ידיעון 2845 פר' בא

בס"ד, ל' בתשרי תשע"ד  

 

נ ח – ראש חודש

 

 

18.00

הדלקת נרות שבת

08.30

תפילת שחרית, הלל

18.10

מנחה, קבלת שבת, ערבית

11.30

שעור בפרשת השבוע במועדון

19.30

סעודת שבת בחדר האוכל

12.00

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות 20.30 – 22.30

בבקשה להביא כלים עד 22.00

13.30

מנחה גדולה

16.45

שעור בדף יומי

17.00

נשים אומרות תהלים – בבית סעדון

17.30

מנחה

18.57

ערבית, הבדלה

 

הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו בשבת זו.

 

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית א, ג, ד, ו              06.00

שחרית ב, ה                    05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           17.00

רבע לערבית                    19.45    

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.30

 

כיתות א - ו

עם יוסי שניאור

בחדר העיון

 

 

לוח השבוע

 

יום ראשון

19.00

גדולי המחשבה הישראלית

חדר העיון

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

21.00

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר העיון

יום שלישי

09.00

בית מדרש לגמלאים

מועדון לחבר

יום רביעי

17.30

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

יום חמישי

ניצוצות מהדף היומי – לא יתקיים

חתונת דנה יעקבס ויעקב דמיצקי

יום שישי

06.30

שעור בדף יומי

חדר העיון

 

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

תורני נוער ברפת:   בוקר -      מלאכי שניאור, חובב גל 

                            צהריים -   עקיבא ויונתן ארונסון

 

 

 

 

 

זכינו בחודש תשרי להכניס את בננו הדס למצוות.

זכינו לחיבוק חם ואוהב, לעזרה סביב האירועים, לאיחולים לבביים ולמילים טובות. התרגשנו מאד.

אנחנו זוכים להיות חלק מקהילת בארות יצחק.

הלוואי ונזכה לגמול לכם בשמחתכם!

                                                                     תודה רבה מכל הלב.

משפחת אמיר

 

 

מה בגיליון?

·         סיפור מן ההפטרה – הרב ירון

·         בראשית – גבי נאור

·         איזה חג זה? – הדס נאור

·         לשמור על העולם – יוסי שניאור

·         טיפת חלב – ברוריה לנדה

·         הזכות לתת ולקבל שירות – שלמה הלוי

·         שעת סיפור – אילנה לרמן

·         תקציבי פיתוח 2014 – דוד פורת

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 181; 

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

 

 

 

     נר זיכרון ! 

     רות פלדמן ז"ל – א' במרחשוון תשע"ב

 

 

 

 

 

הפטרת ראש חודש : ישעיהו סו

 תמצית ההפטרה – זו הנבואה החותמת את ספר ישעיהו.

בתחילת הדברים אומר הנביא שאין משמעות לבית המקדש ולקרבנות ללא יראת ה'.

    בהמשך הוא מתאר את הגאולה העתידית והנחמה הגדולה שיבואו בבת אחת, ואת ההשפעה של

                 הגאולה על עם ישראל ועל כל הגויים. 

               הקשר לפרשה – השבוע ההפטרה אינה אמורה להיות קשורה לפרשה, אלא לעובדה שראש חודש חל בשבת, וזאת בגלל הפסוק: "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה'". ואולם, יש קשר מסוים בין הפרשה להפטרה, כאשר הנביא מתאר את

                 גלות הפושעים: "וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן", שהם

                 עמים שמוזכרים בפרשה ברשימת צאצאי נח. 

   מתוך ההפטרה – "שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ, זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב, מַעֲלֵה מִנְחָה -     

   דַּם חֲזִיר, מַזְכִּיר לְבֹנָה - מְבָרֵךְ אָוֶן" – הנביא אומר שמי שמקריב קרבנות אך  מתנהג באופן  

    שאינו ראוי, קרבנותיו אינם שוים. בכך הוא מזכיר גם את הנבואה שבה נפתחה הספר (ישעיהו א,

                  יא): "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם... שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים". כאן אומר הנביא שגם אם הוא מקריב שור, שה,

                  מנחה או לבונה, הרי זה כאילו הקריב דבר טמא. מעניין לציין שהנביא קובע שאדם כזה ששוחט

                  שור נחשב רוצח: "שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה אִישׁ". לא רק שקרבנו אינו נחשב, אלא שהריגת השור

                  נחשבת כרצח. אין הכוונה, כמובן, שהריגת בע"ח  היא רצח, אלא שהריגה ללא תכלית היא דבר

                  חמור, וכמוה כשפיכת דמים.

"הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד יֹאמַר ה'" - בכך עונה הנביא למה שאמרו לו שליחי חזקיהו (ישעיהו לז, ג): "כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה". אם מבינים שהצרות הם מאת ה', מאמינים שהוא גם זה שיציל מהצרות.

"שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" – מכאן אמרו (תענית ל, ב): "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים - אינו רואה בשמחתה".

"וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם" – נדמה שהגרפיטי הראשון, שנים רבות לפני שנולד ברוך ג'מילי, היה פסוק זה שנחקק על אבני הכותל המערבי מתחת לקשת רובינסון, מדרום לרחבת הכותל. לא ידוע מתי נכתבה הכתובת הזו, אבל מעריכים שהיא בת למעלה מ 1,500 שנה.

יתק"ק סימן – יש חומשים שבהם בסוף ההפטרה מופיע הקוד הזה. הכוונה היא לכך שישנם ארבעה ספרים שבהם אנחנו חוזרים על הפסוק שלפני האחרון, כי הפסוק האחרון אינו מסיים בדבר טוב. הספרים הם: ישעיהו, תרי עשר, קהלת וקינות (=איכה).

   ציטוטים – "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי". "בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה". "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ  

    בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ". "כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי

    אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ". "וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר". "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ

                  יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה'".    

הרב ירון

 

בראשית

"וירא השם כי טוב". בבראשית כול יום השם מסכם במשפט הזה את היצירה חוץ מהיום השני.

ביום שני אין את האמירה "כי טוב". למה יש הפרדה בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע שלא ירא כי טוב ? זה מום בבריאה? זה טעות? לא ולא! הכרת הטוב ככול הנראה קשורה בשלמות. ביום השני חסרה השלמות שיום השלישי סוגר אותו. הכרת הטוב אצל חברים דומה לכך. הבעיה שאנחנו שוכחים להגיד אחרי השלמות "כי טוב".  

לא לשווא אמרו חז"ל:  "כל הכופר בטובתו של חברו, סופו לכפור בטובתו של מקום"

אדם כפוי טובה, ידע כיצד להתנער באלגנטיות מחובת הכרת הטוב, כלפי כל אחד, ולבסוף יתנער גם מחובת הכרת הטוב האינסופית שצריכה להיות לכל אחד כלפי אבינו שבשמים.

פרגון חברתי ביום יום, הוא אחד הבסיסים של חברה בריאה. כול אחד מאיתנו עסוק ומקדם את החברה הקיבוצית, אבל אנחנו לא מקדמים את הכרת הטוב ביום יום. סך הכול של שנים רבות שבוחרים חתן תורה ובראשית אחד ההכרות בטוב. זה לא פרס אישי זה ציון עצמי לחברה, משוב והסתכלות פנימית. ינקו ז"ל סיפר בדיחה: "אתה יודע אצלי בבית הדברים חשובים הם: מי יהיה ראש הממשלה, איזה מפלגה יבחר את זה אני מחליט. הדברים הלא חשובים מי שוטף כלים, מי זורק אשפה את זה האישה מחליטה." כך אנחנו מדלגים על מעשים הטובים של יום-יום שמסבבים אותנו ללא הכרה בטוב שבכם. האדם מטבעו אינו אוהב להרגיש שהוא חייב לזולתו. זוהי הרגשה מכבידה ומחייבת. אדם אוהב להרגיש עליונות: אני הנותן, לי חייבים להכיר טובה ולא להיפך. זוהי הסיבה שאנשים נוטים להתעלם או לגמד את טובות שנעשות להם. ואם לפעמים קל לנו להכיר טובה לאנשים מבחוץ, הרי שקשה יותר להכיר טובה דווקא לאנשים הקרובים אלינו. זה קשה יותר, כי כאן הנתינה מתקבלת כמובנת מאליה. המשפט שאומר בעל לאישה או אישה לבעל, מנהל לעובד ועובד למנהל, וכולי " זהו תפקידו/ה וחובתו/ה, הוא/היא  לא עושה טובה לאף אחד", כופר בטובתו של חברו. כול פעולה של רצון טוב, על מחווה של עזרה, על שליחות שבוצעה, על מעשה טוב שהיסב נחת. לכן, לכבוד הוא לי שהחברה הקיבוצית הכירה בי את הביטוי "ויראה השם כי טוב".

