ידיעון 2841 ערב ראש השנה תשע"ד

לחברותינו ולחברינו

לבנותינו ולבנינו כאן ובכל אתר ואתר

להורינו ולכל בני משפחותינו

לכל תושבי המקום ולחברי גרעיני אופק ונחשון

לכל ידידינו באשר הם

שלוחה ברכת כתיבה וחתימה טובה

שנת שלום וביטחון

שנה שבה ימלא הקב"ה כל משאלות לבנו לטובה

 

מה בגיליון

·         * על קצה הלשון – הרב ירון

·         * שרגא כ"ץ הי"ד – המשפחה

·         * הנני העני ממעש – מילכה מיור

·         * משלחן מרכז המשק – שמואל ברוכי

·         * ואלה תולדות – יהונתן שרמן

·         * מי בחצר – סיכום אוכלוסייה

·         * לכבוד שבת ויום טוב – אלישבע ב.ד.

·         * תודה – משפחת רזניק

·         * מכתב לשולחיי – נחום ברוכי

·         * מכתב מהגולה – יוחאי ומיטב פלדמן

·         * לשמוע אל הרינה – נורית סוקו

·         * נטיעות בנגב – חנה ברוכי

·         * WAZE  – אבנר סוקולובסקי

·         * למען בריאותנו – פרד אדן

·         * מצוינות – חישתיל

·         * חנוך לנער – אסתר פורשר

·         * מענף המזון – ג'ניפר פרץ

·         * חלוקת ערכות מגן – חי ברוכי

·         * משאבי אנוש – גל שטרנברג

·         * לקראת אספת חברים – נשיאות האספה

·         * לקראת מועצה – ועדת ההשתלמויות

·         * סימנים חדשים – מן המרשתת

·         * בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 178

·         * כלבודף ולוחות זמנים

 

קראו בנעימות.  שנה טובה מלאה בכתיבה.

המערכת

 

 

 

 

רֹאשׁ הַשָּׁנָה – שמות רבים יש ליום זה, א' בתשרי. בתורה הוא מכונה זכרון תרועה, "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, כד), או יום תרועה, "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ... יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם".  חז"ל (ירושלמי ר"ה ד, א) דרשו שאם הוא חל ביום חול, תוקעים בשופר, ולכן הוא נקרא בשם "יוֹם תְּרוּעָה", ואם הוא חל בשבת לא תוקעים בשופר, ולכן הוא נקרא  "זִכְרוֹן תְּרוּעָה".

בתפילות הוא נקרא 'יום הזיכרון', והמדרש (פסיקתא זוטרתא בראשית כב) מסביר שאחת הסיבות לכך היא שהתקיעות ביום זה מזכירות לנו את יום הכיפורים.

במשנה נקרא היום הזה בשם ראש השנה. הביטוי לקוח מחזון של הנביא יחזקאל (מ, א) שאירע דווקא ביום הכיפורים: "בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ... בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד ה' וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה". המשנה (ר"ה א, א) אומרת שישנם ארבעה ראשי שנים, אבל מיד אח"כ מתייחסת דווקא לתאריך זה, א' בתשרי, כראש השנה העיקרי: "בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון".

שׁוֹפָר – השופר מוזכר בתורה בקשר למעמד הר סיני ובקשר לתקיעות ביום הכיפורים ביובל.

השורש ש.פ.ר מופיע בתנ"ך גם במשמעות של דבר יפה. יעקב מברך את נפתלי ואומר שהוא כמו איילה שלוחה "הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר". בתהלים (תהלים טז, ו) כתוב: "חֲבָלִים (=גורלות, חלקים) נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי". חז"ל (ויקרא רבה כט, ו) קישרו בין שתי המשמעויות הללו ודרשו: "בַּשּׁוֹפָר בָּחֹדֶשׁ הַזֶּה שַׁפְּרוּ מעשיכם".

הַיּוֹם או אָיוֹם? – לאחר תקיעות שופר במוסף אנחנו אומרים 'היום הרת עולם'. תפילה זו מסתיימת במלים: "עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ אָיוֹם קָדוֹשׁ". ואולם, יש מחזורים שבהם מופיעה המלה "הַיּוֹם" במקום המלה "אָיוֹם", ויש מחזורים שהמלה הזו אינה מופיעה כלל, וכתוב: "עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ, קָדוֹשׁ".

המנהג המקורי, כך מתברר, היה לומר "הַיּוֹם". אלא שחכמי צרפת במאה ה-12 כתבו שאין לומר מלה זו, מכיוון שרק הצדיקים והרשעים הגמורים נידונים בראש השנה, ואילו הבינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים. ומכיוון שאנחנו צריכים להרגיש כבינוניים, אין לומר  "וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ הַיּוֹם קָדוֹשׁ".

כנגדם טענו חכמי גרמניה שאסור לשנות שום מלה בתפילה זו, וכי מספר המלים ומספר האותיות בתפילה מכוון כנגד סודות הבריאה, ולכן אין להשמיט את המלה הזו.

נוסחת "פשרה" שהוצעה ע"י ר' אברהם בן עזריאל (חי במאה ה-13 בצרפת) בספרו 'ערוגת הבושם' הייתה לומר: "וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ הַאֵ-ל קָדוֹשׁ".

ואולם, גם נוסחה זו לא התקבלה, שהרי לא רק מספר המלים בתפילה זו הוא מדויק, אלא גם מספר האותיות, כאמור. לכן התקבלה יותר ההצעה לשנות את המלה "הַיּוֹם" למלה "אָיוֹם", אשר שומרת גם על מספר האותיות וגם על הצליל הדומה.

הרב ירון

 

 

 

 

שרגא כץ הי"ד, בן יוסי ז"ל ותקוה תבדל"א

נולד: י"ט באדר ב' תשכ"ב

נפל:  ז' בתשרי תשמ"ג – במלחמת של"ג

 

 

               השירה – שירת שכולים

אין אדם שר אלא מתוך שמחה.

גם כשהשמש זורחת יום יום מחדש,

גם כאשר אתה מלקט יום יום פירורי נחמה,

גם כאשר אתה חובק נכד – אתה שר ובוכה,

כי קשה לשיר שירה.

אין אדם שר אלא מתוך שמחה !

                                               מתוך "שיח שכולים"

 

 

צעיר לנצח

צעיר לנצח, חסון ושרירי, שזוף ומחייך. מחפש איך אפשר לעזור בלי לעשות מזה עניין.

עשרים ושבע שנים שאתה חסר לנו.

אתה עדיין תופס אצלנו הרבה מקום בלב.

עם אבא כבר נפגשת, וככל שעובר הזמן אנחנו כאן עדיין מתגעגעים אליך, בן יקר ואח שלנו.

אוהבים אותך אמא ואחיך.

אמא, עקיבא וישי

 

במלאת 31 שנים לנפילתו, נפקוד את קברו בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים

ביום רביעי, ז' בתשרי תשע"ד, 11 בספטמבר  בשעה 16.00.  יציאה מהקבוצה בשעה 14.30 . 

 

 

 

     נר זיכרון !

     יוסף-מרדכי יוסיקה וידרמן ז"ל – ז' בתשרי תשע"א

 

 

הנני העני ממעש...

בתחילת תשע"ג החלו גישושים ראשונים ביני לבין הצוות להרכבת המזכירות. במהלך השנה השלמנו את תהליך בחירת המזכירות והועדה החברתית והכלכלית והתחלנו לעבוד. הזמן רץ – טס, התחלנו עם רשימה אליה "זרקנו" כל נושא שעלה ב"תקופת ההמתנה" עד הרכבת המזכירות, בו נרצה לטפל. מאז כניסתנו הרשמית לתפקיד (יש כמה תאריכים: הקלפי בו נבחרנו- אליהו ואני, תאריך סיום החפיפה עם ורד, השלמת בחירת המזכירות...), רוב הזמן רק נוספו עוד נושאים לרשימת ה"נושאים לטיפול", לגבי מחיקת נושאים שטיפולם הושלם – קשה יותר להצביע, יש הרבה שבתהליך...

בשבוע שעבר יצאה המזכירות ל"יום היערכות" בהנחיית יועצת חיצונית, מתוכנן עוד חצי יום נוסף, בו נסכם את כל הנושאים שעלו ונגבש תכנית עבודה למזכירות. אנו מקווים בהזדמנות זאת גם לגבש דרכי פעולה שיעזרו לנו לצמצם את הרשימה הנ"ל בצורה המיטבית לכולנו...

ערב חג, הזמן קצר המלאכה מרובה, במהלך השנה ניסיתי לדווח באופן שוטף, הפעם אוותר על הדיווחים, ואנצל במה זו להתנצל בפני כל מי שפגעתי בו במהלך התקופה (וגם לפניה...),

בתפילה לשליח ציבור של מוסף בימים נוראים, עומד שליח הציבור על הפער שבין אישיותו על פגמיה וחסרונותיה לבין תפקידו הכבד בייצוג הציבור לפני הקדוש ברוך הוא. אם כך לגבי שליח ציבור בימים נוראים, אין ספק שאנו, במזכירות, כשליחי הציבור, על כל פגמינו וחסרונותינו, צריכים את קבלת הציבור, הבנתו ואמונתו, שכל מה שאנו עושים נובע מרצוננו לעשות את הטוב ביותר למען הציבור ששלח אותנו... ואסיים בקטע מתוך התפילה, בתקווה שיחול עלינו...

וְכָל צָרוֹת וְרָעוֹת הֲפָךְ נָא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל לְשָׂשֹוֹן וּלְשִׂמְחָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ

                                                שנה טובה

                                          מילכה

 

 

 

משולחן מרכז משק                                                             

עם סיום תשע"ג ובפתיחה של שנה חדשה, להלן סקירה ותמונת מצב של הפעילויות

שבהן עסקנו בשנה שחלפה.

