ידיעון 2557 פר' משפטים

בס"ד, כ"ה בשבט תשס"ח
 
שבת קודש "משפטים" – מברכין החודש
 
תפילת שחרית
08.00
הדלקת נרות
16.52
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
10.30
מנחה, קבלת שבת
דרשת הרב בנושא:
           חוקים ומשפטים
17.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
18.30
מנחה גדולה
12.30
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.15 – 21.15
 
שעור בגמרא – דף יומי
16.00
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
16.00
 
 
מנחה קטנה
16.30
 
 
ערבית, הבדלה
17.53
 
 
בית מדרש הורים וילדים – בביה"כ
 
 
 
 
           
 
עונג שבת לילדים
 
        כיתות א'-ג'   )
                          ) לא מתקיים
        כיתות ד'-ו'   )
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד', ו'           06.00
   שחרית ב', ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל 13.30
   מ נ ח ה בבית הכנסת       16.30
   רבע לערבית                   19.45
   ערבית                          20.00
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
חדר עיון
שיעור תנ"ך
19.00
יום ראשון
בית שפירא
התעמלות לגברים
17.30
יום שני
מועדון
בית מדרש לגימלאים
08.30
יום שלישי
מועדון
ערב נשים
20.00
 
מועדון
צ'י קונג לבגירים
17.30
יום רביעי
מועדון
מפגש ערבית לבגירים
18.30
חדר עיון
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
21.00
מועדון
שעור נצוצות מהדף היומי
19.00
יום חמישי
חדר עיון
שיעור בדף יומי
06.30
יום שישי
בית שפירא
יחדיו ב-ו'
09.00
 
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
תכנונים, התארגנויות, דאגות, התרגשויות, התרוצצויות, ועוד תכנונים, ועוד התרגשות, ושלא נשכח שום דבר ושום אדם... כך מרגישים פחות או יותר כשמתכננים אירוע שמשמעותו גדולה יותר ממה שאנחנו עושים ועסוקים ביומיום. אירוע שגורם לעצור ולחשוב קצת איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו שואפים.
בתוך כל ההתעסקות הפרטית הזו, משתתפים אתנו כל כך הרבה אנשים והתחושה נפלאה. השילוב הזה בין פרט לכלל נחווה בצורה נפלאה ממש פה בקהילה החמה בקיבוץ. כל כך הרבה אנשים מתעניינים, מציעים, עוזרים, משתתפים, תומכים, עד שאין לתאר את תחושת הרוגע שכל זה משרה בזמן שיכול להיות כל כך מלחיץ, ונותן את הפנאי פשוט להיות, לחוות את הרגע ואת הארוע בשבת כולה. על כל אלה, נובעת מעומק הלב – תודה.
אלישבע בן-דוד
 
מה בגיליון?
·         ביטוח – אליעזר שפיר
·         בחשמלייה – גבי נאור
·         חידושים במרפאה – ברוריה לנדה
·         בועדת קליטה
·         לקראת מועצה
·         יחדיו בו' – סיכום שבועי
·         בני עקיבא – תכנית השבוע
 
·         ברוך שפטרני – הרב ירון
·         בנעלי בית עם יוסי שטרן
·         שיר זיכרון לאבא – אילת סלומון
·         סמינר "שנת השבע" – דבורה ריניץ
·         60 שנה למדינה – המערכת
·         חדשות מהספרייה – אילנה לרמן
·         איכות הסביבה – גבי נאור, יוסי שניאור
·         הודעת של"ח לנהגים - עפרה פארן
 
 
 
                                  ברכות וכלבו דף
                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
נר זיכרון !
יפה דגני ז"ל – ב' באדר א' תשנ"ז
  
 
ברוך שפטרני
 
שאלה: מהו המקור לברכת 'ברוך שפטרני', ומתי צריך לברכה?
תשובה: המקור לעניין זה מופיע בדברי המדרש (בראשית רבה סג, י): "אמר ר' אלעזר: צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה. מכאן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה". יש שהסבירו את דברי המדרש, שהסיבה לברכה היא שעד גיל 13 האב מחוייב לחנך את בנו, וממילא האב נענש על כל חטאי הבן, ומכאן ואילך האחריות היא על הבן עצמו, וממילא האב כבר לא ייענש אם הבן יחטא. לעומתם יש שהסבירו באופן הפוך: חז"ל אומרים (מסכת שמחות ד, ג) שישנם חטאים מסויימים שהעונש עליהם הוא שילדי החוטא מתים כשהם קטנים. כאשר הילד מגיע לגיל 13 הוא כבר עומד בזכות עצמו, וממילא האב מודה לקב"ה שעכשיו כל מה שיקרה לילד לא יהיה בגלל מעשי ההורים אלא בגלל הילד עצמו.
את דברי המדרש ניתן להבין כעניין כללי, שאדם צריך להודות לקב"ה כשבנו מגיע לגיל מצוות, או כעניין הלכתי, שיש לברך בפועל ברכה זו, למרות שאין שום מקור אחר לברכה זו בדברי חז"ל.
בספר מהרי"ל (ר' יעקב מולין, שחי במאה ה-14 בגרמניה, הלכות קריאת התורה דף סג) מובא כך: "מהרי"ל, בזמן שבנו נעשה בר מצוה וקרא בתורה, היה מברך עליו ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם אשר פטרני מעונשו של זה". אבל כתב על זה הרמ"א (דרכי משה, או"ח רכה ס"ק א) 'וקשה עליי שיברכו ברכה שלא הוזכרה בגמרא ובפוסקים'.
גם בהגהותיו על השולחן ערוך כתב הרמ"א (או"ח סימן רכה, ב): 'יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצוה יברך ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה, וטוב לברך בלא שם ומלכות'. הגר"א, לעומת זאת, פסק לברך ברכה זו בשם ומלכות, ובעקבותיו פסקו כן גם החיי אדם (כלל סה אות ג) והקיצור שולחן ערוך (סימן סא אות ח).
גם אצל הפוסקים הספרדים (בן איש חי שנה א פרשת ראה אות יז. כף החיים או"ח רכה ס"ק טז. יביע אומר ח"ו סימן כט אות א ועוד) הובאה ברכה זו, אם כי נפסק לברך בלא שם ומלכות.
לגבי זמן הברכה כתב המשנה ברורה (ס"ק ו) "ועכשיו נהגו שלא לברך עד שעה שהנער מתפלל בציבור בתורת ש"ץ או שהוא קורא בתורה בשבת ראשונה שאז נודע לרבים שהוא בר מצוה", וכן נהגו במקומותינו.
 
בימים אלו סיימנו להעביר את המשרד שלי לדירה הצמודה לביתנו, על מנת לפנות חדר נוסף בביתנו עם התרחבות משפחתנו בעז"ה.
ברצוני להודות, בשמי ובשם אלישבע, לכל חברי הקיבוץ, ובפרט לכל מי שסייע בהעברה זו.
המשרד החדש מרווח יותר מקודמו והציבור מוזמן לבוא, להתרשם, לשוחח ואף לשתות כוס קפה בכל שעות היממה. כידוע, אין שעות קבלת קהל, ובכל זמן שהאור במשרד דולק, אפשר להיכנס...
 
