ידיעון 2851 פר' וישלח

בס"ד, י"ב בכסלו תשע"ד  

 

  ו י ש ל ח

 

 

 

16.20

הדלקת נרות שבת

08.00

תפילת שחרית

16.30

מנחה, קבלת שבת

 ערבית

11.00

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות

18.00

סעודת שבת בחדר האוכל

11.30

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תפעל

בשעות  19.00 –  21.00

בבקשה להביא כלים עד 20.30

13.00

מנחה גדולה

15.30

שעור בדף יומי

16.30

נשים אומרות תהלים – בבית סעדון

16.00

מנחה

17.19

ערבית, הבדלה

 

הרב ובני משפחתו לא ישהו עמנו בשבת זו.

 

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית א, ג, ד, ו              06.00

שחרית ב, ה                    05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           16.30

רבע לערבית                    19.45    

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.00

 

  כיתות א – ג  ורד סוקולובסקי

  כיתות ד – ו  שולי גל 

 

 

 

לוח השבוע

 

מוצאי שבת

20.30

חוג לריקודי עם מתחילים / מתקדמים

בית שפירא

יום ראשון

19.00

מתורתו של הרב יצחק ניסנבוים הי"ד

חדר העיון

יום שני

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

21.00

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר העיון

יום שלישי

09.00

בית מדרש לגמלאים

מועדון לחבר

18.30

ערב זיכרון לרב עובדיה יוסף זצ"ל

בית שפירא

21.00

שעור גמרא לנשים

בית עירית ה'

יום רביעי

17.30

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

יום חמישי

19.00

ניצוצות מהדף היומי

חדר העיון

יום שישי

06.30

שעור בדף יומי

חדר העיון

 

 

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

 

תורני נוער ברפת:   בוקר -      מלאכי שניאור, חובב גל

                            צהריים -  עקיבא ויונתן ארונסון

 

 

 

רשמים משבת רבני הקיבוץ הדתי

כבכל שנה, נסענו גם השנה לשבת עיון המיועדת לרבני הקיבוצים ולחברי המזכירות הפעילה.

השבת התקיימה בקיבוץ עין צורים, והתכנית הייתה עמוסה ומעניינת.

נושאים שעלו לדיון: מעמדן ומעורבותן של הנשים בהוויה הדתית, קבלת בני משק שאינם דתיים לקיבוצים, רעיונות ויוזמות של רבנים, השפעת תפקיד הרב על משפחתו, ועוד.

האווירה הייתה טובה מאוד, המפגש – כתמיד – מעשיר, מעניין ומהנה.

חזרנו עייפים אך מרוצים.

אלישבע וירון

 

מה בגיליון?

·         סיפור מן ההפטרה – הרב ירון

·         אבא ז"ל – מילכה מיור

·         עדכון שוטף מהמרתף – מילכה מיור

·         אכלו סלק – מן העיתונות

·         מוועדת הצעירים – סיגי גרינברגר

·         מסיירים 'מתחת לאף' – נחום ברוכי

·         בבית הספר התיכון – שרה עברון

·         הארכיונאי והחוקר – עדנה שורץ

·         אך טוב וחסד – נורית סוקולובסקי

·         אמרי רון ז"ל – אלי ברמן

·         בקיבוץ הדתי – עמוד"ש 187

·         במועצה – אביעד ישראלי

·         רוח צפונית – הילה אונא

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

 

     נר זיכרון !

    שמעון פורשר ז"ל – י"ד בכסלו  תש"ס                    

 

הפטרת פרשת וישלח : ספר עובדיה

תמצית ההפטרה – ההפטרה עוסקת בנבואתו של הנביא עובדיה על אדום.

 הנביא מוכיח את אדום על גאוותו ועל כך שהוא הצטרף לאויבי ישראל, למרות יחסי האחווה  

     שאמורים לשרור בין ישראל לאדום. כעונש, אומר הנביא, "כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ. גְּמֻלְךָ יָשׁוּב

                בְּרֹאשֶׁךָ". נבואה על אדום משמשת בתנ"ך גם כנבואה כללית על הגויים.

הקשר לפרשה – בפרשתנו מתואר המפגש המחודש בין יעקב לעשיו – הוא אֱדום.

בסוף המפגש מציע עשיו ליעקב שהם ילכו ביחד: "נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ", אך יעקב מסרב בנימוס, ואומר: "אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי... יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי... עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה". אמרו חז"ל (בראשית רבה עח, ד): "חיזרנו על כל המקרא ולא מצינו שהלך יעקב אצל עשו להר שעיר מימיו. אפשר יעקב אמיתי היה מרמה בו? (=כלומר: האם יעקב, שהיה איש אמת, שיקר לעשיו?) אלא אימתי בא אליו? לעתיד לבוא. וכאן מביא המדרש את הפסוק המסיים את ההפטרה שלנו: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו".  

מתוך ההפטרה – "חֲזוֹן עֹבַדְיָה כֹּה אָמַר ה' אֱ-לוֹהִים  לֶאֱדוֹם" חז"ל (סנהדרין לט, ב)  שאלו מדוע דווקא עובדיה ניבא נגד אדום, וענו כך: "אמר הקדוש ברוך הוא: יבא עובדיהו הדר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם, וינבא על עשו הרשע שדר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם". רש"י מסביר שעובדיהו היה חי בארמונו של אחאב, בין אחאב לאיזבל, ולא למד ממעשיהם הרעים, ואילו עשיו חי עם יצחק ורבקה ולא למד ממעשיהם הטובים. שואל הבן איש חי (בספרו 'בן יהוידע'): מדוע לא מחשיבה הגמרא גם את יעקב, שעשיו יכול היה ללמוד ממנו? ותשובתו: כיון שלא שררה אהבה בין יעקב לעשיו, אין זה פלא שהוא לא למד ממנו. תנאי מקדים לכל מי שעוסק בחינוך הוא האהבה.

"אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ" - אומר עובדיה לבני אדום: אם גנבים באים בלילה, הם ודאי לא מצליחים לקחת את כל מה שהאדם מסתיר בביתו. אם הם באים לגנוב ענבים, הם ודאי ישאירו עוללות. אבל אני אגלה את כל המטמונים של בני אדום, וייקחו להם את הכל: "אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה, אֵיךְ נִדְמֵיתָה? הֲלוֹא יִגְנְבוּ דַּיָּם. אִם בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ הֲלוֹא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלוֹת. אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו?". מעניין לציין שגם ירמיהו אמר דברים דומים (ירמיהו מט, ט-י): "אִם בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ לֹא יַשְׁאִרוּ עוֹלֵלוֹת אִם גַּנָּבִים בַּלַּיְלָה הִשְׁחִיתוּ דַיָּם. כִּי אֲנִי חָשַׂפְתִּי אֶת עֵשָׂו גִּלֵּיתִי אֶת מִסְתָּרָיו".  חז"ל (פסיקתא זוטרתא שמות ט, יד) אמרו שישנם נביאים שונים שראו חזיונות דומים, אך ניסוח הדברים במלים הוא מאישיותו של הנביא, ולכן אין שני נביאים שאומרים בדיוק אותו הדבר.

  ציטוטים – "שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת ה' וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח". "זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ". "אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר

  וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ". "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ".

  "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה".

 

הרב ירון

 

אבא  ז"ל

ביום ראשון ימלאו 14 שנה לפטירתו של אבינו שמעון פורשר ז"ל. כשמשה רזניק נפטר, מצאו בני משפחתו, בין הכתבים הרבים שהשאיר (על ניירות בלוק צהוב בכתב ידו...), את ההספד שכתב לאבא ל"שלושים".

אני מביאה כאן את ההספד כלשונו, לזכרם היקר של האנשים המופלאים האלו, ועולות בי מחשבות והשוואות בין חצם ואברות של היום, לחצם ההוא, הפשוט והצנוע והלבבי, שבנו חברינו במו ידיהם.

