ידיעון 2808 פר' וארא ראש חודש שבט

בס"ד, כ"ט בטבת תשע"ג  

 

וארא – ראש חודש שבט 

 

 

 

16.34

הדלקת נרות שבת

08.00

תפילת שחרית, הלל

16.45

מנחה, קבלת שבת

 ערבית, דרשת הרב

11.00

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

18.30

סעודת שבת בחדר האוכל

11.30

סעודת שבת בחדר האוכל

12.45

שעור לנשים – קהלת - במועדון

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 19.30 – 21.30

בבקשה להביא כלים עד 21.15

13.00

מנחה גדולה

16.00

נשים אומרות תהלים - בבית סעדון

16.00

שעור בדף יומי

16.30

מנחה

17.36

ערבית, הבדלה

 

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית   א  ג, ד, ו            06.00

שחרית ב, ה                    05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           16.30

רבע לערבית-לימוד הלכות  19.45    

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.00

  כיתות א-ג     שורי אמיר

  כיתות ד-ו     אסתר פורשר

 

 

 

לוח השבוע

 

יום ראשון

גדולי המחשבה הישראלית לא יתקיים

21.00

אספת חברים

חדר האוכל

יום שני

17.30

הצגת תיאטרון עדות

בית שפירא

17.30

התעמלות לגברים

גן דקל

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

10.00

הצגת תיאטרון עדות

בית שפירא

17.30

הצגת תיאטרון עדות

בית שפירא

19.30

התעמלות לנשים

מועדון לחבר

20.30

התעמלות לנשים

מועדון לחבר

יום רביעי

10.00

הצגת תיאטרון עדות

בית שפירא

17.00

תיאטרון עדות – הצגה חגיגית למוזמנים

בית שפירא

21.00

חזרת מקהלה לחגיגות ה-70

מועדון לחבר

יום חמישי

שעור ניצוצות מהדף היומי לא יתקיים

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

 

תורני נוער ברפת:  בוקר -       יאיר-עקיבא שניאור  

                           צהריים -    יניב-רחמים מכלוף

 

 

מה אני עושה שם? מה יש לך להגיד? יש לך עבר? איזה?

לא הרבה יודעים שאני קרויה על שם סבתא מצד אבא שנספתה במחנה ריכוז.

הרגשות שלי בשתיקה כל השנים ומחשבות כל יום קיימות בדממה: מי את היית לני פריינוביץ? אני מייצגת אותך כמו שרצית? לך לא היה כוח לשנות גורל! ואני ? אולי עשיתי מה שרצית? ותמיד שומעת: מה את יודעת? מי את בכלל?! לא יותר מאפרוח שבקע מהביצה!

כל השנים שמעתי את המשפטים מאבי ז"ל, ואם לא הספיק אז גם בקיבוץ שמעתי את המשפטים חוזרים במשך השנים. אומנם הגנים שלי זועקים: מי יודע מאיפה אני באה, מי יודע איזה עבר יש לי? מי באמת לא יודע? המחשבות רצות והשקט הוא החבר שלי כל השנים.

בתיאטרון עדות הייתה הפעם הראשונה ששאלו אותי איך היה בבית כזה? איך השפיעה עלי השואה? מה הסודות...  התיאטרון נתן לי מקום חם שיכולתי להוציא את התחושות והרגשות שקיימות בתוכי גם אחרי המפגשים, ולקבל באהבה את חווית החיים.

מחשבות חדשות באות. איזה סוג גשר אני בין עבר ועתיד, עד כמה חוויות השואה משפיעות גם בעתיד?

בתוך הקבוצה היה קצת קשה לדור הראשון לשמוע אותי. מה, את באת ממדינה אחרת, שפע, מאיפה הדברים באים?  מי שעבר מחנה ריכוז יכול לשכוח?  נכון, הגעתי מהשפע, אבל העבר הוא בתוכי .

יש גם דור שלישי שצריך להתחשב בהם, לא לספר הכול, רק מה שניראה נכון להם לדעת. ילדים מקסימים שהייתה להם הסבלנות לשמוע את כולם (לא פשוט), וגם אני שמחתי להכיר את ניצן (שפיר) רני ויובל (אמיר) .

תודה גדולה לעזרא ועירית דגן שנתנו לי את הבמה בחום ובאהבה.

לני בן-שמול

 

מה בגיליון?

