ידיעון 2855 פר' יוחי

בס"ד, י' בטבת תשע"ד  

ו י ח י

16.16

הדלקת נרות שבת

08.00

תפילת שחרית

קידוש לכבוד לינוי ושחר פורשר

16.25

מנחה, קבלת שבת

 ערבית

11.00

שעור בפרשת השבוע במועדון

שעור במשניות

17.30

סעודת שבת בחדר האוכל

11.30

סעודת שבת בחדר האוכל

מכונת השטיפה תעבוד

בשעות 18.30 – 20.30

נא להחזיר כלים עד השעה 20.00

13.00

מנחה גדולה

15.30

שעור בדף יומי

16.00

נשים אומרות תהלים – בבית סעדון

16.00

מנחה

17.18

ערבית, הבדלה

זמני תפילה במשך השבוע

שחרית א, ג, ד, ו              06.00

שחרית ב, ה                    05.50

מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30

מנחה בבית הכנסת           16.30

רבע לערבית                    19.45    

ערבית                           20.00

עונג שבת לילדים בשעה 11.00

 

  כיתות א – ג   דקלה שניאור

  כיתות ד – ו   שמואל ברוכי

 

לוח השבוע

 

מוצאי שבת

20.00

ערב לציון יום הקדיש הכללי

חדר האוכל

יום ראשון

19.00

מתורתו של הרב יצחק ניסנבוים הי"ד

חדר העיון

21.00

שיחה פתוחה עם אלישבע והרב ירון

בית צוותא

יום שני

09.00

בית מדרש לגמלאים

מועדון לחבר

17.30

התעמלות לגברים

בית שפירא

19.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

20.30

התעמלות לנשים

בית שפירא

21.00

אספת חברים

בית צוותא

21.00

שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י

חדר העיון

יום שלישי

21.00

שעור גמרא לנשים

בית עירית ה'

יום רביעי

17.30

צ'י קונג לבגירים

מועדון לחבר

18.30

מפגש ערבית לבגירים

מועדון לחבר

יום חמישי

19.00

ניצוצות מהדף היומי

חדר העיון

יום שישי

06.30

שעור בדף יומי

חדר העיון

השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון

תורני נוער ברפת:   בוקר -      שקד והדס אמיר

                            צהריים -  יאיר עקיבא שניאור, גיל-עד שניאור

השבוע הגיעו רות ואהרן ילדינו, לגור כאן בבארות יצחק, לקראת הלידה ולפני גיוסו של אהרן לצה"ל.

אנו מאוד שמחים ונרגשים. ראשית, כי הם גרים כאן בקיבוצנו;  שנית - הם מתגוררים בדירה שבה אנחנו גרנו כשהתחתנו, וגידלנו שלושה מילדינו.

תודה רבה רבה!! לכל האנשים המקסימים שהכינו להם את הדירה בצורה מושלמת ויפה, במאור פנים ובחיוך.

אנו מאחלים להם ולנו שיתאקלמו, ויבנו את ביתם אצלנו באהבה, בשמחה ובעשייה מהנה.

                                                                  יהודית ומשה סעדון

מה בגיליון?

·         סיפור מן ההפטרה – הרב ירון

·         אחרי ארבעים שנה – חלי יעקבס-וירט

·         בארות בנגב – מן העיתונות

·         בארות בנגב, השתלמות למדריכים – נחום ברוכי

·         קום והתהלך בארץ – טובה שי"ק

·         מוקד לרפואת ילדים – צוות המרפאה

·         עשה לך רב – דוד פורת

·         לקראת אספת חברים – הנשיאות

·         צמצום חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים – גבי נאור

·         בבית הספר התיכון – אסתר פורשר, שרה עברון

                                           כלבו דף ולוחות זמנים

                                                                 קראו בנעימות !

המערכת

     נר זיכרון !

     חיים ליבוביץ ז"ל – ט"ו בטבת תשנ"ב 

הפטרת פרשת ויחי: מלכים א ב, א-יב

תמצית ההפטרה – לקראת מות דוד הוא קורא לשלמה אשר עתיד לישב על כסאו, ומדריך אותו ללכת בדרך ה'. כמו כן הוא מדבר על שלושה אנשים שהוא משאיר בידי שלמה את ההחלטה כיצד לטפל בהם. שניים צפויים לעונש: הראשון הוא יואב בן צרויה, אשר היה נאמן לדוד לאורך כל הדרך, אך הרג בערמה שני שרי צבאות ישראל – אבנר בן נר – שר צבא שאול, ועמשא בן יתר – שר צבא אבשלום. (דוד אינו מציין את העובדה שיואב הרג את אבשלום בניגוד להוראתו, וגם לא את העובדה שיואב תמך באדוניה בן חגית נגד שלמה!). האדם השני הוא שמעי בן גרא שקילל את דוד בבורחו מפני אבשלום. האדם השלישי, שאיתו יש לעשות חסד הוא ברזילי הגלעדי שתמך בדוד בעת מרד אבשלום.

הקשר לפרשה – ההפטרה פותחת במלים "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת", אשר מזכירים את מה שנאמר בפרשתנו: "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת", וכוללת צוואה רוחנית שאומר אדם ששעת מותו קרובה, למי שעתיד לרשת אותו.  בשני המקרים מזכיר האדם דבר שאירע בעברו, ובצדה בקשה מיורשו לעשות דבר שהוא עצמו לא מסוגל לעשות: יעקב מזכיר את פטירת רחל ומבקש מיוסף לקבור אותו במערת המכפלה, ואילו דוד מזכיר את מרד אבשלום ומבקש משלמה לשלם את החובות שדוד עצמו לא שילם.

