ידייעון 2555 פר' בשלח שבת שירה

בס"ד, י"א בשבט תשס"ח
 
שבת קודש "בשלח" – "שירה"
 
תפילת שחרית
08.00
הדלקת נרות
16.39
קידושא רבה בבית שפירא
 
 
 
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
11.00
מנחה, קבלת שבת
דרשת הרב בנושא:
               ידיו של משה
16.50
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
18.30
מנחה גדולה
12.30
 
 
שעור בפרקי אבות – לנשים, במועדון
12.30
 
 
שעור בגמרא – דף יומי
15.15
 
 
מנחה קטנה
16.00
 
 
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
16.00
 
 
ערבית, הבדלה
17.41
 
 
בית מדרש הורים וילדים
 
 
 
 
      ! ! ! שימו לב לשינוי בשעות סעודות השבת בחדר האוכל ! ! !                                 
עונג שבת לילדים
 
    כיתות א'-ג' – גל גרינברגר
                           בכיתת האולפן
    כיתות ד'-ו' - טובית גל
                                         בחדר עיון
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד', ו'           06.00
   שחרית ב', ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל 13.30
   מ נ ח ה בבית הכנסת       16.30
   רבע לערבית                   19.45
   ערבית                          20.00
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
חדר עיון
שיעור תנ"ך
19.00
יום ראשון
בית שפירא
התעמלות לגברים
17.30
יום שני
מועדון
בית מדרש לגימלאים
08.30
יום שלישי
מועדון
צ'י קונג לבגירים
17.30
יום רביעי
מועדון
מפגש ערבית לבגירים
18.30
חדר עיון
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
21.00
מועדון
ניצוצות מהדף היומי
19.00
יום חמישי
חדר עיון
שיעור בדף יומי
06.30
יום שישי
בית שפירא
יחדיו ב-ו'
09.00
 
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
לפני  38 שנים בליבה של העיר בני ברק, ישבו הורי בני ה-21 ובחנו את כישוריהם החדשים שרכשו בשיעורי גיטרה אינטנסיביים, בעוד אני בן השנה ממלמל מילים חסרות משמעות בלול. לפתע נזרקה מן השמיים מנגינה בליבם. לאחר כמה חודשים הפך השיר שהלחינו "ידיד נפש" ליקיר פסטיבל הזמר החסידי ולשגור בפי כל. מאז הותוו חיי בצילה המלבב של השירה והמוזיקה.  אולם, אולי כאנטי-תזה לדרך גידולי, בחרתי אני במסלול ריאלי הנדסי ומצאתי עצמי עובד בתעשייה האווירית.  ולמרות זאת,  ליבי מציץ דווקא למסלול שלא בחרתי בו, ולעיתים תכופות ואולי אפילו תכופות מדי אני שואל את עצמי- אולי אני אמור להיות בכלל שם? אולי אצלי כל שבת צריכה להיות שבת שירה?  אבל כמו שידוע, לכל שבת יש מוצ"ש....
 אבי צוייג
 
"שתלתם ניגונים בי..."
הניגון מתנגן בעורקי מיום היוולדי לאורך שנים ולא פוסק.   כל שיר לאורך חיי והמשמעות שבו.
עם בוקר השמחה ליום חדש – "קום בחור עצל וצא לעבודה...", "לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב...".
ואחרי היום מצפים לשעת רגיעה – "באה מנוחה ליגע..."
בסופו של שבוע מתנגנים להם שירי השבת – "מי אוהב את השבת? - אמא ואבא, מי אוהב את השבת? - סבתא וסבא". "שבת שלום לאמא..."
שבוע רודף שבוע, עונה אחר עונה – "סתיו בחלונות ובלבבי..." "גשם גם משמים... מחאו כף אל כף..."
"שמחה רבה אביב הגיע". ואז בא הקיץ – "בקיץ הזה תלבשי לבן..."
ובבית במשפחה אמא מנגנת בדאגה "שכב בני שכב במנוחה... על ידך יושבת אמך שומרת מכל רע...", "נומי נומי ילדתי..."
זורמים ומתנגנים להם הצלילים בין העונות לאורך שנים.    שנה טובה !!
אין כמו ארץ אבותינו - "ארץ ישראל יפה, ארץ ישראל פורחת..."
"יום הולדת לאילן... רק בישראל...", "שורשיהם בעורקי שלובים..."
אצלי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק...
                                                                                "פרח נתתי ל..."
נורית
 
נר זיכרון !
יוסף (יוס'ק) וינד ז"ל – י"ז בשבט תשל"ב
 
מה בגיליון?
·        השירה הזאת – יונה ברמן
·        שיר הוא לא רק מלים – איריס נתנזון
·        מחלקת ההר – 60 שנה לנפילת הל"ה
·        הסביבה והעתיד – שולי גל
·        הלכה וכלכלה – הרב ירון
·        יחדיו בו' – סיכום שבועי
·        על נוסטלגיה ועל ערכים – עפרה פארן
·        והציונות – מה תהא עליה? – אסתר פורשר
·        רפואה מונעת – צוות המרפאה
·        בני-עקיבא - תכנית השבוע
                                    ברכות וכלבודף
                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
 
לדוד שפירא
ולכל המשפחה
השתתפותנו בצערכם העמוק
במות האבא – הסבא
מרדכי שפירא ז"ל
בנחמת ציון וירושלים תנוחמו
 
 
 
 
 
"אז ישיר משה ובני-ישראל
את השירה הזאת לה'!"
 
לקראת "שבת שירה" הגעתי לפגוש את המנצח יותם סגל במועדון לחבר באחת מהחזרות הרבות שעשה עם "מקהלת הגברים" לקראת השבת החגיגית שנחווה שוב בשבת זו.
את המקהלה ופרקי התפילה המושרים על ידה כבר שנים אחדות, אנחנו מכירים בחלקם הגדול. את יותם, המנצח והמוסיקאי, אנחנו מכירים פחות, וזו ההזדמנות להתוודע ולהציגו לפני קהל מתפללי בית הכנסת שלנו בקהילת בארות יצחק.
 
