ידיעון 2556 פר' יתרו

בס"ד, י"ח בשבט תשס"ח
 
שבת קודש "יתרו"
 
תפילת שחרית
08.00
הדלקת נרות
16.45
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
10.30
מנחה, קבלת שבת
 
16.55
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
18.30
מנחה גדולה
12.30
 
 
שעור בגמרא – דף יומי
15.45
 
 
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
16.00
 
 
מנחה קטנה
16.30
 
 
ערבית, הבדלה
17.47
 
 
בית מדרש הורים וילדים – בביה"כ
 
 
 
 
שימו לב לשינוי שעת סעודת ליל שבת ומנחה קטנה
הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו השבת.
 
 
עונג שבת לילדים
 
        כיתות א'-ג' – משפ' ישראלי
 
        כיתות ד'-ו' - אלן ארונסון
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד', ו'           06.00
   שחרית ב', ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל 13.30
   מ נ ח ה בבית הכנסת       16.30
   רבע לערבית                   19.45
   ערבית                          20.00
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
חדר עיון
שיעור תנ"ך
19.00
יום ראשון
בית שפירא
התעמלות לגברים
17.30
יום שני
מועדון
בית מדרש לגימלאים
08.30
יום שלישי
מועדון
צ'י קונג לבגירים
17.30
יום רביעי
מועדון
מפגש ערבית לבגירים
18.30
חדר עיון
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
21.00
 
שעור נצוצות מהדף היומי – לא יתקיים !
19.00
יום חמישי
חדר עיון
שיעור בדף יומי
06.30
יום שישי
בית שפירא
יחדיו ב-ו'
09.00
 
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
  
האחדות המופלאה
מחר תזכו שוב לשמוע את פרשת יתרו בנוסח הייקי המקובל כבר 48 שנה, עם העליות והמורדות בנגינה הנדרשות לפי טעמי המקרא אותן לימדני אבי מורי מרדכי ז"ל לקראת בר-המצווה שלי.
יש משהו מרגיע בקביעות הזו, בשגרה המוסיקלית הזו, החוזרת אחת לשנה וכוללת את מעמד הר-סיני ומתן תורה, הנשמעת בתוך נוף ירוק המתעורר מתנומת החורף שלו לאביב הממשמש ובא.
במירוץ המטורף של החיים הצפופים יש נחמה ביציאה הוירטואלית הזו למרומי ההר הנשגב, לאפשרות הבלתי-נתפסת לראות את הקולות, להריח את ריחות הבשמים שריוו את העולם מקצה עד קצה, ולחוות – אוי, כמה שזה חסר היום – את תחושת האחדות של "ויחן שם ישראל" – בלב אחד כאיש אחד.
                                                                                                            שבת שלום,
אלי ברמן
מה בגיליון?
·        פינת ההלכה – הרב ירון
·        עושים היסטוריה - מהארכיון
·        אנרגיה ירוקה – אילה רונן
·        תגובות – המערכת, לאה ברמן
·        במזכירות – אהרן גל
·        מידע חשוב לציבור
·        יחדיו בו' – סיכום שבועי
·        כלבו דף
                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
נר זיכרון !
אלעזר (לזר) לוי ז"ל – כ' בשבט תש"ס
שמעון מאיר (שימי) סלומון – כ"ג בשבט תשס"א
שלמה לוי ז"ל – כ"ד בשבט תשס"ו

 

