ידיעון 2859 פר' בשלח

פתחון פה

לכל חברי בארות יצחק

מלוא הערכתנו על המאמצים, על העזרה, על העידוד והדאגה לאמא.

אנחנו הרגשנו, וחשוב מכך היא הרגישה, שעטפתם אותה באהבה עם הרבה רצון טוב, שמחה לעזור ואכפתיות. מי בביקור קצר, במילה טובה, במרק חם, בסתם צ'ופר כזה או אחר ובעיקר תשומת לב רבה במעט הימים שנותרו לה.

על כל אלו, תודות מעומק הלב לכל מי שטרחו.

אנחנו שמחים שהיא זכתה לחיות בקרב קהילה חמה ותומכת שכזו. מי ייתן ותמשיכו ברוח זו

בתצי ואודי

 


 במלאת 30 לפטירתה נעלה לקברה ביום שישי הקרוב, ט"ז בשבט, בשעה 10:30 בהר הזיתים בירושלים.

יציאה מהקיבוץ ב- 09.15 - באחריות יחיאל פארן.

המשפחה.





הפטרת פרשת בשלח : שופטים ד, ד – שופטים ה, לא 

 תמצית ההפטרה – אחד הסיפורים הראשונים בספר שופטים הוא סיפור מלחמתם של ישראל - בהנהגת דבורה הנביאה ובפיקודו של ברק בן אבינועם – בכנענים, בהנהגת יבין מלך חצור ובפיקודו של סיסרא. כתוצאה מנצחון המלחמה, שרה דבורה את שירתה המפורסמת, שהיא עיקר ההפטרה.

האשכנזים קוראים גם את המלחמה עצמה, ואילו הספרדים קוראים רק את שירת דבורה.

הקשר לפרשה – כמובן שהקשר העיקרי הוא השירה, היות ובפרשתנו מתוארת שירת הים, ובהפטרה – שירת דבורה. קשר נוסף הוא דמותן של שתי הנביאות – מרים ודבורה. ואולם, גם בסיפור שלפני שירת דבורה יש קשר לפרשה: כמו בפרשה, גם בהפטרה נמצא עם ישראל בסכנה גדולה מידי מלך בעל מרכבות, שמגייס לעזרתו לוחמים רבים, וה' מושיע את העם בעזרת המים. אמנם בסיפור ההפטרה לא מתוארת הסיבה למפלתם של סיסרא וצבאו, אבל בשירת דבורה כתוב: "נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם, נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן". סוף המלחמה – בהפטרה, כמו בפרשה - פותח תקופה חדשה, שתימשך ארבעים שנה. ישנה גם הקבלה בביטויים בין הפרשה לבין ההפטרה: "וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם", בפרשה, לעומת: "וַיָּהָם ה' אֶת סִיסְרָא וְאֶת כָּל הָרֶכֶב וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה". וכן הפסוק בפרשתנו: "לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד", ובהפטרה: "לֹא נִשְׁאַר עַד אֶחָד". בשירת הים: "אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל", ובשירת דבורה: "הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל", ועוד.

אבל על הרקע הזה בולט הניגוד: כשיצאו  ממצרים כתוב: "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", ובכל זאת את המלחמה עשה הקב"ה לבדו: "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן". ואילו בהפטרה היה לבני ישראל מעט מאוד כלי נשק: "מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל", ובכל זאת ניהלו בני ישראל את המלחמה ונתן ה' בידם את סיסרא ואת חילו. 

 

מתוך ההפטרה – "אֵשֶׁת לַפִּידוֹת" – מה פירוש הביטוי הזה? יש שהסבירו שכינוי זה רומז לבעלה של דבורה, שנקרא לַפִּידוֹת, ובמדרש (ילקו"ש מב) מובאת דעה שהוא היה עַם הארץ והיה עושה פתילות לצורך המנורה במקדש, ולכן נקרא שמו לפידות. לעומת זאת, יש גם דעה (שם) שבעלה של דבורה הוא ברק בן אבינעם, והשם לפידות רומז לברק.

