ידיעון 2805 פר' יגש

בס"ד, ח' בטבת תשע"ג  

 

ו י ג ש

 

16.19

הדלקת נרות שבת

08.00

תפילת שחרית,

16.30

מנחה, קבלת שבת

 ערבית

11.00

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

18.30

סעודת שבת בחדר האוכל

11.30

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 19.30 – 21.30

בבקשה להביא כלים עד 21.15

13.00

מנחה גדולה

15.30

שעור בדף יומי

16.00

מנחה

16.00

נשים אומרות תהלים - בבית סעדון

17.21

ערבית, הבדלה, לימוד משניות,

            קידוש לבנה

 

הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו בשבת.

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית א – צום               05.50

מנחה גדולה  - צום           12.15

ערבית – סיום הצום         17.05

 

שחרית     ג, ד, ו              06.00

שחרית ב, ה                    05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           16.30

רבע לערבית-לימוד הלכות  19.45    

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.00

  כיתות א-ג     יהונתן שרמן 

  כיתות ד-ו     אבי צוייג

 

 

לוח השבוע

 

יום ראשון

19.00

גדולי המחשבה הישראלית

חדר עיון

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

09.00

מפגש בוקר לבגירים

מועדון לחבר

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

21.00

חזרת מקהלה לחגיגות ה-70

מועדון לחבר

יום רביעי

17.30

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

יום חמישי

שעור ניצוצות מהדף היומי לא יתקיים

בר מצווה אלמוג נתנזון

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

תורני נוער ברפת:  בוקר -  שקד והדס אמיר

                           צהריים -  אביחי ריידר

 

הנקמה הגדולה ביותר – פסח מרקוס

ר' נחום מיאנישוק היה בעיצומה של דרשה שנשא בפני תלמידיו האהובים בישיבת המוסר שבפרבר קובנה, ויליאמפולה-סלובודקה, על אודות רוממות האדם - כל אדם שנברא בצלם א-לוקים, והמשמעות הנובעת לגבי יהודי ליטא מתוך הכרה זו.

פתאום התפרץ אחד מתלמידיו לתוך הישיבה בקריאה: 'הגרמנים באים!'.

ר' נחום התמתח אז מלוא קומתו, ובקול קפדני אמר לתלמידיו: 'בכל כוח החומרה שהדין נותן לרשותי כרבכם, הריני מצווה עליכם שתשאירו אותי כאן ואתם תברחו ותצילו את עצמכם. שמרו על גופכם ועל נשמתכם. אל תעמידו את חייכם בסכנה בשל ברק חיצוני. אולם אל תחשבו אף לרגע קט להקריב את עצמכם בשל עניינים פנימיים. מבקש אני מכם ומשביע אני אתכם, כי לעולם תזכרו את האנשים אשר יפלו מידי הרוצחים. לא על האדם לשפוט מיהו הקדוש ומי לא. כל אלה אשר ייספו מידי הרשעים – ייחשבו לקדושים.

זכרו, תלמידיי היקרים, את סלובודקה של קובנה, את נהרדעא דליטא. וכאשר העולם ישוב ויירגע, אל תתעייפו מלספר ומלתאר את הגדולה, החוכמה, התורה והמוסר של ליטא; את החיים היפים והישרים שהיהודים חיו פעם. אל תמררו במספד ובכי. ספרו זאת בנחת, כפי שעשו התנאים הקדושים במדרש שלהם 'איכה רבתי'.

וכמו החכמים הקדושים – צקו גם אתם את דבריכם לאותיות. זאת תהיה הנקמה הגדולה ביותר שתוכלו לנקום ברשעים. על אפם ועל חמתם הרי תישארנה בחיים נשמות אחיכם ואחיותיכם הקדושים, שאותם הם רצו למחות מעל פני האדמה. שכן, אין איש מסוגל לכלות ולהשמיד אותיות. כנפיים להן והן מתעופפות בגובהי שחקים, לתוך ספירת הנצח...'

מתוך לקט עדויות בהוצאת 'יד ושם'

מה בגיליון?

·         על קצה הלשון – הרב ירון  

·         יום הקדיש הכללי – מן העיתונות

·         מה בתרבות – אורטל לנדה

·         בארות חוגגת שבעים

·         חדשות ממחקר מגדל המים – נחום ברוכי

·         סיפור חוזר

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 141

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

     נר זיכרון !