 

ט"ו בטבת 23.12.99 – שמעון

ערב שלם לא יספיק לספר את סיפורו של שמעון פורשר וחצם – תרומותיו, ומה שאני אישית למדתי ממנו במשך יותר מ-35 שנות עבודה ביחד.  תמיד השתדל ללכת על פי הכללים והמצוות.

כתוב בספר דברים (פרק ו'- יח') "ועשית הישר והטוב בעיני ה' (ואדם), כמה קשה עמל לקיים ציווי זה – עם כל הפרובלמאטיקה המיוחדת בענף זה.

מתחילת שנות ה- 60 היה קשור בפרויקטים המרכזיים שהתבצעו במדינת ישראל – רשימה חלקית בלבד:

-         הקמת הכור בדימונה ובנחל שורק.

-         ההרחבות הגדולות במפעלי ים המלח – והתעשייה הכימית שקמה מסביב.

-         מפעלי מים "70 - המוביל הארצי.

-         תחנות השאיבה – בארות מים מסיני, הנגב עד הגליל והגולן.

-         תחנות השאיבה – בארץ ובכל רחבי העולם – פרס, מרכז ודרום אמריקה, האיים הקנאריים, ומקומות נידחים באוקיאנוס הפסיפי, ועוד ועוד...

הוא היה בקשר הדוק עם המומחים מהשורה הראשונה בארץ, מהטכניון, ממכון וויצמן, מהסקטור הציבורי והפרטי. כולם הכירו אותו וכיבדו אותו. וכל השנים – למרות הלחצים והדרישות – תמיד תמיד חיפש לקיים "ועשית היישר והטוב" עם הלקוחות, קבלני המשנה, השכירים והחברים.

ישר וטוב

קרוב ל-40 שנה עסק בנושאים אלו, עבר תקופות של שפע ושפל. תמיד נשאר נאמן לאמת הפנימית שלו – היה בעל מעוף עם רעיונות מקוריים.

דרכו האישית הצטיינה בפשטות – הצנע לכת. בכל מקום למדו להכיר את הקיבוצניק הבא לפגישת קיץ וחורף על הוספה – מסורת זאת נשמרת אצלנו הרבה שנים. עד עצם היום הזה יש לפחות חבר שעדיין נשאר נאמן לקטנוע בנסיעות שלו.

אני זוכר יום אחד ששמעון לקח אותי לתל אביב להכיר כמה מקומות, ובין היתר אמר שיראה לי מקום טוב לאכול צהריים. זה היה בשנות ה- 60 כשזיכרונות הצנע היו טריים. בעיני דמיינתי לעצמי איזה ארוחה עם "סטייק וצ'יפס", ואז הביא אותי לקיוסק בשדרות רוטשילד והכריז: כאן אפשר לאכול לביבות תפוחי אדמה מצוינות!

בקשרים שלו עם קבלני המשנה תמיד היה "LARGE". נהג לומר שאם לשותף לא יהיה טוב, גם לנו לא יהיה. נתן אמון – אבל גם בדק – וכך הצליח לשרוד ב"ג'ונגל" הזה.

תמיד חיפש להוסיף קצת הומור למשא ומתן – לא צריך למהר. אהב להזכיר איך שארי'ס ז"ל היה מסוגל לשבת שעות רבות ומחכה שהשני יישבר. אני, הצעיר, רציתי לסיים – "זבנג וגמרנו", אבל שמעון לימד אותי שזה  כעין הצגה יפנית, כאשר הכול ידוע מראש, אבל צריך לאפשר לכל צד להתבטא, ורק בסוף, אחרי ויכוחים, ברוגז וכו' מגיעים להסכמה – כך שכל צד יכול לספר איך נלחם ואיך השיג את הטוב שניתן להשיג.

פעם, אחד העובדים סיפר שחבריו אומרים לו שהם מרוויחים 20 לירות ליום – בו בזמן שהוא הרוויח בעבודה יותר קשה הרבה פחות.

מה הבעיה? אמר לו שמעון, תספר להם שאתה מרוויח 25 לירות!!

אחד הכללים הכמעט מקודשים שלו הייתה הדרישה ל"קונסיסטנטיות" – אחידות, התאמה – תמיד חיפש נוסחא מתימטית שבעזרתה ניתן יהיה לקבוע מחיר באופן אובייקטיבי וכך גם לשכנע את הלקוח שלא אנחנו רוצים כך, אלא שכך יוצא החשבון.

חשוב כמובן שהמחיר יהיה זהה לעבודה זהה ודומה לעבודה דומה – ללא משוא פנים או השפעה מגורמים לא אובייקטיבים.

עקרון זה מנחה אותנו עד היום הזה – כאשר אצל הרבה ממתחרינו קובע מצב הרוח באותו יום, דחיפות העבודה והלחץ של הלקוח. הלקוחות למדו שלעולם לא ננצל מצוקתם כדי "לעשות מכה".

ב- 1972/3 הרגיש שמיצה את עצמו והציע להעביר את הניהול השוטף אליי. ניהלתי איתו ויכוחים קשים בעניין זה, אבל בסוף הוא שכנע את מרדכי ז"ל ויצא לתקופת רִענון, קצת לפני מלחמת יום הכיפורים.

אחרי הפסקה חזר לעבוד במפעל בניהול המשרד. גם כאן הראה את הכישרון שלו בסדר וארגון.

חיפש וקבע נוסחאות כדי למסד קשר עם לקוחות קבועים ומזדמנים כאחד. ידע להשרות רוח טובה במשרד. לעולם, אבל באמת, לעולם לא עסק ברכילויות מכל סוג.

תמיד היה מוכן לעזור, לייעץ. ואם לא עשו כדבריו, מעולם לא אמר או רמז – I TOLD YOU SO.

עד יומו האחרון בעבודה הקפיד על קשר עם הלקוחות "שלו" ועל רישום נכון, מדויק וצודק של העבודה.

על פי התשתית שהניח, ולאור הגישה המוסרית שהנהיג, אנחנו משתדלים להמשיך.

המילים של הנביא זכריה (ח', יב): "והאמת והשלום אהבו" מהוות סמל לדרך חייו.

האבידה היא גדולה –למשפחה, ולחברה.

יהי זכרו ברוך.

 

אני מקווה שמשהו מהתשתיות שהונחו אז, עדיין מקרין על העשיה של היום, ובתוספת הצעדים שננקטו ויינקטו ועוד קצת סייעתא דשמייא, יעזרו למפעל לעלות ולצמוח...

מילכה

עדכון שוטף מהמרתף

שבת שירה- שבת יתרו- שבת קהילה- שבת שלנו...

כפי שכתבתי לפני כמה שבועות, נושא שבת שירה עלה לדיון בוועדה החברתית. הפרסום עורר, כצפוי, לא מעט תגובות לכאן ולכאן, כמו:

·        שבת שירה היא כבר מסורת אצלנו.

·        שבת שירה היא שלנו מקור לגאווה לכולנו.

·        בית הכנסת שלנו מתמלא בשירה, בשמחה, ואנו חווים התרוממות רוח אמיתית.

 

מנגד שמענו גם:

·        אני לא מתחבר לחזנות.

·        התפילה הופכת להופעה (שמסתיימת במחיאות כפיים).

·        הקדושה בליווי קטעי שירה מרובים וארוכים, מעוררת שאלות הלכתיות, וארוכה מדי למתקשים לעמוד זמן רב.

 

שאלנו את עצמנו גם שאלות לגבי צביון השבת:

·        מה מעבר למקהלה, איפה הקהילתיות?

·        שבת זו היא הזדמנות לחגיגה, סיבה למסיבה, בקיבוץ שלנו שבד"כ "חוגג" רק את ח' בתמוז...

·        ומה לגבי המחיר – האם הוא מוצדק? האם יש דרך להוזיל?

