ידיעון 2824 פר' במדבר-שבועות

בס"ד, א' בסיוון תשע"ג  

ב מ ד ב ר – חג השבועות

19.06

הדלקת נרות שבת

08.30

תפילת שחרית

19.15

מנחה, קבלת שבת

 ערבית, דרשת הרב

11.30

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

20.30

סעודת שבת בחדר האוכל

12.00

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 21.30 – 23.30

בבקשה להביא כלים עד 23.00

13.30

מנחה גדולה

17.15

שעור בדף יומי

17.30

נשים אומרות תהלים – בבית תמים

18.00

שיעור לנשים - במועדון

18.00

מנחה

20.08

ערבית, ספירת העומר, הבדלה

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית   א, ג, ו                06.00

שחרית   ב, ה                  05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           18.30

רבע לערבית-לימוד הלכות  19.45    

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.30

לימוד פרקי אבות – פרק ו

  כיתות א-ג    ורד סוקולובסקי

  כיתות ד-ו          - - -

לוח השבוע

 

יום ראשון

19.00

גדולי המחשבה הישראלית

חדר עיון

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.00

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום חמישי

שעור ניצוצות מהדף היומי לא יתקיים

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר העיון

חג השבועות

19.09

הדלקת נרות

04.30

מגילת רות, שחרית ותיקין

19.15

מנחה, דרשת הרב, ערבית

08.30

תפילת שחרית, הלל, אזכרת נשמות

סעודת חג – איש בביתו

12.00

סעודת חג בחדר האוכל

22.30

לימוד ליל שבועות

13.30

מנחה גדולה

17.15

שעור בדף יומי

18.00

מ נ ח ה

20.12

ערבית, הבדלה

תורני נוער ברפת:    שבת – בוקר:  רפאל סעדון                   צהריים:  צוריאל בן-שמול

                           שבועות – בוקר:  שקד והדס אמיר         צהריים:  אביחי ריידר                                 

יום ג' השבוע - הדר יוסף - בנין האולימפיאדה- אולם הג'ודו.

אני שוב כאן עם עוד 30 ג'ודואיסטים  לתחרות ארצית של ה-Special Olympics.

קרב 1 -  מול אלוף אירופה (אני מתאמן יחד איתו).  כמעט אין לי סיכוי והוא מנצח.

קרב 2 – מול בחור אוטיסט שקצת מפחד ממני.  אני מנצח "ניצחון טכני".

קרב 3 – מול ג'ודואיסט עם חגורה שחורה והרבה ניסיון.  קרב מתיש וארוך.  בסוף אני מצליח לנצח.

קרב 4 – מול בחור ברמה שלי.  אין לי כוח מהקרב הקודם ואני מפסיד.

בסה"כ אני מגיע למקום הרביעי. מאוד עייף, אבל אני מרוצה.

גם אמא (שתמיד איתי) מרוצה, והפעם גם אבא בא. 

 בכל תחרות שלנו נמצא מנכ"ל הוועד האולימפי לג'ודו וגם  חבר הנהלה בשם יוסי לב.  הפנים לאליפות העולם, אבל אצלנו יש בעיה - גם כסף וגם חוסר במאמנים.  יש בארץ הרבה מאמנים לג'ודו, אבל מעט מאוד מוכנים לאמן את חברי Special Olympics  .  חוץ מהמאמן שלי עזרא, שמאמן שתי קבוצות כמו שלי וגם קבוצה של אוטיסטים, יש היום רק עוד שני מאמנים בתחום.  חבל מאוד. 

                                                                                       עד התחרות הבאה,

שי-אל ליבוביץ

(עם קצת עזרה מאמא)

מה בגיליון?

·         על קצה הלשון – הרב ירון

·         על חלב וירושלים – הביא חיים בן-שימול

·         תודה מחברי מכינת ערבה

·         מרגיש זכות – אהרן גל

·         על רות וגרים אחרים – סוזי בר-אורין

·         משלחן מרכז המשק – שמואל ברוכי

·         באספת החברים – הביאה דינה אמיר

·         משלוח הידיעון בדוא"ל – מילכה מיור

·         תכנית לימוד ליל שבועות

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 161

·         דבש וחלב תחת לשונך – מתכונים לחג

·         מה נשמע בסניף בני-עקיבא – צוות ההדרכה

·         מענף המזון לקראת החג – ג'ניפר פרץ

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

      נר זיכרון !

         יהודית לנדסברג ז"ל – ג' בסיוון

         יצחק זכאי – ז' בסיוון תשל"ה

קְפִיצַת נַחְשׁוֹן – בפרשתנו נבחר נשיא שבט יהודה, נחשון בן עמינדב. הפעם היחידה ששמו הוזכר לפני כן בתורה היה בייחוס אשת אהרון (שמות ו, כג): "וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן". ואולם, חז"ל (סוטה לז, א) מביאים דעה שנחשון בן עמינדב היה הראשון שהעיז לקפוץ לים סוף עוד בטרם נבקע הים, ומכאן מקור הביטוי 'קפיצת נחשון', שפירושו להיות הראשון שעושה מעשה נועז.

נֶקֶב – נאמר בפרשתנו: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים... אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת". לשורש נ.ק.ב. יש שלוש משמעויות. משמעות אחת היא, כפי שמופיע כאן, לומר משהו באופן מפורש. כך אומר יעקב ללבן (בראשית ל, כח): "נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי". מכאן הביטוי 'מלים נוקבות' = דברים מפורשים. משמעות שנייה לשורש זה היא לעשות חור, כפי שמסופר על יהוידע (מל"ב יב, י): "וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ". מסתבר שמהמשמעות הזו נגזרו המלים נְקֵבָה, נִקְבָּה ומַקֶּבֶת. משמעות שלישית היא קללה, כפי שאמר ה' לבלעם (במדבר כג, כה): "גַּם קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ גַּם בָּרֵךְ לֹא תְבָרֲכֶנּוּ". מסתבר שיש קשר בין המשמעויות: אמירה מפורשת היא כנקיבת חור מדויק, ונקיבת חור היא פגיעה מכוונת.

ומה משמעות הציווי (ויקרא כד, טז): "וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת"? הגמרא (סנהדרין נו, א) מביאה את שלוש האפשרויות: עשיית חור בקלף שכתוב עליו שם ה', אמירת השם המפורש, או לשון קללה – והפירוש השלישי הוא זה שאכן נפסק להלכה.