     חיים ליבוביץ ז"ל – ט"ו בטבת תשנ"ב

 

 

בִּי אֲדֹנִי – פירוש הביטוי הוא בקשה, אך מה הקשר למלה 'בי'? – יש שהסבירו שזהו קיצור של המלה 'בְּעִי', שמשמעה בקשה, וכמו שאונקלוס מתרגם את הביטוי: "בְּבָעוּ רִבּוֹנִי", ויש שהסבירו שזה מהשורש אבה, ויש שהסבירו שזהו קיצור של ביטוי 'בי העוון'.

שִׂים עַיִן – בתחילת הפרשה ניגש יהודה ליוסף ואומר לו שיוסף הוא שביקש מלכתחילה להוריד את בנימין, ואמר: "הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו". כוונת הביטוי 'לשים עין' היא להשגיח באופן מיוחד.

הנביא עמוס (ט, ד) מנבא נבואת זעם, ואומר על החוטאים: "וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה". ואילו הנביא ירמיהו (כד, ו) אומר: "וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה וַהֲשִׁבֹתִים עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת".

עוֹד אֲבִינוּ חַי – מקורו של השיר המפורסם, שהולחן ע"י ר' שלמה קרליבך, הוא בפרשיות אלו. כאשר באו אחי יוסף למצרים בפעם השנייה, הוא שאל אותם: "הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם? הַעוֹדֶנּוּ חָי?" והם ענו לו: "שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ, עוֹדֶנּוּ חָי". גם בפרשתנו, מיד לאחר שמתוודע יוסף לאחיו הוא שואל אותם: "הַעוֹד אָבִי חָי?". יש לציין שהשיר מבוסס גם על דברי הגמרא (תענית ה, ב): "יעקב אבינו לא מת", על-פי דברי הנביא (ירמיהו ל, י): "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל, כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם" – משמע שיש ישועה אחת ליעקב האיש וישועה נוספת לעמו.

פַּטְרוֹן – אומר יוסף לאחיו: "וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ". המדרש (בראשית רבה צג, י) מתרגם את המלה 'לְאָב': "לפטרון". המלה הזו באה מלטינית, כמו באנגלית: father. מכאן מגיעים ביטויים כמו פטרונות – להבעת אדנות וחסות, פטריארך – תואר כנסייתי, ופטריארכליות – משטר שבו השליטה נתונה בידי האבות – האדונים.

צַוָּאר – כשמתוודע יוסף לאחיו נאמר: "וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן... וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו". שואלת הגמרא (מגילה טז, ב): "כמה צוארין היו לו לבנימין?" – ועונה שיוסף בכה על שני מקדשים שעתידין להיות בחלקו של בנימין, ועתידין ליחרב.  "ובנימן בכה על צואריו" - בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף, ועתיד ליחרב". ואולם, יש להעיר כי המלה 'צואריו' אינה מעידה בהכרח על לשון רבים, כמו גם 'אדוניו' 'בעליו' וכו'.

כָּל הַכָּבֹוד – כאשר יוסף רוצה לשכנע את יעקב לרדת אליו, הוא אומר לאחיו "וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי אֶת כָּל כְּבוֹדִי בְּמִצְרַיִם". בדרך כלל המלה 'כבוד' משמעה יקר ותפארת, אך לפעמים המלה כבוד משמשת כינוי לנשמתו של האדם, כמו בפסוק: (תהלים טז, ט): "לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי", ובפסוק (תהלים ל, יג) "לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם", ובפסוק: (תהלים נז, ט) "עוּרָה כְבוֹדִי". אגב, יש להבדיל בין הכבוד לבין הכְּבוּדָּה, שהמשמעות שלה היא מִטְעָן, כמו שכתוב (שופטים יח, כא): "וַיָּשִׂימוּ אֶת הַטַּף וְאֶת הַמִּקְנֶה וְאֶת הַכְּבוּדָּה לִפְנֵיהֶם".