 

רפת -  יחד עם המשך עמידה ביעדי הייצור, אנו מתמודדים בחודשים האחרונים עם ירידה באיכות החלב המתבטאת בירידה באחוזי החלבון ועלייה ברמת התאים הסומאטיים - שני רכיבים משמעותיים מבחינת השפעתם על מחיר החלב שאותו אנו מקבלים מהמחלבה.

לול – במהלך חודשי הקיץ התאמנו את חוות הלולים לדרישות חדשות של השירותים הוטרינריים על ידי הוספת שוליים מבטון לאורך הלולים. בתחילת השנה ציפינו לירידה מסוימת בהכנסות מהענף עקב הסדר הריווח הארצי. בפועל, בעבודה מקצועית נכונה של צוות הענף, בסיוע המשווק ובסייעתא דשמיא, מסתמן שהתוצאות הכלכליות מצביעות על שנה מוצלחת, ב"ה.

 

גד"ש – שיתוף הפעולה עם "מלוא הסל" כמשווק הירקות שלנו נמשך. אנו מתמקדים ומתמקצעים בגידול סלק ובוחנים את אופן ההתקשרות הנכון בנושא שיווק התוצרת. בנוסף לסלק אנו מגדלים גם בצל ודלעת (המאוחסנבבית הרשת סמוך לבית האימון).

לסיכום פרק החקלאות, אי אפשר בלי לציין את רמת המקצועיות והמחויבות הגבוהה של הצוותים הוותיקים שמביאה לרווחיות בענפים אלו. עם זאת, בענפים אלו קיים מצב של חוסר בידיים עובדות והעדר עתודה ניהולית.

 

מסגריה ומוסך – שתי הפעילויות זכו בשנה שחלפה לשדרוג יכולות באמצעות תוספת מיכון ושטח עבודה. אנו מקווים שהשקעות אלו ישפיעו לטובה גם על רמת ההכנסה.

 

חשמל סולארי– זהו. המתקן הוקם, הפאנלים מחוברים לממירים שמחוברים לרשת הארצית. הניירת מולאה, הפקידים חתמו. כל מה שנותר זה למצוא את הבחור עם המפתח לארון שבו נמצא המפסק, שיפעיל את המערכת...... (נשמע הזוי?! כך זה).

 

אברות – הפעילות באברות נמצאת במגמת שיפור. לצערנו, למרות שהחברה מייצרת מזומנים הם משמשים בעיקר לפירעון החוב,  והמערכת הפיננסית הבנקאית והחוץ-בנקאית, שאמורה לאפשר לחברה בצמיחה להתפתח, החליטה לצמצם את מסגרות האשראי.  הדבר מקשה מאוד (בלשון המעטה) על החברה לממש את הפוטנציאל שלה. בעלי המניות העיקריים - מגנזי ואנחנו, נדרשים להתמודד עם המצב ולסייע מעת לעת, כל אחד על פי יכולתו ורצונו. במסגרת דיוני הועדה הכלכלית אנו מתכוונים לקיים בקרוב בחינה אסטרטגית של הפעילות.

 

בניה – החידוש המשמעותי של השנה שחלפה הוא תחילת הבניה. הבניה מתקדמת על פי התיכנון והצוותים השונים העוסקים בפרויקט עובדים במלוא המרץ. זו הזדמנות להזכיר ולחדד את הנקודה, שבסיום הבניה נרצה להמשיך ולחיות בשלום ובשכנות טובה, ולכן רצוי שנחכים ונכלכל את צעדינו בהתאם במהלך הבניה על מנת שנגיע למטרה זו.

 

סקרתי בקצרה את הפעילויות של שנת תשע"ג שחלפה.

אני מזמין את מנהלי הפעילויות שעליהן דיווחתי בקצרה לפתח ולהרחיב את הדיווח לציבור בכל דרך הנראית להם.

                                                          חג שמח,

שמוליק

 

 

ואלה תולדות...

 

מַ עְיָין הַמַיִם הַמְתוּקִים;

תִינוֹקוֹת הַשָׁנָה שְׁחָלְפָה,

שְׂ אוּ בְּרָכָה, מְבַקְשִׁים, כְּמוֹ

ע וֹמֶר שֶׁל תְבוּאָה חֲדָשָׁה.

גְאוֹן הַיַרְדֵן, שִׁיפְעַתוֹ וְהָרָיו;

 

בְּשֶׁצֶף שְׁאֵין לוֹ סוֹף...

א וֹרִי נָתָן נֹגְהוֹ - כְּקֶרֶן זָהָב,

הוּא מִגְדַלוֹר אֱלֵי גַל - מֵאִיר מְהַחוֹף.

בְּעוֹצְמָה, כְּיוֹאָב שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל, יְנוֹפְפוּ עוֹלְלִים בְּרַגְלַיִים,

הָבוּ, כֹּל אֶחָד בְּעֵינָיו אָז שׁוֹאֵל, בְּרָכָה עוֹד כֶּפֶל כִּפְלַיִים!!

יהונתן שרמן

 

 

 

א ו כ ל ו ס י ה              נכון לערב ראש השנה תשע"ד

חברים                              176       

מועמדים ונקלטים                11

הורי חברים                        7

תושבים                             10

בנים בהסדר ובני זוג             30

י"ג וחיילים                         23

חיילים מאומצים וגרעין צבר   26

מטפלות סיעודיות                14      

ילדים                                116      

סה"כ אוכלוסיית בארות יצחק להיום: 413 נפשות

לכבוד שבת ויום טוב 

 

זמן רב כבר חשבתי לפנות לאסתר תמים לגבי המפות המיוחדות שהיא פורסת מדי שבת וחג על השולחן בשטיבל. בסופו של דבר החלטתי שלידיעון של ראש השנה זה בהחלט מתאים. קבעתי עם אסתר והגעתי אליה יום אחד בצהריים. הבית שקט ונעים. ישבנו ליד השולחן שבמרכזו עדיין מונח הסטנדר עליו נהג חיים ז"ל ללמוד, ומאחורי השולחן תמונה שלו. גם לי עדיין מוזר שהוא כבר לא נמצא...

 

אסתר, איך הכול התחיל?

כשהתחלתי לבוא לבית הכנסת לפני 8-9 שנים בערך, לא הייתה מפה בבית הכנסת, וזה הפריע לי. חיים נתן לי בהתחלה מפה צהובה ואותה פרסנו לקראת כל שבת. לפני חמש שנים וחצי, כשאמא שלי נפטרה, הלכנו לקנות בד, ומרים תגרי רקמה את האותיות ואני מילאתי את האותיות באמצעות רקמה בחוט בצבע בורדו. בצד הפנימי של המפה רקמנו את שמות האמהות של חיים ושלי כדי שהמפה תהיה לזכרן. על המפה רקום הפסוק מאשת חיל 'כפה פרשה לעני' – פסוק שאפיין את שתי האמהות.

 

מה הביא אותך להמשיך עם מפות לשאר החגים?

הגיע לידיי בד כותנה לבן, מאוד גדול, מבית של אשה צדיקה אחת בשם בת שבע ממעלה אדומים (היכן שמירב גרה). לאחר שנפטרה חילקו את הדברים שבביתה. חשבתי להכין מפת שולחן גדולה ולרקום עליה כדי שתשמש אותנו בחגים, באירועים משפחתיים חגיגיים ובשמחות, וכך עשיתי. תכננתי תכנון ראשוני אבל תוך כדי הרקמה המשכתי לתכנן ולרקום. לקח לי כחצי שנה להכין אותה. חיים היה כל-כך גאה במפה כאילו שהוא רקם בעצמו...

כשסיימתי – הראיתי לילדים. הם כמובן מאוד שמחו, וישי, הבן של מאיר ורויטל אמר מיד: "סבתא, איזה יופי, זה לבית הכנסת?" כשעניתי שלא, ענה:"חבל! זה מאוד מתאים..."

בראש השנה פרשנו את המפה על השולחן אצל רויטל. זה היה מקסים, אבל ההערה של ישי הדהדה בי. חשבתי שאולי אפשר לעשות משהו גם לבית הכנסת. כך הגעתי לרעיון להכין מפה לבנה לחגים. באמצע המפה רקמתי בעיגול את הפסוק "ושמחת בחגך" כסמל לגלגל השנה. מיקמתי את ראש השנה ויום הכיפורים באמצע, ושלושת הרגלים מסביב לגלגל. המפה הזו רקומה בטכניקה מיוחדת של חורים. זה גם לזכרה של אמא שלי שרקמה בטכניקה הזו, אבל אף פעם לא לימדה אותי איך לעשות את זה. כשנפטרה, מצאתי מפית שהיא התחילה לרקום ולא הספיקה לסיים. אחותי רצתה לקחת אותה, אבל ביקשתי ממנה, והיא נתנה לי. אחזתי במפית ואמרתי לאמא בליבי: אמא, עכשיו תנחי את הידיים שלי. כך סיימתי את רקמת החורים שהיא התחילה, וכך למדתי איך לעשות את זה. כמובן שראיתי גם בחייה איך היא רקמה, אבל לא בצורה של לימוד.

אחרי כמעט שנה הגיע יום העצמאות. ליאורה פנתה אליי ואמרה: "חשבתי שתהיה מפה על השולחן". עניתי שהמפה היא לשלושת הרגלים ולראש השנה, אבל ככה הגיע הרעיון הבא. פניתי לחיים ואמרתי לו: "איך שכחתי את יום העצמאות?" התחלתי לחשוב... ואז עלה לי רעיון שגם יום העצמאות זה נס כמו פורים וחנוכה. החלטתי לרקום "על הנסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו ולנו".

ביקשתי ממרב שתוציא מהאינטרנט ציורים של פורים, חנוכה, יונה, ילד עם דגל... תוך כדי העבודה ראיתי שהמילה "ולנו"- מתאים שתהיה במרכז.