כשהאדם מסתובב בהרגשה ש"מגיע לו הכול", הוא מתחיל להפגין עליונות על סביבתו, ובז לטובתו של חברו. לעומת זאת, אדם שמסתובב בהרגשה ש"לתת שלא על מנת לקבל", הוא מתמלא תמיד ברגשות גדולים של הכרת הטוב לכול הסובבים אותו, וברגש אינסופי של הכרת הטוב כלפי בורא עולם אשר הוא היטיב לנו, הוא מיטיב לנו, והוא ייטיב לנו תמיד לעולם ועד.

גבריאל נאור - חתן בראשית

לסבתא רבתה וסבא רבה זהבה ויעקב שניאור

לסבתא וסבא הדס וגבי נאור

ולכל המשפחה

מזל – טוב בהולדת הנין-הנכד

              בן לשני וכפיר נגר בירושלים

תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים

 

במשך שנים רבות, כבר מילדותי, התקיים בכל שנה המנהג היפה והמיוחד בערב חג הסוכות, שבו ילדי הקיבוץ מגדול ועד קטן יצאו קבוצות קבוצות, לסיור וביקור בסוכות החברים. החברים מצידם השאירו ממתקים בסוכה, או אירחו וכיבדו את הילדים כשהגיעו אליהם. אנו היינו מושיטים כף יד ולוקחים ממתק אחד שבחרנו. בסיור הזה היינו מסתכלים על הסוכה, על הקישוטים, על השרשראות שתלויות, הכרנו אנשים חדשים, שמענו דבר תורה קצר או סיפור, או שסתם ישבנו לדבר עם המארחים.

אז היה גם נהוג לבחור את הסוכה היפה ביותר, לפרסם את "בחירת הקהל" על לוח המודעות או בידיעון, והמשפחה קיבלה פרס קטן וסמלי. אני זוכרת באהבה רבה את המנהג הזה, ועד היום הוא יקר לליבי. ידוע לי שהמנהג הזה השתרש בהרבה קהילות וישובים אחרים בארץ. לפני כמה שנים גם כתבתי לידיעון על חג סוכות שהוא החג האהוב עלי ביותר מכול החגים.

בשנים האחרונות המנהג הזה התחיל לצמרר אותי, כשראיתי את קבוצת הילדים הראשונה מסתובבת עם שקיות ניילון לאגירת הממתקים. הילדים באים לסוכה פותחים את השקית ו'מעמיסים' לתוכה עוד ועוד.

גודל השקית משתנה - יש ילדים שבאים עם שקיות אשפה (ולא כדי לאסוף בה אשפה), יש ילדים שבאים עם שקיות 'גופיה' ויש ילדים שבאים עם שקיות סנדוויץ'.

אז אני שואלת: ילדים, הורים, סבים וסבתות יקרים: אילו ערכים אנו מקנים לילדינו ולנכדינו, כשאנו נותנים להם או מרשים להם לקחת שקית לסיור הזה? מה הילדים לומדים מזה? האם יש ערך חיובי/ נעלה בלתת לילד "סתם" לאגור ממתקים מאחרים? היכן הקשר לסוכות? האם חסר למישהו מהם ממתקים בבית? האם זה מנומס לבוא לבקר ולהתארח ולאגור אוכל? האם באתם למסעדה, שילמתם על האוכל ועשיתם "טייקאויי" על השאריות? האם לא מגיע לדור הזה שנעריך אותו יותר מכך?

מול עינינו, מנהג יפה, ערכי ויהודי, נהפך - בלי שנעצור אותו – דומה מאוד למנהג נוצרי שמתקיים בליל כל הקדושים, ובו הילדים מסתובבים מחופשים לדמויות מפחידות, מחזיקים סלים מלאים בממתקים שאספו ומאיימים מול כל בית: "תעלול או ממתק", שפירושו : כדאי לכם לבחור לתת לנו ממתק, אחרת נעשה לכם מעשה קונדס / תעלול/ נפחיד אתכם/ וכדומה (המידע מתוך "ויקיפדיה").

