ידיעון 2833 פר' דברים-חזון

בס"ד, ה מנחם-אב תשע"ג  

 

דברים - חזון

 

19.28

הדלקת נרות שבת

08.30

תפילת שחרית

19.40

מנחה, קבלת שבת, ערבית

11.30

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

20.45

סעודת שבת בחדר האוכל

12.00

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 21.30 – 23.30

בבקשה להביא כלים עד 23.00

13.30

מנחה גדולה

17.15

שעור בדף יומי

17.30

נשים אומרות תהלים – בבית ציפי לוי

18.00

מנחה

20.30

ערבית, הבדלה

 

הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו בשבת זו.

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית  א, ד, ו'                06.00

שחרית ב, ה                    05.50                     

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           18.30

רבע לערבית-לימוד הלכות  20.00    

ערבית                           20.15

תשעה באב

ערב תשעה באב – יום שני

18.00           מנחה

19.45           תחילת הצום

20.15           ערבית, איכה

יום שלישי – תשעה באב

08.00           שחרית, קינות

13.15           מנחה גדולה

18.30           מנחה קטנה

20.15           ערבית, קידוש לבנה

20.20           סיום הצום

עונג שבת לילדים בשעה 11.30

  כיתות א-ג   דקלה שניאור  

  כיתות ד-ו    ענבל ישראלי

 

  חטיבה        משפחת דיקן

 

 

לוח השבוע

 

יום ראשון

19.00

שעור - גדולי המחשבה הישראלית

חדר עיון

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

יום שלישי

צום תשעה באב

יום רביעי

17.30

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום חמישי

19.00

שעור ניצוצות מהדף היומי

חדר עיון

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

תורני נוער ברפת:   בוקר -       יאיר-עקיבא שניאור

                            צהריים -    יניב-רחמים מכלוף

 

 

 

 

 

סיפורה של תמונה

יש פתגם האומר: "אנו יכולים להמציא רק באמצעות הזיכרון"

אבל אני לא המצאתי. שנים חייתה בזיכרוני תמונה  באחד מלוחות השנה

ובה רואים אותנו כילדים בבארות יצחק בנגב ממלאים שקי חול להגנה.

 לא זכרתי את האירוע, אך התמונה נחרטה בזיכרוני.

במשך שנים  ניסיתי לחפשה ולא מצאתי.

לאחרונה נכנסתי שוב לאינטרנט לאתר המחודש של הארכיון הציוני.

הקלדתי מילות חיפוש: צילומים, קרן קיימת, ילדים ממלאים שקי חול.

להפתעתי ולהתרגשותי עלתה התמונה המבוקשת כשהתאריך עליה הוא 1.1.1948  ללא ציון שם המקום.

מיד קראתי לשכנַיי,  ושכנתי בעלת הזיכרון התרגשה כמוני, זיהתה את המצולמים וזכרה בדיוק את האירוע כפי שהתרחש.

בתמונה נראים: אנוכי מיכל בלנקנשטיין (שפיר),עם הצמות מאחור, וחלק מילדי כיתתי - ילדי טהרן:

יהודית טננבאום ז"ל, רחמים מסיקה (רמי גונן ) וזאב צנדרקו (סיני).

 

 

 

 

 

מה בגיליון?

·         על קצה הלשון – הרב ירו

·         חטא חטאה ירושלים? – יהונתן שרמן

·         על מחזור ובכלל – יוסי שניאור

·         כולנו זקוקים לחסד – עפרה פארן, מילכה רוזן ("אסיף")

·         דרושים – גל שטרנברג

·         מרוץ הקיבוץ – טל פורשר (צוות הקיץ)

·         הנחיות בטיחות לעת תדלוק 

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש  170

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

 

ניבים מתוך מגילת איכה

בֵּין הַמְּצָרִים – הכינוי לימים אלו, ימי בין המצרים, לקוח ממגילת איכה (א, ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". חז"ל (איכה רבה א, כט) אמרו שהכוונה לימים שבין יז בתמוז לתשעה באב. יש שהבינו שהַמְּצָרִים הם הגבולות (כמו 'דינא דבר מצרא' – דינו של השכן הגובל בשדה), והכוונה היא שהאויבים תפסו אותנו בעודנו בגבולות הארץ. יש שהסבירו שהכוונה למקום צר שהמים עוברים בו: כשהנחל רחב, המים זורמים לאיטם, וקשה לתפוס דברים שנסחפו. כשמגיע מקום צר, המים זורמים בלחץ, ובנוסף לכך קל יותר לתפוס את מה שנסחף במים. כמובן שהמלה מצר גם מזכירה את הצרה: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּ-הּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָ-הּ".