מאוד התחברתי לרעיון שיום העצמאות במרכז המפה עם המילה "לנו", כי יום העצמאות קרה ממש לנו! מסביב לזה רקמתי מוטיבים של יום העצמאות (מגן דוד – כחול לבן). כל המפה מאוד צבעונית, והכיתוב – סגול, כי חיים ע"ה אמר לי: כשאת אומרת בקריאת שמע "ברוך שם כבוד מלכותו" – תחשבי על משהו סגול בו כתוב שם ה'. זו סגולה מאוד גדולה. הצבע הסגול הוא צבע טוב, אבל בגלל שלא יודעים איזה סגול בדיוק, רקמתי בצבע סגול מתחלף. הכול מהבדים של בת שבע הצדיקה.

ליום הנישואין חמישים רקמתי לחיים כיסוי לטלית ולסידור. אחרי הפטירה של חיים, ניר ביקש את זה.

חיים ביקש שאעשה גם פרוכת. שאלתי את יחיאל, אבל הוא אמר שצריך מעצב. החלטתי שזה כבר לא בשבילי, בטח לא עם העיניים שלי.

 

ויש עוד חלומות לעתיד?

אולי לעשות מפיות לסטנדרים בבית הכנסת לאנשים שקרובים אליי.

 

אסתר יקרה,

היה ממש מרגש לשמוע על כל המחשבה ותשומת הלב שהושקעו בפריט המיוחד כל כך- המפה שעל השולחן. שייתן לך ה' הרבה כוח להמשיך ולעשות יצירות מופת שכאלו בכישרון הרב שלך!

אלישבע בן דוד

 

 

 

 

עם תום ה'שבעה' על משה שלנו, אנחנו מבקשים להודות להרבה אנשים.

לכל מי שהתנדב לשמור על משה בימי מחלתו;

למילכה, לצוות הרפואי – עדה, ברוריה, שלי וד"ר ליאורה;

לכל מי שטרח סביבנו בימי ה'שבעה', ובמיוחד לאליהו לוי ולסיגי גרינברגר שלא עזבו אותנו לרגע.

למאיר מכלוף ולצוות המטבח.

לכל הציבור שטרח והתעניין בשלום משה. 

משה אהב את כולם.

לקראת השנה החדשה אנחנו מאחלים שתהיה שנה טובה בבריאות ובשמחה.

טובה רזניק וכל המשפחה

 

 

 

 

 

מכתב לשולחיי ‎ ‏‎

במשך 35 שנה הייתה לי הזכות לייצג אתכם לפני ריבונו של ﬠולם, "ולשכך כﬠס וחמה". השנה נטלתי חופשת מחלה עקב צרידות. אולם מאחר שאני כבר זקן ורגיל, ברצוני לשתף אתכם בהרהורים שליוו אותי במשך השנים "בﬠמדי לפני ארון הקודש באימה".

אנו רגילים להשתמש בביטויים שונים: "חזן", "בעל תפילה", "שליח ציבור", "הﬠובר לפני התיבה", וכל כינוי מדגיש היבט אחר בתפקיד. החזן – נהנה מהחזנות ומניח שכך גם הקהל. בﬠל התפילה – מחשיב יותר את התפילה, את המילים ומשמﬠותן, גם אם אינו מסלסל בגרונו. שניהם רק ﬠוברים לפני התיבה. כל ﬠוד הוא שליח הציבור – מקומו לפני התיבה, אך אם הציבור אינו רואה בו את שליחו, מוטב שיתכבד ויﬠבור מלפני התיבה.

כולנו אוהבים לשיר, ונסחפים בקלות כאשר הניגון מוכר ולא משﬠמם, ובתנאי שהש“ץ שומר ﬠל קצב אחיד ואינו ממציא אלתורים וירטואוזיים פרטיים בשﬠה שכולם שרים בדבקות. דא עקא,  הלהיטות לשיר גורמת ששרים "בﬠרך" וזה קורה גם לחזן שמנסה ללמד שיר שהוא ﬠצמו מכיר רק ׳׳בﬠרך׳׳. התוצאות הן זיופים כרוניים מתוצרת מקומית שאין להם יותר תקנה. קחו למשל את ׳׳ממקומך׳׳ שאנו שרים לפﬠמים בשחרית, או "לא תבושי" של חסידי גור, וכשמגיﬠ אורח ושר כפי שהתכוון המלחין חושבים שהוא המאלתר... ומעשה שהיה, חבר הציע לי לשיר את "מראה כהן" שהכרתי רק בערך. ביקשתי "תתחיל ואני אצטרף". התוצאה הבלתי נמנעת הייתה בערך פספוס גדול. לשנה הבאה השגתי דיסק ותרגלתי היטב והניגון היה ללהיט שגלש עד שמחת תורה.

לא פﬠם נשאלתי איך מתאימים את הניגונים הפופולאריים לפיוטים שבמחזור. ובכן, הרﬠיון הבסיסי לאמץ ניגונים משירי ﬠם מוכר מדורי דורות, והונחל לנו בישיבת בני ﬠקיבא ﬠל ידי הרב נריה שנהג כפטריוט ארץ ישראלי, והתאים מנגינות של שירים ﬠממיים לפיוטים. כך למשל נהג לשיר את החרוז "הממליך מלכים" במנגינת "התקווה", או הפיוט "ויאתיו" המסתיים במילים "ויתנו לך כתר מלוכה", בניגון ה"מארש של הצבא הﬠברי" – שיר הפלמ"ח. 

אני ﬠצמי ניסיתי את כוחי לפני התיבה רק מחוסר ברירה, בתקופת השליחות בארה"ב, כאשר ארגנו מניין בני ﬠקיבא בניו יורק, והמדד היחיד לבחירת חזן היה יכולתו לבטא מילים בﬠברית נכונה. כששבנו לארץ הייתי כבר בﬠל "דיפלומה אמריקאית", שזיכתה אותי בתיבה שלנו (בזכות הגבאי בידר).

הניסיון הראשון שלי לשיר את "אתה הוא א-לוהינו, בשמיים ובארץ" בניגון ׳׳ﬠל הדבש וﬠל הﬠוקץ׳׳ – נכשל. הציבור שהיה מורגל לשמרנות של אברהמ'ל ויענקו, לא אהב את החידוש, והתוצאות היו –

א.      שכמﬠט לא חזרתי ﬠל הניסיון ו-ב. שכולם חושבים שאני תמיד ﬠושה את זה. בשנים הבאות, כשהגﬠתי כבר לזכות בתפילת מוסף, אזרתי ﬠוז ושרתי את "זכרתי לך" בניגון של לבנדובסקי כמו שזכרתי מילדותי בטירת צבי כניגון של שמחה פרידמן. ההצלחה הייתה מיידית ומסחררת. יצחק בלנקנשטיין סיפר לי ששר את זה כנﬠר מקהלה בבית הכנסת בהמבורג. במשך הזמן צברתי ביטחון ﬠצמי ﬠד כדי שילוב קטﬠי חזנות אמיתיים, כמו למשל ׳׳טיהר רבי ישמﬠאל ﬠצמו" של קווארטין, מתוך הפיוט ﬠל ﬠשרה הרוגי מלכות שמיד היה ללהיט, לצד "בראש השנה השנה יכתבון" בניגון "תניא" של אברהם פריד.

אז איך מוצאים ניגון שיתאים בדיוק למילים ?
פשוט – "ניסוי וטﬠייה". הקושי הﬠיקרי נובע מכך שמספר המילים וההברות בפיוטים שונה משורה לשורה. בבחירת הניגון חייב הש"ץ לזכור שאינו אלא המנצח ﬠל המקהלה והסולן הראשי. וכדי שכולם יוכלו להצטרף בקלות, חשוב שהניגון יהיה יפה, מוכר, קליט ופשוט. 
גם נוסטלגיה היא חלק מן הﬠניין, וחייבים לשמר לפחות חלק מ"הקלאסיקה" המוכרת מימי יוסק וינד ולא לשכוח להוסיף ניגונים ששרנו פﬠם.
המלחין ראובן סירוטקין, שנהגנו להזמין אותו ללמד את שיריו ולהעשיר את הרפרטואר שלנו, הציﬠ לי פﬠם לנסות את הניגון שחיבר ׳׳ולירושלים ﬠירך׳׳, המוכר מהביצוﬠ של “צמר רﬠים׳׳, למילות "שמﬠ ישראל" שבקדושת מוסף. ואכן ניסיתי והצלחתי, אבל הניגון לא תפס, ורק שנתיים מאוחר יותר, כשגלﬠד לרר לימד אותו את מקהלת הגברים, הפך השיר לחלק קבוﬠ מהרפרטואר. כך קרה גם ל "רצה" של פריד. לעומת זאת, קורה שניגון יפהפה מבוזבז על צירוף למילים לא מתאימות, כמו שילוב מנגינת הרקע של "והיא שעמדה" עם שמע ישראל. זה מתחיל באוי-יוי-יוי, מגיע לשיא מצוין, אלא שבסיום, חבל על הזמן... מה לעשות, לא תמיד מצליחים.
פﬠם אחת בקשתי מאחי ישרוליק שיזכיר לי את הניגון שהסבא שלנו נהג לשיר לתפילת "הייה ﬠם פיפיות שלוחי ﬠמך". הוא הקליט את הניגון לתוך המשיבון בטלפון שלי... 
ולסיום – כשהחזן החדש שאל "איך הייתה התפילה שלי?". ﬠנה לו הרב: "נראה..."
ובכן, כמו ששמﬠת תפילת כהן גדול בהיכל, כמו כן מפינו תשמﬠ ותושיﬠ. יהי רצון שתהא השנה הזאת הבאה ﬠלינו שנת קיבול תפילות, שנת רצון, שנת שלום..." 