שמענו, הפנמנו, ערבבנו, התייעצנו, פנינו ליותם (המנצח), והגענו לנוסחה הבאה:

את השבת החגיגית שלנו נחגוג בפרשת "יתרו".

·        מקהלת הגברים, תשיר בתפילה בהנחיית יותם סגל.

·        קטעי החזנות בקדושה יקוצרו.

·        הכוונה לקיים בשבת הסמוכה ליום העלייה לקרקע בנגב בכ"ב בשבט, פעילויות שונות, מתוך רצון להפוך את השבת לחגיגית, קהילתית, ושמחה במיוחד.

כאמור, ביום חמישי, אחרי שבת יתרו, יחול יום העלייה לקרקע בנגב. ביום זה ייחנך אתר המורשת "בארות שבנגב" בקיבוץ עלומים. סמנו ביומנים, פרטים נוספים בהמשך...

תכנית הפנסיה

כמו שכבר פרסמתי, נפגשנו  במזכירות, מספר פגישות עם חברים העוסקים בנושא הפנסיה, בכוונה לרכז את כל השינויים שהתקבלו במהלך השנים מאז החלטנו על תקנון הפנסיה לחברי בארות יצחק, ועד היום. אנו מתכננים ערב הסברה ואסיפה בנושא זה בעתיד הקרוב.

ערב ההסברה יתקיים ביום שני הקרוב, בשעה 21:00. המיקום יפורסם.

                                          מילכה

 

אִכלו סלק

הכתבה הבאה התפרסמה לפני שבוע בעיתון 'ידיעות הקיבוץ', במדור 'הכל אנשים' מאת ארנון לפיד.

 

"הסלק הוא ירק בריא – זה ידוע, אבל כשהוא של בארות-יצחק אומרים שהוא גם הטעים מסוגו.

בואו נדבר קצרות על סלק. כן, סלק, אותו ירק-שורש ארגמני מתוק, שבילדותנו השכיל המטבח בקיבוץ להמאיסו עלינו (כמו את הקישואים, הדלעת והתרד) בגרסת המחית הדוחה.

נדבר עליו הפעם בגלל ערכו התזונתי, תועפות הוויטמינים, המינראלים והפיטו-כימיקלים שהוא מכיל (ומותר גם לחולי סוכרת!), ובעיקר כדי ליחצן (הנה, אנחנו מודים במפורש!) את הסלק של בארות יצחק, כי למשה סעדון (מטובי מגדלי הגד"ש בארץ, וכיום האחראי על שדות הסלק) ולשמוליק ברוכי (מרכז המשק) 'לא נעים', והם 'לא יודעים איך עושים את זה'.

לא נעים ולא יודעים?  בשביל זה ישנו אברהם רוטשטיין מחברת 'תוצאה', המלווה המקצועי של גד"ש בארות יצחק.

'הם קיבוץ צנוע, אתה יודע', מתרץ אברהם ומפליג בסיפור הרקע: 'בעבר היו לבארות יצחק נחלות רבות, מפוזרות בכל מיני מקומות, אלא שברבות השנים הצטמצמו השטחים לכ-1,750 דונם בלבד, והכותנה – שגודלה על חלק גדול מהם – איבדה מומנטום. לפני שלוש שנים ישבו החברים וחשבו מה כדאי לגדל במקומה, במה ייהנו מיתרון יחסי, והחליטו על סלק. כך, לצד גידולי הגשם – מעט חיטה, מטע חומוס, וכו' – זרעו 500 דונם סלק.  במהלך שלוש השנים רכשו העובדים ניסיון והתמחות, ועדיין ממשיכים להתמחות, ואפשר לומר שהתחזיות לגבי הסלק התאמתו. היו תקופות קשות, אבל היו גם תקופות טובות, ואפילו יצוא לחו"ל היה, למרות שרוב היבול הולך לשוק המקומי. המחירים לא פנטסטיים, לא כמו תפוח אדמה, גזר או בצל, אבל בסדר.

מתברר שהמודעות גדלה, וצריכת הסלק עולה בהתמדה, גם כמשקה וגם בסלט או בתבשיל.

'סלק', נזכר אברהם בתכלית שליחותו, 'אוהבים גם ספרדים וגם אשכנזים, ואפשר לעשות ממנו וגם מהעלים דברים נהדרים. רוצה דוגמה?'

אני מכיר אותה: סלט קוביות סלק, קר או חם.

אברהם רוטשטיין: 'רגע. קודם מבשל, אחר כך מקרר, חותך לקוביות, מוסיף קצת מלח, בצל ולימון. אמממ... מעדן. תשאל את כל המומחים כמה זה בריא. שני סלקים בגודל בינוני כל יום – בריאות!'.

בארות יצחק הוא מגדל הסלק הכי גדול בארץ?

'מהגדולים. יש שטחים גם בתענכים ובעמק יזרעאל, אבל זה לא אותו דבר'.

מה לא אותו דבר?

'הסלק של בארות יצחק, ושלהם'.

למה? מה ההבדל?

'או, בשביל זה אתה צריך לנסות בעצמך'.

אבל כשאני קונה סלק, אין לי אפשרות לברר מהיכן הגיע.

'תגיד למוכר: אני רוצה סלק מבארות יצחק. תתעקש!'.

 

יישר כוח לכל צוות גידולי השדה והמשך הצלחה  !

דור ההמשך – מעט מהנעשה בוועדת צעירים

בוועדת הצעירים חמישה חברים: רבין יעקבס, שלמה הלוי, אביעד ישראלי, אביעד שטרן והחתומה מטה. הוועדה נפגשת אחת לשבועיים- שלושה, בהתאם לנושאים שעומדים על הפרק, ועובדת בשיתוף מלא עם מזכיר הפנים.

הוועדה פועלת למעלה משנתיים (נבחרה באסיפה בתאריך 18.05.2011). יש לציין שהעבודה רבה ורצינית, כאשר בחזית עומדים, ראשית כל, הצעירים, המערכת הקיבוצית וההורים.

אנו מלווים את הצעירים בכל התחומים הרלוונטיים להם, החל מסיום י"ב ועד כניסתם בע"ה לקליטה בקיבוץ.

הצעירים מחולקים לשלוש קבוצות: צעירים בשירות ובשנת י"ג, צעירים בהסדר בנים, וזוגות בהסדר בנים. לכול קבוצה הצרכים שלה והייחודיות שלה.

בשל השונות (רב גילאים) בין הקבוצות ובתוכן, קשה מאוד להפגיש את כולם יחד, ולעניין את כולם באותה פעילות. הוועדה ניסתה לקיים כמה מפגשים חברתיים שלא יצאו לפועל או שהגיעו מעט חבר'ה. הוועדה תשמח לעזור במימון ובארגון פעילויות חברתיות (טיול, "על האש" או אפילו הזמנת מרצה אורח). אנו מעוניינים שהצעירים ירימו את הכפפה בפעילויות חברתיות, כי בסופו של דבר, הם יודעים הכי טוב מה טוב להם.

נקודות לדיון שעלו בוועדה:

1.       התבקשנו לדון ביישום החלטת האספה משנת 2007 שלא להוציא בני משק (בוגרי י"ב) למגורי צעירים עד לסיום השירות (למשפחות שעברו לדירה מורחבת במסגרת תוכנית הבנייה).

המלצת הוועדה –  החל מסיום השנה הנוכחית (תשע"ד) בוגרי י"ב לא יצאו למגורים המשותפים עד לסיום השירות ועם כניסתם להסדר בנים. החלטה זו נכונה לכלל בני הכיתה ולא רק לצעירים שמשפחתם עברה לדירה מורחבת.

כל החלטה שתתקבל , תתייחס לכלל הכיתה, ולא לחלקה.

 

  1. תשלום שכר דירה לצעירים בהסדר בנים, בזמן נסיעה לטיול בחו"ל.

