ידיעון 2809 פר' בא

בס"ד, ז' בשבט תשע"ג  

 

ב א  

 

16.40

הדלקת נרות שבת

08.00

תפילת שחרית

16.50

מנחה, קבלת שבת

 ערבית, דרשת הרב

11.00

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

18.30

סעודת שבת בחדר האוכל

11.30

סעודת שבת בחדר האוכל

12.45

שעור לנשים - קהלת - במועדון

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 19.30 – 21.30

בבקשה להביא כלים עד 21.15

13.00

מנחה גדולה

16.00

שעור בדף יומי

16.30

מנחה

16.30

נשים אומרות תהלים - בבית סעדון

17.42

ערבית, הבדלה, קידוש לבנה

 

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית   א  ג, ד, ו            06.00

שחרית ב, ה                    05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           16.30

רבע לערבית-לימוד הלכות  19.45    

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.00

  כיתות א-ג    דקלה שניאור

  כיתות ד-ו     שמואל ברוכי

 

 

 

לוח השבוע

 

יום ראשון

גדולי המחשבה הישראלית לא יתקיים

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.15

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

         בחירות לכנסת ישראל

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום רביעי

שעור צ'י קונג ומפגש ערבית – לא יתקיימו

17.30

אזכרה לשרה פיש ז"ל

בית שפירא

הקלטות מקהלה לחגיגות ה-70

מועדון לחבר

יום חמישי

19.00

שעור ניצוצות מהדף היומי

חדר עיון

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

 

תורני נוער ברפת:  בוקר -  יהושע ונדב ברוכי

                           צהריים -  ניב גרינברגר

 

 

תם אך לא נשלם

טרם יבשו הדמעות, הנפש עדיין מתרגשת, ובתוכי מערבולות של תחושות.

אין זה הזמן כרגע בשבילי לכתוב על מה שעובר עלי. צריך די זמן לעכל.

אך אני רוצה לומר את המילה הכול כך בנאלית- תודה! 

תודה לכם בנות הנוער והבנים על שהסכמתם להשתתף ולהיכנס לתוך מסע הייסורים של כל הניצולים.

זה בוודאי לא פשוט, אפילו קשה מאוד, ואתם, יקרים, עשיתם עבודה שלא תאומן. הייתי אומרת שלא הייתם מביישים אף שחקן מקצועי אחר. הייתם כל כך שם.

ואתם- הניצולים היקרים ביותר, אמא שלי הגיבורה והמקסימה , חן בתי המסורה - תודה לכם על האומץ וגילוי הלב, על החשיפה שהייתה עבורכם כל כך קשה, אבל בכל זאת, ביודעכם עד כמה המשימה להעברת המידע כל כך חשובה, עשיתם זאת באצילות נפש ובכוחות שמי יודע מאיפה שאבתם אותם.

לראות את הקשר שנוצר ביניכם ובין בני הנוער היה פשוט מחמם את הלב, זה חיזק ונתן תחושה של ביחד בטוב וברע. 

ולבסוף אני רוצה להודות לשתי נשים, יונה ונעמי יקרות- אתן בצניעותכן ובטוב לבכן, יזמתן, דחפתן תמכתן, הייתן שם בכל רגע במשך שנה שלימה , משכתן את העגלה הכבדה הזאת עד שהגיעה למקום הכי גבוה.

תודה והערכה עצומה. גרמתם  לנו התרגשות רבה.

                                                                                     תם אך לא נשלם!

   לאה ריידר

 

מה בגיליון?

·         על קצה הלשון – הרב ירון  

·         בארות יצחק חוגגת שבעים – נחום ברוכי, מילכה מיור

·         לספר כדי לחיות – תגובות:  אלי ברמן, עמוס ומיכה אמיר,

·                                      אורית נצר, איילת שקלאר, אסתר כהן-פורת

·         שרה פיש ז"ל, שלושים לפטירתה – נדב ברמן-שיפמן

·         בארות בוחרת ליהנות – ועדתרבות

·         באספה

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 145

·         אירוח תלמידי ישיבת איתמר – יאיר ארונסון

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

 

 

הִתְעַלְּלוּת – הקב"ה אומר למשה: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם". רש"י אומר שהתעללות היא מלשון שׂחוק. לפי מילון בן-יהודה, התעללות פירושה לעשות מעשים רעים, בדרך איבה ובזיון. 

רוּחַ קָדִים – הארבה הגיע למצרים ע"י רוח קדים, שהיא רוח מזרחית. במקרא, קֶדֶם הוא מזרח, ימין (=תימן) -דרום, אחור ("הים האחרון") - מערב, ושמאל – צפון. בתקופה הקדומה כל המפות היו מסמנות את המזרח למעלה, כי לפני שגילו את הצפון המגנטי הדרך להתמצא (אוריינטציה – מלשון אוריינט, שזה מזרח) היתה ע"י מיקום השמש.

וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ – רש"י מציע שלושה פירושים לביטוי הזה: הַחְשָׁכָה, מלשון אמש (והאות אל"ף נפלה), והכוונה שהחושך היה חשוך מאוד. פירוש שני, מהשורש מ.ו.ש, כמו 'לא ימוש' – והכוונה שהחשיכה הרגילה סרה, והגיעה חשיכה גדולה יותר. ופירוש נוסף מהשורש מ.ש.ש – שלא מדובר רק בהעדר אור אלא במשהו ממשי שאפשר למשש אותו.

לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ – המלה 'חרוץ' משמעה משהו חד ומשונן. תלמיד חרוץ הוא תלמיד מחודד. פירוש נוסף למלה הזו הוא משהו שנעשו בו חריצים. בין בעלי המומים (ויקרא כב, כב) נמנו: "עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ". כשמישהו חורץ לשון הכוונה שהוא מחדד את הלשון, כביכול, להזיק. מכאן הביטוי 'דְמֵי לֹא יֶחֱרַץ', שמשמעו כסף (בדרך כלל שוחד) שמשלמים עבור שתיקה של אדם שיש בכוחו להזיק.

