ידיעון 2562 פר' פקודי

בס"ד, ל' באדר א' תשס"ח
 
שבת קודש "פקודי - שקלים" – ראש חודש אדר ב'
 
 
תפילת שחרית,הלל
08.00
הדלקת נרות
17.21
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
10.30
מנחה, קבלת שבת
    דרשת הרב בנושא:
    לא הכל סיפרו לנו...
17.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
19.00
מנחה גדולה
12.30
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.45 – 21.45
 
שעור בגמרא – דף יומי
16.15
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
16.30
 
 
מנחה קטנה
17.00
 
 
ערבית, הבדלה
18.20
 
 
בית מדרש הורים וילדים – בביה"כ
 
 
 
 
           
 
עונג שבת לילדים
 
   לא יתקיים השבת – ראש חודש
   
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד', ו'           06.00
   שחרית ב', ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל 13.30
   מ נ ח ה בבית הכנסת       16.30
   רבע לערבית                   19.45
   ערבית                          20.00
 
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
חדר עיון
שיעור תנ"ך
19.00
יום ראשון
בית שפירא
התעמלות לגברים
17.30
יום שני
מועדון
בית מדרש לגימלאים
08.30
יום שלישי
מועדון
צ'י-קונג לבגירים
17.30
יום רביעי
מועדון
מפגש ערבית לבגירים
18.30
חדר עיון
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
21.00
 
שעור ניצוצות מהדף היומי – לא יתקיים
 
יום חמישי
חדר עיון
שיעור בדף יומי
06.30
יום שישי
בית שפירא
יחדיו ב-ו'
09.00
 
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
 
"חורף חם"
זה שמו של המבצע הצבאי המוגבל שביצע צה"ל בעזה וסביבתה בשבוע האחרון. החזאי מודיע על השרב האביבי הראשון שיפקוד אותנו היום ומחר. ירי וניסיונות ללינץ' במזרח ירושלים ובשומרון. ומה עם גלעד שליט – ילד של כולנו? מה הייתי עושה אם הייתי אימא שלו. איך הייתי מחזיקה מעמד? ילד עוד לא בן 20 , ונחטף אל התופת העזתית. ואהוד של קרנית ואלדד שכולם דואגים להם, ואין יודע מה עלה בגורלם.
אז "ארזנו" אל מכונית הטויוטה-הייאס את עֶדן ונעמי ואֵלה ובָּרקי שלנו, והפלגנו ביום שישי שעבר אל ארץ הפרחים האדומים והסגולים והצהובים והוורודים וישבנו בצל עצי המחט וסיפרנו סיפור ושרנו וגילינו מערות קטנות וחלצנו את נעלינו בפעם הראשונה בשלהי החורף ובצבצנו במי נחל השופט.
האם זאת אותה הארץ? אכן, זאת הארץ שלנו היפהפייה, האהובה, אבל מכאיבה עד מוות.
גשם גשם בוא. הרטב אותנו. צנן את פנינו הלוהטים מארץ דומעת וקשה זו. ארץ אהובה שלנו שבשעה שאני כותבת את מילותיי, הסתיימה בכותל המערבי עצרת זעקה ותפילה למען תושבי שדרות ועוטף עזה, והתקשורת מחרידה אותנו בידיעה הקשה על פגיעה בתלמידי ישיבת "מרכז הרב" בירושלים.
אנא ה', קבל את תפילותינו ותחנונינו. עשה למעננו והושיענו, כי בך בטחנו ולישועתך אנחנו מייחלים.
ערב ראש חודש אדר ב'.
יונה ברמן    
 
 
מה בגיליון ?
 
  • השקדיה (שיר) – מעין ברמן
  • שעת סיפור בספרייה
  • לטיול יצאנו – לאה ברמן
  • וועדת הפנסיה מדווחת – אסנת שניאור
  • משלחן המזכירות – אהרן גל
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • תכנית השבוע בבני-עקיבא
 
 
  • פינת ההלכה – הרב ירון
  • 60 שנה למדינה – ריקי שטרן
  • כוחה של אשה – מהאינטרנט
  • מה חדש בגד"ש – דבורה ריניץ
  • הערוץ החרוץ – הדס נאור
  • מאח לאח – מנחם שניאור
  • מכתב תודה – אהרן גל
  • באביב נפגשים בשמחה – הדס נאור
 