במנהג קטן ופשוט אנו מעבירים לילדים כמה משמעויות: עד כמה אנו מזלזלים או מעריכים את הדור שלהם, או עד כמה ריקניים הם מבחינתנו.  

במה תבחרו?

                                                                                            חג שמח!!!

הדס נאור

 

לסבתא שרה הלוי

להורים יהודית ומשה סעדון

ולכל המשפחה

מזל – טוב לנישואי טליה ושחר גריידי.

                           שיזכו לבנות בית נאמן לשם, לתהילה ולתפארת

 

 

לשמור על העולם

כפי שכבר כתבתי בעבר, שבת פרשת "נח" מסמלת עבור הארגונים היהודיים השונים העוסקים בנושאי איכות הסביבה את הקשר המובהק והחזק בין היהדות ושמירת הסביבה, וכשבת שבה אנו מחדשים את הברית שכרת איתנו הקב"ה לשמירה על עולמו.

בפרשה הבטיח הקב"ה " ...ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם...ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי"

ה' אמנם אמר אל ליבו, אך יש כנראה סיבה מדוע התורה מפרסמת זאת, ולעניות דעתי: כדי שגם אנחנו נבטיח זאת.

הדברים נכתבים כמה ימים לאחר שהאו"ם פרסם שהסבירות שהאדם אחראי להתחממות כדור הארץ היא 95%. (שזה מאד מאד קרוב לוודאי…)

ומי זה האדם? הקִדמה, הצרכנות המופרזת, הבזבזנות, הנהנתנות, גידול האוכלוסין, התעשיות השונות, התחבורה, ובעצם הרבה ממה שהתפתח בצורה כל-כך מהירה במאה וחמישים השנים האחרונות.

אז נכון , גם אני לא מוכן לוותר על כל הדברים הטובים שהביאה הקִדמה ועל המִבחר העצום של המוצרים והשירותים שנגישים לי בשנת 2013, אז מה ניתן לעשות?

פשוט, פחות!

לקנות רק את מה שצריך, לקנות מיד שנייה, למחזר, להפחית צריכת חשמל ודלקים אחרים, לא לקנות אוכל שכ-50% ממנו נזרק! (אלו הנתונים של העולם המערבי!) לצרוך תוצרת מקומית, לשמור על המגוון הביולוגי, לשמור על איכות החיים של בעלי החיים, לשקם את הטבע שניזוק, לעודד פעילות חברתית (כשאדם מעורה חברתית הוא גם יהיה מעורה סביבתית) ועוד ועוד…

ואת הדברים האלה, או חלקם, כל אחד יכול לעשות!

 

סיכום שנה בתחום איכות הסביבה

את השנה פתחנו בזכייה בתחרות "בית הכנסת הירוק" מטעם העמותות "טבע עברי" ו"ירוק עכשיו". את הפרס ניצלנו כחלק ממימון טיול הקיבוץ לאתר חירייה בחנוכה. שלושה אוטובוסים עמוסים יצאו ללמוד כיצד הפך הר האשפה לפנינה ירוקה בלב גוש דן.

לאחר הפסח זכינו להתקנה של כ-40 קולטי שמש על גגות שטוחים. יישר כוח לדוד על היוזמה ועל ההתקנה המהירה!  בשלושת החודשים שחלפו מאז התקנתם "חסכו" קולטי השמש אלפי שקלים בצריכת החשמל!

לאורך השנה הכניסה המועצה האזורית כמה מיכלי מִחזור למוצרים שעד כה לא מִחזרנו, וכיום אפשר למחזר מתכות, זכוכית, בטריות, נייר, קרטון ובקבוקים בפינת המִחזור המרכזית מאחורי המטבח.

בקבוקים ופחיות לפיקדון עבור "טל חיים" נאספים כבעבר בידי ציפי ליד הכלבי, והשנה חידוש: הצבנו מתקן נוסף לאיסוף בבריכה לניצול אורך עונת השחייה.

בחדר האוכל ניתלה לוח מודעות סביבתי, ומידי פעם אנו מפרסמים עליו חומר למחשבה ולעשייה בנושאים הסביבתיים.