כַּזֶּה רְאֵה וְקַדֵּשׁ – המצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל היא: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים". רש"י אומר שהקב"ה אמר זאת למשה בליל ראש חודש, והראה לו את הלבנה המתחדשת ואמר לו: "כזה ראה וקדש", ומכאן הביטוי שפירושו לעשות בדיוק כך.

 מְזוּזָה – פירוש המלה הזו הוא אחד הצדדים של הפתח, שעליהם עומד המשקוף. הקב"ה אומר לקחת את הדם של קרבן הפסח: "וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף". ואולם, נאמר בתורה שצריך לכתוב את דברי התורה על מזוזות הבתים, ולכן היום המלה הזו  משמשת בעיקר לאותו קלף שמניחים בפתחי הבתים.

עֵרֶב רַב – נאמר בפרשתנו: "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם". מי הם אותם 'ערב רב', ומה פירוש המלה הזו? – בישיבות נהוג לומר שאלו תלמידי הישיבה שעדיין לא הוסמכו לרבנות, אבל כבר מנסים את כוחם בפסיקת הלכה... אונקלוס מתרגם את הביטוי הזה: "נוּכְרָאִין סַגִּיאִין", כלומר שאלו שתי מלים שמשמעם תערובת גדולה. אך יש שהסבירו זאת כמלה אחת 'ערברב', כמו המלה אספסוף (במדבר יא, ד), שאונקלוס מתרגם "עָרַבְרְבִין". הכפלת ההברה האחרונה לפעמים נועדה להדגיש משהו, כמו קטנטן או עגלגל.  

 

הרב ירון

 

 

בעוד שבעה ימים

רשומון – שיירת  המפונים (המשך)

המילה "רשומון" לקוחה משמו של סרט יפני משנות החמישים והיא משמשת לתיאור מצב שבו אין אפשרות לדעת את האמת עקב עדויות סותרות של עדים המדברים על אותו מאורע מזוויות ראיה שונות. בהמשך לרשימה משבוע שעבר, אנסה להמחיש את הדבר.

מסמכי גבעת ברנר, המתארים את סיפור המארב ליד כפר ורבורג, והאסון שנמנע בנס, עוררו אצלי כמה תהיות, אותן העליתי בפני אילן, ארכיונאי יד מרדכי, שגם הוא כמוני חוקר את פרשיות העבר של קיבוצו. והרי תקציר דבריו:

בבדיקה מקצועית של העדויות על ידי כמה גורמים ... התגלו אי דיוקים, סתירות ושאלות:

·                    כל משורייני הפלמ"ח סומנו בפס לבן ברוחב כ- 25 ס"מ לאורך הגוף, דבר שאפשר זיהוי טוב גם בלילה. כיצד לא ראו את הסימן הזה?

·                    כיצד כן ראו בלילה את קני הרובים שהציצו מחרכי הירי ?

·                    כיצד ראו מיטות לבנות על המשאית בלילה ?

·                    מעולם לא מניחים מוקשים לאורך הכביש, אלא  תמיד לרוחבו.

·                    לגדוד 53 של גבעתי היה רק מתקן אקספלודר אחד שהיה אצל החבלנים. כיצד הצליח המ"מ (שלא היה חבלן) לקבל מתקן כזה ? 

·                    רק בצבא הגרמני היו לפעמים מחברים שלושה מוקשים ביחד, כך שפיצוץ האחד יגרום לפיצוץ של שניים נוספים. אבל לגרמנים היו מיליוני מוקשים ולנו לא.

·                    אם לוקחים בחשבון את ילדי כל הקיבוצים, יד מרדכי, גבר עם, דורות רוחמה ובארות יצחק מגיעים למספר 383 ילדים

·                    מסקנה: לפחות ארבע שיירות שהסיעו ילדים שפונו מיישובי הנגב עברו באותו מחסום.

 גרסה אחרת מביא ישראל זיסק (משואות יצחק) ברשימה על גשר הניצב בסביבה: "בליל 17 – 18 במאי, כוח גבעתי הניח מטענים, חביות דלק ומוקשים תחת הגשר. הכוח שארב בפרדס הסמוך קיבל פקודה לפוצץ את הגשר בעת שהרכבים הראשונים של טור הצבא המצרי יעלו עליו. באמצע הלילה התקרבו שתי משאיות ופיצוץ הגשר נמנע בזכות הלוחמת אילנה בן יהושע מבאר טוביה, אשר שמעה והתעקשה שמהמשאיות עולה בכי של תינוק. ואכן הסתבר כי אלו משאיות שהבריחו את ילדי קיבוץ נגבה ושרק בזכותה ניצלו מהפיצוץ".

חברתנו רות יעקובס שמעה על כך מאלחנן: "אני יודעת מאלחנן שעבד בשיירות והביא אספקה לנגב הנצור, שיום אחד הם נסעו ובאה לקראתם שיירה. הם לא ידעו לזהות מי בא מולם וכבר היו בכוננות להפעיל את הנשק שהיה בידיהם. הם חשבו שחיילי האויב יושבים בתוך המכוניות. פתאום זיהו שמתוך המכוניות עלה בכי ילדים בעברית..."

אילן, ארכיון יד מרדכי: ידוע לי ששיירה של ילדי נגבה שפונו והגיעו למקום בליל ה- 17 במאי כמעט פוצצו ונשרפו ע"י אותם חבלנים שלא קיבלו כל מידע על השיירה וחשבו שזו שיירה מצרית.

הסיפור חזר על עצמו גם בליל ה- 23 במאי כאשר שיירה של ילדי ארבעה קיבוצים ( רוחמה, דורות, גבר עם ויד מרדכי ) הגיעו לאותו מחסום.

