ידיעון 2828 פר' קרח

בס"ד, כ"ט בסיוון תשע"ג  

 

קרח – ראש חודש

 

19.24

הדלקת נרות שבת

08.30

תפילת שחרית

 

קידוש לכבוד חתן בר-המצווה

19.35

מנחה, קבלת שבת

 ערבית, דרשת הרב

11.30

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

20.30

סעודת שבת בחדר האוכל

12.00

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 21.30 – 23.30

בבקשה להביא כלים עד 23.00

13.30

מנחה גדולה

17.15

שעור בדף יומי

17.30

נשים אומרות תהלים – בבית סעדון

18.00

מנחה

20.28

ערבית, הבדלה

 

הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו בשבת זו.

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית   א – ראש חודש   05.45

שחרית  ג, ד, ו'                06.00

שחרית   ב, ה                  05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           18.30

רבע לערבית-לימוד הלכות  19.45    

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.30

  כיתות א-ג    משה שי"ק  

  כיתות ד-ו    אסתר פורשר

  חטיבה   אצל משפחת דיקן

 

 

לוח השבוע

 

יום ראשון

19.00

גדולי המחשבה הישראלית לא יתקיים

אזכרה ליהודה נוה ז"ל

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.00

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

09.00

בית מדרש לגמלאים

מועדון לחבר

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום רביעי

17.30

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

יום חמישי

19.00

שעור ניצוצות מהדף היומי

חדר עיון

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

תורני נוער ברפת:   בוקר -   יאיר עקיבא שניאור       

                            צהריים -  ניב גרינברגר

 

 

 

מאז היותי ילדה בכיתה ג' אני רוקדת כמעט מדי שבוע ריקודי-עם. מעבר להיות הריקוד פעילות גופנית מחזקת לב-ריאה כמו גם שרירים, הוא גם מחשל את שרירי הנשמה ומאוורר את הנפש. הכוריאוגרפיה בסוג מחול זה מותאמת לריקודים מרובי משתתפים, מה שיוצר אחווה ודיבוק לבבות שאין כמותם. השירים, ברובם ישראליים, חלקם שירי א"י היפה וחלקם עכשוויים, מרחיבים את סימפונות הרוח וממלאים את מפרשי החיים והשגרה במשב מרענן ומחייה. גם בקיבוצנו הקט, כך מספרים, נערכו פעם ריקודים מדי מוצ"ש, והם תרמו רבות לא רק בריאותית אלא גם לפולקלור ולהווי המקומי.

מבחינתי, אך טבעי היה, משסיימתי לימודי תעודה (שארכו כשנה; מדי יום שישי, 6 שעות כל מפגש) והוסמכתי כמדריכת ריקודי-עם מטעם אוניברסיטת ת"א, שאחלוק עם הקהילה בה אני חיה את פירות ניסיוני וידיעותיי בתחום. זהו כבר השבוע השלישי שאנו מפזזים מדי מוצ"ש למעלה מ- 20 חברים וחברות, בערב רב דורי וגילאי בשעתיים של ריקוד וכושר, שיר ומחול, חברות, תרבות והרבה הרבה כיף. כל אחד ואחת שבא/ה מוסיף צבע ואור לאווירה הייחודית בקהילת הרוקדים...

                                                             שאלו את מי שכבר ניסה ובואו בשמחה,

חן שרמן 

 

מה בגיליון?

·         על קצה הלשון – הרב ירון  

·         מסעודה בן שימול ז"ל

·         ערב התרמה לבית יוסי – פנינה ושלמה הלוי

·         רשמים ממועצת הקיבוץ הדתי – יהונתן שרמן

·         חנוך לנער – אסתר פורשר

·         קליטה – אליעזר שפיר

·         דירת הנופש בירושלים – דוד פורת

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 165

·         חידון התנ"ך של המועצה האזורית 

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

 

     נר זיכרון !

     יהודה-לואי נוה ז"ל – ל' בסיוון תשע"ב

 

 

 

טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת – בטענתו של קרח נאמר: "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'". חז"ל קישרו את טענתו למצווה האחרונה שעליה קראנו בשבוע שעבר והיא מצוות ציצית. מסביר רש"י שהם התעטפו בטליתות העשויות מתכלת ושאלו את משה האם הטליתות הללו זקוקות לפתיל תכלת בקצותיהן. לאחר שענה להם משה שגם טלית כזו חייבת בציצית הם לעגו לו: חוט אחד של תכלת יכול לפטור בגד מכל סוג שהוא, וזהו בגד שכולו תכלת ואינו כשר? מכאן הביטוי 'טלית שכולה תכלת', שפירושה אדם שאין בו שום רבב (בדרך כלל על דרך השלילה: "גם הוא לא טלית שכולה תכלת"...)

מַחֲלוֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם – אמרו חז"ל (אבות ה, יז): "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? – זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? – זו מחלוקת קרח וכל עדתו". הפרשנים מעירים על כך שבמחלוקתם של הלל ושמאי מתוארים שני הצדדים, ואילו אצל קרח לא מופיע הצד השני. יש שהסבירו שגם בתוך קבוצתו של קרח היו בעלי אינטרסים שונים, ולכן גם בינם לבין עצמם יש מחלוקת, ואילו משה כלל לא התכוון לחלוק על עדת קרח.

ואולם, יש שהסבירו שהמלה 'מחלוקת' אינה במשמעות של אי-הסכמה, כפי שאנחנו אומרים היום, אלא במשמעות של קבוצה, כמו מחלקה. כך פירש אחד הראשונים, ר' נתן אב הישיבה (חי בישראל במאה ה-11): "כל קבוצה הנפרדת ונחלקת מפני אדם בגלל מצוה, הרי היא מתקיימת. וכל שאינה לדבר מצוה, אינה מתקיימת. איזו היא קבוצה שהיא לדבר מצוה? זו קבוצת הלל ושמאי; ושאינה לדבר מצוה? זו קבוצת קרח ועדתו".