                                              נחום ברוכי

(מעובד לפי רשימה שפורסמה בידיעון בערב ראש השנה תשס"א)

 

 

משפחת בארות יצחק היקרה,

רגע לפני ראש השנה,

זוכרים איפה היינו בשנה שעברה,

כשחיכינו לנסיעה לשליחות שקצת התעכבה...

השנה ב"גלות" ידענו להעריך כל דקה ודקה שנשארנו בארץ...

ב"ה, טוב לנו ויש הרבה עבודה, ואפילו שלחנו נציג מ'תחכמוני' לקבוץ כשיגיע היום והוא יתגייס לצה"ל (תודה לפרד).

רוצים בהזדמנות זאת לומר תודה גדולה, ולאחל שנה טובה ומתוקה!

משפחת פלדמן- יוחאי, מיטב והילדים אשר באנטוורפן, בלגיה.

 

 

לשמוע אל הרינה ואל התפילה  

 

"התשמע קולי רחוק שלי?

התשמע קולי באשר הנך? "      רחל המשוררת

לזכרו של בעל תפילה, אבא-סבא יוסק וינד ז"ל

 

אבא יקר שלי,

לא עובר יום בלי מחשבה וגעגוע אליך.

במיוחד בימים אלה, ימי אלול-תשרי. משהו בלב פנימה אומר לי שאני חייבת לשתף אותך, משהו מהלב. הרי תמיד היית איש סודי.

אני רוצה שתדע, אבא, יש ב"ה ממשיכי דרך אל הרינה ואל התפילה. הדרך נמשכת ועוברת מדור לדור.

"בכל אדם יש דבר יקר שאינו נמצא בשום אדם אחר" (ר' פנחס מקוריץ).

נכדיך-ילדיי משמשים בקודש בדבקות לשביעות רצון קהל המתפללים.

אבנר – כן אבא, אבנר עובר לפני התיבה לאט בצעדים בטוחים. היית מאמין?

ויוסקי, בני הצעיר (לצערי אותו לא הכרת) – יהיה השנה בעל תוקע בראש השנה, בפעם הראשונה.

"כי המצוה הזאת לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא; לא בשמיים היא... כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" (פרשת נצבים).

ואתה, אבא, לא אתנו עם קולך העמוק, המתנגן וחודר אל הלב. אתה כל כך כל כך חסר !

לא אחת הסבו את תשומת לבי – יש דור המשך למשמשים בקודש במשפחתנו, ועל כך אנחנו מאוד גאים, ואליך, אבא, מאוד מתגעגעים.

בתך נורית

 

ולכם, בניי היקרים!  היו נא מצליחי דרך ורק את "האמת והשלום אהבו".

אמא

נטיעות בבארות בנגב

ביום ראשון, ליד שלחן ארוחת הצהריים הגיע דוד פורת והודיע לעדנה: "מחר נוסעים לבארות בנגב לנטוע עצים – את יכולה להצטרף? "   שמעתי ומיד הצטרפתי.

ואכן, למחרת, השכם בבוקר יצאה לדרך חבורה שהתקבצה למבצע. היו שם עדנה, הושע, אסא, מיכאל ואנכי וכמובן דוד.  על הרכב נמצאו כבר כלי חפירה שדוד הכין בעוד מועד.

יצאנו בחשכת הבוקר וכשהגענו לקיבוץ עלומים בשעה 06.30 כבר האיר היום. דוד – בן בית בעלומים – הכניס אותנו ישר לתוך חדר האוכל, והוא מיהר לסייע לצוות הנוי של עלומים להעמיס את השתילים על הרכב והצטרף אלינו תוך כמה דקות.  בינתיים עלינו לחדר האוכל. היינו שם כמעט הראשונים. מעט האנשים שפגשנו האירו פנים וחשנו כאורחים רצויים בביתם.

בשבע יצאנו לשטח, שם כבר המתין הנויניק של עלומים, אברהם, המתמסר לטיפוח האתר לאורך שנים. הצטרפו אלינו גם כמה חבר'ה צעירים ממכינת "יונתן" שבעלומים, וכך הזדמן לי גם לספר על שייכותי למקום.   אברהם הסביר לנו מה וכיצד נוטעים, מה מקומם של העצים והיכן יהיו השיחים.

בשולי מגרש החנייה מתוכנן חניון למנוחת המבקרים, לשם נגשו הגברים שבחבורה לטעת את עצי הינבוט הלבן שנזקקו לחפירת בורות עמוקים. הבחורות, עדנה ואני נטענו את עצי הקלאנדריה, שיחי רוזמרין והדסים ננסיים בריבועי הבטון לאורך שביל המורשת העולה אל המגדל, ומשני צידי שביל ההנצחה המוביל אל המגדל. העצים הרכים נקשרו לעמודי תמיכה כדי שיעמדו ברוחות הנגב המצויות. הוספנו ושתלנו שיחים גם סביב ה"אמפי" הקטן במערב המגדל.

ואמנם, הצבע הירוק שנוסף כעת לאפור של אנדרטת הבטון החשוף, פשוט הוסיף חיים לתמונת המקום, שגם קודם הייתה יפה ומרגשת.  לאורך כל העבודה חשתי סיפוק ושמחה גדולה על שיצא לי להשתתף במבצע הזה וחשבתי בלבי מה אבא היה אומר על כך.

בתום העבודה נסענו אל אתר המחנה הראשון, שם החלו חלוצינו הראשונים לקדוח את הבאר. היום קוראים למקום "גבעת יהודה" על שם יהודה קינן, חבר עלומים שנהרג בעלותו על מוקש בשנות השישים של המאה הקודמת, ממש באותה נקודה. שם סידרו פינת חמד עם ספסלים ושולחנות – שווה ביקור.

חזרנו לעלומים וביקרנו ב"משולש", הוא הבניין שיהיה בקרוב למרכז מורשת להנחלת סיפורה של בארות יצחק ושכנותיה.

אני אסירת תודה לדוד ששיתף אותי ביום הזה וכולי הערכה לדבקות והעקשנות שלו לאורך השנים לשמירת המקום וטיפוחו.

חנה ברוכי

ואני רוצה להוסיף שאני שותפה להרגשת הסיפוק והשמחה שמביעה כאן חנה,

ומצטרפת לתודות לדוד אחי על כל  מה שעשה ויעשה במקום.

הקב"ה היה גם הוא שותף באמצעות מזג האוויר הנוח שקידם את פנינו ביום הזה.

עדנה שורץ

 

 

 

 

W a z e

'עוד שנה שעברה – השנים שחולפות,

אין לחזור אל אותן השעות.

יש להשלים מעגל שנסגר

תישאי את עינייך לעבר מחר"                          מתוך שיר סיום כיתה י"ב תשמ"ו, 1986

 

הדס, עוד שנה עברה, ואיך שאת גדלת – בלי עין הרע.

את יודעת, הדס, שלפעמים קשה לאבא להאמין שהשנה את כבר תוכלי ללכת לבריכה בלי השגחה, ותקבלי בתא הדואר את ההודעה על תורנות העריכה הראשונה.

בעזרת ה' בעוד שלוש שנים נחוג לך בת-מצווה ב'היכלי ג'ניפר' המפוארים בבארות יצחק.

קצת אחרי שיסתיים לו הריקוד האחרון, כנראה יופיע לו החצ'קון הראשון, והדרישה לאייפון.

את לא יודעת, הדס, כמה אבא מפחד שהאצבע שלך תהיה כל כך עסוקה, עד שלא תשימי לב שבבית צריך לפעמים לתת עזרה.

אני אומר לך כבר עכשיו, הדס, שהתפקיד של החצ'קון ביקום הוא לבוא לעצבן, ולהיעלם. אל תילחמי בו.

כשתתעייף לך האצבע מגלישה באייפון, ותיגמר לך הסוללה, שימי אותה בטעינה ותעלי על ההסעה לקבוצת יבנה לעשות בגרות מלאה, כי היום אין ברירה.  כשתגיעי ליבנה את כבר תיראי, תרגישי ותלמדי שריבוע הוא שווה צלעות, ושעדיף לגור בבארות, למרות ש'שם' יש יותר מזומן.

אני שואל אותך, הדס, כמה זמן אפשר ללכת בדיוק בדיוק בדיוק לפי התקנון, ונמשיך במועדון לחבר כי קרמבו מאוד ממהר.

כבר כתבתי לך פעם, הדס, שהיום מי שלא לוחץ enter בלימודים, מוצא את עצמו ב-esc של מרוץ החיים.

את צריכה להבין שבזמני זה היה או בחוץ או בפנים. אז נכון שבפנים היה יותר נעים בגלל המזגן, אבל בחוץ היה החופש והבלאגן, ואבא אז חיפש לעשות חיים עם אחד מסעד ושניים מעלומים.

אבל היום, הדס, העולם כל כך תחרותי. לכן, שבי ותלמדי, ואל תשכחי לקבוע עתים לתורה, וארבע פעמים בשבוע לצאת לריצה, כי שניהם עושים אוברול לגוף ולנשמה.

את לא צריכה לקחת מקום ראשון בחידון התנ"ך, או את Bolt במאה מטר בגמר. רק אל תוותרי על שניהם.

אחרי שתסיימי בעזרת ה' בגרות מלאה, הסוללה של האייפון כבר תהיה טעונה. תעלי על מדים ותתגייסי לצבא, כי זאת זכות וגם חובה. רק את תשכחי לטלפן ולספר מה נשמע.

מי יודע, הדס, אולי עם הצבא תבוא לה אהבה, ולפעמים יגיע גם התור של האכזבה.  אני כבר אומר לך שזה לא נורא, כי את לא יודעת מה מחכה לך מעבר לפינה.

אחרי הצבא איזה דרום אמריקה בקטנה, וכשתחזרי, לאבא ואמא בטח יהיו כבר כמה קמטים. נשב ביחד ונראה אלבומים עם ים של סיפורים.