לשלמק'ה שוחט נהג המשאית המשוריינת של רוחמה סיפור דומה. "ההחלטה נתקבלה ונגשנו לבצעה. ילדי בארות יצחק כבר פונו (מרוחמה?) וילדי יד מרדכי היו בדרך אלינו במטרה לפנותם ביחד עם ילדינו שלנו... ביום ראשון אחד של סוף מאי באה הפקודה לפנות את הילדים. היה זה ליל ירח נפלא... אוטובוס אגד משוריין, כמה משוריינים קטנים ועוד מספר מכוניות משא היוו את השיירה למבצע הפינוי... עד היום אזכור את התמונה המזעזעת. רוב ילדינו ונשינו ישבו על הרצפה בתוך המשוריין. הרעש, ההמולה, המתיחות והבלתי ידוע, היו ללא נשוא.

השיירה זזה... המצרים התבצרו היטב לצדי הכבישים והדרכים בכמה משלטים. הבעיה העיקרית הייתה באזור משטרת עיראק סואידן (משטרת נגבה). כל כמה שהתקרבנו לצומת (צומת גבעתי, נ"ב) גברה המתיחות. השיירה נסעה בלי אורות. עקפנו את הצומת מערבה מן המשטרה וממשלט 113 ועלינו על הדרך שעברה מצדו המערבי של קיבוץ נגבה. חלפנו על פני הצומת המסוכנת תוך חששות וחרדה... הגענו אחרי חצות לגבעת ברנר".

תרגיל להיסטוריון מתלמד: עליך לחבר את סיפור פינוי הילדים מישובי הדרום.

נחום ברוכי

 

ועוד קצת לקראת:

עץ המשאלות: בחדר האוכל – צמוד לדלת הזכוכית, צמח לו עץ.  אתם מוזמנים להצמיד לעליו או לענפיו את איחוליכם ומשאלותיכם לעתיד הקיבוץ, החוגג 70.

שבת שירה:

תכנית השבת:

בנוסף למקהלת הגברים בתפילות השבת והארוחות המשותפות:

מיד אחרי סעודת ליל שבת בחדר האוכל - סדר ט"ו בשבט חגיגי במיוחד.

אחרי תפילת מוסף - קידוש ואחריו שיעור מפי הרב משה הרשקוביץ מנחלים.

אחרי ארוחת צהרים ליד חדר האוכל – מפגש למבוגרים ומשחק לילדים (ברחבי הקיבוץ, של היום ושל פעם).

פרטים נוספים וסדר יום מפורט יפורסמו במהלך השבוע.

יום העלייה/ירידה לנגב:

ציטוט מהחלטות האגף החברתי מיום ‏9 בדצמבר 2012

סדרי יום ה' (31.1.2013):  מערכת הגיל הרך פתוחה לילדי חוץ ומופעלת ע"י המטפלות השכירות.

                                            ענפי השירותים סגורים.

                                            ענפי החקלאות - במתכונת שבת.

                                            ענף המזון - אין ארוחת צהרים בחדר האוכל.

ארוחות:

ארוחת בוקר בחדר האוכל - תוגש עד 7:45         ארוחת צהרים תוגש במסגרות יום העיון והסיור בנגב.

 

למי שטרם נרשם – ההרשמות לסעודות בשבת שירה ולנסיעות בכ' בשבט תיסגרנה ביום ראשון הקרוב בבוקר.

                                                מילכה מיור

 

 

לספר כדי לחיות – תגובות 

זה עתה שבתי מ"לספר כדי לחיות" – תיאטרון העדות שעלה על במת בית שפירא.

היה זה תיאטרון מטלטל ומזכך, דווקא בשל היותו תיאטרון קהילתי שבו אתה מכיר (חשבת שהכרת...) את הדמויות המשחקות בהצגה.  בעצם ראוי לקרוא לה 'תיאטרון החיים'.

סיפורם של הניצולים היה ידוע לי באופן כללי, אולם העיבוד האמנותי, התמצות, שילוב המוסיקה ושיריה של לאה גולדברג עם הלחנים המיוחדים של עמרי דגן, השילוב המהמם של שלושת הדורות ומשחקם הנהדר של הילדים והנערים – כל אלה גרמו לחוויה הכול-כך מיוחדת השמורה לתיאטרון הקהילתי.

פתאום מתברר לך שמה שקבע ויליאם קשישא הזכור לטוב לבית שייקספיר, אין נכון ממנו: כל העולם במה וכל האנשים שחקנים.

בערב כזה שוב מתחזקת אצלך ההכרה כי חבריך -  הוותיקים מאוד והצעירים יותר – שנוגעים בסיפוריהם בנימי נפשך – הם לא רק גיבורים של מחזה או סיפור, אלא גיבורים של החיים ממש.

תלאות וסבל אנושי של רעב, שלגים, כפור, עינויים, פחד מוות ובדידות – כל אלה מוצאים בערב זה ביטוי מועצם בפניהם של הגיבורות המבוגרות, הקשישות, והגיבורים הצעירים יותר.

הגבורה, עוז הרוח וקידוש החיים כפי שראינו על הבמה, ולא פחות מכך האמונה והכוח לבנות מחדש את הריסות בתיהם כמו עוף החול הפלאי, ללחום על הגנת בארות-יצחק בהשתתפותן של הלוחמות, לקום בכל בוקר ולשאת את משא הזיכרון, השכול והגעגועים למשפחות שנשארו בשלג או בתנורים.

 

בחוברת המרשימה והמושקעת שקיבלנו בכניסה, עם כמה ניירות טישו לאסוף את הדמעות שקלחו בחופשיות במשך הערב, כותבת ד"ר צביה זליגמן, מומחית לטיפול בטראומה ומלווה ויועצת של פרויקט תיאטרון עדות:

"שואה היא טראומה נפשית שאין מילים לתארה ואין לה עדות. החוויות של הניצולים שנותרו ללא עיבוד ממשיכות לחיות בתוכם ולהיחוות בכל פעם מחדש כאילו הן אינן חוויות מן העבר, אלא עדיין מתרחשות ומתקיימות. חברי 'תיאטרון עדות' העמידו במה להשמיע את מה שלפנים נותר ללא הד..."