פינת ההלכה

שאלה: מה דינו של כלי חלבי שנשטף בטעות במדיח הכלים הבשרי (או להיפך)?
תשובה: ראשית, יש להבין מדוע אסור להדיח כלים חלביים ביחד עם כלים בשריים.
שלוש פעמים בתורה, כידוע, מופיע הציווי 'לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ', ולמדו חז"ל (קידושין נז, ב) שמדובר פה על שלושה איסורים שונים: אכילת בשר שנתבשל עם חלב, הנאה מבשר שנתבשל עם חלב, ואיסור נוסף על עצם בישול הבשר עם החלב.
לכן, אם מדובר בכלים שיש בהם שאריות אוכל, ובהנחה שהמדיח עובד במים חמים, הרי שיכול להיווצר מצב ששאריות הבשר והחלב שעל הכלים מתבשלים ביחד, ובכך עוברים על איסור בישול בשר וחלב. ואולם, כאן יש להבדיל בין מדיח כלים שיש בו גוף חימום (כגון המדיח החלבי שלנו) לבין מדיח כלים שמקבל מים חמים ממערכת חיצונית (כגון המדיח הבשרי שלנו). לגבי מדיח שאין בו גוף חימום, לדעת חלק מהפוסקים למרות שמדובר במערכת סגורה, המדיח אינו נחשב כלי ראשון, וממילא אין בו חשש של בישול בשר בחלב מן התורה[1].
ואולם, בשאלתנו לא מדובר על נתינת כלי חלבי לכתחילה בתוך מדיח בשרי, אלא על מצב שהדבר נעשה בדיעבד. כאן יש להוסיף שני מושגים הלכתיים, והם 'נותן טעם בר נותן טעם' ו'נותן טעם לפגם'.
נותן טעם בר נותן טעם - (נ"ט בר נ"ט) - הגמרא (חולין קיא, ב) אומרת שדגים שהתבשלו עם בשר מותר לאכלם ביחד עם חלב, מכיון שטעם הבשר (שהוא כשר לכשעצמו) נבלע בדגים, ובכך אין איסור, ועכשיו הטעם של הדגים שמעורב בהם טעם קלוש של בשר אינם פולטים את טעם הבשר בחלב. ישנה מחלוקת בין האשכנזים לספרדים ביישום הלכה זו לכתחילה, אבל לכל הדעות כשמדובר בדיעבד אין בכך איסור.
נותן טעם לפגם - הגמרא (עבודה זרה סז, ב) אומרת שאם טעמו של איסור נבלע בהיתר, אבל טעם האיסור היה פגום עוד לפני שהוא נבלע בהיתר, אין הוא אוסר אותו. אמנם אין לערבב לכתחילה דבר איסור - אפילו שטעמו פגום - בהיתר, אבל בדיעבד זה מותר.
במקרה שלנו, אם כן, יש כמה דברים שניתן לצרף: ראשית, אין זה ברור שבדיוק בזמן שהכלי החלבי היה במדיח היו במקום גם שאריות של מזון בשרי (שהרי אפילו אם היו עוד כלים בשריים באותו זמן במכונה, ואפילו אם היו עליהם שאריות בשר, רוב המאכל הגס נשטף בתא הקר). שנית, אף אם היה שם בשר ממש, הרי המים מעורבבים בחומרים הפוגמים את טעמם, וממילא אם נבלע טעם של בשר במים, הוא נפגם. לגבי המדיח הבשרי יש להוסיף שמכיון שאין לו גוף חימום, לחלק מהדעות הוא כלל אינו מבשל.
לסיכום: בדיעבד, כלי חלבי שנשטף במדיח הבשרי (או להיפך) אינו צריך הכשרה, אבל אין לעשות כן לכתחילה. 
 
הרב ירון
 
  
עושים הסטוריה
בשבוע הקרוב, ביום רביעי, כ"ג בשבט, תמלאנה 65 שנה להתישבותנו בשערי עזה. לציון האירוע אנו מביאים כאן 2 קטעים שפורסמו ב"עלונים" – ביטאון הקיבוץ הדתי באותם ימים. תודה לנחום על הבאת הקטעים למערכת.
  
"רמת השומרון לדרום עזה"
"חברי רמת השומרון הראשונים יצאו לקידוח בדרום עזה !
עדיין מוקדם לדבר על התישבות חדשה. תנאי המלחמה: האמרת המחירים, קשיים להשיג רשיונות, חמרי בנין, מכונות, ציוד חקלאי, צמצום תקציבי המוסדות המיישבים וכו' מעכבים דבר זה. אבל לא נוכל להסתפק בהתחלה צנועה. רצוננו עז לפתח שטחים רחבים שבבוא השעה ישמשו בסיס לפעולה התישבותית.
עינינו נשואות לנגב. שם משתרעים שטחים רחבי-ידים המחכים לגאולתם. הנגב נחשב עדיין מדבר שממה. כמות הגשמים הזעומה אינה מאפשרת ביסוס חקלאי. נעמוד בפני בעיות חקלאיות חדשות שפתרונן יחרוץ את גורל התקוות והסיכויים לעתיד המפעל.
עד כה הוכיח המתישב היהודי שידע להתאחז בקרקעו ולהסיר בעמל ידיו את הקללה שרבצה על הארץ, מאז הוגלה עם ישראל ממנה.
בשובנו לנגב – בהניחנו כראשונים את היסוד להפראתו – אנחנו חדורי תקווה שסופנו לקצור ברינה."
 "עלונים" – כסלו תש"ג
 