החלטת הוועדה:

ככלל, בן משק בהסדר בנים שמעוניין לשמור לו את חדרו בתקופת שהותו בחו"ל, צריך לשלם את עלות שכר הדירה, וזאת בהתאם לכתוב בהסדר הבנים (ציטוט): "במקרה של נסיעה לחו"ל, הבן יוכל לבקש לשמור לו את החדר תמורת תשלום שכ"ד בלבד".

למרות האמור מעלה, במקרה של נסיעה לחו"ל לתקופה של חודש ומעלה (עד שנה) יוכל הבן / הזוג לשמור את חפציו בדירתו ללא תשלום שכר דירה, ובתנאי שהיא תעמוד לרשות סידור אורחים, כמפורט:

-          הדירה צריכה להיות שמישה וראויה למגורי אורחים.

-          במקרה של חדר (יחיד) – יוכל הבן לאחסן את חפציו בחלק מהארון שיהיה נעול. כך ששאר ארונות החדר ישמשו את האורחים.

-          במקרה של דירה (זוג) – יוכלו בני הזוג לאחסן את חפציהם בחדר אחד נעול. כך ששאר הדירה תשמש את האורחים.

-          המפתח של הדירה יימסר לנציג ו. צעירים, או נציג המזכירות.

כשבוע לפני היציאה לחו"ל יעשה ביקור בדירה בהשתתפות נציג הוועדה, סדרנית אורחים והבן/הזוג, וירשמו מה נשאר לשימוש האורחים ובאיזה מצב.

בתקופת נסיעה לחו"ל של פחות מחודש ימים לא יוכל הבן /הזוג להעמיד את דירתו לטובת סידור אורחים, ובכך לחסוך את תשלום שכר הדירה.

החלטה זו נכונה לצעירים אשר יצאו לטיול בחו"ל בלבד, ולא לטיול ממושך בארץ.

 

·                    הגשת רשימת צעירים בהסדר בנים לאישור המועצה.

הוועדה דנה בכול השמות המוצעים, והציגה אותם בפני המועצה. הרשימה כולה קיבלה את אישור המועצה. בהצלחה לכולם. (הפירוט בהמשך בדיווח מהמועצה).

תזכורת:  זוגות שבהסדר א' למעלה משנה, יכולים ורשאים לבקש להיות מועמדים לקליטה. רווקים רשאים לבקש להיות במסלול קליטה החל מגיל 26.  (פרטים בתקנון "הסדר בנים").

 

·                    התבקשנו לדון בתשלום חודשי קבוע של משפחות בהסדר בנים בגין נסיעה ברכבי הקיבוץ, כאשר אחד מבני הזוג מחזיק רכב פרטי.

החלטת הוועדה – זוג ימשיך לשלם 100 ₪,  ורווק 50 ₪ עבור שימוש ברכב הקיבוץ.

·                  תנאי העסקה של צעירים בהסדר בנים שעובדים בענפי המשק

הנושא עלה בעקבות יציאת צעירים בהסדר לעבודות מחוץ לקיבוץ, וחוסר היכולת לתמרץ צעירים לעבוד בענפי הקיבוץ. זאת במקביל לשכירת כוח עבודה מחוץ לקיבוץ למלא את מקומם. הוועדה נפגשה עם גל, מנהלת מש"א, לדיון בנושא. גל הכינה והציגה את נתוני הסקר שנשלח לצעירים בנושא התעסוקה.

לאחר דיון בנושא הוחלט להמשיך ולבחון שינוי בתנאי העסקתם של הצעירים בקיבוץ. לדעתנו יש בנושא העסקת צעירים בקיבוץ חשיבות רבה לקשר של הצעירים עם הקיבוץ שישפיע מן הסתם על קליטתם בעתיד. מטרת הוועדה לבנות מודל העסקה מעודכן, נכון ויעיל. הנושא יובא לדיון ולאישור באסיפה.

 

מה צפוי בהמשך? ומעט עדכונים.

פגישות עם כיתה י"ב לגבי התוכניות לשנה הבאה.

בביה"ס ביבנה התקיים 'שוק'  הצעות לשנת שירות, מכינות וכו'... הייתי שם כדי לשמוע מה הקיבוץ הדתי מציע לצעירנו. ראיתי איך בוגרי י"ב שלנו עוברים מדוכן לדוכן, שומעים ומקשיבים. אנו נקיים פה משהו דומה בשילוב צעירינו הבוגרים, כדי שיספרו על המסלולים שהם עברו לפני הצבא, כגון: דולב, בית הילד,  גרעינים, ישיבות, מכינות ועוד...

בוגרי י"ב שלומדים ביבנה היו בטיול חוליות שהיה באחריותם המלאה. שמענו שהיה מעולה.

למי שיש שאלות לגבי השנה הבאה כדאי לגשת אליי או לכל אחד מחברי הוועדה.

אמיר פלדמן – סיים את לימודיו בישיבת איתמר, וכרגע עובד ברפת. אמיר יתגייס, בע"ה, ב- 21.11.13 לצנחנים. בהצלחה לאמיר.

 

אופיר פורשר – נמצא בטיול בחו"ל, נסיעה טובה. (בטיול בחו"ל נמצאים גם שחר אדן וגדעון ויהודית שטרן). טיול מהנה לכולם.      באותו עניין. ברוכים השבים מורן ודאגלס שחזרו מטיול בחו"ל.

עדינה ספיר – אי"ה, בדצמבר תיכנס למסלול קליטה לאחר מסלול מלא בהסדר בנים. אנו מאחלים לעדינה קליטה מוצלחת, רכה וטובה. אנו יודעים שאת בחורה רצינית עם איכות וכמו שאומרים: "עם רגליים על הקרקע".

אייל לנדה, שחר פורשר ואביתר יעקבי הודיעו על חתונה. הרבה מזל טוב.

טל פורשר הודיע על עזיבת הקבוצה. בהצלחה לטל, וזכור: בארות היא הבית.

 

תזכורת בנושא תיקונים בחדרים:  כדאי לשים פתק בתא של בעל התפקיד הרלוונטי, ואם הנושא לא מטופל אפשר לפנות לרבין או לשלמה.

 

לפני שיר הסיום: תזכורת: על כולנו לשמור על נורמות ואורח החיים הנהוג בקיבוץ, ולכבד אחד את השני.

"על כל אלה על כל אלה    שמור נא לי אלי הטוב

                                        על הדבש ועל העוקץ      על המר והמתוק"           מילים ולחן: נעמי שמר

 

כי :

" בן משק זה פירמה ללא עוררין, זה תואר לכול החיים"  (עופר שפיר)

   בברכת שבת שלום ,

סיגי גרינברגר - יו"ר ו' הצעירים

חוג המסיירים 'מתחת לאף'

"בכ"ט בנובמבר 1947 הכריזה עצרת האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל המערבית וחלוקת הארץ לשתי מדינות עצמאיות – יהודית וערבית.

היישוב היהודי צהל ושמח, אולם בבוקר למחרת נורו היריות הראשונות שנועדו לסכל את החלטת עצרת האו"ם, שלה התנגדו הערבים. היה זה אות לפתיחת מלחמת העצמאות.

במקום שבו הותקפו האוטובוסים ליד הכניסה למושב נחלים מוצב שלט זיכרון.

זו השנה השמינית שארגון חברי ההגנה מפתח-תקווה, ביזמתו של חבר דור ההמשך רענן רשף, מקיימים טכס זיכרון ליד שלט זה.

נפגשים ביום שישי כ"ו בכסלו תשע"ד, 29 בנובמבר 2013, בשעה 09.00 ליד תחנת הדלק בנחלים.

עם תום הטכס הקצר עוברים בהגעה עצמית לבית הראשונים במושב גת-רימון, להמשך הטכס שילווה במצגת.

רק מי שמכבד את מורשתו ידע לטעת יותר אמונה בלב ותקווה לעתיד טוב יותר."

(מתוך ההזמנה לטכס השנתי שנשלחה מארגון חברי ההגנה בפתח-תקווה).