 

שיתוף בני הנוער בעשייה התיאטרלית הוא מימד נוסף, כאשר הסיפור שהיה עד כה של השורדים בלבד, הופך להיות למעין מסורת שבעל-פה שתימשך ותעבור מדור לדור.

לבסוף, הקהל שיושב, מאזין ובוכה יחד עם הניצולים, הופך להיות עד חי למה שהיה עד כה זיכרון קפוא בזמן.

 

ראוי לסיים כתבה זו בפרק "תיאטרון עדות – על נושאי הלפיד, על חמלה, נתינה ותקווה":

"בערב ההצגה החוויה עצומה ומרגשת. יחד עם הסיפור נוצרת גם הרגשה של הזדככות. הקשר הנרקם והזיקה ההדדית בין המשתתפים חזקים ונמשכים גם בסיום ההצגות ואף בתום התהליך וסגירתו".

 

תודה ענקית לכל מי שתרמו ליצירתו, להכנתו, להופעתו, להצגתו והצלחתו של הערב שנחרט בלב כאחד מהערבים המשמעותיים ביותר בחיי התרבות של קיבוצנו.

אלי ברמן

 

 

ההורים שלי מדברים. כשהייתי ילד פחות, אבל בעשור האחרון, אולי ב- 15 השנים האחרונות, שמעתי את סיפורי הילדות שלהם בשואה מספר פעמים.

למרות שהסיפור של אבא שלי מוכר לי, ושמעתי אותו גם מסבתא, בהצגה היום זו הפעם הראשונה שחשתי בצורה מוחשית מה עבר עליו כילד קטן בן שנתיים עד שש שנים ש"רק" ישב במעצר מגן או בבית כלא, שהתמזל מזלו והוא והוריו נצלו מהשואה. ההצגה בכיכובם של יובל, שקד ורוני אחייני-נכדיו, כמו גם גיל-עד ששיחק אותו ויתר חבריהם השחקנים, הפכה את הסיפור למשהו חי ואמיתי, שאי-אפשר לא לבכות כשרואים אותו, גם אחרי 70 שנה ויותר, כשהסוף, הטוב במקרה שלו, כבר ידוע לנו.

גם הסיפורים שלא הכרתי, של חבריהם וחברותיהם של הוריי מהקיבוץ, שהומחזו ע"י הנערים והנערות בצורה כל כך חיה ומקצועית, ובליווי שירים מתאימים "בול", נגעו בלבי, וגרמו לי לחוות את התקופה הנוראית הזו בדרך שלא הכרתי בעבר.

ברור לי שהחוויה החזקה שלי כצופה היא כאין וכאפס לעומת התהליך שעברו הנערים והנערות, הסבים והסבתות, ובני-דורי, שהשתתפו בפרויקט במשך כל השנה.

הרעיון להעביר את המסר (והמסורת) מהדור שחווה את השואה על בשרו לדור שמתחיל את חייו עכשיו בפעילות בימתית – הוא מבריק.

הביצוע המקצועי והרגיש שלכם הוא תעודת הצטיינות עבורכם מובילי הפרויקט. אני מניח שמאחורי הקלעים עומדים בצל העשייה אנשים רבים ששותפים למלאכה החשובה והמקצועית הזו, ומכיוון שאיני מכיר את רובם, אני מפנה את הערכתי למפעל ותודתי על תרומתו להוריי ולנכדיהם באופן כללי, למשפחת דגן ולכל יתר הצוות.

את תחושתי בסיום ההצגה אפשר לתמצת במילה אחת: וואו !!!

                                                                                      תודה רבה,

עמוס אמיר, בן של אוריאל

 

 

לאורך שנות ילדותי ובגרותי בבארות יצחק, לא שמתי לב – ואולי לא הייתי מודע דיי – להיותנו דור שני.

סביבנו גדלו יהודית הלוי ולאה לייבו ועופר וירון שפיר ואיקה ועוד. הכרנו היטב את כל דור הנגב – את ינקו ושמחה, את אהרן ושרה הלוי, הם היו ההורים או הסבא וסבתא של... אבל לא התייחסנו אליהם כאל אודים מוצלים. לא מאש התופת באירופה וגם לא מקרבות הגבורה בנגב.

המופע הערב,  בנוכחות כל כך חזקה של שלושה דורות על הבמה בבית שפירא, פתח פתאום את הלב לעובדות שהיו ספק מודחקות ספק לא ידועות.

הכוח של דור השורדים לפתוח ולספר – שאצל חלקם התגלה תוך כדי העבודה – הוא עצום.

גם מהצד השני – צד הנכדים וה"ילדים" – נדרשו כוחות ותעצומות נפש כדי לשמוע וללמוד, להיכנס לדמות ו"לספר כדי לחיות".

שילוב הכוחות, חיבור הדורות ובנייה כל כך רגישה ונבונה של הדמויות סביב הסיפורים המופלאים, יצרו יחד קומפוזיציה מיוחדת במינה, מרגשת, עוצמתית ומלאת הוד.

כל הכבוד ליוזמים, למפיקים, למבצעים ולתומכים.  אשרינו – אשריכם !

מיכה אמיר

לפני שבועות אחדים פגשתי את נעמי סלומון והיא שאלה אותי 'את באה לתיאטרון עדות?'

לא שאלתי יותר מדיי ואמרתי כן. אמא שלי מיד רשמה אותי (עפ"י החוקים המסודרים) ליום כזה וכזה. לא יכולתי להתחייב בשל עומס (ותירוצים זניחים). ביום שני השבוע אמא שלי התקשרה ואמרה 'בואי, אל תחמיצי. האמת שלא ידעתי למה אני באה...  אבל באתי. נעמי אמא - שהזמנתן..