מבצעי ניקיון ביוזמת עירית, ייפו את איזור המועדון והמטבח, יישר כוח!

לפני ראש השנה, במהלך "הפנינג" קניות בחדר האוכל, חילקנו שקיות לאיסוף מוצרים למִחזור -  מתנת המועצה האזורית.

ברחבת המקלט שליד המועדון יצרו אסתר והנערים פסל סביבתי מרשים. המשיכי כך אסתר, יש לי עוד הרבה צמיגים...

 

סקר מודעות:  לפני ארבע שנים, כאשר התחילה ועדת איכות הסביבה בפעילותה, ערכנו סקר כדי לבדוק את מידת המודעות של הציבור לנושאים הסביבתיים. תוצאות הסקר פורסמו ושימשו כמתווי דרך לפעילות הועדה. לפני כחודש חילקנו סקר נוסף (ביחד עם שקיות המיחזור הכתומות). מטרת הסקר הנוכחי היא לבדוק מה השינוי שחל בציבור בהשוואה לסקר הקודם. הבעיה היא שלא קיבלתי די סקרים מלאים כדי לגבש תמונה סטטיסטית מהימנה. זו ההזדמנות לבקש מכל מי שקיבל את הסקר, למלא ולשים בתא הדואר של הח"מ. אפשר לקבל ממני סקרים נוספים.

 

פרשת "נח"

בשבת הקרובה ייוחדו חלק משיעורי פרשת השבוע לעניינים הסביבתיים, "ענג שבת" משותף לילדי א-ו יערך בשעה 11:30 בחדר עיון ויעסוק בהמחזה של החיים בתיבת נח, כדאי להגיע! מוזמנים להצטרף גם כאלה שאינם בגיל בית הספר היסודי…

ולסיום: (גם את זה כתבתי כבר…)

כאשר מדברים אתך על נושאי איכות הסביבה, התגובה הראשונית היא "לך לך", כי אתה קצת "וירא", אבל אם חשובים לך "חיי" ה"תולדות" תגלה שאם תחזור קצת ל"בראשית" זה גם יהיה יותר "נח".

                                                                                                 שבת שלום!

יוסי שניאור

 

 טיפת – חלב

 

שירותי טיפת חלב רוכזו במרפאת נחלים

בפריסה ובזמינות רחבה יותר של שעות הפעילות

ימי קבלה

ראשון

ש נ י

שלישי

רביעי

חמישי

08.00 – 13.00

16.00 – 19.00

07.00 – 14.00

08.00 – 13.00

07.00 – 14.00

08.00 – 11.00

טלפון מרפאת נחלים: 9093398.  לקביעת תור - *2700                                            

 

ברוריה לנדה

 

הזכות לתת, ובעיקר הזכות לקבל שירות

במוצאי ראש-השנה חזרנו משדה-אליהו, והתברר לי שאין באפשרותי לפתוח את שער הקיבוץ באמצעות הנייד שלי.

למחרת, ב-8 בספטמבר 2013 פניתי למי שפניתי, וביקשתי לאפשר לי לפתוח את השערים בקיבוץ באמצעות הנייד. התשובה שקיבלתי: בחלק מהשערים הוא אחראי ועל שער הכניסה מישהו אחר אחראי (? ? ?).  

פניתי גם אליו.  כל הפניות היו באמצעות מסרונים (חלילה לא בחדר האוכל או על השביל).

לצערי, כצפוי, לא קיבלתי שום תגובה.

ב-18 בספטמבר קיבלתי מסרון שנפתחה בפניי האפשרות לפתוח שני שערים מתוך השלושה.

עד לכתיבת השורות הנ"ל אין באפשרותי לפתוח את השער הראשי של הקיבוץ, למרות שעירבתי בנושא את המזכ"פ.

בשבת האחרונה קראנו בפרשת השבוע שהעולם נברא במשך שבוע. יתכן שאחת הסיבות לכך שהוא נברא כל-כך מהר, היא שמי שהחליט היה גם זה שביצע.הוא לא היה תלוי בוועדות ובאישורים, ובעיקר הייתה לו תקשורת ישירה עם ברואיו, והוא לא נזקק לכל מיני מכשירים אלקטרוניים הנותנים תחושה של תקשורת אך בפועל לא קורה כלום.