ואולם, יש שהסבירו שהכינוי 'אשת לפידות' אינו כינוי של בעלה אלא שלה, כמו 'אשת חיל', 'אשת מדנים' או 'אשת בעלת אוב'. הרלב"ג אומר שהיא זכתה לכינוי זה בגלל נבואתה, שהיו נראים לפידים במקום נבואתה, כמו שנאמר על משה "כִּי קָרַן עוֹר פניו".

ציטוטים – "בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרֲכוּ ה'". "עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר". "לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים". "אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים". "מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה". "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא". "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'". "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה".

הרב ירון






סיפורה של פרוכת

לפני כמה חודשים קראנו מעל גבי דפי הידיעון אודות המפות שאסתר  תמים רקמה לשולחן בשטיבל. מסתבר שהמפה הייתה רק התחלה... 

 אסתר מספרת: "כשרקמתי  מפות לבי"כ, בחנוכה שנה שעברה, העלה חיים ז"ל, שהציונות היתה מרכיב מרכזי בחייו, רעיון, שארקום פרוכת שתשמש ליום העצמאות בלבד..."  - רעיון שלא הבשיל לכדי ביצוע.

כשהמשפחה חשבה איך להנציח את חיים עלו רעיונות שונים – לחלקם לא יכלו להתפנות בשנה הראשונה לאבלות, ובני המשפחה מקוים לחזור אליהם בעתיד, כמו איסוף כתביו של חיים ז"ל לספר. בינתיים הדהד בראשה של אסתר רעיון הפרוכת. יחיאל הציע פרוכת לכל השנה.

תהליך החיפוש החל בנסיעה של אסתר עם אפרת כלתה לבני-ברק, שם מצאו פרוכות שאינן מתאימות.  האכזבה הייתה גדולה. כששמעה על כך שיראל (בחורה מסורה שמלווה כמה חברות בקיבוץ, כמו אימה שרית), סיפרה לאסתר על חברתה מבית שמש שרוקמת פרוכות, וקישרה ביניהן.

אסתר סיפרה לנו בהתרגשות איזו חוויה הייתה הנסיעה לבית שמש והמפגש עם האישה ומשפחתה.

"היא פרשה בפנינו את הדוגמאות וסיכמנו על הפרוכת, עם דוגמא צנועה ומכובדת, שמתאימה לרוחו של חיים ז"ל.

באותה הזדמנות שאלתי על מעיל לספר תורה. מהמבחר שהציגה לי, תפסה את עיני דוגמא עם מוטיבים של שדות ובית שהזכירו לי קיבוץ.  כחיבור לרעיון המקורי של חיים להכניס לבית הכנסת מוטיב הקשור ליום העצמאות, ביקשתי לשלב בה גם את דגל ישראל. הכוונה היא שהמעיל יעטר את אחד מספרי התורה בכל שנה בתקופה שבין יום העצמאות ליום ירושלים.

כשבאנו לתלות את הפרוכת החדשה בבית הכנסת, ועמדתי לצד ארון הקדש, ראיתי את העמוד של החזן, ומיד אמרתי – גם את זה צריך לחדש..."

השבוע ימלאו אחד עשר חודשים לפטירתו של חיים, וביום רביעי בבית המשפחה לימוד לזכרו.

בעוד חודש, במלאת שנים-עשר חודשים, בי"א באדר א' – נתכנס לערב לזכרו בחדר האוכל – שיעור מאת הרב שמואל מורנו.

 התרשמנו מהמסירות של אסתר לדברים שהיו כה חשובים לחיים ז"ל, מההשקעה הרבה ומהחשיבה על כל פרט, שהביאו לתרומה מכובדת ונאה לעילוי נשמתו מכול משפחתו המורחבת.

אנו מאחלות לך, אסתר, עוד שנים של יצירה ועשייה, ושתרווי נחת ונחמה מכל המשפחה.

שורי ומילכה




אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו

השבת מתארחים אצלנו בני משפחת ליטקה המורחבת, שילוו את תפילות השבת וזמירותיה.

בליל שבת נתכנס לאחר הסעודה, ל"טיש" בחדר האוכל, שירים וניגונים בהנחיית משפ' ליטקה.  הציבור מוזמן.




