ידיעון 2840 פר' ניצבים וילך

בס"ד, כ"ד באלול תשע"ג  

 

נצבים-וילך

 

18.46

הדלקת נרות שבת

08.30

תפילת שחרית

18.55

מנחה, קבלת שבת

 ערבית, דרשת הרב

11.30

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

20.30

סעודת שבת בחדר האוכל

12.00

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 21.30 – 23.30

בבקשה להביא כלים עד 23.00

13.30

מנחה גדולה

17.15

שעור בדף יומי

17.30

נשים אומרות תהלים – בבית סעדון

18.00

שעור לנשים בפרקי תהלים – מועדון לחבר

18.00

מנחה

19.44

ערבית, הבדלה

 

 

זמני תפילה במשך השבוע

סליחות ושחרית  א           05.45

סליחות ושחרית ב            05.30

סליחות ושחרית ג            05.40

סליחות ערב ראש השנה    05.00

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           18.30     

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.30  

  כיתות א-ג   יוסי שניאור

  כיתות ד-ו    שולי גל

 

  חטיבה       

 

 

לוח השבוע

 

מוצאי שבת

22.00

שיחה וסליחות ראשונות

בית הכנסת

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

21.00

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

 

 

מרתון שיעורים לימים הנוראים – בכל ערב בשעה 19.15 בעזרת הנשים למטה

                                יום ראשון:  עקידת יצחק במקרא ובאגדה -        הרב ירון

                                יום שני:     עקידת יצחק בתפילה ובפיוטים  -    הרב ירון

                                יום שלישי:                                                יחזקאל אלידע

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

תורני נוער ברפת:   בוקר -      יהושע ונדב ברוכי 

                            צהריים -   ניב גרינברגר

 

 

לפני כחודש הלך לעולמו ראובן ארצי ז"ל, חבר קבוצת שלוחות.

ראובן צעד את צעדיו הראשונים בארץ בקבוצתנו, יחד עם משה רזניק ז"ל.

הוא כתב ופרסם שירים רבים, ואני מביאה כאן אחד משיריו לזכרו ולזכר חברנו.

עדנה

 

לקראת שארית הקיץ, רק אז אראנו

עוקר ארץ כלפי שחקים

אין זקוף או חף מכל יֻמרה ממנו

נלך בעקבותיו, נחכים.

חצב ברוח מתנועע בתפילה אילמת

הוא השופר המקדים תרועה

כאשר עוד מסביב האדמה דוממת

ובחיקה עוד שנה זרועה.

מחליף העתים, ומרבה חצבים

המופלא בבריאה, מי יפנים אל חֻבּו?

צבא השמיים ואדם מתייצבים

כל אחד מול השער בלבו.

 

 

מה בגיליון?

·         על קצה הלשון – הרב ירון

·         משה רזניק ז"ל – הרב ירון, בני המשפחה, אברהם פולובין, אליהו לוי, עדנה שורץ

·         מזמור שיר חנוכת הבית – יונה ויששכר ברמן

·         חדש על המדף – אילנה לרמן

·         שנה חדשה במועצה האזורית – מילכה ושמוליק

·         חנוך לנער – אסתר פורשר

·         ענף המזון מתארגן לחג – ג'ניפר פרץ

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 177 

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

 

שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה – היום, כשרוצים לומר שישנם אנשים שפרשו מהדרך המקובלת אומרים שהם 'עשבים שוטים'. בתורה קוראים להם 'שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה'. ראש הוא סוג של רעל (מופיע גם בכתיב 'רוֹש': עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ"). יש המזהים את הצמח הזה עם הפרג התרבותי שממנו מפיקים את האופיום, או עם הצמח שנקרא רוש עקוד, שממנו היו היוונים מפיקים את המשקה להרעיל בו את הנידונים למוות. יש אומרים שהמלה הלטינית Virus באה גם היא מהצמח הזה.

את הלענה לרוב מזהים עם צמח מר שגדל במדבר ונקרא 'לענת המדבר'.  אך המגן אברהם (או"ח תעג, סקט"ו) כתב שאחד מסוגי המרור הוא צמח שנקרא וירמט, והוא נקרא בעברית לענה. מהצמח הזה היו מפיקים תמצית שמוסיפים לסוגי יין מסוימים, ומכאן שמו של היין 'ורמוט'. אגב, המלה 'לען' בערבית משמשת גם לקללה מאוד קשה.

שְׁרִירוּת לֵב – "שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ", זהו דימוי לאדם עקשן. כביכול יש לו לב חזק, שאינו מסכים להתפשר.

כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה – הפיכת סדום ועמורה מתוארת בספר בראשית, אבל זו הפעם הראשונה שהתנ"ך משתמש בסדום כדימוי. גם הנביאים השתמשו בסדום ועמורה כדימוי לחטאים קשים או למהפכה מוחלטת.

הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱ-לֹהֵינוּ – חז"ל הסבירו שבערבות מואב התחייבנו בערבות ההדדית. ואולם, כאשר אדם חוטא בסתר ואחרים אינם יודעים על חטאיו, הם לא ייענשו על כך, שהרי רק הקב"ה יודע זאת.

זהו מקור הביטוי שמשמעותו דברים שאיננו יכולים לדעת.

לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא – נאמר בפרשתנו שהמצוות (ויש שפירשו זאת על מצוות התשובה באופן ספציפי) אינן דבר בלתי מושג: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא... וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד". מכאן מקור הביטוי שמשמעו דבר שיש בכוחו של אדם לעשות. בסיפור המפורסם על תנורו של עכנאי (בבא מציעא נט, ב) למדו מכאן חז"ל שהכרעות הלכתיות אינן מוכרעות על פי נסים או נבואות, אלא רק בדרך של דיון בין החכמים.

בשנים האחרונות מתקיים בכל קיץ בקיבוץ כפר בלום אירוע בן שלושה ימים של עיסוק בטקסטים יהודיים והוא נקרא פסטיבל 'לֹא בַּשָּׁמַיִם', בהשראת פסוק זה.

חֲזַק וֶאֱמָץ – ביטוי זה נאמר ארבע פעמים בתורה, שלוש מתוכן בפרשתנו, ותמיד בקשר להעברת התפקיד ליהושע. בפרק הראשון של ספר יהושע הביטוי חוזר עוד ארבע פעמים.

לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא – בדרך כלל 'לא יכול' מתייחס לדבר שמעבר לכוחותיו של אדם. במקרא משמש הביטוי גם במשמעות איסור, כגון: "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ", או "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם". בצבא למדנו ש"אין לא יכול. יש לא רוצה"...

הרב ירון

 

 

משה רזניק ז"ל בן דינה ויוסף ראובן ז"ל  

נולד:  כ"א בתמוז תרצ"א, 6 ביולי 1931 בארה"ב

נפטר:  י"ט באלול תשע"ג  25 באוגוסט 2013

 

 

משה,

בשבת הקרובה נקרא את פרשת "אתם נצבים" ואת פרשת "וילך משה".  אתה הולך מאיתנו היום, ואנחנו ניצבים פה, ברחבת בית הכנסת שאתה היית מעמודי התווך שלו, ומנסים לעכל זאת.

נולדת לפני 82 שנה בקליבלנד, וגדלת במשפחה פטריוטית, שידעה להכיר טובה לאמריקה על ההזדמנות שהיא העניקה ליהודים. עם זאת, כבר בגיל 14 ידעת שאתה תעלה לארץ ישראל ותגור בקיבוץ. בגיל 19 מימשת את תכניתך, ועלית לארץ במסגרת גרעין שהצטרף לבארות יצחק. מכל חברי הגרעין רק אתה נשארת בסופו של דבר בקיבוץ, והדבר הזה מסמל את האופי שלך – כשאתה בוחר לעשות משהו, אתה עושה אותו עד הסוף.

שמעון הצדיק לימד אותנו שהעולם מתקיים על שלושה דברים: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים. אני רוצה לדבר על שלושת הדברים האלה בקווי דמותך:

על התורה:  היית איש של תורה. אהבת ללמוד תורה. הייתי ממייסדי הדף היומי בקיבוץ, ובמשך עשרות שנים התמדת להגיע לכל השיעורים גם כשלא היה לך קל. לא היית רק יושב ומקשיב, אלא היית מסמן ומפסק בגמרא שלך, שואל שאלות ומוודא שהבנת הכול. תמיד ידעתי שפעם בשבוע תבוא אליי בסוף שיעור ותגיד לי וורט יפה שקראת על הפרשה. מאוד אהבת סיפורים ודברי תורה, ואהבת גם לחלק את הדברים האלה עם אחרים.

על העבודה:  בין אם נסביר את הדברים כעבודת ה', ובין אם נסביר את הדברים כעבודת כפיים, אתה היית שם. תמיד היית בין הראשונים בתפילה. במשך שנים היית זה שמגביה את ספר התורה בשמחת תורה. גם בשנים האחרונות, כשאורי החליף אותך, עדיין שמחת תורה הייתה החג שלך, עם שירת "צו וועמען צו וועמען" שהייתה התפקיד הקבוע שלך.

וכמובן, גם עבודה במובנה הפשוט: בשנים הראשונות בקיבוץ עסקת בבניין. בנית את הקיבוץ במובן מילולי. גם הבית שגרת בו עד סוף ימיך היה בית שבנית בידיך. אח"כ עבדת תקופה מסוימת בבננות, ומרגע שהקימו את חצ"ם היית בין הראשונים שעבדו שם. אח"כ ניהלת את המפעל, ושם עבדת עד יומך האחרון. קנית לך שם בינלאומי בנושא צבעים, ואפילו בחודשים האחרונים, כשאתה כבר בן 82, אנשים עדיין התקשרו לשמוע את חוות דעתך המקצועית.

ועל גמילות חסדים:   היית חבר בחברה קדישא מאז היווסדה, וכמובן שגם הקפדת לעשות חסד עם החיים. כשהיה חבר מאושפז בבית חולים לתקופה ארוכה, אתה הקפדת לבקר אותו באופן קבוע בכל שבוע.

אדם ישר דרך נמדד לא רק בהתמדה ובקביעות. הוא נמדד גם כאשר מתנגשים אצלו שני ערכים שהוא מאוד מאמין בהם, והוא נאלץ לבחור באחד מהם על חשבון השני. מאוד אהבת כשהבנות שלך באו לבקר אותך בקיבוץ. המשפחה תמיד תפסה אצלך מקום מאוד חשוב בסדר העדיפויות שלך. אבל אם הן הגיעו ביום הקבוע שבו הלכת לבקר חבר בבית החולים – הן היו צריכות להמתין עד שתחזור.

בהרבה מובנים היית אמריקאי. אהבת ספורט אמריקאי, מוזיקה אמריקאית, היית בקיא בהיסטוריה האמריקאית, ותמיד העדפת לקרוא באנגלית. אבל מהרגע שהחלטת שהבית שלך הוא בארץ ישראל, ונאלצת לוותר על האזרחות האמריקאית, עשית זאת בלב שלם. היית גאה בכך שזכית לשרת בצה"ל כחובש, ושנים רבות יצאת לשירות מילואים בתפקיד זה.

תמיד היית איש שהאמין בממסד. לא העזת לפעול בניגוד למה שמקובל. אבל כשהרגשת שזה מתנגש עם הנאמנות למשפחה שלך, היית החלטי מאוד.

כאמור, היית אדם ישר דרך, שמרגע שהוא בוחר בדרך מסוימת, הוא לא יזוז ממנה. לא במובן של עקשנות, אלא במובן של בחינה תמידית, כי אם יש ערך אחר שמתנגש באותו ערך, ידעת לעשות את השיקול ולבחור במודע לאן לפנות.

בפרשתנו אומר משה לישראל: "בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא". בתקופה האחרונה סבלת מאוד מכאבי גב, אבל מיעטת להתלונן. יחד עם זאת, אפשר לומר עליך כמו על משה רבנו שעד יומך האחרון: "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה". העין החדה שלך, ראיית המציאות המפוכחת, לא כהו. עד יומך האחרון היית צעיר ברוחך. היית איש שיחה מרתק, שכל הזמן מתעניין וקורא ומתעדכן.