·         על קצה הלשון – הרב ירון

·         בארות יצחק חוגגת שבעים – מילכה מיור / נחום ברוכי

·         סגרנו מעגל – נורית סוקולובסקי

·         באספה – דינה אמיר

·         לקראת אספה – הנשיאות

·         הפינה הירוקה – משפחת ברוכי

·         בבית א-לקים נהלך ברגש; זיכרונות חורף - מנחם שניאור

·         במועצה – אביעד ישראלי

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 144

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

 

נְאָקָה – הקב"ה אומר למשה: "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". נְאָקָה היא זעקה המתפרצת מלבו של אדם סובל. אגב, אין לבלבל אותה עם המלה נָאקָה, שהיא נקבת הגמל. המשנה (שבת ה, א) אומרת: "יוצא הגמל באפסר ונאקה בחֲטָם". בתורה אין כינוי מיוחד לנקבת הגמל, ולכן במתנתו של יעקב לעשיו  (בראשית לב, טז) נאמר: "גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים", אך בלשון המשנה נקבת הגמל נקראת נָאקָה, כאמור, וכן הוא גם בשפה הערבית.

קֹצֶר רוּחַ – בדרך כלל מפרשים קוצר רוח כחוסר סבלנות. המקור לביטוי הזה הוא הפסוק: "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה". מסביר רש"י: "כל מי שהוא מֵיצר, רוחו ונשימתו קצרה, ואינו יכול להאריך בנשימתו". משמע מדבריו שישראל היו קצרי רוח כתוצאה מעבודתם הקשה, ולכן הם לא שמעו אל משה. ואולם, הרלב"ג מפרש שקוצר הרוח לא היה של העם אלא של משה: "ולא האמינו בני ישראל בדברי משה מפני קוצר רוח משה להתבונן בסוד דבריו כראוי כדי שֶׁיְּיַפֵּה להם זה המאמר באופן שֶׁיִּכַּנְסוּ דבריו באוזניהם, וזה מפני רוב התבודדות משה בהשגות אלוקיות". בגלל דרגתו הרוחנית הגבוהה של משה, הוא לא יכול היה לפשט את הדברים באופן שישראל יבינו.

עֲרַל שְׂפָתָיִם – הערלה בדרך כלל מתייחסת לברית המילה, אך מצינו בתנ"ך גם ביטויים של ערלת-לב, ערלת-אוזן וערלת-שפתיים. רש"י מסביר שבכל מקום הערלה היא לשון אטימות, כלומר שמי ששפתיו ערלות חלק ממוצאי הדיבור אצלו חסומים.

צְפַרְדֵּעַ – כשאנחנו מדמיינים את המכה השנייה שניחתה על המצרים אנחנו חושבים על אותם יצורים קטנים שמקפצים ומקרקרים, ונראה לנו שהמכה הזו הייתה מטרד, אבל לא סכנה קיומית. ואולם, פרשנים רבים (כגון ראב"ע) פירשו שהצפרדע אינה החיה שאנחנו קוראים לה צפרדע, אלא דווקא החיה שאנחנו קוראים לה תנין (תמסח, קרוקודיל). לפי זה, בכל מקום שכתוב בתורה תנין, אין הכוונה למה שאנחנו קוראים תנין, אלא לסוג של נחש, ולכן מיד לאחר שהופך אהרון את מטהו לתנין אומר הקב"ה למשה: "וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ".

וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ – בתחילת המכה כתוב: "וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם", בלשון יחיד, ואילו בהמשך כתוב: "וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" – בלשון רבים. ע"פ הפשט המלה 'הצפרדע' מתייחסת לכל מין הצפרדעים, כמו שאמרו ישראל במדבר, לאחר שננשכו ע"י נחשים רבים (במדבר כא, ז) "הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ". ואולם, רש"י הביא מדרש שבתחילת המכה הייתה רק צפרדע אחת, וכל פעם שהיכו אותה, היא הייתה מתיזה צפרדעים רבים אחרים.

הרב ירון

עוד שבועיים....

ההרשמות בחדר-האוכל - רוצו להירשם.

שיירת  המפונים

בליל 16 - 17 במאי 1948 הוצאו הילדים והאמהות מבארות יצחק, במשוריינים. למחרת, בימים 17 – 19 במאי נערך במרחב הדרום מבצע "תינוק", ובו פונו ילדי היישובים הקדמיים אל העורף. כל המפונים מישובי הנגב הגיעו לקיבוצים דורות או רוחמה, ולאחר זמן מה עלו בשיירות צפונה. הכביש ששמש את התחבורה העברית מהנגב למרכז (היום כביש 232 שדרות – ג'וליס) נשלט על ידי הערבים ונכנס ל"טריטוריה יהודית" באזור כפר ורבורג – באר טוביה (ליד קריית מלאכי).

