת מלאה בקיבוץ שיתופי, 6 אינם קולטים כלל, והשאר בתהליכי קבלת החלטות בתחום הקליטה. המגמה המרכזית ברורה: קיבוצים שהתלבטו כיצד להמשיך ולקלוט חזרו לקליטה לַחברוּת מלאה, ועזבו את הסדרי העצמאות הכלכלית והתוֹשָבוּת. מגמה נוספת עולה מתשובות לשאלה אחרת: תהליך הקמת שכונות הרחבה קהילתית נעצר, ושלבי ב + ג של ההרחבות הוסבו מהרחבה קהילתית, לקליטה לחברוּת מלאה. היה מעניין לשמוע, ולהשליך את הדברים על משפחת הקבה"ד!

הפורום בנווה עמיאל

למחרת יום העצמאות הגיעו ראשי "הפורום הציבורי של כפרי הנוער והפנימיות בישראל" לביקור בכפר הנוער נווה עמיאל. כידוע, הכפר הוקם ע"י הקיבוץ הדתי וחבריו בשנת 1952, בסמוך למושב שדה יעקב, והוא נועד לקליטת ילדי עליית הנוער והרווחה שלא נמצאה עבורם מסגרת חינוכית-טיפולית מתאימה. בשנים האחרונות עומד דובי מילר (מעלה גלבוע) בראש הוועד המנהל, וחברים נוספים מהקיבוץ הדתי הם חברי הנהלה.

בתחילת השנה נכנס עדיאל בר-שלום לניהול הכפר, ורוח חדשה החלה לְנַשֵּב בכל העשייה החינוכית והטיפולית. עדיאל, שהיה רכז מחלקה בהנהלה הארצית של בני עקיבא, הביא עימו אידיאליסטיות ונכונות ביחד עם יכולות הדרכה גבוהות, והוא מדביק את כל הצוות המסור בהתלהבות המוכרת מבני עקיבא. התחושה הכללית הייתה שכדאי וראוי לסייע לכפר בהתמודדות שלו עם בני הנוער, שעבורם זו ההזדמנות האחרונה – פשוטו כמשמעו – להתחבר לחברה במדינת ישראל, ולהיות אזרח חיובי.

 

השתלמות ביטוח למנהלים

כ- 30 חברים, מרוב ישובי הקיבוץ הדתי, התכנסו בבארות יצחק לַיום הראשון של ההשתלמות בתחום הביטוח המיועדת למנהלים. המשך ההשתלמות צפוי להתקיים בשבוע הבא. את ההשתלמות יזם וארגן אגף המשק בראשות צביקי פורת (עלומים) וידידיה צור (עין הנצי"ב). תוכן הקורס וההרצאות הוכנו ע"י ראובן קמיל מסוכנות הביטוח 'שדמה', ואריה הרמן מנכ"ל 'ביטוח חקלאי'. מדווח ידידיה: ההרצאות היו מעניינות מאוד, ומטרתן לתת כלים למנהלים בקיבוצים כך שיוכלו לנהל נכון את הביטוח בקיבוץ, ולדאוג שהקיבוץ יהיה מבוטח בצורה ראויה ובעלויות סבירות. ההשתלמות מיועדת למרכזי המשק, גזברים, מנהלי קהילה וחברים נוספים. הנושאים שעלו בהרצאות היו מקצועיים וממוקדים, וביניהם: אובדן תוצאתי כתוצאה מאירוע ביטוחי, עבודה נכונה מול קבלנים ושוכרים, ביטוח רכוש, חבות המוצר ונושאים נוספים. ביום העיון הושם דגש על התנהלות בעייתית בחלק מהקיבוצים בעת השימוש בכלי רכב דו-גלגליים ללא רישיונות מתאימים, והייתה התייחסות נקודתית לשאלות ביטוחיות העולות מהשימוש הרחב בקלנועיות.