היה נא מליץ יושר לכל הסובבים אותך: לאשתך, אידה, שכל-כך אהבת וטיפלת בה במסירות אין קץ; לרונית, שרה ואורי שהיו כל עולמך, לנכדים ולנינים שלך שאהבת להעניק להם כל מה שלא הספקת לתת לילדיך, ולכל חבריך ומכריך.

הרב ירון

 

 

 

לאבא,

אכן, לא בפתאומיות / בהדרגתיות, באלגנטיות

שנתרגל, שנבין.

ידעת שתמיד האמנו שאתה תחיה לעד / לא תשאיר לבד,

את אמא, אותנו – הילדים, הנכדים, הנינים.

משענת מוצקה / והצלחת בכך שקיבלת ברכה.

לך לדרכך, גאולה שלמה.

בין שבת לחול / מהעולם הזה ליקום הגדול.

מלווה אותך ההבדלה של להב.

אכן, לא בפתאומיות.

סבלת בשקט חודשים, שנים,

והאמנו...

ותישאר אתנו לעד...

לא הספקתי יותר, אז אקרא את הקטע הבא שקראנו יחדיו בתקופה האחרונה, מאת המשורר

כרמי טשרני, יליד ארה"ב (1925 – 1994), מתוך שירים מן העזבון.

 

 

"נאום בערוב ימיו"

בלא שהרגשתי בכך,

הגיע הזמן.

אני משליש את חיי:

שליש בקברות חבריי,

שליש בארצות החיים (במידה זו או אחרת),

שליש בכברה המצפה לי

בכיליון אלפי עיניים.

בלא שהרגשתי בכך, הגיע הזמן.

אני משקר לשמש העולה,

לבני הישן בפה פעור,

למחצית גופי

החוצה את הלילה.

כולי כזב, כזב,

זב חיוכים וזיכרונות.

בלא שהרגשתי בכך,

הגיע הזמן.

מלווה אותי כצל.

אנחנו תאומי סיום,

שניים שהם אחד.

אני מרמה את כולם:

מדבר בלשון יחיד,

וקונה כרטיס אחד באוטובוס

 

ועוד אוסיף מאבא:

אמנם כרטיס אחד לאוטובוס קנה,

אך את חייו בילה בקהילה / ומהקהילה קיבל בחזרה

המון אהבה, תשומת לב והערכה.

על כך הוא מודה לכם – קהילת בארות יצחק החמה.

 

ולך אבא,

תודה גדולה מאתנו על החודשים האחרונים, על שהרשית לנו להתקרב, לפרוץ את מעגל הפרטיות שלך,

ללטף, לפנק, להקשיב, לקבל.

להתבונן בך ולהכיר אותך.

זכות גדולה זאת הייתה לנו בערוב ימיך.

וכל כך כל כך אוהבים אותך לתמיד.

רונית, שרה ואורי - הילדים

 

 

שלושים שנה היה לי סבא. סבא יפה, חתיך, אצילי ומושך. חכם מכל אחד שאני מכירה.

ציוני שוויתר על האזרחות האמריקאית שלו בשביל לעלות לארץ להתגייס לצבא.

בעל תומך, מפנק ועוזר. אבא טוב.

סבא שפספסתי בגלל המרחק, ואני מצרה על כך עכשיו.

שלוש שנים היה לבתי הלל סבא רבא.

"מה שלום סבא משה?" – היא בטח תשאל מחר, ולא אדע מה לענות לה.

או שבעצם אדע.  שלומו טוב. הרבה יותר טוב מאשר בתקופה הקשה האחרונה שבה שהית בבית החולים.

סבלת כאבים קשים מנשוא, ולא פעם אמרת שזה בשביל שתוכל לראות את הנכדים עוד קצת.

חבל לי רק שהספקת להיות רק בחתונה אחת של נכדיך, אבל שרת על הבמה כמו כוכב רוקנרול אמריקאי אמיתי.

חבל לי שהכרת רק שניים מניניך, אבל הכרת אותם היטב, וידעת לפנק במילקי ובקוף שאומר I LOVE YOU .

חבל לי שלא הכרתי אותך מספיק, אבל בורכתי ברגע אחרון נפלא ובלתי נשכח אתך בבית החולים כשבאתי לשמור עליך.

נשמור על סבתא בשבילך, ונמשיך את המורשת המדהימה שלך, סבא יפה שלי.

"מלאכי ציפורים מעליך מלווים את צעדיך.  מרחוק נדלק אור – אל תסטה, כדי שתוכל לחזור..."

נוח על משכבך בשלום.

                                                                                                             אוהבת לעד,

ש י ר

 

 

משה חברי הטוב,

רק ביום חמישי נפרדנו, כשאני עדיין מאמין שמצבך השתפר מעט, והנה הגיעה הבוקר הבשורה הקשה על הסתלקותך מאתנו בטרם עת. למרות הסבל הרב שהיה מנת חלקך בשבועות האחרונים, הצלחת לשדר אופטימיות מלווה בחוש ההומור האופייני לך.

היית "קיבוצניק" ברמ"ח אבריך, תופעה נדירה באווירה הפוסט-ציונית והצינית האופיינית לרחוב הישראלי ולרחוב הקיבוצי. האידיאלים של שוויון מחד וערכי "תורה ועבודה" מאידך היו נר לרגליך בששים שנות חברותך בבארות יצחק.

אני הגעתי לקיבוץ ב-1955 וצורפתי אליך לבניית הלול החדש. שם למדתי ממך מוסר עבודה ודבקות במשימה. שנאת כל רגע של בטלה, וחשוב היה לך לסכם בכל יום מה הספקנו. היית לכולנו סמל לאיש עבודה מסור. בשנים הרבות שלך בחצ"ם יצא לך שם של מומחה בינלאומי בנושאי קורוזיה, ורבים היו מתייעצים אתך. שנים רבות ניהלת את חצ"ם במומחיות רבה, תוך יצירת יחסי אנוש מעולים עם העובדים, בין שהיו חברי הקיבוץ ובין אם היו אלה שכירים. גם לאחר הגיעך לגבורות טרחת להגיע מדי יום למפעל ולתרום את הידע שנצבר אצלך.