"יום העליה על הקרקע"
"סוף סוף עברו אותם ה"בעוד שבועיים" שהתחילו עוד לפני כ-4 שנים. ועתה קבלנו פקודה: מחר עליכם לצאת לאדמות דרום-עזה. כבר ערכנו את נשף הפרידה מפרדס-חנה ועובדה זו מחייבת. בכל זאת ישנם עוד חברים המפקפקים. והנה, יום לפני העליה קבלנו את הטרקטור החדש. עמדנו מסביב לאוטו-המשא אשר יוביל את הטרקטור. אמר חבר: 'חכו עוד כמה רגעים'. – 'למה לחכות?' – 'עד שאאמין שהשבועיים עברו באמת'.
המוטור עובד, הטרקטור זז קדימה, עומד סוף סוף על האוטו. 'עכשיו אני מאמין'.
למחרת השכם יצאנו לדרך. הארץ ישנה עוד. במקווה ישראל מצטרפים 4 חברים. עוברים את ראשון לציון.
על יד הכביש מחכים לנו חברים מ"אמונים", אנו ממשיכים דרומה. והנה, אחרי גדרה, גם חברים מיבנה.
נוסעים הלוך ונסוע הנגבה. הישוב העברי האחרון רחוק מאחרינו. ועוד ממשיכים. אנו מתקרבים לעזה העיר. בהצטלבות הכביש עזה-באר שבע עלינו לחכות לעוד שני אוטומובילים. עצבנות כללית. אים? אין להפסיד זמן. חברים מתפללים תפילת שחרית. סנזציה לערבים, המתאספים מסביב ל"טרומביל". אנו קושרים את הקשרים הראשונים עם שכנינו החדשים. קונים פירות. ומצלמים. 
בינתיים מופיעים האוטומובילים. עולים שוב. הנסיעה נמשכת עוד כמה קילומטרים על הכביש בכיוון לבאר-שבע. ואחר כך יורדים "לדרך", לנקודה. דרך כמה ואדיות פונים דרומה-מזרחה – והנה, רחוק רחוק רואים אנו
את מגדל הקידוח, בו עובדים 3 מחברינו זה חודש ימים. הניסיון הראשון של קידוח הכזיב. אמנם כן, מצאו מים בשפע אך מרים הם – ואין עץ להמתיק את המים... אין דבר! ננסה את מזלנו במקום אחר.
ואומרים שיהיו סיכויים למצוא מים פחות מלוחים.
אנו עוזבים את ה"דרך" ועולים על גבעה. בהגיענו לפסגה נעצרים אנו. בקוצר רוח קופצים החברים מן האוטומובילים. רוצים לחוש תחת כפות הרגלים את אדמתנו אנו. דקות מספר עוברות והגה לא נשמע מפינו כי
לשעה זו צפינו "שבועיים רבים"... לא תארנו לעצמנו את השטחים, הסביבה והנוף. אין כאן מדבר ואין גם נוף חד-גוני. בסביבה משתרעים שדות מעובדים, פרדסים ומטעים. מתגלים לעינינו גבעות וואדיות. מרחוק רשת כבישים. השטחים "שלנו" ישרים הם כשולחן, ומי יוכל לראות את קצה גבולם? ועל הכל: אין חולות, שהתרגלנו להם בפרדס-חנה, אלא אדמה, אשר תבטיח לנו את לחמנו.
כעבור כמה שעות הקימונו את המחנה הארעי: 3 אהלים, ליפט גדול, "מקלחת"-פח, בתוך שטח גדור ע"י גדר צבאית 50 X 70 מ'. מקימים גגון למכונות. בצהרים אכלנו ב"חדר האוכל" (הליפט) ארוחה, כאילו המשק כבר משתרע סביב לגדר. עוד ביום הזה הספקנו לסייר את השדות ולשמוע על הבעיות השונות, הקשורות בהתחלת ההתישבות:
השטח השייך לנו כולל כעת כ-6000 דונמים מרוכזים. נוסף להם עלינו לעבד ולשמור עוד גוש של כ-5000 ד'.
האדמה היא אדמת-לס, די כבדה. התנאים הטופוגרפיים הם טובים. שטח אחד ישר לגמרי. יתר השטחים הם במידת מה מדרוניים. אם כי טרם התחילו במדידות טופוגרפיות מדויקות אפשר להגיד כי רוב השטחים ראויים להשקאה – אם ימצאו רק מים. בעיית המים היא בעיה בפני עצמה. על גבול השטח שלנו נמצאים פרדס וכרם של ערבים, המושקים ע"י באר מים מלוחים. אחוז הכלור שם הוא 800 מיליגרם, אך מראה המטעים רענן ויפה. לדברי הערבים נותן הכרם יבול מצוין. הפרדס טרם ישא פרי. תוצאות הקידוח הראשון מהוות שיא ארצי כמעט. אחוז הכלור בעומק של 90 מ' הוא 1300 מיליגרם ובעומק של 120 מ' – מעל ל-2000 מיליגרם.
כמובן שאין למים האלה כל ערך לשימוש. לפי הבדיקה של אנשים מומחים יש סיכויים למים יותר טובים על השטחים בצפון מערב. נקבע כבר המקום לקידוח השני. התחילו להוציא את הצינורות מן הבאר הראשונה.
את מי השתייה מובילים כעת מעזה.
במקום יישארו כעת כ-15 חבר. העבודה העיקרית בזמן הראשון תהיה הכנת שטחים לגידולי קיץ ולהכנת כרב. לשם זה עומד לרשותנו טרקטור חדש (קטרפילר 22) ובימים הקרובים מקווים לקבל עוד טרקטור.
על קצב ההעברה ועל תכנית משקים מוקדם לדבר כיום, כי העניינים האלה תלויים בכמה גורמים הקשורים בשאלות המים.
 