לָלֶכֶת שְׁבִי – הפסוק (א, ה) אומר: "עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר". הכוונה היא שהם הלכו בשבי. בדרך כלל משתמשים בביטוי 'לָלֶכֶת שֶׁבִי' כשאדם מתפתה אחרי רעיון או אדם אחר.

יָרַד פְּלָאִים – הפסוק (א, ט) אומר על ירושלים: "וַתֵּרֶד פְּלָאִים", והכוונה לירידה גדולה מאוד, שגורמת לאנשים להתפלא. ירידה דרסטית.

לְהָרִים קֶרֶן – הקרן הוא סמל לעוז וגבורה בבעלי החיים, מקור גאוותם. הפסוק (ב, ג) אומר: "גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל". התהליך ההפוך הוא הרמת הקרן, כמו בשירת חנה (שמו"א ב, א): "רָמָה קַרְנִי בַּה'", וכן (תהלים קמח, יד): "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו".  

לִסְפּוֹק כַּפַּיִם – הפעולה של הכאת הידיים זו על זו יכולה להיות סימן של שמחה גדולה, אך יכולה להיות גם סימן של פליאה וכאב גדול. לכן הפעולה הזו קיבלה במקרא שני שמות: מחיאת כף, כסימן של שמחה (תהלים צח, ח): "נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ", וספיקת כפיים כסימן של כעס ועצב, כמו (איכה ב, טו): "סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ".

כְּלִילַת יוֹפִי – מישהי יפה ללא מום. כולה יפה. (ב, טו): 'הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי?'

חֲרִיקַת שֵׁן – כאשר אדם נאלץ לקבל משהו שהוא אינו מסכים איתו, אומרים שהוא מקבל זאת בחריקת שיניים. מקור הביטוי הוא בפסוק (ב, טז): "פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם כָּל אוֹיְבַיִךְ, שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ שֵׁן". הביטוי רומז, כנראה, לפעולה שעושה חיה לפני שהיא צדה את טרפה.

שָׁפַך אֶת לִבּוֹ – כאשר אדם מדבר בגילוי לב אומרים שהוא שפך את לבו. מקור הביטוי הוא בפסוק (ב, יט): "שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'".

חֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים – משהו שקורה שוב ושוב מחדש כל בוקר. המקור הוא דוקא 'חדשים', בלשון זכר: (ג, כג): "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ".  

רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ – פסוק זה הוא גם המקור למלים בתפילת 'מודה אני'. יש שהסבירו שהכוונה שבכך שאנו מתעוררים כל בוקר זה מחזק את אמונתנו בתחיית המתים, ויש שהסבירו שזה מוכיח שהקב"ה מאמין בנו, כי הוא נותן בנו אמון כל בוקר מחדש.

הרב ירון

 

 

"חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלַ‍יִם..."?

מוטיב חוזר במגילת איכה הוא האנשתה, וכפועל יוצא הענשתה של ירושלים.

"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד..." – העיר הייתה כאלמנה.

גם תיאורי החטאים של יושבי העיר טפלים, כך נראה, לחטאיה של העיר עצמה.

אף בהתייחסו לאנשי הקרת, הכתוב עושה זאת בהסגר, אגב גינויה של ציון ותיאור מצבה העגום.

"דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת..." - מתחיל הכתוב בתיאור העיר, "...מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד..."  - הסבר הטפל לעיקר והבא להסביר מדוע דרכיה אבלות; "...כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין..." - שוב העיר ולכן: "...כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת" - האנשים שבה, "...וְהִיא מַר לָהּ" - סגירת המעגל התיאורי היא בעיר עצמה. נראה כי העיר היא עיקר הסיפור. אנו מבכים ביום זה את חורבנה של ירושלים.

מתבקשת השאלה: האין עיקר העניין דווקא עוונות דרי העיר? האומנם "...הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה..."?! כלום לא היו אלה המעשים המכוערים שביצעו תושביה, בין החומות, שזינו וקלקלו מעונם?