אנו – חברי החוג מבארות יצחק – נצטרף לטכס.

                                                                                                     להתראות,

נחום ברוכי

בבית הספר התיכון

השבוע בכתות מפר"ש - "שבת פורשת יד רכה, אוהבת ובצעיף לבן אוספת יום אפור" 

ביום חמישי שעבר התקיים בכתות ח'  יום עיון בנושא שבת, בהובלת ליאת ויאיר.  הרצאה, דיונים, סדנאות ואף סעודת שבת כהלכתה, מעשה ידי הורי תלמידינו, יצרו חוויה מיוחדת במינה. שנזכה לקיים עוד סמינרים ושבתות רבות ברוח מיוחדת זו.

טיול חוליות – כמיטב המסורת הבית ספרית יצא התיכון לשטח. בליל רביעי ובבקר יום חמישי טיילו באזור בית שמש חמש עשרה חוליות, בחמישה מסלולים שונים. האירוע המיוחד הזה, הנותן לתלמידי י"ב הזדמנות להנהיג את התיכון כולו למשך 24 שעות, מרגש בכל שנה מחדש. הרוח המחברת את התלמידים הבוגרים עם הצעירים, הקוראת לכולם להתמודד יחד בשטח, לאהוב את ארץ ישראל ואלה את אלה, היא רוח בית הספר! יישר כוח לאפרים, אייל, יסמין ואביטל המחנכים, לגד ולרבקי המדריכים, למושיק, שרכז את אירועי חניון הלילה, ולבני את טיולי היום, ובראש כולם יקיר!!! תודה מיוחדת גם לארנה על הלוגיסטיקה המורכבת.

פתחנו את השבוע בדיונים של המועצות הפדגוגיות, תודה לכל המשתתפים ותודה מיוחדת לכל המכינים את הנתונים לדיונים, במקצועיות ובהשקעה רבה. כולנו מקווים שהדיונים החינוכיים יהיו כלי חשוב בהמשך העבודה עם תלמידנו. 

סיימנו אותו עם מבחני קרנימבצע יום מבחנים למיפוי תלמידי כתות ח' וט' התקיים בסופו.

לימודי העתודה המדעית טכנולוגית בחטיבה נכנסים למסלול יציב עם חזרתן של רחל וטל מחופשות הלידה. בהצלחה!

תפילת בנות החטיבה עוברת בחדש האחרון לדגם חדש ומרענן. שלוש פעמים בשבוע מתפללות הבנות בכיתות תפילת בנות, לא במניין המרכזי.  את התפילות בכיתות מובילות המחנכות (בימי רביעי), בנות כתה ט' (ביום שלישי), ובנות כתה י"ב (ביום שני). המיזם החדש הזה, הנותן לבנות הזדמנות לחוויה אינטימית, קבוצתית קטנה, ולהשמעת קולן גם כמובילות ואחראיות. יישר כוח למחנכות החטיבה, לרבקי מדריכת י"ב וחניכותיה, ולכל המגויסות והמתפללות.

תלמידי כתות ט' חתמו את השבוע בטיול רגלי לגדרה, הוביל אותם יאיר לסלוי.

יישר כוח ליוזמים ולהולכים!

בסופו של העדכון עוד אוסיף כי התמודדנו השבוע בתיכון עם אתגר חינוכי של התנהגות בלתי ראויה מצד תלמיד/ים בודד/ים. התיכון כולו התכנס לשיחה כללית שבה הובהר הערך של טהרת ניקיון וקדושת המחנה. בתחילת השבוע הבא נקיים בפנימייה ובתיכון פעילות שתתמקד בנושא. 

עם הפנים לשבועיים הבאים:

יום ספורט בחטיבה – ביום רביעי הקרוב!

השתלמות מוסדית תתחיל ביום ג' הקרוב, ותתקיים בין השעות 14:00 ל 16:15. המפגש הראשון עם נעה יעסוק בהסתגלות לשינוי, עם כניסתנו לדגם עבודה חדש במסגרת הרפורמה.

ערבי הורים – יתקיימו כמתוכנן, נא סמנו ביומן:

ביום ראשון י"ד בכסלו 17.11 בין השעות 16:00 ל 21:00 (ערב באורך מלא)

וביום רביעי י"ז בכסלו 20.11 בין השעות 16:00 – 19:00 (ערב קצר)

                                                     שבת שלום,

שרה עברון

 

הכורה והצורף או הארכיונאי והחוקר

השבוע השתתפתי ביום עיון של האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע, שהוקדש לנושא: "ארכיונאי או חוקר – היכן עובר הגבול?" 

 

שמענו שיחות מפי ד"ר סילביה שנקולבסקי-קרול מהמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן;

ד"ר חיים גרטנר – מנהל אגף הארכיונים ב'יד ושם' – על תפקידו של הארכיונאי בעידן הדיגיטלי;

ד"ר רוני גרוס – מנהל ארכיון איינשטיין; אדם רז – דוקטורנט באוניברסיטת תל-אביב שחוקר את מדיניות הגרעין של ישראל – על מחקר שערך בנושא מדיניות הגרעין בצל תכתיבי העמימות.

המשכנו בדיון בנושא 'הארכיונאי בעבודתו – דעתן או פקיד? ', בהשתתפות שלושה ארכיונאים וחוקרת אחת.  

אחד מהם היה ד"ר משה מוסק שהיה בעבר גנז המדינה, וכיום מנהל מכון 'גנזים' של אגודת הסופרים העבריים.

במקום הרצאה מלומדת הוא קרא בפנינו את האגדה הבאה, פרי עטו:

 

"השכם בבוקר, עם עלות השחר, יורד הכורה כשתרמיל החוצבים על גבו, קסדת הכורים המהבהבת על ראשו וקרדום החציבה באמתחתו, אל מעמקי מכרות הברזל והנחושת.

ומהן, במנהרות צרות וארוכות, הוא נע אל רובדי הכסף, הניקל והבדיל, אל עפרות הזהב ואל מרבצי היהלומים, ושם הוא חוצב וקודח וגודש אל תרמילו מטילי זהב ונתיכי נחושת, עפרות ברזל ובדיל וכיכרות כסף ושפעת יהלומים, ועולה אל פני הקרקע ופורק את מטענו. ואחר כך הוא שב ויורד אל מעמקי האדמה למלא שנית את תרמילו,  וחוזר חלילה.

וכך, כמוהו, במשמרות של בוקר ושל ערב, בכל ימות השנה, דבק הארכיונאי במשימתו: לדלות, לשמר ולהציג בפני הציבור את אוצרות תרבות העבר ואת תולדות העם והארץ, לתפארת המחקר ההיסטורי ומורשת האומה.  

וכאשר עולה השמש ומטפסת במעלה השמים, מגיע החוקר אל הארכיון.

יושב לו החוקר בנחת, באולם העיון הנעים והממוזג ומזמין את כל אשר יחפוץ ליבו: שתי סאות עפרות ברזל וחמש איפות פתיתי נחושת; קורטוב אבקת ניקל וקמצוץ גרגירי בדיל; תשעה קבין של נתיכי כסף ותריסר מטילי זהב.

ואת כולם יתיך הצורף ויִצוק, מעשה אומן אל תבניות החושן שאותן הוא יעטר באבני יקרות: שוהם, אודם וברקת, נופך, ספיר ויהלום, לשם, ישפה ואחלמה. כולם, ביד חרוצים ובפיתוחי חותם.

וכל העם חוזים ביצירה ומשתאים ומהללים את הוד תפארתה ואת יפעת הדרה.

וכל המחמאות והשבחים מופנים לצורף – החוקר המהולל.

ומה עם הכורה? איש הארכיון. העובד המקצועי והמיומן. העמל מבוקר ועד ערב ללקט, לסדר ולרשום את חומרי הגלם – אוצרות הארכיון? ואחר כך לשקם, לחשוף ולהגיש  אותם לחוקר?