מְנַקֵּר עֵינַיִם – כאשר שלח משה לקרוא לדתן ואבירם, הם ענו: "אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ... הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר?" הרשב"ם הבין זאת כמטאפורה: "כסבור אתה שהאנשים המתרעמים עליך אין להם עיניים לראות המכשול הזה?" אבל רש"י הבין את הדברים כפשוטם: "אפילו אתה שולח לנקר את עינינו אם לא נעלה אליך, לא נעלה". ולמה עלה על דעתם שמישהו ישלח לנקר את עיניהם? – מסביר הרב אלחנן סמט (עיונים בפרשת השבוע סדרה שניה) שהיה זה עונש מקובל בעולם העתיק למי שמורד באדונו. כך עשו לשמשון (שופטים טז, כא) ולצדקיהו (מל"ב כה, ז), וכך הוצע לאנשי יבש גלעד (שמו"א יא, ב). כנגד זה התורה אמרה שמי שמנקר את עין עבדו חייב לשחררו.

היום הביטוי 'מנקר עיניים' משמש לדבר בולט שעלול לעורר קנאה אצל הרואים (אולי רק למי שיש לו עין רעה...)

בְּרִית מֶלַח – הקב"ה אומר לאהרון: "כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא". ברית מלח הכוונה היא לברית השמורה לעד, כיון שבעולם העתיק המלח היה משמש כחומר משמר. אמרו חז"ל (כתובות סו, ב): "מלח ממון – חסד", כלומר שמה שמשמר את הממון הוא נתינת חסד.

הרב ירון

 

 

\

מסעודה בן שמול ז"ל, בת שמחה והרב משה בן-חיים ז"ל

נולדה:  תרפ"א, 1921

נפטרה:  שבת קודש כ"ג בסיוון תשע"ג, 1 ביוני 2013  

 

 

מסעודה,

ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר. אבל בפרשה שקראנו אתמול, ביום שבו החזרת את נשמתך לבורא, מתואר איך כבר בשנה השנייה לנדודיהם, אומר ה': "וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי". וזה עוד לפני שהגענו לחטא המעפילים, לפרשת קרח, לנחשים, למי מריבה, לבעל פעור, ולעוד ניסיונות וחטאים רבים שהיו לאבותינו בתקופת המדבר.

מכל הניסיונות והחטאים הללו, חטא המרגלים שעליו קראנו אתמול הוא החטא שהותיר הכי הרבה רושם. אמרו חז"ל (תענית כט, א) שאפילו חורבן בית המקדש נקבע בגלל אותו חטא: "אתם בכיתם בכייה של חינם, ואני קובע לכם בכייה לדורות".

מה כל-כך נורא בחטא המרגלים? – התשובה היא שהיו בו שני דברים חמורים: חוסר אמונה בה', ותלונה עד כדי כפיות טובה. לא מדובר רק בפחד מפני הכנענים. מדובר בחוסר אמונה, עד כדי כך שהם אמרו: "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ", והסביר רש"י שהם התכוונו שהכנענים חזקים אף יותר מהקב"ה, חלילה.

והדבר החמור יותר היה שהם התלוננו, עד כדי כך שהם אמרו "הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה". הם מוכנים למחוק את כל התקופה שעברה מאז יציאת מצרים - מעמד הר סיני, מתן תורה, הברית עם הקב"ה, בניית המשכן, סידור המחנות, וכו', ולחזור למצריים. עד כדי כך כוחה של תלונה יכול להשכיח את הדברים הטובים.

את, מסעודה, שייכת לדור של אמונה תמימה בקב"ה. גדלת בבית של תורה, כבת של רב, והאמונה בה' הייתה חזקה אצלך יותר מכל דבר אחר. עלית לארץ עם תשעה ילדים לפני ארבעים ושש שנים, חצי ממניין שנותייך. כמו דור המדבר, ראיתם את הנסים הגדולים בהקמת המדינה ובמלחמת ששת הימים, והחלטתם לקחת את כל הילדים ולעלות לארץ, למרות שידעתם שלא צפויים לכם חיים קלים בארץ. אבל למרות כל הקשיים שהיו לך בחייך: מותה של אמך כשהיית קטנה, פרידה ארוכה מאחייך ומאביך שעלו לישראל עשרים שנה לפניכם, החיים כעולים חדשים בפתח תקווה, הבריאות הרופפת שלך בשנים האחרונות, ומעל לכל, פטירת בתך האהובה, כל הדברים האלה מעולם לא העלו בדל של תלונה על שפתותייך. מעולם לא שמעו ממך איזו שהיא תלונה או כאב או אמירה שמשהו אינו טוב.

היית אשת חיל. את כל ענייני הבית ניהלת באופן מופתי. הפסוקים שאותם אנחנו נאמר בעוד כמה דקות, ואותם הקפדת לומר כל ליל שבת ביחד עם הפיוט 'בר יוחאי', משקפים מאוד את דמותך. "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא".

"וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ". הבישולים שלך היו שֵם דבר. כל אחד ידע שגם אם יהיו אצלך המון אורחים, כשהוא יבוא הוא תמיד יקבל מה שהוא אוהב.

"כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן" בישלת גם לשמחות של אחרים. כשקרובת משפחה שלכם נפטרה והותירה תינוק קטן, הנקת אותו ביחד עם התינוק שלך, חיים, והתייחסת אליו כאמא לכל דבר, והוא התייחס אלייך כבן לכל דבר. היום הוא בא לחלוק לך כבוד.

אכן, עלייך אפשר לומר: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל. תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ".

זכית, ברוך ה', ביחד עם אברהם יבדל"א, להעמיד משפחה לתפארת. בנייך, נכדייך ונינייך הרבים שבאו לכאן ללוותך הם העדות הטובה ביותר לכך. הגמרא (יומא מז, א) מספרת על אשה בשם קמחית שזכתה שהיו לה שבעה בנים, וכולם היו כהנים גדולים. שאלו אותה במה היא זכתה לכך, והיא ענתה שמעולם לא ראו קורות ביתה את שיער ראשה. אותם דברים אפשר לומר עלייך. לא מדובר רק בצניעות בלבוש, אלא גם בצניעות בהליכות. בענווה בפני ריבונו של עולם. בענווה בדברים שבין אדם לחברו. לקבל את כל ילדייך כפי שהם, עם כל השונוּת ביניהם, ולתת לכל אחד מהם את ההרגשה שתמיד תהיי שם בשבילו.