 

נראה כי התשובה היא שמגילת איכה לא עוסקת בהטלת אשם, ואינה מבקשת לבוא חשבון עם מי שבגינו חרב הכרך. המגילה איננה מתריסה כלפי האשמים, אלא מפנה זרקור לעבר התוצאה הטראגית, תולדת החטאים. כמו ילד שאביו מעדיף להראות לו את הצלחת ששבר כשהיא מרוסקת על הרצפה, במקום להלאותו בטעמים ועילות מדוע פסול לשבור כלים. המגילה באה לרגש, ובשל כך היא מנוסחת כתיאור סיפורי הבא לגעת בנפש הקורא. עיקרה אינו דרשה או שיעור תורני, אלא שיחת מוסר מלב אל לב שתכליתה לטלטל את ליבו של הקורא, לזעזעו ולטעת בו את זרע התשובה. אל מול עיני הקורא המשתאה ניצבת תמונת התינוקות הגוועים על אימותיהם השדופות. אותן נשים ענוגות ורחמניות שהידרדרו לשפל שאין כמותו, זרוקות עתה כאסקופות ברחבי הקריה המדממת הנמשלת לזונה חשופה לעין כל, מקום מושב המרצחים.

מי שנחשף לטקסט מוצא עצמו מביט בתמונה סוריאליסטית שכמו הושאלה ממעמקי השאול. המשפט שחותם את המגילה הוא: "כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד" – זהו תיאור היחס בין העם לאלוקיו, אשר היווה את הבסיס להסתר הפנים שאפשר את המציאות הנוראה המתוארת.

 

באורח מפתיע-משהו, הפיתרון אשר מנוסח במשפט הנקרא בצמוד לאחר סיום המגילה, ואשר מופיע בכתוב גם כפסוק הלפני-אחרון, אינו בקשה לגאולה אוטופית שתגיע כחלום שהתגשם לכדי תמונת מראה למציאות המחרידה שתוארה לאורך הספר. התחינה המסכמת היא אך השבת המצב לקדמות.

לפעמים כל מה שמבקש לו עם, כמו האדם, הוא שיבה למקום שבו היה טרם נפילתו; אותו המקום שבעת שהיה בו לא ידע להעריכו כראוי.

"הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם".

יהונתן שרמן

 

 

על מִחזור ובכלל...

כפי שקראתם בעלון המועצה ובוודאי כבר ראיתם בשטח, מערכת המִחזור מתרחבת!

מִחזור הוא החזרת מוצר לחומר הגלם שלו לשם יצירת מוצר חדש.

אמנם מִחזור הוא תהליך הצורך אנרגיה ולכן גם מזהם את האוויר, אך הוא עדיף על פני השלכה לפח האשפה.

מכיוון שצמצום הטמנת האשפה וצמצום השימוש במשאבי הטבע הם שניים מיעדי הממשלות בעולם המערבי ובכללם ישראל, משקיעות מדינות העולם מאמצים וכספים רבים במערכות מִחזור, לא תמיד שווה כלכלית למחזר מוצר ולכן המדינה צריכה לממן זאת.

במועצה האזורית חבל מודיעין בכלל ובבארות יצחק בפרט, ניתן לאסוף ולמחזר את המוצרים הבאים:

נייר ומוצריו - למיכלים העגולים הכחולים.

קרטונים - לתאי האיסוף הלבנים מאחורי המטבח וליד הכלבי.

בקבוקים ללא פHקדון - לאיסופיות.

מתכות - למיכל האפור שנמצא מאחורי המטבח.

זכוכית (בקבוקים ללא פיקדון, צנצנות וכל מה שנכנס בפתח) - למיכל הסגול שנמצא גם כן מאחורי המטבח.

גזם - לאזורי הריכוז.

רהיטים ו"דברים גדולים" במצב טוב - ניתן לפרסם בלוח המודעות.

אלו שלא במצב טוב - להעביר ל"מזבח" ולהשליך בו רק אם יש מקום!

כדי לעזור לתושבים בהעברת המוצרים למרכז המִחזור, המועצה מחלקת שקיות מיוחדות.

בימים הקרובים יעברו ילדי החטיבה, יחלקו את השקיות ויסבירו למי שמעוניין מה ניתן להשליך למִחזור והיכן.

בנוסף, כדאי להזכיר שבקבוקים ופחיות החייבים בפיקדון ניתן להשליך בפחי האיסוף ליד הכלבי והתמורה כמובן, לצדקה.

אם יש לכם בגדים משומשים - פנו למחסן הבגדים.

לפינוי מוצרי חשמל מקולקלים - נא לפנות לח"מ.