 

עד כאן העובדות, מכאן מתפצל הסיפור לכמה גרסאות שונות:

היציאה מבארות יצחק

בשערי עזה: "בחצות הלילה הגיעה שיירה. האויב הרגיש בה. מתל אל מונטר המטירו אש על השיירה... שעמדה לחזור על עקבותיה. הנהגים שלנו יצאו לקראתם מעבר לשער המחנה ושידלום להישאר במקומם ובלבד שלא ישובו ריקם... השיירה ניאותה לחכות וכך הוצאו הילדים והאמהות והוסעו לדורות, שם נשארו שבוע ימים".

באתר האינטרנט של עמותת הפלמ"ח מסופר שהשיירה נכנסה למשק, לאזור המשקי, והמפונים עלו עליה שם. במקום אחר נאמר שכלי הרכב הגיעו אחד אחד.

לגבי מספר כלי הרכב שהשתתפו בפינוי, רוב העדים זוכרים שני משוריינים, אך לא מוכנים להישבע על כך. במקור אחד נאמר שהיה גם אוטובוס משוריין, אולם פלמ"חניק שהשתתף במבצע טען באזניי שלא היה. לדבריו, היו בנגב רק משורייני "פרפר". יש לשים לב שמספר המפונים + המלווים היה כ- 120, וקשה לראות שישים איש נדחסים לתוך משוריין כזה.

האירוח בדורות

חנה ברוכי, שהייתה ילדה בת שבע, אבל זוכרת הכול (!), בטוחה שנעצרו ברוחמה ואחר כך המשיכו לדורות, ויש אישור לכך ממקורות אחרים. 

רות יעקבס מספרת ביומנה: "לעולם לא אשכח את אנשי קיבוץ דורות. הגענו לדורות בשעת השחר, ממש אור ראשון. יצאנו מהמשוריינים עם הילדים וראינו לעינינו את המטפלות של קיבוץ דורות עומדות במצב הכן לקבל אותנו. כל אחת בבית הילדים שלה הזיזה את הילדים קצת הצידה במיטה, "תשכיבו אותם פה, יחד אתם". כך, בזרועות פתוחות הכניסו אותנו אל בתיהם..."

יומן דורות: "באחד הלילות הגיעו אלינו הבלתי לוחמים והילדים מבארות יצחק שפונתה. קשה היה לראותם ולשמוע את סיפוריהם על החיים בחפירות מתחת לאדמה. עשינו הכול למען הקל על סבלם, התחלקנו אתם בדירות ובשירותים. הילדים שוכנו בבתי הילדים שלנו... מה שלמדנו מסיפוריהם על הרעשת התותחים, הפכנו הלכה למעשה בעבודת הביצורים... במוצאי שבת הוצאו אנשי בארות יצחק על הילדים והנשים ורווח לנו במקצת..."

רות יעקבס:  "בשבת בבוקר הייתה שיירה והעבירו אותנו לגבעת ברנר, שם עשינו חנייה לארוחת בוקר. משם המשכנו לראשון לציון וקיבלנו שיכון באיזה בית ספר."

ניסים ונפלאות בדרך

לא מכבר קבלתי מסמך מארכיון גבעת ברנר המזכיר את סיפורנו (קטעים מרשימה מאת אמי רשף)

"... בחטיבת גבעתי התקבלו ידיעות שהמצרים מתכננים לשלוח טור משוריין מאשקלון לכיוון רחובות... מפקדת החטיבה הורתה למחלקה מה"הגנה" לחסום את הכביש ליד כפר וורבורג, על מנת לעצור את הטור המצרי... המחלקה הורכבה מחברי קיבוצים מהאזור, כיתה מגבעת ברנר, כיתה מנען וכיתה מחפץ-חיים, בפיקוד המ"מ נתן רשף... נשק המחלקה כלל רק מספר רובים וסטנים, ללא כל נשק כבד. המחלקה צורפה לחטיבת גבעתי.

שיטת המארב: הכביש באזור כפר וורבורג... עובר בין פרדסים צפופים. על הכביש הוקם מחסום כדי לעצור את המשוריינים ולפוצץ אותם במוקשים, ואז לירות מכת אש מרובים וסטנים.