הרב ירון
 
את הראיון עם יוסי קיימנו מספר ימים לפני חנוכה.
ריחות טיגון הובילו אותנו בשבילי השכונה ישר אל מקור הריח... ביתם של ריקי ויוסי.   חנוכה הגיע?!
יוסי מתעכב עוד בעבודה, וריקי מטגנת מאכל הודי לקראת נסיעתה לחו"ל.
 
תעודת זהות:
שם: יוסי שטרן
נקראתי ע"ש אבא של אבא. יש במשפחתנו כמה דורות של בנים שנקראים יוסף בן שמואל בן יוסף.
שנת לידה: 1955
מצב משפחתי: נשוי לריקי + 5 ילדים, 2 כלות, חתן ו-2 נכדות.
 
אביעד – זהו אחד משמות המשיח, ובנוסף רצינו להנציח את אבא של ריקי, אברהם.
עמיחי – נולד בפרשת "עוד אקבץ נקבציו", ומסמל בשבילי את "עם ישראל חי"
שולמית – ע"ש אימי ז"ל.
דניאל מרים – מרים הייתה אמא של ריקי, ודניאל שם משפחתה.
גדעון – זה השם שהילדים אהבו.
 
מקומות מגורים: נולדתי בתל אביב בבית שאבי גר בו 62 שנה, מול בית ז'בוטינסקי.
בגיל 21, באמצע הצבא, הגעתי לקיבוץ בארות יצחק, עד היום.
 
מקומות לימוד: בבית הספר היסודי למדתי בבית ספר "מוריה" בתל אביב, או בשמו המלא: בית הספר האריסטוקרטי של האצולה האשכנזית הדתית... בבית ספר זה למדו בניהם של הייקים. אני זוכר שאפילו לכיתה א' היו בחינות כניסה. בבחינות הכניסה שלי שאלו אותי מה מברכים על סוכרייה, מה עושים כשרוצים להדליק אור בשבת? (אני עוד זוכר את אבא בימי שישי, עומד על כיסא עם מפתח גדול בכניסה לבית ומותח את הקפיץ לשעון שבת.)
בגיל 14 עברתי ללמוד ב"מדרשית נעם" בפרדס חנה. המקום הזה הוא אחד ממעצבי החיים שלי. הגעתי לשם יחד עם עוד 5 חברים מבית הספר.
בתנועת הנוער הייתי ב"עזרא".
לאחר סיום התיכון, למדתי שנה בישיבה הגבוהה בשעלבים.
בצבא שירתי בגדוד 50 של הנח"ל. בשל"ת השני הגעתי לבארות יצחק.
   
ספר על ילדותך בתל אביב:
אני הגדול משני אחים. אמא נפטרה בלידה של אחי כאשר הייתי בן שנתיים. אחי גדל אצל דודתי בתל אביב.
תל אביב בתקופה ההיא הייתה נוחה יותר לדתיים. כשהגעתי הביתה לשבתות או בערבים בית הכנסת היה מלא אנשים. בערב הראשון של הסליחות היו סוגרים את הכביש, וכל הרחוב היה מלא במתפללים. כיום, כשאני מבקר, אני בקושי עשירי למניין וכמובן גם הכי צעיר.
אבא עבד בבית הקפה. את בית הקפה הקימה סבתא שלי. היא אפתה עוגות וסבא שלי (יוסי) מכר את העוגות ברחוב. במהלך השנים הוקם בית הקפה, שאגב, בזמנו של אבי, לא היה לו שם, ורק לאחר שאבי עזב הוא נקרא "קפה ליאון". הדוד שלי היה קונדיטור והייתה לו מאפייה שממנה אבי קנה את העוגות לבית הקפה שלו. במקום הכינו סנדוויצ'ים וטוסטים. לבית הקפה של אבא לא הייתה תעודת כשרות וכל הרבנים אכלו אצלו. הוא היה אומר: "אני תעודת הכשרות". המקום היה נפתח מוקדם בבוקר ונסגר מאוחר בלילה. אבי היה אומר: "אצלי שותים מי שסוגר את הלילה ומי שפותח את הבוקר".
בשלב מסוים אבא מכר את בית הקפה. לאחר כמה חודשים המקום פשט את הרגל והבעלים ביקשו ממנו לחזור. דבר שהוכיח את עצמו והמקום חזר לפעול. אבא עבד חצי יום, מ- 4:00 בבוקר עד 14:30. כשהתחילו למכור במקום בשר הוא עזב את המקום באופן סופי.
 
אז למה בכל זאת קיבוץ?
כבר בכיתה ו' או ז' ידעתי שאני רוצה ללכת לקיבוץ, די יוצא דופן בתל אביב. לאבי היה קשה בתחילה עם החלטתי לחיות בקיבוץ. 
קוריוז: כשהייתי בשעלבים עבדתי בענף הבקר ומאוד אהבתי את זה. הייתי יוצא למרעה וההמלטות היו נעשות בשטח. יום אחד הייתה המלטה קצת קשה ונעזרתי בחולצתי על מנת להוציא את העגל. החולצה התמלאה בדם, אך כדי להיכנס חזרה לקיבוץ הייתי חייב ללבוש אותה שוב. כשהגעתי לחדר הייתי כ"כ עייף, ונרדמתי עם החולצה. אבא, שעדיין לא נישא, בדיוק הגיע עם חברתו לבקר אותי. אתם יכולים לתאר את הזעזוע... הוא כמובן קיווה שהבן שלו יהיה מינימום ראש ממשלה! או לפחות לעבוד אתו בבית הקפה...
 
איך נפגשת עם ריקי?
ריקי הייתה נחלאית בקיבוץ. אני בכלל הייתי עם מישהי אחרת וכמעט התחתנו, אך בסוף זה לא הסתדר, ואז הכרתי את ריקי ותוך חצי שנה התחתנו. לאבא היה קשה לעכל את העובדה שאני מתחתן עם מישהי מעדות המזרח. לא היה לו קשר עם אנשים כאלה עד אז. אבל עם הזמן הוא הכיר אותה והם הסתדרו נהדר.
 