 
                                                 וכלבו דף          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
פינת ההלכה
 
תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם
הכלל 'תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם' נקבע ע"י חז"ל (ברכות נא, ב) לכל מקום שבו ישנן שתי מצוות שאדם חייב לעשותן באותו זמן. בשבת זו אנו נתקלים בכלל זה בשלושה אופנים שונים:
א.קריאת התורה - השבת מוציאים שלושה ספרי תורה. אחד נועד לצורך קריאת פרשת השבוע - פרשת פקודי, השני נועד לצורך הקריאה של ראש חודש, והשלישי לצורך פרשת שקלים. כמובן שסדר הקריאה יהיה לפי התדירות: ששת העולים הראשונים יקראו מתוך פרשת השבוע, שהרי פרשת השבוע היא הדבר התדיר ביותר. העולה השביעי יקרא את קריאת ראש החודש, שהרי היא תדירה יותר מאשר פרשת שקלים, ואילו העולה האחרון יקרא את פרשת שקלים.
ב. הפטרה - הכלל 'תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם' הוא רק כאשר ישנה אפשרות לקיים את שתי המצוות והשאלה היא ההקדמה הכרונולוגית. אבל אם ישנה אפשרות לקיים רק מצווה אחת מבין המצוות הללו, הרי שדווקא חובת היום הנדירה תגבר על זו שהיא תדירה יותר. לכן קוראים את ההפטרה של פרשת שקלים ('בן שבע שנים יהואש במלכו') ולא את ההפטרה של ראש חודש וכמובן שלא את ההפטרה הרגילה של פרשת פקודי.
ג. ברית מילה - כמובן שכאשר עומדות בפני אדם שתי מצוות: תפילת שחרית וברית מילה, יש להקדים את שחרית. ראשית, מפני שתפילת שחרית זמנה רק בבוקר וברית מילה זמנה כל היום, ושנית מכיוון ששחרית נחשבת תדירה יותר מברית מילה. ואולם, לגבי מוסף אין הדברים כך. השולחן ערוך פוסק שבראש השנה מלין לפני תקיעת שופר (או"ח סי' תקפד סעיף ד), וביום הכיפורים מלין אחרי קריאת התורה (או"ח סי' תרכא סעיף ב).
והסביר הגאון מוילנא (או"ח תרכא סעיף ב) שברית מילה נחשבת תדירה יותר ממוסף, אך לא משחרית.
מסתבר שהמנהג בקהילתנו היה תמיד לעשות ברית מילה לאחר קריאת התורה, בין שחרית למוסף, וכן נעשה גם השבת.
לסיום, אולי אפשר לנסות להבין את הרעיון שעומד מאחורי הכלל 'תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם'. בדרך כלל אנשים נמשכים לדברים החריגים. נפש האדם מייחסת חשיבות רבה יותר לדבר המיוחד. אבל חז"ל מלמדים אותנו שדווקא הדבר השגרתי, היומיומי והקבוע, צריך לקבל חשיבות רבה יותר, ומכאן ניתן ללמוד הרבה גם לחיינו הפרטיים, לחיי הזוגיות ולחיי החברה שלנו.
 
 
הרב ירון
 
 
  
לכבוד 60 שנה למדינה                              
 
הספר הישראלי בעיני
 
כמו שהבטחתי המשכתי בשאלה ששאלתי : מהו הספר הכי ישראלי בעיניך?   והרי תשובות נוספות.
 
אורית גרבוז:
"אם יש גן עדן" של רון לשם.
"אם יש גן עדן ככה הוא נראה ואם יש גיהינום ככה הוא מרגיש" - זהו המשפט הראשון שקפץ לי לראש כשנתבקשתי לחשוב על הספר הישראלי בעיני.
כמי שהייתה אשתו של חייל קרבי במשך שנה יכולתי להזדהות עם כל מילה.
הספר מספר על חיי יום יום במציאות מטורפת הנקראת "מוצב הבופור", הימים הם חודשים ספורים לפני הנסיגה מלבנון כאשר ברקע חוסר הוודאות מתי ואיך יוצאים משם.
הספר נכתב בשפה מאוד מצחיקה וצינית, שפה צבאית, ומי שלא חווה חיי צבא מתקשה להבין.
במהלך הקריאה צחקתי ובאותו זמן הייתה לי גם צביטה בלב משום שהיום אנחנו אולי מחוץ ללבנון אבל האיום עדיין קיים.
אני מאחלת לכל החיילים באשר הם ברכת חיזקו ואימצו וליוצרי הסרט הצלחה באוסקר. (נכתב לפני הטקס).
 