לוח מודעות סביבתי

מול לוח המודעות הכללי מוצב מזה כמה ימים לוח מודעות המיועד לנושאים סביבתיים.

הלוח מיועד להעביר מידע לציבור בכל הנושאים הסביבתיים - מהשקפה ועד לפרקטיקה.

נשמח לקבל רעיונות, תגובות, הארות והערות בנוגע אליו, ומי שמעוניין לתרום לתוכנו או לעיצובו שיפנה אלי.

                                                                                                                   שבת שלום,

יוסי שניאור

 

 

 

 

 

כולנו זקוקים לחסד

 

"כולנו זקוקים לחסד,  כולנו זקוקים למגע.

לתת בלי לרצות לקחת, ולא מתוך הרגל.

כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל".

 

כמו בכל שנה, אנו שוב פוגשים באותם האנשים שנותנים בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל, ובזכותם אנו שוב זוכים לשמח את הילדים הנפלאים של קייטנת איל"ן.  אז למי תודה ולמי ברכה...

קודם כל, לכם ההורים שמפקידים בידינו את היקר לכם מכל, ומאפשרים לנו להעניק לילדכם שבוע גדוש בחוויות ובהנאות... תודה!!

לכם, החניכים, שנתתם לנו כוחות ליהנות איתכם בחיוכים שלכם, בצחוקים ובהבעות השמחה השונות. תודה!!

לחונכים ולבנות השירות הלאומי, שדאגתם במסירות כה רבה לילדים והייתם להם כהורים, כליצנים וכחברים טובים... תודה!!

לרבין, אחראית האוכל שלנו, על הדאגה שחס וחלילה לא נרד במשקל, ולצוות המטבח שארגן את הארוחות. לעובדות המחסן והמכבסה שמכבסות ומקפלות לנו את הבגדים. 

לשולמית שהכינה עם החונכים את המסגרות לתמונות.

לדרור, רופא השיניים שמספר ומציג לנו מתוך הספרים שכתב.

לבני שמכין לנו בכל שנה נקניקיות על האש.

לשפים רויטל ומאיר, שמזה כמה שנים פותחים בשבילנו מסעדה מקומית, ולמלצרים החמודים מהחטיבה.

ללאה'לה  ולקרן, על  המקלחות הטובות ביותר, (הן רשומות בספר גינס על שיא המקלחת המהירה בתבל).

לבועז, הנהג המסור שהוביל אותנו בבטחה למקומות הבילוי שלנו, ולמועצה האזורית שתרמה את כל נסיעות האוטובוס.  תודה!!!!

לעטרה ושורי, מספרות הסיפורים של הקייטנה - בלעדיכן לא היינו נרדמים.

לעירית ואריאל ועודד המציל שהצילו אותנו מהחום הגדול בבריכת השחיה.

לכל שאר חברי הקיבוץ שהיו שותפים להצלחת הקייטנה, המון המון תודה לכולכם!!! בלעדיכם לא היינו מצליחים להרים את הפרויקט.

ולסיום, תודה לבעלים שלנו שמוותרים עלינו לטובת הקייטנה.

והכי חשוב- להתראות בשנה הבאה!!!

רבין, איילת, עפרה, החניכים והחונכים

 

ומהצד השני

במשך 15 שנים אני מלווה את הקייטנה הנפלאה של אנשי בארות יצחק בניצוחה של עפרה היקרה. אנשים יקרים שאני שמחה וגאה לכנות שהם ו"אסיף "משפחה אחת הם. אנשים בעלי רוח נתינה ללא תמורה בחום ובאמת מכל הלב, המעניקים לילדים שלנו זיכרונות כאלו שלא ניתן לייצר בשום. מקום אחר. את הזיכרונות ינצרו בליבם לנצח, ועל כך אני מודה לכם מכל הלב.

תודה רבה וניפגש בשנה הבאה. באהבה והרבה מאוד הערכה מילדי אסיף וממני
מילכה רוזן - אסיף

 

 

דרושים ודרושות

 

חברים להקפצות והסעות עובדי חוץ

·       מספר שעות בבוקר ו/או בצהריים ו/או במהלך היום

·       רישיון נהיגה והיכרות עם איזור המרכז 

·       עבודה בימים קבועים ובשעות קבועות

·       יש לפנות לגל שטרנברג או לעירית פורשר 

עובד חדר אוכל ומטבח

·       משרה מלאה לטווח ארוך

·       יכולת עבודה שירותית ואחריות אישית

·       יש לפנות לג'ני / עירית פורשר

עובד מכונת שטיפה בימי שישי – פעמיים בחודש

·       משרה לטווח ארוך

·       יש לפנות לג'ני / עירית פורשר

סיוע במכבסה בתקופת הקיץ:

·       עבודה בשעות הבוקר / גמיש

·       עבודה זמנית

·       יש לפנות ללני / עירית פורשר

סיוע בחדר האוכל בתאריכים 25 – 26 באוגוסט בשעות הבוקר

·       עבודה זמנית

·       יש לפנות לג'ני / עירית פורשר

 

 

גל שטרנברג – מרכזת משאבי אנוש

 

 

 

מרוץ הקיבוץ

סיפור אישי שקרה באמת:

אחת היוזמות המבורכות בקיבוץ שזכיתי להשתתף בהן ביחד עם כל המשפחה, אילצה אותי לאכול ארוחת ליל שבת אצל משפחה אחרת שלאו דווקא הייתי איתם בקשר רציף וחברי- יום-יומי.

קיבלתי כאפה די מצלצלת כאשר נכנסתי לביתם המפואר והמעוצב להפליא.  עולם.

עולם פנימי ועשיר המורכב במובן מסוים מהעבר וההווה, ואפילו השאיפות העתידיות של דרי הבית.

מאז הספקתי להיכנס להרבה בתים מזדמנים יותר ומזמינים פחות, עם חדרי מדרגות מעופשים ועם חצרות מטופחות, עם כביש סואן החונה מחוץ לבלוק ועם אבטחה מסביב לשעון ולבריכה.

אבל דבר משותף יש לכל הבתים: היצירה הכול-כך מקומית, והרגישויות שיש לכל אחד מבני הבית לתכולתו.

תוך כתיבת שורות אילו מזכירים לי כי השבוע התבצעהפינוי מגוש קטיף וצפון השומרון, ועם פינוי הבתים נהרסה גם אותה יצירה מקומית.

לנו בבית יש חשבונית ענקית על הקיר. יש לנו פינת ישיבה מחוץ לבית עם שני לפידים נגד יתושי, ועוד שש תרנגולות בכלוב מושקע ויקר. יש לנו שתי כלבות - אחת קטנה ולא נושכת ועוד כלבה גדולה ולא נושכת.

יש לנו כיסאות חדשים פרי העיצוב של אמא שלי שהחליטה שהיא צובעת כיסאות ישנים ומרפדת אותם.

יש לנו עץ פומלות שמאוד פעיל בחורף (מוזמנים בחום לקטוף), והייתה לנו בריכת דגים עם מזרקה שהכנו.

יש לנו יצירה מקומית מתחדשת, ובבית החדש נחדש גם את היצירה.

יש בתים שיש בהם אח (קמין). יש בית שיש בו אוסף מחבתות מדהים שמקרין יצירתיות כלפי השכונה. יש בית שיש בו נחשים. יש בית שיש בו אוסף פעמונים. יש בית צמוד בוסתן ענק. יש בית שיש בו אוסף חפצים הודיים מקוריים.

יש פה יצירה מקומית, ואת כל היצירה הזאת נראה מקרוב תוך השתתפות במשחק תחנות דינאמי ברחבי הקיבוץ. המרוץ לקיבוץ ייערך בין תחנות האומנות השונות בבתים בכל הקיבוץ, ובכל תחנה יציגו דיירי הבית את היצירות שלהם ויפתחו את דלתותיהם לכל מבקרי האומנות, שזה אנחנו, המשתתפים במשחק.

אנו מבקשים מכל מי שיש לו יצירה מקומית מעניינית, אוספים, או פריטים מיוחדים, לפנות אלינו בטלפון או בחדר האוכל, ונוסיף את ביתו לרשימת התחנות המשתתפות במשחק. כולנו מעוניינים להכיר את כל הפינות וכל הבתים בקיבוץ, כי את הבתים מבחוץ כבר ראינו.

אז תנו יד והוציאו את מרכולותיכם החוצה, או פיתחו דלתותיכם אל מבקרי האומנות הנלהבים.

צ'יפי, קולה והתרנגולות כבר מתודרכות - מקווים שגם בביתכם מוכנים.

                                                                                                  שבת שלום!