מקומות עבודה:
בקיבוץ עבדתי יום אחד בפרדס, יום אחד בלול, 12 שנים ברפת, שנתיים מרכז קניות, ועד עכשיו כ- 14 שנה במסגרייה. מכל מה שעשיתי נהניתי. ההנאה תלויה באדם. ברור שלא תמיד כיף. לא כיף לקום לחליבות בוקר (אני בן אדם של לילה...) אבל מאוד אהבתי להיות רפתן. היו לי שם חברים מאוד טובים שחלקם מלווים אותי עד היום: שימי ז"ל, יוסיקה, שלמה פ', חיים ב.ש.
כשסיימתי להיות מרכז קניות למדתי הנדסאי מכונות ואז עברתי לעבוד במסגרייה. לקחתי ענף שהיה במהותו ענף שירות ופיתחתי אותו. הגעתי למצב שכיום כ- 95% מהפעילות היא פעילות חוץ.  
היה לי חשוב לפתח את הענף. במסגרייה עובדים 3 שכירים, חבר משק ובן משק. ישנם פרוייקטים עונתיים שמתאימים לסטודנטים, ילדים, נשים – מי שרוצה מוזמן.
נוח לי לעבוד עם שכירים שרמת הקשר בינינו היא של עבודה בלבד, ואז אני מגיע הביתה ומתנתק מהעבודה. במסגרייה אנחנו מקיימים בכל יום מפגש ארוחת 10. יש לנו אורחי כבוד – יוסיקה ודוד פורת. במפגש זה אנחנו מפסיקים לרכל – במודע! יש פוליטיקה (אי אפשר בלי...)
המוטו שלי הוא: "אהב את המלאכה". גם אם לא כל הדרך סוגה בשושנים צריך ליהנות ממה שאתה עושה. כשאתה עובד העבודה שלך היא כאילו כל העולם שלך. לפעמים מסתכלים סביב ורואים שקורים דברים אחרים עם אנשים אחרים, ואני בוחר להיות בצד שעובד יותר ונותן יותר. זה בשביל עצמי כי אני מאמין שכך אני צריך להיות.
 
ספר קצת על היוזמות שקידמת (השיעור לעילוי נשמת חברים, תפילת מנחה, ארבעת המינים)
שימי היה חבר קרוב מאוד שלי לכן המכה של מותו הייתה מאוד חזקה, ואז החלטתי להקים את השיעור לעילוי נשמתו, שהפך לשיעור לעילוי נשמתם של חברי בארות יצחק. אני רואה את זה כאחד הדברים החשובים שעשיתי בבארות יצחק.
תפילת מנחה בפרגולה התחילה אחרי שבמשך מספר שנים התפללנו בקיץ בגן השעשועים שליד ביתי, ואז ראיתי שאני לא מגיע למנחה. מנחה זוהי התפילה שהכי קשה להגיע אליה.
כשחשבתי על המנחה בפרגולה לא האמנתי שזה כל כך יתפוס. בהתחלה חששתי אך עשיתי את זה מנוחות אישית של אמירת קדיש על אבי ז"ל. פחדתי שאשכח ולא אגיע בזמן לבית הכנסת באמצע העבודה. כשדיברתי עם הרב ועם יחיאל הם היו בעד, והיום יש לי סיפוק עצום מזיכוי הרבים.
ילדי התיכון ביקשו את עזרתי בבניית המועדון שלהם והסכמתי, בתנאי שיבואו למנחה בפרגולה לפני שנלך למועדון. הם לא הגיעו למנחה, אז כשהגיעו אלי למסגרייה "נפנפתי" אותם. מאז יש בכל יום לפחות 5 ילדים שעומדים להתפלל אתנו מנחה וזה סיפוק עצום.
מזה כ- 25 שנה אני בוחר ומחלק את "ארבעת המינים" לחברי הקיבוץ. זה התחיל כאשר הרב הושע הזמין אותי לנסוע אתו ולבחור ארבעה מינים. אני מאוד נהנה לבחור אתרוג יפה, ללכת לפרדס...
אהבתי להביא לכל אחד את האתרוג המיוחד לו. קודם כל לאבא, אחר כך לרב, והיו עוד כמה אנשים שהייתי יודע בדיוק מהו האתרוג שיתאים להם והייתי מביא להם את ארבעת המינים עד לבית: למשה ברנד, אברהמ'ל ז"ל, סבא נתן ז"ל, סבא שפיר ז"ל. ההתרגשות בעיניהם הייתה גדולה מאוד. ידעתי מה כל אחד אוהב.
 
יש לך חלום לעתיד?
לא. יש לי אישה וחמישה ילדים וזה מספיק. הייתי רוצה להוריד מהלך.
המשפחה זה האושר שלי. אפשר להתעצבן על פרות, ברזלים, הפרטה וכו', ואז מגיעים הביתה – ומה עוד צריך? מה שהקב"ה נותן – תודה!
 
שוחחו ורשמו: איריס ואלישבע
 
  
שיר זיכרון לאבא
 
השבוע מלאו 7 שנים לפטירתו של שימי סלומון ז"ל ובאזכרה שהתקיימה קראה אילת בתו את השורות הבאות.
 
 
וכמו שברפת, כשאני על יד עוברת,
אם אני קצת את עיניי מאמצת
יכולה להישבע כמעט
שאותך ראיתי עם הכובע והזקן והמגפיים
עובר לך בין הסככות בעצלתיים.
וכמו שלא הצלחתי אפילו לכעוס
על איך שהיית מזייף על פסנתר,
ולא הייתה לי ברירה אלא להתעורר
למשמע צלילי המשורר המהולל
שעם השכמה כזאת עדיף לא לישון בכלל.
ואיך שהיית כזה רומנטיקן בהסוואה,
כותב לאמא שירי אהבה...
אז, כשהייתי קטנה,
היית נותן לי את אצבעך
וככה אותה הייתי מחזיקה,
מסתכלת עליך מלמטה בהערצה,
יודעת שאתה אתי, שלי,
הכי חזק, שומר עלי מכל רע.
שום דבר לא יכול לך.
 
אז איך זה פתאום שכבת לישון
ולבך דום?
ואיך זיפיך עקצוני בנועם
כשלחשת לי לילה טוב...
 
 
עוד שנה חלפה
וכולם שוב נאספים,
דורכים סביב האדמה
שבתוכה אתה קבור,
מעלים את זכרך
במילים של קדושה.
ואני מסתכלת סביב
מנסה להרגיש אותך
אך אין שום דבר מכאן
שהוא בעצם אתה.
והמלים שנאמרות הן כלל לא עליך,
וכל האנשים מביטים בעצב,
ואני רואה שכמוני גם הם צמאים
להרגיש שוב את אישיותך
כדי להזכיר לעצמנו
כמה אהבנו אותך.
הרי לכל אחד בלב
יש את השימי שלו:
הבעל, האבא, האח, החבר,
שחי וצוחק, שמוחץ את הלב.
כמו שבשבת אני עוד מצליחה
לעצום עיניים ולשמוע אותך
מפזם בהנאה נעימות מגרונך
עוצם עיניים ומתנדנד בהתאמה.
 