אני נוטה להבין שפתיחת השער על-ידִי היא לא מקרה חירום המחייב לעזוב הכול ולטפל מיידית בפתרון הבעיה, אך אחת מ"הרעות החולות" אצלנו היא שנבחרי-ציבור וממלאי תפקידים ציבוריים פשוט לא עונים.

האם עשרים וארבעה ימים הם לא זמן קצת ארוך לשם קבלת תגובה או דיווח על מיקום הפניה בתור ?

חלילה לי מלחשוב שזהו זמן מספיק בכדי שהתקלה תסודר.

לא מספיק לדבר על שירות לחבר – כדאי גם לתת אותו.

                                                                             שבת שלום,

                                                            שלמה הלוי 

 

 

לרחל ובנט רוזנבלט

ולכל המשפחה

מזל – טוב

לנישואי ג'ו ורועי ברוורשטיין

שיהא זה בניין עדי עד

 

שעת סיפור חוזרת שוב !!!

הנסיכה והצפרדע

כולם מוזמנים להצגה שתתקיים אי"ה ביום חמישי, 17 באוקטובר

בשעה 16:00     בבית צוותא.

 

חוויה לילדים ופינת קפה להורים.

רשמו ביומנים!

                                     כולם מוזמנים

אילנה לרמן

                                                                    

תקציבי פיתוח 2014

לקראת הכנת תכנית המשק וההשקעות לשנת 2014, אנו מתכוונים להכין במקביל גם הצעה לתקציבי הפיתוח לשנת 2014.

אפשר לפנות לחברי הצוות בהצעות, ורצוי עד סוף חודש אוקטובר 2013.

חברי הצוות הם:  עירית פורשר, אליהו לוי, שלמה פורשר והח"מ.

דוד פורת

 

 

 

 

 

שלום לכולם,

 

פורום מזכירים

'פורום מזכירים' התכנס השבוע בשדה אליהו, וקיים את המפגש הראשון לשנה זו, בנוכחות מרשימה של כ- 25 מזכירים ומנהלי קהילות. את דיוני הפורום מנחה ענת שריג (מרחביה). המפגש נפתח בסיור בקמפוס החינוך בשדה-אליהו הכולל מלבד בית הספר שק"ד: אולפן לכ- 35 חניכים, גרעין צב"ר כ- 16 חברים בשלבי השירות הצבאי, בית בקהילה ל- 6 בוגרות, "בית מדרש לתורה ועבודה – קדם" לבוגרי שירות צבאי, וכעת גם תכנית "רגבים" המונה כ- 40 חניכים בגילאי י-יב. במקום התפתח דיון על ההזדמנות לתכנון מחודש של הקמפוס, וחשיבה מחודשת על המטרות, הצרכים, המבנים הפיזיים, הארגוניים והכלכליים. מהסיור יצאנו בין היתר עם תודעה ברורה שקהילה העוסקת במפעל חינוכי-חברתי, ולא רק בעצמה, היא קהילה עם טעם, ריח, ורוח רעננה נושבת בחייה. בהמשך דנו בשאלות של מחלוקות הנוגעות לאורחות החיים בקהילה – מה החשיבות בגיבוש הסכמות וגישור קהילתי לעומת אפשרות ההכרעה, ומה תפקידו של מנהל הקהילה בכל זה. בסיום נפרדנו מעופר שלומי (סעד) ויואל קרצ'מר-רזיאל (עי"צ), שסיימו 6 שנים כמנהל קהילה/מזכיר בקיבוציהם, ותרמו רבות גם לפורום שלנו. איחלנו הצלחה למחליפיהם – נחום לנדאו (סעד) ומוטי וגשל (עי"צ). המפגש היה מלמד ומעורר מחשבה – תודה מיוחדת לשדה-אליהו וליהושע מוזט על האירוח למופת!