שבת הבאה – שבת יתרו – חוגגים יומולדת...  תכניות השבת יפורסמו בהמשך...

בתאי הדואר חולקו דפים לאיוש האירוח בליל שבת, אנא מלאו בהקדם ושימו בתא של שורי/מז"פ/ועדה חברתית (בין תאי הדואר הנעולים).

צוות תרבות







"הועידה הרב תחומית לחסכון באנרגיה בתאורה"

מה זה?!?

השבוע השתתפתי בכנס שנשא את השם המפוצץ הנ"ל של "האגודה הישראלית לתאורה", אגודה של מומחים מתחומים שונים ששמה לה למטרה להעלות את נושא התאורה על היבטיו השונים (תאורה נכונה, זיהום אור, חסכון בתאורה, השפעת התאורה על האדם והסביבה, תקני תאורה ועוד) על סדר היום הציבורי, מרמת מקבלי ההחלטות ועד לצרכן.

בכנס שבו הושם דגש על תאורת חוץ, רחוב וכביש, הוסברה חשיבות הנושא, החל מפוטנציאל החיסכון הגדול דרך התאמת התאורה לצרכים ועד להשפעת יתר תאורה על בריאות האדם (יש קשר!) ועל בעלי החיים והצומח שבסביבתנו.

מבחינה טכנית, לצורך חסכון בתאורה, רוב הדוברים דברו על טכנולוגיית הלד (LED) כדבר הבא של תאורת החוץ, וכן על מערכות בקרה ושליטה עד לרמת הפנס הבודד.

בין הפתרונות המעניינים שהוצגו היו פנסי לד בעוצמות שונות ובצבע אור משתנה בהתאמה פרטנית לתוואי הכביש/שביל, מערכות שליטה ובקרה עד לרמת הפנס הבודד המאפשרות לכוון את הפנס לשעות הארה מסוימות ולעוצמת הארה משתנה, וכן לקבל מהפנס דו"ח על מצבו: פנס לא עובד/בתקלה/עומד להתקלקל מתח/זרם/הספק וכו'.

לאחר סדרת הרצאות על התמיכה של משרדי הממשלה השונים במתקנים לחסכון באנרגיה בתאורה, סקירת התקנים השונים והרצאה של נציג חברה גדולה לייצור פנסי לד (באנגלית...), עלה פרופסור אברהם חיים מאוניברסיטת חיפה לדבר על השפעת עודף התאורה על בריאות האדם.

מדבריו עולה כי הורמון בשם מלטונין (מכונה "הורמון החשכה") המופרש כאשר הרשתית אינה מקבלת אור, מעורב בהרבה תהליכים חשובים בגוף: עידוד ייצור הורמון גדילה, ויסות תהליכי הזדקנות, השפעה על מערכת הרבייה וכן פעילות נוגדת סרטן. במחקר שהוא ביצע נמצאה הקבלה מובהקת בין מפת כמות האור במדינת ישראל למפת התחלואה בסרטן.(הערמונית והשד).

אפשר לצפות בהרצאה אחרת שלו כאן:http://www.youtube.com/watch?v=vYueI604teE

בסוף עלה נציג רשות הטבע והגנים כדי להסביר על השפעות התאורה העודפת על החי והצומח.

מסתבר שעופות נודדים, למשל, מכוונים את עצמם על פי הכוכבים, וכאשר יש להם אור חזק מלמטה (עיר) הם עלולים להיכנס למצב "ורטיגו" שבו השמים והארץ מחליפים מקום וכך קורה שהם מתרסקים לתוך בנינים; או צבי ים הצפויים מרגע בקיעתם לצעוד לכיוון האור - בחוף חשוך העצם המואר ביותר הוא קצף הגלים - אך מה קורה כשהחוף הוא טיילת מוארת? נכון, הצבים מתבלבלים וצועדים בכיוון ההפוך.

ועוד דוגמא: כולם יודעים שחרקים נמשכים לאור, אך מה קורה לאלו שניזונים מהם? מסתבר שהחרקים עוזבים את המקומות הטבעיים שלהם "ורצים" לאור, אך לא כל האויבים שלהם, עטלפים למשל, מסוגלים להתרגל למצב הזה, ודבר זה גורם לצמצום מסיבי של תפוצת מינים מסוימים בטבע.