אחרי זה הדס, את בטח תהיי לחוצה לסיים תואר שלישי במדעי המדינה. זה לא שאבא מזלזל, רק אל תשכחי שבדרך צריך גם להתחתן ולהקים משפחה, למרות שהיום נראה שזה כבר לא כל כך חובה.

אבא ישמח מאוד לראות אותך תחת החופה, כי אין שום דבר בעולם יותר חשוב ממשפחה, לטוב ולרע.

תאמיני לי, הדס, שלאבא לא חשוב אם החתן יהיה שד עדתי – העיקר שיהיה יהודי. ואז, הדס, תביאי ילדים ולי נכדים, והם יביאו נינים ולך נכדים. ובערוב ימייך, כשתגיעי לבית באר, רק שם אבא ירשה לך קצת לקטר.  אני מקווה שבעזרת השם תשבי שם זקופה וגאה, ובשעת יצירה תספרי לדבורה איך את זוכרת את קפיצת הראש הראשונה לבריכה בלי השגחה, ושעד היום את מתרגשת מתורנות העריכה הראשונה.

הדס, אבא נתן לך כאן על כפית פחות או יותר את תמצית החיים, ואין לך מה לפתוח waze.

גם אם דילגתי על כמה תחנות ואירועים, תדעי לך שזה הכוח של מחזור החיים.

דור בא ודור הולך, ועם ישראל תמיד צריך לעמוד איתן ולחייך, גם אם לפעמים החיים כאן בתחנה הם לא בדיוק מחלקה ראשונה, והדיילות מסביב אולי יפות, אבל לא תמיד אלינו נחמדות.

הדס, אני מקווה שהשנה כל אויבינו מסביב שהולכים ומתרבים, ישכילו להבין שלנו אולי אפשר להכאיב, אבל אותנו אי אפשר להחריב.  זה לא כי יש לנו מאה פצצות אטום (אל תגלי, אבל אתמול התפלחתי לדימונה וספרתי אותן אחת אחת. יש חור בגדר הצפונית – תעדכני את קרמבו). זה רק כי למעלה יש בורא עולם שלא ייתן שזה יקרה לעולם, וחבל להם על הזמן.

אז הדס, שתהיה לך ולכל עם ישראל שנה טובה ומבורכת.

תשתדלי בחיים לא לקשור את העגלה לפני הסוס, כי זה לא יזוז, גם אם לסוס יהיו 4 X 4.

                                                                                                                  שלך,

אבא

 

 

 

למען בריאותנו

לפני כמה שבועות אובחן אצלי סרטן העור.  השבוע הסירו את הגידול והרופאים סבורים שהחלמתי תהיה מלאה. 

למה בחרתי לפרסם את הדברים האלו מעל דפי הידיעון??   

אני רוצה לעודד את כל הקוראים – לכו להיבדק אצל רופא עור.  אל תחכו עד שיש נקודה חשודה או עד שיש משהו מוזר או משונה.  הנגע (כך קוראים לגידול בשפה הרפואית) שהרופא גילה אצלי היה תוך בדיקה שגרתית.  הוא לא נראה לעין ורק רופא מומחה היה יכול לאתר אותו.  זאת הסיבה שזכיתי לטיפול מוקדם ופשוט יחסית שמנע התפשטות הסרטן. 

מומלץ לכל אחד לגשת פעם בשנה לרופא עור.  המאמץ משתלם...

פרד אדן

 

 

מצוינות

במסגרת אירוע הרמת כוסית לכבוד השנה החדשה במשתלות 'חישתיל',

הוכתר חברנו יששכר ברמן כעובד מצטיין של כל מערך המשתלות לשנת תשע"ג.

 

לשון התעודה:

תעודת עובד מצטיין לשנת תשע"ג ניתנת בהוקרה ליששכר ברמן

מהווה דוגמא אישית בסקרנות, חריצות, אסרטיביות,

ירידה לפרטים ויחסי אנוש מעולים,

אשר תרמו משמעותית לבניית יכולות המו"פ.

לימד בסבלנות אין קץ מספר 'דורות' צעירים,

ובכך אפשר לשמר ולפתח את הידע ויישומו בארגון.

ממשיך ליזום וליישם רעיונות יצירתיים לשיפור מתמיד במוקדי העשייה של חישתיל.

על החתום:

                                   נדב פס                                           עמית דגן

                            מנהל חטיבת הידע                                     מנכ"ל

 

מן השמים

לא מזמן ציינתי 18 שנה בתפקיד הרופאה של בארות יצחק.

אלן ואני זוכרים את המפגש הראשון עם "וועדת הקבלה" אז . אני זוכרת היטב את אלי ברמן כמזכיר פנים בראש השולחן, ומשה רזניק ז"ל מולי .

משה הקפיד לשאול:  "מה תעשי למען הקהילה?  איך תדאגי לקשישים?  מה ייעשה במסגרת רפואה מונעת ?..." . בכל שנות היכרותי עם משה ז"ל הוא תמיד דאג לאחרים -  לטובה, לילדים, לקהילה .... הכול בנימוס, באמפתיה ובחיוך [ובדיחה באנגלית].

אומרים שהשבת האחרונה של השנה מכפרת על כל השבתות של השנה שמסתיימת.

בשבת,אחרי סעודת שבת, עמדתי עם דמעות בעיניי והסתכלתי על התמונות של משה רזניק בסיום תקופת ה'שבעה'. באותו רגע רץ אלי מדריך עם ילד מהקיבוץ עם דימום ברגלו. מיד טיפלנו בו ליד הכיור של השירותים. סביבי עמדו ילדים, תלמידים ונוער שלא הפסיקו לשאול "במה אפשר לעזור? תגידי לנו מה לעשות ". לכם תודה. אחרי שהילד פונה למיון [וב"ה חזר בשלום כעבור שעתיים] חזרתי להסתכל על התמונות של משה בארון.

אמרתי לעצמי ....אולי זה אחד מהדברים שמשה ביקש, שאהיה במקום הנכון בזמן הנכון.

אני רוצה לבקש סליחה מכל חברי ותושבי בארות יצחק אם לא עשיתי מספיק למען בריאותם.

אני  מאחלת לכולנו שנה טובה ובריאה .                                                               ד"ר ליאורה

 

אל תחמיצו

כבר פיניתם את הזמן בערבים הקרובים?

המרתון נמשך!

·        מתי?   בין השעות 19:15 ל 20:00

·        איפה?   בחדר עיון.

·        מה?      התכנית היא זו: (אם כי ייתכנו שינויים קלים...)

יום ראשון ד' בתשרי – תהלה לוי:

יום שני ה' בתשרי –    אלי ברמן:

יום שלישי ו' בתשרי –    דינה אמיר:  ה' רועי לא אחסר

יום רביעי ז' בתשרי –  נחום ברוכי:  מקדש שלמה

יום חמישי ח' בתשרי –  שולי גל:

 

כמובן שאין קשר בין השיעורים, ולכן ניתן להשתתף בכל מספר שיעורים שתבחרו.

 

הציבור (כולו...) מוזמן!!!

בברכת כתיבה וחתימה טובה

                                                          הרב ירון

 

חנוך לנער -  סיכום קיץ

את רוב ימות הקיץ ביליתי בפעילול. השנה התברכנו בקיץ פחות חם ממה שהיינו רגילים בשנים שעברו.

תהילה לוי, מנהלת הפעילול אמרה בנאום הפרידה שלה:  "הפעילול חיבר אותי לילדה שבי", ונגנה קטע מקורי וחביב בחליל מבמבוק שהכינה באחת מהפעילויות.

בכל בוקר התאספו המדריכים להכנת סלט דק-דק וטחינה ביתית שהיו חלק מהתפריט היומי בארוחות הבוקר העשירות. סוג של תרפיה לפתיחת היום הגדוש בעשייה ובאתגרים שאיתם התמודדו בהמשך היום.

בכל בוקר התפללה כל קבוצה בחיק הטבע בפינה שלה, ובימי ראש חודש התאספו כיתות א-ד למרכז הפעילול לתפילת הלל חגיגית מלאה בשירה. כיתות ה-ו בחרו להישאר ב"זולה" שלהם, ובעצמם התפללו כשהשירה שלהם נשמעה בוקעת מבין העצים- רגעים אלו רגשו אותי מאוד למרות שלא היה קל למדריכים ולילדים להתמודד עם התפילה בכל בוקר.

חודשי הקיץ היו גדושים בפעילויות ביתיות, חוגים, פעילויות קנויות, קייטנת נכדים, טיולים שווים, ופעילות השיא: הקייטנות.

אני רוצה להודות למעבירי החוגים: חנה ברוכי, נעמי סלומון, נעמי בן-שימול, שולמית ברמן, נעם גרינברגר, רבין יעקבס, דבורה נתנזון, אליהו לוי, פרד אדן, סוזי בר-אורין, מיכאל פורת ועמנואל פרץ.

תודה לטובה שי"ק מדריכת הבית שלנו. טובה לקחה אחריות על הטיולים בפעילול במסירות ובחן!

תמיד מוכנה עם סיפור, הצגה והפעלה שהפכו את הטיולים שלנו לחוויה מלמדת ומהנה. המקצועיות  והשקעה הורגשו בהכנת המסלול שהיה מותאם לילדים.

לאפרת אלטשולר תודה על הליווי בקייטנה לצפון. הוספת לנו את הצלע החשובה של הורה שמלווה את הצוות הקבוע. זה נתן תחושה של רוגע ובטחון, וראייה רחבה ומנוסה.

בזמן קייטנת הנכדים עלה בראשי רעיון... הגיעו סבא וסבתות לפעילות שלנו ונראה לי שבשנה הבאה נצרף אותם לצוות הכנת קייטנת הנכדים ולמפעילים בשבוע של קייטנת הנכדים.