בערב, כשהאוטומובילים חזרו כדי להמשיך בהובלת הדברים החיוניים, הסתכלנו אחורה. כבר חושך, אך מן המרחק מנצנץ האור של מנורה. שם יקום ישוב, הישוב שלנו. ורגע אחד השמחה בלבנו. אורות מאופל..."
                                                                                                                                     מ.
 
"עלונים" – אדר ב' תש"ג
 
הערת המערכת: הכותבים באותם ימים מאוד הצטנעו ולא כתבו את שמם המלא או בכלל לא.
 
אנרגיה ירוקה
 
 
לאחרונה אני עוקבת בשמחה אחרי ההתעוררות בנושאי איכות הסביבה, שבאה לידי ביטוי גם בכתבות בנושא זה המתפרסמות בידיעון. הכתבות מתמקדות בעיקר בנושאים של מיחזור ושימוש בשקיות בד כתחליף לשקיות ניילון.
 
נושאים אלו כבודם במקומם מונח. עם זאת, ולמרות שאינני מומחית בנושאי איכות הסביבה אלא רק מתעניינת בו מטעמים אישיים, אסתכן בהערכה שעל אף מודעות גבוהה יחסית למיחזור נייר ובקבוקים, קיבוץ בארות יצחק רחוק מלהיות ישוב "ירוק".
 
ההסבר לפער זה הינו פשוט ביותר: בבארות יצחק (לא ברור לי מדוע) ממעטים בחימום מים בעזרת אנרגיה סולארית (דוד שמש) אלא בעיקר באמצעות חשמל. מיותר להזכיר כי רוב תושבי המדינה משתמשים בדוד שמש ובכך תופסים שתי ציפורים במכה אחת: גם חוסכים כסף על שימוש בחשמל וגם לא מזהמים.
 
לאחרונה עולה לכותרות גם האפשרות של ייצור עצמי של חשמל באמצעות אנרגיה סולארית. אפשרות זו משתלבת עם הרצון של משרד התשתיות לעודד צרכנים לייצר חשמל באופן עצמאי בשעות השיא.
 