קשר נוסף בין הפרשה להפטרה, הוא השאלה כיצד להגיב כלפי אדם שפגע בך. כאשר שמעי קילל את דוד, רצה אבישי בן צרויה להרוג אותו, ודוד ענה לו: "מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה? כֹּה יְקַלֵּל כִּי ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד". גם יוסף אומר לאחיו: "לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱ-לֹהִים". אך לפני מותו אומר דוד לשלמה: "אַל תְּנַקֵּהוּ... וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל". אחי יוסף, לעומת זאת, טוענים שיעקב ציוה לפני מותו שיוסף ימחל לאחיו: "אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ".

מתוך ההפטרה – "וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ" – דווקא על רקע הדמיון הגדול בין הפרשה להפטרה בולט הניגוד הטראגי: יעקב, שמעיד על עצמו "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי", זוכה שברגעיו האחרונים עומדים לידו כל בניו, והם ממשיכים אותו. דוד, לעומתו, מצווה רק בן אחד, אחרי   

                שהרבה מבניו מרדו בו, נהרגו או מתו.

"לְמַעַן תַּשְׂכִּיל אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה". הפירוש הפשוט של המלה 'תַּשְׂכִּיל' היא להצליח. על דוד נאמר כמה פעמים שהוא השכיל בכל אשר עשה, כגון (שמו"א יח, יד): "וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל". אך המלבי"ם מעיר על כך שיש הבדל בין הצלחה להשכלה: "שההצלחה תלויה במזל, וההשכלה תלויה בטוּב שֶׂכֶל האדם לבחור האמצעים הטובים תמיד". בעוד על יוסף נאמר: "וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ", שזה בידי שמים, על דוד נאמר: "וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל", וכן (שמו"א יח, טו): "וַיַּרְא שָׁאוּל אֲשֶׁר הוּא מַשְׂכִּיל מְאֹד".   

  

ציטוטים  "אָנֹכִי הֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ". "וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם".  

הרב ירון

אחרי ארבעים שנה

במוצאי השבת האחרונה התכנסנו לציין מלאת ארבעים שנה למלחמת יום הכיפורים ולהזכיר את בנינו שמסרו את נפשם באותה המלחמה. נישאו דברים והוצג סרט.  בין הדוברים הייתה גם חלי יעקבס-וירט – בתו של בונדי הי"ד, ואנו מביאים כאן את דבריה.

"האמת, התלבטתי מאוד מה לכתוב.  אני – שמילים הן חברותיי הטובות, חשבתי איך לברור אותן נכון.

בערב כזה אין לי מה לספר על אבא שלי, צבי בונדי. האמת צריכה להיאמר, רוב הזמן אין לי מה לספר עליו. רוב היושבים כאן מכירים אותו טוב ממני, חוו אותו טוב ממני ויש להם זיכרונות ממנו בטח יותר מלי, ואני מקנאה בכם קנאה גדולה. אין לי זיכרונות מאבא שלי. אין לי אפילו זיכרונות מומצאים שמישהו בנה לי.

ואני שואלת את עצמי איך זה קרה 

האם לא סיפרתם לי מספיק  האם לא הקשבתי? האם חשבנו שאם נספר נהיה עצובים, ולא הבנו שבגלל שאנחנו לא מספרים אנחנו עצובים יותר?

בגיל 12 נסעתי עם משלחת של יתומים ויתומות לטיול בחו"ל . מיליונר בלגי צירף 12 ו-13 בני מצווה ומזל, כמאמר שלום עליכם "אשרי יתום אני" למחנה קיץ של הקהילה היהודית.

אני, בת מזל כמו שאמרתי, הייתי ביניהם .

דמיינו 25 ילדים יתומים במטוס אחד – נוסעים לחו"ל. כמו מכולה של עצב עצור .

הייתה שם ציניות במיטבה, יתומים ותיקים ממלחמת יום כיפור ואיזה ארבעה עצובים ממלחמת שלום הגליל. ורק היום אני מסתכלת לאחור ומבינה דברים.

היום, כשאני אמא ואפילו הבן הקטן שלי כבר בן 13, אני מבינה שזו הייתה סיטואציה מטורפת. דיברנו דברים משוגעים כמו: האם עדיף להיות יתומי יום כיפור ולא להכיר את אבא? או להיות יתומי מלחמת של"ג ולהיות עצובים נטו. האם יותר טוב שאמא מתחתנת או יותר טוב שלא? האם שומרים על קשר עם סבא וסבתא או לא? כמו שאמרתי – הזוי.

לי הייתה דעה. עדיף לא לזכור. לא להתגעגע. לא לדעת.

למה? ככה. אז האמנתי שלמנגנוני הגנה יש תפקיד – לשם כך הם הומצאו. למנגנוני הדחקה יש תפקיד – לשם כך הם הוקמו, ואם אפשר להשתמש בהם באקסטרים – אז הנני .

אני לא יודעת הרבה על אבא שלי, אני לא מכירה אותו, אני לא זוכרת, ומספר הסיפורים שיש לי עליו לא יכול למלא דףA4  גם בפונט אריאל 14.