מועצת חינוך

עוד חודש וחצי נותרו עד לקיומה של מועצת החינוך בסעד, וההכנות בעיצומן:

 

במזכירות הפעילה נשלמות ההכנות המנהלתיות. הדיונים מתמקדים בבעיות ובאתגרים הניצבים בפני מערכות החינוך הפורמאליות והבלתי-פורמאליות, ובגיבוש עמדה כלפי הצעות העולות מן השטח. ישנן הצעות לפעולה בתחום הכשרת המורים וצוותי החינוך, וכן רעיונות לפתיחת מסלולי לימוד ייחודיים בבתי ספר על-יסודיים תנועתיים. הצעות נוספות שהגיעו כבר לשולחנה של המזכירות הפעילה כוללות יוזמה להעמקת לימוד תורה והרחבתו בקרב חברים וצעירים, הקמת גרעיני מחנכים בתוך הקיבוצים ועוד.

 

בתוך הקיבוצים מתקיימים דיונים בפורומים שונים. המזכירות הפעילה מחזקת את ידי החברים שלקחו על עצמם לקדם את המהלך בקיבוצים וממתינה להצעות שיגיעו מהם, וקוראת לצוותי ההכנה שעדיין לא החלו בכך – לפעול ולקדם את התהליך.

כדי לקדם את השלב הבא, הוא שלב בחירת נציגי הקיבוצים שיהיו צירים במועצה, אנו קוראים לכל המעוניינים להציג את מועמדותם ולהיות שותפים בהכוונת העשייה החינוכית של תנועת הקיבוץ הדתי.

 

כזכור, בערב שבין שני ימי המועצה נקיים מושב חגיגי ובו נקבל לתנועה את הישובים שהצטרפו אלינו בשנה האחרונה כחברים מן המניין – ניר עציון ושדמות מחולה, וכישובים עמיתים – בני דרום, בית יתיר, כרמל ומעון.

 

מי שמעורב ועושה, הוא זה שישפיע על דמותו של החינוך בתנועת הקיבוץ הדתי.

רשמו לפניכם: נפגשים בימים שני + שלישי, י"ח + י"ט בסיוון, 27 + 28 במאי, בסעד.

 

מועצת החינוך של תנועת הקיבוץ הדתי קוראת לכם!

                     שבת שלום

                                                           נחמיה רפל

וחברי המזכירות הפעילה

 

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון  נחום ברוכי 

                                        השיעור יוקדש לעיצוב נוסח הקיבוץ הדתי בחגיגות יום העצמאות.

אחות תורנית: אריאלה פלדמן – פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

הודעת המערכת

בשבוע הבא הידיעון ייסגר ביום חמישי.  כתבות, הודעות וכד' יתקבלו בשמחה עד יום רביעי אחר הצהריים.

עדנה

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

דרוש מורה דרך...

למערכת הידיעון שלום.

כשהייתי קטן, יום שישי היה אספרסו ואטריות אדומות.

עם הזמן כשלמדתי לקרוא, אליהם הצטרף גם הידיעון.

לימים, אחרי שעזבתי, נשאר רק הידיעון.. ופלאי הטכנולוגיה אפשרו לו אפילו להגיע אלי ישר למייל.. כן, בכל יום שישי, כמעט.  לאחרונה הוא פסק מלהגיע, ויום שישי כבר לא אותו יום שישי...

אם יש ביכולתכם, אשמח אם תעזרו לו שוב למצוא את דרכו...

                                                                                             תודה, 

זאבי קורן

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

תודה

גם השנה זכינו לטכס זיכרון מכובד לחברינו וחיילינו שנפלו במלחמות ישראל, ובערב נהדר ומרשים בליל יום העצמאות.   תודה לטורחים להכין ערב כל כך יפה ומרשים, שהשנה היה שונה משנים קודמות.

לאה ברמן

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

שבת נוער

בעוד שבועיים, שבת פרשת בהר-בחקותי, תתקיים שבת נוער {חטיבה + תיכון}.

אנא רשמו לפניכם.

נוער בארות יצחק

 

 

 

AtarimTR