בארבע השנים האחרונות עברתם לגור איתנו כאן בבארות יצחק, כדי שחיים וברוריה יוכלו להיות קרובים יותר אלייך. גם שאר הילדים שלך באו לכאן המון לבקר ולעזור. בשנים האחרונות הם זכו להחזיר לך במקצת מכל מה שאת הענקת להם, ולהוות דוגמא של כיבוד הורים לדורות הבאים ולכולנו.

נוחי בשלום על משכבך. נשמתך ודאי מתחברת עכשיו עם בתך, שמחה, שכאבת את מותה לפני עשר שנים. היי נא מליצת יושר על כל בנייך ובנותייך: סוליקה, מימון, יצחק, חיים, ברוריה, דוד, סוזן ומשה, ועל כל נכדייך ונינייך.

                                                 תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.

הרב ירון

 

אמא,

את היית במלא מובן המלה אמא...אישה שקטה, חכמה, אוהבת, מסורה וחמה.

כל חייך דאגת וטיפחת אותנו...היינו כל הזמן בראש מעיינייך... וזאת עשית בגדולה ובשקט האופייני לך.

לפני כ-10 שנים, לאחר מות בתך-אחותנו שמחה החלה הידרדרות בבריאותך. מחלת האלצהיימר פגעה בך קשות... בתחילה סעדנו אותך בביתך בפתח תקווה, וכאשר היית צריכה יותר תמיכה ועזרה החלטנו להביאכם אלינו לקבוצה כדי שתקבלי את מרב העזרה שלנו. על כך אנו מוקירים ומודים מאוד לבית בארות יצחק -

 על הנכונות לקבל ולאפשר לנו לקיים את מצוות כיבוד הורים. במיוחד לחברי המזכירות דאז אהרון גל ולאה ריידר על העזרה והתמיכה.

לפני חודשיים חלה עוד הידרדרות קשה מאוד במצבך - סבלת מאוד, צעקת עד לב השמיים - מה שלא עשית בימייך..

התייעצתי עם רופאים שונים. קיבלת תרופות שונות ושום דבר לא עזר.. הסתכלת אלי וצעקת כאילו בקשת בעינייך עזרי לי, ואני מביטה בך בחזרה בבכי ולא יודעת מה עוד אפשר לתת כדי להקל עלייך.

לפעמים הרגשתי חסרת אונים מול מבטך המתחנן...

וגאיה שטיפלה בך במסירות ובאהבה גדולה הייתה מתקשרת אלי ואומרת: ברוריה, כואב לאמא....

תודה לך גאיה על כל הטיפול המסור באמא.

עד ערב שבועות כאבת בלי סוף והיינו צריכים לקחתך לבית חולים... ושם שוב חזרת להיות שקטה...

אמה יקרה שלי, אני רוצה לבקש אלפי סליחות אם היה עוד משהו שיכולתי לעשות ולא עשיתי.

במבט שלך ביקשת ואני לא הצלחתי להקל  עלייך.

                                                                                 אמא, נוחי על משכבך בשלום.

ברוריה

 

 

כן. הגיע יום פקודה,

ועלינו קשה הפרידה.

את! אשת החיל, נלקחת מאישך ומבנייך,

ממשפחתך ומקרובייך.

ביום שנקרא "חמדת ימים",

את נקראת למרומים.

יסודותייך בבית של קדושה ותורה,

האמונה והתמימות היו נר לרגלייך,

היושר והצדק ניכרו בנועם הילוכך.

מאז עומדי על דעתי ראיתיך תמיד צנועה וחסודה,

שאפילו קירות ביתך לא ראו שערה משערות ראשך.

הקדשת את כל חייך לביתך

ובעיקר לנו, בנייך ובנותייך.

מסירותך לא ידעה גבולות,

תמיד התפעלתי מאיפה שאבת  הכוחות.

היית ממשכימי קום וממאחרי עולי יצוע.

אופייך, שעיקרו נתינה וחום לכל,  היה ידוע.

השנים האחרונות לא  היטיבו עימך,

וכולנו השתדלנו למענך.

יש מאיתנו שהשתדלו עוד יותר,

במטרה להיטיב ולהקל עלייך ביותר.

אמא !

עמודים רבים לא יכילו את כל מעלותייך

אף היטבת עימנו בחסדך האחרון לתת לנו זמן לעכל את לכתך.

נקראת למרום ברצונו של רוכב ערבות,

מקומך בטוח במקום בו גנוזות נשמות של צדקניות וחסדניות.

ה' יפן אלייך ברחמיו וישביע בצחצחות נפשך,

כבוד תהיה מנוחתך.

ולנו נותר להצדיק את הדין  הצור תמים פעלו

ממקומו הוא ישקנו כוס תנחומים לנו המתאבלים

יש לך די זכויות.

אנא המליצי טוב על עם ישראל.

                                                                                                 יהי זכרך ברוך!!

בנך, יצחק

 

 

 

סבתא,

בשבועות האחרונים, כששכבת בבית חולים, אחרי כל ביקור אצלך חשבתי תמיד על אותו השיר, אשת חיל.

כל מילה בשיר, כל משפט כאילו נכתבו עליך - אשת חיל!

בשנים האחרונות, כשחלית ונעת בין הזיכרון לשכחה, ניסיתי להזכיר לעצמי את העבר...

איך היינו הולכים בשבתות ברגל מהקיבוץ דרך נחלים עד הבית שלכם בעמישב.

איך היינו יושבים במיטה הגדולה שלך ושל סבא ומביטים אל הרחוב.

איך אהבתי לשבת במטבח שלך, המלא תמיד בכל טוב מעשה ידייך, ומסתכלת בהתפעלות על מה שעשית באותו רגע.

איך לא ויתרת, ובכל יום רביעי היית קמה מוקדם, מבשלת ומכינה ארוחת ערב, וכולנו ידענו שזה היום המיוחד, הקבוע, שלא עושים בו תוכניות, שאת וסבא באים לקיבוץ, ואין היעדרויות.

ובשנים האחרונות בקיבוץ היינו באים לשבת איתך ולדבר אליך, למרות שלא זיהית, ולא תמיד החזרת תשובה.

את החגים והשמחות והמאכלים והריחות והסיפורים ממרוקו שאהבתי לשמוע, והחיבוק והאהבה והאצילות והיכולת לגבש את כולם, והצניעות והחוכמה והדאגה התמידית לכולנו.