לא פעם בחיים יש רגעים שבהם האדם אומר תודה על זכות כזו או אחרת שקיבל. אמש אמרתי תודה על הזכות ללמוד את חבריי מבארות שאותם אני מכירה היטב, ולפתע התברר לי שאני ממש לא מכירה ..

גדלנו יחדיו בבית ילדים 'לבנה' עם חלק גדול מילדיהם של אלו היושבים על הבמה. את לאה חברת המשפחה, את שמחה, את רות וסיפור הפאטריה ( הצגנו עם נפתלי בתום כתה ח'), ואפילו את אמא של מלכה אני מכירה ומוקירה היטב. על כולם אני מסתכלת בעיניים שלי ורואה בהם את הטוב, את האיש או האישה שהקימו בתים לתפארת, ומודה. לא יותר מזה!

לאוריאל, רות, לאה, אליעזר, שרה, שמחה, עדינה ומלכה, זהבה ואיקה, שושנה וחן, אלישבע, מרים, לני וכל הילדים שהיו נפלאים ועל הבמה ראו היטב שהסיפור נכנס להם עמוק ללב!  הם יגדלו וידעו מאין באו האנשים ולאן הגיעו ..     לכל אלו שהיו לפני הקלעים ומאחוריהם – תבורכו על המבצע המיוחד הזה .

"כאשר סלעים מתפוררים, הרוח נושאת מאות קילומטרים מלח, אלה נוראותיו של הבורא.

אך ציפור אחת מתעקשת לשיר, בואו קולות ציפורים, נקרו בנפשי, העירו אותה מקיפאונה,

הוציאו אותי מים הקרח."                                                                  כתבה : זלדה

כך חשתי אמש כשמעיניי זולגות חופשי הדמעות, וכל מילה שיוצאת ומסופרת על הבמה אני מרגישה כיצד היא מנקרת את נפשי.

אורית נצר (גרינברגר) עין הנצי"ב

 

ביום רביעי צפיתי בתהליך המיוחד שעברו כאן דור ראשון, שני ושלישי בקיבוץ שסיומו היה ההופעה

"לספר כדי לחיות".

כאחת מצוות החינוך הייתי מודעת לתהליך החשיפה של הסיפורים ולחזרות הרבות, אך לא הבנתי באמת במה מדובר.   כאשר צפיתי לעומק בהצגה, ראיתי על הבמה קבוצה של אנשים שהגיעה ממקומות שונים, עם סיפורים שונים וקשים מנשוא, אך קבוצה שהחליטה לקשור את חייה ביחד וכפשוטו לחיות.

הנקודה החזקה ביותר בשבילי הייתה הקשר בין הדורות והרגישות הרבה בהצגת הסיפורים האישיים.

בקשת הרשות להציג את הסיפור הכואב, הליטוף, החיבוקים והחום נתנו לי הרגשה שחברי התיאטרון נקשרו זה בזה ונראה היה כי מפגש הדורות דרך העבר אל ההווה הוא הנחמה הכי גדולה שיכולה להיות לזוועות שעברו.

כבת להורים מקימים ביישוב עפרה, יישוב שהוקם ע"י דור ההורים שלי ואנו הדור השני, לא גדלתי על שורשיות רבת שנים אלא על העבר הקרוב. אחרי שנה וחצי של מגורים בקיבוץ אני מתרגשת לראות את החברה הרב- דורית ואת המשפחתיות שקיימת בין כולם. בעיניי, החברה הרב- דורית תורמת להרגשת שורשיות וזהות, מאין באתי ולהיכן אני שייך, וכן לסובלנות והכרת המבוגר (ולהפך הצעיר) בחברה.

הערכתי הרבה לכל מרימי הפרויקט (לא אנקוב בשמות כדי לא לשכוח אף אחד), לדור הראשון שחשף את סיפוריו הרגישים והעיז להעלות את הדברים על הכתב ועל הבמה, ולדור השני והשלישי שהקשיבו בסבלנות, שהפנימו וששיחקו בצורה מדהימה. התרגשתי, בכיתי, ונהניתי מכל רגע, שמחה להיות חלק מקהילה שכזו.

איילת שקלאר

 

לספר כדי לחיות  

לחברים היקרים,

היה לי  הכבוד להשתתף במופע בעל משמעות תרבותית וחינוכית ממדרגה ראשונה ולכן רוצה אני

להביע את הערכתי ותודתי לכל המשתתפים בהצגה עוצרת נשימה זו.

הייתה לי האפשרות ללמוד על תקופה אפילה וטראגית בהיסטוריה האנושית. תמיד שמענו ונשמע

אודות הזוועות, אבל לראות את אותם אנשים יקרים ואמיצים שאני מכירה מקרוב, באים ומספרים את

סיפורם הקשה והעצוב -  זה היה אחרת, זה נכנס ללב ויישב שם תמיד.

יישר כוחכם על אומץ לבכם לספר מעמקי הנשמה והכאב.

יישר כוחכם על גבורתכם בבניית הקיבוץ-הבית והמשפחות הנפלאות שלכם.

אשריי שזכיתי לגדול בחברתכם.

                                                                              בהוקרה ובהערכה,

אסתר פורת-כהן

 

 

שרה פיש ז"ל – שלושים לפטירתה

סבתא.

היית אשה של אמת.

ישנם כתרים נוספים, אבל נדמה לי שכולם השתלשלו אצלך מהאמת הזו. אותה אמת שאנו כה רחוקים ממנה.

אמת היא היפוכו של השקר. את ידעת תמיד מהי האמת שלך, ולא היית מוכנה להתפשר עליה. אבל האמת היא שזוּ רק חלק מהאמת לגביך.