אני מודה מכל הלב לצוות המדריכים שעבדו יום יום, חשבו ותרמו מהיצירתיות שלהם כדי להפוך את הפעילול למקום שעד היום האחרון שמחו הילדים להגיע אליו. זה לא מובן מאליו.

הרגשתי שהשנה אני עובדת עם אנשי חינוך אמיתיים שהייתה להם אמירה חינוכית חדה, ברורה ומקורית. תודה לתהילה, וליובל ש"החליפה" אותה בחודש השני.

תודה למור תורג'מן, לאופיר פורשר, למיטב גל ולטל פורשר – המדריכים הטובים שלנו.

תודה לתמה צוייג וליאיר ארונסון, שבזמן הקצר שהצטרפו אלינו הורגשה תרומתם.

כמובן תודה גם למדריכי התיכון והחטיבה.

לא תמיד היה קל לחבר מדריכים צעירים שעובדים מעט ימים בקיץ בגלל כל המטלות, בחינות הבגרות, הכנה ונסיעה לפולין.  על כך נקיים חשיבה מחודשת בשנה הבאה.

 

הסיכום שלי:  היה קיץ פתוח, חם משנים קודמות. אני עבדתי קשה  מאוד, כי אני לא יכולה לא להיות מחוברת מאוד לשטח. זה החלק שאני אוהבת ביותר בעבודתי, ועל כך אני משלמת אחר כך...

מתברר שאני כבר לא כל כך צעירה...

אני בתפקיד כבר למעלה מחמש שנים, ואני רואה את זה כמקצוע ולא כקדנציה.

אני רוצה להמשיך בתפקיד, אבל זה לא מובן מאליו, ואני מבקשת להיבחר מחדש בצורה מסודרת באספת חברים.

                                                                       שנה טובה,

אסתר פורשר – רכזת החינוך

 

 

 

 

שתהיה שנה...   ילדי גן חרוב מבקשים 

רז שקלאר:      שיהיה לי שנה טובה, ולכל החברים שלי שנה טובה.

דניאל בן-דוד:  שיהיה לי כיף.

יובל צור:        שיהיה כיף.

דניאל פרידמן: הרבה ברכות. שיהיה טוב.

אריאל שי"ק:   שיהיה כיף ושיהיה לבוגרים כיף וגם לניצנים כיף. אני מאחל לקיבוץ שיחיה עד 140.

צבי דיקן:        מתנה.

נעם-שלום גריידי:       שיהיה יפה. שיהיו משחקים חדשים.

רם ברוכי:       אני מאחל שיהיה טוב.

שלף צוייג:      שאני אלמד את הילדים החדשים להתנהג יפה ולהיות כמו בוגר.

גאיה-מוריה סלומון:     שיהיה כיף למשפחה שלי שיהיו אחרי זה יותר גדולים. שהם עדיין יהיו יותר

                   גדולים, אבל גם יותר גבוהים. שהחברים יהיה להם כיף בשנה הבאה. שיהיה כיף

                   בעבודה החדשה שהם יהיו גדולים.

שקד שרמן:     שיהיה לי טרקטור וכבאית.

דביר דאובה:    לכל החיילים שיהיה שמח.

עדי מאיה:       שיהיה כיף. שכל המשפחה תהיה בחג כיף.

עדי נתנזון:      שיהיה כיף בחתונה של אוריה ושל אורי.

 

שיתגשמו כל משאלותיהם לטובה !

 

מענף המזון

ליל ראש השנה

מכונת השטיפה תעבוד בשעות 22.00 – 00.00 – תורן השטיפה יהיה במקום החל מ-21.30

הנכם מתבקשים לא להביא כלים לשטיפה לפני השעה 21.30 כדי למנוע אי-סדר.

 

סעודות צהרים

בשני ימי החג – בשעה 12.00

חברים שאוכלים בבית בסעודות הצהרים בחג ובשבת ובאים לקחת מנות חמות (מרק, חמין) וסלטים  מתבקשים לבוא רק אחרי התפילה.      לא תהיה חלוקת אוכל לפני סוף התפילה.

 

מכונת השטיפה

ליל שני של ראש השנהמשעה 22.00 

(שטיפת כלים בשריים מארוחת הצהרים לקראת ארוחת צהרים של יום שני של חג)

יום שישי (ב' דראש השנה) – המכונה תעבוד אחרי ארוחת צהרים של חג, לשטיפת הכלים לסעודות השבת.

 

כלים:  כדי שנוכל לספק כלים לכל הארוחות במשך החג/שבת, אני מבקשת מהחברים לקחת כלים רק לארוחה אחת בכל פעם ולהחזיר אותם מיד אחרי הארוחה, כדי לאפשר הדחת הכלים והכנתם לסעודה הבאה.

בהזדמנות זאת אני רוצה לבקש מכל מי שברשותו כלים של חדר האוכל – נא להחזיר את הכלים למכונה!

 

חלוקת אוכל לארוחות שבת "האזינו" – במטבח

ביום שישי בשעה 17.00 – 18.00 !!!

 

עוף לבן לשבת – לא יחולק לפי שמות.

העוף יהיה בעגלת החימום והוא מיועד רק למי שרשום ברשימה.

 

ביום ראשון, צום גדליה, לא תוגש ארוחת בוקר בחדר האוכל.                                                                                                      

 

שפע ברכות ואיחולים לשנה החדשה, שנה טובה ומתוקה - כחלת דבש.
יהי רצון שנשאף גבוה, ושנצליח להגשים את משאלות לבנו.
שנזכה בכל מכל כל, המון בריאות, אושר, פרנסה, שגשוג, תקווה, שלווה ואהבה.
שנהיה לראש ולא לזנב!

 

 

לקראת יום כיפור:

ארוחת בוקר (ארוכה) בערב יום כיפור -  עד 10:30.

לקראת 8:30 תהיה יותר "עשירה".

לא תוגש ארוחת צהרים.

ביום חמישי בשעות 13:00 – 14:00 במטבח יחולק עוף לאלו שאוכלים בבית בסעודה המפסקת

את שאר האוכל לאוכלים סעודה מפסקת בבית יש לקחת

ביום שישי בשעה 15.00 – 15.30

סעודה מפסקת בשעה 15.45.

ג'ניפר פרץ

 

 

 

 

 

חלוקת ערכות מגן

חברת דואר ישראל זכתה במכרז לחלוקת ערכות מגן לתושבי המדינה בשיתוף פיקוד העורף.

החלוקה מתבצעת בשני ערוצים מרכזיים:

-          באמצעות דואר שליחים שיביאו את הערכות לכתובת המזמין לבית אב, בעלות כספית לשירות

(בכפוף ליעדי המסירה).

-          בתחנות חלוקה מקומיות שיופעלו לתקופה מוגבלת במיקומים מרכזיים, ללא צורך בתשלום – אם הלקוח החזיר ערכה ישנה.

לקוחות שלא החזירו ערכה ישנה יידרשו לשלום קנס שייקבע וייגבה על ידי פיקוד העורף.

לקוח שברשותו ערכה חדשה וצריך להחליפה בערכה חדשה נוספת, מחויב להגיע לתחנת חלוקה (אי אפשר בדואר שליחים).

בנוסף, יחולקו ערכות מגן ללא תשלום לתושבים המרותקים לביתם מסיבות בריאותיות, ולמוסדות מיוחדים שהוגדרו בידי פיקוד העורף.

תחנת החלוקה הקרובה אלינו נמצאת במועצה האזורית שלנו בשוהם.

חלוקת ערכות המגן תבוצע באופן הדרגתי ותתפרס על פני שלוש עד חמש שנים.

 

קבלת ערכות באמצעות דואר שליחים

הזמנת ערכות המגן בשירות מערך השליחים מתבצעת באמצעות מוקד 171, או באמצעות מילוי פרטים באתר האינטרנט כמפורט:

בימים ראשון – חמישי, בשעות 07.00 עד 22.00.  בימי שישי בשעות 07.00 – 14.00

מועד קבלת הערכות נקבע בתיאום עם הלקוח ובמועד הנוח לו.

התשלום יתבצע באמצעות כרטיס אשראי בלבד.

הזמנת שליח לחלוקת ערכת מגן בגין מסירה של עד שתי ערכות         25.40 ₪

הזמנת שליח לחלוקת ערכת מגן בגיל מסירה של שלוש ערכות ויותר   40.60 ש"ח

חי יום-טוב ברוכי – סניף הדואר המקומי

 

 

 

חברי בארות יצחק היקרים,                                           

בחודשים האחרונים חוויתי למידה ועשייה מרובת עליות ופיתולים,

למדתי להכיר קהילה מגוונת, דעתנית, ערכית ומיוחדת.

השנה החדשה מזמנת לנו אתגרים רבים ועבודה בתחומים רבים.

אני מאחלת לכם:   שהסינרגיה תגשר על הפערים.  שההסתכלות על העתיד תהיה אופטימית, מפוכחת אך עם פתיחות לשינוי. שנפעל לטובת הכלל, נחזק את האכפתיות לפרט, את הגמישות, הסבלנות,

ונאמין כי הכול אפשרי – יחד...

אני מאחלת לחברים העובדים, לעובדי החוץ, בנים ובנות הקיבוץ, ולשכירים  – שנת הגשמה עצמית, עמידה ביעדים ופרנסה גבוהה.

ולכולם – הכי חשוב – בריאות לגוף ולנשמה.

