ידיעון 2844 פר' בראשית

בס"ד, כ"ג בתשרי תשע"ד  

בראשית – מברכין החודש

18.10

הדלקת נרות שבת

08.30

תפילת שחרית, מברכין החודש

18.20

מנחה, קבלת שבת

 ערבית, דרשת הרב

קידוש לכבוד חתן בר-המצווה הדס אמיר

19.30

סעודת שבת בחדר האוכל

11.30

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות בשטיבל

20.30

קבלת פנים  - במועדון

     עם חתן בראשית

12.00

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 20.30 – 22.30

בבקשה להביא כלים עד 22.00

13.30

מנחה גדולה

16.45

שעור בדף יומי

17.00

נשים אומרות תהלים – בבית תמים

17.30

שעור לנשים בפרקי תהלים – מועדון לחבר

17.30

מנחה

19.06

ערבית, הבדלה

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית א, ג, ד,                06.00

שחרית ב, ה                    05.50

שחרית ו' – ראש חודש      05.45

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           17.00

רבע לערבית                    19.45    

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים

בחדר העיון – אחרי הקידוש

 

  כיתות א – ו    אלי ברמן    

 

        

לוח השבוע

 

יום ראשון

גדולי המחשבה הישראלית – לא יתקיים

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

21.00

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר העיון

יום שלישי

09.00

בית מדרש לגמלאים

מועדון לחבר

יום רביעי

17.30

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

יום חמישי

ניצוצות מהדף היומי – לא יתקיים

יום שישי

06.30

שעור בדף יומי

חדר העיון

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

תורני נוער ברפת:   בוקר -      כנרת ברוכי, חן מיור 

                            צהריים -   אביחי ריידר

נדנדה עולה יורדה

השבוע הצבנו במקום בו נוהגות חלק מהכלות לשבת לפני החופה נדנדה מעץ, לזכרה של סבתא שרה פיש ז"ל שנפטרה לפני קרוב לשנה, בכ"ב בכסלו תשע"ג.

סבתא שרה אהבה דברים פשוטים: את אבני ירושלים, את השוק בירושלים ואחר כך בפתח-תקווה; מלאכת-יד: תפירה וסריגה – שבהן הייתה מומחית, בישול ואפייה, התעמלות והליכה.

סדר היום שלה בשמונה-עשרה שנותיה פה, כלל סיבוב גדול של הליכה סביב הקיבוץ פעמיים ביום. בסיומו נהגה להתנדנד בנדנדה הגדולה בגן המשחקים – גן תני הי"ד – ממול לחדר האוכל. שם נהגה גם להתנדנד פעמים רבות עם סבתא עדינה וולף, שתבדל"א וטובים.

אנו, שושי ושולמית – בנותיה, ובנה יוסף פיש שתרם את הנדנדה ויבוא על התודה ועל הברכה, ובני משפחותינו, נכדיה וניניה – כולנו נזכור את סבתא שרה ברגעי הפעילות הרבים שלה, וברגעי המנוחה על הנדנדה.

שולמית, יוסף ושושי

מה בגיליון?

·         סיפור מן ההפטרה – הרב ירון

·         התחדשות – מילכה מיור

·         מזיכרונותיו של רב"ש וחשמלאי – מנחם שניאור

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

     נר זיכרון !

     נפתלי מאיר - ננדי ריניץ ז"ל – כ"ט בתשרי תשנ"ז

לאחר שנה של פינת 'על קצה הלשון', אנו פותחים פינה חדשה.   הפינה תעסוק בעיון בהפטרה שאותה אנו קוראים בשבת.   אשמח לשמוע תגובות, רעיונות והערות – על הפינה שהסתיימה ועל זו שמתחילה.

הפטרת פרשת בראשית:  ישעיהו מב, ה – מג, י

      תמצית ההפטרה – בהפטרה מתאר הנביא את גדלות הקב"ה, בורא השמים והארץ, והשולט    

                        בכל העולמות, אשר קורא לעם ישראל ללכת בדרכיו, ומבטיח ליווי ותשועה לעם.