 

ימי ההכשרה לצוותי חינוך בלתי פורמאלי

איך עובדים מול הורים? איך בונים תוכנית שנתית, איך מחנכים בעידן פוסט-סמכותי, ולמה צריך בכלל את מערכת החינוך הקיבוצית? אילו יישומי טכנולוגיה עומדים לרשותנו? האם משנת הקיבוץ הדתי רלוונטית בימינו? כיצד נשתמש בטיול/אמנות/ספורט ככלי חינוכי? איך מתמודדים עם קונפליקטים בקבוצה? – סוגיות אלו ועוד רבות אחרות נדונו ב"ימי ההכשרה לצוותי החינוך הבלתי פורמאלי בקיבוצים", שהתקיימו בתחילת השבוע באכסניה שבכפר עציון. כמעט 100 מדריכות ומדריכים, רכזות ורכזי חינוך, השתתפו ביומיים של שפע סדנאות, שיחות, דיונים וסיורים. בין השאר עקבנו אחר המחנך הירושלמי הדגול דוד ילין, בעזרתו האדיבה של עופר רגב, וביקרנו (מנהלי המערכות) בביה"ס ראשית שבראש צורים המשלב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות רגילות. זו השנה השנייה שבה מתקיימים ימי ההכשרה, וההשתתפות הרבה מעידה על חשיבותם ועל הצורך בהם. הסיסמה שהובילה את ימי ההכשרה השנה הייתה "אין אדם קונה דעתו בפת לחמו" - רוצה לומר שלימוד והכשרה הכרחיים, ואין קונים מקצוע ודעת רק מהניסיון. הפתגם היפה הזה נאמר מפיו של ר' חיים המוזג, ומי שרוצה להכיר את דמותו האלמונית משהו, מוזמן לקרוא את סיפורו המרתק הכתוב בשפתו של ש"י עגנון, באתר הקיבוץ הדתי בכתובת: www.kdati.org.il.

 

"משבי רוח"

ספרו של יוסק'ה אחיטוב ז"ל – "משבי רוח" – יצא לאור. הספר הוא אוסף מאמרים שכתב יוסק'ה בעשור האחרון לחייו, ובו ביקורת על המגמות המשיחיות המתפשטות בציונות הדתית. הספר יצא לאור באמצעות מרכז יעקב הרצוג ומכון הרטמן, ששימשו בית ליצירתו ולהגותו של יוסק'ה בשני העשורים האחרונים.

לרגל הוצאת הספר התכנס בחול המועד סוכות, בחדר האוכל של עין צורים, קהל רב ליום עיון. הדוברים: פרופ' אבי שגיא מעורכי הספר והדוחף להוצאתו לאור עוד בחייו של יוסק'ה, ד"ר גילי זיוון, טו"ר רבקה לוביץ שזעקה את זעקת הממזרים – אחת  מהסוגיות שבהן היא עוסקת בשנים האחרונות, ד"ר אריאל פיקאר, יואל קרצ'מר-רזיאל, פרופ' מנחם פיש וד"ר רונית עיר-שי. הדס, בתו של יוסק'ה והעורכת הלשונית של הספר, הודתה בהתרגשות בשם המשפחה על עצם הוצאת הספר ועל יום העיון החשוב. בין האורחים חזרה ועלתה הקריאה להמשיך את דרכו של יוסק'ה - הגשמת משנת תורה ועבודה בדרכו הייחודית של הקיבוץ הדתי. מזכירות הקבה"ד העבירה עותק מהספר לכל אחד מקיבוצינו. אפשר לרכוש את הספר דרך מרכז הרצוג.

 

"שירת כנרת"

במושב כרמל שבדרום הר חברון נחנך השבוע בית הכנסת "שירת כנרת", הקרוי על שמה של כנרת מנדל, בת המושב שנרצחה בפיגוע בצומת גוש עציון לפני כ- 8 שנים. בית הכנסת המרשים נבנה בעיקר תודות להתגייסותם האישית והכספית של חברי המושב, ולבד מאולם התפילה רחב הידיים הוא יש בו גם בית מדרש ואולם אירועים. את הטכס כיבדו בנוכחותם הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, שר השיכון ח"כ אורי אריאל, ראש המועצה האזורית צביקי בר חי, מזכ"ל 'אמנה' זאב (זמביש) חבר, ומזכ"ל הקיבוץ הדתי נחמיה רפל, וליוותה אותו בשירה מרגשת מקהלת עמותת "משפחה אחת". מאות השתתפו באירוע החגיגי: אנשי המקום ובני משפחותיהם מכל רחבי הארץ, ותושבי הישובים הסמוכים.