 

דרושים ודרושות בקיבוץ בארות יצחק

הבהרה:  מודעות הדרושים-  עבור העסקה של חברים ושכירים

 

מדריך/מדריכה בית ילדים ד-ו

·                    משרה חלקית 12:00-16:00

·                    יכולת לעבוד עם ילדים / הדרכה

·                    גמישות בשעות וימים / מתאים לסטודנטים

 

עובד/ת חדר אוכל ומטבח

·                    משרה מלאה לטווח ארוך

·                    יכולת עבודה שירותית ואחריות אישית

·                    יש לפנות לג'ני / עירית פורשר

 

עובד/ת מכונת שטיפה בימי שישי – פעמיים בחודש

·                    משרה לטווח ארוך

יש לפנות לג'ני / עירית פורשר

 

עובד/ת גיהוץ בענף הבגד:

·                    עבודה במשרה חלקית, 6 שעות, 4 פעמים בשבוע

·                    אפשר לחלק את המשרה לשני עובדים

·                    יש לפנות ללני / עירית פורשר

                                                                    בברכת שנה טובה וחג שמח,

גל שטרנברג – רכזת מש"א

 

 

 

אסיפת חברים

תתקיים בע"ה ביום ראשון ד' בתשרי תשע"ד 8 בספטמבר בשעה 21:00 בחדר האוכל

על סדר היום:   מבנה זמני למזכירות הקיבוץ הדתי.

                        דפים יחולקו לתאי הדואר לקראת האסיפה.

אם לא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות, תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה, והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.

נשיאות האסיפה

 

 

ישיבת מועצה 

תתקיים אי"ה ביום שני ה' בתשרי תשע"ד  9 בספטמבר        בשעה  21:00 בחדר עיון

על סדר היום:  השתלמויות תשע"ד -  דיון ואישור

 

מועדת השתלמויות

בדיון שנערך בועדת ההשתלמויות לקראת תשע"ד, עלתה הבעייתיות בהגדרת "השתלמויות- רכישת השכלה" - מה נכנס בתוך ההגדרה ומה לא. קיבלנו כמה בקשות שלא ברור אם נכנסות לקטגורית השתלמות, או שלא נמצאה להן מסגרת אחרת, במסגרת פעילויות כמו בגירים, תרבות, ספורט ועוד. הנושא לא מוצה, ומתוכנן דיון מעמיק יותר בנושא זה בשיתוף עם הועדות הרלוונטיות, תוך התייחסות להיבטים השונים של צרכי החברים בתחומים הנ"ל.

בשלב ראשון, ובהתחשב בתקופה שבה אנו נמצאים, כשאחוז גבוה של ההשתלמויות נפתח מיד אחרי החגים וההרשמה מסתיימת (או הסתיימה כבר...), לא מצאנו לנכון לעכב את הדיון על הרשימה כולה. ביום שני הקרוב, תוגש למועצה לאישור הרשימה שלהלן:

 

לימודים מקצועיים

 

שם

נושא

מוסד לימודים

פרטים/היקף

אסא ברוכי

טכנאי מחשבים

מכללת אין ליין פ"ת

6 חודשים

פעמיים בשבוע בערב

חן בר נדר

גננת בגן פרטי

מכללת לוינסקי

יום בשבוע - שנה מתוך שנתיים

 ענבל ישראלי

ניהול והדרכה במע' הגה"ר

סמינר הקיבוצים

יום בשבוע – שנה מתוך 3 שנים

לאה ריידר

טיפול בליקויי תקשורת בתפקוד

דוד ילין

יום בשבוע-

שנה אחת

אבי צוויג

תואר שני מדעי המחשב

בר אילן

 שנה שנייה

מתוך שלוש

נעמי סלומון

מדריכי תעסוקה והפעלה במעון

מרכז גליקמן – תל השומר

יום בשבוע – כשנה

רבין יעקבס

קורס חונכים לאנגלית

סמינר הקיבוצים

כשנה –

חצי יום בשבוע

תרצה נברו

הכשרת מטפלים התנהגותיים

בית ליאור

פעם בשבוע-

כ-17 מפגשים.

אורטל אלפסי

תואר שני

לימודי משפחה

המכללה למנהל ראשל"צ

שנה שנייה –

מתוך שתיים

יוליה שהם

המשך לימודי גרפולוגיה

בנין עמל פ"ת

שנה שנייה

אתי גרינברגר

מבוא לקרימינולוגיה

חטיבת נחשון שהם

15 מפגשים אחה"צ

אמיתי יעקבס

ניתוח דוחות כספיים

מיל – מרכז ישראלי לניהול

פעם בשבועיים – כשנה

רויטל מכלוף

לימוד מחשב- אקסל

קרית אונו

קורס מקוצר

 

העשרה אישית

 

שם

נושא

מוסד לימודים

יחיאל פארן

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

עפרה פארן

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

ציפי לוי

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

אליעזר שפיר

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

מיכל שפיר

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

עפרה שדיאל

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

יפת שדיאל

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

עטרה גרינברגר

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

פנינה הלוי

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

שלמה הלוי

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

אילנה לרמן

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

גודי פורת

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

דוד פורת

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

מיכאל נתנזון

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

דבורה נתנזון

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

מרים תגרי

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

אליעזר תגרי

סיורים והרצאות

קתדרה פתח-תקווה

אפרת אלטשולר

עיצוב

בניין ודיור

עירית פורשר

עיצוב פנים

בניין ודיור

רחל פולובין

משכילי לכת

מכללת תלפיות

אברהם פולובין

משכילי לכת

מכללת תלפיות

עדנה שורץ

עם בעקבות גורלו

מרכז יעקב הרצוג

מנחם שניאור

מחשבים

הוראה פרטית

הדס נאור

נשים מובילות שינוי

אונ' בר אילן

לאה פרידמן

מסע אישי בתוך קבוצה

אור ופרח

בברכת שנה טובה,  הצלחה ולימודים פוריים

ועדת ההשתלמויות

 

 

"סימנים" חדשים לראש השנה

חסה – שה' יחוס וירחם עלינו 

פיצה – שיתפוצצו אויבינו ומבקשי רעתנו

אבטיח – שתהיה שנה מבטיחה; שנגלוש בבטחה

             באינטרנט...

בשר – שנתבשר בשורות טובות

בקר – שנזכה לבקר בבית מקדשנו ותפארתנו

סחוג – שיישרפו אויבינו ומבקשי רעתנו

פלפל – שנהיה מפולפלים בתורה ובחכמה

מלח – שנהיה ממולחים ופקחים.

צנון – שיצטננו שונאינו

פיתה – שנתפתה רק לדברים טובים

מצה / מיץ – שנמצה את כל יכולותינו

סוכריה – שייסכרו שערי דמעותינו

 

שניצל – שנינצל מגזרות קשות

נקניקיה – שנתנקה מחטאינו ומעוונותינו

תפוח אדמה – שנהיה ענווים ושפלים כאדמה

קציצה – שיקצצו לנו בתשלומי מסים

אפונה – שנתפנה ללימוד תורה וחסר

כיפלי – שתהיה שנה כיפית ומאושרת

סוכריית גומי – שתהיה שנה גמישה ונינוחה

חלב עז – שלא נעבוד ע"ז

טחינה – שיישמעו ויתקבלו תחינותינו

חומוס – שנתרחק משוד ומחמס

אורז – שנזכה לארוז חבילות צדקה וחסד

חרוב – שייחרבו בתי תפלות ועבודה זרה

דג – שתהיה לנו שנה מצחיקה ומדוגדגת

 

ואני שמעתי שחסידי חב"ד אוכלים גם קולורבי – כדי לזכות ולשמוע את קולו של הרבי...

מן המרשתת

 

 

שלום לכולם,

ביקור ח"כ מוטי יוגב

בסיום ביקורו באחדים מקיבוצינו שבצפון אמר ח"כ מוטי יוגב: "אני מקורב לקיבוץ הדתי, ונשוי לבת הקיבוץ הדתי, אבל גם אני לא ידעתי עד כמה מקיפה וייחודית העשייה שלכם". הביקור נפתח בכפר הנוער הדתי 'הודיות' הסמוך ללביא. במהלך השיחה עם תלמידי י"ב נשאל מוטי ע"י אחד הבנים: "שמעתי שהיית בצבא בתפקידים בכירים וביחידות מיוחדות, אני רוצה להגיע לשם, איך אתה מציע לי להתכונן כדי שאתקבל ליחידה מובחרת?". התרגשנו כולנו מעוצמת השאלה. המפגש הבא היה עם 'השומר החדש', שהמטה שלו נמצא בשדות לביא. פגשנו במצפה שלידו, המאוייש ע"י 12 מתנדבי ש.ש., נערים חדורי אהבת הארץ וציונות שורשית זורמת בדמם. בחדר האוכל של לביא סעד מוטי יחד עם נציגי המזכירות, ולאחר שהעביר להם מחמאות על היחס שמקבלים אנשי "השומר החדש" מחברי לביא, שוחחנו על נושאים שונים שלצורך קידומם נדרשת מעורבות פוליטית. במדרשת עין הנצי"ב הוצגה בפני האורח המציאות שבה הביקוש עולה על ההיצע, והצורך להתרחב בתוכניות שונות ובבניית בית מדרש. הביקור נחתם בשדה אליהו, במפגש עם עוזי צוקר (מירב), מנהל תוכנית 'רגבים', ובשיחה עם תלמידי בית מדרש 'קדם'.

 

בן אדם, מה לך נרדם?

כצפוי, מספר שיא של משתתפים היה במופע "לנטוע שמים", ביצוע משותף ומבריק של אריאל הורביץ ושרה ב"ק, שחתם את הערב החווייתי שהתקיים בקבוצת יבנה. הראל חדד (עין צורים) פתח את הערב בשירים שכתב והלחין, ואחרי-כן התקיימו במקביל שיעורים אחדים וכדברי אחד הנוכחים: "קשה לבחור! כל המרצים מעולים וכל הנושאים מעניינים!": אברהם שטיין וגילי זיוון שוחחו בשניים על "יונה הנביא שדרכו אל הא-לוקים מלאה בריחות"; אמיתי פורת ואליעז כהן קראו למדו ושרו מ"מדרשיר" של חנן פורת ז"ל לחגי תשרי; נח חיות ודרורית וייס שוחחו בשניים על "פתח לנו שער בעת נעילת שער"; בניה אמיד לימד על "החובה לסלוח והזכות לא לסלוח"; שני מאור ויוחאי בשן שוחחו בשניים על "אשמנו בגדנו", וללי אלכסנדר שוחחה ויצרה עם נשים בלבד. תודה לקבוצת יבנה על האירוח, ותודה לכל השותפים בעיצוב הערב והפקתו: ריבה פריד, אסנת ברוורמן ונירית אפרתי.