המחסום: לרוחב הכביש מתחו חוטי תיל ועליהם שקים שיצרו מסך, שהסתיר את המשך הכביש. לפני המחסום הרימו גל אבנים. לאורך קטע הכביש המוביל אל המחסום הטמינו את 14 המוקשים, אותם חיברו בחוטי חשמל אל תיבת הפעלה עם סוללה חשמלית וכפתור אדום, שלחיצה עליו תפוצץ את כל המוקשים ביחד. המחשבה הייתה שהמשוריינים יגיעו עד המחסום, יגלו אותו ברגע האחרון בגלל החושך, לא יבינו מה יש מאחריו, יעצרו ויצטופפו, ואז יפוצצו את המוקשים ויפתחו באש מכל הרובים, וכך יחסלו את הטור המשוריין".

עדותה של אמי התבססה על זיכרונותיו של נתן רשף שפורסמו ביומן גבעת ברנר 21 שנה אחרי התרחשות המאורעות (23.4.69). 

"...תפסנו עמדות בצד הכביש בתוך פרדס ושכבנו במארב. פתאום שמענו שיירה מתקרבת. התקשרתי מיד בטלפון שדה עם המפקדה וקיבלתי הודעה שאין שיירות משלנו בדרך, כי הנגב מנותק והשיירה המתקרבת היא בוודאי מצרית ויש לפעול. על ידי הייתה תיבת הפיצוץ עם כפתור אדום. נחוץ היה רק ללחוץ על הכפתור ברגע הנכון. בינתיים התקרבה השיירה והחלה להיעצר ליד המחסום. שכבתי בשפת הפרדס מאחרי הברושים. הצצתי החוצה וראיתי מולי את המשוריינים הנעצרים ומאשנביהם מציצים לועי רובים. זחלתי קצת החוצה והצצתי לאורך הכביש כדי לוודא אם כולם עומדים על שדה המוקשים. ואכן, המשוריינים עמדו על המוקשים. כבר התחלתי לזחול בחזרה לעבר תיבת הפיצוץ כדי ללחוץ על הכפתור והינה ראיתי פתאום, במבט אחרון, בסוף  השיירה שתי משאיות ועליהן מיטות ילדים לבנות! אחרי הזעזוע הראשון צעקתי אליהם "מי אתם?" ואכן התברר שהיו אלה ילדי דורות ורוחמה שעמדו על המוקשים. הואיל והנגב נותק וקשר האלחוט אתם אף הוא נותק, החליטו על דעת עצמם לפנות את הילדים צפונה. היה זה הרף עין שקבע את גורל השיירה."

אמי רשף: אחר כך התברר שלשני אנשים היה תפקיד גורלי באירוע: לנתן, בכך שהבחין במיטות הילדים בשיירה - ומנע את האסון הנורא, ולשומר שעמד על מגדל המים בכפר וורבורג, אליו נשלחה הודעה מקיבוץ דורות על מעבר השיירה, אבל הוא לא קיבל את השדר - כי נרדם על משמרתו...

נחום ברוכי

 

 

סגרנו מעגל 

שנתיים לפני פטירתה של אמא זלמה וינד ז"ל (לפני שבע שנים) נקראנו אליה – אחותי רותי ואני – והתבקשנו לנסוע להולנד, לבית הקברות היהודי, שם קבור אבא שלה – סבא שלנו.

אמא ידעה להגיד לנו בדיוק: תפתחו שם במגירה השנייה ('אמרתי לך מגירה שנייה, למה את פותחת ראשונה?') בצד ימין בסוף המגירה יש נייר כתוב, ובו כל הפרטים.

במגירה השנייה, בצד ימין, בסוף המגירה, מצאנו חתיכת נייר קטנה, צהובה וישנה. נפלנו!

תמיד ידענו שהמשפחה של אמא נספתה בשואה (חוץ מהאחים שעלו עוד לפני 1936).

'לא שאלתם – לא סיפרתי'!

יצרנו קשר עם בן דוד של סבתא בלהה ז"ל, אמא של ורד כלתנו, שהוא ראש הקהילה היהודית באמסטרדם, ובקשנו שיעשה לנו בירור.  אחרי יומיים קבלנו אישור: יש קבר, אבל מצב המצבה לא טוב. יש אפשרות לחדש.

'בכל מחיר' – אמרה אמא.

אחרי כחודשיים קבלנו בפקס צילום של המצבה המשופצת בכל תפארתה. ההתרגשות הייתה רבה.

עכשיו בקשה אמא שניסע לראות ממש ממש בעיניים. היא לא הסתדרה עם מרוץ התקשורת.