לאור יש גם השפעה על הצומח. לדוגמא, ביערות שיש לידם כבישים מוארים, העצים הקרובים לכביש נכנסים למצב של עקה וכך למזיקים ולמחלות יותר קל להשתלט עליהם.

לסיכום:  כאשר אנו רוצים לבחון את מערכת התאורה שלנו כדאי לנו לבחון את הצרכים הספציפיים, להכניס בהתאם מערכות לחיסכון אך לא לשכוח את ההשפעות על האדם וסביבתו.

יוסי שניאור





הירוק הזה... – לכבוד ט"ו בשבט

בתור לקופה בסופרמרקט, אמרה הקופאית הצעירה לאישה מבוגרת, שעליה להביא בעצמה את שקיות האריזה,
כי שקיות הפלסטיק אינן טובות לסביבה.

האישה המבוגרת התנצלה והסבירה: "בזמני לא היה לנו את הדבר ה'ירוק'".

הקופאית אמרה: "זו הבעיה שלנו היום. לדור שלך לא היה אכפת מספיק כדי לשמור על הסביבה".

אכן, היא צדקה – לדור שלנו לא היה את ה"ירוק" הזה, בזמנו.

באותם הימים, החזרנו בקבוקים של חלב, סודה ובירה לחנות. החנות שלחה אותם חזרה למפעלים, שבהם רחצו ועיקרו אותם ומילאו אותם מחדש.
כך השתמשו באותם הבקבוקים שוב ושוב. כך הם, למעשה, מוחזרו.

אבל אז לא היה לנו את ה"ירוק" הזה.

עלינו רגלית במדרגות, כי לא היו לנו מדרגות נעות בכל חנות גדולה ובכל בנין משרדים. הלכנו אל חנות המכולת ולא טיפסנו לתוך מכונית בעלת 300 כוחות סוס, בכל פעם שהיינו צריכים ללכת שני רחובות.

אבל היא צדקה, לא היה לנו אז את ה"ירוק" הזה.

בימים ההם כיבסנו את חיתולי התינוקות כי לא היו חיתולים חד-פעמיים. ייבשנו את בגדינו על חבלים בשמש,
ולא במייבשים זוללי אנרגיה. הרוח ואנרגיית השמש אכן ייבשו את בגדינו. ילדינו לבשו בגדים זה-אחרי-זה,
כי לא תמיד רכשנו עבורם בגדים חדשים.

אבל, הגברת הזו צדקה, לא היה לנו את ה"ירוק" הזה בזמננו.

אז, היו לנו מקלט טלוויזיה אחד ומקלט רדיו אחד בבית - לא טלוויזיה בכל חדר. למקלט הטלוויזיה היה מסך קטן בגודל ממחטה (זוכרים?),

לא מסך בגודל של מדינת ישראל. במטבח בחשנו וערבלנו בידיים, כי לא היו לנו מכשירים חשמליים לכל פעולה.

כאשר ארזנו חפץ שביר, כדי לשלוח אותו בדואר, השתמשנו בעיתון ישן כדי לרפד את האריזה למניעת שבירה,
ולא היו קלקר או פתיתי פלסטיק, או יריעת בועות פלסטית לשם כך.

באותם הימים, לא הפעלנו מנוע ושרפנו בנזין כדי לקצור את הדשא. השתמשנו בכוח הגוף שלנו כדי להניע את מקצצת הדשא.
התעמלנו על ידי עבודה, כך שלא היינו צריכים ללכת למועדון בריאות כדי לרוץ על מכשירי הליכה, המופעלים על ידי חשמל.

אבל, היא צדקה, לא היה לנו אז את ה"ירוק" הזה.

שתינו מברז המזרקה, כאשר היינו צמאים, ולא השתמשנו בכוס או בבקבוק פלסטיק, בכל פעם שהיינו צמאים.