 

בית מדרש קדם

בתחילת אלול פתח 'בית המדרש לתורה ועבודה' בשדה אליהו את שנת הלימודים עם כמניין תלמידים יוצאי צבא, בראשותו הרב יעקב נוקד (שלוחות, ובעתיד ב"ה שלפים). ייחודו של בית המדרש, בשילוב תורה ועבודה הלכה למעשה. "בעידן של קיצורי דרך ומסכי מגע, ביהמ"ד 'קדם' מזמין אותך לדרך ארוכה שהיא קצרה, דרך של תורה העוברת בעבודת האדמה תחת שמי עמק המעיינות, ובעבודת המידות בחבורה בה יושבים כמים הפנים לפנים, במארג של חיי קהילה". נציין שעבור יוצאי צבא נחשבת העבודה בחקלאות כ'עבודה מועדפת', והשנה פועל בית המדרש בשיתוף פעולה עם תנועת הבוגרים של בני עקיבא. בהצלחה!

 

שיבולת

הנהלת קופת הגמל של הקיבוץ הדתי – "שיבולת" – התכנסה בשבוע שעבר במסגרת ישיבה רבעונית, שמעה ואישרה את הסקירות השונות של מנהל ההשקעות, מנכ"ל הקופה ורואי החשבון שלה. "שיבולת" המתנהלת כקופה קטנה של הקיבוצים, מגיעה לתוצאות טובות מאד יחסית לשאר הקופות המקבילות, וזאת תוך כדי התמודדות לעמידה בכל התקנות והחוקים המוטלים על הגופים הפנסיוניים ע"י משרד האוצר.

 

 

שולחן התיאומים

באולם הישיבות שבבית תנועת המושבים התכנסו כ- 30 ראשי תנועות ההתיישבות הקיבוצית והמושבית, אנשי אגף המשק של התנועות, נציגי איגוד התעשייה הקיבוצית, מזכירי ארגוני מגדלים, מנהלי מועצות ייצור ובכירי הכלכלנים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ל'ישיבת תיאום'. הדיון התמקד בתמיכתה של המדינה בחקלאות, שעלותה היא 3.42 מיליארד ₪ בשנה. מתברר ששיעור התמיכה בחקלאות הישראלית – 14% מערך התוצר – הוא מהנמוכים בעולם: ממוצע התמיכה במדינות ה- OECD הוא 19%, השיאנית היא נורבגיה –  58%, ושיעור התמיכה הנמוך ביותר הוא בניו-זילנד – 1% בלבד! אל הוויכוח על גובה התמיכה מתלווה וויכוח על דרך התמיכה: האם לתמוך בתוצר המקומי באמצעות הטלת מכסים על היבוא או ע"י תמיכה תקציבית ישירה בחקלאות ובחקלאים הישראליים?! נדמה שיש הסכמה רחבה על הצורך לחזור ולשנן לכל הציבור שהחקלאות מייצרת תרומות ציבוריות, הרבה מעל ומעבר למזון הטרי (והטעים) שהיא מספקת לאוכלוסייה, ובכך כלולה התרומה בתחום החברתי-תרבותי, הסביבתי, הכלכלי והפוליטי-מדיני.

 

ביטוח בריאות

עשרות חברות וחברים העוסקים בתחום הבריאות והביטוח בקיבוצים, התכנסו ב'בית צוותא' שבבארות יצחק, והשתתפו בהצגת "חוזה ביטוח בריאות חדש של הקיבוץ הדתי עם חברת הביטוח הראל", שייכנס לתוקפו בתחילת ספטמבר. אריה מלמד, המלווה אותנו ומייעץ לנו בתחום ביטוח הבריאות, הציג את השינויים והשיפורים של החוזה החדש בהשוואה לקיים על מנת שבקיבוצים השונים ידעו את הזכויות במקרה הצורך, ויהיו מודעים לאפשרויות הרבות הקיימות בהסכם. בהמשך הפגישה ניתנה סקירה על כל נושא 'הביטוח הסיעודי' המעסיק לאחרונה את התנועה הקיבוצית וארגונים נוספים, לאחר שהממונה על הביטוח במשרד האוצר החליט לאסור את הביטוח הסיעודי הקולקטיבי. הוצגה מצגת שניתחה את האפשרויות השונות בתנאים החדשים. המו"מ מול חברת הראל התנהל בעזרת צוות ביטוח הבריאות של הקיבוץ הדתי: שמשון כספי (ט"צ), אליעזר שפיר (בא"י), אלי ליאון (ני"ע), רפי בן אבי (שלוחות) ביחד עם ידידיה צור ואריה מלמד. לאחר שנבדקו כמה אפשרויות, כולל פגישות עם נציגי קופת חולים כללית לבדיקת ביטוח מושלם, הוחלט על המתווה החדש שיתחיל לפעול בשבוע הבא.     לבריאות!

בפתח השנה החדשה הבאה עלינו לטובה

נאחל לתנועת הקיבוץ הדתי ולכל בית ישראל שנה של התחדשות ועשייה

שנה טובה

נחמיה רפל, וחברי המזכירות הפעילה

 

כ ל ב ו ד ף

 

אחות תורנית:    פלאפון 61999

א' של ראש השנה:   אריאלה פלדמן

ב' של ראש השנה:   אילנה פלינט

שבת "האזינו:         ברוריה לנדה

@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@

הידיעון הבא יופיע אי"ה בערב יום כיפור.

סליחות, חרטות, בקשות וכל היתר – יתקבלו בשמחה במערכת עד יום חמישי בבוקר.

אפשר גם להתחיל לכתוב לידיעון סוכות.    כתיבה וחתימה טובה!

                                                                     עדנה

@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@

ענפי השרות בערב יום כיפור

כלבי:  רצוף בשעות 06.30 – 11.30

מחסן הבגדים:  10.30 – 11.30

@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@

תודה

ברצוני להעביר מעל דפי הידיעון ברכת תודה, לכל ענפי השרות שלנו שטורחים ימים ולפעמים גם לילות, לספק לנו את כל צרכינו. לעיתים אנחנו שוכחים שיש אנשים מאחורי כל העשייה הזו:  שהשיחים לא נגזמים על ידי גמדים בלילה, והכביסה לא מתכבסת ומתקפלת בידי מכונות רובוטיות. מאחורי כל אלה מסתתרים חברים אשר עושים את העבודה הזו עם כל הלב.

אז שוב תודה ושנזכה לעוד הרבה שנים של עשייה.

                                                                                                       מכל הלב,

עירית פורשר

@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@

זאת כבר חזקה...

ברכות חמות לעידן פרץ שזכה בפעם השלישית בתואר חייל מצטיין ביחידתו, וכך נאמר: "עידן הינו חייל המשרת בתפקיד אחראי נשקייה.  עידן מסור ונותן מעצמו ימים כלילות ומשקיע את כל כולו במשימות המוטלות עליו.  ועל כך אנו מעניקים לו את התעודה".        

                                                                                                      ככה עד הסוף !

 

 

לוח זמנים לראש השנה תשע"ד

 

 

א' דראש השנה

ב' דראש השנה

הדלקת נרות

18.40

 

מנחה, דרשת הרב

18.50

 

תפילת ערבית

 

19.30

תפילת שחרית

07.30

07.30

 

 

 

סעודת חג בחדר האוכל

12.00

12.00

 

 

 

חלוקת אוכל לשבת לאוכלים בבית

 

17.00 – 18.00

במטבח

שעור בדף יומי

16.45

17.30

תפילה מנחה

17.30

18.50

תשליך

אחרי מנחה

 

 

שבת קודש  "האזינו"

18.37

הדלקת נרות

08.30

תפילת שחרית

18.50

מנחה, קבלת שבת,

ערבית, דרשת הרב

אחרי התפילה

קידוש ברחבת בית הכנסת

דרשת הרב לשבת 'שובה'

20.00

סעודת שבת בחדר האוכל

12.00

סעודת שבת בחדר האוכל

13.30

מנחה גדולה

 

 

17.15

שעור בדף יומי

 

 

17.30

נשים אומרות תהילים בבית סעדון

 

 

18.00

שיעור לנשים בספר תהלים – במועדון

 

 

18.00

מנחה קטנה

 

 

19.34

ערבית,  הבדלה

 

 

 

זמני התפילות במשך השבוע

 

 

סליחות לספרדים        05.00

סליחות צום גדליה      05.15

סליחות ב, ה              05.20

סליחות ג, ד               05.30

 

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה                             18.30

מרתון ימים נוראים           19.15

ערבית                           20.00

 

 
תכנית השבוע

 

יום ראשון

18.30

שעור בדף יומי

חדר עיון

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

21.00

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר עיון

יום שלישי

08.30

בית מדרש לגמלאים

מועדון

יום רביעי

17.30

צ'י קונג לבגירים

מועדון

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

יום שישי

06.30

שיעור בדף יומי

חדר עיון

 

 

מרתון שיעורים לימים הנוראים – כל ערב בשעה 19.15 בחדר עיון

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

 

תורני נוער ברפת   

 

בוקר

צהרים

א' של ראש השנה

רפאל סעדון

צוריאל בן-שמול

ב' של ראש השנה

שקד והדס אמיר

אביחי ריידר

שבת שובה-האזינו

חן מיור,  חובב גל

נדב פורשר, גיל-עד שניאור

 

AtarimTR