משפחת רייניץ:
קותי- אני בוחר בספרים של חיים סבתו משום שהוא כותב על החוויה הישראלית הקולקטיבית עם נקודת השקפה אמונית.
תרצה – הספרים של אסתר שטרייט-וורצל מכיוון שהיא כותבת סיפורים על ראשית המדינה בשפה שילדים מבינים.
תמר – אני בוחרת במשוררת ולא סופרת. לדעתי רחל המשוררת מייצגת בעיני את ארץ ישראל משום שבשירה אפשר לראות את נופי הארץ ולהרגיש את הקשיים והסבל של בניית המדינה.
 
ריקי שטרן:
"ימים יגידו אנה" של מירה מגן
אנה מרכיבה את אחיה הקטן על אופניים, הילד נופל וראשו נחבט במזח.
זו נקודת הפתיחה בספרה של מירה מגן, ומאותו רגע משתנה הכל: טעם הלחם, גובה השמים,צבע הים. 
ב"ימים יגידו" מתוארת משפחתה של אנה ביחד עם כל הסובבים אותה, שהם אנשים מכל חלקי החברה הישראלית. אנו פוגשים את חבלי הקליטה האתיופית, את ההתנחלויות, יחסי חילונים דתיים ויחסי מזרחיים ואשכנזים.
הסיפור יוצר פסיפס מקסים של דמויות שמחוברות ביניהן ביחסים של אהבה, הורות, משפחה ואמונה, ונקודות המבט שלהם שזורות זו בזו.
 
יוסי שטרן:
לדעתי נתן אלתרמן בספר השירים שלו "עיר היונה" וגם "הטור השביעי" משום שכל שיר שלו הוא סיפור מהווי ארץ ישראל עם התחלה, אמצע וסוף.
ליקטה וערכה: ריקי שטרן  
 
 
 
לסבתא וסבא ריקי ויוסי שטרן
להורים קרן ועמיחי שטרן
ולכל המשפחה
שפע ברכות בהולדת
הנכד – הבן
אח לאורי-רינה
תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה בזמנו
ולגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים
 
 
 
כוחה של אשה...
לכבוד יום האשה הבינלאומי שחל השבוע, אנו מביאים את הקטע הבא:
אחד עשר אנשים היו תלויים על חבל שהשתלשל ממסוק – עשרה גברים ואשה אחת.
החבל לא היה חזק מספיק כדי לשאת את כולם ולכן הם הבינו שעל אחד מהם לוותר וליפול למטה, וכמובן לאבד את חייו, אחרת כולם יפלו.
התלבטו ביניהם ולא הצליחו לבחור מי יהיה זה שייפול למטה.
אבל אז החלה האשה בנאום נוגע ללב:
היא אמרה שהיא מוכנה להתנדב וליפול מהחבל, מאחר שכאשה היא רגילה לוותר על כל מה שיש לה עבור בעלה והילדים ועבור גברים בכלל מבלי לקבל שום דבר בתמורה.
ברגע בו היא סיימה את נאומה, כל הגברים מחאו לה כפיים...
 
יישר כח !
היה לי העונג השבוע לקבל מיעקב אחי את החוברת החדשה - מהדורה שלישית - אחרי שנים של עבודה מדוייקת והתמדה בכתיבת טעמי המקרא לחמישה חומשי תורה. זוהי עזרה גדולה במיוחד לקורא בתורה.
לא סתם שבעה רבנים כתבו לו המלצה וברכה, ועוד דינה אמיר ושולי גל שרשמו את הערותיהן לפני ההדפסה ובמיוחד הערותיו המקצועיות והמועילות של הרב ירון בן-דוד.
הרב מזוז מצא אפילו ראשי תיבות "יש" זה יעקב שניאור.
בסוף החוברת יש 17 דפי הסבר מיוחדים שאי-אפשר למצוא אותם בספר אחד ויעקב ליקט אותם מכמה ספרים.
מגיע לך יישר כח גדול ושתזכה לעוד עבודות קודש.
                                                                                      בברכה ובהוקרה,
      אחיך הקטן מנחם 
 