סבתא, במהלך השנים, ולא במודע, הייתי מסתכלת בהערצה ומנסה ללמוד מהשקט, מדרך הארץ, מהכבוד לסבא ולסובבים אותך ומהקשר המיוחד שלכם, מהשלווה והאמונה.

קשה להיפרד מסבתא כל-כך מיוחדת, זכיתי להיות נכדתך ולראות אותך בזמנים שונים, שמחים יותר ואופטימיים יותר וגם ברגעים קשים ועצובים יותר.

בעוד כחודשיים אעמוד מתחת לחופה ואני יודעת שתהיה שם איתי.

סבתא, סליחה אם אי פעם פגעתי בך או עשיתי משהו לא לכבודך.

                                                היי מליצת יושר על כל משפחתך הגדולה.

אורטל

 

 

סבתא' 

ראשית אני רוצה להגיד תודה רבה לכל האנשים - משפחה וחברים - שבאו להיפרד היום מהאשה היקרה הזאת, סבתא שלי.

סבתא, אני מרגישה שזאת זכות להיות כאן היום וללוות אותך, זכות אבל גם חובה. 

כולנו ידענו שבעשר שנים האחרונות היית חולה במחלת האלצהיימר, מחלה שלקחה ממך את הזיכרון שלך אך לא לקחה אותך, את מי שאת, שתמיד היית ותהיי עבורי - הסבתא המפנקת עם זיכרונות ילדות טובים, טעמים וריחות שלא אשכח. טעמי חגים וחיבוקי שבתות. יופי של שמחות, ולצערי גם חיבוקי עצב ואבל.

המחלה לקחה ממך את הזיכרון, אבל לא פגעה ביכולת שלך להוקיר תודה ולברך אותנו ואת כל מי שטיפל בך 

במשך השנים האחרונות. ראיתי מרחוק, אבל הרגשתי מקרוב, איך סבא והילדים שלך - הדודים היקרים שלי - מגישים לך יום יום ושעה שעה את פירות החינוך שלך - חינוך לכיבוד הורים, חינוך לתמיכה ודאגה במשפחה, חינוך להכרת הטוב ולתודה. 

ביום הזה אני לוקחת את הרגע להגיד תודה לסוליקה, מימון, יצחק, חיים, ברוריה, דויד, סוזן, משה, ולבני/בנות הזוג שלהם. תודה למטפלת המסורה גאיה שתמיד דאגת שסבתא תהיה נקייה ואהובה. 

דודים יקרים, אתם המראה של סבתא. הטיפול שלכם בסבתא נותן משמעות עמוקה לבקשה 'אל תשליכני לעת זקנה'.

סבתא, תודה לך שנתת לי את המתנה היקרה מכל - את אמא שלי. 

אמא שלי העריצה אותך ודאגה לך. הכבוד והמסירות שהיא נתנה לך הם נר לרגלי היום.

כשאמא נאבקה במחלה, לא פעם ראיתי כיצד חשקת שפתיים ותמכת בה. אף פעם לא הראית לה חולשה. אני זוכרת איך אמא ראתה בזה תכונה עילאית. 

הלוואי שאדע לקחת ממך את היכולת לחשוק שפתיים ולהמשיך הלאה למרות כל הקשיים.

אני מבקשת, סבתא, מצאי מנוחה ושלווה, כי הרווחת ביושר ובעמל את הזכות להיות אמא לילדייך וסבתא לנכדייך ולנינייך, שקיבלו וינקו ממך רק טוב, אהבה וכיבוד המסורת והזולת. 

מצאי מנוחה ושלווה, ואבקש ממך סליחה ומחילה אם פגעתי בך.

מאילנית נכדתך

 

לאברהם בן-שמול

לילדים: מימון, יצחק, חיים, ברוריה, דוד, סוזן, משה ובני הזוג

לאחיות רחל ואסתר

לנכדים ולנינים

אתכם אנו באבלכם במות

הרעיה, אמא, אחות, סבתא- סבתא רבתה

מסעודה ז"ל

מן השמיים תנוחמו

 

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

 

     ביום ראשון ח' בתמוז תשע"ג, 16 ביוני 2013

                      נתייחד עם זכרם

      של כל חברי בארות יצחק שהלכו לעולמם.

        פרטים נוספים יפורסמו במהלך השבוע.

                          

הזמנות:

מבני הקבוצה שעזבו - יישלחו הזמנות רק לאלה שאין להם הורים או אחים בקיבוץ.  

הזמנות נוספות, וכן את רשימת הכתובות אליהן נשלחו הזמנות  אפשר לקבל אצל עטרה.

             מילכה

 

 

ערב התרמה שנתי ל"בית-יוסי" 

כפי שכתבנו בשנים עברו,  "בית-יוסי" ממשיך להיות בית חם ותומך לילדים צעירים מגילאי גן עד בי"ס יסודי.

ה"בית" ממוקם בשני מבנים -  מקלט המשמש את ילדי הגן, ומבנה עילי המשמש את ילדי בי"ס.

ב"בית" הילדים מקבלים עם הגיעם ארוחת-צהרים חמה, ולאחר מכן זוכים לטיפול הכולל הפעלות שונות, סיוע בהכנת שיעורי-בית, וטיפול מיוחד במקרים המצריכים זאת.

בנוסף לילדים, גם האימהות הזקוקות לכך זוכות לארוחה חמה, להפעלה, לימוד וסיוע בקשר עם הילדים.

מתוך אתר האינטרנט של "בית-יוסי" :

הנתינה כאבן יסוד

הנתינה בבית יוסי היא ערך עליון, ואחת מאבני היסוד שעליהן מושתת הבית. כל מי שעוסק בנתינה אמִתית וטהורה מכיר את התרוממות הרוח שנלווית לפעילות מסוג זה, את תחושת הסיפוק ואת חוויית האחדות. כל אחד מאנשי הצוות המסורים שפועלים בבית יוסי - המטפלים, המדריכים, הפסיכולוגים, העובדים הסוציאליים והמתנדבים הנפלאים – יוכל להעיד על כך בלב שלם ובעיניים נוצצות.