אולי הערב , 40 שנה אחרי, אני והילדים שלי נדע יותר .

אבל האם העובדה שאינני יודעת הפכה את הסיפור לטוב יותר? לגרוע יותר? או שזו המציאות שהופכת את היתמות לעובדה. עובדה שבנתה אותי ואת מה שאני ואת מה שאני לא. והיא מה שמלווה בארץ הזאת עשרות אלפי ילדים.

עברו הרבה שנים מאז, הבנתי המון דברים מאז, פגשתי אנשים, פגשתי זיכרונות, גדלתי והפכתי לאמא, ילדיי בגרו, ומסביב נדמה שלקולות המלחמה שנדמו בעיני כ"אז" יש עדיין הדים רועמים.

נדמה שאפשר לסכם את הדברים בעין יהודית. יום הזיכרון של אבא שלי חל באסרו-חג שמחת תורה. לפני שנתיים, ממש ערב החג, קראתי בפרשת 'וזאת הברכה', הפרשה שעוסקת במותו  של משה. לפתע קראתי את המשפט שמהדהד במוחי מאז: "ומשה מת". הסתכלתי על הפרשה, ימינה ושמאלה והבנתי את סיפור חיינו .

"מת". בעברית למילה מוות אין הטיית עבר. זו אותה מילה.

מת – המוות נוכח ואיננו הופך לעבר, הוא הווה מתמשך. כמו באנגלית ..

נדמה היה לי שזה תמצית הסיפור, ותמצית הערב הזה. אבא שלי מת. המוות שלו נוכח בחיינו, וכנראה שהשפיע עלינו יותר משידענו. הוא פצצת המצרר של חיינו שמשחררת נפצים בכל מיני מקומות ואירועים ונקודות. לפעמים היא מנצחת את מנגנוני ההגנה ולפעמים מפסידה להם, אבל נוכחותו לא הסתיימה לרגע.

הערב הזה, ארבעים שנה וקצת אחרי המלחמה, הוא סוג של הווה מתמשך.

מה עושים עם הווה מתמשך? כל אחד בדרכו עושה איתו דברים: מחנך, פועל, אוהב, כועס, מתחבר, מתרחק, כי כנראה זו טיבה של מלחמה – היא לא יפה ולא טובה ולא מנצחים בה אף פעם.

הערב הזה הוא ערב שבו אנו מתחברים. כאילו שאנחנו פוחדים להניח את תיק המלחמה הזה בצד ולתת לו למות כמו זקן אסקימוסי. אנחנו משמרים אותו כי הוא חלק מהזהות שלנו ואנחנו לא מוכנים לתת לו למות.

מה אוׂמר? אולי עדיף שהעברית תשתנה והמציאות תשתנה ולמוות תהיה גם הטיית עבר ואנשים יוכלו ללכת חופשיים מהשאלות הציניות והקיומיות שנשאלו באוטובוס בין בריסל לאוסטנד על ידי ילדים בני 12 ו-13 שגדלו מאז והפכו לאנשים, וביניהם גם אני.

בערב כזה זה הזמן להודות למשפחה המדהימה שלנו, כולה.

לקיבוץ, להורים שלנו שלמרות נוכחותו של המוות, ולמרות החוליות החסרות והחלקים בפאזל שלא היה לכם כוח להשלים לנו שמרתם על מסגרת נהדרת ותמונה צבעונית.

חלי יעקבס וירט

 

 

 

למשפחת פורשר המורחבת

מזל – טוב

לנישואי לינוי ושחר פורשר

תזכו לבנות בית נאמן לשם לתהילה ולתפארת

                     לאיילת וחננאל שקלאר

ולכל המשפחה

ברכות חמות בהולדת הבן

אח לרז ולמעין

תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה

ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים

בארות בנגב – מן העיתונות

בימים אלה מוקם מטעם תנועת הקיבוץ הדתי, ובסיוע גופים ממלכתיים, מרכז מורשת 'בארות בנגב' שינציח את סיפור ההתיישבות בנגב טרם קום המדינה, לאחר הקמתה ועד ימינו אנו, ואת קרבות הגבורה שהתנהלו במקום.

המרכז המוקם בקיבוץ עלומים בנגב המערבי, ייחנך באופן רשמי ב-23 בינואר הקרוב, כ"ב בשבט תשע"ד, שהוא התאריך העברי שבו עלה קיבוץ בארות יצחק על הקרקע בנגב. הקיבוץ על הקרקע ב-1943, התפנה מיושביו ב-1948 לאחר קרב קשה שחבריו עמדו בגבורה, והוקם מחדש במקומו הנוכחי במרכז הארץ.

השריד היחיד שנותר מהקיבוץ בנגב הוא מגדל המים המנוקב ששוקם כאנדרטה וממוקם בין קיבוץ עלומים לנחל-עוז.

אורית נצר מעין הנצי"ב אחראית על הפקת האירוע של חנוכת המוזיאון שישמש במה לעיסוק בערכי תורה ועבודה, ושל יום העיון הנלווה אליה.

המושב השני ביום העיון ייקרא בשם 'מאמינים בנגב', והוא יעסוק בחיבור בין האמונה על כל גווניה ומובניה לבין חבל הארץ המדברי.