לפני כן, קצת היסטוריה:
מקהלת הגברים שלנו ששרה קטעי חזנות ומלווה את תפילות "שבת שירה", החלה את דרכה ב"חגיגות היובל" לבארות יצחק בטכס הכנסת ספר התורה שנכתב לכבוד שנת היובל.
גלעד לרר מיודענו הקים את המקהלה והיה מנצחה הראשון לקראת אותו אירוע מכובד. לאחר הופעתה הראשונה והמוצלחת של המקהלה עלה הרעיון להדֵר את התפילות ב"שבת שירה" בשירתה של המקהלה שתכין רפרטואר של קטעי חזנות ושירה ותלווה את תפילות השבת המיוחדת הזו. וממחשבה למעשה - המקהלה הפכה לעובדה קיימת וקבועה בנוף השבת, כמעט מדי שנה בתאריך זה. כ-15 חברים, בנים וקרובי משפחה, מתחילים לעבוד על החומרים המוסיקליים כחודשיים לפני שבת שירה. הם עמלים על חומר חדש ושינון החומר הקיים. בוודאי לא פשוט להם להגיע כפעמיים בשבוע לחזרות שנמשכות בשעות המאוחרות של הערב, אבל יש כנראה נשמה יתירה בשעה שעוסקים בשירת התפילה ומתרגלים אותה.
מאז שהחלו לשיר לפני כ-13 שנה, נכנסו קטעי שירה חדשים והעשירו את תפילותינו בשבתות ובחגים, אם בשעה שמכניסים את ספר התורה, אם ב"מי שברך", "אין כא-לוקינו", ועוד.
גלעד לרר, המנצח והמעבד, היה מייסד המקהלה ועבד עמה כמה שנים טובות (לא רצופות). במסירותו וחינו הרב עזר לנו להפוך את "שבת שירה" לאחת השבתות המרכזיות בחיי הקהילה שלנו, לא בלי התמדתם הראויה לכל שבח של חברי המקהלה בעצמם.
 
ומכאן ליותם סגל שקיבל את שרביט הניצוח בשנה שעברה וממשיך ללוות את המקהלה כבר שנה שנייה ברציפות, תוך שהוא מוסיף ניגונים חדשים ויפים לקטעי התפילה - גם ב"קבלת שבת", ב"קדושה" של שחרית, בהוצאת ספר התורה, ויחד עם זה משמר את הקטעים שנלמדו בעבר עם גלעד.
יותם, המוסיקאי והמנצח נשוי לדבורה, והם הורים ל-6 ילדים (בינתיים...). הם חיים ביישוב "שבי שומרון" שבשומרון, וכל עיסוקו של יותם הוא בתחום המוסיקה - בחזנות ובמוסיקה חסידית.
הוא מורה בכיר במכון לחזנות בתל-אביב, בניהולו של החזן נפתלי הרשטיק - המכון המוביל היום בתחום החזנות בארץ. בנוסף כותב יותם עיבודים למוסיקה חסידית וחזנית ומנהל בביתו אולפן הקלטות. ואם לא די
בכך, כבר מגיל 14 יש לו תזמורת חתונות, בה הוא מנגן ושר. הוא מנצח על שתי מקהלות: האחת - מקהלת חזנות חדשה בשם "נעימות יתנו" שקמה בפתח-תקווה, והשנייה - מקהלת "פרחי השומרון - ברקאי".
מסתבר שלהיות מוסיקאי זהו כשרון מוּלד שעובר מדור לדור... יותם הוא נצר למשפחת חזנים ובעלי תפילה מצד אביו. דוד סגל, אבא של יותם, דור שביעי בירושלים, היה מתלמידיו של רבּ זלמן ריבלין שהיה אישיות תורנית ומנצח מקהלות. הוא הקים מקהלות ילדים ואבא של יותם היה אחד מהילדים הסולנים במקהלתו. ברבות הימים עבר אבא של יותם עם משפחתו לנתניה, ושם הקים מקהלת ילדים בעצמו ושניים מילדיו היו מילדי המקהלה. "אבא היה חזן קבוע באחד מבתי הכנסת בנתניה", מספר יותם, "וכבר בגיל חמש-שש-שבע ליווינו את אבא שלי בחזנות, אני ואחי שמואל. היינו חלק מהמקהלה של אבא".
במשפחה המורחבת של יותם היו וישנם חזנים ובעלי תפילה רבים כמו: סבא שלו, אחיו ודודו.
 
יותם, האם אתה נהנה לעבוד עם המקהלה שלנו בבארות יצחק?
"אני נהנה מאוד. חשובה לי בעיקר הרמה האנושית של האנשים ואת זה אני מוצא כאן. אנחנו כמשפחה לא ממש אוהבים לצאת מהבית לשבתות, אבל היה לנו כל כך נעים ומהנה אצלכם בשנה שעברה, שבני משפחתי כבר מצפים לחזור ולהתארח פה שוב השבת. פגשנו אצלכם אנשים מסבירי פנים ונחמדים מאוד".
 
איך אתה מצליח ליצור הרמוניה קולית עם 15 גברים שרובם אינם מורגלים בשירה או בקטעי חזנות כל השנה?
"אני נוהג להקליט את כל הקולות לדיסק ונותן לחבר'ה ללמוד באופן פרטני בבית, בנוסף להתכנסות לחזרות משותפות. אבל נכון שזה לא פשוט. לא לכולם יש זמן, גם לא כולם בעלי שמיעה מוסיקלית אבסולוטית.
אני רוצה לפרגן להם ולציין שאחדים מהקטעים שהם שרים הם למקצוענים ממש והצלחנו יחד ללמוד אותם. החבר'ה עובדים ונהנים וזה העיקר. השנה התחלנו את החזרות כבר לפני חנוכה, מוקדם יחסית, וניצלתי את הזמן להוסיף קטע או שניים חדשים".
 
תודה למנצח יותם ותודה לכל הגברים השרים והמשקיענים שינעימו בעז"ה את תפילותינו השבת - "שבת שירה". בית הכנסת יהיה מלא מפה לפה ואת ביתנו יפקדו אורחים ובני משפחה רבים, ואנחנו נעשה מאמץ מיוחד להגיע במיוחד השבת לכל שלוש התפילות, "ונאמר לפניו שירה חדשה, הללוי-ה".
יונה ברמן
 
 
**********************************************************************************************
 
בקשה מיוחדת מאת הגבאים
בבקשה לא למחוא כפיים בבית הכנסת אחרי שירת המקהלה.
נוכל כולנו להביע את תודתנו והערכתנו אחרי התפילה ובקידוש.
 