כיום, מטופלים בבית יוסי כ-20 משפחות ו-45 ילדים בו-זמנית. הליווי הצמוד שזוכה לו כל משפחה נמשך בין שלוש שנים לשש, עד שיש בידיה את הכלים לצאת ולהתמודד עם החיים בכוחות עצמה

משפחות רבות מבקשות עזרה, אך ידיו של בית יוסי קצרות מהושיע את כולן.

מיום הקמתו ולכל אורך השנים, מתקיים בית יוסי על בסיס תרומות. נכון להיום, צר המקום מלהכיל וחסרים האמצעים להיענות לכל הפונים. לפיכך, בראש ובראשונה נשמח לכל עזרה שהיא שתאפשר להמשיך ולהפעיל את בית יוסי באשדוד; עם זאת, שאיפתנו היא להרחיב את השורות, למען המשפחות המתדפקות על דלתנו. כדי להגשים את החזון במלואו ולהקים שלוחות נוספות של בית יוסי ברבעים נוספים בעיר אשדוד, וכן ביישובים נוספים ברחבי הארץ, נדרש סיוע רחב.

משפחות רבות מייחלות לצאת לדרך חדשה, לחיים חדשים. הן ראויות להזדמנות הזאת ומחכות לה בכיליון עיניים. אנחנו, בבית יוסי, נחושים לעשות כל שביכולתנו כדי להמשיך ולהיות שם בשבילן. לשם כך אנו זקוקים לכם.

נודה ונברך על כל יד טובה שתוּשט לעזרה בכל דרך.

ברור ומובן מאליו שפעילויות כנ"ל עולות כסף רב, שאינו בנמצא, ולכן אנו פונים לכל מי שמוכן לסייע בתרומה כספית.

אפשר להעביר אלינו פתק בו מצויין הסכום ואנו נעביר בצורה מרוכזת, או שכל הרוצה יכול לשלוח ישירות (העמותה להנצחת סרן יוסי אוחנה ז"ל (למשלוח דואר) רח' רוגוזין 56/5 אשדוד 77440.)

                                             בתודה מראש,

                                                                       פנינה ושלמה הלוי

 

 

רשמים ממועצת החינוך של הקבה"ד

לאחרונה השתתפנו, כמה חברים וחברות, צעירים וצעירות, גם מדריכה נמרצת מבית הילדים, במועצת החינוך של הקיבוץ הדתי שהתקיימה בסעד. כותרת המועצה הייתה: "תלמיד חכם חלוץ 2020".

מתבקש, אולי, לפרק את מילות הכותר ולשרבט מסה אידיאית על כל אחת מן המילים, שילובן (ומה שביניהן וכו'), אבל אבקש לגעת דווקא במספר שבסוף המשפט: 2020.

 

טבעי שתנועות המאגדות בשרשן אידיאולוגיה והשקפת עולם סדורה, עוצרות מדי פעם להתבונן פנימה ולתהות על הדרך והכיוון. מה שלדעתי איננו מצוי כל-כך, זו היכולת של תנועה להיפגש פיזית תוך כדי הדרך ולהתבונן קדימה יחד מתוך השקפה שכשמנו כן אנו: תנועה... איננו עומדים במקום, אלא נעים בין ולעבר יעדים, בוחרים ציר התקדמות ומצויים בתנודה מתמדת. לכן לכותרת המאגדת את שני היסודות שבאורח חיינו: תורה ("תלמיד חכם") ועבודה ("חלוץ") נוספת עתה הסיומת המספרית בדמות יעד רחוק-קרוב שאומר: בהווה שלנו, "המבוגרים", נוצר עתיד הנוער והילדים שבקיבוצי התנועה, אלה שיהיו בוגרים בשנת 2020.

 

צורת הדיון, כפי שכבר נכתב כאן, הייתה בדרך של "מרחב פתוח", קרי: מבחר דיונים פתוחים בנושאים שהציעו המשתתפים, ומתוכם גובשו הצעות שעליהן הצביעו הצירים בסוף המועצה. מעבר לדיון בנושא החינוך לצמחונות שיזמה וניהלה ליאור פורשר (!!), שאף שלא עלה להצבעה בסוף המועצה היה מעניין עם התייחסויות אמביוולנטיות, נערך גם דיון פורה ורב משתתפים ביוזמת חברתנו אסתר פורשר. הדיון שגם התגבש לכדי הצעה והצבעה במושב הסיכום עסק בנושא: הקמת "פאב מדרש" לצעירי הקיבוץ הדתי. בהצבעה שנערכה במושב החלטות המועצה עבר הרעיון ברוב, אף שלא היה חף מהתנגדויות צפויות בדיון שקדם להצבעה, גם של כמה ממיתולוגיות הקבה"ד שנכחו במקום והסתייגו ברוב זעזוע, בקול ובנחרצות, מהמושג "פאב" או אפילו "בית קפה" (לפתרון זוטות כגון דא הושחל מראש לבמת נשיאות המועצה שמנתה בסה"כ שלושה חברים מכל קיבוצי התנועה, ד"ר נחום ברוכי. מה שכן, אינני בטוח האם ואיך הצביע...). לבסוף, כאמור, לאחר תיקוני סגנון תוך כדי הדיון, גובש הנוסח המכובס: "מקום מפגש", ההצעה עברה.

אגב, הקופירייטר המקצוען אשר נשכר מראש ע"י הקיבוץ במיוחד למטרה זו ושנלווה עימנו ליום השני של המועצה (ואשר משמש גם כפובליציסט החתום על המדור "על קצה הלשון" בידיעון זה), הציע לתת למקום מפגש זה את השם המוצלח: "בר אוריין"...

לגבי חלק מהדיונים וההצעות שלא עלו לכדי הצבעה, מסיבות שונות, נקבע כי יידונו במושב הנוסף של מועצת חינוך זו שייערך בחורף הקרוב.

 

לסיום, כמי שנכח לראשונה בכנס מעין זה, אומר כי נהניתי הן מהארגון המופתי, הן מהתוכן וכמובן גם מחברתם הנעימה של משתתפי המועצה בכלל ובפרט נציגי בארות יצחק. אוסיף ואעיר כי לעניות דעתי עצם המפגש והדיונים אף במנותק מתוצאות ההחלטות הסופיות, אינם פחותים ושמא עולים בחשיבותם על ההחלטות האופרטיביות שהניסיון מלמד כי לעיתים נשארים "על המדף".