 

הרב ירון

 

 

 

יום הקדיש הכללי  

"על אמת ידי השמאלית חקוק המספר של אושוויץ;

קצר הוא לקריאה מן החומש ומן התלמוד, ובכל זאת יש בו מידע ממצה יותר. הוא אף מהימן יותר בתור נוסחת יסוד של הקיום היהודי. כשאני אומר לעצמי ולעולם, כולל ליהודים המחזיקים ביהדותם מטעמים דתיים ולאומיים, שאינם רואים בי אחד משהלם, כשאני אומר: אני יהודי, אני מתכוון בכך אל העובדות והאפשרויות המקופלות במספר של אושוויץ" (ז'אן אמֶרי. מגרמנית: יונתן ניראד)

 

המספר של ז'אן אמֶרי מסביר את הקיום היהודי יותר מן התלמוד והחומש / הוא יותר ממצה, יותר מהימן.

מקופלות בו באפשרויות של חזון מתפורר / בבחינת 'והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר'. יש בו יסוד כופר, כזה שלא יורד בכביסת מדינה, לא מתרכך בחומרי ריבונות, לא בחומץ יודח, לא באקונומיקה של פרשנות. יסוד לא ברור, יסוד ארור.

המספר של ז'אן אמֶרי הוא מספר חדש, שלא דומיין מראש ולא נוחש. גם התורה בשיא עוינותה אותו לא חזתה, לא ניבאה לו עתיד. היא סיפרה לנו איך 'ישיש ה' עליכם להאביד אתכם ולהשמיד'. היא הודיעה לנו 'ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם'. אבל אפילו כששיערה את גודל התיאבון, את הספר הזה היא לא לקחה בחשבון.

המסר של ז'אן אמֶרי פועם בתוכנו כטראומה בלתי פתורה, מקלקל לנו דופק לאומי, משבש לנו את הצורה. כי 'מדי פעם' – ככתוב במדריך הרפואי 'הגירויים שבים וחודרים למרכז התודעה בצורתם המקורית; הנפגעים חווים מחדש את האירוע הטראומטי באופן פיזי או נפשי – ממש כאילו זה קורה שוב ושוב. דימויים, זיכרונות, רעשים וריחות שהיו בפועל בזמן התרחשות הטראומה, שבים ותוקפים את הנפגע'. כי פתאום מתחבר איזה מגע, ניצת גפרור בעלטה, ומיד אנחנו שוב ב'על השחיטה'.

המספר של ז'אן אמֶרי רובץ לנו במרכז הדף היומי, סביבו רוחשים כל המי ומי.

יוצרי החומש וחכמי התלמוד עובדים בשבילו, רוקדים על פי חלילו;

שוקדים על פיצוח הקוד, איש לא מעז להפסיק לעבוד. הוגים בו יומם – לומדים בו לילה;

מעבירים לפניו כבני מרון, את כל החרוץ והחרוט, פרי הנוצה ותוצרת העיפרון;

כל מה שכתבו יהודים מפי הגבורה ומפי השמועה, על חיי עולם ועל חיי שעה;

מעזרא הסופר עד שפינוזה הכופר, מ'בראשית ברא' עד 'אלה הדברים' – כל הספר וכול הספרים.

הכול מחושב ונמדד מחדש על פי המספר של ז'אן אמֶרי.

הוא ראשית והוא אחרית, הוא עתיד והוא עבר,

עד יבוא משיח צדקנו, 'עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר'.

בארי צימרמן

הופיע בעיתון 'הזמן הירוק' לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

 

 

 

בתרבות

 

את חנוכה ציינו עם ארוחת ערב חגיגית בצירוף משחק בינגו, ובטיול לפארק אריאל שרון- חירייה והאזור, ובו שמענו על הפיכת המקום מ'הר זבל' לפארק מטרופוליני גדול ומטופח לרווחת הציבור.

תודה לכל המשקיעים בהכנת החנוכיות וסמלי החג היפים והמקוריים שהוצגו בתערוכה. הבחירה הייתה קשה ולכן כולם זכו בהפתעה.

 

לשנת הפעילות הקרובה אשמח לקבל רעיונות חדשים לפעילויות שונות לכל הגילאים.

 

ערב לציון י' בטבת

יתקיים אי"ה במוצ"ש הקרוב,

אור לעשרה בטבת, 22 בדצמבר

בשעה 19:30   בבית שפירא

 

אורטל לנדה - ועדתרבות

 

 

 

 

 

עוד חמישה שבועות...