לא רק לעבודה הקדשת זמן, אלא גם ל"תורה" . היית מהמשכימים לבית הכנסת. בכל ימיך היית מגיע לתפילת שחרית ראשון - עשרים דקות לפני התפילה. התמדת בקביעת עיתים לתורה. במשך שנים היית משתתף קבוע בלימוד הדף היומי. היית בא לשיעור מצויד בעט שבה רשמת בגמרא הערות בנושא הנלמד. הקפדת לשאול ולהבהיר עד תום את תוכן הדף היומי תוך גילוי ידע רב.

למרות היותך כבר בעל משפחה, התגייסת איתנו - חברי גרעין מתנחלים - בינואר 1956, והיית שני מספרים אחרי בבקו"מ. לאחר הטירונות אנו המשכנו במסלול ואתה שבת לקיבוץ ולמשפחה.  במשך שנים כיהנת בועדות שונות ובמועצה של הקיבוץ, ואף נבחרת למזכיר הפנים של הקיבוץ דווקא בתקופה הקשה של 1991 – מלחמת המפרץ הראשונה.

כמעט מדי ערב שבת בחדר האוכל הגעת אלי לספר לי בדיחה או איזו אנקדוטה שבה נתקלת השבוע, וזאת תוך שימוש תדיר באידיש הליטאית המשותפת לנו ושאותה הבאת מבית הוריך. כל הזמן היית מעודכן במה שקורה בארץ ובעולם והייתי מקבל ממך גזרי עיתונים בעברית ובאנגלית בנושאים שעניינו אותך והאמנת שגם אני יכול למצוא בהם עניין.

היית איש משפחה למופת והיית גאה בכל הישג של ילדיך. הם גם אלה שתמכו בך במסירות ובאהבה אין קץ בשעותיך הקשות..

משה, תחסר לנו מאד, לחבריך ולבני משפחתך.

אברהם פולובין

 

לזכר משה רזניק ז"ל

השבוע נפטר מוישה רזניק, או רזניק – כך הוא נקרא אצלנו.

בחוג הארצי לקורוזיה ובוועדות תקינה לקורוזיה, הוא נקרא משה, ובחוג לקורוזיה העולמי שהוא היה חבר בו – "נייס" – נקרא מוריס.

היה לו שם של מקצוען מהשורה הראשונה, גם ללא תואר לפני השם, בין השאר בגלל היסודיות והתיעוד שלו, שבעזרתו היה יכול להשוות ממצאים מלפני שנים להיום, ובגלל היושר המקצועי שלו שלא הבדיל בין ביצועי חצ"ם לביצועי שאר החברות, ולכן הוזמן לבדוק כשלי צביעה בכל הארץ.

לפני שלוש שנים, כשנבחרתי לוועדה כלכלית, ובתחילת כל ישיבה היה צריך להגיד דבר תורה – דיברתי איתו,  והתרגול התחיל בשלבים כמו לימוד הקורוזיה.

חיפשתי בין דברי התורה ומצאתי שבחודש הזה לפני שנתיים ולפני שלוש שנים אמרתי דבר תורה מאד מתאים למשה על פרשת שופטים, ששם מופיע "צדק צדק תרדוף". שני פירושים ממקורות שונים שלפי דעתי יש להם משמעות אחת.

האחד – לפני יותר ממאה שנה כתב הרב קוק זצ"ל  מאמר שנקרא "הדור" ובו הוא מתאר את אי ההערכה או הזלזול  בין דתיים לחילוניים, בין ימין לשמאל, בין דתיים לדתיים וכו'.

ואני מצטט מסוף המאמר:

יש אלפי נימוקים להאשים "אותם" על היחס המזלזל, אבל אני מציע לא להתמקד בהם אלא  בנו. בבדק בית פנימה על גורמי הזלזול, מדוע באמת מזלזלים  בנו, מדוע ערכינו הנפלאים אינם שובים את ליבם, מה בהתנהגותנו ובשיח שלנו מעורר כל כך הרבה התנגדויות?

עברו יותר ממאה שנה, ולפי דעתי זה כל כך מתאים להיום, האם לא למדנו משהו?

השני – מספר לקח טוב –פירושי חסידים על "צדק צדק תרדוף" - למה כתוב פעמיים צדק?

ציטוט מסוף הפירוש: אחד - פן הדין – במקרים ברורים שבהם אפשר ללא בעיות מיוחדות לקבוע את הצדק.

השני – פן הפשרה – במקרים שבהם נקלעו הצדדים למבוי סתום, ואחרי צדק זה אומרת התורה לרדוף. אין רודפים אלא אחרי משהו הנוטה להתחמק ממך ולהעלם מעיניך, המתגלה בעימותים רבים הנקלעים למבוי

סתום שבו "יודע" האדם (שני צדדים בויכוח) שאסור לו לוותר "בשם הצדק". כמובן שהצדק עצמו שהוא פשרה   חומק ונעלם מעיני המתווכחים בלהט.

האזהרה היא, אפוא, במקומה. רדוף אחרי הצדק ואז תגיע אל הפשרה.

אמירה נאה ואקטואלית תמיד לכל חברה בכל דור.

                                      יהי זכרו ברוך

                                    אליהו לוי

 

איש צדיק היה

"... ועל גמילות חסדים"

אני רוצה להוסיף כאן פרט חשוב, ונדמה לי שמעט מאוד אנשים יודעים זאת.

משה נהג במשך זמן רב להיות הראשון בבית הכנסת שלנו לפני תפילת שחרית.

אני זכיתי לפגוש בו בשעות אלו, כאשר באתי בימי שישי בבוקר להניח בתיבות את עלוני השבת, שיהיו מוכנים למתפללים מוקדם, כדי שיוכלו להכין לעצמם דברי תורה לסעודות השבת.

הדבר הראשון שמשה עשה בכניסתו למקדש המעט שלנו, היה לשלשל מטבעות לקופת הצדקה בבית הכנסת.

כך יום-יום.  

                                                     יהי זכרו ברוך !

עדנה שורץ-לובושיץ

 

 

לרעיה האהובה אידה-טובה

לילדים רונית, שרה ואורי

לנכדים ולנינים

לאח ג'רי

ולכל בני המשפחה

השתתפותנו העמוקה באבלכם בהילקח מכם חברנו היקר

משה רזניק ז"ל

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים

 

 

"מזמור שיר חנוכת הבית..."

עברנו לבית הנוכחי לפני כשלושים ושבע שנים. דירת 55 מ"ר. ארבעה ילדים.

