ידיעון 2561 פר' ויקהל

בס"ד, כ"ג באדר א' תשס"ח
 
שבת קודש "ויקהל – מברכין החודש"
 
 
תפילת שחרית
08.00
הדלקת נרות
17.16
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
10.30
מנחה, קבלת שבת
    דרשת הרב בנושא:
       לא תבערו אש
17.25
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
19.00
מנחה גדולה
12.30
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.45 – 21.45
 
שעור בגמרא – דף יומי
15.45
נשים אומרות תהילים בבית קטי לוי
16.30
 
 
מנחה קטנה
16.30
 
 
ערבית, הבדלה
18.15
 
 
בית מדרש הורים וילדים – בביה"כ
 
 
 
 
           
 
עונג שבת לילדים
 
   כיתות א'-ג'  - רחל שפירא
                          
   כיתות ד'-ו' – שמוליק ברוכי
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד', ו'           06.00
   שחרית ב', ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל 13.30
   מ נ ח ה בבית הכנסת       16.30
   רבע לערבית                   19.45
   ערבית                          20.00
 
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
 
שעור תנ"ך לא יתקיים
 
יום ראשון
בית שפירא
התעמלות לגברים
17.30
יום שני
מועדון
בית מדרש לגימלאים
08.30
יום שלישי
מועדון
צ'י קונג לבגירים
17.30
 
חדר האוכל
באזאר צדקה
17.30
יום רביעי
חדר עיון
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
21.00
 
שעור ניצוצות מהדף היומי לא יתקיים
 
יום חמישי
חדר עיון
שיעור בדף יומי
06.30
יום שישי
בית שפירא
יחדיו ב-ו'
09.00
 
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
  
פברואר 2008
אדם קם בבוקר. לאחר שתהליך היקיצה מאחוריו, ייתן תודה לבוראו על שזכה להקיץ ליום חדש, והרי הוא פנוי להכנות הבוקר הרגילות, בסיומן הוא נכון לצאת את ביתו. פותח את הדלת, ולפניו הטבע במלוא יופיו והדרו המתעוררגם הוא אט אט ומתמרק לקראת יום חדש.
 קריאת השכווי עם אור ראשון: "נשמת כל חי תברך את שמך..." ציפורים שונות מתארגנות בין עפאי העצים לקבל את פני הבוקר בציוץ ובשירה. אח"כ יטיבו במקוריהן את נוצותיהן ויתכוננו להמריא ולתור אחרי מזון. בעלי החי מחדשים את פעילות היום החדש במקומותיהם וגם פרחי הגן וצמחי הניר זוקפים קומתם אל מול קרני השמש הזהובות. כאן בארץ, בארץ ישראל. כך מדי יום ובכל שנה ושנה.
אז למה שוב? הרי לכולם (כמעט) היה מנשר דומה בתיבת הדואר. טוב אז מאחר שהיו תלונות כי הכתב לא קריא, הנה לכם שידור חוזר של החלק העיקרי בכתב קריא למדי. אך למעשה במה שכתבתי כאן רציתי לשתף את קוראי הידיעון במה שקורה לי כמעט כל בוקר ביציאתי מביתי. ואין דרך נאה יותר מכך להתחיל יום.
מי שיקרא בעיון את שכתבו אלה שנענו לאתגר יווכח שזה קורה לא רק לי, גם אם לא כל אחד ואחד חש בכך.
                                                                                                                                    יפת
מה בגיליון ?
  • פינת ההלכה – הרב ירון
  • 60 שנה למדינה – יפת שדיאל
  • אין דבר כזה ילד רע – עירית פורשר
  • מכל אחד לפי יכולתו – אברהם פולובין
  • טיול חברים – אהרן גל
  • למי תודה – יהודה פלדמן
  • דרושים – משאבי אנוש, ביה"ס התיכון ביבנה
  • צרור ידיעות מהמרפאה – הצוות
  • קירוב לבבות – מיכל אדם/עדי גל ארגמן
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • הכנסת ספר תורה – משפחת פלדמן
  • תכנית השבוע בבני-עקיבא
                                              וכלבו דף.
                                                                קראו בנעימות !
המערכת
 