בינתיים מתבקשים חלוצים ליישום הרעיונות הגדולים!

יהונתן שרמן

 

לנדב ברוכי בר-המצווה

להורים דינה ושמוליק

לסבתות ולסבים

חנה ונחום ברוכי, מייבריט ואלי זגורי

ולכל המשפחה

                         מזל - טוב

                                   דור ישרים יבורך

 

חנוך לנער

קייטנת נכדים- לבוגרי כיתה ג'  בימים שני-רביעי, כ"ט מנ"אב – א' באלול    5-7  באוגוסט.

אפשר כבר להירשם באמצעות פתק לתא חינוך.

ביום שלישי י' בתמוז, 18 ביוני,  ערב הורים לקראת החופשה:  בשעה 20.00  להורי א-ו.
בשעה 21.00 הורי א-ו נשארים ומצטרפים אליהם הורי החטיבה והתיכון וילדי כיתות ו-י"ב לערב תיאטרון פלייבק ערב מצחיק, מהנה, מעלה נושאים מגוונים שמטרידים הורים וילדים. בואו כולם. ניפגש.

סבים וסבתות גם מוזמנים.    פרטים על מיקום מדויק בהמשך.

אסתר פורשר – רכזת החינוך

 

 

 

קליטה   

אני כותב דברים אלה כנושא כללי, ובלי לקשור זאת לאנשים מסוימים, אלא כמוסר השכל מדפוסי הקליטה שלנו בשנים האחרונות.

אני רוצה להדגיש שכוונתי לקליטת משפחות מבחוץ, ולא לקליטת משפחות בנים ובנות הקיבוץ (נושא זה מחייב התייחסות נפרדת ומיוחדת).

עובדה היא, שכאשר משפחה נקלטת בקיבוץ היא זוכה לקיום, לדיור, לחינוך הילדים, ולתנאים אחרים שבהם זוכה כל חבר קיבוץ. זאת בנוסף לרמת ביטחון סוציאלי שעם הקבלה לחברות היא זהה למה שיש לכל חבר קיבוץ עם ותק רב.

כל חבר קיבוץ צריך להתחייב שכל הכנסה שלו מועברת לקיבוץ כולל כל התנאים הנלווים לשכר (פנסיה, קרן השתלמות וכדומה).

אינני בטוח שהייתה הקפדה על כך שמשפחה המצטרפת לקיבוץ, תעביר לקיבוץ את הזכויות הצבורות שלה בנושאים אלה, למרות שבבוא העת היא תזכה בביטחון סוציאלי מלא שאותו רוכש חבר הקיבוץ במשך כל חייו.

כזכור (או שלא זכור), בעבר נדרש מי שהצטרף לקיבוץ להעביר או להפקיד את הרכוש שצבר לפני הצטרפותו לקיבוץ. אני מודע לזה שזה בוצע חלקית אך הכלל היה קיים. כיום איש אינו מתייחס לזה, ומי שמצטרף אינו מחויב בזה והוא זוכה, כאמור לעיל, לתנאים שלהם זוכה כל חבר קיבוץ, כולל טיפול בבעיות שנצברו אצל המצטרף לפני שעבר אל הקיבוץ.

לדעתי , כפי שהדבר קיים היום בקיבוצים רבים (כולל שיתופיים) , משפחה צריכה, כדי לקבל מהקיבוץ את מה שתואר לעיל, לרכוש את הזכות הזאת  (מעין רכישת מנייה) בסכום משמעותי .

אפשר לבדוק מה נהוג בקיבוצים שונים ומה הגורמים שצריכים להשפיע על גובה הסכום (גיל, גודל המשפחה, בריאות וכדומה).

כל הנכתב לעיל אינו סותר את חשיבות הבדיקה אם המשפחה מתאימה -  חברתית, דתית וכלכלית - להצטרף לשורותינו.

יש להבהיר לעצמנו (כולל לוועדות הקליטה) אילו נושאים אנו חייבים לבדוק כאשר אנו קולטים "שותפים" חדשים לקהילה שלנו ויש להקפיד על כך שבדיקות אלה אכן יבוצעו .

הדבר אינו פשוט, משום שמחד הציבור מעוניין בשקיפות ומצד שני לצנעת הפרט חשיבות משל עצמה. אך יש לזכור שקליטה היא מעין חתונה ....

 

סיכומו של דבר:

יש לקיים דיון כללי בנושא זה מבלי שיהיה קשור לגופו של אדם אלא לגופו של עניין ולחזור לקליטה של משפחות מבחוץ רק לאחר שנושא זה יסוכם.

אליעזר שפיר   

דירת הנופש בירושלים 

לאחר כעשר שנים של בנייה, יצירה וטיפול תחזוקתי, אני מסיים את תפקידי ומעביר אותו לעקיבא אנגלנדר.

עקיבא, יחד עם דבורה נתנזון, ימשיך בעזרת השם את מסורת השירות הטוב לחברים, והדירה תמשיך להיות מקום לחופש ולהתרגעות לקהילת בארות יצחק.

קבלנו (דבורה והח"מ) את הדירה במצב תפוסה חלש – עובדה שהביאה את המזכירות דאז להחלטה שגויה למכור אותה.

יחד עם האספה שגיבתה את תכנית העבודה לשנים שיבואו, חל מפנה דרמטי בתפוסה. עוד ועוד חברים, תושבים ונוער נהנים מה"מוצר" שלנו, עד כדי תפוסת יתר (over booking) בעיקר בשבתות.

כיצד קרה ה"נס"?

נקבע תקציב שנתי של כ-15,000 ₪ ועמדנו בו בכבוד.

הופסקה הקביעה שמעולם לא הוחלטה, שהחברים יממנו מתקציבם האישי את כל הוצאות הדירה.

נקבע מחיר אחיד לכל ימות השבוע בגובה 50 ₪ ליממה.

למרות הפרטת הכביסה, הופסק ה"סגר" על ארון הבגדים – מצעים, מגבות וכד'.

הטלוויזיה הוחלפה וחוברה מחדש לכבלים.

הותקנו שירותים נוספים.