 
"שיר, שיר הוא לא רק מילים
           שיר, שיר הוא לא רק צלילים
                            שיר, שיר הוא התחלה
                                        שירו שיר תקווה גדולה."
 
 
שיר הוא מתנה. הוא מלטף, מרגיע, מענג.
אותי השירים מלווים בכל עת, ובייחוד שירים ישראליים מכל הסוגים – ישנים וחדשים, שלווים וקצביים, מערבי וים תיכוני.
אני זוכרת בילדותי את סבא שלי יושב באחת המסיבות המשפחתיות ומזמר בקול רם את שיר העמק:
"מה מה לילה מליל, דממה ביזרעאל, נומה עמק, ארץ תפארת אנו לך משמרת..."
שיר זה סימל בעיניו את יישוב הארץ, דבר שהיו הוא וחבריו שותפים לו.
הדבר בזמנו נראה לי מדהים, שסבא שלי יודע מילים מלאות של שיר?! בשום הזדמנות אחרת לא נתקלתי בכך!
כיום הדבר מובן לי ואני מכירה שירים ומילות שירים רבים מאוד ונהנית מאוד להאזין, לשיר ולרקוד יחד עם השירים.
לכבוד "שבת שירה" ביקשתי ממספר אנשים לכתוב מהו השיר שמדבר אליהם ביותר ומאיזו סיבה.
 
 
 שירת הים / רחל הלר
"אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים…" (שמות טו')
 
כאשר למדתי בילדותי בבית הספר היהודי העממי באיטליה היה לי מורה לדת ושמו סֶגְרֶה. נודע לי שהוא נלקח לאושוויץ ושם נפטר הי"ד.
הוא לימד אותיות אלף בית, להתפלל בסידור בנוסח ספרדי איטלקי ומנגינות מתאימות לפני כל חג. בין היתר למדנו אצלו את שירת הים שנשמעת לי היום דומה למנגינה הפורטוגזית הידועה.
הרבה שנים לימדתי בבית הספר "מודיעים". בכיתה ג', כאשר לימדו את פרשת "בשלח", לפי בקשת המורה לימדתי את שירת הים במנגינה. זכרתי את המנגינה מימים עברו והסכמתי ברצון.
כאשר קוראים כיום בבית הכנסת בשבת "בשלח" את שירת הים, אני נזכרת במורה שלימד אותי את שירת הים ותוהה כמה מהתלמידים שאני לימדתי עוד זוכרים את המנגינה ואת מי שלימד אותה…
 
 
ניגונים / יצחק סוקולובסקי
"שתלתם ניגונים בי אמי ואבי ניגונים מזמורים שכוחים...
ניגוניך אבי ושירייך אימי בדופקי נעורים ושבים" 
מאז היותי ילד צעיר שמעתי בבית הורי ניגונים של תפילות הימים הנוראים ואחרים מפי חזנים ידועי שם באותם הימים – ויגודה, הרשמן, קוסוביצקי, יוסל'ה רוזנבלט ועוד.
לאחר שהתבגרתי, יחד עם החזנות אני נהנה להאזין גם לשירים ביידיש מפי חוה אלברשטיין, דודו פישר ואחרים.
אהבתי זאת נספגה גם אצל בני מוטי, אצלו אפשר לשמוע ברכב רק מוסיקה יהודית, חסידית וחזנות.
זמן האיכות שלי בנושא הוא במיוחד בימי שישי אחר הצהרים, בהם מוסיקה יהודית-חסידית מלווה את ההכנות האחרונות לשבת בביתנו.
                                                                                              
 
תפילה לשלום המדינה / מיכאל נתנזון
"אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה באברת חסדך ופרוש עליה את סֻכת שלומך ושלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך."
 
לתפילה זו חוברו בשנים האחרונות מנגינות רבות המושרות מדי שבת בבתי הכנסת. מנגינות אלו אהובות עלי מאוד ובנוסף מילות התפילה מקבלות בעיני משמעות מיוחדת, כיוון שבעת שחוברו הייתה התפילה אקטואלית, ובשנים האחרונות מילים אלו קיבלו משנה תוקף.
אני מקווה שתפילה זו תתקיים ותתגשם ונוכל במקום לוחמים בטנקים לראות "פרחים בקנה ובנות בצריח".
                                                            (האזינה בהנאה: בתו)
 
 
אנא בכֹח / ציפי ואליהו לוי
 
"אנא בכֹח גדֻלת ימינך, תתיר צרורה קבל רינת עמך, שגבנו, טהרנו, נורא. נא גבור דורשי ייחודך, כבבת שמרם ברכם, טהרם, רחמם, צדקתך תמיד גמלם.
חסין קדוש ברֹב טובך נהל עדתך. יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדושתך. שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות."
 
 
פיוט זה נאמר בתפילת קבלת שבת אצל ספרדים ובנוסף אחרי ברכות השחר ובקריאת שמע.
הוא הולחן לאחרונה על ידי עובדיה חממה. הלחן והמילים מרגשים עד דמעות. הפיוט מושר ע"י דתיים וחילוניים ואהוב על כולם.        בנוסף חובר לו ריקוד מעגל יפה, ולכן אנחנו אוהבים אותו מאוד. 
 
 
חורף 73 / סיגי גרינברגר
"הבטחתם יונה, עלה של זית
הבטחתם שלום בבית
הבטחתם אביב ופריחות
הבטחתם לקיים הבטחות".
 
בעיקרון אני מחוברת כמעט לכל שיר עברי ישראלי, אך השיר הזה נכתב בעיני כאילו על כל הדורות שהיו ויהיו.
כשאני שומעת את השיר מהר מאוד זולגות מעיני הדמעות והגרון נחנק.
זהו שיר שמילותיו מאוד נוגעות לכל הורה לילד/חייל בעבר, בהווה ובעתיד, ועד היום אנו מייחלים לאותו שלום שעדיין לא הגיע.
 