לפני מספר שבועות התפרסם בידיעון מכתבו של אהרון לראש המועצה ובו הוא מבטא את הרצון של בארות יצחק "להרים את הכפפה" בנושא איכות הסביבה, דרך הוספת עמדות מיחזור בקבוקים, שימוש בשקיות בד ועוד כהנה וכהנה. באותו ידיעון התפרסמה גם כתבה על פרויקט הייצור העצמי של חשמל בקיבוץ בשעות העומס תוך שימוש ב... גנראטורים (השורפים דלק ומזהמים).
 
נראה לי שהגיעה השעה שבבארות יצחק יתקינו קולטים ודודי שמש על הגגות לשם חימום מים. ואם ממש רוצים להיות ירוקים, ניתן לשקול את האפשרות להתקין מערכות מבוססות אנרגיה סולארית גם לייצור עצמי של חשמל.
 
                                                                                                          שבת שלום,
אילה רונן.
 
 
ת ג ו ב ו ת
לאחרונה רבו הכתבות בידיעונים האחרונים בכל מה שקשור בבנותינו ובבנינו הגרים עמנו.
קראנו על שביעות רצונם (או לא) מהתנאים שגובשו בעקבות ההסדרים האחרונים שנקבעו לבנות המשק ובניו החפצים בזאת. למדנו מכך איך נראים חייהם בקהילתנו, בעקבות תגובות והתיחסויות שלהם. חברות וחברים, מהם הורים וגם אחרים, הצטרפו לכותבים והביעו דעות ורחשי לב שרואיים לתשומת לב רבה ומעמיקה.
עד מהרה התפתח הנושא והפך בעצם לדיון ציבורי פתוח, פתיחותי, מעניין חשוב ביותר, בו נוטלים חלק (ועט) אנשים מרוב שכבות האוכלוסיה. אירוע מאוד מבורך שלא התנסינו בו זה עידן ועידנים.
כאן החלטנו במערכת לעצור לרגע ולעשות חושבים. אם בדיון ציבורי עסקינן, מן הסתם בחלק מן הכתבות הייתה התייחסות לגורם ציבורי (ועדת צעירים).
פה נראה לנו ששגינו כשלא אפשרנו לבעלי התפקידים להתעדכן בכתבות שנושאן עבודת הוועדה עוד לפני פרסומן, וכמובן לאפשר להם להגיב בגוף הידיעון בו התפרסמה כתבה בנושא. דרך זו הייתה מקובלת כל השנים בפרסום כתבות מעין אלה, וזאת על מנת למנוע פגיעה בכל הכותבים הנוגעים בדבר.
מערכת הידיעון מביעה את התנצלותה על שגגתה ואנו מקווים לשפר את התנהלותנו בנדון.
 מערכת הידיעון
 
  
 
אני מנסה לחשוב ולהתיחס ל"תגובות" של בנינו.
אני רוצה להתחיל בדבר הראשון שבגלל גילי המתקדם אינני מתמצאת בשום פריט שמשוחחים עליו.
דבר חשוב וגדול בשבילי הוא שהבן והבת אשר נולדו בקיבוצנו הם קודמים לכל קליטה אחרת, וחבל שזה לא הרגש!
ברוכות הבאות המשפחות אשר מצטרפות אלינו, אבל אין לזה שום קשר לקליטת בנינו ובנותינו.
אני מאוד מקווה שהמוסדות יחכימו וילמדו את הבעיות.
                                                                                                             לאה ברמן
 
 
במזכירות (האגף החברתי והכלכלי)
בישיבות האחרונות, קצת באיחור, אנו עוסקים בתוכנית המשק 2008 (כולל תוכנית השקעות). 
בע"ה נפרסם את תוכנית המשק לציבור בזמן הקרוב ונכנס אסיפה שתתבקש לאשר את מסגרות התקציב (כולל תקציב בניה) והתוכנית כולה.
נושא נוסף שהמזכירות דנה בו הוא דרכים להתייעלות ולהגברת תפוקות עבודת החברים והגברת המאמצים להתפרנסות.
השבוע נסענו לקיבוץ ברעם (קיבוץ שיתופי) ונפגשנו עם מנהל מש"א. שמענו על יישום תקנון עבודה, על תיקנון משרות ועל דרכים לאכיפת התקנון ולמניעת אי עבודה.
המזכירות תמשיך לדון בנושא ותשתדל לקדם אותו.
 