אחר כך נולדו לנו שתי בנות נוספות והוסיפו 'קוביה'.

אחר כך הרחיבו את כל דירות הקיבוץ ל-70 מ"ר.

גם החוץ השתנה. העצים הרכים גדלו והחלו לתת מפרים ומצילם; מטפסים עלו וקמלו; חתולים וכלבים באו והלכו; ובעיקר – המשפחה גדלה, ומשני דורות הפכנו לשלושה דורות.

עברנו יחד עם דבורה ומיכאל נתנזון ויחד עם יוסיקה היקר ז"ל ומיכל וידרמן, וכך נשארנו בשכנות טובה ומשפחתית עד היום הזה, כשמשפחת רוזנבלט הצטרפה בשלב מאוחר יותר.

הבוקר – יום שישי – נקבע מחדש מזוזה בביתנו המשופץ, המחודש והמאיר עיניים.

לבנו מלא בשמחה ובהודיה לקב"ה שזיכנו, ותודה לחברים, לעובדים, לבעלי המקצוע ולכל מי שעסקו בתכנון, בשיפוץ, בליווי ובעצות טובות את תהליך השיפוץ שארך אפילו לא שלושה חודשים !

בראש ובראשונה תודה למיכל וידרמן שבאצילות נפש פינתה את הקומה השנייה ועברה לגור כשלב מעבר בבית שמאחורינו.  אין מילים! תודה!

תודה למאיר פרידמן, שבמקצועיותו ובמסירותו הוביל את השיפוץ מראשיתו ועד סופו. ישר כוח גדול !

תודה למי שהיו לידו: מלכה אנגלנדר, מאיר מכלוף. תודה לורד סוקולובסקי על ליווי התהליך. תודה לאנשי החשמל: גבי, יוסי וחן.  תודה לדוד פורת אשר על המים והגז, ועל העין הטובה. תודה ליוסי ולאנשי המסגריה שהעמידו לנו מדרגות למימוש חלום שתי הקומות.

אהבנו את הבנאים שעבדו אצלנו בניהולו של עמרי ערוסי. אהבנו את תכנון המטבח ובנייתו בידיו האמונות של אריאל אטינגר. אהבנו את מנחם אאולה ואמנות העץ שלו, ואהבנו את הבנים והבנות הצעירים שאל שכונתם נבלענו לתקופת שלושת החודשים.  הרגשנו ב'קייטנה'.

קיבלנו תמיכה ותשובות עד לפרטים הקטנים. אפילו מזוזות שיעקב שניאור דואג להם בזמן.

יש נושאים ללמידה ולעיון, אבל בשעה הזו זה הזמן לתודות גדולות.  ושוב תודה !

מי ייתן ויזכו כל חברינו בבארות יצחק לממש את חלום הרחבת בתיהם ויצטרפו ל'מזמור שיר חנוכת הבית'.

מי ייתן ונזכה להאריך ימים בבריאות טובה בביתנו המשופץ.

                                                                                     שנה טובה וברוכה,

יונה ויששכר ברמן

 

נשמח לקבל את פניכם בביתנו המחודש, בשבת הבאה – שבת 'שובה'-האזינו, אחר הצהריים.

 

 

 

חדש על המדף

למבוגרים

אשת הסנדלר- טריג'יאני.

המגילה מעכו - קואלו.

שתיים דובים-  שלו.

מנודים: סיפור אהבה - פאפ. סיפור אהבה מימי השואה בהונגריה.

מעוף הצללים - סקוט קרד.  מדע בדיוני.

עשבים- מיצ'ם . מהסופרת שכתבה את "שושנים".

סוכן התרמית - ג'ונס. מתח בין רוסיה לבריטניה.

אפשרות של אלימות - משעני. החקירה השניה של הבלש אברהם אברהם.

בדרך אלי - שין. סופרת של נא "בבקשה לשמור על אמא" שקורה בקוריאה.

קולות מן ההרים - חאלד חוסייני.

סוף המרוץ - משקה בן- דוד.

 

לילדים ונוער

הספרים המעופפים המופלאים של מר מוריס לסמור- ג'ויס.

אייבי + בין - ברוז. לכיתות הנמוכות.

נייט הגדול - פרס. שלושת הספרים הראשונים.

עיר של זכוכית- חלק 3 בסדרת "בני הנפילים"-  קליר.

גרגור והנבואה האפורה - קולינס.

הסודות של ניקולס פלמל 6: האשפית - סקוט.

הקמע  3 - קיבואישי.

משימה עולמית 14: רוסיה - רון-פדר-עמית.

מאלאדר: סוד המימד האחר - רו טנר. לנוער.

קוביות של שוקולד - נאוה מקמל-עתיר.

נח- טהר-לב.

 

כמו כן התווספו סרטי DVD.

אילנה לרמן

 

 

שנה חלפה – שנה באה

השבוע ארחנו בחדר האוכל את עובדי, פעילי, מתנדבי המועצה האזורית, יחד עם חברי הועדים של הישובים, חברי המליאה, ושאר הגורמים המעורבים והפועלים במועצה האזורית שלנו. חדר האוכל היה מלא מפה לפה. המשתתפים סעדו את ליבם במטעמי ענף המזון, את האוכל הגישה חבורת מלצרים חביבים מבנינו שבהסדר.

את הנוכחים ברכו הרב ירון, נציגי ועדים במועצה ושמוליק ברוכי בשם הקבוצה, כל זאת  בהנחיית יוסי אלימלך, מזכיר המועצה. הערב הסתיים בברכתו של מר שמעון סוסן ראש המועצה. בין לבין הופיעו כמה חברים ממקהלת הגברים שלנו בקטעים מתפילת ראש השנה, וכן קולית שהורכבה מ"דור ההמשך"  בשיר נוסף. תודות לזמרים ובקשת סליחה גדולה מקבוצת החברים הנוספת שהתכוננה להופיע, ועקב אי-הבנה זה לא קרה. תודה על הנכונות...

 

וכך ברך שמוליק:

 

כבוד ראש המועצה מר שמעון סוסן, שכנים, חברים, אחים,

ערב טוב וברוכים הבאים לבארות יצחק.