 
אעולל כגפן שארית הרחש / אבי צוייג
אעולל כגפן שארית הרחש / ואשלח מנחה לך מזמרת לבי
כל שיד העצב לא עקרה משורש / שקדים-הזעם לא שדף עוד בי...
 
 
בדרך כלל כשאני שומע שירים כמעט ואיני יכול להתייחס למילותיהם, כיוון שהמנגינה משתלטת על ליבי ומאפילה במוחי על קליטת המילים. וכך מוצא אני את עצמי מזמזם מנגינות, מילה פה מילה שם, ולאו דווקא במקומם...  יוצאי דופן מכלל זה הם שיריה של המשוררת רחל.  מילותיה הן מנגינות בפני עצמן שחודרות תמיד אל הלב.  שיריה של רחל שלא פיארו את ארצנו בעלילות גבורה, כי אם בעץ שידיה נטעו על חופי הירדן השקטים, מרפרפים במילותיהם ומגלגלים ביופי עז את העברית המתחדשת , בנעימות ורגישות אין קץ.
 
 
אני מאמין בשדות השמש,    בשחר מפציע ובליל אמש,
בצחוק של ילד -          אחרת לא הייתי שר.        אחרת לא הייתי שר.


שנזכה לימים יפים של שירים ובברכת מי ששר מאושר.
                                                                                 אִירִיס
 
 
  
הסביבה והעתיד...
ט"ו בשבט ושבת שירה ממלאים אותנו בכל שנה מחדש בתחושות נעימות של התחברות לטבע, לאדמה, לחקלאות, לארץ ישראל, לשירת העשבים. התרוממות הרוח שמלווה אותנו במשך השבת משאירה בנו את חותמה גם בימים שלאחר מכן.
אולם נושא מאוד כאוב מעיב על הרגשה זו והוא "איכות הסביבה".
 
מהי איכות הסביבה?
איכות הסביבה עוסקת בכל הנוגע ליחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו הטבעית או זו שנוצרה על ידו.
בעבר היה מקובל לצמצם את הפעילות הקשורה באיכות הסביבה לשימור הטבע בלבד, אלא שבמשך השנים החלה להתגבש ההבנה שלא די בפעולות שימור כאלה וכי הבעיות הנוגעות לסביבה הן נרחבות ועמוקות יותר, הן במרחב והן בזמן.
במרחב – למשל – זיהום אוויר ממכוניות עלול לגרום לגשם חומצי ולהרס יער הממוקם מאות קילומטרים מהן. דוגמא נוספות: השפעתם של מיכלי תרסיס על הידלדלות שכבת האוזון.
בזמן – למשל – זיהום תעשייתי שנקבר לפני עשרות שנים עלול להשפיע על מי התהום כיום.
האוויר, המים, הקרקע ואור השמש הם משאבי טבע חיוניים לקיומם של החי והצומח על כדור הארץ. איכותם של משאבים אלה תלויה בדרך ניצולם על ידי האדם ובמידת זיהומם.
הפעילות המתמשכת של האדם בתחומי התעשייה והחקלאות הביאה לעלייה ברמת החיים ובאיכות החיים. אלא שתופעות זיהום האוויר, זיהום המים והזיהום ביבשה, שהופיעו בעקבות הפיתוח הכלכלי המואץ, גרמו להפרת האיזון העדין השורר בטבע ולירידת איכות הסביבה.
ככל שהולכת וגדלה אוכלוסיית העולם וככל שעולה רמת החיים, כך הולך וגדל קצב ניצול משאבי הטבע ואיכותם הולכת ויורדת.
בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על ארגונים חברתיים ופוליטיים הקוראים להתחשבות רבה יותר בשיקולים סביבתיים במסגרת הפיתוח הכלכלי.
 
איכות הסביבה נוגעת בתחומים רבים: זיהום (אוויר, מים, מי תהום), נזקי קרינה, פסולת (מוצקה, נוזלית), מפגעי רעש, שמירת טבע, הגנה על החיות, ניצול אוצרות טבע, התחממות כדור הארץ, ועוד.
ניגע במקצת בנתונים הקשורים בפסולת:
אדם מייצר בממוצע ½1 ק"ג פסולת ביום. נניח ששקית אשפה גדולה מלאה משקלה כ-10 ק"ג – כל אחד מאתנו לבד ממלא בתוך פחות משבוע שקית אחת, ובמשך שנה – 50 שקיות. כל זה כפול מספר האנשים בבארות יצחק נותן למעלה מ-10,000 שקיות אשפה. בשנה אחת אפשר למלא – רק מאוכלוסיית בארות יצחק – לפחות בית אחד בגודל של 140 מ"ר...
 
  
הידעת?
זמן ההתכלות של כרטיס אוטובוס הוא כשלושה שבועות; כפפת צמר – כשנה; פחית שימורים – כ-100 שנה; בקבוק זכוכית – מעל 500 שנה...
איזה מין עולם מזוהם אנו משאירים לצאצאינו?
 
ועוד כמה מלים גם על שקיות ניילון. הן הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. הן זמינות, מקבלים אותן בחינם ובנדיבות ואפשר לשים בהן כמעט כל דבר. הן מתגלגלות בדרכים, ברחובות, על חוף הים, בחנויות ובפחי האשפה.
חשוב לדעת: הפלסטיק הוא אחד מגורמי הזיהום העיקריים בימינו. הוא צף על פני המים ומגיע לכל מקום. הוא חומר ששורד כמעט בכל תנאי מזג האוויר, אינו מתכלה ושומר על צורתו (לא כמו הפח שמחליד או הנייר שמתכלה). הציפורים בולעות גרגרי פלסטיק ועלולות למות מחנק. צבי הים חושבים שהן מדוזות. גם יונקים ודגים גדולים עלולים להיחנק מבליעת ניילון. 
ועדיין לא הזכרנו את הקלקר ונזקיו...
 