 
פינת ההלכה
 
הלכות פדיון הבן
בן בכור אשר אביו ואמו אינם משבט לוי, ולא נולד בניתוח קיסרי, יש לפדותו, כפי שנאמר בתורה: "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ". נחלקו הפוסקים האם יש לפדותו ביום השלושים ואחד ללידתו, או שצריך שיעבור דווקא חודש - שהוא קצת פחות משלושים יום (ליתר דיוק: עשרים ותשעה ימים, שתים עשרה שעות ועוד 793/1080 שעות) משעת לידתו.
להלכה, כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, רצוי להמתין עד שיעברו שני המועדים. ולכן, תינוק שנולד ביום ראשון לפני השקיעה ייפדה ביום שלישי בבוקר (שרק אז יעבור חודש מלא). אבל תינוק שנולד בליל שני אחרי צאת הכוכבים, ייפדה רק בליל רביעי אחרי צאת הכוכבים (שרק אז הוא יהיה ביומו השלושים ואחד).
ואולם, כתב הש"ך (יורה דעה סי' שה ס"ק יב) שהמנהג הוא שלא לפדות בכורות בלילה, ולעניין זה הובאו נימוקים שונים בפוסקים:
א.      כדי לוודא שמלאו לתינוק חודש מלא - כי ביום השלושים ואחד בבוקר תמיד יהיה זה אחרי שעבר חודש מלא.
ב.      שעל ידי זה יש פרסום גדול יותר.
ג.       משום שהסעודה ביום משביעה יותר, שהרי על עיוור כתוב שהוא אוכל ואינו שבע.
ד.      מכיוון שסוף מכת בכורות היה דווקא ביום.
ה.      יש שכתבו שהלילה הוא זמן של מזיקים, ולכן אין לפדות בשעות אלו את הבכור.
ואולם להלכה כתבו הפוסקים שאם עבר חודש שלם מהלידה (כגון שנולד בשעות הבוקר) ניתן לפדות גם בלילה - ובודאי אם נולד התינוק ביום חמישי, שזמן הפדיון היה צריך להיות בשבת - יש לערוך את הפדיון במוצאי שבת.
יש שכתבו שפדיון הבן צריך להיעשות דווקא בעשרה, ויש שכתבו שאין צורך במניין, ובכל מקרה לכתחילה מצווה לעשותו ברוב עם, וסעודת פדיון הבן נחשבת סעודת מצווה.
כיום נפוץ המנהג להשתמש לפדיון הבן במטבעות מיוחדים שעשויים מכסף טהור. אם יש לכהן מטבעות כאלו הוא יכול למכור אותם לאבי הבן לפני הטקס, ובמהלך הפדיון ייתן אותם אבי הבן בחזרה לכהן.
יש נוהגים לעשות את טקס הפדיון לפני הסעודה, ויש שנוהגים ליטול ידיים ולברך המוציא לפני הפדיון, ולעשות את הפדיון במהלך הסעודה. וכתב הגר"ע יוסף (שובע שמחות סימן שה סעיף צז) שאין חיוב של אכילת לחם בסעודה זו, וניתן להסתפק גם בפת הבאה בכיסנין (=מזונות).
אסיים בסיפור ששמעתי בהלצה מפי הרב חיים סבתו, שהוא כהן: פעם הוא הוזמן לסעודת פדיון הבן, וכחלק מהטקס הוא שאל את האב מספר שאלות: האם אתה כהן? האם אתה לוי? האם אשתך בת כהן? האם אשתך בת לוי? האב, שאיבד את סבלנותו, התפרץ ואמר: כבוד הרב, זה הבן החמישי שאנחנו פודים ואף פעם לא שאלו אותנו כל-כך הרבה שאלות...
 
הרב ירון
 
לכבוד 60 שנה למדינה                              
 
הפעם מופנה הזרקור אל עושרו של טבע ארצנו ויופיו ובעיקר ליופי בביתנו הקט.
ראו גם את המדור "פתחון פה"
 
ההזמנה לכתוב על אהבת הטבע ב- 60 השנה בארץ ישראל עוררה בי זיכרונות מהעבר, עת האזור שלנו היה פחות “אורבני”, ואנו זכינו בפריחות  נ ה ד ר ו ת.
בהיותנו בוילהלמה היינו יוצאים לטיולים עם רחל ז”ל, דרך בית הקברות של הטמפלרים הגרמנים, לכוון מזרח לגבעות, שם ראינו נרקיסים ריחניים, כלניות בשלל צבעים - אדומות, לבנות, תכולות וסגולות ושפע של סייפנים.
כאשר פנינו ל”קיבוץ החדש” דרך הפרדסים שהשאירו הגרמנים, עדיין היו שם תעלות ההשקיה הבנויות מאבנים (ששמשו מאוחר יותר לשבילים הראשונים בקיבוץ), ובימות הקיץ החמים הורשינו לפשוט בגדינו העליונים ולטבול במים הקרירים שבהם. טיפסנו על עצי התות שגדלו בפרדסים והידוע מכולם ה”אוהל”, בחלקה 5, עליו רבו סיפורי האוהבים.
אחד ממקומות הטיול החביבים עלינו הייתה הרפת. שם עדיין חלבו ביד, אלא שעיקר תשומת הלב שלנו הייתה נתונה בעיקר לפעילותו הברוכה של הפר... והשאר היסטוריה.
רותי נוה
 
סיפוריציפורים
"חוחית בנתה לה קן": לפני כמה שנים טובות, כשעוד היו שני שיחים גדולים מחוץ לבית שלנו ליד המחסן, החליטה, לשמחתי, חוחית אחת קטנה וחמודה , להקים קן לגוזלים שלה ממש על אחד השיחים. יכולתי להסתכל בשקט מבעד לחלון המקלחת, במרחק של כמטר ממנה, איך היא בונה ויוצרת את הקן. כאשר לאחר מכן היא הטילה את הביצים ודגרה עליהם, הבטנו אני וילדי על כל התהליך המדהים הזה.
"הצופית מצאה מנוח": לפני כארבע שנים הגיעה צופית יפה וקטנה למצוא מנוחה. כל יום ויום, בשעות בהן מתחיל החושך, הצופית נחתה בקביעות על ענף הדקל שליד ביתנו, לצד הספסל שבכניסה לבית. לא הפריע לה כלום, אנחנו נכנסנו ויצאנו, עמדנו קרוב, הסתכלנו עליה, דברנו, והיא נחה לה תמיד באותו מקום על אותו ענף. כך במשך תקופה של כחודשיים באה הצופית לבקר אותנו, עד שיום אחד היא נעלמה ולא שבה יותר. צופית יקרה! שמחנו שבחרת בנו. וזכינו ע"י קטי לדעת את זהות הציפורים.
                                                                                                                      הדס וגבי נאור
 