 
 
סמינר "שנת השבע"
 
בתחילת השבוע יצאנו, שלושה זוגות, להשתתף בסמינר "שמיטה" הראשון של הקיבוץ הדתי בבית המלון בקיבוץ רמת רחל.
כל אחד וציפיותיו - נופש, לשמוע הרצאות שאם לא תהיינה מעניינות אפשר יהיה "להתפלח לעיר", סיורים מאורגנים בירושלים, ואולי אפילו לראות את ירושלים בלבן.
האירוח:   המון קלוריות נוספו (לא נורא, נשרוף אותן כשנחזור הביתה. ירד שלג, ואומרים שככל שהטמפרטורות יורדות אוכלים יותר) . בית המלון נמצא במיקום עם נוף יפיפה (ישנם אמיצים שעלו לתצפית אפילו כשרוחות עזות נשבו ופתיתי שלג צנחו ארצה) והמבנה עצמו נעים ומסביר פנים.
הארגון: הארגון היה מקצועי וברמה גבוהה. למרות שינויים מאולצים עקב מזג האוויר, החלופות שנמצאו לנו היו טובות ו"שוות".
המשתתפים:   כשלושים חברים מקיבוצים שונים במגוון גילאים.
הרצאות:   היו מגוונות ומעניינות ונגעו בנושאים רבים: ספרות, תנ"ך, שירה, קולנוע, שו"ת באינטרנט (מקום הרב הוירטואלי, רב הקהילה והרבנות הראשית) ופאנל שמיטה תשס"ח.
היריעה קצרה מלפרט את תוכן ההרצאות אבל גם אלה שחשבו ל"התפלח" התייצבו בכל ההרצאות, משום שכל הרצאה הייתה טובה מחברתה.
שירה בציבור:   בהחלט הייתה מרנינה, מכיון שלא היו שירי "מגל וחרב" אלא שירים רומנטיים ידועים ושירים חדשים.
סיורים:   נחום ברוכי הדריך אותנו בחורשת הזיתים, אנדרטת עצי הזית ומוצב הפעמון שנמצאים ברמת רחל.
הוא הסביר על השכונות מסביב לקיבוץ והחזיר אותנו לתקופת קרבות תש"ח באזור ירושלים.
עקב מזג האוויר הסיור השני התקיים במרכז אריאל ברובע היהודי, שם נמצאים המוצגים המעטים מימי בית ראשון שנמצאו עד כה. קיבלנו הדרכה מאוד מקצועית על ידי בת טירת צבי.
השלג:   כל כך השתוקקנו לשלג (האמת היא "ששיחדנו" את דני רופ). כמו תמיד, כשיש תחזית לשלג בירושלים יש בורסת הימורים: יהיה / לא יהיה ובסוף התעוררנו אל ירושלים בלבן ושינוי בתוכנית.
במקום סיור בעיר דוד קבלנו הרצאה יוצאת מן הכלל בלווי מצגת על מלחמת העצמאות בירושלים.
עקב השלג חלק מהמרצים לא הגיעו אז עשינו לעצמנו סיכום (כל הקבוצה).
*כל אחד ציפה בלבו ליותר משתתפים. היינו בטוחים שיגיעו המונים וחבל שלא.
*מי שלא בא הפסיד.    *הסמינר ענה על הציפיות.   *הארגון, ההרצאות והסיורים היו 10.
 
וסיכום השישיה שיצאה מכאן (מהקיבוץ):    חברים, תצאו ותיהנו !
זאת למרות שקבלנו בונוס - שלג בירושלים. זריחות ושקיעות יש בכל מקום. שלג בירושלים יש רק אחד.
 
אברהם ורחל פולובין, איקה ודקלה שניאור, קותי ודבורה רייניץ
 
 
חדשות מהספרייה
 
חוג קוראים
במפגש האחרון של החוג הייתה שיחה ערה ומעניינת בנושא ספרים הקשורים להונגריה.
למפגש הבא שיתקיים בכ"ח בשבט, 4.2.08 החלטנו לקרוא מספריה של שולמית לפיד.
המעונינים להצטרף מוזמנים.
 
ספרים וקלטות חדשים
לאחרונה קיבלנו ספרים חדשים שהזמנתי דרך הספרייה האזורית בבני עטרות, תוספת ברוכה לתקציב הצנוע שלנו, וספרים שקניתי מהתקציב. כמו כן מדי כחודש אני שואלת ספרים מבני עטרות. יש גם סרטי DVD חדשים.
 
ספרים למבוגרים
 
1.       הארי פוטר ואוצרות המוות -ג'יי. קיי. רולינג
2.       האויב - ליי צ'ילד
3.       אלוקים לא מרשה - חנוך דאום
4.       מארלי ואני - ג'ון גרוגן
5.       להציל דגים מטביעה - איימי טאן
6.       משחקי כוח - ג'וזף פינדר
7.       בית - מנג'ו קפור. ספר חדש על החיים בהודו.
8.       חף מפשע - ג'ון גרישם. סיפור
9.       נחש ארסי - קלייב קאסלר
10.   רצח אופי - יוסף שביט
11.   מרי, מרי - ג'יימס פטרסון
12.   סוויטה צרפתית - נמירובסקי. ספר מתקופת השואה שיצא לאור בזמן האחרון.
13.   משאלה אחת ימינה - אשכול נבו
14.   צ'ירפאן בחלומות - חיים חיימוף. על יהדות בבולגריה.
15.   בואי הרוח - חיים סבתו.
 
סרטי DVD
 
1.       כנגד כל הסיכויים
2.       צופן דה וינצ'י
3.       סינדרלה מן
4.       בנעליה
5.       טרומן קפוטה
 
  
ספרים לילדים
 
1.       העציץ הריק - דמי. אגדה סינית מאד יפה עם לקח חשוב.
2.       ט"ו בשבט הגיע – שרון לוי. מסביר את הרקע לחג.
3.       שתיל השוקולד של אלעד - אלי רוה.
4.       מילימטר 1-4 - ברי פריגת. סדרה על מפלצות ושדונים.
5.       אגדות אנדרסון.
6.       הים של בנימינה- ספר יפה על המושבה.
7.       מנהרת הזמן 41: מרד החשמונאים- גלילה רון-פדר-עמית.
8.       משימה עולמית 1- יפן- גלילה רון-פדר-עמית.
9.       לסי חוזרת הביתה- אריק נייט.
 
סרטי DVD
 
1.       פיטר פן 2 :בחזרה לארץ לעולם לא.
2.       מדגסקר.
3.       הארי פוטר וגביע האש.
 
 
ספרים אבודים
אני מבקשת את עזרת הציבור בחיפוש אחרי שני ספרים: מה שרציתם- ספר שהושאל מספרית בני עטרות ונקודת הונאה מאת דן בראון. מי שיודע על מקום הימצאם מתבקש להודיע לי או להחזיר לספרייה בהקדם.
 
                                                                                                   להתראות בספריה,
 אילנה
 
 
 
לבנצי בן-דוד בר המצווה
להורים אלישבע והרב ירון
לסבתות ולסבים ולכל המשפחה
מ ז ל   -   ט ו ב
יהא שם שמים מתאהב על ידך
 
 
 
 
60 שנה למדינה
על מה שהיה ועל מה שיהיה
יומולדת 60 – סיבה למסיבה. אם את/ה חוצה את גיל 60, וודא שאתה באמת במעבר החצייה והבט טוב טוב ימינה, שמאלה, ואחר כך שוב ימינה. יש הפתעות בחיים (מסיבת הפתעה). והנה גם המדינה מחליפה קידומת.
ישבנו – צוות מערכת הידיעון – וחשבנו: איזו מתנה ניתן אנו חברי בארות-יצחק למדינה ולנו מעל דפי הידיעון. הרי את ימי החגיגות והאירועים הרשמיים מארגנת המדינה לעצמה. נותרו לנו רק ימי החולין.
ואלה, מסתבר, מלאים בחוויות מסוגים שונים ובנושאים שונים ומשונים לאורך כל 60 שנות המדינה. המהדרין יכולים גם להעזר בזמנים של טרום המדינה (המדינה שבדרך).
חברי המערכת יפנו בזמן הקרוב לציבור וינסו בעזרתכם האדיבה לדלות סיפורים, חוויות, קוריוזים, אנקדוטות, אירועים וכל מה שניתן להעלות על הכתב או בעל-פה, בכל שטחי החיים.
מה בדיוק? ובכן, זוהי ההפתעה !!
                                                                         בתודה מראש ובתקווה לשיתוף פעולה,
מערכת הידיעון
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
עוד על איכות הסביבה
"אל תשאל מה המדינה יכולה לתת לך – שאל מה אתה יכול לעשות בשביל המדינה" (ג' פ' קנדי)
 