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית:

70 הוא מספר שמח J

הכינוי "מספר שמח" (באנגלית: Happy number) מתאר מספרים שעבורם התהליך של חישוב סכום ריבועי הספרות (בבסיס 10), וחוזר חלילה, מסתיים במספר 1. במילים אחרות, אם נחבר את סכום ריבועי הספרות שלו שוב ושוב נקבל בסופו של דבר 1.

הגדרה

בניסוח פורמאלי יותר: כאשר נתון מספר טבעי , נגדיר את הסדרה , , ... שבה הוא סכום ריבועי הספרות של . ‏ הוא מספר שמח אם ורק אם קיים שעבורו .

דוגמה: 19 הוא מספר שמח, משום שמתקיימת בו הסדרה הבאה:

-                            

-                            

-                            

-                            

תחילתה של סדרת המספרים השמחים היא:

-          1, 7, 10, 13, 19, 23, 28, 31, 32, 44, 49, 68, 70, 79, 82, 86, 91, 94, 97, 100.

והכי חשוב, לא לשכוח –

שבת שירה, פרשת בשלח, ט"ו בשבט (26.1.13),

ולאחריה יום חמישי, כ' בשבט (31.1.13):

 

 

מצ"ב פרסום לכנס השנתי שייערך ביום חמישי הנ"ל בקיבוץ עלומים.

בעתיד הקרוב נפרסם גם פרטים נוספים בקשר לטיול המתוכנן ביום זה.

 

 

 

 

חדשות ממחקר מגדל המים

בסיורים הרבים סביב מגדל המים בנגב מתגלים לפעמים פרטים שונים שאליהם לא שמנו לב במשך שישים וארבע שנים.

לאחרונה שמתי לב לעובדה שחורי הפגזים במיכל המגדל מרוכזים בצד הצפוני ובצד הדרומי ואילו במזרח ובמערב הקיר כמעט לא נפגע. בניסיון להבחין בין חורי הכניסה וחורי יציאת הפגזים זוהה בצד הצפוני חור גדול שנראה לפי כיוון קריעת הבטון והברזלים כאילו הקיר התנפח והתפוצץ החוצה, כלומר, הפגז האחראי לחור נורה מדרום. אין ספק שהמים שטפו מהחור הענקי הזה.

עיון ביומן הקרב מלמד שההתקפה הראשונה החלה בשעה 7.30 בהסתערות רגלים ושריון מדרום, התקפה שהשאירה עקבות בצורת חורי הפגזים בדופן הדרומית. אולם השיטפון הגדול היה אחרי שעה תשע. המסקנה עד כאן היא, שפגזי הבוקר חוררו את המגדל, אולי מעל מפלס המים, אך לא גרמו להתרוקנותו ואולם בשעה 9.15 חטף המגדל משהו גדול שהתפוצץ בתוך המיכל ופרץ את הקיר החוצה.

בביקור באתר בשבוע שעבר ניסיתי שוב לפענח את התעלומה. הבוץ והעבודות באתר גרמו שהפעם צפיתי אל החור הגדול מזווית חדשה ולהפתעתי ראיתי דרכו פיסת שמיים, הווה אומר נתגלה לי חור גדול בתקרת מאגד המים. זהו זה, נפל האסימון! פתאום הבנתי שמה שגרם לאסון הייתה פצצת מטוס שחדרה למגדל דרך גג הבטון והתפוצצה בתוך המים, ליד הדופן הצפונית. תוך שניות התרוקן המגדל, המים הציפו את המקלטים והתעלות, והשאר היסטוריה.

 

נחום ברוכי

 

 

סיפור חוזר

"הספרים שכבר קראתם יכולים להפוך לפרנסה עבור אנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים.
'סיפור חוזר' הוא פרויקט ייחודי שמופעל כולו באמצעות אנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים,
ומאפשר להם הזדמנות תעסוקתית בסביבה נורמטיבית.