בביצוע החשמלייה הוגדל חיבור החשמל, ולוח החשמל הוחלף.

נקנתה ספה חדשה שנפתחת בשעת הצורך למיטה זוגית.

נקנו כסאות חדשים לפינת האוכל.

נרכשו תמונות חדשות ונתלו וילונות חדשים.

הותקן מזגן חדש בחדר הילדים.

נפתחה האפשרות לארח בדירה בני משפחה, מכרים וחברים שאינם מהקיבוץ, תמורת 200 ₪ ליממה, במגבלה של עדיפות לחברים.

אני עוזב את התפקיד בתחושת סיפוק עמוקה, ומודה לחברי הקהילה על המשוב החיובי שקיבלנו. זה שכרֵנו.

                                                                                                        שבת שלום,

דוד פורת

המון תודות מכולנו לדוד על פעילותו המבורכת לטובת הדירה בעשור האחרון.

בתוספת תודה ובהצלחה לדבורה שממשיכה ולעקיבא שמצטרף אליה.

 

לסבתא וסבא רחל ואיתן פלינט

ולכל המשפחה

מזל – טוב

בשמחת בת המצווה של הנכדה גיל-אסתר

בת שלומית ושמוליק פלינט בירוחם

                            ברכת ה' עליכם

שלום לכולם,

מדרשת תורה ועבודה בתנופה

"תיקון עולם" חוגג שנה!

מזה שנה תמימה יוצא לאור לקראת כל שבת עלון אינטרנטי, בהפקת צוות מדרשת תורה ועבודה. בעלון כתבות אקטואליות, רעיונות מפרשת השבוע, פעולה לשבת, מדור שירה ועוד. הכותבים והמפיקים הינם צעירים יקרים העושים מלאכתם בהתנדבות, מתוך אמונה שבין שלל עלוני המגזר יש צורך וביקוש לשמוע קול יהודי עמוק ושורשי ברוח משנת תורה ועבודה. מדי שבוע אנו מקבלים דיווח על קוראים נוספים שנהנים, משתמשים בתכנים ו'מעבירים הלאה לאחרים. השבת, לכבוד מלאת שנה להולדת העלון, הפיקו העמלים עלון חגיגי בנושא 'אחדות'. כותבי הטורים הביעו דעתם על האחדות, יתרונותיה, מחיריה, קיומה ומשמעותה. המעוניינים להיות שותפים להפצת הקול הייחודי שלנו, מוזמנים לעניין 3 חברים/מכרים בעלון, ולהציע להם להירשם ולקבל אותו בקביעות בדוא"ל.  

 

מפגש

אנחנו בעיצומם של שני תהליכים מרכזיים העוברים בשנים האחרונות על היהדות: בציבור החופשי ישנו רנסאנס יהודי לימודי ורוחני; בציבור הדתי אנו עדים לטשטוש זהויות וערפול הגדרות. ומה תפקידנו בעניין? מה תפקידנו מבחינה חינוכית ומבחינה מעשית? על אתגר עצום זה ניסו לענות יואב שורק והרב ד"ר יהודה ברנדס במפגש של מדרשת תורה ועבודה. על המציאות לא היתה מחלוקת: הציבור הדתי (מכל הזרמים) מהווה מיעוט קטן אל מול הרוב החופשי, ובמילותיו היפות של יואב שורק: "בלתי נסבל שרוב היהודים בימינו מתעלמים וזונחים את מה שהוריהם נהרגו עליו". על הפתרונות התווכחנו כמעט שלוש שעות: עד כמה יכולה ההלכה להכיל ציבור רחב יותר? האם פתיחת ההלכה תביא לכניסת שותפים חדשים? ואם כבר להרחיב ולהתגמש – היכן להתחיל ועל מה לא לוותר בשום פנים ואופן?! בליל חמישי האחרון, כמדי חודש בחודשו, התכנס צוות מדריכי מדרשת תו"ע, בתוספת חברים ושותפים לדרך, לדיון עומק בסוגיות אקטואליות–יהודיות–דתיות. כתמיד היה מרתק. צעירים מוזמנים להצטרף (גם אם אינם יכולים להתפנות להדרכה במסגרת המדרשה). לפרטים: עמרי – 050-3231336.

 

חום יולי-אוגוסט

לקראת הקיץ יצאה מדרשת תורה ועבודה עם שלל פעילויות, סדנאות ותוכניות לקהלים רחבים: הקמת יישוב חומה ומגדל, שבוע עבודה חקלאית, סמינר חלוצים, סדנאות וסמינרים על 'תרבות ובילויים', 'זהות יהודית' ו'חברה וכלכלה', סיורים בחצרות אחוריות וקדמיות של עם ישראל ועוד ועוד. מיגוון התוכניות מיועד לבתי ספר, חברות נעורים, יישובים, תנועות נוער, סניפים, ולכל מחנך המעוניין לאתגר את חניכיו ולהציע להם פעילויות עומק ומחשבה תוך הרבה חוויה וכיף. גם אגף המבוגרים של מדרשת תורה ועבודה מתחדש ומציע סדנאות, ערבי דיון וחשיבה במגוון מתודות (סרטים, אימפרוביזציה, קטעי לימוד, דילמות ועוד), שמטרתם יצירת שיח ודיון בקרב צעירים נקלטים ומבוגרים, בקיבוצים, מושבים ויישובים. מוזמנים ליצור קשר עם לימור – 054-7775771.  בקרוב מאוד יושק אתר האינטרנט של המדרשה, ולעת עתה מוזמנים להתעדכן בדף הפייסבוק שלנו.

 

ביקור ב"בארות בנגב"                    

מר ראובן פינסקי, ראש אגף מורשת במשרד ראש הממשלה, וסגניתו הגב' ליאורה בארי-אלדן, ערכו השבוע סיור מקיף באתר בארות יצחק שבנגב. תחילת הסיור – באתר המגדל, בהדרכת שרית יודקה-אוקון (עלומים), המשכו במבנה "הפיל" בעלומים בו נערכת עבודת ההכנה להדרכה וריכוז התכנים, וסיומו במבנה "המשולש" ההולך ונבנה ומכשיר את עצמו לתפקידו כ"מרכז מורשת והדרכה". כזכור, ראש הממשלה הכריז על תוכנית לאומית לפיתוח אתרי מורשת, ואנו זכינו שאתר "בארות בנגב" ייכלל בתוכנית זאת ויתוקצב בהתאם. במהלך הסיור שמענו מהאורחים תובנות מקצועיות הנוגעות לביצוע, אך כולן התגמדו מול השבחים שקיבלו העוסקים במלאכה על העשייה המרשימה. המרכז עתיד להתחיל לפעול במלוא עצמתו בעוד כחצי שנה.