הָתְפָּעֵל – כידוע, ישנם שבעה בניינים של פעלים: פַּעָל, נִפְעַל, הִפְעִיל, הֻפְעַל, פִּעֵל, פֻּעַל והִתְפַּעֵל. ואולם, בעבר היה גם בניין נוסף, אם כי נדיר יותר, והוא בניין הָתְפָּעֵל, שהוא הבניין הסביל של בנין הִתְפַּעֵל. בפרשתנו מוצאים אנו פעמיים את הביטוי: "וְהַלְוִיִּם... לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם". היום, כשרוצים להגיד שמישהו התפטר אחרי לחץ מצד המעסיק, אומרים שהוא הִתְפֻּטַּר...

אוֹת וָדֶגֶל – נאמר בפרשתנו: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ומסביר רש"י: "כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו". המלה 'דגל', אם כן, פירושה מחנה, ואילו המלה 'אות' היא הבד שעליו ציור מסוים. ואולם, בעברית המודרנית המלה 'דגל' משמשת לפיסת הבד, שבמקרא נקראת 'אות'.

צָבָא – במילון אבן שושן, תחת הערך 'צבא' כתוב: "שֵׁם כּוֹלֵל לַכֹּחוֹת הַמְּזֻיָּנִים שֶׁל מְדִינָה". בדרך כלל הצבא קשור למלחמה. ואולם, הפירוש המקורי של המלה "צבא" הוא כל קבוצה גדולה. לכן הכוכבים נקראים 'צבא השמים': "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם". בפרשתנו, כל מי שסופרים אותו בתוך שבטו נקרא "יֹצֵא צָבָא", ללא הקשר מלחמתי, וגם על העובדים במשכן נאמר: "כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד". 

הרב ירון

הספקת החלב בירושלים של תמול שלשום

המצב בירושלים מלפני מלחמת העולם הראשונה היה שונה מכל יישוב יהודי אחר בארץ. העיר הייתה מאוכלסת בקביעות ביהודים במספר גדול באופן יחסי, מאז ומתמיד. אוכלוסיה שורשית זאת הייתה משולבת בממסד התורכי והערבי עד כדי הסתערבות, בד בבד עם שמירה קנאית על זהות יהודית.

בהתאם לדיני ישראל, חלב גוי הוא בחזקת לא כשר, אלא אם הקונה היהודי נוכח בזמן החליבה כדי להבטיח את זהות הבהמה המניבה. אי לכך נהגו בעלי עדרים מוסלמים להביא את עדריהם לסביבת מגורי היהודים, ומכרו את החלב ישר מן העטין לקונה.  מחוץ לזיהום שהביאו עזים וכבשים  לסמטאות שבין כך ובין כך היו מזוהמות, מכרו הבעלים את החלב כשחציו קצף במחירים יקרים.

יעקב יהושע, אביו של הסופר א. ב. יהושע, מתאר באופן ציורי את המצב:

 "החלב דאז לא בא ארוז בבקבוקים או בשקיות חתומות. הוא היה חלב טרי הנחלב יום יום מעטיניהן של כבשים ועזים. פעמיים ביום פקדו החלבנים עם עדריהם את שכונותינו, בבוקר ובערב, החלבן היה עובר עם עדריו ומכריז על בואו. אמותינו יצאו מבתיהן עם כדיהן והחלבן היה כורע ליד הכבשה או העיזה, חולב אותן ישר לתוך הכד, כשאנחנו הילדים היינו משמשים לו, לחלבן, כוח עזר בכך שהיינו אוחזים בראשיהן וברגליהן של העזים המתמרדות. לפרקים ניסינו גם אנו את כוחנו בחליבה, אולם בכל פעם יצאנו חבולים מבעיטותיהן של העזים הסוררות".

כן הייתה קיימת בעיית המחסור במוצרי חלב כשרים.

מציאות זאת הביאה סוחרים יהודים, כבר במחצית במאה הקודמת, לעבור לעסקי חלב ששכרם היה בטוח בצדם. אך נטילת פרנסה מגויים תחת שלטון מוסלמי, לפעמים עוין, לא הייתה קלה.

בין חלוצי תעשיית החלב היהודית בעיר הייתה משפחת אירמוזה שהגיעה לירושלים לאחר גירוש ספרד. המשפחה נכנסה לשותפות עם משפחת חלבנים מוסלמים ותיקה, אבו כליל,, שחלקם היו תושבי ירושלים וחלקם מכפרי הסביבה. מרכז תעשיית תוצרתם, גבינות ויוגורט, היה בחורבת בית הכנסת 'הרמב"ן' שבין החומות, שהפכה למחלבה.  הפריחה והשגשוג שבעסק הביאו למשפחת אירמוזה כבוד ויוקרה, וכך הפכה לאחת המשפחות המיוחסות ביישוב הירושלמי.

גם משפחת חפץ שכנה בירושלים דורות רבים. חלק ממשפחה זאת עסק במסחר בתבואות, פירות, יין, עופות וביצים, וחלק עסק בתוצרת חלב.  בחודשי ההמלטה היו יוצאים להביא חלב, כאשר שליח בית דין מצטרף אליהם לאשר בחותם שהחלב כשר למהדרין. הם נעזרו על ידי שתי משפחות עולים מבולגריה ומתורכיה בעשיית גבינה בולגרית וקאצ'קאבל.

"התחרות שקמה בין המחלבות אירמוזה וחפץ הביאה לריב בין בני המשפחות 'ומה שלא יעשה השכל יעשה הזמן' – צעיר ממשפחת אירמוזה נתן עיניו בבתולה ממשפחת חפץ. לא עברו ימים רבים והזוג נישא, ושלום ושלוה קמו בין שתי המשפחות וכמובן בין שני התעשיינים, כשהם מחלקים ביניהם את ממלכת הלבנה בירושלים" (יעקב יהושע, שם) ...

לשתי המשפחות המאוחדות קמו מתחרים, משפחת מימרן. ראשי משפחת מימרן הגיעו ארצה עם גלי העלייה הראשונים ממרוקו בשנת 1742.  כאשר רפאל מימרן נשא לאשה את רבקה ממשפחת עילי, משפחה של חלבנים מחברון, והכלה ידעה את סודות המקצוע, משפחת מימרן עברה לחלבנות.  בתוך זמן קצר, חצר המשפחה ברובע הקראים בירושלים הייתה למחלבה תוססת.  התפתחה יריבות קשה בינם ובין משפחות אירמוזה וחפץ, עד כדי הרס כדים ושפיכת חלב כמים.

 "לפני בית דין משפחת חפץ ואירמוזה טענו על חזקה, ומשפחת מימרן טענה נגד מונופוליזציה ובעד ליברליות.  זאת ועוד – כלתו של מימרן עמדה על חזקתה בהיות גם היא שייכת למשפחת יצרני מוצרי חלב.  חזרו בני משפחת חפץ וטענו כי השוק אינו מספיק לשלוש משפחות.