מאחר שכבר היינו בצפון קפצנו לקיבוץ חניתה (ולא פגשנו את ויקטור - זוכרים אותו?) ושם נפגשנו עם חבר של שלמה (מהצבא) ועם מרכז הבניין. שמענו על התהליכים שקיבוץ חניתה עבר בנושא הגדלת דירות החברים והתרשמנו מאיחוד הדירות האנכי שבוצע בדירות הקיבוץ, פרוייקט העומד לפני סיום. למרבה הפליאה, הדירות הדו-קומתיות שלהם דומות מאוד לדו-קומתיות שלנו. זה נתן לי, שלא כל כך יודע להתרשם מתוכניות על הקיר, לראות בעיניים מה ניתן לעשות, כגון איך המדרגות משתלבות, שיפוץ קומת הקרקע הכולל מטבח חדר הורים עם שירותים צמודים וסלון גדול - נראה מוכר.
 
בצוות הרכב
צוות הרכב נפגש ע"מ לדון בדרכים למניעת נזקי תאונות דרכים שבהן מעורבות מכוניותינו ומכוניות אחרות שמכוניותינו "נפגשות" איתן וגורמות נזקים והוצאות כספיות. מדובר בכל הנוהגים במכוניות שלנו, חברים ובני הקיבוץ.
חיפשנו דרכים/צעדים שיגרמו לנהגים להיות יותר זהירים ואחראים.
כרגע אנחנו מגבשים את המלצותינו והן תובאנה לאישור המזכירות, וכמובן - לפרסום לנהגי בארות יצחק.
 
אהרן גל
 
      
שירות לציבור
לאחרונה חלו שינויים בלוח הזמנים של קו 78 מאור-יהודה לפתח-תקווה ובכיוון ההפוך.
לטובת הציבור אנו מפרסמים כאן את לוח הזמנים החדש. כדאי לשמור בבית !
 
מהתחנה המרכזית בפתח-תקווה לאור יהודה
בימים ראשון – חמישי
05.00, 05.30, 06.00, 06.50, 08.05, 09.15, 10.25, 11.35, 12.45, 13.55, 15.05, 16.15, 17.25, 18.35, 19.45
20.50, 21.55 (דרך רינתיה ונחלים) 23.15 (דרך רינתיה ונחלים).
ביום שישי וערבי חג
05.00, 05.30, 06.00, 07.00, 08.00, 09.00, 10.00, 11.00, 12.00, 13.00, 14.00, 15.00
במוצאי שבת וחג
19.00, 21.00, 23.00
 
מאור יהודה לתחנה המרכזית בפתח תקווה
בימים ראשון עד חמישי
05.30, 06.00, 06.25, 06.50 (נכנס לבארות יצחק), 08.05, 09.15, 10.25, 11.35, 12.45, 13.55 (נכנס לבארות-יצחק), 15.05, 15.15, 16.15, 17.25, 18.35, 19.45, 20.55, 21.55 (דרך בארות יצחק), 23.15
 
בימי שישי וערבי חג
05.30, 06.00, 06.30, 07.00 (נכנס לבארות יצחק), 08.00, 09.00, 10.00, 11.00, 12.00, 13.00, 14.00 (נכנס לבארות יצחק) 15.00
במוצאי שבת
20.00, 22.00, 23.59
 
######################################################################################
עדכון מהמרפאה
בשעה טובה ד"ר ליאורה חוזרת לעבודה מלאה במרפאתנו.
שעות הקבלה שלה תהיינה כדלקמן:
יום שני       07.30 – 09.00
יום רביעי    13.00 – 15.00 או 15.00 – 17.00    לסירוגין
‏יום חמישי‏ ‏ 08.30 – 10.30
 
                                                                                                          שנהיה בריאים !
 