מילאנו את עטינו בדיו, בכל פעם שהיה צורך בכך, ולא רצנו לקנות עט חדש. החלפנו את סכין הגילוח במכשיר,
ולא השלכנו את כל המכשיר רק מפני שסכין הגילוח שבו קהה.

אבל, לא היה לנו אז את ה"ירוק" הזה.

באותם הימים, אנשים נסעו באוטובוסים וילדים רכבו על אופניים אל בית הספר, או הלכו ברגל,
במקום הפיכת האימא שלהם לשירות מוניות של 24 שעות.

היה לנו שקע חשמל אחד בחדר, לא בנק של שקעים כדי לחבר אליהם תריסר מכשירים. 

לא היה לנו צורך בחפץ ממוחשב כדי לקלוט אות מלווין, המרוחק אלפיים מייל, בחלל,
כדי למצוא את חנות הפיצה הקרובה (בכלל לא היו אז חנויות פיצה).

אכן, האם אין זה עצוב, שהדור העכשווי מקונן על כך שאנו, הזקנים, כה בזבזנים, מפני שאין לנו את ה"ירוק" הזה...

נא העבירו זאת לעוד זקן אנוכי, הזקוק לשיעור מ"שמנדריק" בדבר שמירת הסביבה..

מן המרשתת



 

מאין בא הקפה?

קפה טורקי – האמנם?

איך טוחנים  קפה?

מה עדיף: קפה קלוי או קפה ירוק?

אספרסו- שחור או לבן בשישי?

איך מציירים על קפה?

איפה  זה 'קפה אצל ברטה'?

מה זה קופי פייסט?

ביום חמישי ט"ו בשבט 16 בינואר, בשעה 21.00 בצוותא.

קפה  ואוכל

ערב גברים פנימי

מי שגבר... שיבוא





 

לסבתא רבתה שרה הלוי

לסבתא וסבא עפרה ויחיאל פארן

ולכל המשפחה

מזל – טוב

בשמחת בת המצווה של

הנינה-הנכדה ציון

בת נעמה וגדי הרטום באריאל






עמוד"שבועי חדשות מתנועת הקיבוץ הדתי 195

שלום לכולם,

 התאחדות חקלאי ישראל

כ- 30 חברי 'התאחדות חקלאי ישראל', נציגי ארגוני המגדלים, ראשי תנועות ההתיישבות ועוד, התכנסו לישיבת מזכירות ההתאחדות, בראשותם של מאיר צור (עין יהב), מזכיר תנועת המושבים ויו"ר ההתאחדות, ואבו וילן (נגבה), ח"כ לשעבר ומזכ"ל ההתאחדות. בפתח הישיבה נמסר דיווח על מיגוון נושאים הנמצאים בטיפול שוטף, ובהמשך נדון תקציב ההתאחדות ל- 2014 העומד על 2.5 מיליון ₪ לשנה (הקבה"ד משתתף בסכום של 55 אלף ₪), שהוצאותיו העיקריות הן שכר עבודה ותפעול משרדי הפעילים. בנוסף הוקצה סכום נכבד לסיוע בהתמודדות משפטית של חקלאים פרטיים התובעים פיצוי על נזקים שנגרמו להם כתוצאה ממחסור בעובדים זרים. בדיון תבענו לממש החלטות קודמות בדבר גיוס והקצאת משאבים ליצירת שינוי בדעת הקהל, ולהחזרת הגישה האוהדת כלפי החקלאות בפרט וההתיישבות בכלל.

 

צמיחה דמוגרפית בקיבוץ מירב

בעלון קיבוץ מירב התפרסם לאחרונה: "מועמדים חדשים לַחברוּת בקיבוץ! ביום שלישי בערב, לצד טעימות ממרקי מוטי, נפתחה אסיפת חברי קיבוץ מירב בהצבעה בקלפי לאישור קבלתם של 20 מאנשי הישוב למועמדות של שנה לקראת חברוּת בקיבוץ. ההצבעה בקלפי הסתיימה באישור סוחף לקבלת המועמדים"! זהו מהלך נוסף שתואם את המגמה הברורה שמובילה היום בנושא הצמיחה הדמוגרפית – מעמד שווה לכולם. בעלון מירב מוזמנים תושבים נוספים להצטרף למהלך, וזה המקום לאחל למועמדים החדשים ולכל בית קיבוץ מירב ברכות להתערות, השתרשות, והמשך צמיחה ושגשוג.