הקשר לפרשה – בפרשה מתוארת בריאת העולם, ולכן הפסוק הפותח את ההפטרה: "כֹּה אָמַר הָאֵ-ל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ" מזכיר את הפרשה.

  מתוך ההפטרה"ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" – דבריו המפורסמים של  

  ר'  חנניה בן עקשיא (משנה מכות ג, טז) "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם

  תורה  ומצוות" מבוססים על פסוק זה. ולכאורה יש להבין: אם ה' רוצה לזכות את ישראל, היה  

                 עדיף לתת להם מצווה אחת בלבד, וכשיקיימו אותה יקבלו שכר גבוה יותר! ריבוי המצוות דווקא

                 גורם לאפשרות רבה יותר לכישלונות!?  תשובות שונות ניתנו לשאלה זו:

רש"י (מכות כג, ב) מסביר שהכוונה היא למצוות כגון איסור אכילת שקצים ורמשים, שגם ללא המצווה אנשים נזהרים מהם, וכאשר יש על כך מצווה הם מקבלים שכר.

הרמב"ם (בפירוש המשנה) כותב שכאשר אדם מקיים מצווה אחת באופן מושלם, בלי לערב בה כוונות זרות, הוא זוכה בזכותה לחיי העולם הבא. אילו הייתה בידינו רק מצווה אחת, אולי כוונותינו בעת עשייתה לא היו מושלמות. אבל כיון שנצטווינו בהרבה מצוות, לפחות מצווה אחת תיעשה לשם שמים, וכך נזכה לחיי העולם הבא.

המהר"ל (תפארת ישראל, פרק חמישי) מסביר שעצם העובדה שכל אדם מישראל הוא בעל הרבה מצוות בפוטנציה מעלה אותו בדרגה, ולכן גם אם הוא אינו מקיים את המצוות בפועל, עצם העובדה שנפשו מוכנה למצוות אלו היא זכות גדולה.

"מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב". הגמרא (גיטין נח, א) מספרת על ר' יהושע בן חנניה שהזדמן לרומי, ואמרו לו שיש בבית הסוהר ילד יהודי יפה תואר. הלך ר' יהושע ועמד על פתח בית הסוהר וצעק את הפסוק: "מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים". ענה אותו ילד מתוך תאו: "הֲלוֹא ה' זוּ חָטָאנוּ לוֹ, וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ". הבין ר' יהושע שאותו ילד עתיד להיות תלמיד חכם, שהרי הוא ידע את המשכו של הפסוק, וגם הִצְדִיק עליו את הדין, ופדה אותו בממון רב. לימים גדל הילד והפך להיות מורה הוראה בישראל וכהן גדול, והוא ר' ישמעאל בן אלישע.

ציטוטים – "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר". "אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ". "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו". "אַתֶּם עֵדַי". 

הרב ירון

התחדשות

אחרי החגים יתחדש הכל
יתחדשו וישובו ימי החול
האוויר, העפר, המטר והאש
גם אתה, גם אתה תתחדש...

שירה של נעמי שמר, התחדשות, מדבר בדיוק על נקודת הזמן שבה אנו נמצאים כעת. הוא נפתח במילים:

עייפות בלתי מוסברת
פיק ברכיים לא מובן
זו שעה שלא חוזרת לעולם...

אם לנעמי שמר העייפות בלתי מוסברת ופיק ברכיים לא מובן, לי הם דווקא מאד מובנים היום, במוצאי שמחת תורה, היום שבו עלינו לחזור לכל מה שדחינו ל"אחרי החגים"...

אבל קצת לפני, אנצל את "השעה שלא חוזרת לעולם" להודות היום, בסיום תקופת הקיץ והחגים, לכל מי שיזם, תכנן, עזר, הקים, הרכיב, ניקה, טיפל, בישל, ערך, גלגל, פירק... ובעצם, לכולם...