 
מה שלא ידעת על הצטננות !       או: למה את רצה לרופא?
לאמהות היקרות שדואגות כל כך לילדיהן במסירות נפש ראויה להערצה – אגרת זו מכוונת ישירות אליכן.
כידוע, רוב הפניות לצוות הרפואי בחורף הן לשם בירור הצטננות וחום בילדים.
ובכן, מהו המידע המוסמך לגבי הטיפול במצב הזה? כמה עובדות מדעיות שכדאי לזכור:
·        הצטננות נגרמת ברוב מוחלט של המקרים ע"י נגיפים ואין לנו שום חיסון עבור רובם: אנטרו-וירוס, אדנו-וירוס, קורונו-וירוס, פרה-אינפלואנזה-וירוס, רספירו-סינסיציו-וירוס, ויותר מ-100 זנים של רינו-וירוס.
·        ברגע שנגיף תוקף את רירית דרכי הנשימה מתרבה היצירה וההפרשה של ריר. שליש דולף החוצה מהאף ומכונה נזלת. הרוב המכריע מטפטף אחורה לגרון וגורם לשיעול.
·        שיעול הינו החזר רצוי ברוב המקרים משום שהוא מונע מהליחה לטפטף מהלוע לדרכי הנשימה התחתונות. זאת בניגוד לשיעול המלווה קוצר נשימה שיכול להיות סימן לחסימת דרכי נשימה ומחייב בדיקת רופא.
·        הרפואה המודרנית יודעת להשתיל כבד ולחבר אדם ללב מלאכותי, אך לא מסוגלת עדיין למנוע או להפסיק נזלת לגמרי.
·        מעולם לא המציאו תכשיר שיעילותו הוכחה לטיפול בשיעול הנגרם ע"י נזלת והצטננות.
·        מתן נוגדי היסטמין, שיעילים נגד אלרגיה בילדים, מנוגד להמלצות של האגודות לרפואת המשפחה וילדים והם גם לא יעילים.
·        המחוללים העיקריים של המחלה הם וירוסים אשר אינם דורשים וגם אינם מגיבים לטיפול תרופתי. מערכת החיסון של כל ילד וילדה מתגברת תוך מספר ימים על המחלה ללא סיוע מבחוץ, בלי צורך בהשקעה כספית וללא תופעות לוואי.
·        יעילותן של תרופות טבעיות כגון אכינציאה, לא הוכחה במחקר מדעי.
·        עליית חום אינה מסוכנת.
·        התברר שיעילותם של תאי החיסון הנלחמים בוירוסים גבוהה יותר בטמרפטורות גבוהות מהרגיל.
·        ילדים עם נטייה לפרכוסים יכולים לפרכס אפילו עם חום של 38 מעלות.
·        פרכוסי חום אינם גורמים לנזק לטווח ארוך.
·        לכן, אם הילד או התינוק חש בטוב, אין חובה להוריד את החום לחלוטין. צריך להקל על הילד החולה – לכן מטפלים בחום הגורם לסבל.
·        במרכז הרפואי הכי טוב והכי מתוחכם בעולם מורידים חום ע"י אקמול ואמבטיה פושרת.
·        סיבוכי ההצטננות הם תופעות שכיחות: דלקת גרון, סינוסיטיס, ברונכיטיס, דלקת אוזן תיכונה ודלקת ריאות.
·        90% מדלקות גרון בילדים נגרמות מנגיפים ואינן מצריכות טיפול אנטיביוטי.
·        90% מדלקות ריאה בילדים נגרמות מוירוסים אבל אנו מכסים את כולם בטיפול תרופתי בשביל לטפל ב-10% שזקוקים לאנטיביוטיקה (זה לא בהכרח נכון).
                                          ד"ר סודי נמיר / רופא משפחה בביתר עלית
                                                                              נמסר לדפוס ע"י צוות המרפאה-

לקראת ט"ו בשבט סיימנו ללמוד ט"ו שיעורים.
בממוצע בכל שישי פעמיים ט"ו לומדים.
בע"ה נמשיך, נעמיק שורשים ונגדל .....