בשנת 1935 (לפני 78 שנה) התארגנה בפרדס חנה קבוצת חלוצים דתיים, עולים מגרמניה וצ'כיה, במטרה להקים קיבוץ. לאחר המתנה של שמונה שנים הגיע תורם והם עלו להתיישבות בנגב, כישוב יהודי ראשון ליד עזה.

 

במשך חמש שנים הקימו משק גדול ומפותח, ובו חיו כחמישים משפחות ולהן כשבעים ילדים.

במלחמת העצמאות עמדה בארות יצחק מול הצבא המצרי וספגה הפגזות והתקפות כבדות שאותן הדפה ב"ה, אולם מחיר הניצחון היה כבד. חברים רבים נפלו בקרבות והיישוב חרב עד היסוד.

 

לאחר המלחמה פתחה הקבוצה דף חדש במקום חדש – בוילהלמה.

באותה עת התכנסו בבתי המושבה הגרמנית הנטושה חברי חמישה ישובים שפונו בנסיבות המלחמה והם עטרות ונווה יעקב (160 נפש) מהרי ירושלים, שאר יישוב ונחלים (121 נפש) מעמק החולה ובארות יצחק (206 נפש) מהנגב.

הם הקימו ועדת תיאום משותפת שנקראה במושגים של אז "ועד הגוש" ומינו את החבר מנחם ערמון מבארות יצחק כרכז. (גילוי נאות – סבא שלי)

משהוחלט לעבור לוילהלמה, יצא ערמון עם קבוצת חברים להכין את הבתים הנטושים שנמסרו להם למגורי חברי הקיבוץ וכך הכיר את שותפיו החדשים. בהיותו נציג הקבוצה הגדולה, נמסרה לו המנהיגות על הממסד החדש ההולך וקם.

מנחם קסטנבאום-ערמון נולד בגרמניה למשפחה דתית. למד בבית ספר ובישיבה ועלה ארצה בגיל 19. לפני עלייתו הכשיר את עצמו לעבודה כבנאי, ולימים השלים את השכלתו המקצועית-הנדסית במכון הבריטי להשכלה בכתב. מנחם נמנה עם ראשוני בארות יצחק, ובנה אותה במו ידיו ארבע פעמים, פשוטו כמשמעו. כבנאי, היה גם אחראי להקמת הביצורים במשק ונטל חלק כלוחם בקרבות על הנקודה.

לאחר מלחמת העצמאות החלה המדינה הצעירה לקלוט המוני עולים שאותם יישבה במרחבים שהתרוקנו מתושביהם הערבים. הארץ חולקה לאזורים ובהם קמו מועצות מוניציפאליות, על בסיס וועדי הגושים הוותיקים, וכך הפך ועד הגוש של תושבי וילהלמה החדשים ל"מועצה האזורית מודיעים".

גבולות המועצה נקבעו בין כביש לוד פתח תקווה במערב (40) לגבול המדינה במזרח (הקו הירוק) ובין פתח תקווה בצפון לרמלה בדרום. בתחום זה נמצא רק יישוב יהודי ותיק אחד – בן שמן.

בתוך שנים מעטות התמלא השטח במושבי עולים, שהתחלקו פחות או יותר לפי משבצות הקרקע של הכפרים הערביים הנטושים וכך ניתנו להם שמות: רנטיה הייתה לרינת-יה, אום זיירה למזור, א-טירה לטירת יהודה (להבדיל מטירת הכרמל) חדיתא לחדיד, ודיר טאריף לבית עריף. קולה הייתה לגבעת כח לזכר כ"ח הנופלים בקרב שהתחולל שם. אדמות הגרמנים נמסרו לחברי הישובים הנטושים, שהביאו אתם את שמותיהם הקודמים.

 

בד בבד עם המדינה התפתח גם אזור מודיעין. הישובים גדלו והיו לפרברי הערים הגדולות של גוש דן. בלב האזור קמו שלוש ערים עצמאיות ועוד היד נטויה.

בארות יצחק, כאמור, התפתחה ביחד עם האזור ובמקביל לחקלאות פיתחה גם תעשייה.

בארות יצחק מונה היום כ 180 חברים, 100 ילדים, ועוד אוכלוסיה של כ- 30 צעירים בשלבים שונים של החיים, אשר מרכיבים ביחד כ 100 משפחות.

בנוסף אנו מארחים בביתנו עולים מצפון אמריקה, הבאים לשרת בצה"ל במסגרת גרעין "צבר".

כחברה שיתופית דתית, אנו שואפים ושמחים לקלוט אלינו את דור ההמשך כשותפים מלאים,  למרות שקליטה זו כרוכה לעתים בהתמודדות עם הקושי בכך שדור זה  אינו מתחבר בהכרח לערכי ההורים.

היותנו קיבוץ שיתופי דתי, מקשר אותנו לגוף נוסף שמאד משמעותי בחיינו והוא תנועת הקבה"ד המורכבת כיום מ- 23 יישובים שיתופיים-דתיים במקומות שונים בארץ.

אין ספק שהקשר עם המועצה הולך ומתחזק בשנים האחרונות, גם במישור ה"ממסדי", וגם במישור האישי, באמצעות פעילויות מבורכות של המועצה, סדנאות וקורסים - פעילויות שמחברות בין אנשי המועצה מהישובים השונים באופן בלתי אמצעי.

אנו מקווים שקירוב זה בין תושבי המועצה יביא לשיתופי פעולה מניבים ופוריים בכל התחומים, לטובת כולנו...

שנה טובה ומבורכת.

 

חנוך לנער - פותחים שנה

בהצלחה לכל הילדים שהתחילו ללמוד השבוע.

 

שישה ילדים עלו לכיתה א' -  ברוכים הבאים:

 

 

ילדי כתה א החדשה

גבריאל פלינט, ניתאי ברוכי, שני ישראלי, יובל אלטשולר, נעמה שטרן, מיכאל שניאור

 

הילדים החדשים משתלבים יפה בבית הילדים של א-ג,  ומודרכים בידי מור תורג'מן שהגיעה אלינו לפני כמה חודשים ותמשיך איתנו גם השנה.

ילדי ד-ו מתגבשים מחדש אחרי שנפרדו מכיתה ו' המסיימת, ומודרכים בידי יובל ריידר.