אין צדק בעולם וזה דבר ידוע. אך תבונה, יוזמה ושיווק נכון, לא חסרים בעולמנו.

 

למה שלא יקום הארכיונאי, בוקר אחד ויאמר: אמנם גאה אני במקצועי ושמח אני בעבודתי כמי שאוצר בארכיון אלפי תעודות ומסמכים, פרסומים, מפות וכרזות, תצלומים קלטות וסרטים: לתולדות העם, והמדינה, העבר והחברה, אבל למה יגרע חלקי בעבודת היצירה?

מדוע נדון אני לחיות תמיד בצלו של הוד מעלתו החוקר, יהיה אשר יהיה? ההיסטוריון או איש המדע, העיתונאי או הפרסומאי, איש השידור או במאי הקולנוע?

האם לא הגיע הזמן שגם הארכיונאי יגיע סוף כל סוף למוקד תשומת הלב התקשורתית והציבורית?

האם אין אפשרות שהארכיונאי יהיה אבן שואבת גם למגזרים רבים ושונים, אשר יקבלו ממנו לא רק את חומרי הגלם ליצירותיהם אלא גם יזכו לקבל מידיו מוצרים מוגמרים, פרי עבודתו? באיכות מעולה ובנגישות קלה ונוחה?  איך בדיוק עלינו לעשות זאת? ומי ירים את כובד המשימה?

זהו ללא ספק נושא נכבד שיש צורך לדון בו לעומק ובהרחבה, להתוות דרכים ולנקוט באמצעים להוציאו מהכוח אל הפועל.

בכוחות משותפים, בתוך איגוד הארכיונאים ובקרב המערכת הארכיונאית בכללותה ובסיועם של  גורמים מקצועיים ציבוריים וממלכתיים, ניתן יהיה אולי להעלות רעיונות, לגבש מדיניות, לקבוע יעדים ומטרות וליישם אותם.

כדי שהארכיונאים לא יהיו רק כורים וחוצבים חרוצים אלא גם צורפים ואומנים מיומנים, מעוררי כבוד והערכה עלינו, הארכיונאים, לשנס מותניים ולצאת למערכה."   

 

עבורי, כארכיונאית חדשה יחסית, זה היה יום מאלף מאוד, שהוא אחד מתוך שפע פעילויות וכנסים שמארגן עבורנו האיגוד הנ"ל.

עדנה שורץ

 

 

לסבתא וסבא יונה ויששכר ברמן

ולכל המשפחה

מזל – טוב בהולדת הנכד

בן בכור לטל ודוד פריש בירוחם

תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה

ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים

 

 

לסבתא תקוה כ"ץ ולכל המשפחה

שפע ברכות לנישואי הנכדה

אליענה לאה עם אליעזר קסלמן

בת לינדה ועקיבא כ"ץ בפסגת-זאב.

שמח תשמח רעים האהובים

אך טוב וחסד

נתן תרומה / נתן מתנה (מילון אבן שושן)

 

בשנות חיי נחשפתי לנושא התרומה מכיוונים שונים.

בתרומת שיער להכנת פאות לחולי סרטן אחרי טיפול כימותרפי, נפגשתי לראשונה כשנכדיי הבוגרים גידלו שיער פרא בעידוד צוות המורים וראש הישיבה הרב שי פירון.

להם לא הייתה המלאכה קלה. השיער חייב להיות תמיד מטופח, נקי ומטופל היטב. הם עשו זאת פעמיים.

גידלו והסתפרו, גידלו והסתפרו.

רק כשהשיער מגיע לאורך של שלושים ס"מ הוא מתאים לתרומה (לבעלי שיער מתולתל דרושה סבלנות).

הערב קיבלתי טלפון: סבתא, את בבית?  אני חייבת להראות לך משהו.

נכדתי שי בת העשר נכנסת בתספורת חדשה!  "תרמתי את השיעור שלי לחולי סרטן" – היא אמרה, ואני נחנקתי מהתרגשות.

כך זה התחיל:  אחרי שראו בטלוויזיה על האפשרות לתרום שיער, חברו יחד יובל ריידר ומור תורג'מן המדריכות, ויצאו למספרה.  את הרעיון 'זרקו' בבית הילדים (שם אין בת בלי שיער ארוך), ושי סוקו וחברתה הטובה שלוה-מרים גל החליטו גם הן לעשות מעשה ולתרום את שיערן.

אז ספרי לי, שי, איך היה רגע אחרי?  אחרי טיפוח שיער כזה במשך שנים (אתם לא יודעים כמה שמפו וקונדישנר נשפכו על השיער שלה), שי עונה בביישנות: "לא היה לי רגע של חרטה, ידעתי מה אני עושה ולאיזו מטרה. זה לא היה לשם ספורט. אחרי שהשיער נגזז שמנו אותו במעטפה – קלוע בצמה, מלאנו טפסים עם פרטים אישיים, קיבלנו מעטפה מיוחדת והלכנו לסניף הדואר. שם התקבלנו בכבוד, בלי תור וללא צורך לשלם עבור המשלוח.  יצאתי מאושרת ושלמה עם עצמי, וגם תעודת הוקרה על התרומה קבלתי".

השיער נתרם לעמותת 'זיכרון מנחם' שתומכת בילדים חולי סרטן.

 

אני גאה בכם נכדיי. שרשרת התרומה מתארכת, בתפילה שלא תינתק !

                                                                       "... שלח רפואה שלמה לחולי עמך".

סבתא נורית

 

 

לסבתא רבתה רות יעקבס

ולכל המשפחה

ברכות בשמחת בר-המצווה של הנין דוד איתן

נכד לנורית ועזריאל צדרבוים, ולבונדי הי"ד

בן לחלי וחגי וירט בשדה-אילן

                                    יברכך ה' מציון

 

 

 

אמרי רון ז"ל

היכרותי עם אמרי רון הייתה דרך פעילותי במטה הזרם השיתופי שאליו הגעתי בעצם דרך שיחה עם יעקב גדיש ז"ל ואחר כך עם דגי חבויניק.

היו אלה ימי המאבק הרעיוני כנגד השינויים באורחות החיים בקיבוץ שהתבטאו בשכר הדיפרנציאלי. מי שעבר אליו 'חצה את הרוביקון' – בהגדרתו של אמרי.

למדתי להכירו בהרבה שיחות במטה הזר"ש, ובנסיעות ארוכות משותפות. פעילותו בזר"ש הייתה רק חלק מעשייה ציבורית עניפה: כלכלית, תנועתית ופוליטית.  כזכור, אמרי היה מזכיר הקיבוץ הארצי, חבר כנסת ואיש כלכלה ומשק. כל זאת בנוסף להיותו מפקד ולוחם, נגן בתזמורת מנדולינות ואיש משפחה למופת.

בנסיעותיי עימו שאלתי אותו שוב ושוב מדוע לא ישב לכתוב את זיכרונותיו. ייתכן וקיווה לעשות זאת יום אחד, אך לא הספיק.

בזרם השיתופי שאותו הקים עם יעקב גדיש ז"ל ועם אלישבע שפירא שיבדל"א, הסתמן אמרי כלוחם עקבי בכל מגמה של הפרטת הקיבוץ שתפגע ברעיונותיו הבסיסיים, בשכר דיפרנציאלי ובשיוך דירות.

הוא שב והתריע כנגד החורים שראה ברשתות הביטחון שנפרשו בעת המעבר לשכר הדיפרנציאלי.

לחם בעקשנות כנגד שיוך הדירות, וחזה שחורות ליכולת הקיבוצים לשמר את הזכויות ההיסטוריות שקנו בקרקע הלאום.

כאשר ראה כי מרבית הקיבוצים עברו להסדרי שכר דיפרנציאלי, הוא לחם על יצירת יחסי עובד-מעביד שיגנו על חבר הקיבוץ המתחדש המועסק על ידי קיבוצו.