איך אתם יכולים לעזור?
אם יש לכם ספרים שכבר קראתם ועכשיו הם רק צוברים אבק על המדפים בבית, מסרו לנו אותם.
ל"סיפור חוזר" כ-160 בתי קפה ברחבי הארץ, המשמשים כנקודות מכירה לספרים משומשים, אותם מנהלים סוכנים המתמודדים עם קשיים נפשיים.
הספרים שלכם ימכרו בבתי הקפה ב-20 ₪, והסוכנים ייהנו גם מתעסוקה וגם מפרנסה.
מה זה בכלל תעסוקה שיקומית?
סוכני "סיפור חוזר" מתמודדים עם מחלות נפש ועוברים תהליך של שיקום תעסוקתי בפרויקט.
יש להם הזדמנות לקום בבוקר ולצאת לעבוד, ללמוד לנהל את הזמן שלהם, לבוא במגע עם סביבה נורמטיבית
ולהתמודד עם כל הקשיים האישיים בהצלחה. במסגרת העבודה, הם צוברים כלים ומיומנויות שמטרתן
לאפשר להם להשתלב בהמשך בצורה קלה יותר בחברה ובתעסוקה בשוק הפתוח.

אז אם יש לכם ספרים למסור לנו נשמח אם תמסרו את הספרים בנקודות האיסוף שלנו:
http://rebooks.org.il/donate_books.php  או תתקשרו לטלפון: 050-9020367 ונתאם את איסוף הספרים."

                                                                             תודה לכם!
                                                        צוות סיפור חוזר rebooks.org.il

 

פסח באופק וגם אוטוטו..... עוברים לדירות החדשות במהרה בימינו  (הלוואי אמן !)

אני יכולה לרכז את הספרים בכריכיה.

תודה: עפרה שדיאל

 

                             לד"ר חן שרמן 

                                                     ברכות מעומק הלב

עם סיום הלימודים וקבלת התואר

ד"ר לפילוסופיה

מטעם המחלקה למדעי החיים

באוניברסיטת בר-אילן

חילך לאוריתא !

 

 

שלום לכולם,

מועצת חינוך

צוות מצומצם מבין חברי המזכירות הפעילה מכין בימים אלה את "מועצת החינוך – תשע"ג". בשלב הראשון נקבע כי המועצה תתקיים בעז"ה בקיבוץ סעד, בימים שני + שלישי, י"ח – י"ט בסיוון (27 – 28 במאי 2013), ואחד המושבים בה יוקדש לציון חגיגי של הצטרפות ישובים לתנועת הקיבוץ הדתי. המועצה תעסוק ביוזמות חדשות בתחום החינוך, באפשרות לחידוש מסגרות חינוכיות, בנושא התכנים החינוכיים בחינוך הפורמאלי והחברתי, ובסוגיות תוכן שונות – בירור זהות וחזון; דמות "הבוגר הראוי"; החינוך לאמונה, יראת שמים ושמירת מצוות; יחסנו לאתגרי החרד"ליות והחילוניות; התמודדות עם חינוך לציונות בעת הזו; החיבור של החינוך לנוף המקומי; החינוך לעבודה; החינוך להתנדבות ומעורבות חברתית. יומה הראשון יתנהל בשיטת "מרחב פתוח", המאפשרת גם לאנשים מן השורה להשפיע על כיווני הדיון והפעולה ולהיות מעורבים ויוזמים. יומה השני של המועצה יוקדש לגיבוש היוזמות והבשלתן להחלטות, שינחו בעתיד את הפעילות החינוכית בתנועה ובקיבוצים. יחד עם מרים שפירא (מרכז מהו"ת) המלווה את ההכנות למועצה, עובר הצוות לשלב הבא – הקמת ועדת היגוי רחבה, שתמקד את הכותרת והנושאים למועצה, תערוך הדמיה של מרחב הפתוח, ובמקביל תכין את הדיונים הפנימיים בקיבוצים.