בחינוך הפורמאלי לשכבת גיל היסודי לומדים 34 ילדים בבית הספר אזורי 'מודיעים',  שניים ב'דעת מבינים' (דניאלה ומיכל ארונסון), ושלושה ב'למרחב' (נתנאל, איתמר ודניאל בן-דוד).

 

את ילדי החטיבה מדריך שחר פורשר. הילדים נפרדו מדורית בערב מרגש. תודה לך ולשי על ליווי והדרכה מעולה משך שנתיים ...ואנחנו שמחים מאוד שאתם נכנסים לתהליך של קליטה ונשארים איתנו.

 

אילת וחננאל ממשיכים להדריך את נוער התיכון. זוהי כבר השנה השלישית ולנו זכות גדולה להמשיך עם זוג מדריכים שמשקיע ומוביל את הנוער לעשייה חיובית.

בתיכון וחטיבה יש בסה"כ 39 ילדים,מתוכם 26 ילדים לומדים ביבנה! כבר הרבה שנים לא היה מספר כזה גבוה. שלושה בישיבת נחלים, אחת בישורון,אחד בישיבה של הרב שי פירון, שתיים בבי"ס אד"ר,אחת בשלהבת בשהם, אחד בישיבת תמר ברמת-הגולן, שניים בישיבה לצעירים  שליד מרכז הרב בירושלים (ישל"צ).

 

זהו להפעם...  בע"ה בידיעון ראש השנה יבוא סיכום הקיץ וחשבון נפש.

                                                                                                          בברכה,

אסתר פורשר – רכזת החינוך

 

לקראת ראש השנה

ארוחת צהריים בערב חג תוגש בשעות 11.00 עד 12.30

חלוקת אוכל לארוחות החג בבית:  בערב חג משעה 11.00 עד 12.30 בחדר אוכל.

כולל המנות העיקריות לארוחה החלבית בליל ב' של ראש השנה.

בליל חג שני – ביום חמישי בין השעות 19:45 –  20:15 נחלק סלטים (2 סוגים) ומנה אחרונה לסעודה החלבית.    יש להביא מהבית כלים ללקיחת הסלטים.

חלוקה לסעודות שבת: ביום שישי בין השעות 16:00 – 16:30

 

בקשות חשובות

כלים לארוחות הבשריות – כדי שלא יחסרו לנו כלים בבקשה לקחת בכל פעם רק לארוחה אחת ולהביאם בזמן לשטיפה במכונה.

לאוכלים בבית בצהריים – נא להגיע רק לאחר שמסתיימת תפילת מוסף כדי לאפשר לתורנים להתארגן. מי שזקוק למנות נוספות שלא הזמין מראש נא לפנות אליי ולא לקחת מהתבניות שמיועדות לסועדים בחדר האוכל.

זמני הארוחות:

סעודות הצהריים בשני ימי החג ובשבת – בשעה 12:00

סעודת ליל שבת – 20.00

מכונת השטיפה תפעל:  

בליל חג ראשון ובליל חג שני – בין השעות 22.00 – 00:00.

ביום שני של ראש השנה בצהריים (יום שישי) – אחרי הסעודה בשעות 13.30 – 15.30

בליל שבת   בשעות  21.00 – 23.00

עוף דיאטטי:  בחג – יחולק כרגיל לפי שמות.

                   בשבת – העוף יהיה בעגלת החימום והוא מיועד רק למי שרשום ברשימה.

דבש:  צנצנות דבש לכבוד החג יחולקו לחברים בתאי הדואר. כמו כן יש בכל ארוחה דבש על השולחנות בחדר אוכל.  נא להשאיר במקומן את הצנצנות המכבדות את סעודות החג בחדר האוכל כדי שנהנה מהן במשך כל חגי תשרי.

צום גדליהו: ביום ראשון – לא תוגש ארוחת בוקר בחדר האוכל.

                          שנה טובה,

ג'ניפר פרץ – ענף המזון

 

 

שלום לכולם,

 

'עמודים' לכל

בימים אלה מגיעים לקיבוצים גיליונות תשרי של 'עמודים', ובהם שיח ומחשבה על 'התחדשות יהודית' – הרב אביה רוזן עונה לשאלה האם התחדשות יהודית היא אופנה חולפת או צו השעה;  הילה שימרון מבררת עם דבורה עברון מה תפקידן של הנשים בהובלת ההתחדשות ;נדב ברמן-שיפמן מציג את עמדתו ביחס לתרומת בתי המדרש להתחדשות היהודית בחברה הישראלית ; הרב  אסי בלנק תוהה האם משמעותה של ההתחדשות היהודית היא צמצום עולם המצוות; העורכת פוגשת את צפריר בר, בן עין הנצי"ב ותושב מעלה גלבוע, שחווה בעצמו תהליך של התקרבות והתחדשות ושומעת ממנו על יהדות שהיא התחדשות, ועוד ... 

לכבוד השנה החדשה, ומתוך רצון כֵּן להביא את הסוגיות הללו ואחרות שעולות ב גיליונות 'עמודים' אל מעבר לגבולות קהל המנויים הקבוע, החלטנו לשלוח כמות גדולה יותר של גיליונות לכל קיבוץ, ואנו מבקשים לחלקם לכל החברים והתושבים, גם לאלה שאינם מנויים, על מנת לאפשר לכולם להכיר את העיתון ואולי להצטרף למנויים הקבועים (ללא עלות). כמו כן, אם ישנם קרובים או חברים שלדעתכם ישמחו להיות בין מנויי העיתון, הנכם מוזמנים לקחת עותק נוסף מהמזכירות ולהעבירו אליהם.

 

שלום כיתה א'

ביום שלישי נפתחה שנת הלימודים, ובשערי בתי הספר באו בנות ובנים, ילדים והורים, מורים ומדריכים, סבתות וסבים, מנהלות וסייעות – וכולם נרגשים. לפנינו שנת לימודים מאתגרת– בבתי הספר יש עלייה במספר התלמידים, בתחומי התוכן והפדגוגיה יש רוח חדשה, ההתארגנות לובשת פנים חדשות, ובתוך כל אלה יש רצון לשלב לימוד ועיסוק במשנת הקיבוץ הדתי. תכניות ראשונות שעלו במועצת החינוך מוצאות את דרכן ליישום מבורך, ואנו מצטרפים בשמחה ובהתרגשות לברכה: בהצלחה לכולם!