את טענת הגב' מימרן לחזקה דחו באשר חברונית היא, ומה לה ולירושלים.  חזרה משפחת מימרן וטענה שכל פרנסה נתונה בהשגחה של מעלה, ואף איימה בשימוש בחלב מהרי חברון.  הרבנים שתקו והקשיבו...

למחרת נקראו בעלי הדין לבית הדין והנשיא הקריא את הפסק.  כמות החלב תחולק כדלקמן: ארבעים אחוזים למשפחת אירמוזה, שלושים וחמישה אחוזים למשפחת חפץ, ועשרים וחמישה אחוזים למשפחת מימרן.

ההשגחה על החלוקה תיעשה על ידי שמש בית הדין, ר' מרדכי נחמה. כך תקבל עליה משפחת מימרן לא לגבן גבינות כמתכונת גבינות המחלבות הוותיקות.  למען לא תקופח משפחת מימרן ניתנה לה הזכות המלאה ליצור יוגורט כמה שתרצה... שם יצא למוצרי מימרן ובעיקר לכלתו, וחצרם שקקה קונים רבים... וכל באי החצר ידעו את מיקומם של מיכלי היוגורט שנעשה בצורות שונות ממיני חלב שונים. יוגורט דלית בן יומו מחלב פרות עבור חולים, יותר סמיך מחלב עזים למבריאים, סמיך ומוקפא מחלב כבשים לאניני טעם ולאכילה עם עוגות ממולאות עלי תרד מרוסקים, שנקרא בלע"ז פזי.  מפורסם היה היוגורט האביבי שנעשה מחלב דשן.

בתקופה זו זנחו הרבה מהמודרניסטים הירושלמים את החמין הכבד כאורחת בוקר שטוב לאכול בימי החורף הקרים, והעדיפו עליו את ארוחת הבוקר הקלה מעוגות ויוגורט, והחמין לצהריים... מחלבתם החלה למשוך קונות מנשות אשכנז ואף המהדרות שבהן, כיוון שהפעם היו בטוחות יותר שהחלב הוא חלב מבהמה טהורה, וכן התוצרת."

גם משפחת זעפרני, קצבים ובורסקאים מסלוניקי, החלה לחדור לשוק החלב של העיר העתיקה.  עסקי המשפחה החלו לפרוח עם התגברות העלייה האשכנזית לעיר. האשכנזים היו רגילים לבשר בקר ולא אהבו את בשר הכבש, וזעפרני הפך לספק הבשר שלהם (כדי לא ליצור בעיות כשרות באותם הבדלים בין ספרדים ואשכנזים העסיקו גם שוחט אשכנזי). משנודע לו כי האשכנזים מעדיפים חלב פרות דל שומן על חלב העזים ובמיוחד הכבשים השמן, הביא זעפרני מדמשק פר משובח להרבעה והפך חלק מפרותיו לחולבות, ואת העסק מסר לבנו שמואל שטיפל בפרות ושיווק את החלב. כדי למנוע יריבות, הם הבטיחו לוותיקי הענף להתעסק רק בתוצרת חלב לאשכנזים.

עליהם משלו הממשילים מבני ירושלים:  "חלב פרותיהם כשלג הלבין / ובשר עגליהם כתולע האדים.

                                                      ואדומי האשכנזים לכיסיהם נוהרים / על כן פניהם תמיד נוהרין".

הסיפור של כניסת פנחס רוסו, דמות צבעונית, לעסקי מכירת חלב היא אגדה בסגנונם של סיפורי ירושלמים אחרים.  הייתה לו חנות סנדלרות שבה העסיק פועלים ושוליות. זמנו היה בידו ונהג לבלות בבתי הקפה שבסביבה. באחד הימים, בשבתו בבית קפה בקרבת בני משפחות חלבנים, שמע שיחתם על עסקיהם הפורחים ועל התפארותם במעללי העסק: איך ממליחים את הגבינה למעלה מהמידה כדי להכביד במשקל, איך מוסיפים עמילן לחלב כדי לעבותו, או להפך – איך מוסיפים מים שעה שהחלב שמן מדי.  שמע פינחס ולמד שני דברים: דרכי רמייה בעסק, ושהעסק מכניס רווחים.  הוא רכש כמה ראשי צאן והתחיל במכירת חלב בחנות הנעליים.

בהקשר עסקי חלב מן הראוי לזכור את הסיפור הבא שהיה שגור בפי ר' פינחס:

"הימים ימי ראשית המאה. אב ובנו חסכו הון גדול במטבעות כסף וזהב ממכירת חלב, ויצאו בדרכם באנייה לתורכיה.  במשך ההפלגה פשטו האב ובנו את מעיליהם, שיהיה להם קצת יותר נוח. האב הסיר גם את החגורה שבה הסתיר את הכסף שחסכו, והניח אותה על הרצפה לצידו.  לפתע, קוף שהיה באנייה, כנראה של רב

החובל, חטף את החגורה המונחת בצד, ברח במהירות וטיפס על אחד התרנים. שם פתח אותה והתחיל לזרוק את המטבעות – אחת לים ואחת לסיפון.  ראו האב והבן מה שעולה בגורל אוצרם, והתחילו להתרוצץ בייאוש ולאסוף את המטבעות. הבן היה מיואש, אבל אביו אמר לו: 'אין דבר בני, מה שאספנו בחזרה מן הסיפון הוא שכר עמלנו, ואילו מה שנפל לים הוא מה שקיבלנו בתמורה למים ששמנו בחלב שמכרנו, והוא חזר לים' "...

מתוך מאמר של יונל רוזנטל וברוך רוזן, המעבדה למחקר החלב ומוצריו, מינהל המחקר החקלאי,  מרכז וולקני, בית דגן. פורסם בחוברת 'משק הבקר והחלב' 270, נובמבר 1997 והובא לידיעון בידי חיים בן-שימול.

חג שמח !

מסע חובק ישראל

מכתב שהתקבל ממכינת ערבה, שם נמצאת השנה מיטב גל (המכינה בראשות אבישי ברמן) ששהו אצלנו בשבת שעברה בתוך מסע של שלושה שבועות.

בוקר יום ראשון. התכנסנו בחוף אכזיב, רוח נשבה בפנינו, הים געש. עמדנו במעגל, קבוצה של 40 חבר'ה, הבטתי בפניהם של חבריי וניסיתי לנחש מה נחווה בשלושת השבועות הקרובים? עם מי אזכה לשמוח? על מי אתעצבן? איפה אצליח ואיפה אכשל? יותר מכל רציתי לדעת האם נשאר 40 אינדיבידואלים או ניקשר זה אל זה עד להיותנו גוף אחד. לפנינו עמדו 19 יום. 270 ק״מ. המסלול היה ברור: ים אל ים אל ים אל י-ם אל ים.