קשה לעקוב אחרי כל הדברים שנראים כאילו נעשים מאליהם, או שמגלים אותם רק כשמישהו שעושה זאת כבר שנים רבות פתאום מסיים. בשבילי זה מרגש לגלות בכל פעם דברים חדשים שלא ידעתי איך נעשים (וגם לא שאלתי את עצמי, מי בעצם עושה אותם...).

אז כדי לא לפספס אף אחד – פשוט תודה לכולם!

ובכל זאת, תודה מיוחדת... לנוער שלנו...

התקופה האחרונה זימנה לי המון מצבים שהתחלתי משהו ולא היה לי מושג איך אני מסיימת אותו,  ובכל פעם - אם ע"י מישהו שבמקרה עבר במקום, או דרך מסרונים, "וואטסאפ" של החטיבה והתיכון, או סתם "חבר מביא חבר", בצ'יק צ'ק - הכול הסתדר...

כך מצאו הערב קישוטי הסוכה של חדר האוכל את דרכם למחסן תרבות, ארוזים ומנוילנים. זאת הדוגמא הכי טרייה שלי, מהערב, אבל היו הרבה דוגמאות קודמות של ילדים ונוער ששואלים ומבקשים לעשות.  זה פשוט קסם, שמגרש את ה"עייפות" ו"פיק הברכיים", ונותן כוח ומרץ לכל האתגרים הממתינים בסבלנות ל"אחרי החגים"...

                                                       אז המון תודה לכולכם...

                                                                     שבת שלום,

                                                            מילכה

לפני ארבעים שנה – מזיכרונותיו של רב"ש וחשמלאי

הייתי רב"ש (רכז בטחון שוטף) שמחתים ונותן נשק לחברים לשמירה, והיה לי אסור לצאת מהקיבוץ בלי אישור של המא"ז ומשמר הגבול.

ביום כיפור בצהריים באו מן הצבא ולקחו את איתן לוי שהיה המנהל והאחראי על החשמלייה.

לפני החג הספקנו להוביל כבל חשמל ראשי לאזור א' ולחברו ללוח החשמל של ארבע הסככות, ועוד לא סיימנו לחבר את המנורות ואת ספקי הכוח למיכלי התערובת, שעון שבת ועוד. עובדי החשמלייה היו יוסף דה-יונג, אברמ'ל ז"ל ואני. תכננו איך להמשיך את העבודה, להכין ולחבר 24 כבלים עם צלחת לנורת ליבון לכל סככה! הסברנו לאברימ'ל שיתחיל להכין את הכבלים עם הצלחות בחשמלייה ויוסף ואני (היה לנו טרקטור עם עגלה) נסענו להודים להכין את הלוחות והקופסאות, חיבורים בין הכבל למנורה. בִקשנו עזרה של אולפניסט לבוקר וגם לאחר הצהריים,  כדי שיזיז עגלה ואני אמשוך כבלים שיוצאים מלוח החשמל לכל האורך של הלול כ-100 מטר. אחרי שבוע של העבודה, כשרוב הקופסאות והחיבורים היו מוכנים עם שלושה מהדקים (דומינו), בא מרכז המשק דאז אליעזר שפיר ואמר: חברֵ'ה! בעוד שבועיים יגיעו לכאן הודים, עדיין אני לא רואה אפילו מנורה אחת תלויה! אמרתי לו: אי"ה הכל יהיה בסדר. אמר 'טוב' והלך. בכל פעם לקחנו גם כמה כבלים שהכין אברמ'ל, האולפניסט הזיז את העגלה בתוך הסככה ואני חיברתי אותם לקופסאות. אחרי שיוסף גמר להכין את לוח החשמל, בדקנו והדלקנו את כל המערכת. כך עברנו מסככה לסככה.