 
הכלניות שלנו
לחורף יש כמה מאפיינים: קור, גשם, רוח, רעמים, ברקים ולפעמים גם שלג.
אני לא טיפוס של חורף – תמיד קר לי ורטוב לי, אבל יש דבר אחד שעושה לי את היום בכל פעם מחדש – פריחת הכלניות המרהיבה בדשא הסמוך לביתנו, מול בית האורחים.
אני מתפעלת כל פעם מחדש כאשר אני עוברת בשביל, ולא משנה כמה פעמים ביום.
כשהיינו ילדים כל השטחים סביב הקיבוץ היה משובצים בכלניות ופרחים אחרים. כשעדיין שהינו בוילהלמה היינו הולכים בטיולי גן הילדים לבית הקברות של הטמפלרים ובין המצבות פרחו הכלניות בשלל צבעים.
לאט לאט דחק הפיתוח את הפרחים – לצערי הרב – ולכן כל כך שמחתי כאשר לפני כמה שנים החלו לצוץ כלניות בדשא. עם הופעת העלים הראשונים צצים בדשא גם כמה מוטות קטנים וסרט צבעוני שאומרים לנו "שטח שמור – אין לדרוך ואין לכסח".
ידי מי בדבר? למי תודה למי ברכה? שולמית ברמן יחד עם ילדי גן "דקל" הם האחראים!
הטבע עושה את שלו ובכל שנה תופסים צמחי הכלנית שטח גדול יותר בדשא. זה התחיל עם כלנית אדומה אחת והשנה יש לנו כלניות אדומות, סגולות, ורודות ולבנות והן פורחות בשפע כבר משני צדי השביל.
אז מי שעוד לא ראה מוזמן לבוא מהר וליהנות, אבל לא לקטוף!
עדנה
 
צדיקכתמריפרח...
באחת השנים בה שימשתי מדריכה לקבוצת ההכשרה האמריקאית אצלנו, יצאנו לטיול בהרי אילת. באחד הימים השתבשה התוכנית והגענו בשעת ערב מאוחרת לאזור יטבתה. פרסנו שקי שינה והתמקמנו ללינת לילה. לפנות בוקר שמעתי רעש חזק. הוצאתי ראש לראות במה העניין. גיליתי שכולנו שוכבים בערפל סמיך בצבע לבן. במרחק לא רב ראיתי דמות עם מרסס גדול שהיה, כפי שהתברר, מקור הערפל והריח. שאלתיו למעשיו והוא ענה: "אני מפרה את הנקבות שבמטע". (כידוע יש לעץ התמר פרח נקבי לחוד ופרח זכרי לחוד.) "לפעמים צריך עזרה...".  אז הבנתי שחדרנו ללא רשות למטע התמרים של הקיבוץ. בינתיים התקרב אלינו גם אשר נהגנו החביב ושאל לפשר הערפול. משנענה, אמר לבחור: "חכה! רגע! אני ארחיק את הבנות שבקבוצה. הבטחנו להורים להחזיר אותן באותו מצב כמו שהיה לפני..."
                                                                   הייתה, זכרה וסיפרה, נורית ס.
                                                             האזין נלהב וכתב: יפת
הרקפות שלי
אני מאד אוהבת כל מה שקשור לטבע, טיולים, נוף, פרחים ועציצים. יש לי גינה קטנה ועציצים בחוץ שאני מטפלת בהם. בתוך הבית יש לי עציצים פורחים שתענוג לראות אותם. לפני כמה שנים קיבלתי עציץ של רקפת. אחרי הפריחה אני שומרת את הפקעות ומניחה אותן מתחת לבית שיהיו במקום מוצל. ולא משקה אותן כל הקיץ. עם בוא הסתיו בחודש נובמבר אני מוציאה אותן, מתחילה להשקות ומחכה בסבלנות עד שהעלים מתחילים לצאת. ובאותה סבלנות אני גם ממתינה לפריחת הפרחים. וכך באותה תקופה כל בוקר כשאני יוצאת מהבית, דבר ראשון אני מסתכלת ובודקת אם יצא עוד עלה, או עוד פרח. זה עושה לי טוב. אני מקווה עוד הרבה שנים ליהנות מהטבע ומהכל מסביב.
שרה הלוי

 

מקהלה - לאנשמעתכלכךעליזה

היום - מקום חניה למנויי בריכת השחייה.
בעבר - מגרש הספורט המיתולוגי, עם מקהלת קולות העידוד: אחת, שתיים, שלוש ו... בום!!
כששפיר היה מרים את הכדור... והמנחיתים כל אחד בתורו היה סוגר עניין מעבר לרשת.
כן, זה מה שהיה פעם. היום יש שם חורשת אקליפטוס. מתברר שדווקא שם בצמרות העצים בחרו העורבים המקומיים את מקומם ללינת לילה.
מדי ערב לפני השקיעה הם מתארגנים בקולות רמים ולפעמים זה נשמע ממש מפחיד. קולו של העורב אינו ערב במיוחד אך הארגון והמשמעת הם מופתיים. אחד צורח ואחריו עוד אחד ועוד ועוד וכולם יחד. ובשלב מסוים כאילו סגרו להם את הפיות פתאום, הכל משתתק. דממה! לילה!
שווה לבוא לראות להתרשם ובעיקר לשמוע.
אגב, יש גם עורב מקומי שמגיע לעץ הקרוב למתפללים בשעת תפילת המנחה בצהרים ליד חדר האוכל.
כתב יפת מפי אוהדת מקומית.
 