אני מאוד שמח שסוף כל סוף עולה על הפרק נושא איכות הסביבה. כמובן שייצור אשפה זה חלק מרמת החיים המתקדמת שלנו. שימוש בשקיות ניילון בכל מקום, זלזול בניקיון, אי חינוך בתחום - גם הם מאפיינים את הציבור שלנו. האם באמת ה"קיבוץ" צריך לעשות את הצעד הראשון? האם ה"קיבוץ" לא עשה את צעד הראשון? אלו שאלות שכדאי לשאול.
ממקור ראשון אני יודע שאת הצעד הראשון ה"קיבוץ" כבר עשה והאגף החברתי פתוח לקבל כל עצה ורעיון בנושא. אני לא חושב שמוצדק לדבר על הקיבוץ שרחוק מלהיות "קיבוץ ירוק". יש יחידים בקבוצה שלא מכירים את התחום, או מוכנים לפעול רק ברמה עולמית ולא ברמת האחריות האישית. קיבוץ שיתופי יכול להיות מאורגן ולמצוא דרכים לשמור על הסביבה. למשל: מטבח משותף ומאורגן מייצר אשפה מינימאלית לעומת היחיד. מכבסה משותפת ומאורגנת חוסכת אנרגיה ומים לעומת שימוש פרטי של היחיד. שימוש ברכבי הקבוצה גורם לפחות זיהום אוויר מול שימוש כל אחד במכונית משלו. המשך השמירה על החקלאות מוסיפה חמצן לכדור הארץ כל יום. הרפורמה ברפת גרמה לצמצום עצום של זיהום סביבתי. גן הנוי שלנו מטפל בלכלוכים שלנו ומנסה להתמודד. הגד"ש מצמצם שימוש בחומרים מסוכנים וכד'. היחיד שמכבס בבית גורם לזיהום הסביבה, רכב פרטי וטוסטוסים רבים גורמים לזיהום הסביבה שלנו. כלבי, "אלף" וכל חנות כזאת - המוצרים שלהם מייצרים אשפה מרובה אצלנו בבית.
אני אישית פניתי בכמה רעיונות אל הגופים השונים. לדוגמה: שימוש במים אפורים, קולט שמש לייצור חשמל, דוד שמש, פרויקט הפרדת אשפה ועוד.
במזכירות בדקו את כל הרעיונות לגופם והיו שם כמה יחידים שהתנגדו. סיבת ההתנגדות היא שזה לא כלכלי, ושאין בן אדם שמוכן לעבוד בזה וגם שהמודעות לאיכות הסביבה בתוכנו לא רבה.
מה זה מים אפורים: מים שמשתמשים בבית (מקלחת, אמבטיה,מדיח) ואחרי השימוש פשוט מטהרים ומחזירים לשימוש חוזר (מים לניאגרה, להשקיית הגינה ועוד). זה דורש הפרדת קווי ביוב. בדקו ומצאו שעלות ההתקנה לבתים ישנים היא לא כלכלית, אבל אני יודע שבשכונה החדשה יש על מה לדבר.
תאים סולאריים לייצור חשמל: העלות גבוהה והיא מחזירה את ההשקעה תוך כ-15 שנה. כדי לייצר קילו וואט אחד יש צורך בשטח של 8 מ"ר וכלכלית זה לא כדאי.
דוד שמש :  אחד הדברים שנפוץ לדבר עליו. בבדיקה יסודית של המזכירות גילו שדוד שמש אולי כדאי כלכלית לכמה משפחות בקיבוץ אבל זה מצריך השקעה גדולה מהכסף של המשק ורק הפרט נהנה מזה, וחלק מהחברים שאצלם לא כדאי להתקין דוד שמש לא הסכימו לוותר על שוויוניות, גם אם זה יגרום ל "נזק כלכלי". אם היה מישהוא שלוקח את היוזמה ומוביל את הנושא יכולה להיות לנו הצלחה, אבל לפי מיטב ידיעתי לא פגשתי מישהוא בקיבוץ שיש לו החזון, אחריות ותבונה לארגן קבוצה ולשנות את המצב.
לסיכום: אני רוצה שיהיו כתבות בתחום איכות הסביבה, ומעשים במשק ושיתוף פעולה עם המזכירות. הסביבה שלנו בידינו ולא בשום "קיבוץ" או "מדינה", או "העולם". את/ה היחיד/ה שיכול/ה לעשות בתחום הזה, ולא אף אחד אחר.
 
גבריאל נאור
 
 
"נקודה ירוקה בלב כרך אפור"
כבר זמן מה שאני מתלבט עם עצמי בנושא איכות הסביבה. מצד אחד הורגלתי לחשוב שהמתעניינים בנושא הם צפונבונים, היפים, שמאלנים (בלי לפגוע!) - בקיצור, כאלה שבאמת אין להם משהו יותר חשוב לעשות.
מצד שני, אני גד"שניק, עובד אדמה כבר 20 שנה, שמסוגל אפילו ממרום שנותיי לראות את ההשלכות החמורות של הזלזול במשאבי כדור הארץ (זיהומי מים, קרקע ואוויר).
אני מרגיש ש"המהפכה הירוקה" כמו שזה נקרא, כבר כאן! ואי אפשר להתעלם יותר!
נראה לי, שאפילו מנקודת מבט ריאלית כדאי שנעלה את הנושא הסביבתי כמה דרגות בסדר העדיפות הציבורי והמשקי שלנו.
לאחר ששולי כתבה בידיעון לקראת ט"ו בשבט כמה דוגמאות של מאמץ אישי (שקיות ניילון) ואיילה המשיכה בידיעון האחרון בהיבטים משפחתיים כמו דוד שמש (כן, לדעתי זה צריך להיות עניין משפחתי ולא משקי!) והיבטים משקיים (פרויקט הגנראטור), גם אני יכול להוסיף דברים אחרים היכולים לעזור בשמירה על איכות הסביבה (קטנועים המונעים בחשמל, מכוניות המונעות בחשמל או בגז, אספקת חשמל ע"י אנרגיה סולארית, מחזור של מי מקלחות להדחה בשירותים, ואפילו מעבר לחקלאות אורגנית) אבל נראה לי שהדרך הטובה ביותר כדי לקדם את המודעות לנושא איכות הסביבה אצלנו, היא להקים צוות של אנשים המתעניינים בנושא, שילמדו ויבדקו את הנושאים שהוזכרו למעלה ועוד נושאים רבים אחרים, ויוכלו לתת חוות דעת לאנשי הביצוע בפרויקטים השונים העומדים בפנינו (בניה מאסיבית, צמצום שטחי החקלאות, מקורות פרנסה חדשים ועוד) ובשגרת החיים שלנו.
כמובן שכל רעיון צריך להיבחן כלכלית וחברתית ולהיעשות תוך שיתוף פעולה של כל המערכות הנוגעות בדבר!
אני קורא למזכירות לפעול להקמת צוות כזה, ולחברים להביע את עמדתם בנושא, כצעד ראשון לקראת הגשמת הכותרת שלמעלה.
                                                                                      שבת שלום!
יוסי שניאור
 