 

"מי שלא ראה שמחת תורה בהודיות לא ראה שמחה מימיו"

כך סיפר אלי שטיין, מנהל כפר הנוער הודיות: "בשמחת תורה זכינו לאירוע מרגש ועוצמתי. מפגש של דורות, עדות ותרבויות. מפגש שכולו יחד, כבוד, שמחה ואהבה. שישים ניצולי שואה מארגון שילה והתאחדות עולי רומניה וחיפה הגיעו לכפר בערב שמחת תורה. את פניהם קיבלו בשמחה ארבעים תלמידי כיתות יא' יב', עולים מאתיופיה, מחבר המדינות וילידי הארץ. החניכים ליוו את האורחים מן הרגע הראשון, ודאגו באהבה לכל מחסורם. לכל חניך הוצמד זוג, והחיבור היה מרגש ומיוחד במינו. בנוסף, נכחו בכפר 120 חיילים הנמצאים בקורס גיור של הצבא. החיבור המיוחד לאורך התפילות, הסעודות, במעגלי ההקפות ובשעות הפנאי, חשף את החניכים שלנו בשיא עוצמתם ורגישותם, נתן להם להיות שייכים ומחוברים למשהו גדול ועוצמתי. כולם הרגישו בזכות הגדולה של להיות חלק מעם ישראל. במוצאי החג חגגנו בהקפות שניות שהיו שיאה של השמחה. כיבדו אותנו בנוכחותם ח"כ אלעזר שטרן, רוני קלינסקי מנכ"ל הקרן לרווחת ניצולי השואה בישראל, וראש המועצה האזורית מוטי דותן. החג שבו אנו שמחים בתורה, שמחים וגאים בשורשים שלנו, במסורת שלנו, מתחברים לעבר ומצהירים כוונות לגבי העתיד, הפך להיות רלוונטי ואקטואלי יותר מתמיד. חיבור זיכרונות מחגיגת שמחת התורה האחרונה בגטו ורשה, מלוות בהבטחות לשוב ולבקר בבית הכנסת. צעירים ומבוגרים, עולים וותיקים, קרובים ורחוקים. יחד אוהבים להיות יהודים".

  שבת שלום,

נחמיה רפל וחברי המזכירות הפעילה

 

 

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון:  רחל פלינט

אחות תורנית: שלי ספיר - פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

פיזיותרפיה

בשלב זה גריגורי עובד באופן עצמאי. המטופל מקבל ממנו ישירות את התור המיועד.

ליד דלת הכניסה למכון הפיזיותרפיה נקבעה תיבת דואר ובה יש לשים את ההפניות מד"ר ליאורה או מרופא

אורטופד.

חשוב לצרף מספר טלפון כדי שגריגורי יוכל להתקשר למטופל ולקבוע לו את הפגישה הראשונה.

נעמי קורן

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

פורום הורי תיכון

ביום שלישי הקרוב ד' במרחשוון, 8 באוקטובר, בשעה 21:00 במועדון לחבר,

נתכנס הורי התיכון למפגש חשיבה על הנושאים הבוערים לנו והחשובים בעינינו לעסוק בהם בשנה הקרובה בתיכון.

זו איננה אסיפת הורים על בעיות קיימות, אלא מפגש לחשיבה ודיבור על  רוח הדברים וזהותם של ילדינו.

נשמח לכל הורה שמעוניין לבוא ולהשמיע את דעתו.

חננאל, איילת ואסתר.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

פנגו – מערכת חנייה

כמו שפורסם, בדקנו את שימוש החברים במערכת ה"פנגו" ולעת אתה אנו ממשיכים בשימוש בה.

הבהרה: המערכת מיועדת לחנייה ב"כחול-לבן" בלבד ולא בחניונים (כמו ששימשו כרטיסי החנייה)

תזכורת: ביציאה מהחנייה יש להקפיד ולסיים את השירות.

                                                                                       נסיעה טובה.

עירית פורשר - מרכזת ענפי השרות

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

מצוות הכלבי

נא להימנע מחנייה לפני הכניסה ל"מחסן סוקו". הדבר מונע מאיתנו גישה למחסן שלנו.

                                                                                                                 בתודה,

צוות הכלבי

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

 

 

AtarimTR