אז מה אפשר לעשות?
קודם כל אנחנו צריכים להכניס למודעות שלנו את החשיבות של השמירה על הסביבה. לא סתם להצהיר שאנחנו בעד ושזה חשוב, אלא ממש לשנות הרגלים ולהעדיף חיים פחות נוחים !
למשל בהקשר לניילון, ניתן להפחית את השימוש בו באופן משמעותי ביותר ע"י שימוש חוזר בשקיות או ע"י שימוש בארגזים או בשקיות בד (בכלבי יש כעת שקיות בד חדשות בצבע כחול!). יש ארצות בהן השימוש בשקיות ניילון הוא בתשלום מלא! בארצות אלו ישנה מודעות סביבתית גבוהה.
רעיונות נוספים בראש סביבתי: מוצרים רבים שאנו צורכים ניתן למחזר או לעשות בהם שימוש רב-פעמי (גם בדברים שרגילים לזרוק אחרי שימוש ראשון).
במה להשתמש שוב ולאילו מטרות? אפשר לסמוך על הדמיון וכושר ההמצאה של כל אחד... וזה לא לגננות בלבד!
אם נחשוב "סביבתי" ונתנהג "סביבתי" – חיינו בהווה וחיי ילדינו בעתיד יהיו טובים יותר, בריאים יותר ואפשריים יותר.
 
עד כאן על קצה המזלג בנושא איכות הסביבה. לא הייתה הכוונה חס ושלום לפגום בחגיגיות הידיעון של שבת שירה אלא לסייע בידינו לחוג בשמחה עוד הרבה חגי ט"ו בשבט בעולמנו היפה.
בתקווה שנשכיל להשתמש במתנות שקיבלנו מבורא העולם בתבונה – למעננו, למען ילדינו ולמען העולם.
שולי גל
(המידע לקוח מידע אישי, ויקיפדיה, אתר איכות הסביבה, סהר)
 
 הלכה וכלכלה
 
השבוע השתתפתי ביום עיון שנערך בישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים, תחת הכותרת 'הלכה וכלכלה'. בין הדוברים היו הרב חיים סבתו (ממייסדי הישיבה), הרב אלישע אבינר (ראש הכולל בישיבה, ומראשי ארגון 'צהר'), הרב יהודה זולדן (שהיה רב בנוה דקלים, וכיום מרצה במכון "לב" בבית המדרש החברתי של "מעגלי צדק" ובעוד מקומות), מר בני פורת (מרצה למשפט עברי) ופרופסור אריה רייך (דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, ובוגר הישיבה).
בכנס הועלתה השאלה האם ניתן לשאוב ממקורותינו קוד אתי לכלכלה הוגנת ונכונה.
לדוגמא: בעולם המשפט ישנו דיון האם בדיני חוזים החברה צריכה לדאוג לצדק תהליכי או לצדק מהותי. כלומר: האם כאשר שני צדדים חותמים על הסכם, דיני החוזים צריכים לוודא רק שההסכם נעשה ללא רמאות וללא אי הבנות, או שדיני החוזים צריכים גם לבדוק את תוכנו של ההסכם, ולוודא שאין הוא מקפח את אחד הצדדים.
הגישה המקובלת היא שבגלל עקרון חופש החוזים, החברה אינה מתערבת בתוכנו של ההסכם, אלא רק מוודאת שלא נעשתה פה פעולה של הטעיה, טעות, כפיה או עושק. אבל הגישה ההלכתית אינה מסכימה לגישה זו וגורסת שגם אם הסכם נעשה ללא כל פעולה של רמיה, אבל הוא מקפח מאוד את אחד הצדדים, ניתן לבטל את ההסכם בתוך פרק זמן מסוים, בדיני אונאה.
הרב אבינר העביר שיעור בנושא מצוות הצדקה: מה צריך להיות באחריות האזרח או הקהילה, ומה באחריות הממסד. לשם מה החזיקו קהילות ישראל קופה ציבורית? מי אחראי לכך שעניים לא ימותו מרעב, ומי אחראי להעלאת רמת החיים שלהם? האם ניתן לכפות עשיר לתת צדקה לעני כשיש עוד עשירים בסביבה? ועוד.
פרופסור רייך דיבר על תורת הכלכלה - הדרך לבחון האם חוק הוא יעיל מבחינה כלכלית או לא, היא האם התועלת של החוק גבוהה מעלות החוק. אבל ישנם ערכים אחרים, אשר על פיהם גם אם חוק אינו יעיל מבחינה כלכלית הוא נכון. לדוגמא: חוקים המעודדים תחרות הם חוקים יעילים מבחינה כלכלית, אבל מצד שני עלולים לקפח בעלי עסקים קטנים מול ענקי המשק. האם עלינו לעודד חוקים אלו על חשבון בעלי העסקים הקטנים? ע"פ דברי פרופ' רייך, החברה צריכה למצוא בעלי מוסר המבינים גם בתורת הכלכלה, שידעו לדבר בשפה הכלכלית, אך לתרום את המימד היהודי-מוסרי, ואת הפן ההלכתי.
הרב סבתו דיבר על כך שאנשים לא מודעים לעומק המוסרי של עולם ההלכה. כשם שה'חפץ חיים' לקח את עניין שמירת הלשון והפך אותו לנושא בפני עצמו, וכשם שהרמב"ם לקח את עניין התשובה והפך אותו לנושא בפני עצמו, כך צריך לקום מי שיהפוך את עניין הכלכלה המוסרית היהודית לנושא ואז גם בתי המדרש יתעוררו לעניין זה.
הרב זולדן אמר שהתפתחות ספרי השו"ת נבעה בראש ובראשונה משאלות של הציבור, וכשהציבור יַפנה שאלות כאלו לרבנים, ספרות ההלכה הכלכלית תתפתח גם היא.
מי שמעוניין בסיכום מפורט יותר של הכנס, מוזמן לפנות אליי.
הרב ירון
 
 
שיעורו של הרב ירון עסק במצוות פריה ורביה.
מדוע קובעים חז"ל שמצווה זו חלה על הגבר בלבד,
בעוד התורה כתבה במפורש שהקב"ה אמר לאדם ולחווה ביחד 'פרו ורבו ומלאו את הארץ'? ראינו כי מצוות פריה ורביה שונה מכל שאר המצוות, מכיוון שהתורה אינה דורשת מאיתנו מעשה אלא תוצאה, והתוצאה הזו אינה נתונה כלל בידינו.
עסקנו בשאלה מה הם הגדרים ההלכתיים של מצווה זו, ומאיזה גיל אדם מצווה בה.
בניגוד לכל המצוות האחרות, שאדם מתחייב בהם בגיל שלוש עשרה, הרמב"ם כותב שמצווה זו חלה על האדם מגיל שבע עשרה, אבל רק מגיל עשרים אדם נחשב כמבטל את המצווה אם אינו מתחתן.
עסקנו גם בשאלות האם וכיצד ניתן לדחות מצווה זו מפני דברים אחרים (כגון תלמוד תורה או מציאת פרנסה), ומשאלות אלו מתפתח דיון רחב בשאלה האם ישנה אפשרות לדחות לידה ע"י שימוש באמצעי מניעה לצורך הסיבות הללו.
 