טל פורשר / צוות קיץ

 

לסבתא רבתה לאה לוי

ולכל המשפחה

מזל – טוב  בהולדת הנינה טל

בת לרזי וגולן לוי באור-עקיבא

נכדה לנעמי ואיתן לוי

                           דור ישרים יבורך

 

 

שלום לכולם,

 

כנס יָשְפֶה

במלאת עשור לפעילות עמותת יָשְפֶה בתחום הרווקוּת בקרב הציבור הדתי-לאומי, נערך בבנייני האומה בירושלים כנס רב משתתפים, שכותרתו: "על רווקוּת, מפגשים ומשפחה". מזכירות הקיבוץ הדתי החליטה לחדש את הפעילות בתחום חשוב זה, ונציגינו נטלו חלק בכנס. כותרות מעניינות ומושכות את הלב ניתנו לדיונים: "אַתְּ יותר מדי חכמה – אז מה?"; "כשאני הייתי בגילך..."; "אני רווק או לא-נשוי?", ועוד. ח"כ ציפי חוטובלי-אלון, שהייתה עד לאחרונה יקירת המגזר, סיפרה בהומור על "הרעלת הקפה" ממנה סובלים כל היוצאים לדייטים, וביקשה מיועצי יָשְפֶה לחסוך מהרווקים את "ההצעות המלומדות". השר אורי אורבך, שבעבודתו הציבורית תומך ומקדם את פעילות יָשְפֶה, פתח את הכנס בדברי תורה וחידודי לשון, והמשיך אחריו הרב אבי גיסר, הרב של עפרה, שאמר: "צריך לדעת להכיל. לדעת שזה חלק ממני. זו לא הבעיה שלו או שלה, אלא שלנו – המשפחה, בית הכנסת, היישוב – כולנו צריכים להכיל ולפעול".

 

כנס התאחדות מגדלי בקר

בהפקתה המקצועית והמשובחת של אורית נצר (עין הנצי"ב), התקיים בירושלים בפעם ה- 25 הכנס השנתי של רפתני התאחדות מגדלי בקר, עובדי מרכזי המזון, וכל אנשי המדע, המחקר והמנהלה העוטפים אותם. עשרות הרצאות ניתנו במהלך הכנס, אך עיקר תשומת הלב ניתנה ל"שיחות הפרוזדור": מפגשי עמיתים וחילופי דֵעות בין חברים למקצוע. בשנים שעברו עמד הכנס בצל "מאבק הקוטג'" והשלכתו על ענף החלב, אך גם כעת, לאחר שנתקבל "מתווה לוקר" להסדרת ייצור החלב, התמקדו השיחות בזעזועים העוברים על הענף שהיה ייחודי ומפורסם ביציבותו. נכון לעכשיו, עשרות מושבניקים שבבעלותם רפתות קטנות-בינוניות הודיעו על יציאתם מהענף, וההשלכות על ענף החלב בפרט ועל ההתיישבות בכלל הן מרחיקות לכת.

אחרון אחרון חביב: ברכותינו לרפת שדמות מחולה על זכייתה במקום השני בתחרות "הרפת המטופחת". יפה!

פורום מזכירים – מפגש מסכם לתשע"ג

לפני כשבוע נפגשו המזכירים במשואות יצחק, למפגש מסכם (עשירי במספר) של שנת העבודה תשע"ג. מדווח אמיתי פורת, מרכז אגף חברה (כפר עציון): "סיירנו במשואות בפינת ההנצחה, וביקרנו בבית הסיעודי שהפך ל'מרכז יום' ומרפאה לחברי משואות. פגשנו את יהודית ליטנברג מארגון יָשְפֶה (רווקה ודיירת ה"בִּיצָה" הירושלמית), ושמענו על סוגיית הרווקוּת ועל האפשרות לשיתופי פעולה עם תנועת הקבה"ד. בהמשך היום התמקד הפורום בסיכום קצר של מועצת החינוך ומשמעותה לקיבוצים ולתנועה; נסקרו 'הצגות המקרה' שהועלו על ידי המזכירים במהלך השנה, ובדקנו מה התקדם/השתנה בינתיים; סיכמנו את תשע"ג במבט אישי וקבוצתי: מה עשינו השנה, מה היו הדילמות העיקריות עבורנו ומה המוקד של תכניות השנה הבאה. בהתבוננות פנימה אל עבודת הפורום ניסינו לבחון מה לשמֵר ומה וכיצד לשפר. בסיום המפגש נפרדנו מהמנחה הוותיקה של הפורום תמי לס, והודינו לה על עבודתה המצויינת.