פגישה עם דני הירשברג, מזכ"ל בני עקיבא

מערכת היחסים בין הקיבוץ הדתי לבין בני עקיבא ידעה עליות ומורדות לאורך השנים. שיתוף הפעולה צפוי להתחזק בתקופה הקרובה, בזכות גישתו החיובית והאוהדת של מזכ"ל בני עקיבא, דני הירשברג, כלפי הקיבוץ-הדתי, ובזכות מיתאם רחב בין השקפת העולם הציונית-דתית של הקבה"ד והנהגת בני עקיבא הנוכחית. פעילות החינוך הבלתי פורמאלי הנרחבת והמוצלחת שמקיימת מזכירות הקבה"ד בשנים האחרונות, בהובלתו של רזי בן יעקב, מהווה מאיץ רב חשיבות להידוק הזיקה בין הקבה"ד ובני עקיבא: פעילות שנראתה בתחילה כמובילה לייחוד ולבידול, מוכיחה עצמה דווקא כמובילה לאיחוד ולשילוב. השבוע התקיימה פגישה נוספת וחשובה בסדרה של מפגשים בין מזכ"ל בני עקיבא למזכ"ל הקבה"ד, בשיתוף חברים נוספים, ובה הובהר כי קיימת הסכמה רחבה על הבנת התהליכים העוברים על מערכת החינוך והמערכת הפוליטית הציונית-דתית, ועל הנדרש מאיתנו במציאות זו. מכאן הצורך החיוני בשיתוף פעולה נרחב בין שתי התנועות הנושאות בגאון את הסיסמה "תורה-ועבודה". אנו מאמינים ומייחלים שבתקופה הקרובה נוכל לדווח על העמקת שיתופי הפעולה והרחבתם, באופן ששתי התנועות תצאנה נשכרות ורעיון "תורה-ועבודה" ישוב להיות נוכח ומשמעותי בחיינו.

זבולון כלפה בוועדה המדינית

חברי הוועדה הרעיונית-מדינית התכנסו בבארות יצחק במטרה כפולה: להסתכל אחורה ולסכם את הפעילות במסגרת מיפקד "הבית היהודי", ולהסתכל קדימה לקראת הבחירות לכנסת ה- 19, שתהיינה בעוד כחודש. בחלק הראשון, לאחר דברי התודה וההערכה לפעילי המיפקד שבכל קיבוץ וקיבוץ, נאמר בין השאר: "בבחירות הפנימיות התבררה באופן מובהק עמדתם של חברי הקבה"ד המרגישים שייכים לבית היהודי: עם כל ההערכה לפועלו של ח"כ זבולון אורלב – מצביעים בעד נפתלי בנט, בתקווה שיתחיל משהו חדש"; "צריך לתת את הדעת לַהצטרפות המשמעותית של צעירים"; "התוצאה הפתיעה אותי. זו מפלגה אחרת ממה שהיינו רגילים ואנחנו צריכים להתרגל לזה, ולתת את הגיבוי של הקיבוץ הדתי לדרך החדשה של המפד"ל". "אני מודאג מכך שב'בית היהודי' מורגש חוסר שלד רעיוני בתחום תורה ועבודה". בחלק השני של הישיבה התארח זבולון כלפה, הממוקם במקום ה- 7 (והבטוח) ברשימת צירי "הבית היהודי" לכנסת ה- 19. זבולון – חבר קיבוץ שומריה, יליד מושב שרשרת שהקים את ביתו בעצמונה שבגוש קטיף – אמר, בין השאר: "אם אבחר לכנסת אקדיש את זמני וכוחותיי להתיישבות ולחינוך. במציאות של היום היחס של הציבור הישראלי כלפי ההתיישבות אינו ראוי, וחייבים לשפרו ולמצֵב את ערכה".