מחוף אכזיב דרך נחל כזיב, הר מירון, צפת, הארבל עד לקיבוץ לביא ולכנרת. בשבוע השני חיכו לנו בתי הקברות בכנרת ובדגניה, בית שאן, עמק יזרעאל, הכרמל וקיסריה. לאחר שבת בבארות יצחק – יומיים של עלייה לירושלים ויומיים בהרי מדבר יהודה המשקיפים אל ים המלח.

התנהלנו באופן עצמאי לחלוטין: את האוכל אנחנו הכנו, את רוב הציוד סחבנו, קבענו בעצמנו את התוואי והובלנו בהליכה. זכורה לי שיחה אחת עם אבישי שבה אמר שההתנהלות העצמאית אינה רק אילוץ מכורח המציאות אלא הוא האידיאל. 

החובק איננו טיול שנע מנקודה אחת לזאת הבאה אלא זהו מסע. מסע קבוצתי או מסע אישי. מספר הקילומטרים משנה פחות ממה שהיה בזמן שהלכנו. אם היינו רגישים ואם זרמנו. מתי עזרנו ומתי עצרנו. כבר לא היינו אינדיבידואלים, וגם לא נחזור להיות כאלו באותה המידה. התנהלנו בשטח כאילו אדם אחד מפעיל את הכול ולכולנו הייתה מטרה אחת במהלך החובק: לעשותו בצורה הטובה ביותר ובדרך הטובה ביותר כדי שנשיג את התוצאות הטובות ביותר.

אין ספק שהשבת בבארות יצחק הייתה מוצלחת למדי וחלק משמעותי במסע.

אנחנו רוצים להודות לכם על כל מה שקיבלנו מכם: האוכל, הלינה, המקלחות ועוד ועוד. השבת בבארות יצחק הייתה בסיום השבוע השני במסע, והיינו כל כך עייפים, די צולעים ומאד צרודים. אם ראיתם אותנו זה היה בעיקר בתפילה, אבל היינו, נהנינו ואנחנו רוצים להגיד תודה רבה! 

מחזור ד' מכינת ערבה בחצבה

מרגיש זכות

לבית בארות יצחק!

מאז עלתה אמי ז"ל לישראל לפני יותר מעשר שנים, נסעתי אליה לירושלים פעם בשבוע או יותר, עד שמצבה הבריאותי לא אפשר לה להמשיך להיות עצמאית כפי שרצתה, והנסיעות שלי אליה היו תדירות יותר.

חשבנו שהדבר הנכון ביותר עבורה ועבורנו הוא שהיא תעבור לגור כאן בקיבוץ. ההחלטה לא הייתה פשוטה לה כלל! היא ויתרה על סביבה נעימה בשכונת בית הכרם, היא ויתרה על טיפול רפואי מסור עם הרופאי המוכרים לה, ובעצם נאלצה להיכנע לעובדה שהיא זקוקה לסיוע צמוד. לאחר האישורים של הקיבוץ וההתארגנות לקראת המעבר כולל התאמת הדירה לצרכים שלה ע"י אנשי מקצוע רבים, סוף סוף הגיעה אלינו וגרה אתנו במשך שנה וחצי. מרגע שהגיעה לא הפסיקה להתפעל מהקיבוץ. היא אהבה מאד את הדירה שהכינו לה, הודתה על כל דבר שעשו למענה, קשרה קשרים חברתיים, ונהנתה מאד מכל המבקרים והמתעניינים במצבה.

רכשנו לה קלנועית מצוידת במתקן מתאים להפעלה בשבת, ובעזרתה הראינו לה את הקיבוץ, את הפריחות, את הזרימה של המים בחורף, פינות חמד בקיבוץ ועוד. היא אהבה ביותר את הנסיעה הקבועה לקניות ב"יש".

אמנם התקופה הזאת הייתה קצרה, אבל מאד משמעותית לה ולי. היא נתנה לנו הזדמנות להתקרב אחד לשני ולשוחח על דברים שמעולם לא שוחחנו עליהם. זמן איכות אמיתי. אני מרגיש זכות גדולה על כך שהתאפשר לי לקיים מצוות כיבוד אם בצורה הטובה ביותר שיכולתי להעלות על דעתי.

אני מודה לקיבוץ בארות יצחק ומוסדותיו, למזכירויות בראשות ורד ולאחריה מילכה ואליהו, על כל הטיפול באמי ז"ל מרגע החלטתה לעבור לקיבוץ ועד לפטירתה לפני חודש.

תודה לחברי חברה קדישא על הטיפול בכל פרטי הלוויה והשבעה, תודה חמה ליוסקי, אבנר ואביעד שהגיעו לעזור ולתמוך באמי בכל פעם שהוזעקו לכך (במיוחד בתקופה שישבתי שבעה על אבי ז"ל), ומעולם לא נתנו הרגשה שאנחנו מטריחים אותם.

לאחר פינוי הדירה נשארו עדיין תכשיטים רבים שהיא אהבה. בע"ה בקרוב אנחנו מתכוונים לקיים מכירה של התכשיטים לחברי/תושבי הקיבוץ ובניהם, הכסף שיתקבל מיועד לצדקה.

                                                                                                        תודה,

אהרון גל

לסבתא רבתה תקווה כץ

ולכל המשפחה

מזל טוב בהולדת הנין

נכד ללינדה ועקיבא כץ

                 בן לשולי ואיציק

תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה  ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים

שבועות, רות, ויהודים אחרים

לא מזמן, בשיעורים בשבת עם אלישבע בן דוד, למדנו את "מגילת רות".  כולנו מכירים (אולי לא לעומק) וכמובן קוראים אותה בשבועות.  רות המואביה מחליטה להתגייר בדרך המקובלת אז - לקבל על עצמה להיות חלק של עם ישראל. פשוט.  אבל לא.  באותו הימים הייתה הרבה התנגדות להתבוללות,  גם למי ש"התגייר",  כי הרבה פעמים  (לרוב אצל נשים) שמרו עוד בהסתר על הדת הישנה. אבל רות עברה את בדיקת ה'רבנות' וקבלה את החתימה בתעודת הגיור שלה.  לנצח.

לא לכולם יש אותו מזל.  העיתון והטלוויזיה מלאים בכתבות על אזרחים ישראלים שמגלים שהם לא יהודים.  הולכים לרשום את הילד לבית ספר, להתגייס לצה"ל, לרשם לנשואים, לקבור את האמא-  פתאום מגלים בעיות. 