 
סביב עץ התות
נולדתי, גדלתי ובגרתי בפתח תקווה -  אז עדיין מושבה. בשכונה בה גרנו עמדו בתים חד-קומתיים בתוך חצרות גדולות, עם משקי עזר קטנים, גני-ירק שהניבו מגוון של ירקות העונה ותרנגולות וברווזים משוטטים עם אפרוחיהם מפינה לפינה ככל שאיפשר גודל החצר. בכל חצר בשכונה היה מקום שבו התרחשו מרבית הדברים החשובים באמת. שלושה עצי תות תמירים ובעלי נוף עבות במיוחד היו בחצרנו. אחד בעל פירות אדומים ומשנהו בעל פירות לבנים. העץ השלישי לא הניב פירות כלל, אבל תמיד חשבנו שהוא האבא של התותים המתוקים בשני העצים האחרים. כיבדנו מאוד את שני העצים שהמתיקו לנו ימים רבים בפירותיהם והשתדלנו לא להציק להם ולהתעלל בהם. רק העץ הגדול ללא הפירות שימש אותנו למשחקינו ושעשועינו. יום אחד החליט דודי שהלכלוך שעושים עצי התות מניבי הפרי רב מנשוא וכך עלה עליהם הכורת. אבל אנו לא הותרנו את העץ הערירי זמן רב באבלו. רוב משחקינו היו בסביבתו הקרובה או עליו. את מבחני האומץ והיכולת הראשונים עבר כל מי שהצליח לטפס ללא עזרה מפני הקרקע ועד למסעף הענפים הראשון. אח"כ הטיפוס היה כבר פשוט יותר. ככל שהצלחנו להעפיל קרוב יותר לצמרת זכינו לקידום בדרוג ובמעמד, ומקום של כבוד בבית החלומות שנבנה בחלק המרכזי של נוף העץ. פעם בכל שבוע ראינו תכונה בחצר ליד וכבר ידענו שיש יום כביסה אצל השכנים ושלמחרת תצאנה אחיותיי עם מוט ארוך ותישאנה את הדוד הגדול והשחור בשתי
טבעותיו הענקיות אל חצרנו. לא רחוק ממקום כניסת שורשיו הענקיים של העץ לאדמה היה בור גדול מחופה באבנים סביב. ביום שכזה היו מערימים עצים בתחתית הבור ואת הדוד היו מציבים על האבנים. יום כביסה היה מעין יום חג עם פעילות רבה בחצר שהשתלבה גם במשחקינו בין ענפי העץ, כשבסיומו היינו מנצלים את הרמץ החם שנותר ואופים פיתות, צולים בצלים ותפוחי אדמה ולפעמים גם יונים ש"הושאלו" מהשובך בחצר השכנה ונשחטו כדת וכדין אצל השוחט התימני. ברבות השנים התדלדל הבית מדייריו, השטח נמכר לקבלן והבית והעץ הועלו קרבן על מזבח הנדל"ן ו...חבל.
                                                                                       סיפרה רבקה דה יונג
                                                                           כתב יפת     
 
 
ביתוגינה
חמש פעמים שיפצו לנו את הבית בו גרנו שלמה ז"ל ואני כמעט 50 שנה. כל שיפוץ לווה בתקווה שהנה הפעם ירווח לנו יותר מתמיד. אלא שכל שיפוץ גם נגס קשות בסביבה הירוקה ששלמה טיפח במו ידיו ובנאמנות אין קץ מאז נכנסנו לראשונה לבית זה. היום, עם כל התוספות האחרונות, יש ממה ליהנות, וכשאני מסתכלת סביב אני מוצאת עדיין גם חברים ירוקים ששרדו את כל ההתפתחות הסביבתית במהלך השנים.
הטמפלרים שגרו לפנינו באזור הותירו לנו את עץ הספוטה הלבנה שניצב מאחורי ביתי. עץ זה מתהדר בנופו המרהיב, בעליו הגדולים ובפריו המיוחד. אילו יכלו העלים לדבר היו מספרים על שובך היונים שהקימו התאומים יורם ויעקב בין ענפיו. הילדים נהנו לשחק גם בנדנדה שתלינו על ענפיו. לו ידעה הנדנדה לדבר אף היא, הייתה לבטח מסגירה את סודם של לא מעט מאלה שזוגיותם נבנתה ופרחה כשהיו מיטלטלים הלוך ושוב בחשיכה.
ליד גן ההנצחה של תני הי"ד משתרע קקטוס גדל ממדים, אגבה אמריקאית שמו. לפני 50 שנה שתל אותו שלמה והוא שתיל זעיר בגובה חמישה ס"מ בלבד. גם שכניו לסביבה - מיכלי אשפה ציבורית למיניהם, מכלאת בקבוקי פלסטיק למחזור וכד' - לא מנעו ממנו מלהתפשט ולהתרחב ועוד היד נטויה. המעניין שבצמח הזה שהוא פורח רק אחת לכמה וכמה שנים. ואכן רק פעם אחת ויחידה זכינו לראות את פריחתו שהתנשאה לגובה רב.
מאחורי הבית היו לנו גם שני עצי מנגו. כל שנה היינו רואים איך הפירות גדלים וגדלים וחיכינו בסבלנות להבשלתם. מעולם לא זכינו ליהנות מהם. תמיד היו כאלה שהבינו ששכנות בקיבוץ מזכה אותם גם להשתתף בהנאות של פירות הגן. הם לא הסתפקו רק בפירות המנגו אלא גם חמסו את עלי פרחי הורד ששתלנו תחת חלוננו. העצים לא שרדו באחת משנות הקרה הקשות שעברו על בארות יצחק. על שיחי הורדים עלה הכורת באחת מתקופות השיפוצים שעברנו.
ואילו בחזית ביתנו עומד כבר שנים רבות עץ אזדרכת רחב גזע. למרות שעץ זה ידוע בחולשת החומר ממנו עשוי גזעו, הרי הוא זכה לאריכות ימים וניצל מכל השינויים הסביבתיים שעברנו. שנים רבות שימש כמלון לעטלף הפירות כשבעל חי זה היה פעיל בסביבה. יצור זה נהנה מאוד מפירות העץ אך גרם עגמת נפש רבה בלכלוך שהיה מתיז תוך כדי מעופו. היום החליפה אותו להקת דררות (מין תוכי ירוק) שאולי אינה חביבה במיוחד על עובדי השדה שבינינו אך מספקת הרבה שמחה ועניין לניניי שבאים לשמחני בביקוריהם.
                                                                                                  סיפרה לאה לוי
                                                                האזין, ישב וכתב יפת
איריס או אירוס?
השאלה איך לכתוב ולהגות זאת בעברית טרם הוכרעה, ואנחנו מעדיפים  אּירִיס.
איריס היא אלת הקשת בענן במיתולוגיה היוונית. הסוג כולל כ- 200 מינים והוא ידוע
בפרחים מרהיבי עין, ואכן תורבתו ממנו מינים רבים כפרחי קטיף וצמחי נוי בגינות.
הפרח שימש מקור השראה לעיצוב דגמי עיטור החל בישראל בתקופת המקרא וכלה בסמל תנועת הצופים ובסמלה של החברה להגנת הטבע בישראל.
איריס שלנו נולדה סמוך לט"ו בשבט. רצינו לקרוא בשם של פרח. חיפשנו שם ייחודי שעדיין לא היה בקיבוץ ובחרנו בשם זה שמסמל בעינינו אצילות ויופי.
דבורה ומיכאל נתנזון.
 