 

"בונים הורות משמעותית"

כחודש לפני הבחירות לרבנות הראשית, ובצל המחלוקות הגדולות שהן מעוררות, נערך בירושלים הכנס השנתי של "רבני צוהר", שרבנים וחברים מהקבה"ד נטלו בו חלק. הרב דוד סתיו, יו"ר הארגון המתמודד למשרת הרב הראשי האשכנזי, נאלץ מסיבות פוליטיות לשבת בקהל ולא לשאת דברים ממרומי הבימה, ואת מקומו תפס הרב יובל שרלו, שהתייחס לכותרת הכנס ואמר בין השאר: "המעשה החינוכי מתנהל היום בשפה רכה, רוקדת, לומדת, ולא פסקנית. שימו לב שרוב מושבי הכנס הם פאנל של דוברים אחדים, המציגים דֵעות שונות, ובכך יש ביטוי לעולם הספק בו אנו נמצאים. בשדה החינוך עלינו לשוחח היום בשפת 'הריקוד החינוכי', שיש בו מוביל ומוּבָל, שיש בו עבודה קשה אך גם עונג ושמחה ומענה". הרב אריה הנדלר התמודד עם שאלה מוכרת לרבים: "לא קם לתפילה – איך לחנך מתבגרים?", והדגיש שמשימתנו היא להביא את החניך להרגשה שהתפילה היא עבורו צורך ממשי. יונה גודמן התייחס לחופשת הקיץ הנמצאת בראשיתה, ואמר: "סולם הערכים יוצא החוצה בקיץ. אנחנו ההורים והמחנכים מקבלים בסוף הקיץ תעודה שציוניה נכתבים מסדר-יומו, מעשיו והתנהגותו של הילד שבחופשה".

 

מחלקה אחת ושלושה דיווחים

שרגא וילק, מרכז המחלקה לצמיחה דמוגרפית (משואות יצחק), מדווח:

קיבוץ ראש צורים – בהצבעה בקלפי שנערכה באגודה הקהילתית של ראש צורים בסוף השבוע שעבר, זכה מהלך איחוד הקהילות (הצטרפות תושבי ההרחבה לחברוּת בקיבוץ) לתמיכה ציבורית גורפת. 74% מבעלי זכות ההצבעה השתתפו בהצבעה, שתוצאותיה הן: 79% מהמצביעים מקרב תושבי ההרחבה, ו- 93% מהמצביעים מקרב חברי הקיבוץ, תמכו בהמשך קידום תהליך איחוד הקהילות על פי המתווה שגובש. כעת נערכים לעריכת 'חוגי חזון' סביב הנושאים הבאים: מעוֹרָבוּת חברתית, ערבוּת הדדית וחינוך חברתי. בעז"ה, לקראת החגים תיערך ההצבעה לקבלת הקבוצה הראשונה של תושבים לַחברוּת בקיבוץ.

קיבוץ בית רימוןבימים אלו הובאו לקיבוץ – בסיוע החטיבה להתיישבות – 8 קרוואנים, על מנת לספק למצטרפים דיור זמני לאחר שכל בתי המגורים התמלאו. קיבוץ בית רימון צפוי להגדיל את מספר החברים באופן דרמטי מ- 25 משפחות לפני מספר שנים לכ- 100 משפחות כשיושלם תהליך הבנייה והקליטה. בנוסף על כך מוקמת בישוב שכונה קהילתית צמודה של כ- 100 משפחות. התהליך מחייב רגישות רבה לחיבור נכון בין חברי הקיבוץ הוותיקים והחדשים לבין התושבים שאמנם אינם חברי קיבוץ, אך הם שותפים מלאים בקהילה. בשבוע שעבר נערך כנס קליטה נוסף אליו הגיעו מספר לא מבוטל של משפחות מתעניינות, שלאחר תהליך של בדיקה ומיון יצטרפו לחבורה שכבר החליטה לקשור את גורלה למקום.

בית ראשון במולדת – במסגרת חיפוש מנועי צמיחה נוספים הבשילו השנה המאמצים לקליטה מחודשת של משפחות דרך פרוייקט 'בית ראשון במולדת' שבהובלת הסוכנות היהודית. במהלך חודש אוגוסט / אלול יגיעו לקיבוץ עין הנצי"ב שתי משפחות, אחת מצרפת והשנייה מארה"ב, ולקיבוץ מגדל עוז תגיע משפחה נוספת מצרפת. קיבוץ עלומים הביעו את נכונותם להצטרף לפרויקט, וכמה משפחות פוטנציאליות בוחנות את הנושא ביחד עם הסוכנות היהודית.