אנחנו הסתפקנו בפקס, ולא נסענו.

השבוע יצאו ילדינו יוסקי וורד לחופשה בהולנד. לפני יציאתם ביקשתי: אולי תוכלו להגיע לבית הקברות היהודי?  סוקו היה בדעה שזו נסיעת חופשה ולא טיול שורשים (ממש לא מתאים לו...).

בהתרגשות גדולה קבלנו במוצאי-שבת שיחת טלפון מאמסטרדם:  בבקשה תנו לנו את שם בית הקברות, גוש, חלקה, מספר הקבר שבו קבור סבא.      

לא ישנתי כול הלילה.

למחרת קבלנו את התמונה שמשמאל.

תודה לכם יקיריי שנעניתם לבקשתנו.

נוחי בשלום אמא יקרה – היינו בקבר, סגרנו מעגל.

 

נורית סוקו

באספה   כ"ד בטבת תשע"ג  6.1.2013  

אחרי דברי תורה מפי אליהו לוי שמענו את הצעת צוות המינויים למבנה המזכירות, האומרת:

*  מזכירות ובה עד שבעה חברים (שני המזכירים, מרכז המשק, נציג האגף החברתי, יו"ר האגף הכלכלי,

   שני חברים.

*  ועדת חברה, ובה שני המזכירים, חבר נוסף מהמזכירות, שלושה חברים.

*  ועדה כלכלית ובה יו"ר האגף הכלכלי, מרכז המשק, חמישה חברים (אחד מהם יכול להיות מועמד,

   ולא חבר).

יתרונות השיטה: פורומים יותר מצומצמים ויותר נוחים לתיאום לוח זמנים, חברי שני האגפים לא נדרשים להחליט בנושאים שאינם תחומי התמצאותם (חברתי / כלכלי), צומצם ריבוי חברי המזכירות בקרב האספה (בהצבעות שהוכרעו כבר במזכירות), הרחבת האפשרויות לכלול בני משפחה מקרבה ראשונה בוועדות / במזכירות.

נשאלו שאלות וניתנו הבהרות.

ההצעה להחליף את השם 'אגפים' ב'וועדות' התקבלה. נימוקיה: לבטא את סמכויותיהן ולהבדיל בין שיטה זו לשיטה שהייתה נהוגה עד כה.

הצעת צוות המינויים אושרה.

רשמה: עדנה / הביאה לידיעון: דינה אמיר

 

אסיפת חברים

תתקיים בע"ה ביום ראשון הקרוב, ב' בשבט תשע"ג 13 בינואר

בשעה 21:00 בחדר האוכל

              

                                      על סדר היום:  תכנית משק 2013

אם לא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות,

תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה

והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.

נשיאות האסיפה

 

הפינה הירוקה

בדשא שלנו נבטו וצומחים עצי זית צעירים.

המעוניינים לשתול עץ זית בגינתם מוזמנים לבוא ולהוציא שתיל על שורשיו – יש להצטייד במעדר ובקלשון חזק.

משפחת חנה ונחום ברוכי

 

לבית א-לוקים נהלך ב.ר.ג.ש.   

 

פסוק מתהילים שהיה כתוב על הקיר בבית הכנסת שבו התפללנו בעיר בָּלַאט, בצבעים שונים, ראשי תיבות ברג"ש:  ברד, רעם, גשם, שלג.

לא רק לתפילה צריכים ללכת בכל מזג האוויר, אולי גם לעבודה. השבוע ביום רביעי לא היה לנו מניין במנחה של 16.30 בשטיבל.  לפעמים חלק מן הקבועים צריכים לנסוע למשהו חשוב ואין למי לצלצל ולבקש שיבוא להשלים את המניין. מזל שבאים באופן קבוע שלושה עובדים מן המפעלים, כי מן החברים בלבד אין מספיק למניין של מנחה. חברים נוספים מוזמנים לבוא באופן קבוע למנחה. 

- - - - - - - - - - - - - - - -

בחורף באיסטנבול ברוב הימים ירדו גשמים וגם שלג, אפילו שלג בגובה של מטר. היינו שטים באנייה 10 דקות

והיינו מגיעים לעיר אחרת כי שם היה בי"ס יהודי והיינו הולכים  כרבע שעה ברגל עד לבית הספר, ובדרך רואים שלג בגובה כמטר, אך הדרכים היו נקיות משלג.  כי אם כל פעם שהיה יורד שלג - יכול להיות כחודש ימים – אז לא נלך לבית הספר?  ההבדל היחידי שלא היינו שטים בסירה (יותר כייף) בחורף, רק היינו שטים באנייה.