בנתיב הדממה

בתום מסע ממושך ובשעה טובה, יצא לאור הספר "בנתיב הדממה – הפעילות החשאית למען יהודי ברית המועצות", בהוצאת מרכז זלמן שזר. רבים מחברי הקיבוץ הדתי נטלו חלק פעיל בכתיבת פרק זה של תולדות עם ישראל במאה ה- 20, אותו הוביל חברנו אריה קרול ז"ל. הספר בנתיב הדממה מספר את סיפורם של אלפי יהודים שנסעו לברית המועצות בחשאי, משנות השישים ועד סוף שנות השמונים של המאה העשרים. הם יצאו מטעם "נתיב" בכדי לסייע לַפעילות היהודית הציונית של יהודי ברית המועצות, והכול בכיסוי של מסע תיירותי לכאורה. אלפי שליחים אלה, מישראל, ממערב אירופה ומצפון אמריקה, דאגו לְלַבּוֹת את הניצוץ היהודי ברחבי ברית המועצות, לפתֵחַ ולשמֵר את הזהות היהודית. במסגרת מפעל זה, שסיפורו עדיין לא סוּפַּר וחלקים ממנו עדיין חסויים, יצאו אנשים לברית המועצות עם פריטים נחוצים לשם הוראה וטיפוח של השפה העברית ושל התרבות היהודית. הנוסעים פגשו, סיפרו, שמעו, הרצו ולימדו, וחוו בעצמם חוויה עזה. היוזם והרוח החיה של מפעל אדירים זה מטעם "נתיב" היה חבר קיבוץ סעד, אריה קרול, איש של חזון ומעש, לימים חתן פרס ישראל על מפעל חיים. בנתיב הדממה מביא מראות, קולות ועדויות של המאבק הכללי למען יהודי ברית המועצות, על זרועותיו ושלוחותיו, מנקודת המבט של השליחים. תיאורי הקשיים בהעברת ספרים ותשמישי קדושה, העימותים עם אנשי המכס, המעקב המתמיד של השלטונות, גבורתם, נחישותם וחששותיהם של הפעילים הציונים המקומיים ומשפחותיהם – כל אלה יוצרים סיפור מתח של ממש. הספר מבוסס בעיקרו על הרישומים של הנוסעים כפי שנכתבו עם שובם מברית המועצות, ועל הדיווחים של האחראים עליהם, ומשקפים את עוצמת החוויה.

חברי הקבה"ד יוכלו לרכוש את הספר בהזמנה מרוכזת– באמצעות מזכירות התנועה – במחיר מיוחד.

                                שבת שלום

                                                            נחמיה רפל

וחברי המזכירות הפעילה

 

 

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון:  אהד אהרן

אחות תורנית:  אריאלה פלדמן – פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

קול ששון וקול שמחה                                                              קול חתן וקול כלה

ברכות ליהודית ומשה סעדון, לסבתא שרה הלוי ולכל המשפחה

עם הודעתו המשמחת של אהרן על החלטתו להינשא לרות בן-נעים מהעיר שהם.  שיהיה בשעה טובה.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

שוב אני כאן מענף המזון

 

א.    ביום ראשון, צום עשרה בטבת – לא תוגש ארוחת בוקר בחדר האוכל.

 

ב.      להלן כמה תזכורות:

 

1.     אין להשתמש בקומקומים הבשריים למרק או לרוטב חם.  הם לשימוש אך ורק למשקאות קרים.  גם לאחר השטיפה, נשאר שומן בתוך הקומקום. זה לא נעים לשתות סודה עם לכלוכים...

2.     יש אצלי במשרד קופסא גדולה עם סכו"ם שלא שייך לענף המזון אלא לבתים פרטיים.  קורה שביום שישי משתמשים בסכו"ם מהבית ואחר כך מביאים הכול למכונת השטיפה לשטוף. 

מדי פעם אני מניחה את ה"מציאות" האלה בלוח המודעות כדי שתבדקו אם זה שייך לכם.

חלק מהפריטים אכן חזרו לבעליהם, אבל יש עוד המון ללא בית.  בבקשה לבדוק בבית אם לא חסר לכם.  בסוף השבוע אמסור הכול למחסן הטיולים.   

                                          בתודה על שיתוף הפעולה,

ג'ניפר פרץ – ענף המזון

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

תזכורת ממערכת תקציב אישי/מנגנון תכניות חסכון

עכשיו הזמן...

מי שמעוניין למשוך כסף מהחיסכון או להפקיד בו כסף, ישאיר הודעה לדויד בקופת בית או בתא הדואר שמחוץ לחדר קופת בית או בתא הנה"ח, בשבוע האחרון של הרבעון. הכסף ישוחרר או יופקד ביום הראשון של הרבעון הבא (01/01/2013).    בעלי חשבונות קיימים, קבלו דיווח מצב החשבון נכון ל- 31.12.2012

צוות הנהלת החשבונות

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

גשם בא

לקראת סוף השבוע החלו שוב לרדת גשמי ברכה ועד סגירת הגיליון זכינו ל-14.8 מ"מ,

ובסה"כ 221.3 מ"מ, כן ירבו !  

AtarimTR