המושב השלישי שנקרא 'קומי צאי מתוך ההפיכה', יעסוק במקימי בארות יצחק שיצאו ממלחמת העולם השנייה והגיעו למלחמת העצמאות.

'במושב הזה', אומרת נצר, 'תתקיים שיחה עם שני נכדים של נשים שיצאו מאירופה הבוערת ועברו את מלחמת השחרור בקיבוץ בנגב. בעצם אנחנו נותנים פה את המקום לכל וותיקי בארות יצחק שנשארו איתנו עד היום, ואני מאוד אוהבת ומכבדת אותם, ומאוד מודה להם על שהקימו את הדבר הנפלא שנקרא קיבוץ בארות יצחק'.

התצוגה במוזיאון תאפשר למבקר להכיר את סיפור בארות יצחק שהיה קיבוץ מבוסס ומצליח בחמש שנותיו בנגב. במעגל הרחב יותר ייחשף המבקר לתקופת הפריחה והשגשוג של תנועת הקיבוץ הדתי בשנים 1946-7, כשכל קיבוצי התנועה ישבו לאורך גבולותיה של המדינה שבדרך, ובגוש עציון. ב-1948 התרחשו קרבות קשים בכל הקיבוצים, וחלקם התקשו להתאושש בשנים שלאחר מכן.

עבור אורית נצר, בת בארות יצחק שאביה אשר הוא הבן הראשון של הקיבוץ, וסבה משה גרינברגר הי"ד נפל בקרב על הגנת הקיבוץ – מהווה הפקת האירוע מאין סגירת מעגל.

במשך שנים רבות לא הוכרו חברי בארות יצחק כלוחמים על הגנת המדינה, ורק כעבור כ-30 שנה זכו להכרה מצד הגופים הרשמיים.  גם לאחר שזכו להכרה, עדיין לא זכו לכך שסיפור בלימתם את התקפת הצבא  המצרי, במחיר של 17 הרוגים ו-15 פצועים מתוך 65 לוחמים ו-20 לוחמות, יוכר בציבור הרחב כפי שמוכר הסיפור של יד-מרדכי ושל נגבה שניהלו קרבות גבורה דומים נגד הפולשים המצרים.  יש הטוענים שסיפורו של הקיבוץ הדתי בארות יצחק שבנגב, נדחק מהזיכרון הציבורי מכיוון שחבריו לא היו משויכים לצד המפלגתי 'הנכון' באותן השנים, ויש התולים זאת בעובדה שהקיבוץ העתיק את מקומו למרכז הארץ, ובכך נוצר הרושם המוטעה שהוא נוצח בקרב.

מטרת המוזיאון היא לתקן את העוול ההיסטורי שנוצר, ולהמחיש את סיפורם של קיבוצי הקיבוץ הדתי שרבים מבניהם הראשונים התייתמו במלחמת תש"ח, ועברו שנים עד שחבריהם השתקמו ובנו את עצמם מחדש.

'ב-13 במאי 1948 נפל כפר-עציון, וגיסו של סבא משה – יוסף הור הי"ד – נפל בקרב על הגנת המקום', מספרת נצר.

'לאחר כמעט חודשיים סבא עלה לירושלים לנחם את אחותו אסתר, ובישר לה שאחיהם הנוסף, יצחק גרינברגר שכל משפחתו נספתה בשואה, מגיע לארץ ישראל.  הוא הבטיח לבוא ולבקר שוב, אך הסביר שעד אז עליו לחזור לבארות יצחק שנמצאת במצב של מלחמה. יום לאחר הביקור בירושלים סבא משה נפל בקרב על בארות יצחק. אחיו, יצחק גרינברגר, לא זכה לראות אותו ואת גיסו. שניהם נפלו בקרבות'.

איזו תחושה מלווה אותך בהקמת המוזיאון?

'נכנסתי לזה מפויסת ושלמה עם הרעיון שהמוזיאון הוקם בנגב בקיבוץ עלומים, ולא בבארות יצחק העכשווית. אני שמחה מאוד על הזכות שניתנה לי. למרות שגדלתי בבית שבו בגלל המלחמה אבי התייתם בגיל צעיר, זה היה בית מאוד בריאה שלא עסק בשאלה למה זה קרה לנו ולא לאחרים. הדבר היחיד שאני רוצה זה לספר את סיפור הגבורה, להעבירו גם לדורות הבאים, ולהיות בטוחה שכול חמשת הדורות שהקמנו אנחנו, בני גרינברגר, יידעו את סיפור בארות יצחק'.   

נחמן גלבוע – הדף הירוק

בארות בנגב – השתלמות מדריכים

בכנס שיתקיים בע"ה בכ"ב בשבט (23.1.2014) נחנוך את מרכז המורשת 'בארות בנגב' בבניין 'המשולש' בעלומים.

זרם המבקרים אינו ממתין לפתיחה הרשמית, וכבר רבים מאוד באים לאתר מגדל המים. כעשר משפחות מורחבות מבארות יצחק או שהיו בבארות יצחק, כבר סיירו במקום במסגרת "שורשים" או אחרת ורבים בדרך.

האתר משולב בענף התיירות של עלומים ומעסיק חבֵרה במשרה מלאה בארגון ובהדרכה (בלי החלק של האירוח וההסעדה).