עוד דבר אני זוכר, רק בחורף בהפסקה של חצי שעה שהייתה לנו, היה בא מישהו עם דוב גדול, ולפי הנגינה שלו, היה הדוב רוקד, מסתובב, מתכופף. האיש היה שם קופסה על הרצפה והיינו שמים כמה גרושים בפנים. 

מנחם שניאור

@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@

 

כדי  להיערך כראוי לשבת שירה, ההרשמה לארוחות מפורסמת כבר בלוח חגיגות השבעים . ההרשמה תורד בסוף השבוע הקרוב.  הזדרזו להירשם.

                                                             תודה,

ג'ניפר וצוות החג

@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@

 

במועצה  י"ז בטבת תשע"ג  30.12.2012  

 

1.     קבלת ריטה גורדון (אמן של ג'ודי פורת ונעמי סלומון).

2.     קבלת רחל שור (אמו של שי לייבוביץ).

 

שתי הבקשות הוגשו על ידי ילדיהן.

בדיון נמסרו פרטים על שתי האמהות והוצג התקנון להחזקת הורי חברים שאושר במועצה בכסלו תשס"ב (5.12.2002).

להבהרת הנושא אצטט כאן סעיפים אחדים מהתקנון הנ"ל.

 

מבוא

מדין תורה חייבים הבנים לכבד את הוריהם. פירושה של חובה זאת הוא שהבנים אחראים לסיפוק צרכיהם הפיזיים של הוריהם.

הקיבוץ נותן לחבריו את האמצעים הנחוצים למילוי חובותיהם.

תקנון זה נועד להסדיר את עזרת הקיבוץ לחברים במילוי חובותיהם כלפי הוריהם.

 

א)  יסודות:

            1.    זכות החבר לפנות אל מוסדות הקיבוץ לקבל את הוריו לקיבוץ.

            2.    אישור לקבלת הורים לקיבוץ יינתן על ידי המועצה.

            3.    ההורה אינו חבר ואינו מועמד בקיבוץ.

            4.    המועצה רשאית לאשר חריגים מתקנון זה.

            5.    אין "רשימת המתנה" לקליטת הורי חברים.

 

ד)  דמי החזקה:

            1.         ההורים יחויבו לשלם את הוצאות קיומם, כולל שיכון וכלכלה.

            2.         סך הוצאות הקיום ייקבע לפי עלות החזקת אדם בבארות יצחק בסעיפים שאינם מופרטים בתקציב האישי של חברים. התשלום עבור השירותים המופרטים לחברים, וכן שכ"ד, יחושבו לפי מחירון של בא"י. הסכום יוצמד מדי חודש למדד המחירים לצרכן.

            3.         הקיבוץ יעמיד לרשות ההורים דירה מהדירות הפנויות, ללא התחייבות לספק דירה בגודל מסוים. מספר יחידות הדיור לרשות הורי חברים לא יעלה על 7.

            4.         גובה שכר הדירה יחושב יחסית לגודל הדירה, לפי מחירון בא"י.

 

החלטות:

אושרה קליטת ריטה גורדון במעמד הורה-חבר.

אושר המשך שהותה של רחל שור  בקיבוץ במעמד חריג.

אביעד ישראלי – יו"ר המועצה

שלום לכולם,

סמינר "יהדות ודמוקרטיה"