 
שיר לשקד
ומה שמאיר יכול להיות בליל חורף בהיר.
שקד פורח לבן ורך,
על שחור כחול זרוע כוכבי אור.
תפארת.
אין מילים.
 
שקדיה פורחת לי בחצר.
לא שתלתיה, לא הצמחתיה, לא דישנתיה.
הגעתי בעודה עירומה, נטועה, תמירה.
אחר הגיעו הניצנים וליבי המה ביודעי
כי בקרוב יפרחו פרחים.
טפחה קרן שמש כמגע השרביט
ואט אט לבשה הכלה את בגדה.
 
ובליל בהיר אחד ישבתי לבדי
והיא לבדה מעלי כמו מבטיחה,
יבוא יום.
כמו לוחשת לי סוד מתוק.
יבוא ליל, בו תסתכלי אל השמיים זרועי הכוכבים
ותהיי שלמה ושלווה,
כל סגירות הלב כניצן החופן בתוכו סוד מלבלב
ייפתח בנגיעה קלה, רכה, מלטפת.
כך אמרה לי ובירכה אותי כלה בלבן
בליל בהיר אחד.
                                                                    הדס פורת  (ראש צורים תשס"ז)
 
 
 
 
לקראת באזאר הצדקה
 
ביום רביעי ניפגש כולנו החל מהשעה 17.30 בחדר האוכל לאירוע הצדקה השנתי שלנו.
 
מבוקשים מתנדבים להפעלת הדוכנים וכן עוגות, עוגיות ושאר מאפים לפינת הקפה.
יתקבלו בברכה קיגלים ועוגות למכירה לקראת שבת.
                                                          צוות הבאזאר
  
אין דבר כזה ילד רע
 
מדי שנה מתקיים ערב תרבות מטעם בי"ס תיכון "אדר".
המפגש מתקיים בבית "יד לבנים" בפ"ת ונפתח במפגש לא רשמי בין תלמידים – מורים – הורים, ולאחר מכן, באודיטוריום הסמוך, מתקיימת הצגה.
במפגש שהתקיים השבוע צפינו בהצגה: "אין דבר כזה ילד רע".
 
בהצגה זו מגולל אושי את מסכת חייו כילד בעל קשיי למידה שהתמודד מילדותו גם עם קשיים אובייקטיביים וגם עם לעג ודחייה מצד חברים, מורים ומוסדות חינוך בהם שהה.
אושי מתמודד עם המשברים והכישלונות בכוח רצונו העז ובעזרת 'אנשים טובים באמצע הדרך' ומצליח לבנות את עולמו שלו עם הרבה אמונה, שמחה והומור ...(לא רק שחור).
יכולתו המוזיקלית והווקלית של אושי לצד כשרונו להצחיק עד דמעות – הופכים את ההצגה מסיפור כבד ועצוב לחוויה שובת לב.
ועם זאת בל נטעה: זוהי הצגה רצינית ביותר בסוגיות טעונות, ומעוררת בעקבותיה שאלות קשות. כגון:
* מה צריך להיות יחסה הנכון של החברה לילד החריג, ואיזה כלים חברתיים וחינוכיים עליה לעצב לשם כך?
* איך ניתן לגלות את הכשרונות הייחודיים הטמונים דווקא בילדים החריגים, ולאיזה אפיק יש לכוונם בפועל.
* איך משיבים לאדם, ילד כמבוגר, את האמון בעצמו שאבד לו?
ההצגה מתאימה ביותר לאנשי חינוך ולהורים, אך גם לתלמידי תיכון.
                                                           צפתה ונהנתה, צחקה וגם מחתה דמעה,
עירית פורשר {בחברת טל}
 
 
 
 
לסבתא רבתא חיה פרידמן
ולכל המשפחה
מזל טוב בהולדת הנין
נכד לטוני ויונה פרידמן
בן שני למליסה ושגיא רוכמן
הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן
 
 
 
 
מכל אחד לפי יכולתו....
 
לפני מספר שבועות התקיימה אסיפה שבה הציג אלי סומר מהקיבוץ הדתי עבודה שנעשתה לאחרונה על הוצאות הקיום בבארות יצחק. ניתוח כזה נעשה גם במשקים אחרים של הקבה"ד והממצאים דומים למדי. הממצא המרכזי של העבודה מראה שהוצאות הקיום ה"אמיתיות" שלנו גבוהות ב- 80% מההוצאות הרשומות, וזאת לאחר זקיפה של עבודת חברים בשירותים ושכר דירה זקוף.   
כבר לפני ארבעים שנה, בהיותי מרכז משק מתחיל, ערכתי עבודה דומה וגם אז - כמו היום - הוכח כי עלות הקיום שלנו מקבילה לזו של העשירון השמיני במדינת ישראל. כאז כן היום ממצאים אלה אינם מעניינים את הציבור הרחב, בין משום שאינו משוכנע בנכונות צורת החישוב, ובין משום שהוא סובר כי: "גם אם ההוצאה זהה לזו של העשירון השמיני, מידת הנאתי מהוצאה זו דומה יותר לעשירון השלישי..."
    