חיים ברייטברט הוא, נוסף להיותו פרופסור לביוכימיה ואחיה של עטרה, גם נחלאי מגרעין "נטעים" בבארות יצחק, ועם כל הייחוס הזה בא להציג בפנינו מה יודע המחקר שהוא מוביל ומה הוא טרם יודע. בזמן הקצר שעמד לרשותו הוא הכניס אותנו לנבכי תהליך חדירת הזרע לתוך הביצית, אלו מכשולים צריך תא הזרע לעבור כדי לזכות להיות הנבחר האחד שמפרה את הביצית, אלו שימושים מעשיים עושה הרפואה בממצאי המחקר, ועוד.
חיים נדרש לשאלה ההלכתית-אמונית-מוסרית: האם מותר לנו להתערב במעשי הבריאה על ידי התערבות ביצירת עובר. בזה התחבר לשיעורו של הרב ירון על מצוות פריה ורבייה.
מסקנתו של חיים: אין איסור הלכתי בשימוש בהזרעה מלאכותית לבני אדם, ואפילו בשימוש בטכניקות של שכפול (האדם נצטווה "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה", וכן ניתנה לנו הרשות לרפא), בתנאי שאין עוברים על איסורי הלכה (כמו יצירת ממזרים או איסור כלאיים), ובעיקר – נוהגים בזהירות במטרה לשכלל את הטבע ולא לקלקל את דרכיו המופלאות.
 
בשישי הבעל"ט נלמד עם אסתי כץ - מתאמת השתלות איברים במרכז הרפואי רמב"ם, על השאלות והפתרונות המעשיים של הרפואה וההלכה.
להתראות !
 
 
מחלקת ההר
לפני שבוע, ביום ה' בשבט תשס"ח, מלאו 60 שנה לנפילתם של 35 לוחמי הפלמ"ח שיצאו לעזרת גוש עציון הנצור אך לא הגיעו ליעדם. 
מתוך מכתב שכתב דוד בן-גוריון – ראש הממשלה ושר הביטחון דאז – למשפחות השכולות:
"...איני יודע אם הייתה בצבא ההגנה לישראל או באיזה צבא שהוא בעולם מחלקה שריכזה
בתוכה יותר תפארת אדם וגבורת תום ועושר נפשי ממחלקה זו, שתעמוד לעד בתולדות עמנו
בשם 'הלמד הא'. היו הרבה עלילות גבורה ותפארת במלחמת הקוממיות. עלילת הל"ה הייתה
אולי הטרגית ונוראת ההוד אשר בכולן, וכל נופך שנוסף על חייהם ודמותם של הבנים היקרים
האלה מעשיר עולמה הנצחי של האומה...
כפירי ישראל אלה מיזגו בתוכם משובת נעורים, הוד עלומים, חכמה עליונה... וגבורה עזה ממוות.
'... למות – אין דבר, אם אך יודעים בשביל מה ומדוע' – רשם אחד מהם ביומנו זמן קצר לפני נפלו"
 
הנה מוטלות גופותינו / חיים גורי
 
 
קצת נוסטלגיה וקצת ערכים
 
לפני הרבה שנים יחיאל ואני נישאנו והחלטנו להקים את ביתנו בקיבוץ בארות יצחק כי רצינו לגור כאן מעבר לזכות ההורים שהייתה לי.
לנו היה ברור שנגדל את ילדינו במקום הזה וננחיל להם את הערכים של "תורה ועבודה" (משנתו של הקיבוץ הדתי).
אצלנו בבית הילדים לא שמעו את צירוף המלים "מגיע לי". המסר שלנו היה תמיד: כדי לקבל צריך קודם לתת, לתרום ולהתנדב, ואז תרגיש שקבלת הרבה מעצם הנתינה.
לנו היה ברור שלא כל ילדינו ירצו לגור בקיבוץ (כך דרכו של עולם). שמחנו שילדינו הנשואים בנו את ביתם בארץ ותמיד זוכרים לטובה את ילדותם בקבוצה. בכל ביקור אנחנו מרגישים שחברי הקיבוץ שמחים לפגוש אותם ומתעניינים בשלומם.
לכן קשה לי לקרוא את הטענות של בני המשק בשני הידיעונים האחרונים.
היה חסר לי לשמוע מהילדים האם ברצונם לבדוק באמת את אורח החיים הדתי-שיתופי הקיים בבארות-יצחק.
יונה, שפתחה בדיון, והנוער שהמשיך בו, התייחסו רק לצד החומרני, וחבל.
כאמא לילדים בוגרים ומבוגרים אני מאמינה ויודעת שהשאלות שאותן בוגרי צבא צריכים לשאול הן: מהי מטרתי בחיים? מה אני רוצה מעצמי? ורק אחר כך לחפש את מקום המגורים המתאים לחזון ולרצון.
האם שכחנו מה הקיבוץ כן נותן לילדינו במשך השנים?
הילדים שלנו קיבלו בתקופת החינוך חוגים, כיופיות, טיולים, מימון למשלחות לפולין, ועוד. בנוסף שלמו להם 15 שנות לימוד ודמי עזיבה מכספי הקיבוץ שזה לא מעט וזה עזר להם בתחילת דרכם (יש משפחות שגם את הכסף הזה לא יכולות לתת לילדיהן).
לסיכום: אם הנושא של הסדר בנים וקליטה עלה על הפרק מכיוונים שונים, סימן שיש מקום להתייחס ברצינות לכל הטענות. לכן אני מציעה שכל מי שחשוב לו לקיים דיונים בקליטת בנים/ות ומשפחות אחרות שרוצות לבוא לקיבוץ, שירים את הכפפה ויארגן שיחות בנושאים הנ"ל. תמיד יש מקום לשיפורים.
                                                                                                                שבת שלום,
עפרה פארן
 