אנו מקימים צוות הדרכה שישתלב במאמץ, וכבר התחלנו להכשיר חברים מעלומים להדרכת סיורים באתר. לשם כך נקיים כמה ימי השתלמות בהיסטוריה של האזור ושל התנועה, כאשר בארות יצחק היא חלק מהסיפור.

קבוצת "פיילוט" ראשונה תתחיל בימי שישי הבא, י"ז בטבת וזה שאחריו כ"ד בטבת.

אם מישהו מחברי בארות יצחק מעוניין להצטרף (ללא התחייבות), מוזמן להתקשר אתי.

נחום ברוכי

קום והתהלך בארץ

לפני כמה שבועות פנו אלי דקלה ומילכה בבקשה שאדריך את טיול הקיבוץ בחנוכה. כמדריכת טיולים זה שנים רבות, נעניתי לאתגר בשמחה והתחלתי לתכנן את העניין.

כאשר התברר כי מספר הנרשמים גדול ואינני יכולה להדריך 130 איש לבדי במערות בית גוברין, החלטתי לשלב את בני הנוער של הקיבוץ להדרכות השונות. לשמחתי, הילדים הסכימו מיד ושיתפו פעולה.

למשימת ההדרכות התגייסו: הדס אמיר, הדר ישראלי, אלמוג נתנזון וגיל-עד שניאור- מהחטיבה, ליאור פורשר ועקיבא ארונסון – מהתיכון.

כל אחד קיבל הדרכה בנושא אחר ולמד אותו. הדס הציג חייל יהודי מתקופת מרד בר כוכבא, הדר ואלמוג הסבירו על בית הבד ושימושי הזית, גיל-עד הציג את חוני המעגל ועץ החרוב, עקיבא הסביר על מערת הקולומבריום וליאור סיימה עם סיפור במערה הצידונית.

לסיום ערכנו משחק בינגו במערת הפעמון וחילקנו קרמבו לכולם.

ההדרכות היו מעניינות, מצחיקות ונפלאות, ועל כך מגיע לילדים המקסימים יישר כוח גדול. הם העבירו את ההדרכות בצורה נהדרת וגרמו לטיול להיות מעניין לכולם.

ברצוני להודות לכל אחד ואחד מהמדריכים הצעירים שיצאו איתי לטיול ועזרו לי רבות. במיוחד לילדי החטיבה, שזוהי הפעם הראשונה שלהם לעמידה מול קבוצה ולהדרכה. הילדים היו מלאי חששות, אך התמודדו עם האתגר בצורה טובה. אני מורת של"ח בחטיבת ביניים כבר שנים רבות, ושילוב בני נוער בהדרכות הוא דבר נפלא המפתח אצלם יכולות חשובות בתחומים שונים.

תודה רבה לדקלה שניאור שעזרה לי רבות בארגון, בתכנון ובחשיבה, ותודה לכל המטיילים שבאו ואמרו מילים חמות על הטיול.  שנזכה להמשיך ולטייל בארצנו היפה עוד שנים רבות.

טובה שי"ק

מוקד לרפואת ילדים

כחלק מהערכות לקראת החורף, שרותי בריאות כללית פותחים מוקד לרפואת ילדים, אשר יפעל בתקופת החורף מחוץ לשעות פעילות המרפאה.

המוקדים יפעלו במשך שלושה חודשים - 1 בדצמבר 2013 עד 28 בפברואר 2014.

מקום הפעילות:

מרכז בריאות הילד פ"ת –ר"ח רוטשילד 119 פ"ת

מרכז בריאות הילד—ר"ח חברון 4 רמת גן

שעות הפעילות:

בימים ראשון עד חמישי, 19.00 עד 22.30

במוצאי שבת               19.00 עד 23.00

                                                  בברכה ובתקווה לחורף גשום, אך עם מעט שפעת,

                                                          צוות המרפאה

  -עשה לך רב – המשך כהונת הרב ירון בקבוצה

לפני שלוש שנים הוארכה כהונת הרב ירון לשלוש שנים נוספות. בתום תקופה זו מבקשת משפחת הרב להאריך את כהונתו לשלוש שנים נוספות.

המזכירות, יחד עם וועדת המינויים, הקימה צוות שמלווה את התהליך.

בצוות חברים: יוסי שטרן, יחיאל פארן, מיכל שפיר, אופיר גריידי, מרים פרייס ודוד פורת.

נפגשנו עם נחום ברוכי שליווה את התהליך בפעם הקודמת. פגישה נוספת הייתה לנו עם הרב ירון ואלישבע יחד עם אסתר פורשר, מרכזת החינוך.  שמענו על העמקת הקשר בעבודה השוטפת של הרב מול מערכת החינוך. שוחחנו על תהליך הבחירה וסיכמנו על מפגש בלתי פורמאלי של הציבור עם הרב ירון ואלישבע.

במפגש יסקרו הרב ואשתו את עבודתם, ואחרי כן יהיה זמן לשאלות ותשובות.

אחרי זה יתקיים דיון פנימי בציבור.

המפגש יתקיים בע"ה ביום ראשון הקרוב, י"ב בטבת, 15 בדצמבר, בשעה 21.00 בבית צוותא.

הצוות יגבש ויסכם את הנאמר במפגש, ויעביר את המלצותיו למזכירות שתקיים דיון בנושא, ולאחריו תתקיים בע"ה אספת חברים שאמורה לאשר את העברת הנושא להצבעה בקלפי.