לפי הממצאים של הקבה"ד, הוצאות הקיום לזוג ללא ילדים הם כ 10,200 ₪ לחודש נטו (הברוטו גדול עוד יותר). ההוצאה למשפחה עם ארבעה ילדים מגיעה לכדי  26,200 ₪ לחודש נטו. המספרים מוכיחים חד משמעית כי אנו צורכים כ- 30% מעבר למה שאנו מכניסים מעבודה. אשרינו שבינתיים תמלוגים מאברות ומנכסים אחרים מאפשרים לנו לקיים את רמת החיים הנוכחית. במידה מסוימת אנו חיים ב"גן עדן של טיפשים", התלות הרבה שלנו בתמלוגים אלה (שלא בהכרח מובטחים לאורך ימים) יחד עם ההזדקנות הבלתי נמנעת של הקהילה, מחייבים אותנו לחשוב באופן יסודי על העתיד הכלכלי של החברה שלנו, שסוחבת על גבה גם חוב לא מבוטל. 
במצב עניינים זה חייבת כל משפחה של אנשים בריאים בגיל העבודה בתוכנו לשאול את עצמה עד כמה היא מצליחה לתרום לכיסוי העלות הכרוכה בקיומה השוטף ועד כמה היא מתאמצת לעשות זאת. המספרים שלעיל צריכים גם להיות חלק ממערכת השיקולים במאמצי הקליטה שאנו עושים.
כבר שנים אנו שומעים על תמחור הענפים והצורך בהתייחסות כלכלית לעבודת חברים, שהיא המשאב החשוב ביותר שלנו, ושום דבר טרם נעשה. יתרה מזאת, בשנים האחרונות, כמו במערך הציבורי של מדינת ישראל, חל סחף משמעותי במספר החברים שנבלעו בשירותים למיניהם, ואלה כידוע אינם מהווים מקור לפרנסה. הדיונים על פרנסה הפכו לרוטינה בהנהגות שלנו למיניהן, אך דיונים אלה טרם הולידו קידום כלשהו של הנושא.
אני קורא בזאת להנהגותינו להתעשת ולעשות צעדים כדי לקדם את סיכוני הפרנסה שלהערכתי הולכים ומתקרבים מן האופק.
אברהם פולובין
    
 
 
 
אל מזרח הרמון
 
טיול החברים שהיה אמור להתקיים לפני חנוכה, יצא בשעטו"מ בשבוע של פורים.
בימים ראשון עד שלישי, ט' – י"א באדר ב',  16-18 במרץ
מסע רגלי של שלושה ימים במזרח הרמון, בין מצפה רמון והערבה, לינה בשטח.
הטיול מיועד לאנשי בארות יצחק, מיטיבי לכת. הצטרפות אחרים אפשרית רק בתיאום מוקדם עם אהרון.
התכנית:
·        יום ראשון – יציאה בשעה 5.00, הליכה משעה 8.00 - הר ארדון, גבעת חרוט, נחל נקרות.
·        יום שני    – מצד נקרות, הר נקרות, הר משא.
·        יום שלישי – הר דרגה, מואה, צופר.
אורך המסלול כ 15 ק"מ ביום, לרבות עליות וירידות די קשות.
אם אתם מעונינים להשתתף - נא להרשם בהקדם בדוא"ל או בפתק לתא הדואר של אהרן או גיל.
לנרשמים תימסר רשימת ציוד מומלץ ופרטים נוספים.
אהרן, גיל, נחום
 
 
 
 
למי תודה למי ברכה...
לכל אלה שעוזרים עם כל הלב ובאדיבות למלא את עבודתי, בגיל הגבורות ויותר, כמנהל דואר באזור הקבוצה, לכל אלה שאומרים בוקר טוב עם חיוך ובלי בקורת לשם בקורת.
התנאים במשרד הדואר הם לא אופטימליים אבל הדברים הרגילים נעשים בנאמנות ובמסירות.
השבוע קבלתי תג מגנטי לחולצה עם שמי וסמל דאר ישראל.
בע"ה אמשיך לקיים את האמרה שטוב תורה עם דרך ארץ לקיום העולם.
תודה להשם יתברך שהשמש זורחת בחיוך והגשם בעתו לרווחת קהילתנו הקדושה בקיבוץ הוותיק והטוב.
       יהודה פלדמן
 
 
 
 
ממשאבי אנוש
דרושים:
א.      חבר או חברה שיעשה תורנות שבת בבית האיכר (במקום תורנות בחדר האוכל).
ב.      עובד/ת לעבודות הרכבה ונגרות פשוטה.
 
                                                          המעונינים יפנו בבקשה לאלי ברמן – רכז מש"א.
 
 
מענין לענין באותו ענין
לבית הספר העל-יסודי בקב' יבנה דרוש מרכז פנימייה לשנת תשס"ט
תיאור התפקיד: ניהול פנימייה חינוכית של כ-150 חניכות וחניכים וצוות הדרכה קטן.
ריכוז חברתי של החטיבה העליונה בבית הספר, כולל: טיולים, התנדבויות, פעילות תורנית            שוטפת בפנימייה, שבתות, ועוד.
דרישות התפקיד: ניסיון בחינוך בלתי-פורמאלי על-יסודי ומעלה, יחסי אנוש טובים, ניסיון בניהול צוות,
                       התחייבות לשנתיים ומעלה, מגורים בפנימייה – תנאי הכרחי.
לבוגרי בית הספר – יתרון.
 