הייתה בך אמת של אמונה ודבקות. אהבה פשוטה לזולת וליושר. מילים שקל להגיד, אך כה קשה לממש. ואת היית שם. אהבת את האמת ושנאת את השקר.

אהבת את החיים, כשמך השני – שרה חיה. חיִית באופן בריא והארכת ימים וכולנו למדנו ממך כל כך הרבה לגבי תזונה והרגלים טובים לחיים. כמו קודם, גם כאן היה יותר קל לשמוע זאת ממך, מאשר ליישם זאת בְּחיים בריאים וטובים, כפי שעשית זאת בעצמך. אבל את תמיד היית לנו ההוכחה שזה אכן אפשרי.

כנכד, לא אשכח את ארוחות הערב המשפחתית בימי שלישי אצלכם בפתח-תקוה, עם סבא מוריס (משה) עליו השלום. הנחלתם לנו מורשת של משפחתיוּת, של חוֹם ותוֹם, של אהבה ונתינה. נתינה כערך וכצורך פשוט, בסיסי וטוב של החיים.

עכשיו את נטמנת לצד סבא מוריס, אחר שידעת חודשים ארוכים מאד של קושי וסבל, אותו צלחְת בגבורה ובאותה אמת שאפיינה את חייך.

נוחי על משכבך בשלום ויהי זכרך ברוך.

                                                            נדב ברמן-שיפמן

דברים שנאמרו בעת הלוויה

 

 

 

בארות בוחרת ליהנות...

תוכנית יום הבחירות

יום שלישי, י"א שבט, 22.1.13

8:00           מניין שני של שחרית בבית הכנסת

09.00 – 12.00   פעילות בבית שפירא:

       בית קפה, ג'מבורי, משחקי שולחן ויצירה,

         משחק "חפש את המטמון"

11.30 – 13.00  ארוחת צהריים בחדר האוכל

13.00          נסיעה לטיול ביער שהם – חזרה משוערת ב-17.00   

             (היציאה לטיול מותנית בתנאי מזג האוויר)

הרשמה על לוח המודעות בכניסה לחדר האוכל.

 

אורטל לנדה - ועדתרבות

 

 

יום בחירות

השבוע, יום הבחירות, שבתון במדינה. 

על סדר היום אצלנו - ראו למעלה.

בחדר האוכל תוגש ארוחת צהריים בלבד, בעזרת מתנדבים מקומיים (השכירים בשבתון). מתנדבים מוזמנים לפנות לעירית פורשר.  

בנוסף – נענינו לבקשת הקבה"ד להקצות רכב או שניים + נהגים מתנדבים לטובת פעילות ביום הבחירות, בארגון עזי אלטשולר (נהגים המעוניינים להשתלב בפעילות מוזמנים לפנות לעזי).

סידור רכב – חלוקת כלי הרכב לבקשות הפרטיות תיערך על פי הגרלה שתתקיים אי"ה ביום ראשון בבוקר.

מילכה מיור - מזכירות

 

 

באספת החברים   ב' בשבט תשע"ג 13.1.2013

האספה דנה בתוכנית המשק לשנת 2013, שעיקריה הופצו בחוברת לחברים לקראת האספה.

שמוליק הציג את ביצוע תוכנית המשק 2012, על בסיס סיכום הרבעון השלישי והמשוער לסיכום השנה, לעומת התוכנית והיעדים 2012, ואת התוכנית והיעדים ל - 2013.

הצגת התוכנית מחולקת לשלושה חלקים: ענפים, משק שונות והוצאות קיום.

 

                            צוינו הישגי הענפים החקלאיים והקשיים הצפויים בהם ב - 2013,

                            ובהתאם לכך - התוכנית (שינויים במדיניות ענף הפטם בארץ,

                            התמקצעות שלנו בגידול אחד עיקרי בגד"ש, שמירה על איכות העדר

                            ואיכות החלב ברפת).

                            שמוליק סקר את ההתפתחויות באברות ואת ההסכמות עם הקיבוץ לשנת 2013,

                            את הפרידה ממפעל סנאק-טיים, את תוכניות המימון ואת הוצאות המשק הכלליות.

                            פרטים על תוצאות 2012 יידונו באספה אחרי הצגת סיכום 2012.

                            מנהלי הפעילויות השונות במשק ובענפי הצריכה תיארו את הפעילות שבאחריותם

                            ואת התוכניות לשנה החדשה (רפת, פטם, קיטור, אנרגיה).

                            מילכה ואליהו לוי סקרו את הוצאות הקיום ב - 2012 ואת התוכנית ל - 2013.

                            האתגרים הכלכליים שעמדו בפנינו, ואלה שעדיין עומדים, יחד עם התקווה

                            להתחיל בבניית השכונה החדשה באביב הקרוב, והשאיפה להשלמת תכנית הבנייה,

                            כל אלה, כמובן במקביל לביסוס והרחבת הביטחון הכלכלי לעתיד, מחייבים אותנו                          

                            להתנהל ביתר חריצות וזהירות במישור היצרני והצרכני גם יחד.

                       תוכנית המשק לשנת 2013 אושרה ללא מתנגדים.