נהגים ונהגות – שימו לב ! 
בזמן האחרון כשמתדלקים בתחנות דלק  שאינן קשורות ל- TEN המתדלקים מציעים לבדוק שמן ומים, ולמלא את "החסר" – גם כשלא צריך - תמורת תשלום מוגזם.
כלבוטק גילה שהמתדלקים מרמים בבדיקה ובכלל לא חסר שמן או מים.
 
לכן אבקש לא לתת למתדלק לבדוק שמן ומים.
 
אם בדקתם באופן עצמאי לפני הנסיעה וחסר שמן או מים, יש לגשת למוסך של הקיבוץ ולמלא את החסר.
                                                                              בברכה ותודה על שיתוף הפעולה,
עפרה
 
 
ב י ט ו ח
ביטוח רכב
בימים אלה סיימנו את קבלת פוליסות הביטוח המקיף של הרכבים.
בשנה זו התקשינו מאוד בהסדרת הביטוח מול חברת הביטוח וזאת לאור התוצאות הקשות בשנת הביטוח האחרונה.
למזלנו, בשנים הקודמות הצלחנו בעמל רב להגיע למחירים סבירים מאוד והמו"מ השנה גרם לפגיעה בהישגי העבר ולא הביא אותנו לרמת מחירים גבוהה מאוד ואף למצב שנהפוך ל"אישיות לא רצויה" בחברות הביטוח, דבר שיקשה מאוד על עצם היכולת לבטח את כלי הרכב. השנה זה הסתיים בהעלאה של הפרמיה במקום הוזלתה - לך תדע מה צופן העתיד.
העובדה שיש קיבוצים נוספים שתוצאותיהם אינן מזהירות אינה מנחמת ( אל "תדאגו", אנו נמצאים במקום מאוד "מכובד" שם).
אני מקווה שתוצאותינו ישתפרו בהמשך, שאם לא כן, ספק אם נמצא מי שיבטח אותנו.
אני חייב לציין את סוכנות "שדמה" שעושה כל מאמץ לסייע לנו.
כל מה שנאמר עד כאן הוא משני בחשיבותו. הבעיה המטרידה ביותר היא שבדרך כלל הסטטיסטיקה אינה משקרת. עד כה התמזל מזלנו וב"ה לא ספגנו נזקים בנפש. עם כל הכבוד לנזקים בכסף החשש לנזקים בנפש הוא מה שמטריד ביותר.
לאחר שח"ו יקרה לנו משהו, גם אם נדפוק את הראש בקיר זה לא יעזור, ואני מאוד מקווה שלא נעמוד בניסיון. עדיף לדפוק היום את הראש בקיר על מנת למנוע נזקים בנפש.
אין לנהוג ברחמים עם מי שמסכן את עצמו ואחרים ועלינו לחפש ולמצוא דרכים - גם אם קשות - על מנת להיערך למלחמה בהפקרות הקיימת אצלנו בנושא.
ונשמרתם לנפשותיכם.
 
הום מאסטר
בראשית החודש הבא אנו מחדשים את ביטוח תיקון מכשירי חשמל ב"הום מאסטר".
זו הזדמנות לציין את החברה על השרות הטוב שהיא נותנת, ברמה שבהחלט אינה מקובלת בארצנו.
עם זאת ברצוני להעיר מספר הערות :
1.       העובדה שהשרות ניתן לנו ללא השתתפות עצמית, נדמה שגורם לחברים לזלזל באחזקת הציוד, דבר שגורם להגדלת הנזק שנגרם לציוד.
הציוד הוא שלנו ורצוי, בטיפול נאות ובזמן, לצמצם במידת האפשר את הנזק.
2.       לכל מבוטח קיימת רשימת ציוד. חובה על כל מי שמחליף ציוד או מי שרכש ציוד להודיע על כך ל"הום מאסטר" כדי שהם יוכלו לעדכן את הרשימה.
3.       נא שימו לב לרשימת הציוד המבוטחת כי יש ציוד חשמלי שלא נמצא ברשימת הציוד המטופל.
     לדוגמא: טלויזיות מעל גודל של "29 אינן מבוטחות וכן כל המסכים החדשים וכד'.
הביטוח כולל את ציוד המשפחה. אין הוא כולל ציוד של ילדים וקרובים הנמצאים מחוץ לבית ואינם מבוטחים.      אני מבקש להמנע ככל האפשר מפגיעה באמינותנו.
-          14 -
 
4.       אנו מעדכנים את רשימת המבוטחים אחת לשלושה חדשים – ב- 1 בפברואר ,ב – 1 במאי ,
     ב- 1 באוגוסט , ב- 1 בנובמבר .
אם מישהו מעונין להצטרף או לפרוש, אנא פנו כשבוע ימים לפני המועדים הנ"ל על מנת למנוע עבודה מיותרת.
                                  אני מקווה להמשיך וליהנות מהשרות הטוב שאנו זוכים לו.
                                    אליעזר שפיר
 
תלונות על מחירי החשמל
 
לא מעט אנשים התלוננו על מחירי החשמל בקיבוצנו. המשפט הנפוץ בתלונות "בחוץ משלמים פחות!"
לידיעת הציבור אני חייב לציין עובדות מול שמועות. המחיר לחשמל בשימוש ביתי מורכב מתשלום קבוע של 12.94 ₪ לפני מע"מ, ו-0.474 ₪ (לפני מע"מ) לכל קילוואט ( ובסה"כ 14.95 ₪ כולל מע"מ ו- 0.5475 ₪ לקילו וואט שעה כולל מע"מ). בקיבוץ הגורם של תשלום קבוע הוא זניח ולכן לא משפיע בכלל על החיוב של החברים.
הממוצע של צריכת חשמל אצל חברים הוא 698 קילו וואט שעה לחודש. מכאן חשבון פשוט: הממוצע לחשבון של חברים 343.79 ₪ לחודש. חשוב לציין שבחוץ רוב האנשים נמצאים בעבודה כעשר שעות ביום, וברור שחשבון החשמל שלהם נמוך משל אלה שנמצאים בבית. לאנשים העובדים מחוץ לביתם החיוב בתעוז יהיה המשתלם ביותר. בתעוז מחיר החשמל במשך היום גבוה מ-0.5475 ש"ח (בממוצע עשר שעות ביום), אבל בשאר השעות הוא נמוך משמעותית ממחיר זה. בתכנית רגילה ביצוע הכביסה בלילה לא מקטין את חשבון החשמל, אבל אצלנו כל מי שמכבס בלילה חוסך הרבה אנרגיה וכסף.
הקיבוץ משלם לחברת החשמל על פי תכנית "תעוז" שפירושה תשלום לפי זמן השימוש (שיא, גבע ושפל)
מסיבות של חסכון באנרגיה והשפעה על איכות הסביבה עדיף להשתמש בחשמל בלילה כשתחנות הכוח לא עובדות במלוא התפוקה והלילה הוא זמן שפל שבו מחיר החשמל הוא הנמוך ביותר ביממה.
 