לפרטים נוספים:
רועי וייסמן, מרכז הפנימייה    6998823-050 roee.wisman@gmail.com
שרה עברון, מנהלת בית הספר 6998821-050 sarahevron@gmail.com
 
 
 
מהמרפאה
                                 
דפיברילטור אוטומטי AED
לאחרונה רכשנו למרפאה מכשיר החייאה אוטומטי המיועד לשימוש כל אדם ללא צורך בנוכחות איש צוות רפואי. לאחר חיבור מדבקות לאדם מחוסר הכרה המכשיר נותן הוראות בשפה העברית מה לעשות.
מכשיר זה נותן "שוקים" חשמליים. לכן לאחר חיבור המדבקות המכשיר עושה סריקה לאדם והוא קובע האם לעשות החייאה או לתת שוק חשמלי ע"י לחיצת כפתור.
זהו מכשיר המאושר ע"י משרד הבריאות ונושא תקןואישור ה-FDA   (רשות הבריאות והמזון בארה"ב)/
לאחרונה הוגשה לכנסת הצעת חוק להצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים.
עם קניית מכשיר ההחייאה קיבלנו במתנה קורס החייאה ואליו הוזמנו מנהלי ענפים וחובשים.
עברנו רענון בשלבי החייאה בסיסיים וחשובים להצלת חיים.
                                                                                                    שלא נזדקק והרבה בריאות !
 
חשיבות התזונה בגיל ההתבגרות
שמירה על תזונה נכונה בגיל ההתבגרות חיונית להתפתחות תקינה.
על בני נוער להקפיד הקפדה יתרה על כמות, הרכב ועיתוי התזונה.
 
מהי תזונה נכונה לבני נוער?
בשלב הראשון, לפני כל הטפה ועימות, חשוב לדעת מהו הרכב התזונה הנדרש בתקופת ההתבגרות. 
צריכת הקלוריות בגיל זה שונה מאדם אחד לאחר, ותלויה בקצב הגדילה, בגיל העצמות (אחוז הגדילה) וברמת הפעילות הגופנית. מדובר בפערים כל כך גדולים שלא מאפשרים לבנות תפריט מדף אחד לכולם.
אך מעבר להבדלים אלה, ניתן לקבוע מסגרת תזונתית של הרכב אבות המזון.
כפי שפרסמנו השנה נתמקד בחנוך לבריאות לרווחת החברים.
לכן ביום חמישי הקרוב, ליל ראש חודש אדר ב' 6.3.08 יתקיים מפגש
עם תזונאית דיאטנית בשרותי בריאות כללית – גב' בתיה לוי.
בשעה 19.00 – 19.45 שיחה עם ילדי החטיבה והתיכון ובשעה 19.45 הרצאה בנושא, שאלות ותשובות.
כל ההורים לילדים מגיל 6 עד 18 מוזמנים לשמוע ולשאול .
הורים, אנא עודדו את ילדכם להגיע. צוות המרפאה יעודד את ההורים.
אנחנו רואים חשיבות רבה בנושא התזונה למתבגרים והיענות תהיה מבורכת.
 
טופס 17
כל מי שצריך טופס 17 לבדיקת רופא או טיפול כלשהו צריך למסור את ההפנייה למרפאה. רצוי מאוד מיד כאשר מקבלים את ההפנייה ואת התור. יש לרשום על ההפניה או לצרף את תאריך הבדיקה והמרפאה אליה מוזמנים לביצוע הבדיקה/הטיפול. את ההפניה אפשר לשים גם בתא של המרפאה במשרד של יהודה פלדמן או להביא למרפאה (לא לשים בתא הדואר הפרטי של ציפי לוי).   יש טיפולים שדורשים אישור מיוחד לפני הנפקת טופס 17 וזה יכול לעכב את התהליך. לכן כדאי מאוד להביא את ההפניה בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבוע לפני הבדיקה.
אנחנו מוציאים טופס 17 ממוחשב ולא יינתנו טפסים שנרשמו ידנית.
                                                                                       בבריאות טובה !
                                              צוות המרפאה
 
 
קירוב לבבות
לחברי הקיבוץ שלום רב,
בשבת הבאה ר"ח אדר ב' 8.3.08-7 תתקיים בקיבוץ שבת "דתיים-חילוניים".
בשנה שעברה עסקנו בזה המון ואירגנו במשך השנה מפגשים ושבתות של דתיים-חילוניים, כאשר הרעיון המרכזי היה הידברות וקירוב לבבות.
השנה, מכיוון שאנו בשירות לאומי ואין לנו פנאי, החלטנו לארגן שבת נוספת חד-פעמית והקיבוץ נענה לבקשתנו והסכים לארח שבת זו. על כך אנו מודות מאד.
קצת הסבר על השבת:
ישתתפו כ-40 חבר'ה בגילאי צבא, 20 דתיים ו-20 חילוניים.
מטרת השבת היא לימוד משותף.
את יחידות הלימוד נעביר (כנראה) בבית שפירא. את הארוחות נאכל יחד אתכם בחדר האוכל.
באשר ללינה – חלק מהמשתתפים ילונו בחדרים ריקים של האולפן ולשאר המשתתפים נשמח אם תהיינה משפחות שתוכלנה לארח ללינה.
לסעודה שלישית אנחנו רוצות לחלק את המשתתפים למשפחות – חילוני ודתי למשפחה. כך יוכלו לחוות קצת את ההווי הקיבוצי ולהכיר את חברי הקיבוץ ואורח חייו.
משפחות שמעונינות/מוכנות לארח (2 או יותר) לסעודה שלישית, מוזמנות ליצור אתנו קשר.
בתודה רבה מראש !
 