ליחיאל פארן
בהגיעך לגיל הזקנה
ברכת כולנו לחיים ארוכים
בבריאות, נחת ושמחה
עם כל המשפחה
כי ישוב ה'' לשוש עליך לטוב
 
 
והציונות – מה תהא עליה ?
אתמול התקיימה פגישת חירום מטעם משרד החינוך- הגף לחינוך מבוגרים.
לפגישה זו הוזמנו מנהלי אולפן ומורי אולפן במחוז המרכז. במקביל התקיימו במחוזות האחרים פגישות דומות.
הודיעו לנו על גזרות קשות מטעם משרד החינוך שהן:
משרד החינוך לא יוכל יותר לממן אחזקת תיירים ובנים של עולים (קטינים חוזרים ואזרחים עולים) בתוך האולפנים.   מדובר על כל האולפנים, גם על אלה שבעיר, במרכזי הקליטה ובקיבוצים.
בחדש האחרון שמענו, ויצאו כבר לעיתונות, הצהרות לא ברורות, אבל לא תיארנו לעצמנו שהגזרה תיפול עלינו מהיום להיום.
אני מנהלת האולפן בבארות יצחק כבר 14 שנים.   אני בעצמי בוגרת האולפן לפני 30 שנה.
האולפן שלנו הוא אולפן ותיק ומפעיל אולפן לתיירים ועולים כבר יותר מ-50 שנה.
זהו מפעל ציוני אדיר שממנו נקלטו ונקלטים לתוך החברה שלנו, לקיבוץ עצמו ולתוך החברה הכוללת בארץ.
במישור המקומי:
באופן רשמי פתיחת האולפן בבארות יצחק היא היום, 17.1.08,  אך אנו מנועים מלפתוח מכיוון שעל פי הנוהלים החדשים יש דרישה למינימום 25 עולים בכתה.
האולפניסטים שלנו נחתו בימים האחרונים לאחר הכנות בחו"ל שנמשכו כמה חודשים לעליה או לסטטוס זמני אחר.  הם עזבו עבודה, לימודים והתחייבויות אחרות כדי להצטרף לתוכנית האולפן.
לא מובן להם ולנו איך אפשר בהרף עין, בלי הכנה ובלי הודעה של כמה חודשים מראש להפעיל מדיניות שגורמת לסגירת האולפן שלנו מיידית.
נכון להיום יש לנו 24 תלמידים וממשיכים להגיע בכל יום . אני אמורה להגיע למספר שמאפשר לי לפתוח שתי כיתות כמו בכל האולפנים שהיו.
הבוגרים שלנו הפכו ברובם להיות מלח הארץ.
ברובם הם צעירים שעולים ללא ההורים וצריכים להתמודד עם החיים בישראל לבד ויש להם רק את הליווי הראשוני שלנו. רובם מתגייסים ליחידות מובחרות ומצטיינים בתקופת השרות בצה"ל, הם לומדים באקדמיה ונקלטים בשוק העבודה בהצלחה רבה. כל זה בהחלט בזכות יסודות השפה, המסורת ואהבת הארץ שהם קיבלו באולפן הקיבוץ שלנו.
התיירים הם סיפור הצלחה לא פחות. רוב התיירים שמגיעים לאולפננו נהפכים לעולים תוך כדי האולפן או מיד לאחר מכן. אנו מאוד גאים בהם ושומרים על קשר הדוק עם בוגרים רבים והם נדהמים מהמדיניות החדשה יחד אתנו ומתקשרים כל הזמן.
המדיניות החדשה גורמת לנו להיכנס למצב שאין סיכוי אפילו לפתוח כתה אחת, אין סיכוי להגיע למספר כזה של עולים והמצב ביתר האולפנים בארץ דומה.
בנוסף יש כאן החלטה שרירותית שנוגדת משרד ממשלתי אחר, שהרי ע"פ משרד הקליטה בן של "יורד"
זכאי לאולפן ראשון באותה מידת זכאות של "עולה".
אנחנו נרעשים ומוחים כנגד קביעת מדיניות חדשה זו שתחסל את האולפנים בארץ בהקדם.
זוהי רעידת אדמה אמיתית שפוגעת במפעל ציוני מדהים!!
אנחנו פונים לכל מי שיכול לעזור לנו לעצור את המהלך שמהווה חיסול העתודה הצעירה של העולים והעולים הפוטנציאלים.
אסתר פורשר – מנהלת אולפן בארות יצחק
 
 
רפואה מונעת
 
עדכון להורים בנושא חיסונים חדשים לילדים
מבוסס על המלצות איגוד רופאי הילדים בישראל והחוג למחלות זיהומיות בילדים – נכתב ע"י פרופ' אלי סומך וד"ר דני מירון. עריכה ותוספות ע"י ד"ר מירב מור וד"ר יחזקאל ויסמן, ממרכז "שניידר" לרפואת ילדים בישראל ושירותי בריאות כללית.
 
באחרונה אושרו בישראל מספר חיסונים חדשים לשימוש בילדים אשר אינם מצויים עדיין בסל החיסונים, אינם ניתנים עדיין בטיפות החלב או בבתי-הספר וניתן לרכוש אותם באופן פרטי תמורת מרשם רופא (לחלקם ישנה הנחה במסגרת הביטוח המשלים). היות ומתן החיסונים צפוי לסייע במניעת מחלות ולתרום לבריאות ילדיכם, איגוד רופאי הילדים בישראל, החוג למחלות זיהומיות בילדים ואנו כרופאיכם ממליצים לשקול לחסן בהם את ילדיכם על אף מחירם הגבוה.
חיסון כנגד שפעת:  השפעת הינה מחלה שכיחה בעונת החורף ולעתים מתפתחים סיבוכים, כגון: דלקת ריאות, דלקת אוזניים ומערות האף, והחמרת מחלת לב וריאות. החיסון בטוח ויעיל ומומלץ לילדים בקבוצות הסיכון, שהן ילדים בריאים בגיל 6 – 23 חודשים, ילדים מגיל 6 חודשים ומעלה עם בעיות לב, ריאה (כולל אסטמה) וכל מחלה כרונית, וכן ילדים מדוכאי חיסון או המטופלים טיפול ארוך טווח באספירין.
חשוב לציין כי החיסון יעיל רק לאותה שנה ויש להתחסן בכל שנה מחדש.
ילד עד גיל 9 המתחסן לראשונה בחייו צריך לקבל שתי מנות, בהפרש של לפחות חודש ביניהן.
העיתוי המומלץ לחיסון הוא בחודשים אוקטובר-נובמבר, אולם ניתן להתחסן גם לאחר מכן.
שירותי בריאות כללית מעודדים את מתן חיסון זה וניתן לקבלו תמורת מחיר סמלי במסגרת המרפאה.
 