                         שבת שלום,

                                                            נחמיה רפל

 וחברי המזכירות הפעילה

 

 

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון:  אהד אהרן

אחות תורנית: אריאלה פלדמן – פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

בספריה

אני מבקשת את עזרת הציבור בחיפוש אחר הספרים הר"מ שנעדרים מהספרייה: 

1.       הכלה ממומביי.

2.       שלוש שניות.

3.       הקמע 1 + 2- ספרי קומיקס לילדים.

אם אחד הספרים נמצא אצלך בבקשה להחזיר לספריה או להודיע לי.

                                                                                              בתודה מראש,

אילנה לרמן

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

הפרשת תרומות ומעשרות                              

השבוע חידשנו את המנוי בקרן תרומות ומעשרות, לשנתיים הבאות, כולל מעשר עני לשנה הבעל"ט.

המנוי מיועד לחברי בארות יצחק ולתושבינו.  לפני ההפרשה יש לומר את הנוסח שמוצע על ידי הקרן.

בספק "טבל" מפרישים ולא מברכים.    ב"טבל ודאי" מברכים לפני נוסח החילול.

מי שמעוניין בדף של נוסח ההפרשה והחילול, יפנה לרב ירון או אליי.

                                               יעקב שניאור

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

בענפי השירות

שעות פתיחה ליום שני, ערב תשעה באב:     כלבי             17.00 – 18.00

                                                           מחסן בגדים 17.00 – 18.00

                                                           ספרייה        17.00 – 18.00

שאר הפעילויות, כרגיל.

 

בתחילת השנה, זוכו החברים בעלות השתייה והמעדנים המחולקים לקראת הצומות. אי לכך, לא תהיה חלוקת שתייה ומעדנים לקראת הצום.

 

עדכונים מ"פנגו" 

נא להקפיד לבטל את החנייה לקראת היציאה מהחנייה.

אנחנו מחויבים לפי חלקי שעות ולכן זה משמעותי.

עירית פורשר – רכזת השירותים

רפואה שלמה

לחברנו משה רזניק המאושפז בבית החולים.  לבקשת המשפחה – נא להימנע מביקורים.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

במרפאת השיניים

מרפאת השיניים המקומית תהיה סגורה לצורך חופשה בתאריכים ז' – כ"א מנ"אב  14 – 21 ביולי.

במקרים דחופים יש לפנות למרפאת ברקמן בפתח-תקווה (רח' חיים עוזר, מול העירייה).

רבקה דה-יונג

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

עוד שנה ועוד שנה...

לרבין יעקבס, לאיילת שקלאר, לעפרה פארן,

לנערי התיכון והחטיבה, ולכל המתגייסים להפעלות ולתורנויות לטובת קייטנת איל"ן -  יישר כוח ענקי !

אנו גאים בכם ויודעים שבלעדיכם הקיבוץ שלנו לא היה יכול להרים את מפעל הצדקה העצום הזה בכל שנה מחדש.

                                                     היו ברוכים והקב"ה ישלם שכרכם !

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ביום ראשון, ליל ט"ו באב (21 ביולי)

נחגוג את אהבתנו ל...שוקולד.

ניפגש כולנו (מגיל צבא ומעלה), לסדנת שוקולד, ובה נלמד, נכין,

וכמובן גם נטעם שוקולד.

התכנסות בחדר אוכל בשעה 20:00

הזמנות תשלחנה במהלך השבוע.

כולם מוזמנים להירשם, ההשתתפות מותנית בהזמנה מראש, פרטים נוספים במהלך השבוע בתאי הדואר ועל לוחות המודעות.

צוות הקיץ

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

השקיית דשאים

בעקבות העלייה במחירי המים והדרישה לחיסכון, ענף הנוי קיבל הנחייה לפעול לצמצום העלויות בשטח.

המטרה היא למצוא את האיזון המתאים להמשך קיומו של הדשא, בלי לגרום לו נזק, 

וכל זאת במינימום עלויות.

אנו מצפים מהציבור לשיתוף פעולה מלא.    קיץ נעים.

                        המזכירות

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

תקציבים אישיים

עקב נסיעתו של דיויד לחו"ל, יחולקו דפי התקציב של יוני באיחור של מספר ימים.      עמכם הסליחה.                                                                                         

                                    צוות הנהלת החשבונות

 

מפעילי הערוץ: הדס וגבי

AtarimTR