לשאלות, הצעות, בקשות וכו' – צרו קשר:
                                                                         מיכל אדם                        עדי גל ארגמן
                                                                        8573157-052                      6900281-052
 
 


יחדוי ב-ו'

דוגמא אישית
 
בשיעורו של הרב ירון עסקנו בכעס כאמצעי חינוכי. בחננו את מעשה שבירת הלוחות של משה רבנו:
האם היה זה מתוך התפרצות של כעס, או מעשה מחושב ומתוכנן? ראינו את דברי ה'משך חכמה'
שהסביר כי משה תכנן את שבירת הלוחות ועשה זאת דווקא לעיני בני ישראל בכדי ללמד אותם שאין
קדושה עצמית בחפצים אלא רק מכוח ציוויו של ה'.
ראינו כי מידת הכעס היא אחת המידות הבודדות שבהן הרמב"ם אומר שיש לנטות לקיצוניות השניה,
אך יחד עם זאת לפעמים כאמצעי חינוכי צריך להראות פרצוף כועס לילדים או לתלמידים.
יחד עם זאת ראינו את מידת הסבלנות המדהימה שחז"ל מתארים על ר' פרידא שלימד תלמיד
שבימינו מן הסתם היה מאובחן כבעל דיסלקציה חמורה מאוד.
לסיכום ראינו את דבריו של הרב שלמה וולבה שאומר שפעמים רבות אנחנו כמחנכים משתמשים
במידות פסולות של קנאה, כעס, גאווה, רדיפת כבוד וכו' - אך מציירים זאת כאילו אנחנו בעצם
מחנכים, ובאמת זו רמאות עצמית שיש להיזהר ממנה.
 
לוי נחום (מנהל בי"ס ממ"ד באלעד, נחלאי לשעבר אצלנו) איתגר אותנו בהשוואת חזון בה"ד 1,
ביה"ס לקצינים של צה"ל, לדרכו של אברהם אבינו. הרעיון שלוי פיתח נכון בכל הדורות, בישראל
ובעולם, בבית הספר ובמשפחה. גדעון אומר (שופטים ז' י"ז) לישראל: "ממני תראו וכן תעשו" וכך
גם אומרת כרזה על מגרש המסדרים של בה"ד 1. יוסי שריד בזיכרונותיו כשר חינוך מנסח אותו:
"אם הדוגמא האישית של מנהיגים, הורים ומורים קיימת ונוכחת – אין צורך בחינוך; ואם אין דוגמא
אישית – אין חפץ בחינוך."
אברהם טורח הרבה בשביל אורחיו: "ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב" ומיד אחרי כן
"ויתן אל הנער" (בר' יח ז). בגמרא דורש רב יהודה בשם רב, שבני ישראל נענשו על כך שאברהם שלח
את הנער (הוא ישמעאל) לקיים את המצווה. רש"י מתרץ: "זה ישמעאל, לחנכו במצוות". 
על ידי הדוגמא האישית היה אברהם יכול לללמד את בנו בדרך יותר נכונה הכנסת אורחים מה היא.
זו כל תורת החינוך: הקניית הרגלים, דרכי חשיבה והתנהגות, פיתוח המידות, האופי והכישורים הרוחניים,
ולא הקניית ידע והשכלה.
 
בשישי הבא הרבנית עו"ד פנינה נויבירט, המרצה, בין השאר, במדרשת אביב בר"ג
בנושא:  "כמים לים מכסים" - על הגלישה באינטרנט
 
 
 
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י יששכר ברמן
אחות תורנית: ברוריה לנדה – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
קול ששון וקול שמחה
לאסתר ושלמה פורשר וכל השבט שפע ברכות עם הודעתו של ישי על החלטתו להינשא לאורלי שאולי.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
על גלגלים
לאיל לנדה, עם קבלת רשיון הנהיגה – איחולינו לנהיגה זהירה ובטוחה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם בא
כפי שהבטחנו בשבוע שעבר אנו מביאים כאן את סיכום הממטרים אצלנהו עד היום: 426.2 מ"מ. כן ירבו !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בשעטו"מ
בנם של אלישבע והרב ירון הובא בבריתו של אאע"ה ונקרא שמו בישראל דניאל . מזל-טוב !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בארץ אהבתי
השקד פורח במלוא הדרו– לפני חדרי הצעירים (קוביות) . כדאי לטייל ולסור לראות.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
כל כבודה
הרשמה לכנס נשות הקיבוץ הדתי – על לוח מודעות תרבות בכניסה לחדר האוכל.
המעונינות להשתתף מתבקשות להירשם בהקדם לטובת התארגנות.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מהקיבוץ הדתי מודיעים כי:
נסגרה ההרשמה לסמינר "שנת השבע" שיתקיים בע"ה אחרי פורים במלון רמת-רחל.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מאת כל איש אשר ידבנו לבו
תודה חמה למשפחת תמים שתרמו לקהילה מספר אביזרי עזר לנכים לזכר האמא גב' לאה חלפון ז"ל.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מהכלבי מודיעים:
·        לרגל באזאר הצדקה שיתקיים ביום רביעי הקרוב, יהיה הכלבי פתוח באותו ערב רק עד השעה 18.30.
·        הזמנת אזני המן עד יום ראשון ב' באדר ב' 9.3.08 בלבד.
 
 
 
ה ז מ נ ה
הננו מתכבדים להזמינכם לטקס הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת אבי נתן ז"ל.
האירוע יתקיים בע"ה ביום חמישי הקרוב כ"ט באדר א' 6.3.08 במושב נחלים.
18.00 – יציאה בשירה ובריקודים מבית משפחת רוטשילד משה ונירה.
18.30 – הכנסת ספר התורה להיכל בית הכנסת .
                                                              בואו בשמחה ואת מכבדינו נכבד.
                      משפחת אריאלה ובעז פלדמן
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
 
AtarimTR