 

כמה התחילו ללמוד?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


(טעות לעולם חוזרת, ואם השמטנו מישהו – נבקש סליחה ונבטיח לדווח עליו בגיליון הבא)

ארכיון הקבה"ד

ישיבת הנהלת ארכיון הקיבוץ הדתי שהתקיימה השבוע ב'בית עקד' שבקבוצת יבנה, נפתחה בסקירה שמסרה דינה ספראי (קבוצת יבנה), מנהלת הארכיון, על הפעילות הארכיונית השוטפת בקיבוצי התנועה. התברר שבראייה תנועתית המצב רחוק מלהשביע רצון: באחדים מקיבוצינו ישנה פעילות ארכיונית נפלאה, החומר השוטף נשמר ומקוטלג בארכיון המקומי, ואף מנוצל לאירועים פנימיים ולעבודות מחקר. לעומת זאת, בחלק לא מבוטל מן הקיבוצים אין ארכיון מסודר, ואין חבר או/ו חברה העובדים בשימור העבר. בתום דיון ממושך קיבל על עצמו המזכ"ל למצוא תקציב שיינתן לקיבוצים כדי לעודד ולזרז הקמת/שדרוג הארכיון המקומי. הקיבוצים שיזכו לתקצוב יהיו אלה שיעמידו אדם לטיפול בנושא, ויציגו תכנית מקצועית בפני המזכירות הפעילה. שני נושאים נוספים עמדו על סדר היום: עריכת כנסים שמטרתם להגביר את חשיפת הארכיון בפני חוקרים ומוסדות, וכן השתתפותו של ארכיון הקיבוץ הדתי במיזם "ראי – רשת ארכיוני ישראל", שמטרתו לשמש כמאגר לאומי של אוספים וחומרים ארכיוניים.

יום היערכות של המזכירות הפעילה

השבוע התקיים יום ההיערכות של המזכירות הפעילה מתוך מטרה לגבש את תכנית העבודה לשנת תשע"ד.

את המפגש פתח עזריאל בן-דב, מוותיקי משואות יצחק, במילים נרגשות: "בעיר העתיקה, לפני למעלה מ- 70 שנה, לימדו אותי הסטודנטים שהתאגדו בחבורת 'יבנה' לאהוב את הארץ ואת אדמתה. בסניף בני עקיבא ברחוב החבשים נטע בראשי אריה קרול ז"ל, המדריך הנערץ, את חלום יישוב הארץ בדרך של תורה ועבודה. מאז ועד היום אני עובד את האדמה, ומאמין שכדי שתהיה תעשיית היי-טק צריך לטעת עצים ולעבד את האדמה". יום ההיערכות התקיים במועדון לחבר במשואות יצחק (תודה רבה על האירוח הנפלא!), ורובו הוקדש לדיון בשאלות אסטרטגיות ולתוכניות לטווח ארוך. בקרוב מתוכננת ישיבה נוספת שאותה יקדישו חברי המזכירות לשרטוט תוכנית עבודה מפורטת לתשע"ד.

 

בן אדם, מה לך נרדם?

זו כבר מסורת: ביום שלישי השבוע התקיים בקיבוץ עין הנצי"ב 'קפה תנועה', שהוקדש לזכרו המבורך של הרב אלי כאהן, שהיה רב הקיבוץ וממקימי מדרשת עין הנצי"ב. דמותו של הרב אלי עלתה מבין מילות הדוברים, ולאורה זכינו, כל הקהל המגוון שהגיע, להתרוממות רוח, איש על פי מוכנותו וליבו, איש על פי רצונו וכוונתו להתחיל את השנה החדשה יותר מחובר, וקצת פחות שקוע ביומיום ובשגרה. בשעת פרסום דף זה מתקיים ערב דומה בקבוצת יבנה, ואנו מקווים שאף הוא ירומם ויעורר את המתכנסים מהאזור ומכל קיבוצינו שבדרום. יישר כוח גדול לאנשי עין הנצי"ב על האירוח הלבבי ומאור הפנים, וליוזמי ומובילי האירוע הצפוני – 'בית מדרש לתורה וחיים' של מדרשת הגולן, מדרשת עין הנצי"ב ומזכירות הקיבוץ הדתי – שהצליחו להביא אל תוך ביתנו ערב משמעותי וייחודי, המעורר לחשיבה, לעשייה וללמידה.

                                                   שבת שלום,

                                                           נחמיה רפל

 וחברי המזכירות הפעילה

 

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון:  אהד אהרן

אחות תורנית: שלי ספיר - פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

מענפי השרות 

יריד ראש השנה, יום ראשון מהשעה 16:00 בחדר אוכל.

חלוקת שי, פינת יצירה, רעיונות למתנות, נישנושים ועוד.    כדאי לבוא !!!

                                                                                 

שעות פתיחה לערב חג:

כלבי: פתוח רצוף בשעות 06.30 – 12.30

מחסן הבגדים:  פתוח בשעות 11.00 – 12.30

עירית פורשר

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

תזכורת מסידור רכב

במקרה של תאונה ברכבי הקיבוץ מול רכב שאינו שייך לקיבוץ יש לדווח מייד לעפרה .

בכל המכוניות שלנו יש בתא המסמכים דף לרישום פרטים.

דף אחד נותנים לנהג הרכב הפוגע או הנפגע עם הפרטים של רכב הקיבוץ.

דף שני מביאים אלי עם הפרטים של רכב הקיבוץ ורכב המעורב בתאונה. + צילום רישיון נהיגה של הנהג / הנהגת המקומי.

חשוב: לא להודות באשמה בעל-פה או בכתב, על פגיעה שלנו ברכב אחר.

 

אשמח לדעת מי שכח בתא המטען של הטידה 460 שתי קופסאות צבע (שנשפך על השטיח).

                                                                                                        שבת שלום,

עפרה פארן

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

למתעמלות הידד

שיעור התעמלות לנשים עם רוני בבריכה יתקיים בע"ה ביום שלישי ו' בתשרי, 10 בספטמבר בשעה 20.00

בשעה 19.00  באותו הערב יתקיים שיעור אחד בבית שפירא.

                                                                                          בואנה בכיף.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

 

 

 

AtarimTR