על משוב "חשמלי"
בשיתוף פעולה עם של"ח ערכנו סקר כדי לבדוק את שביעות רצונם של החברים מהשירות של החשמלייה . חילקנו 155 שאלונים וקיבלנו בחזרה 43 תשובות. מתוך 43 המשובים, 2 מהם בחרו להתייחס באופן אישי ולפגוע בעובדי החשמליה, 32 מהם התלוננו בעיקר על משך הזמן של הטיפול בפניות (מעל שבועיים) כפי שנידרש. 9 מהם התייחסו באופן חיובי לעבודת החשמלייה.
אחרי בדיקת המשובים של"ח ומנהל החשמלייה טיפלו בליקויים של הניהול והיעילות והיום חשמליית בארות יצחק עומדת בדרישות של המשק והחברים.
גבריאל נאור
 
 
ל ב ר י א ו ת !
בשעה טובה הוכנסה למרפאה תוכנת מחשב חדשה שבאמצעותה נוכל לנפק טופסי 17 ממוחשבים ואישורים לתרופות.
בקופת-חולים קיימת הגדרת תפקיד בשם "מתנדבת מרפאה".
תפקיד זה מאוייש אצלנו כעת ע"י ציפי לוי שעברה הכשרה מתאימה אצל המזכירה במרפאת מזור, באישור מרכז קופת-חולים.
לכן: מעתה והלאה, על מנת לקבל טופס 17 יש למסור במרפאה שלנו את ההפנייה לטיפול/ביקור אצל רופא מומחה – בשעות הקבלה, לא יאוחר משבוע לפני מועד הבדיקה/הטיפול, והאחות תפנה את המכתב לטיפולה של ציפי.
במקרים דחופים בלבד ניתן לפנות עם הבקשה אל ציפי, טלפונית או באמצעות פתק לתא הדואר האישי שלה.
בימי רביעי ציפי תפתח את המרפאה בשעות 09.00 – 10.30 לעבודה שוטפת וגם בזמן זה אפשר לפנות אליה אישית לקבלת הטופס.
הטפסים המוכנים יוכנסו לתאי הדואר של המבקשים.
שאלות ובקשות בקשר לטופס 17 יש להפנות אך ורק אל ציפי.
ברוריה לנדה / מנהלת המרפאה
 
 
 
 
בועדת קליטה
לבקשת ועדת קליטה, ביום רביעי הקרוב יתקיים במועצה דיון בנושא: נוהל לימודים בקליטת משפחות בני קיבוץ.
כפי שכבר נכתב, לפני שנה החלטנו לקבל לקליטה משפחות אשר סיימו לימודים לתואר ראשון לפחות, או לימודי הסמכה מקצועית. החלטה זו אינה כוללת משפחות שאחד מבני הזוג הוא בן/ת-משק, אותם אנו קולטים גם במהלך הלימודים. לצורך כך הכנו נייר המגדיר את זכויותיו וחובותיו של הסטודנט.
אנו חושבים שקבלת נוהל כזה מחייבת את חוות דעתם של חברים נוספים. הגשנו את הצעתנו למזכירות ועכשיו אנו רוצים לקיים דיון במועצה ולהגיע לסיכום ואישור. הציבור, כולל הנקלטים, מוזמן לקבל את הנוהל המלא הנמצא בחדרה של עטרה, ולבוא למועצה להשמיע את דעתו.
 
                                               ועדת קליטה
עירית הלוי, ציפי לוי, שורי אמיר, דינה ברוכי, יוסי שניאור ואהרן גל
 
 
 
לקראת ישיבת המועצה
ביום רביעי הקרוב ל' בשבט 6.2.08 בשעה 21:00 נקיים בע"ה בחדר עיון ישיבת מועצה.
על סדר היום עומדים מספר סעיפים.
1.     שינויים מוצעים במסלולי השירות של תלמידי ישיבת הקבה"ד במעג"ל.
לואי (נציגנו במזמו"ר) כבר דיווח בידיעון על דיוני המזמו"ר בנושא ואני אתן תזכורת קצרה:
בישיבת מעלה גלבוע קיים מסלול "שילוב" לבוגרי כיתות י"ב. במסלול זה נמצא הצעיר חמש שנים, מהן שנתיים בישיבה ושלוש שנים בשירות צבאי פעיל. הביקוש המועט למסלול זה מעמיד היום בספק את האפשרות להמשיך ולקיימו.
הישיבה מבקשת לאשר מסלול ניסיוני לשנה אחת למספר מוגבל של תלמידים אשר רוצים להאריך את תקופת הלימוד בישיבה על חשבון תקופת השירות בצבא. יש לציין כי גם לפי הצעה זאת ישרת תלמיד הישיבה שמצטרף למסלול זה שירות צבאי פעיל יותר ארוך מאשר תלמידי "הסדר". הבדל נוסף בין מסלול "שילוב" למסלול "הסדר": תלמידי ישיבת מעלה גלבוע מתפזרים בכל היחידות של צה"ל ולא בפלוגות נפרדות של בני ישיבות.
ההצעה שונה במידה מסוימת מהתפיסה העקרונית של הקיבוץ הדתי עד היום, לפיה כל בן ובת חייבים לשרת שירות מלא. ברוח זאת הוקמה בזמנו תוכנית ה"שילוב".
שינוי זה אמור לתת מענה לשינויים המתרחשים היום בציונות הדתית ולתת אפשרות לישיבת הקיבוץ הדתי לעמוד בתחרות עם ישיבות ה"הסדר" והמכינות הקדם-צבאיות.
הנושא נדון במזמו"ר והוחזר לקיבוצים על מנת לקיים דיון ולקבל החלטה בכל קיבוץ.
 
     2. הסכם מסלול קליטה לבני משק במהלך לימודיהםראו דבריועדת קליטה לעיל.
 