כאשר טענו כנגד הזר"ש כי רק קיבוצים עשירים, כדוגמת משמר העמק – קיבוצו של אמרי – יכולים להרשות לעצמם להישאר שיתופיים, שב אמרי וסיפר על המצוקה הכלכלית הקשה שהייתה נחלת קיבוצו.

חברי משמר העמק החליטו להתמודד עם המצוקה בדרך השיתופית, והודות לה נחלצו והגיעו לאן שהגיעו.

חוברת בשם 'נחלצים קדימה' של הזר"ש, עסקה בקיבוצים נוספים שנחלצו ממשבר בדרך שיתופית.

לצד היותו לוחם, היה אמרי גם ריאליסט, והוא ראה כיצד קיבוץ עובר את הרוביקון. התהליך הזה שנראה לי לעתים כדטרמיניסטי, לא ריפה את ידיו ולא החליש את אמונתו.

אמרי האמין כי השאלה אם בסופן של דבר יישארו קיבוצים, תלויה בחברי הקיבוצים השיתופיים ובשאלה אם הם מוכנים להילחם על הרעיון הקיבוצי, על שיתוף ושוויון ערך האדם והעבודה.

אמרי כאב את ה'שממה הרעיונית' בתנועת התק"ם, ופעמים רבות ציין כי הוא מקנא בתנועת הקיבוץ הדתי שבה יש פעילות רעיונית, דיונים רעיוניים, מועצות רעיוניות, ואותם חסר בתנועתו. לעתים נראה היה שהוא שייך לקיבוץ הדתי יותר מאשר לתק"ם.

אמרי היה אדם חכם ושנון. ראשו היה באידיאה, אך רגליו תמיד היו נטועות בקרקע. היה לו גם חוש הומור מיוחד. פעם, כשאמרתי לו שאם הוא מזדמן לאזור שיקפוץ לבקר, הוא אמר: 'אני לא מזדמן. מי שרוצה שאבוא לבקרו – שיזמין אותי'. או אִמרה נוספת שלו: 'אף פעם לא הצטרכתי להתנצל על מה שלא אמרתי'.  היו אין ספור אמרות דומות.

אני מרגיש שהזרם השיתופי שאמרי היה ממייסדיו ומראשיו, איבד את אחד מקברניטיו. מורשתו של אמרי, של אמונה ברעיון השיתופי, של נכונות להילחם עליו, של האחווה והרעות – יישארו אתנו תמיד.

אלי ברמן

 

 

 

שלום לכולם,

 

כנס "בת – חיל"

באודיטוריום של "בית החייל" בתל-אביב התכנסו בשבוע שעבר למעלה מ- 1,000 בנות הנמצאות בדרכן לשירות בצה"ל. "אלומה" ומדור "בת חיל" בצה"ל ארגנו "כנס הסברה למסלולי השירות לבת הדתית", והבנות שבאו להכיר את האפשרויות העומדות בפניהן במסגרות ההכנה לצה"ל ובעת שירותן, פגשו את ראשת אכ"א, את יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, ועוד בכירים בצה"ל ובמערכת החינוך. הרב בני לאו נשא דברים נרגשים ונפלאים, ולעת ערב כתב בפייסבוק:

"כל מערכות הליווי והתמיכה בבנות אלה התייצבו בכנס ... רק מערכת החינוך הדתי לא נמצאה שם. רבים מראשי האולפנות של הבנות הללו מעדיפים לא לראות ולא לדעת. אסור ללכת לצבא – נקודה. הבנות מצביעות ברגלים. רבות מקבלות גיבוי מלא מהבית ומהסביבה. הצבא ערוך לקראתן בצורה מלאה. ארגון 'אלומה' מלווה אותן בכל פרק משלב בחירת המקצוע הצבאי ועד לשחרור. אך ברוב מוסדות החינוך אסור להכניס את 'אלומה' בדלת הראשית. "אמת מארץ תצמח". הנוער הזה לא משקר ולא מזייף. הבנות יודעות שהאיסור ללכת לצבא אינו אמיתי. הן רוצות להיות שותפות בשליחות הציונית ומוצאות את הצבא כבית טוב וחם. ההנהגה החינוכית והרוחנית צריכה להתעורר. הבנות כבר כאן. הן תקבלנה את ברכתכם ואת הליווי שלכם בשמחה."  הכנס היה מדהים בעוצמתו!

 

שבת רבני הקבה"ד

המפגש המסורתי והשנתי הנושא את הכותרת "שבת רבני הקיבוץ הדתי וחברי המזכירות הפעילה" התקיים בשבת האחרונה בעין צורים. על סמך ניסיון השנים שעברו נבנתה תוכנית השבת כשילוב בין מפגש עם חברי הקיבוץ המארח וטיול בשביליו לבין קיום שיחות 'מקצועיות' של הרבנים ורעיותיהם בינם לבין עצמם וביחד עם חברי המזכירות הפעילה. בליל שבת פתח מוטי וגשל, המזכיר הנכנס של עין צורים, בדברי ברכה, ואחריו הציג נחמיה רפל, מזכ"ל התנועה, נקודות אחדות מההתחדשות שאפיינה את התנועה וקיבוציה בשנה האחרונה. הדיון הראשון הוקדש לנושא "מעמדן של הנשים בקהילות הקיבוץ הדתי ובציונות הדתית – ציפיות וגבולות", והוא הונחה ע"י שני חברי כפר עציון: הרב אלישיב קנוהל ומיקי פורת. למחרת, בשעה שהרבנים נהנו מסיור מודרך בקיבוץ, התקיימה שיחת נשים על "לגדול כילד בבית הרב / איש ציבור", בהנחיית כנרת שיליאן מעין צורים ואביטל עופרן מקבוצת יבנה. בשעה המוקדשת בדרך כלל למנוחת צהריים קיימנו דיון עֵר על 'קליטת בנים חילוניים לקיבוץ דתי', וזאת בהשתתפות חברי צוות צמיחה דמוגרפית של קיבוץ עין צורים, שהעלו נקודות מהדיון המתקיים אצלם בימים אלה. לפני הסעודה השלישית החליפו הרבנים בינם לבין עצמם רעיונות לפעילות, ולאחר ההבדלה הסתדרו כולם לצילום המסורתי. תודה לעין צורים על האירוח ומאור הפנים, שגם הם תרמו לגעגוע אל השבת שתבוא בעז"ה בשנה הבעל"ט. שיחת הסיכום במוצאי השבת בהחלט העידה על הצלחה גדולה!

 

מקבץ חקלאי

"התאחדות חקלאי ישראל" שעברה ממרתף "בית אמות משפט" לקומה 2 של אותו בניין, קיימה השבוע פגישה חגיגית. לאחר שאבו וילן, מזכ"ל ההתאחדות, נשא דברים, התכבד הרב מנחם הכהן, רב תנועת המושבים, בקביעת המזוזה. אנו מקווים שהעלייה מבירא עמיקתא תביא את ההתאחדות לניצול מלוא הפוטנציאל שבאיגרא רמה, והיא תשכיל להיות הגוף המאחד את כל חקלאי ישראל ותנועות ההתיישבות. בהתאחדות מגדלי בקר נערכו השבוע דיונים ארוכים, לעיתים סוערים, על מימושם של "מתווה לוקר" ו"מסמך מאיר צור". בפגישות נדונה האפשרות להעברת מכסות חלב מהמשק השיתופי (קיבוצים) אל המשק המשפחתי (מושבים), ולשמחתנו ההעברה נדחתה. מחירי המים לחקלאות, ובעיקר מחירי מי הקולחין והמים הביתיים, נמצאים בדיונים קדחתניים. השלמת התקנת מערכות התפלה יוצרת עודף מים למשק הישראלי, ועתה נותרה שאלת העלות וכיסוי העלויות הכרוכות בהבאת סוגי המים השונים אל המשקים החקלאיים. הצוות הכלכלי נפגש עם דורון שורר, לשעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, המקדם הקמת "בנק חברתי". יוזמה מעניינת התואמת את ערכינו, ואנו נסייע בהפצתה ובמימושה.