חיסון כנגד אבעבועות רוח: החיסון קיים בארץ משנת 2000 וניתן בצורת זריקה. זהו חיסון בטוח ויעיל מאוד במניעת המחלה שעלולה להיות קשה, מדבקת ומציקה. באבעבועות רוח חולים מדי שנה עשרות אלפי ילדים וכמה מאות מאושפזים בעטיה. החידוש כעת הוא שעל מנת להבטיח הגנה לטווח ארוך מומלץ לתת מנה שנייה של החיסון לאחר לא פחות מ-3 חודשים ממתן המנה הראשונה (6 שבועות בגיל שמעל 13 שנים). יש סבירות גבוהה שהחיסון יוכנס בקרוב לשגרת החיסונים בשתי מנות לילדים בגיל שנה ובגיל 6 שנים (בכתה א'). מאחר ועדיין לא ברור מתי זה יקרה מומלץ לחסן את הילדים במסגרת הסדרים של שירותי בריאות כללית.
החיסון כנגד נגיף הרוטה (ROTAVIRUS): הנגיף גורם לדלקת מעיים נפוצה, קשה ומדבקת.
המחלה פוגעת בעיקר בתינוקות וילדים בגילאים 6 – 24 חודשים ושכיחה בעיקר בעונת החורף בחודשים נובמבר-ינואר. מדובר במחלה עם הקאות ושלשולים שעלולה להביא לאשפוז הילדים עקב איבוד נוזלים ומלחים. עשרות אלפי ילדים חולים במחלה וכ-4000 מהם מאושפזים בגללה בשנה. החיסון ניתן בטפטוף לפה במספר מנות החל מגיל 6-12 שבועות ועד גיל 32 שבועות. החיסון בטוח ויעיל מאוד למניעת המחלה וסיבוכיה, כולל אשפוז.
  
החיסון כנגד חיידק הפנאומוקוקוס (PREVNAR): חיידק הפנאומוקוקוס גורם לזיהומים קשים בילדים ובאלה יש למנות בעיקר דלקות ריאה, דלקת אוזניים ודלקות בקרומי המוח. מחלות אלו גורמות לאשפוזים של כמה מאות ילדים בישראל. החיסון בטוח ויעיל וצפוי למנוע למעלה ממחצית הזיהומים הפולשניים הנגרמים על ידי החיידק הזה. החיסון ניתן בזריקה לשריר. הוא רשום בישראל לילדים מגיל חודשיים ועד
 6 שנים. ילדים עם מחלות רקע הנמצאים בסיכון גבוה לסבול ממחלה פולשנית על ידי הפנאומוקוקוס זכאים לקבלו במסגרת סל הבריאות.
 
החיסון כנגד סרטן צוואר הרחם: נגיף הפפילומה (HPV) המועבר במגע מיני, הוא הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם בנשים. החיסון ניתן בשלוש זריקות במשך חצי שנה, לבנות ונשים בגילאים 9 – 26 שנים והוא בטוח מאוד ויעיל במניעת ההדבקה בנגיף ובמניעת סרטן צוואר הרחם הנגרם על ידו.
 
פרטים נוספים כולל מחירי החיסונים אפשר לקבל במרפאות שירותי בריאות כללית, אצל רופאיכם ובבתי המרקחת.
סרטן צוואר הרחם
זריקה
PREVNAR
זריקה
נגיף הרוטה
טיפות לפה
אבעבועות רוח
זריקה
חיסון
אופן מתן
9 – 26 שנים
חודשיים – 6 שנים
החל מגיל 6-12 שבועות
החל מגיל שנה
גיל מומלץ
3
2-4 לפי הגיל
2-3
2
מספר מנות
 
**********************************
צוות המרפאה רואה לנכון להמליץ להורי הילדים (חברים) על 2 חיסונים על חשבון המרפאה:
·        חיסון נגד אבעבועות רוח
·        חיסון נגד נגיף הרוטה.
שאר החיסונים – לפי שיקול דעת הרופאה.
 
בנוסף אנו מבקשות להזכיר לחברים שיש לנו במרפאה טפסי "אל תור" שבאמצעותם ניתן להזמין
מרשמי תרופות, אישור מחלה וכל אישור אחר או מכתב.
יש למלא את הטופס בהתאם ולמסור למרפאה.
                                                                      
טיפת חלב
לצערנו פתיחת תחנת טיפת חלב במרפאתנו נדחית לפחות בחודש ימים, מכיוון שיש לקבל אישור משרד הבריאות לפתיחה מחודשת של התחנה כאן.
בינתיים מתבקשים ההורים להמשיך לקבל את השירות ביהוד כפי שהיה עד כה.
                                                                                    בתודה על שיתוף הפעולה
צוות המרפאה
 
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אבי צוייג
אחות תורנית: עדה צונץ – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
עברית שפה קשה...
השבוע נפתח מחזור ק"ד של האולפן לעברית בקבוצתנו.
בשלב זה נמצאים אתנו כבר 26 תלמידים כשהצפי הוא ל-35.
מאחלים לכם לימודים פוריים וקליטה נעימה בביתנו ובארצנו.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
רפואה שלימה ומהירה
לכל חולינו המאושפזים בבית החולים.
מצפים לראותכם מהרה בבית בבריאות טובה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מוזיאון המגדל
לכבוד ט"ו בשבט הוכנה תערוכה חדשה – "שורשים"
המוזיאון יפתח את שעריו בשבת בין השעות 12.00 – 14.00
בואו בשמחה !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
AtarimTR