 

למען תשכיל

השבוע יצאה לאור החוברת החמישית בסדרת "עצ"ה לדרך". הסדרה מיועדת לבני נוער וצעירים, לשם העמקת הבנתם את ערכי תורה ועבודה, ולשימושם של מדריכים ומורים שימצאו בהן חומר זמין, נגיש ובהיר. המיזם נועד להציג זוויות ראייה שלעיתים אינן מוצאות את דרכן לשיח הרעיוני-ערכי, ובכך להיות גורם חשוב בשעת הדיון על נושאי הליבה הציוניים-דתיים. החוברת החדשה נכתבה ע"י הרבנית ד"ר חנה פרידמן, וכותרתה: "למען תשכיל – היחס ללימודי חול ולהשכלה כללית במציאות חיינו". בפתח דברי ההסבר לחוברת נכתב: "מסלול הלימודים של צעירים דתיים מְזַמֵן התלבטויות משמעותיות הקשורות ליחס שבין לימודי הקודש ולימודי החול. האם חובת לימוד תורה מבטלת כל עיסוק בתחומי דעת אחרים?... בחוברת זו נידון יחס העולם הדתי ללימודי חול, מהזוויות ההלכתית, ההיסטורית והמחשבתית ...". את החוברת ניתן לקבל במשרדי הקיבוץ הדתי.

 

השירות הלאומי

מר שר-שלום ג'רבי, ראש מינהלת השירות הלאומי-אזרחי, ערך ביקור בקיבוצינו שבצפון, ועמד מקרוב על עשייתנו החברתית-התנדבותית. את הסיור ליוו שרון שגיא (מירב) ופנינה אפלבוים (עלומים), המכהנות מטעם "בת – עמי" כרכזות השירות הלאומי בקבה"ד. פתחנו את הסיור במלכישוע, כפר הנגמלים שנבנה על ההר שבו יסדו בשעתו חברי מירב את קיבוצם, שוחחנו עם נציגי ההנהלה ובנות השירות הלאומי, ונשבינו בקסמם ובפשטותם של העושים במלאכת הקודש. המשכנו בישיבת מעלה גלבוע, נפגשנו עם ראשי הישיבה, ושמענו בהרחבה על התוכנית הייחודית לקלוט בישיבה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים שישלבו בשגרת יומם גם לימוד בישיבה וגם עבודה במסגרת השירות הלאומי. הסיור הסתיים בארוחת צהריים נעימה וטעימה בחדר האוכל של עין הנצי"ב (תודה רבה!), במהלכה הוצגה המדרשה ע"י הרב יצחק בן-דוד העומד בראשה, ולאה בן-יצחק (שדה אליהו) המנהלת אותה. לאורך כל הביקור גילינו נכונות עצומה מצידו של שר-שלום לסייע בידינו ע"י הקצאת תקני שרות-לאומי, שאמר: "זכות גדולה היא בשבילי לסייע בידיכם! דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, ואני עומד נפעם מול הנכונות והיצירתיות שלכם".

 

בסוד שיח

הכנס השנתי לדיאלוג של עמותת 'בסוד שיח' יתקיים במרכז יעקב הרצוג שבעין צורים בימיים שני-רביעי, א'-ג' אב (8-10.7). המשתתפים מוזמנים לחוות דיאלוג בין אנשים מקבוצות קונפליקט בחברה הישראלית, ולהתפתח איתו בתוך מרחב חברתי מוסכם ובטוח, בלי הכרח לוותר על הנרטיב הייחודי שלהם, ועל ההכרות עם ה"אחר". הכנס מיועד לכל מי שהנושא בלבו; מעצבי דעת הקהל, אנשים החיים בקהילות, מנהיגים פורמאליים ובלתי פורמאליים, הוא ממחיש תהליכים, ומאפשר מודעות של חברי קיבוץ לגישה דיאלוגית כלפי המתפתח בחברה הקיבוצית. פרטים ניתן למצוא באתר בסוד שיח בכתובת -  www.b-siach.org

       שבת שלום,                        נחמיה רפל,  וחברי המזכירות הפעילה

 

 

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון:  שמואל לובושיץ  

אחות תורנית: אריאלה פלדמן - פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

לשיפור התקשורת

לתשומת לב!  מספר הטלפון הנייד של שלמה הלוי הוחלף, והוא מעתה 050-9371831 .

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

מתא הדואר האלקטרוני

עדנה שלום,

לאחרונה מגיע אלי הידיעון באופן סדיר מדי שבוע כבר ביום שישי.

זה מחמם את הלב ומחזק את תחושת הקשר והשייכות לקיבוץ.   תודה רבה ושבת שלום,

אלון אמיר

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ח"י שנים

18 שנים אנחנו בבארות יצחק!

בשבת הבאה, פרשת חוקת, אנו מזמינים את כל הציבור לשתיית 'לחיים' בבית שפירא מיד לאחר התפילה.

                                                                                         נשמח בבואכם.

משפחת ארונסון

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

משקפיים

אילנה לרמן, סיימה את תפקידה כאחראית על נושא המשקפיים,  ואנו מודים לה על שרותה רב השנים.

חי יום טוב ברוכי, קיבלה על עצמה לרכז את הנושא.

בשבוע הקרוב יחולק בתאי הדואר תקנון המשקפיים - לעיונכם.               תודה ובהצלחה.

כרטיסי חנייה

בימים אלו אנחנו נכנסים לתהליך של מעבר מכרטיסי חנייה, לחנייה בעזרת מערכת "פנגו".

לשם כך אבקש: לוודא שמספר הטלפון שלכם בדף הטלפונים האחרון (נמצא אצל עטרה) מעודכן.

תודה ופרטים בהמשך.

עירית פורשר – רכזת שירותים

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

 

 

AtarimTR