סוגיות רבות עולות מדי חודש בחודשו וקורעות את החברה הישראלית לגזרים. מקורן של רבות מהסוגיות הללו נמצא במתח בין שתי מערכות חוקים – הדמוקרטית והיהודית-הלכתית. האם באמת יש מתח בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית? האם באמת הדברים עומדים משני צידי המתרס ומנסים להתאחות ללא צ'אנס?! אנו משוכנעים שלא. אבל זה לא מספיק וצריך גם להסביר את מקורו של שכנוע זה ... בעוד שבוע וחצי יצאו בני ובנות כיתות י"א של הקיבוץ הדתי למסע "יהדות ודמוקרטיה". במסע ייחשפו לזוויות ראייה שונות של שאלה מרכזית זו בחברה הישראלית. חברי קיבוץ פלך, המורכב מבוגרי השומר הצעיר, יארחו אותנו בבתיהם לליבון שאלות כמו גיור, תורת המלך, סירוב פקודה, הון-שלטון, ציות לרבנים, התנתקות ועוד. מנהיג הקן הערבי בטמרה יספר לנו מדוע הוא דוחף את חניכיו לשירות אזרחי למרות שהביוב ברחובות טמרה ממשיך לזרום ולא בצנרת הנכונה. הוא גם ישאל את המשתתפים כמה שאלות נוקבות על יחסה של החברה הישראלית לאזרחי ישראל הערבים. מזכיר קיבוץ אור הגנוז, קיבוץ חרדי במרומי הגליל המתבסס על תורת הרב אשלג, יציג למשתתפים תפיסת עולם שלא מכירה את המילה דמוקרטיה אך בהחלט חיה את העיקרון ההלכתי "יחיד ורבים – הלכה כרבים". הוא גם יסביר את תפיסת עולמו באשר לשוויון בין גברים לנשים ואת תחושתו ורצונו להיות שליח ומגדלור לחברה הישראלית. לאחר סערת הרגשות שיעוררו המפגשים נתכנס בקיבוץ לביא לשבת מרתקת בה ננסה לאסוף את כל הזוויות וללמוד מה יש לנו, אנשי תורה ועבודה לומר בנושא. נלמד על המתח בין הערכים ונגלה שבעצם הרבה מהמתח הזה הוא מתח בין רצונות ואינטרסים של בני אדם ולא בין תורת ישראל לתורת הדמוקרטיה.

סמינר "מיליוני אנשים לבד"

בחמשוש שעבר ניסו בני ובנות כיתות י' מתנועת הקיבוץ הדתי לבחון את היחס בין הפרט לכלל, וחיפשו את נקודת האיזון הרצויה בחברה אנושית-יהודית-מודרנית. בסמינר נבדק היחס בין הפרט לכלל דרך שלוש פריזמות: תרבות, כלכלה, סביבה. בני הנוער התנסו בריקודי עם שיש בהם מעגלים וחוויה משותפת, כמענה לתרבות הריקודים האינדיבידואליסטית שהולכת ומחלחלת גם לשמחות בעולם הדתי. הם למדו על יתרונותיהן וחסרונותיהן של הרשתות החברתיות, נחשפו למושגי יסוד בתחום הכלכלה, בדקו את תרבות הצריכה, ולמדו על המניעים לשמור על הסביבה. הסמינר הסתיים בלימוד מקורות יהודיים על אחריות אישית וציבורית דרך דמותו של האדמו"ר החלוץ שהציב מגדלור חברתי עבור כולנו בדמותה של "עדת בחירים", החיים חיי שיתוף ומתחייבים אחד לשני שכך יהיה, בין בעולם הזה ובין בעולם הבא.

חנוך פלסר – מורה מצטיין, מחנך למופת

מינהל החינוך הדתי העניק תעודות הערכה ל- 100 מורים מרחבי הארץ, וביניהם: חנוך פלסר משדה אליהו. בתעודה נכתב: חנוך, מורה ותיק ומוערך, מלמד מזה עשרות שנים בבית ספר שק"ד בשדה אליהו. מחנך מחזורים רבים של תלמידים, ומטמיע בהם אהבת התורה העם והארץ. חנוך עוסק כל העת בהוראת התנ"ך, את שיטת ההוראה הייחודית של חנוך מאפיינת חשיבה מקורית וחווייתית. חנוך מנצל כל הזדמנות לצאת לשטח, להשתמש במחסן תחפושות עשיר מקיבוץ שדה אליהו ולהעמיד מופעים מקומיים עם רמיזות אקטואליות. בכיתה משתדל להביא את הצד האישי והחווייתי על ידי מטלות כתיבת חיבורים מנקודות מבט ייחודיות מתוך אירועי התנ"ך. חנוך רואה ערך בחיבור התלמידים לעבודת האדמה ובחיבור לאנשים מהסביבה – קיבוצים ומושבים –  בעזרה ממשית בעבודתם תוך היכרות עם סיפור חייהם. מוסיף בועז שוורץ, מנהל בית הספר: "חנוך מתפקד כסגן מנהל בבית הספר, ומבחינתי הוא הדמות האמיתית של "תלמיד חכם". מצד אחד הוא מביא איתו לעבודה המון חוכמה וניסיון חיים, ומצד שני הוא פתוח להקשיב בצניעות ולהכיל רעיונות ותוכניות חדשות."