 

מזכירות הבית היהודי

חברי מזכירות "הבית היהודי" קיימו פגישת עבודה תקופתית עם ראש המפלגה השר נפתלי בנט. בנוסף למזכיר המפלגה, ניר אורבך, ישנם במזכירות 3 חברים פעילים: ליאורה מינקה, יו"ר "אמונה"; איציק איליה, מזכ"ל איגוד מושבי הפועל המזרחי; נחמיה רפל, מזכ"ל הקבה"ד. בנט פתח בסקירה פוליטית מקיפה, ועמד בדבריו, בין השאר, על: הברית הטקטית עם יאיר לפיד; קשיים קואליציוניים סביב תביעתו לקיים הבטחות תקציביות; הצעות חוק של מפלגות אחרות בנושאי דת ולאום; קשת הדעות של 12 חברי הכנסת בסיעת "בית היהודי"; חוזקה של הקואליציה על רקע התקדמות התהליך המדיני, ועוד. בשיחה נבחנו הדרכים להעמקת הקשרים שבין השרים וחברי הכנסת אל ציבור הבוחרים הנאמן של הציונות הדתית, ושורטטו יעדים להמשך הפעילות הפוליטית. נחמיה הדגיש את חשיבות ההתיישבות כולה – דתית וחילונית, קיבוצית ומושבית – ל"בית היהודי", וביקש את הגברת מעורבות השר בענייניה, וביניהם: פתרון המחלוקת עם רשות מקרקעי ישראל, והיערכוּת נכונה – מהותית ותקציבית – לשנת השמיטה הבעל"ט.

 

 

חקלאות

שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ יאיר שמיר, והצוות הבכיר של משרדו, הגיעו לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, שהתמקד בפעילות המשרד, יעדיו ואתגריו. מעל הדיון ריחפה כל הזמן אימת "יוקר המחייה", וניכר היה שהממשלה עוסקת בעיקר בריצוי הצרכן-האזרח, ואינה נותנת את דעתה במידה הדרושה על היצרנים – חקלאים ותעשיינים כאחד. רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות, הפתיע את חברי הכנסת כאשר ציין שבישראל עובדים היום בין 6,000 ל- 10,000 חקלאים ישראלים בלבד. לצורך ההשוואה לפני 30 שנה היו כ- 50,000 חקלאים ישראלים. ח"כ וקנין מסיעת ש"ס, מושבניק מיערה שבצפון, העיד בכאב : "להיות חקלאי זו מסירות נפש. על השר ואנשי משרדו לתת את הדעת לעובדה שהחקלאים נוטשים את המקצוע. הצעירים במושבים אינם ממשיכים במפעל החיים של הוריהם כי התקנות, הגזרות והחוקים מתעללים במבקשים להתפרנס מעמל כפיהם". בתוך הדיון על הרגולציה, העובדים הזרים, הרפורמות ומחיר המטרה, העלינו את הנקודה היהודית: שנת השמיטה הבעל"ט מביאה לידי ביטוי עליון את החיבור שבין "עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל", ומשרד החקלאות צריך להוביל את ההיערכות הממלכתית לקראתה.

 