הביאה לדפוס: דינה אמיר

 

 

 

כ ל ב ו ד ף

 

 

שלום לכולם,

ברכות

לחברנו אמנון שפירא

לקבלת הפרופסורה מהמועָצה להשכלה גבוהה בישראל:

"מַשְׂכִּיל עַל-דָּבָר יִמְצָא-טוֹב, וּבוֹטֵחַ בַּה' אַשְׁרָיו"

 

מזכירות מורחבת

הנושא המרכזי בסדר יומה של המזכירות המורחבת, שהתכנסה השבוע בקיבוץ לביא, היה הצגת תוכנית העבודה של המזכירות הפעילה ואישור התקציב לשנת העבודה 2013. הביקור שערכו חברי המזמו"ר בכפר "נהר הירדן" לפני תחילת הישיבה היה לא פחות מעניין ואף מדהים: במורדות המזרחיים של הישוב הקהילתי גבעת אבני הסמוך ללביא, הקימה קבוצת יזמים בראשות חיים טופול כפר נופש לילדים החולים במחלות מסכנות חיים. כל ילד זכאי לבוא פעם בשנה לכפר הנופש, ל- 4-8 ימי נופש ללא תשלום, בהם הוא זוכה "לשכוח" ממחלתו בזכות פעילות מלאת שמחת חיים וכיף בחברת ילדים במצבו. קצרה היריעה מלתאר את המקום הנפלא! יצאנו בתחושה שראוי לתמוך ביוזמה ע"י התנדבות בימי עבודה ו/או בסיוע למימון שהות הילדים בכפר. בסעיף האחרון שעל סדר היום אושרה הארכת הקדנציה של נחמיה רפל כמזכ"ל התנועה בשנתיים נוספות.

 

"איחוד קהילות" בראש צורים

חברי קיבוץ ראש צורים אישרו ברוב עצום את מתווה ההחלטות שיאפשר אי"ה כבר במהלך השנה הנוכחית לקלוט לחברוּת בקיבוץ, באופן מדורג, את תושבי ההרחבה הקהילתית שירצו בכך. הצפי הוא שאכן מרבית משפחות ההרחבה יממשו את האופציה. לתהליך קראנו "איחוד קהילות", תהליך שנולד ביוזמה משותפת של מזכירות הקיבוץ, הנהלת האגודה הקהילתית והמזכירות הפעילה של הקיבוץ הדתי. לרעיון נרתמו גם החטיבה להתיישבות והמועצה האזורית "גוש עציון". המתווה גובש בריכוזו של שרגא וילק (משואות יצחק, רכז המחלקה לצמ"ד בקיבוץ הדתי), אשר ריכז יועצים בתחומים שונים – חשבונאיים, משפטיים וחברתיים – לצורך בניית מערכת הסכמים והסדרים מקדימים, המהווים תשתית ומסד להצטרפות החברים החדשים לקיבוץ. כעת נערכות הנהלות ראש צורים ליישום ההחלטה, ל"שיווקה" לציבור, ובעיקר ליציקת  תוכן רעיוני וערכי למהלך. אנו תקווה שמתווה חדשני זה יהווה מודל למהלכים דומים בקיבוצים נוספים שהקימו שכונות הרחבה לצידם, כך שכל הקהילות יוכלו לתפקד כקהילות קיבוציות מאוחדות, ללא ניגודי אינטרסים על מנת להגביר את הרגשת השייכות למקום ולתרום לפיתוח ולצמיחה.

 

בחירות בכלל ו"הבית היהודי" בפרט

בשבוע הבעל"ט נלך עם כל אזרחי המדינה להצביע לכנסת ה- 19. בין הפעולות שעשינו השבוע במגרש הפוליטי, בנוסף לערבי הסברה בישובים השונים, בלטו: (א) כנס מתוקשר של ראשי תנועת המושבים ונציגי התאחדות חקלאי ישראל עם 4 מהמועמדים מטעם "הבית היהודי" לכהן בכנסת: נפתלי בנט, אורי אריאל, אילת שקד וזבולון כלפה. מהכנס יצא המסר שבמפלגת "הבית היהודי" קיימת המשענת הערכית והמעשית של ההתיישבות והחקלאות; (ב) הופעת מוטי יוגב וזבולון כלפה בישיבת המזכירות המורחבת, ממנה יצאה הקריאה למשפחת הקבה"ד להצביע "הבית היהודי"; (ג) גיוס בחור להפצת כרזות ומודעות של "הבית היהודי" בכל הקיבוצים והמושבים, דתיים וחילוניים כאחד, מדן ועד אילת, ולריכוז המתנדבים וכלי הרכב שיעבדו עבור "הבית היהודי" ביום הבחירות. אנו משוכנעים שהחיבור שנוצר בין "האיחוד הלאומי" ל"מפדל החדשה", החיבור שקיבל את הכותרת: "משהו חדש מתחיל", יוצר בית פוליטי אופטימי לציבור שלנו, ואנו קוראים לכולם לתמוך ב"בית היהודי" בבחירות שתתקיימנה בעז"ה ביום שלישי הבעל"ט.

הכי קרביים, אחי!

לאחרונה התבשרנו ועדיין לא הספקנו לברך: ביה"ס שק"ד בשדה אליהו דורג במקום השני בין בתי הספר שבוגריו מתגייסים לשירות קרבי בצה"ל. את העובדה שבנינו הם בעלי מוטיבציה גבוהה לשרות משמעותי ידענו מזה זמן רב, אך העובדה שבית הספר שומר על מיקומו הגבוה ברשימה מכובדת זו מעוררת התפעלות והערכה, והיא אינה מובנת מאליה. זוהי תוצאה של עבודה חינוכית ממושכת ומאומצת בבית ההורים, בקיבוץ ובבית הספר. לפני כשלושה שבועות בחרו פעילי מחלקת הבטחון ללוות את הנווטת הדתייה הראשונה במסדר הכנפיים המרגש, בדיוק בגלל אותה הסיבה: יש צורך לחזור ולסמן את הרף הגבוה שאותו אנו מציבים לעצמנו ולילדינו, לצד מתן תשומת לב והקשבה לקשיים ולבעיות.