סיכם:  דוד פורת

אסיפת חברים

תתקיים בע"ה ביום שני הקרוב, י"ג בטבת תשע"ד,  16 בדצמבר

בשעה 21:00 בבית צוותא

על סדר היום:

בחירת ועדות - ועדת מינויים

גיל יציאת ילדים מהבית- יישום החלטות בנושא הבנייה

גרעין צבר - אישור עקרוני לקבלת גרעינים בשנים 2014, 2016

אם לא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות, תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה, והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.

נשיאות האסיפה

צמצום / מניעת חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים

השתתפתי ביום עיון של מרכז ההדרכה להתחדשות בתנועה הקיבוצית.

שדות אלקטרומגנטיים נקראים בדרך כלל בעיתונות בשם "קרינה". המילה "קרינה" היא לטעמי מילה חזקה, אבל שדות אלקטרומגנטיים הם חלק בלתי ניפרד מחיינו.

מקור של שדות אלקטרומגנטיים בחיינו הם לא רק הפלאפון, אלא גם המקרר, המזגן, התנור, שנאים, מכונות כביסה וכדומה. בעצם כול הבית הוא קופסה של שדות אלקטרומגנטיים.

התחלנו את יום העיון ב'מרתון' של מרצים שונים ודעות שונות. מרצה אחד דיבר על תקנים בינלאומיים שלעומתם התקנים של מדינת ישראל מחמירים, ומרצה אחר דיבר על שלוש עובדות:

1.       השפעות בריאותיות של חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית מרשת חשמל נחקרות כבר למעלה מ-50 שנה.   

2.       עד היום אין הוכחה מדעית לשיעור תחלואה גבוה והתפתחות גידולים ממאירים עקב חשיפה לקרינה זו.

3.       אין גם הוכחה מדעית להתפתחות לוקמיה אצל ילדים, אוכלוסיה רגישה יחסית, עקב חשיפה לקרינה מרשת החשמל. 

מרצה אחרת, באמצעות ממצאים של סקר רפואי, דיברה על דוגמאות מהשטח שאנשים סבורים שחלו במחלות כרוניות בגלל שדות אלקטרומגנטיים, והמליצה להתרחק ממקור שדות אלקטרומגנטיים ולהעלות את מודעות הציבור.

בסוף, נציג בכיר של המשרד להגנת הסביבה (ראש אגף, פרופסור סטיליאן גלברג) עשה סדר בדברים. מדינת ישראל דרך המשרד מנסה לענות על דרישות הציבור לגבי שדות אלקטרומגנטיים ולצמצם עלויות עתידיות. הוא הדגיש שיש להפעיל זהירות ותשומת לב בנושא שדות אלקטרומגנטיים בבית, ולשנות הרגלים שונים. נכון שאין מחקרים, ונכון שיש חששות ויש תקן, אבל כול אחד בעצמו צריך להבין:

בריאות:  בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו (על פי הרמב"ם) 

גבי נאור – חשמליה-

בבית הספר התיכון

"מצבה- לא מאבן ולא משיש, אלא ממעשים טובים..."   (דוניה רוזן, מתוך "ידידי היער")

משפט זה היה המוטו של ערב שהתקיים השבוע לרגל עשרה בטבת, לסיכום המסע לפולין של תלמידי י"ב בבית הספר התיכון בקבוצת יבנה.

הטקס המרשים היה שזור בשירים שהתלמידים שרו ברגישות ובכישרון רב, בקטעי קריאה מקוריים ובסרטון מהמסע. כמובן שהיו גם דברים שנשאו המנהלת שרה עברון וראש המשלחת, המחנך אייל ז'נה.

כבר כמה שנים שהטקס הזה מתקיים בבוקר בפני כל תלמידי בית הספר, ולערב מזמינים את משפחות התלמידים וחברי קבוצת יבנה.  למעשה זה הפך להיות טקס עשרה בטבת של קבוצת יבנה.

אצלנו זו מסורת בת שלוש-עשרה שנים שהילדים ששבו מהמסע לפולין מספרים ומשתפים אותנו בטקס פנימי שלנו.

הטקס יתקיים במוצאי שבת הקרובה, אור לי"ב בטבת בשעה 20.00 בחדר האוכל.

כל הציבור מוזמן !

אסתר פורשר – רכזת החינוך

דיווח להורים וצוות על אירוע שהסתיים בשלום:

שלום לכולם,

השבוע בשעות אחר הצהרים פרצה שריפה במקלט הסמוך לפנימיית בית הספר. האש כובתה על ידי צוות מכבי אש שהגיע מידית. בעת השריפה לא היה אף תלמיד בתוך המקלט, וב"ה נגרם נזק ברכוש בלבד.

יישר כוח לתלמידים ולצוות על הערנות והטיפול המהיר.

תלמידים רבים נכחו בסביבה, צלמו ותיעדו את האירוע, והיו נרגשים מאד.

המשך הטיפול באירוע יתבצע בשני ערוצים. הערוץ החינוכי שלנו מטעם בית הספר, והערוץ החיצוני של חוקר שריפות מקצועי שיגיע בימים הקרובים.

אתמול המשכנו לטפל באירוע והייתה התייחסות חינוכית בכתות.