מפגש מנהלות הגיל הרך

בשבוע שעבר, לאחר שנים אחדות של הפסקה, נפגשו מנהלות הגיל הרך ליום של למידת עמיתים. עם כניסתה של נירית אפרתי (קבוצת יבנה) לתפקיד מרכזת הגיל הרך, עלתה מהשטח הבקשה להיפגש וליצור קבוצת שייכות, וכך היה: המנהלות  נפגשו במועדון לחבר של בארות יצחק, והתמקדו בייחודיות שלנו כקיבוצים דתיים. כל מנהלת תיארה את מערכת הגיל הרך עליה היא ממונה ואת התאמתה לאקולוגיה הייחודית לקיבוצה. היום ניפתח בברכתו של נחמיה, ונמשך בדיוני פורום העמיתות, ביציאה לשטח והיכרות עם מערכת הגיל הרך של בארות יצחק (כולל מפגש עם רותי, הגננת המיתולוגית!). היום הסתיים בשיעורו של הרב אילעאי עופרן, שקרא להתבוננות פנימה על החינוך שלנו, ועסק בשאלה האם החינוך מצמצם או מרחיב. בסופו של יום הגיעו המשתתפות לאמירה חשובה: הגיל הרך זו תקופה של הקניית הרגלים ומיומנויות, תקופה שלא ניתן להחזירה לאחור, ויש להשקיע בה רבות. המנהלות התפזרו לביתן עם הרגשת מלאות ושייכות. בתכניתנו להמשיך ולהיפגש אחת לחודש ולהמשיך ללמוד, להעמיק ולתחזק את קבוצת העמיתים החשובה הזו.

 

אהד"ה

 אהדה הוא ארגון של הורים ומשפחות בקיבוץ שיש להם בן עם מוגבלות. הארגון פועל כקבוצה לעזרה עצמית במסגרת המרכז לייעוץ ושיקום של התנועה הקיבוצית. הארגון פועל לסייע למשפחות ולבעלי תפקידים בקיבוצים להבטיח את צורכיהם של האנשים עם המוגבלות היום ולעתיד, במסגרת זו הוא מציע סיוע כספי לבעלי צרכים מיוחדים, בסכום כולל של עד 4,000 ₪. הכתובת למשלוח פניות:

המרכז לייעוץ ושיקום, רח' בן  גוריון 33, בית אלבה קומה 4, הרצליה, מיקוד 46785.

טלפון לפרטים 09-9513554.

 

שבת שלום,

נחמיה רפל

וחברי המזכירות הפעילה







כ ל ב ו ד ף

שעור בפרשת השבוע במועדון:  רחל פלינט    

אחות תורנית:  אילנה פלינט - טלפון 61999

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

 

התחדשות

לאלה שעומדים לעבור דירה בקרוב בשעה טובה, וגם לכל אלה שיעסקו בקרוב בניקוי לפסח: בוודאי תמצאו בביתכם חפצים שונים במצב טוב שכבר אין לכם חפץ בם. חנות 'התחדשות' תשמח לקבל חפצים כאלה:  בגדים לילדים ולמבוגרים, כלי מטבח, חפצי נוי, תכשיטים, וכו'. את כל אלה תוכלו למסור ללאה פרידמן בביתה, והכול יתקבל בשמחה.    בתודה מראש,                                                                                           

לאה וכל הצוות

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

תודה

לחברי בארות יצחק היקרים!!

הזמן טס ועבר - כבר חודש מאז החתונה אבל אף פעם לא מאוחר... רצינו להגיד תודה ענקית על הכול!!

עברנו למושב נוב שבגולן- מושב יפה כמעט כמו הקיבוץ, וכששואלים אותי מאיפה באתי אני עונה בגאווה: בארות יצחק!   אתם מוזמנים תמיד לביקור אצלנו.

לינוי ושחר פורשר

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

 

עוברת דירה

יש לי ספרי קודש וספרי יהדות שאשמח למסור למי שמעוניין.  אחרי תאום איתי אפשר לבוא לביתי ולבחור.

אילנה לרמן

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

 

בשעה טובה

הרבה שנים אני בוכה על הגינון באזור מחסן הבגדים - מקום מרכזי שלא קיבל תשומת לב.

אז כמו שראיתם, המקום החליף את פניו והוא פורח כולו. מומלץ לבוא, לבקר וליהנות מהנוף.

אבל... חברים יקרים! אין לקטוף כלום אצלנו! העצים צעירים והפרחים ועשבי התיבול חדשים.

השקיעו המון עבודה, כסף ומחשבה בגינה, כדי שתקשט את אזור המחסן ולא כדי שיקטפו.

תודה על שיתוף הפעולה ושבת שלום,

לני בן-שמול

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

 

ברכות

לאהוד בן-שמול שסיים לאחרונה בהצלחה קורס לריתוך והוא עתה רתך מוסמך.  בהצלחה בהמשך !



AtarimTR