במוצ"ש האחרון הייתה כתבה בחדשות עם כמה דוגמאות.  אני לא יודעת באמת האם בכל מקרה הרבנות צודקת / לא צודקת,  אבל כמו הרבה ישראלים יודעת שמשהו צריך להשתנות. דוגמא קטנה:  לפני חמש שנים הרבנות בפתח תקווה הטילה  ספק ביהדותה של אישה דתית, שכבר פעם אחת התחתנה ברבנות (בפ"ת) והתגרשה ברבנות (בפ"ת).  (הסיפור המלא שמור במערכת).  באמת משהו צריך להשתנות......

ומשהו שחימם לי את הלב, רק חבל שלא קרה בארץ--   ב- 2004 בעיר NORWICH  באנגליה, מצאו בחפירות בבאר מים עתיקה  17 שלדים - 11 ילדים ו-6 מבוגרים.  לא ידעו איך הם הגיעו לשם ומתי, אבל כנראה במאה השתים-עשרה או השלוש-עשרה.  באותו זמן היו הרבה פוגרומים נגד היהודים באזור הזה של אנגליה.  הבאר הייתה ליד השכונה היהודית.  עשו הרבה בדיקות וחקירות, אבל לא הגיעו לתשובות ברורות מי האנשים האלו.  הביאו את השלדים למוזיאון בעיר.  ב- 2010 המועצה היהודית של העיר בקשה לקבל את השלדים, בטענה שאם יש אפילו ספק קטן שהם יהודים, מגיע להם להיקבר בכבוד (כמו יהודים) ולא להישאר במוזיאון. 

כך נעשה. 

                                                                                                          חג שמח,

סוזי ב.א.

לסבתא וסבא רחל ודוד שפירא

ולכל המשפחה

שפע ברכות בהולדת הנכדה

בת לאילה ומאיר שפירא בשלפים

ושמתים לתהילה ולשם

משולחן מרכז משק                       

כבר הזכרתי בעבר את הייחוד של לוח השנה העברי, המאפשר לנו הפסקות יזומות במרוץ החיים, איסוף כוחות, ויציאה מחודשת לדרך.

תקופת השנה הנוכחית בהחלט עומדת בהגדרה זו. אנו נמצאים החודש בתנופת עשייה ופיתוח במשק הקטן והצנוע שלנו.

בחקלאות

*        השבוע הגיע מיכל החלב החדש לרפת. בעוד שבועיים, בסיום הכנת מערכת הבקרה, יוצב המיכל במקומו במכון החליבה. בתוצאות המקצועיות בענף, בעיקר בתחום הרכב החלב ואיכותו, אנו ממשיכים להשתפר ומקווים שהתוצאות הכלכליות יתחברו אף הן למגמה.

*        בענף הפטם הספקנו עד עתה (מינואר 2013) לשווק שתי להקות. על אף החששות בתחילת השנה עקב המשבר הארצי בענף (שעוד לא תם), התוצאות עד כה (ברוך השם) טובות ביחס לצפיות.

*        בגידולי השדה סיימנו את קציר החיטה (חג הקציר או לא?), והיא נחה כעת בתוך בורות התחמיץ המקומיים. כפי שדיווחתי בעבר, אנו מתמקדים השנה בתחום הסלק עם זליגות קטנות לגידולי בצל ודלעת. לאחרונה ערכנו סיור באזור עוטף עזה להתרשם וללמוד מהחקלאות ומהחקלאים באזור זה. אכן, היה מרשים. בהמשך נסכם אילו דברים נוכל לאמץ לשיפור הביצועים שלנו.

פעילויות נוספות

*        בניה למגורים – החלנו בבנייה בגוש ה. במקביל אנו פועלים מול הרשויות לאישור תוכנית ההרחבות במחנה. צוותי התכנון נפגשים עם החברים, עוברים על תוכנית הדירות השונות ומנסים למצוא מענה לכל הבקשות. עם זאת, צריך לזכור שאנו פועלים במסגרת של תקציב מוגבל, ולא נוכל להגשים את כל חלומותינו בסבב הזה.

*        חשמל סולארי – זהו. הפאנלים הסולאריים מורכבים ומחוברים לחשמל. כעת מחכים לאישור רשות החשמל להרים את המפסק.....

*        תוכנית השקעות 2013 – השבוע הביאה הועדה הכלכלית לאישור המזכירות את המלצתה לתוכנית ההשקעות. לאחר אישורה תובא התוכנית לאישור האסיפה.

*        ועוד מדיוני הועדה הכלכליתהועדה החלה פעילותה, ובנוסף לדיונים בסעיף הנ"ל החלה סבב היכרות עם הענפים. נושאים נוספים שנדונו:

הבקרה הפנימית  - עם אברהם פולובין אשר הציג את נושא.

מקורות פרנסה נוספים – קביעת כיוונים לבחינה ותוכנית פעולה .

כאמור, אנו נמצאים בתנועה קדימה ובעשייה מרובה במגוון תחומים עליהם אדווח בהמשך, בע"ה.

                                                                  עד כאן להפעם.

                                                                                          שבת  שלום וחג שמח,

                                          שמוליק ברוכי – מרכז משק

באספת החברים   כ"ה באייר תשע"ג, 8.5.2013

1.    בחירת צירינו למועצת הקבה"ד ("מועצת החינוך")

נבחרו:

מילכה מיור, אסתר פורשר, אסנת שניאור, יפת שדיאל, נחום ברוכי, יהונתן שרמן, גיל אמיר

2.    צוות התכנון והבנייה

לפני כמה שנים מינינו צוותים לליווי הבנייה וההרחבה של דירות החברים:

צוות טכני (אחראי לביצוע העבודה, מפרט, תכנון ומעקב...); צוות שיכון (שיבוץ הדיירים לסוגי הדירות, סדר הקדימות, לו"ז); מרכז ענף הבניין (מאיר פרידמן); טיפול בתוכניות הבנייה (מלכה אנגלנדר); עוזר למרכז הענף ועתיד להחליפו בתפקיד (מאיר מכלוף).

עם התחלת בניית השכונה החדשה והרחבת הדירות הקיימות, וכן חילופי תפקידים במזכירות, יש צורך ברענון הצוותים השונים ובתגבורם.

בנג'ו ברמן, שריכז עד כה את צוות התכנון, עובד במשרה מלאה במקום אחר, והוא ושאר חברי הוועדה ובעלי התפקידים אינם יכולים למלא את כל דרישות התיאום והתכנון בין הגורמים השונים, כולל פגישות עם המשתכנים ועם המשפחות שדירותיהן ישופצו.

המזכירות הציעה למנות את ורד סוקולובסקי לריכוז פרויקט הבנייה, כולל תיאום עם הגופים השונים, פגישות עם החברים, פרסום לציבור וכדומה.