                                      בברכת חורף מבורך ובטוח!  שבת שלום, 

שרה עברון

שלום לכולם,

הקיבוצים הגדולים

ב"בית אורי" שבקיבוץ גן שמואל, התכנסו מזכירי 'הקיבוצים הגדולים' השייכים ל'מטה השיתופי', לשיחה עם מזכיר התק"צ איתן ברושי ומזכ"ל הקבה"ד נחמיה רפל. היו שם נציגי גן שמואל, מעגן מיכאל, בארי, סאסא, שדות ים, חצרים, יטבתה וברעם, וכן פעילי 'המטה השיתופי'. בתמונת המצב שהצטיירה התברר שלקיבוצים שיתופיים שמצבם הכלכלי איתן יש ביקוש רב בתחום הקליטה אך הם אינם מצליחים לעמוד במציאת פתרונות דיור בהתאם לקצב הגידול המהיר; נמצא גם שהערבוּת בין קיבוצים שיתופיים למתחדשים – מורכבת. בַּשִֹיח על תפקידי התנועה בעת הזאת, נאמר בין השאר: יש לשמור על זכויות המיעוט של הקיבוצים השיתופיים ועל ייחודם בהיבט התנועתי ומול הרשויות; יש לעסוק במחקר ופיתוח – הן בנושא הקיבוץ השיתופי והן בנושא דמותו העתידית של הקיבוץ המתחדש; יש להעלות את נושא החינוך הקיבוצי לדיון ציבורי רחב; על פעילי התנועה ללמוד לְדַבֵּר בשפה השיתופית; לחזק את השיח הערכי בקיבוץ. כמו כן הוסכם שיש לעזור בכל דרך לקיבוצים קטנים הנקלעים למשבר. את המפגש הנחתה מאיה שפיר (יטבתה), רכזת 'המטה השיתופי', וממנו יצאנו עם מסקנות אופרטיביות לקיבוצים ולתנועות.

הדובדבן

מדווח זיו כרמל, רכז מחלקת הביטחון: השבוע ביקרתי ביחידת דובדבן. בשנה האחרונה התרכזו למעלה מ-10 מבני הקיבוץ הדתי ביחידה מובחרת זו, ומצאנו שיש חשיבות להגיע אליהם, לחזק אותם ולפרגן להם. בביקור סקר בפניי מפקד היחידה את המבנה והמשימות, וניכר שדובדבן היא אכן במרכז העשייה הצה"לית בתחומים שהשתיקה יפה להם. בשיחה עם בני הקיבוץ הדתי שמעתי שביעות רצון מהשרות ומאתגריו. נפרדתי מבנינו בברכת יישר כוח והצלחה.  אמרתי: דרככם להתנדב ולחפש עשייה משמעותית היא דוגמא נפלאה לחברה כולה. אני תקווה שעל ידי הקשרים שנוצרו בעקבות הביקור נוכל בעתיד לכוון ליחידה גם מתנדבים בעלי פרופיל נמוך ובעלי פרופיל שאינו קרבי לתפקידים תומכי לחימה.

לקראת ישיבת המזמו"ר

בעז"ה, ביום ראשון הקרוב תתכנס בעלומים המזכירות המורחבת, כאשר על סדר יומה הסעיפים הבאים: דיווח על מעבר משרדי הקבה"ד לבארות יצחק; הֵעָרכוּת לקראת "היום השלישי" של מועצת החינוך + כנס מדריכי החינוך הבלתי-פורמאלי שיתקיימו בעוד כחודשיים בניר עציון; הצגת תוכנית העבודה של המזכירות הפעילה לתשע"ד; הצגת התכנית לתקציב מזכירות הקבה"ד לשנת 2014; הארכת קדנציות לפעילים. המפגש ייפתח באתר מגדל המים של בארות יצחק שבנגב, והוא יסתיים בהכרת "אולם המורשת והזיכרון – בארות בנגב" שבקיבוץ עלומים.

הגיל הרך אצל סגן שר החינוך

מדווחת נירית אפרתי (קבוצת יבנה), רכזת מחלקת הגיל הרך: ביחד עם נציגי התק"צ נפגשנו השבוע עם מר אבי וורצמן, סגן שר החינוך. לאחר היכרות הדדית הצגנו בפניו את הבקשה להכיר בייחודיות מערכות החינוך הקיבוציות. סגן השר קיבל אותנו בחמימות ובמאור פנים, וניכר שהקשיב והבין את הצורך שלנו. במהלך הפגישה שיתפנו את סגן השר גם בקשיים שלנו במימוש חוק טרכטנברג במועצות האזוריות, וחשבנו יחד על פתרונות יצירתיים על מנת לשמור על אופיו של הגן הקיבוצי. סגן השר הזמין אותנו לצאת למסע ההיכרות "עכבר העיר ועכבר הכפר", באמצעותו יבקרו ילדי הגנים מהערים בקיבוצים. הבטחנו לאמץ ולמנף את הרעיון. באותה נשימה הוזמן השר להתארח עם משפחתו באחד הקיבוצים, על מנת להכיר אותנו כחלק מהחברה הישראלית. יצאנו בתחושה שהמפגש הניב שיתופי פעולה ויצמיח עבודה משותפת פורייה.