 

שיעורו של הרב ירון עסק בשאלה האם מותר לשמוח במפלתן של רשעים. ראינו מספר מקורות בחז"ל ומהתנ"ך שמהם משמע שאין לשמוח בנפילתו של האויב, כגון דברי הפסוק 'בנפול אויבך אל תשמח', ודברי הגמרא 'מעשה ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה?', ודברי ברוריה אשתו של ר' מאיר 'יתמו חטאים מן הארץ' - חטאים ולא חוטאים.
אבל כנגד זה ראינו מקורות בחז"ל אשר לפיהם כשמדובר באויב שאינו יהודי מותר וצריך לשמוח. ראינו שאת הפסוק 'בנפול אויבך אל תשמח' יש לראות ע"פ הקשרו בספר משלי, ובו מדובר בפניה לרשע שלא ישמח בנפול הצדיק 'כי שבע יפול צדיק וקם', ואף שמענו הסבר חדשני לגבי דברי חז"ל 'מעשה ידיי טובעין בים' שאולי אינם מתייחסים למצרים (שעדיין לא טבעו בשלב זה) אלא לבני ישראל שהיו הולכים בבוץ, והקב"ה אמר שזה עדיין לא הזמן לומר שירה, אלא רק לאחר שבני ישראל יעברו והמצרים - ואז גם המלאכים וגם בני ישראל אומרים שירה.
 

בשבוע הבא נלמד עם הדס שפיר, הכלה של .... עו"ד בפרקליטות תל-אביב
בנושא הקשור לפרשת השבוע - משפטים:   "מכה איש ומת".
 
 

שיעורו של רענן פארן, בן הקיבוץ, תלמיד בישיבת עיר דוד היה בנושא: הספרות בכתבי הראי"ה קוק. התחלנו במכתבו של הסופר אז"ר למערכת עיתון "הניר", בטענה שעל הספרות העברית להיות שונה מהותית מהספרות הכללית. לעומתו טען הרב קוק שההפרדה בין ספרות הקודש לבין ספרות החול אינה נכונה לחיים היהודיים שלנו בארץ ישראל. בגלות צמצמנו את עולמנו, בעל כורחנו, אבל כאן בא"י הספרות צריכה להקיף את כל הרעיונות, הדעות, הרגשות והשאיפות בפרוזה ובשירה. האידיאל הוא החיבור שבין קודש לחול, שלא תהיה הפרדה בין בית המדרש לבית העסק. בימינו "מתגלה בכנסת ישראל צבעה העצמי, הולכים הכוחות ומתפתחים, הולכת ושבה לה החכמה, הגבורה, היושר והטהרה הפנימית ... כבר יש לה ארץ, שיש לה שפה, ספרות, שיש לה צבא".
 
 

 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אלי ברמן
אחות תורנית: שלי ספיר – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
אולימפיאדה חקלאית
משקי דן מתכננים לפתוח את עונת האביב באירוע גדול וחגיגי המיועד לענפי החקלאות במשק השיתופי.
באירוע יקחו חלק צוות העובדים והמנהלים מענפי הרפת, הלול, גידולי השדה והנוי.
המועד המתוכנן: יום רביעי כ"ו באדר ב' 2.4.08
בתכנית: תחרויות אתגריות, אליפויות ספורט ומשחקי חשיבה תחרותיים, צחוק, הנאה גדולה ואוכל כיד המלך.
לכל הענפים – מומלץ להתחיל בהכנות ובאימונים !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם גשם בוא !
ראינו השבוע כמה מילימטרים ואנו מצפים להמשך טוב בסוף השבוע. כן ירבו !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
איזו שבת !
עם מקהלת החזנים המצויינת בניצוחו של יותם סגל ובליווי מזג אוויר נהדר חגגנו את "שבת שירה" בשמחה גדולה וברוח נדיבה.
תודה לכל מי שנטל חלק בהכנות ובביצוע ונאחל שנזכה לעוד שבתות רבות כאלה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
היכונו, היכונו!
                  ביום שלישי הבא, אור לראש-חודש אדר א' (5.2.08) יתקיים ערב לנשים.
        פרטים יפורסמו בידיעון הבא. בינתיים רשמו ביומן ופנו לכן את הערב.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 


[1] רבות נכתב בעניין השימוש במדיח כלים לכלי בשר ולכלי חלב. הרב משה פיינשטיין כתב על כך לא פחות משבע תשובות שונות בספרו. הרב ישראל רוזן והרב גדעון פרל כתבו על כך מאמרים ב'תחומין' כרך יא, ודעתו של הרב עובדיה יוסף נכתבה ב'אוצר דינים לאשה ולבת' וב'איסור והיתר' שכתב הרב יצחק יוסף.
AtarimTR