נשאלו שאלות להבהרה. הדיון היה על חלוקת התפקידים והאחריות לתכנון, לביצוע ולמעקב, לצורך במתאם, ועוד.

הצעת המזכירות אושרה.

מרכז המשק הודה לבנג'ו על תרומתו לצוות התכנון והבנייה.

הביאה לדפוס: דינה אמיר

ידיעון בדוא"ל             

אנו מחדשים את המשלוח, אלא שהיו תקלות בהעברת הרשימה, וכנראה שחלק מהשמות נשמטו. (חלק אולי כבר מזמן לא מתעניינים...)

לכן נבקש ממי שמעוניין (הוא או מישהו מקרוביו) לקבל את הידיעון במייל, ולא מקבל, נא לפנות לעדנה למייל של הידיעון  Yedion@beerot.co.il

המייל של אליהו לוי: לידיעת המעוניינים MAZKIRBY@BEEROT.CO.IL ,  SECBY)  כבר לא פעיל).

                                                                                                                  תודה,

מילכה

תיקון ליל שבועות 

כמידי שנה נלמד כל הלילה בבית-שפירא.  הנושא בו בחרנו לעסוק השנה: ב י ת .

כל אחד מהמלמדים יציג כיוון שונה ולמידה מזווית אחרת למושג בית.

התוכנית:

22.30   הרב ירון

23:00   דינה אמיר, בנושא: נעמי מוצאת בית לכלתה. בבקשה להביא מגילת רות או תנ"ך.

23:30   שולי גל

00:00   הפסקה לכיבוד משותף עם ילדי בית הספר

00:15   משה הרשקוביץ

החל מ- 01:15 שעורונים של 10 עד 15 דקות מפי: יחזקאל אלידע, גליה ניסנבאום, אורי אדן, יוסי שניאור,

        כנרת ברוכי, ליאור פורשר, חננאל שקלאר, גיל אמיר, שחר פורשר, ש"י דיקן. 

04:00   לימוד בחברותות בהנחיית הרב ירון

04:45   מגילת רות ותפילת ותיקין בבית הכנסת.

אנו מצפים להצטרפות הילדים והנוער ללימוד משותף איתנו לאחר סיום התוכנית שלהם.

                                                          בואו בשמחה

                                                                    שבת שלום וחג שמח,

עירית הלוי

לימוד ליל שבועות בחברות הילדים - בשעה 22.30

כיתות א-ג  יתארחו אצל משפחת ורד ויוסקי סוקולובסקי.

כיתות ד-ו  יתארחו אצל משפחת ליאורה ואלן ארונסון.

ילדי חטיבת הביניים ילמדו בשעה 22.30 בחדר העיון. (פרטים נוספים על לוח המודעות).

שבועותיכון - בליל שבועות ניפגש לערב מרתק.

22:45 - שיחה עם דוריאן סלומון על המסע שלה ליהדות.

00:00 - גלידות, נשנושים ועוד...

00:15 - לימוד בחברותות

01:00 - הפסקה

01:15 –מצטרפים לשעורונים בבית שפירא (גם ילדי התיכון וחננאל ילַמדו)

  על מיקום מדויק נודיע בהמשך.. חג שמח! נפגש...

חננאל ואיילת

שלום לכולם,

נעלה את ירושלים

גולת הכותרת של "יום ירושלים" עבור ביה"ס בקבוצת יבנה היא העלייה הרגלית של תלמידי י"ב. משעות הערב של ליל החג ועד הצהריים שלמחרת הם עולים מהשפלה, ברגל, בנות ובנים, ומגיעים תשושים אך רוקדים ונלהבים אל "סלע קיומנו" שבכותל המערבי. זכינו לראות השבוע את התגשמותה של נבואת זכריה: "כֹּה אָמַר ה'  צְבָאוֹת: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים, וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ". פגשנו בסמטאות העיר העתיקה את כל בית ישראל, ובתוכם זיהינו את חברי בית רימון ושדמות מחולה, טירת צבי וקבוצת יבנה, ועוד רבים וכן טובים, וכולם שמחים ביום חגה של עיר הקודש, בירת מדינת ישראל. "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ".

 

ביקור במכינות עֹצם וקשת

מדווח זיו כרמל (טירת צבי, מרכז מחלקות ביטחון וחינוך): השבוע ביקרתי בשתי מכינות: מכינת עֹצם, שעברה מעצמונה שבגוש קטיף לישוב נווה שבחולות חלוצה וזכתה לא מכבר למשכן חדש ומרשים, ובמכינת קשת שברמת הגולן. במכינת עצם פגשתי את מייסד המכינה וראשה, כיום הרב הצבאי הראשי הרב רפי פרץ, וקיימתי שיחה עם בני הקיבוץ הדתי הלומדים בה. בקשת, יחד עם הרב יעקב ראש המכינה ו-4 מבחוריו, שוחחנו על המשמעות העצומה של המכינה לחבר'ה שלנו בבניית אורח חיים של תורה ואמונה. בשתי המכינות שיבחו והיללו את חניכינו, וציינו את המידות אותן הם מביאים מהבית, בדגש על אחריות, כֵּנוּת וחברוּת. לתחושתי, יש חשיבות בהדגשת דרכו הייחודית של הקיבוץ הדתי בשילוב עולמות, ובשיחות עם הצעירים ציטטתי מדברי יוסקה אחיטוב ז"ל בדבר "קשיי היום יום של המתינוּת הדתית". אנחנו נמשיך לפעול כמיטב יכולתנו לחיזוק הקשר עם בנינו ובנותינו במגוון מסלולי י"ג, וזאת על ידי שיח אישי משמעותי ודיון מתמשך על דרכה של התנועה, משנתה ופועלה.

 

מכינת יונתן בסדרת צפון

מכינת יונתן שבקיבוץ עלומים יצאה בשבוע שעבר ל"מסע צפון", ועליו מדווח הרב דוד בן-זזון: המסע היה מגוון מאוד. שמענו אנשים מעניינים ומרתקים בצפון, הלכנו הרבה ברגל וגם ראינו הרבה מארץ ישראל היפה. פתחנו את המסע בקיבוץ גינוסר, במוזיאון על שם יגאל אלון, שם למדנו להכיר את האיש, ונכנסנו לעומקן של סוגיות פוליטיות ומדיניות שיש להן השפעה עד ימינו אלה. סיירנו בפקיעין ולמדנו על היחסים בין הדרוזים לבינינו, ולא נפרדנו מהכפר לפני שעמדנו להתפלל מנחה בבית הכנסת העתיק בפקיעין. בצפת שמענו על עברה של 'עיר הקודש' וקורותיה. למחרת פגשנו את חברי "השומר החדש" שבקיבוץ לביא, והבנו שיש אתגרים נוספים במדינת ישראל. בערב הלכנו במסע לילי מקיבוץ לביא דרך קיבוץ בית רימון ועד לקיבוץ חנתון, שם עשינו את השבת ולמדנו על הדומה והשונה בחברה הישראלית. תודה לאמיתי פורת ולאיציק יבלונסקי שהובילו את הסדרה.