ביקור המזכ"פ במעלה גלבוע

השבוע, במסגרת ביקורי 'מטה מול מטה' ביקרה המזכירות הפעילה בקיבוץ מעלה גלבוע. הביקור נפתח בסיור בשכונה הקיבוצית ההולכת ונבנית – בנייה פרטית של משפחות חברים, בעיקר צעירים, בתוך שטח הקיבוץ, ולאחר מכן בשכונה בה בונים התושבים את בתיהם. הסיור הסתיים באתר בו החלו בימים אלה לעמול על הפרויקט הייחודי – 'אגירה שאובה', שהפוטנציאל שלו מבחינת כלכלת הקיבוץ מרשים ומעודד. בהמשך נפגשו חברי המזכירות הפעילה עם חברי הנהלת הקיבוץ, ההנהלה הכלכלית ובעלי תפקידים, ושמעו על ענפי חקלאות פעילים ונושאי רווח, על מערכת חינוך המתמודדת עם גידול משמעותי מאוד במספרי הילדים, כן ירבו, ומתקשה לאתר מבנים ומדריכים לקבוצות הגדולות שמתווספות אליה מידי שנה. שמענו גם על אוכלוסיית החברים הוותיקים שהולכת ומתבגרת, ועל כך שנדרשת היערכות מותאמת הן בתחומי התעסוקה והן בתחום הנגישות. בעיקר שמענו על קהילה מגוונת וייחודית, המתמודדת עם השונות הגדולה בין חבריה בתחומים רבים, ורואה בכך יתרון ואתגר.  

מפגש מדריכי מדרשת תורה ועבודה

מדווח רזי בן-יעקב, רכז מחלקת צעירים: כמדי חודש, גם בערבו של חמישי האחרון התכנסו צעירים וצעירות למפגש רעיוני תחת כנפיה של מדרשת תורה ועבודה. למפגשים חודשיים אלו מוזמנים צעירים וצעירות הרואים עצמם שותפים לדרכה של תנועת תורה ועבודה, והמעוניינים להיות בין המעצבים מחדש את הדרך הזו. במפגשים אנו מארחים מרצים שונים מרחבי החברה הישראלית העוסקים בתחומים המעניינים אותנו (ביניהם חרדים, חילוניים, דתיים מסוגים שונים, כלכלנים והוגים). במפגש האחרון ניסינו לבחון במעט את המדיניות הכלכלית הנוהגת בישראל מזה שלושה עשורים. המרצה הציג בפנינו נתונים ועובדות שיש להתפלל שאינם נכונים, כמו לדוגמא שבאופן שיטתי גובים בישראל במכוון הרבה יותר מיסים מהצפוי (במיליארדים!) ומיסים אלו לעולם אינם שבים לאזרחים בצורת שירותים כלשהם. או לדוגמא שיטת מיסים עקומה והפוכה מכל מה שנהוג בשאר מדינות המערב, ומדיניות מכוונת שמרחיבה פערים באופן בלתי נתפס ולא סביר. נקראנו ע"י המרצה האורח להיות שותפים במאבק לשינוי המדיניות הזו ואנו בהחלט רואים בכך יעד משמעותי של המדרשה.

                            שבת שלום,

                                                                נחמיה רפל

 וחברי המזכירות הפעילה

כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון: אוהד אהרן

אחות תורנית: אילנה פלינט - פלאפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

עלה והצלח

כה לחי מכולנו לעזי אלטשולר זכה השבוע במכרז לתפקיד עוזר משפטי ראשי ליועה"מ במרחב דרום של רשות מקרקעי ישראל.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

רפואה שלמה

לחברתנו ברוריה לנדה  - מחכים לך בבריאות טובה במהרה בבית.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

גשם בא !!!

זכינו השבוע בגשמי ברכה בכמות של כ-140 מ"מ, ובסה"כ ועד לסגירת הגיליון נרשמו בטבלה  189.3 מ"מ.  כן ירבו.  ועל כך נאמר:

מודים אנחנו לך, ה' א-לקינו וא-לקי אבותינו, על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו. ואילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, ועינינו מאירות כשמש וכירח, וידינו פרושות כנשרי שמים, ורגלינו קלות כאיילות, אין אנחנו מספיקים להודות לך, ה' א-לקינו, ולברך את שמך מלכנו, על אחת מאלף אלפים, ורב רבי רבבות פעמים, הטובות נסים ונפלאות שעשית עמנו ועם אבותינו. מלפנים ממצרים גאלתנו ה' א-לקינו, מבית עבדים פדיתנו, ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו, מחרב הצלתנו מדבר מלטתנו, ומחלים רעים ורבים דליתנו. עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך. על כן אברים שפלגת בנו, ורוח ונשמה שנפחת באפנו, ולשון אשר שמת בפינו, הן הם יודו ויברכו וישבחו ויפארו את שמך מלכנו תמיד.  

ברוך אתה ה', א-ל רב ההודאות.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

ברוכים הבאים

לאהרן ורות סעדון שהגיעו לקיבוץ, וגרים בדירת דיקן לשעבר.

אהרן עזב את הקיבוץ אחרי תקופת לימודים של שנה וחצי בישיבה. מאז, המשיך את לימודיו בישיבה, התגייס לצבא במסגרת ההסדר, ואי"ה בחודש מרץ הקרוב הוא אמור להתחיל את הפרק הצבאי.

המזכירות אישרה את קבלת אהרן ורות אשתו במעמד של תושבים בתנאי הסדר א'.

אנו מאחלים לאהרן ולרות קליטה מהירה וטובה בתוכנו.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

AtarimTR