תת אכלוס

הממשלה הקימה וועדה בין משרדית שמטרתה לטפל ולהגיש המלצות בקשר ליישובים חקלאיים (מושבים וקיבוצים) אשר בהם מספר משפחות החברים באגודה החקלאית נמוך ממספר הנחלות שהוקצה להם. בין קיבוצי ויישובי הקיבוץ הדתי נקראו להופיע בפני הוועדה 3 קיבוצים (בית רימון, מעלה גלבוע וראש צורים) ושלושת מושבי דרום הר חברון העמיתים בתנועה (בית יתיר, מעון וכרמל). המטרה המוצהרת של הוועדה היא לדרבן ולהמריץ את היישובים הנ"ל לצמוח ולקלוט לתוכם חברים חדשים. יישובים שלא יצליחו לגדול, יצטרכו להתמודד עם האפשרות שאמצעי הייצור שהוקצו להם – קרקע, מים ומכסות – יגרעו מהם באופן יחסי. התנועה באמצעות אגף המשק והמחלקה לצמיחה דמוגרפית, נרתמה לנושא והדריכה את הנהלות הקיבוצים/ישובים, להגיע לישיבה מצוידים בתוכניות אסטרטגיות, והכל מתוך רצון כן ויכולת אמיתית לצמוח ולהתפתח. אנחנו שמחים לבשר שנכון לכתיבת שורות אלו, מושב כרמל הוסר פורמאלית מהרשימה לאחר שקלט במהלך החודשים האחרונים קרוב ל- 20 משפחות חדשות,; מושב מעון ומושב בית יתיר יוסרו פורמאלית אי"ה מהרשימה בישיבה הקרובה של הוועדה אף הם בזכות קליטת חברים למושב.

                                שבת שלום,

                                                              נחמיה רפל

וחברי המזכירות הפעילה

 

ברוכים הבאים 

השבת מתארחים בקיבוץ בחורים מישיבת איתמר ושלושת הרבנים שלהם עם משפחותיהם.

הבחורים כולם בשנת השנייה בישיבה, לפני צבא.

קצת על הישיבה: איתמר היא ישיבה גבוהה ולומדים בה כ-160 תלמידים. הישוב איתמר נמצא בשומרון, מעל העיר שכם, בגובה 670 מטר, אזור יפהפה שחובה לבקר בו! 45 דקות נסיעה מהקיבוץ. כולם מוזמנים בחום.

(בעז"ה אחרי חתונתו אהרן סעדון יעבור לגור בישוב).

את הישיבה הקים לפני 15 שנה הרב אביחי רונצקי. הישיבה התחילה עם 12 תלמידים והיום ב"ה גדלה.

לפני שלוש שנים היה הרב רונצקי הרב הצבאי הראשי, ובזמן זה החליף אותו בראשות הישיבה הרב יעקב כהן (שמתארח פה בשבת).

הישיבה מורכבת בעיקר מחבר'ה לפני גיוס (כ120 חבר'ה) ולאחר מכן מתגייסים לכל היחידות בצה"ל.

המסלול של ישיבה גבוהה מאפשר ללמוד כמה זמן שרוצים ולאחר מכן להתגייס. יש גם תלמידים בוגרי צבא ואברכים (נשואים) שלומדים יחד עם כולם.

ישיבת איתמר מאמינה מאוד בחיבור לעם. החיבור מתבטא בהמון דרכים וניתן לראות זאת בתוך לימוד התורה. הלימוד נעשה מתוך מגמה כללית ועוסק גם ביציאה לחיי המעשה. לימוד תורה מקיף ורחב שפורס את היריעה על כל תחומי החיים. 

בשנה שעברה ביום השנה לרצח, ו' אדר התשע"ב, נחנך בית המדרש החדש לזכר בני משפחת פוגל הי"ד.

הרב אודי פוגל לימד בישיבה והיה קשור ואהוב על תלמידים רבים.

זה המקום להודות לכל בעלי התפקידים בקיבוץ שעזרו בארגון השבת, לנחום ברוכי על השיחה ולקיבוץ כולו על הכנסת האורחים החמה והלבבית!! (שקיימת תמיד).

נשמח שהקיבוץ ייהנה מהנוכחות של הישיבה פה בשבת.

                                                                                             תודה רבה!

יאיר ארונסון בשם ישיבת איתמר

 

 

לסבתא וסבא שלי ואיסר ספיר

ולכל המשפחה

מזל – טוב בהולדת הנכדה

בת למיכל ואהרן ספיר במודיעין

ודבר טוב ישמחנה

 

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון  אוריאל אמיר

אחות תורנית:  אריאלה פלדמן – פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

אזכרה לשרה פיש ז"ל

במלאת שלושים לפטירתה של אמנו-סבתנו נקיים אזכרה ביום רביעי הקרוב, י"ב בשבט תשע"ג 23.1.13

בשעה 15.00 גילוי מצבה על קברה בבית העלמין סגולה בפתח-תקווה.

בשעה 17.30 ערב זיכרון בבית שפירא.

המשפחה

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

רוצו להתחסן !!!  

לאור מקרים של שפעת החזירים , מומלץ לכל האוכלוסייה להתחסן נגד שפעת.

חשוב לציין שהחיסון שניתן נגד שפעת מחסן גם נגד שפעת החזירים.

חברים שחשוב שיחוסנו הם צוותי טיפול ומבקרים בבתי חולים ובמרפאות חוץ.

                                                                                                     חורף בריא,

ד"ר ליאורה

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

חבל על כל טיפה 

ברוך השם התברכנו בכמות יפה של גשם ומתפללים ששוב  ייפתחו ארובות השמים ונזכה לגשמים בעתם. 

אנחנו ממשיכים לראות במשך תקופה זאת מים פתוחים וזורמים בגינות פרטיות באופן שגרתי,  ומבקשים להזכיר לציבור שעד להודעה חדשה אין צורך בכך.

רוברט וקותי ענף הנוי

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

לקראת חגיגות השבעים קצת נוסטלגיה 

במסגרת ערוץ השידורים הפנימי יוקרנו בשבוע הקרוב סרטים שצולמו באירועים השונים שקיימנו כאן לציון

ארבעים-חמישים-שישים שנים להתיישבות בנגב ולקרבות במלחמת העצמאות.

צפו, היזכרו ותיהנו.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

 

 

AtarimTR