גבאי צדקה

הרחק מאור הזרקורים פועל במזכירות התנועה צוות 'גבאי צדקה', ועל פי הנחיותיו מועברות תמיכות כספיות. השבוע קיבלנו מכתב תודה והערכה, המיועד למעשה לכלל חברי התנועה שבתקציבם ובתרומותיהם מתאפשר הסיוע לנזקקים. להלן קטעים מהמכתב, כמובן לאחר השמטת הפרטים האישיים:

"אנו, ... משפחה מבית שמש, רוצים להודות לכם מקרב לב על התמיכה והעזרה במשך השנים האחרונות עבור משפחתנו, ובמיוחד עבור ההוצאות הרפואיות היקרות שלא היה באפשרותנו להשיגם. תמיכתכם הרבה עזרה לנו מאוד להעניק לילדים את מלוא חסרונם בכל התחומים. כידוע משפחתנו מורכבת מ- 5 ילדים ושניים מהם סובלים מחוסר הורמון גדילה. למשפחה בעיות כלכליות קשות מאוד. עם כל זה וביחד עם תמיכתכם אנו עושים כל מאמץ לתת חינוך טוב ומועיל לילדינו, ושמחים לבשר לכם שאחד מילדינו ... זכה בחידון התנ"ך – הישג גדול ומכובד לתפארת מדינת ישראל. בשמי ובשם אשתי וילדי אנו מודים ומעריכים את תמיכתכם במשפחתנו היקרה."

אשרינו שזכינו וכבר אמרו חז"ל במסכת נדרים: "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה".

 

"הבית היהודי"

יו"ר הבית היהודי מר נפתלי בנט, וח"כ זבולון כלפה, נענו לבקשותינו, ובשבוע שעבר, לאחר חנוכת הקו החדש בעל-בד, נפגשו עם עשרות מתושבי המועצה האזורית שפיר, חברי הוועדה המדינית של הקיבוץ הדתי, ראשי ארגונים חקלאיים ועוד, לשיחה פתוחה על מגוון נושאים שעל סדר היום. אבו וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל וחבר קיבוץ נגבה, פתח בהצגת הקשיים שהרשויות הממלכתיות מציבות בפני החקלאים ובפני חברי המושבים והקיבוצים הרואים ייעוד בהתיישבות במרחב הכפרי ובפריפריה. המשיכו בהעלאת נקודות שונות אחדים מהמשתתפים, וביניהם: תמיר עידאן ראש המועצה האזורית שדות נגב; אשר אברג'ל ראש המועצה האזורית שפיר; איציק איליה מזכ"ל איגוד המושבים של הפועל המזרחי; ניר מאיר יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים; אסי פליישמן מזכירת משואות יצחק (תודה רבה על האירוח הלבבי!); גרשון שליסל מרכז ההערכוּת לשנת השמיטה במשרד החקלאות; צביקי פורת מרכז אגף משק בקבה"ד, ועוד. בין השאר אמר נפתלי: "זו ממשלה טובה. המיקוד של עשייתנו הוא בתוך החברה הישראלית, ושיתוף הפעולה עם יאיר לפיד הוא נכס. חברי הכנסת מטעם 'הבית היהודי' יושבים היום בצמתים מרכזיים, ואנו מוּדָעִים לַהזדמנות ולַאחריות. ראייתנו ועשייתנו אינה מגזרית אלא טובתה והתפתחותה של מדינת ישראל על כל מרכיביה". בסיום העניק עמיחי אביעד (משואות יצחק, יו"ר העמותה להנצחת ביריה) לנפתלי את הספר "ביריה שלנו" שיצא לאחרונה, ונפתלי אמר בהתרגשות: "תזמון מיוחד במינו! תכננתי להפתיע את אשתי ולקחת אותה בשבוע הבא לסופשבוע בביריה ...".

 

לקראת המועצה

המרחב כבר פתוח וההצעות היפות נאספות זו לצד זו. מהקמת מועצת נוער תנועתית ועד הכשרת מורים ברוח הקיבוץ הדתי; מפתיחת שערי הקיבוצים לגרעיני בוגרים ועד הקמת אולפנה ברוח הקיבוץ הדתי. בימים אלה יוצאת לאור חוברת המאגדת את שלל ההצעות, הרעיונות, והמחשבות שהועלו על ידי חברים בתנועה. בהקדמה לחוברת כותב אמיתי פורת – לשולחננו הגיעו יוזמות, רעיונות וסיכומי דיונים במגוון נושאים, ואנו נערכים לפרסם אותם בצורה מקובצת, כדי לאפשר לכולנו, לדון, להתווכח ואף לגבש עמדות אישיות וקבוצתיות.

 

שבת שלום וחג שבועות שמח,

נחמיה רפל, וחברי המזכירות הפעילה

דבש וחלב תחת לשונך  

בידיעון הקודם ביקשתי מתכונים מתאימים לחג, והרי התוצאה לפניכם:

 

 

פשטידת פסטה בטעם פיצה

 

1 כוס חלב (250 מ"ל) + מים

250 גרם פסטה בכל צורה – לבשל במים ובחלב

5 כפות שמן זית        

1 בצל גדול קצוץ

3 עגבניות בינוניות חתוכות גס ומעט מעוכות

2 כפות רסק עגבניות

¼ כפית פפריקה חריפה

מלח ופלפל לפי הטעם

גביע קוטג'

150 גרם גבינה צהובה מגוררת

2 ביצים טרופות

1 כפית אורגנו

אופן ההכנה

מחממים את התנור ל-180 מעלות.

מרתיחים את המים והחלב. מוסיפים את הפסטה ומבשלים עד שהאטריות מוכנות. מסננים את הפסטה.

מחממים 4 כפות שמן במחבת בינונית-גדולה. מטגנים את הבצל עד שהוא מזהיב. מוסיפים את העגבניות ומטגנים כ-5 דקות תוך כדי בחישה מתמדת.

מוסיפים למחבת את רסק העגבניות והפפריקה. מתבלים במלח ופלפל ומטגנים כ-7 דקות נוספות. בוחשים מעת לעת. אם הרוטב סמיך מדי, מוסיפים כ-2 כפות מים.

מעבירים את הפסטה לקערה גדולה, מוסיפים את תערובת העגבניות ומערבבים. מוסיפים לקערה את הקוטג', כוס מהגבינה הצהובה המגוררת וביצים. בוחשים את הכול לתערובת אחידה.