כנס "כל כבודה" מתקרב ובא

נשות הקיבוץ הדתי מוזמנות לעסוק בהיבטים שונים – בריאותיים, חברתיים, דתיים – של גוף ונשיות. חברות ותושבות, צעירות ומבוגרות, בקרוב תקבלו הזמנה לביתכן, ובינתיים אנו מבקשים שתרשמו ותשמרו את התאריך: יום שלישי, כ"ה בשבט, 5 בפברואר ב'מרכז יעקב הרצוג' בעין צורים.

נושא הכנס, והניסיון לגעת בנושאים ובמצבים מגוונים בצורה מקיפה וגם אינטימית, הובילו ליצירת הרבה סדנאות, מפגשים ושיעורים – והכול למענכן. כדי שלא ייווצר מצב שבו מרצות מגיעות לשווא – אנא, בחרו והירשמו בהקדם! אל תחמיצו את ההזדמנות להתחבר לעצמכן ולהיפתח למוּדעות ולידע נוספים במסגרת החמימה של נשות הקיבוץ הדתי.

"קיבוצניקים למען החברה"

בתום שנה ראשונה של פעילות "קיבוצניקים למען החברה", מיזם של התק"צ, נפגשה המזכירות הפעילה עם ערן שחר (פלמחים), המרכז ומפעיל את רשת המתנדבים בקיבוצים, כדי לבחון את העשייה ולשרטט תוכניות להמשך. כיום רשומים במאגר כ- 1,300 מתנדבים, אך ערן מעריך שבקיבוצים יש לפחות 10,000 מתנדבים. באמצעות הרשת מורחבת העשייה בתחומי התנדבות שונים, חלקם נעשים מתוך הבית בקיבוץ, חלקם ביציאה מהקיבוץ לערים הסמוכות, וחלקם אף מעבר לים. מקום מיוחד הוקדש להשלמת הפיילוט עם "פעמונים": התברר הצורך בסיוע מקצועי לשליטה על התקציב האישי, גם בקיבוצים וגם מחוץ להם, ולאו דווקא לבעלי חובות. לדעת מנהלי הקהילות בתנועה הקיבוצית יש כ- 5,000 משפחות בקיבוצים הזקוקות להדרכה בתחום התקציב המשפחתי. בדיון עלתה שאלת היקף מעורבותם של חברי הקבה"ד ברשת המתנדבים, וכן נדונו סוגיות התקשורת והפצת המידע, הצטרפות למיזם "לקט ישראל", ועוד.

                  שבת שלום

                                                            נחמיה רפל

וחברי המזכירות הפעילה

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון  נחום ברוכי 

אחות תורנית:  שלי ספיר – פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

תזכורת מהמספרה

אתי הספרית עובדת במספרה בכל יום ראשון ורביעי בין השעות 14:30 ל 19:00

הרשמה על לוח המודעות בכניסה לחדר האוכל.

מרים פרייס – אחראית מספרה

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

תזכורת

רכישת משקפיים באופטיקה דורון – תשלום במקום ויש להגיש לאילנה חשבונית מפורטת על הקנייה.

משקפי מולטיפוקל – משקפיים יקרים - החבר זכאי לזוג משקפיים אחד כזה. קניית זוג חדש רק לאחר אישור מראש מאילנה לרמן.

 

תודה

לענפי השרות {חשמלייה, נוי, בניין...} שהיו בכוננות לקראת הסופה ונתנו שרות בכל שעות היממה.

יישר כוח! ושנזכה לעוד גשמי ברכה.

עירית פורשר – רכזת שירותים

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ספרים משומשים

בהמשך להודעה מלפני שבועיים: הם אוספים רק ספרים בעברית, ולא כולל אנציקלופדיות.

הספרים צריכים להיות מעשר השנים האחרונות. ספרים קלאסיים ורבי מכר – יתקבלו גם ישנים יותר.       אני מציעה שנית את עזרתי בריכוז הספרים בכריכיה.

עפרה שדיאל

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

תיקון טעות

אביב יעקבס התגייסה לחיל החינוך (ולא לשריון כמו שפרסמתי).  אני מבקשת את סליחת כולם!

עדנה שורץ

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

הו הא, גשם בא!  תודה גדולה לקב"ה 

בשבוע החולף זרמו ברחובותינו ובשדותינו 220.1 מ"מ גשם

ובסה"כ עד לסגירת הגיליון   472.1 מ"מ.    כן ירבו !

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

בספרייה              לרגל הופעת תיאטרון עדות – הספרייה לא תיפתח ביום שני הקרוב !!! 

AtarimTR