     3. שנת לימודים תורניים אחרי צבאבארות יצחק מאפשרת לבניה לצאת ל"שנת יג" אחרי סיום י"ב . שנת זה מיועדת ללימוד תורני (בעיקר במכינות קדם צבאיות או במדרשות) או שנת משימות באחד הגרעינים של הקיבוץ הדתי (גרעין בית שאן, גרעין בית שמש, בית הילד בנתניה...). בארות יצחק משלמת את שכר הלימוד והוצאות הנסיעה וכן תקציב אישי.
חלק מהבנים/ות שלנו מתגייסים, מסיבות שונות, מייד אחרי סיום י"ב (בעיקר לשירות לאומי שמתחיל בחודש אלול) ולא מזדמן להם לצאת למכינה או למדרשה. הם מבקשים את האפשרות להשתמש בזכות שהם לא ניצלו לפני השירות ולצאת ללימודים תורניים מיד אחרי השירות.
ועדת הצעירים והמזכירות דנו בנושא ועמדתם תועבר במועצה.
    כל הדיונים של המועצה פתוחים לציבור. לאחר הדיון בסעיף 3 תקיים המועצה דיון סגור.
אמיתי יעקבס- יו"ר המועצה
אהרון גל – מזכירות
 
 
 
בשישי האחרון עסקנו בהשתלת איברים.
 
שיעורו של הרב ירון עסק בהיבט ההלכתי:
למדנו כי יש להבחין בין איברים שנלקחים
לאחר שליבו של התורם חדל לפעום (עור, עצמות, קרנית, לבלב, כבד ובאופן תיאורטי גם כליות), לבין איברים שיכולים להילקח רק כל עוד הלב פועם (לב, ריאות, ובאופן פרקטי גם כליות).
הבחנה שנייה שקיימת היא בין איברים שנועדו להציל חיים (עור, כבד, לב, ריאות) לבין איברים שנועדו לשפר את איכות החיים (עצמות, קרנית).
הבחנה שלישית שקיימת היא בין פיקוח נפש של חולה הנמצא בפנינו (רוב מקרי ההשתלות) לבין פיקוח נפש עתידי (כגון בעור - שהתרומה הולכת לבנק העור).
לגבי פיקוח נפש של חולה הנמצא בפנינו, וכאשר מדובר באיברים שנלקחים לאחר שליבו של התורם חדל לפעום כמעט כל הפוסקים מתירים לתרום איברים. אך לגבי הלב והריאות השאלה קשורה לשאלת קביעת רגע המוות: האם מוות מוגדר ע"י מות גזע המוח, או ע"י הפסקת פעילות הלב.
ראינו כי הרבנות הראשית קבעה שהמוות מוגדר ע"י גזע המוח, אך קבעה נהלים לקבוע שאכן גזע המוח מת, ואחד מהנהלים הוא הימצאות נציג רבנות בעת קביעת המוות. הרופאים מתנגדים לסעיף זה עד היום, ולכן עדיין לא יצאה קריאה מפורשת של הרבנים לחתום על כרטיס תורם.
 
על ההיבט המעשי למדנו מפי אסתי כץ, בהרצאה בהירה ובנויה היטב, מלווה במצגת. אסתי היא מתאמת השתלות איברים במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, וקרובה של משפחת וידרמן.
תרומת איבר של מי שמת מוות קליני (מות גזע המוח) לאדם שאיבר חיוני בגופו, כמו לב, ריאות, כבד, כליה ואף קרנית העין, היא הצלת חיים.
תחילתו של התהליך בקביעת המוות המוחי וקבלת הסכמת משפחת הנפטר לתרומת איבריו, המשכו במציאת החולה הנזקק והמתאים לקבלת התרומה, וסופו המבורך בהשבת איכות חיים למושתל.
מסיבות רבות ושונות מעטים יחסית בישראל תורמי האיברים. בשנים האחרונות נעשים מאמצי הסברה לעידוד מתן הסכמת התורם ("כרטיס אדי") ויותר מזה – הסכמת משפחות הנפטרים למהלך. תפקיד השיכנוע, ליווי המשפחה השכולה בשעתה הקשה, בירורים עם הגורמים השונים המעורבים בתהליך, אם מצד התורם ואם מצד הנתרם, הם חלק מתפקידיה של מתאמת ההשתלות.
 
מאלף ומשכנע. בע"ה שלא נצטרך!
 
 
בשבוע הבא שיעורו של עודד אלטשולר, אבא של עזי, מלווה קבוצות לפולין.
בנושא: ההנהגה ברבנית בשואה.
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אוריאל אמיר
אחות תורנית: נעמי קורן – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ציוד הגברה והקרנה
כרגע אין אחראי על הציוד ואין מפעילים. השאלת הציוד מתואמת ע"י עפרה פארן – בקשות יש להפנות אליה.
 אם יש מתנדב/ת שמוכן/ה לקחת אחריות על מערכות ההגברה וההקרנה יפנה בבקשה לעפרה.    תודה !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם גשם בא !!!
גנרל חורף ביקר אותנו השבוע במלוא עוצמתו – סערה, רוח, גשם, ברד וקור עז.
הגדיל ה' לעשות עמנו ואדמתנו רוותה מים. לוח הגשם שלנו מורה על 90 מ"מ בשבוע האחרון
ובסה"כ 340.7 מ"מ.   כן ירבו ! הקור עוד אתנו אבל השמש כבר הפציעה מבין העננים.
ולאלה שעלו להרים לחוות את השלג – נשמח לקבל רשמים כתובים לידיעון.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
רשימת הנהגים מתארכת !
לאלינור יעקבי שצלחה את מבחן הנהיגה וקבלה רישיון – ברכותינו לנהיגה זהירה ובטוחה !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שרים בני-עקיבא
במלאת 80 שנה לתנועת בני-עקיבא עורכת המחלקה לתרבות תורנית בעיריית ת"א-יפו ערב הוקרה לתנועה.
בתכנית: מפגש שבטים ושירי בני עקיבא.
פרטים מלאים בפרסום על לוח המודעות במרתף המזכירות.
כרטיסים ניתן להזמין במשרד "קסטל" 6045000-03    ובמחלקה לתרבות תורנית 5218069-03
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מוזיאון המגדל
פותח שוב את שעריו לקהל בשבת בין השעות 12.00 – 14.00
בתערוכת "שורשים ואילנות יוחסין"
                                                                                                                 בואו בשמחה !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מישיבת הקבוץ הדתי במעלה גלבוע התקבלה הפנייה הבאה:
בישיבתנו פועלת ספריה תורנית גדולה. ספריה זו אופקיה רחבים: ספרי הלכה, הגות ופרשנות תנ"ך, וכן יש בה ספרות עברית, היסטוריה ופילוסופיה.
עד היום לא היה לנו מקום מכובד ומרווח לספרים. על כן החלטנו לבנות ספריה ובימים אלו אנו מסיימים את בנייתה.   אם יש בידכם ספרים בתחומים הנ"ל שאינכם מעוניינים בהם, הנכם מוזמנים להעביר אותם לישיבה.
אנו אף זקוקים למספר רב של ספרי יסוד ביהדות שתלמידינו משתמשים בהם באופן שוטף: ש"ס, רמב"ם, שלחן ערוך ועוד.
באם הספרים שנקבל כבר יהיו ברשותנו ולא יהיה שימוש בהם, אנו נעביר אותם לתלמידים.
נשמח לבוא ולקחת את הספרים.
לפרטים ולתיאום נא לפנות למשרד הישיבה 6480712-04 או לפי כתובת דוא"ל   yeshiva@maalegilboa.org.il
           
                                                                                      בתודה ובברכה,
שמואל ריינר - ראש הישיבה
 
                                                                                                                     
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
AtarimTR