משמנים את התבנית בכף שמן זית ומשטחים את הפסטה. זורים מלמעלה את יתרת הגבינה הצהובה, בוזקים את האורגנו ואופים כ-30 דקות או עד שהפשטידה מתייצבת.

עוגת גבינה     תבנית בגודל 25×35 ס”מ

בצק: 

3 כוסות קמח

1/2 כוס סוכר

1 כפית תמצית וניל

1/4 כוס שמנת מתוקה

1/4 כוס חלב

1 ביצה + 1 חלמון

25 גרם (1/2 קובייה או 1/2 שקית) שמרים טריים

200 גרם חמאה רכה

מלית:

3 ביצים

3/4 כוס סוכר

3 חבילות (750 גרם) גבינת כחושה לאפייה (או "גבינת חיים", אחרי שישבה כמה שעות בחיתול)

1 חפיסה (80 גרם) אבקת אינסטנט פודינג בטעם וניל

2 כפות קורנפלור

קליפה מגוררת מלימון אחד

1 כפית תמצית וניל

3 כפות צימוקים (או חמוציות)

לזיגוג:

1 חלמון + 2 כפות חלב

אופן ההכנה

הכנת הבצק: לשים את כל החומרים בקערת מיקסר עם וו לישה 8 דקות עד לקבלת בצק אחיד שאינו נדבק. מכסים ומניחים במקרר למשך שעתיים (ואפשר עד לילה).

מחממים את התנור ל-180 מעלות.

הכנת המלית: מערבבים את כל החומרים בקערה.

4.  מרכיבים ואופים: מחלקים את הבצק ל-1/3 ו-2/3. מרדדים את החלק הגדול למלבן בעובי 1/2 ס”מ ומרפדים בו את בסיס התבנית. משטחים את המלית על הבצק.

5.  מרדדים את שאר הבצק לעלה בעובי ½ ס”מ וחותכים רצועות ברוחב ½1 ס”מ: מחצית באורך התבנית ומחצית - ברוחב התבנית. מניחים את הרצועות על המלית בדוגמת שתי וערב.

6.  טורפים את חומרי הזיגוג ומברישים את רצועות הבצק.

7.  אופים כ-40 דקות עד שהבצק זהוב ומלית הגבינה יציבה.

8.  מצננים, מכסים ומעבירים למקרר לשעתיים לפחות. לפני ההגשה חותכים למלבנים.

ב ת י א ב ו ן !

חדשות בני עקיבא

אז מה עברנו עד עכשיו..? J  נספר בקצרה מה עשינו עד עכשיו ומה מתוכנן להמשך...

לאחר חודש ארגון שקענו בעשייה סניפית שגרתית. היה לנו ערב חורף סניפי ויום נטיעות בקיבוץ, וביניהם עבדנו על דגלנות לחגיגות השבעים.

מיד לאחר חודש שבט המשכנו לחודש אדר ואיתו הבאנו לסניף תחרות תחפושות מפתיעה ואת ה"הכתרה" שהכינו והציגו שבט מעפילים- הרא"ה. לרב ורבנית פורים הכתרנו את גלעד שניאור וטליה שניאור.

בשבת של פורים קיימנו את שבת 'ונהפוכו'. את השבת ארגנו שבט 'נאמן'. הם הכינו פעולות לשבטים האחרים וארגנו סעודה שלישית סניפית. מיד לאחר חגיגות פוריים יצאנו ל'מסע פסח' שנמשך יומיים בכרמל והיה בסימן שירי ארץ ישראל (וכמובן אנחנו ידענו את כל התשובות..:). סיימנו את המסע באירוע פתיחת הועידה הכ"ג של בני עקיבא שהתקיים בלטרון והיה מופע מרתק ומדהים ביותר.

מיד לאחר המסע ותוך כדי ההכנות לחג התכוננו לפיזמונסניף המסורתי של הקיבוץ הדתי שהשנה היה בנושא "אילנות גבוהים" - המנהיגים והמייסדים של התנועה הקיבוצית.

השבת אנחנו ממשיכים בעשייה ומתארחים בסניף 'גבעות' בראש העין לשבת שבה נתארח אצל משפחות ונכיר סניף חדש..   שנזכה להמשיך בעשייה ובהתקדמות.

                                                         בברכת חברים לתורה ולעבודה,

צוות המדריכים ומעיין הקומונרית

מענף המזון

חלוקת אוכל לסעודות החג

ביום שלישי, ערב חג  בשעות  11:30 – 13:00

בחלוקה זו יחולקו המוצרים הבאים: הארוחה החלבית (יש להביא כלים לסלטים) והמנה הבשרית לאוכלים בבית בצהריים.

את שאר הסעודה הבשרית לאוכלים בבית בצהריים יש לקחת בחג אחרי התפילה.

התפריט מפורסם על הלוח ליד נטילת ידיים.

ארוחת צהריים ביום שלישי, ערב חג

בשעות  11:30 – 13.00 (חלבי)

ג'ניפר – ענף המזון

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון :  אוריאל אמיר

אחות תורנית:  פלאפון 61999

           שבת:  ברוריה לנדה   שבועות:  שלי ספיר

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

וייקרא שמו בישראל

                       אורי-נתן בן רחל ורפי צור.  תזכו לרוב נחת ושמחה.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

שתרבינה שמחות בביתנו

לפני כחודשיים התארחה כאן בשבת משפחתה של חגית פורת, משפחת ברונפלד ממושב גמזו.

כהוקרה על האירוח קיבלנו במתנה ציוד לשימוש בבית צוותא (מגשים, מלחיות, מפיונים, קרשי חיתוך ועוד)

תודה למשפחה.

למשתמשים בבית צוותא : אנא שימרו על הציוד כדי שכולנו נהנה.

עירית פורשר - מרכזת ענפי השרות

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

אז מה חדש בצי הרכב

השבוע רכשנו 4 כלי רכב "מחודשים" מסוג ניסן, להחלפת רכב אחד שנגנב וכן 2 כלי רכב ישנים (סובארו / מיצ'ובישי) שיצאו מהסידור למכירה.

אנא סעו בזהירות, תשמרו על עצמכם ו... על כלי הרכב.

                                                                                      נסיעה טובה,

צוות רכב

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ברוכים הבאים

בשבת זו מתארחים אצלנו כל בני שכבת הגיל של יששכר בן-דוד שלומדים אתו בישיבה לצעירים שליד ישיבת מרכז הרב בירושלים.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ענפי השירות בערב חג

שעות הפתיחה תהיינה כמו בערב שבת.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

פעילי הערוץ: הדס וגבי 

AtarimTR