גרעין 'צבר'

במוזיאון הפלמ"ח התכנסו מאות חניכי צבר מכל הארץ, לקבל את ברכת סגן שר הביטחון ומכובדים אחרים עם תום שלב ההתאקלמות ולקראת גיוסם לצה"ל. מרכזת גרעין צבר בעלומים, טל ון דר הורסט, מדווחת: "במוצ"ש האחרון חגגנו בטקס מרגש את הכרזת גרעין צבר הראשון בעלומים – גרעין אית"י. החניכים צילמו וערכו סרט מושקע על הקליטה שלהם בישראל בכלל ובעלומים בפרט, ובסיומו הכריזו על השם החדש שמייצג עבורם ערכים שאיתם הם מזדהים: ארץ ישראל, תורת ישראל". בטקס ברכו ונשאו דברים צביקה בלומשטיין – מזכיר הפנים, מרים כריסטן – מלוות הקיבוץ מטעם תנועת הצופים, איתן אוקון – נציג ההורים המאמצים, חניכי הגרעין שסיפרו על העלייה לארץ ועל הגיוס לצבא, וגם טל. בנוסף הוכנה לצב"רים הפתעה: סרט ובו ברכות מהמשפחות בקנדה ובארה"ב לקראת גיוסם לצה"ל. היה טקס מרגש ומרומם. גרעין אית"י בעלומים מונה 21 חניכים – 13 בנים ו- 8 בנות. השבוע התגייסו 4 בנות ראשונות בגרעין למתפ"ש ולתפקידי לחימה, ובשבוע הבא עתידים להתגייס חניכים נוספים ליחידות החי"ר השונות.

 

מזכירות "הבית היהודי"

כמו כל דיירי הבית המיתולוגי ברחוב דובנוב 7, גם מזכירות "הבית היהודי" נאלצה לצאת, וכעת היא נעזרת במשרדי הקבה"ד בבארות יצחק לקיום ישיבותיה. השבוע נועדו חברי מזכירות המפלגה, ונחמיה רפל בתוכם, לדיון על תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות ועל מצבה הפיננסי של המפלגה. בדיון נסקרו לעומק תוצאות הבחירות בערים השונות – היכן הגבירה המפלגה את כוחה, היכן נבחר נציג המפלגה כראש הרשות והיכן ירד מספר נציגיה במועצת העיר. נלמדו המהלכים המקומיים שהביאו לתוצאות טובות יותר או פחות, ונשמעו הערכות על תחושת ציבור מצביעי "הבית היהודי" מתפקודה של המפלגה. במקביל נבחנה ההתנהלות הכספית, שבתקופת בחירות היא מורכבת במיוחד לאור הצורך לאפשר למתמודדים בכל מקום ומקום לנהל את ענייניהם על פי צורכי מקומם מחד, ומאידך הצורך לשמור על הקופה המרכזית.  

 

                               שבת שלום,

                                                             נחמיה רפל

 וחברי המזכירות הפעילה

 

במועצה

 

ישיבת המועצה שהתקיימה בכ"ד במרחשוון, 28 באוקטובר 2013, עסקה באישור רשימת הצעירים הנמצאים בהסדר בנים בקיבוץ.

בהתאם להסדר הבנים שהתקבל בשנת 2004, בסעיף נוהל כניסה להסדר, נדרשת המועצה לאשר את רשימת הצעירים בהסדר בנים כמפורט:

·                    קבלה ראשונית להסדר (עד ההצבעה בקלפי) מותנית באישור המועצה.

·                    כל בן שיבקש לגור בבארות יצחק יועמד להצבעה בקלפי (לא הצבעה באספה) לקבלה לתושבות, לא יאוחר משנה לאחר כניסתו להסדר. (הקבלה תהיה ברוב רגיל מכלל המצביעים).

·                    רשימת התושבים הבנים בהסדר תוגש בכל שנה ע"י וועדת הצעירים לאישור המועצה.

 

בישיבה אושרו כל הצעירים הנמצאים בהסדר כמפורט:

1.                   אישור צעירים ותיקים בהסדר – אהוד בן שמול, צחי ורחלי דה-יונג, שירה וישראל זבדי, מורן ודאגלס גרוס, גל ואלמוג לוי, נעמה ואברהם פרטוש, אלעד צונץ, מעין אדן, מור סעדון ויובל ריידר.

2.                   אישור העברה להצבעה בקלפי – נעמי בן שמול, קנדל צונץ, אופיר פורשר, אייל לנדה, ידיד בן שמול, שחר פורשר ואהרון פארן.

3.                   אישור קבלה ראשונית להסדר – בן רזניק, אביתר יעקבי וטל פורשר.

 

ברכות לכול צעירי הסדר הבנים, ובהצלחה לכולם.

אביעד ישראלי, יו"ר המועצה

 

 

רוח צפונית – מפגשי חברה ותוכן של נשות הקיבוץ הדתי

ביום שלישי כ"ג בכסלו, 26 בנובמבר, בקבוצת שלוחות יתקיים מפגש לנשים:

על הניסים ועל הג(י)בורות ועל הנפלאות

20.30   נשנושים וקשקושים

20.45   שיעור פתיחה – גיבורות חנוכה – ליאה טרגין-זלר (מעלה גלבוע, מדרשת עין הנצי"ב)

21.10   מעגלי שיח מקבילים:   מידת הגבורה בחסידות – נחמה שפילמן (טירת צבי)

                                      גבורת המייסדות – נעמי בשיא (מעלה גלבוע)

                                      לא גיבורה, פשוט מתמודדת – הילה אונא ׁ(שדה אליהו)

                                      הגיבורות האישיות שלנו – סדנה עם שרית זיסוביץ' (שלוחות)

22.00   החולמות – סרטה עטור הפרסים של אפרת שלום דנון: 

                          תקווה ורוחמה, שתי חרדיות, מנסות ליצור קולנוע. הסרט עוקב אחרי ניסיונותיהן

                          לבטא ולממש את עצמן בחברה סגורה ושמרנית.

                                                                                            מוזמנות בשמחה.

הילה אונא

 

 

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון:  שמואל לובושיץ

אחות תורנית: אילנה פלינט - פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

אזכרה לשרה פיש ז"ל

במלאת שנה לפטירתה, נקיים אזכרה ביום ראשון כ"א בכסלו, 24 בנובמבר.

15.30   בבית העלמין בסגולה

17.00   בבית צוותא

המשפחה

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

מהכלבי

ביום שלישי הקרוב, ט"ז בכסלו, 19 בנובמבר, הכלבי יהיה סגור בשעות 11:30 עד 14:30.

כל השעות האחרות ללא שינוי.

איסר ספיר

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

בתאי הדואר חולק שאלון קצר ממערכת 'עמודים', לקראת הגיליון הבא שיעסוק בנושא קהילה.

בתודה מראש לכל מי שיענה וישלח למערכת עמודים.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

לטובת כולנו

אני מבקשת מכל מעבירי החוגים בבית-ספר ערב למסור לי את מועדי הפגישות של החוג, כדי שאוכל להכניס זאת ללוח הזמנים השבועי בידיעון.

                                                                          בתודה מראש,

עדנה שורץ – עורכת הידיעון

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

תערוכה

ביום שני הקרוב, ט"ו בכסלו, 18 בנובמבר, בחדר האוכל, בשעות 16.00 – 19.00

מכירה של בגדי חברת ריצ'מונד.

ציפי לוי

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

"ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ"

ביום שלישי הקרוב (ט"ז בכסלו 19/11) ב 21:00 בחדר העיון,  תתקיים ישיבת היערכות ראשונה לקראת שנת השמיטה תשע"ה.  כל מי שיש לו רעיון/יוזמה/ הערה מוזמן להצטרף.

הרב ירון

 

AtarimTR