באחד הערבים הייתה סופה בקיבוץ, וכשחזרנו הביתה בשבע בערב אחרי העבודה, ראינו שכל האזור מהבית של לאה לוי ורחל הלר עד לשיכון 'סביון' חשוך. אמרו לנו שנפל ענף עץ גדול על החוטים וגרם לקצר (כנראה כבר כמה שעות). מאחר שלא הייתה אז רשת טלפונים בקיבוץ לא יכלו להודיע לנו. יוסף הכין את הנתיכים (פקקים) שנשרפו, אני הבאתי את מִתקן המיכלזון לאזור, ואחרי שחתכתי את הענף חיברתי את החוט שנקרע. יוסף נשאר ליד לוח החשמל הראשי, וברגע שבאתי אליו הרים את המפסק והיה אור לכל האזור.

יומיים לפני שההודים היו צריכים להגיע הזמנו את שפיר, הדלקנו כל הנורות והוא היה מרוצה. 

את כל זה יכולנו לגמור, בגלל שאיתן לוי דאג שכל הציוד יהיה במחסן מבעוד  מועד!

בשעה תשע בערב התייצבתי במחסן נשק כדי להחתים את השומרים, והייתי צריך להזכיר להם את הוראות הפתיחה באש, אפילו אם זה היה קצין בצבא. תפקיד זה תפקיד!

מנחם שניאור   

לסבתא רבתה טובה רזניק

ולכל המשפחה

מזל טוב בהולדת הנינה

בת ליערה ויאיר בקיבוץ הזורע

נכדה לרונית ויהודה ירמות

                          כי שם צוה ה' את הברכה

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון:  שמואל לובושיץ

אחות תורנית: ברוריה לנדה - פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

"לכל זמן ועת לכל חפץ" 

זהו, אנחנו אחרי החגים, זמן מתאים לתודות ולברכות.

מכאן נאמר תודה עמוקה לכל מי שטרח ודאג שנעבור את החודש האחרון בתפילה חגיגית,

בשמחה של בשר ויין, באירוח מכל הלב ועוד.

לגבאים, לבעלי התפילה ולבעלי התקיעות – חדשים כוותיקים; לרכזת השירותים, לעובדי הכלבי וענף המזון על כל שלוחותיו; לאחראית על חדרי האירוח ולכל החברים שהעמידו את דירותיהם הפנויות לטובת אורחים; לבוני הסוכה, למקשטים ולמפרקים;  לעובדי ענף הבגד; לרב ירון על כל הדרשות, השיעורים והפינה הקבועה בידיעון. לסדרנית הרכב שדאגה שנוכל גם להתארח ולטייל; לצוות התרבות;

לבני הנעורים ולמדריכים על ארגון ההקפות השניות במוצאי שמחת-תורה, ולכל תושבי המקום הקדוש הזה.

                                                                    יהי רצון שנזכה לשנה טובה, גשומה וברוכה !

העורכת

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

מוקדים לפינוי הסכך לאחר חג הסוכות

נא לא להערים ערימות סכך בתוך  המחנה.    יש להעביר את שאריות הסכך  למוקדים  כדלהלן:

ערימת הגזם ליד ה"צפרדע" הסמוך לגן המשחקים / ערימת הגזם בקצה החנייה מול הגנראטור בשכונה "גוש ה"

ערימת הגזם בקצה שביל הקוסמטיקה/כריכיה  /  ערימת הגזם ליד מגרש הטניס.

                                                                                     תודה,

רוברט וקותי

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

                  לסבתא רבתה לאה ברמן                                                                                          ולכל המשפחה

מזל – טוב 

בהולדת הנינה יסכה

נכדה לחנה ועקיבא ברמן

בת למילי ויניב טבצ'ניק באלעד

                              ישיש עליך בשמחה יגל עליך ברינה

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

יישר חילכם לאורייתא

מזל טוב לחתן התורה מאיר פרידמן ולחתן בראשית גבי נאור.  תזכו להגדיל תורה ולהאדיר.

AtarimTR