 
לפני שבוע התקיים במועצה האזורית שלנו טכס חלוקת מלגות לסטודנטים.
בעקבות האירוע שלח אהרן גל את המכתב הבא:
 
מר שמעון סוסן
ראש המועצה האזורית חבל מודיעין    
 
שלום וברכה,
ביום חמישי שעבר, כ"ג באדר א' זכיתי להשתתף בטכס הענקת מלגות לסטודנטים לתואר ראשון, תושבי המועצה. אין זו הפעם הראשונה שאני נוכח בטכס כזה ובכל פעם מחדש אני מציין בהערכה את המחווה הזאת של המועצה, מחווה שאינה מובנת מאליה ואינה נהוגה בכל רשות מוניציפלית. נכחו שם, נוסף לסטודנטים והוריהם, חברי הנהלת המועצה, מנהלי המחלקות ועובדים אחרים, חברי הוועדים המקומיים ואחרים. אני רוצה לציין במיוחד את הרגישות שבהזכרת חיילינו הנעדרים במעמד הזה, את מצוקת תושבי שדרות ועוטף עזה, ואת הסטודנט רוני יחיא ז"ל שנרצח באותו היום מירי קסאם.
השירה בציבור של שירי ארץ ישראל בהשתתפות כל הקהל ביטאה את אהבתנו לארצנו ואת התקווה שנדע ימים טובים יותר.
לסיכום אני רוצה להודות לך כמי שעומד בראש הפירמידה ומבקש להעביר את תודתי בשם בארות יצחק לכל האנשים שהיו מעורבים ואחראים לביצוע.
ראינו שוב בטכס הזה שלא הפסקנו להיות "עם הספר", שיודע להעמיד את נושא ההשכלה, החינוך והתרומה לקהילה בראש סדר העדיפות.
                                                                                                        בברכה,
אהרן גל, מזכ"פ
 
מה חדש בגד"ש
 
או טו טו נגמר החורף אך לפני שייעלם בקשנו לדעת מה הוא עושה לענף גידולי השדה שלנו.
 
למרות שאנחנו מתקרבים לממוצע הרב שנתי הכנרת שלנו לא משתקמת ומכאן נגזרות הקצאות המים. איפה אנחנו עומדים לקראת 2008?
בשנים האחרונות יש קיצוץ במכסת המים ברמה כזו או אחרת, קבלנו את מכסת 2008 והיא קטנה ב כ-35% לעומת מכסת 2007. אנו מנסים להגיש ערעור בנושא.
הכנו תוכנית גידולים ל-2008 ואם לא יתקבל הערעור יהיה צורך לשנות את התוכנית.
כאן המקום להסביר איך מתחלקת מכסת המים לקיבוץ.
בארות יצחק מקבלת מכסת מים כוללת לכל צרכני המים בשטחה, התעשייה, מבני הציבור, בתי החברים, השכרות וענפי החקלאות.
מובן כי כאשר הצריכה הביתית עולה, והתעשייה מתפתחת, וברפת מקפידים על ניקיון העדר, ובעלי הכנף צריכים לשתות, כמות המים שקוצצה משפיעה בעיקר על גד"ש ועל הפרדס (שגם ממנו נקצץ).
 
כיצד משפיע הקיצוץ במכסה על הגד"ש?
יש גידולים שצורכים הרבה מים ואלו גידולי הקיץ (כותנה, תירס). חמניות וחימצה נזרעים בחורף וצורכים מעט מים והחיטה תלויה באוצרו של הקב"ה (גשם) כי זה גידול חורף.
 
האם לכל הגידולים הגשם הוא ברכה?
לגידולי החורף כמובן! אך גם בשטחים המוכנים לזריעת גידולי הקיץ. המים מרווים את האדמה ואם אנו מצליחים לזרוע כותנה כאשר האדמה עדיין מלאה מים בעומק, אז כמובן שהצמח יונק מהמים שבאדמה ואנו יכולים לחסוך השקיות ולפחות לדחותן.
בנוסף, הגשמים יורדים למי התהום שמהם בעצם שואבת הבאר שלנו כמו גם הבארות האחרות שבאזור.
 
אם אפשר היה לקבל גשם לפי הזמנה, מה היית מבקש?
הייתי מעדיף מנות קטנות שיכנסו לקרקע ולא סתם יזרמו בואדיות. 300 מ"מ מחולקים לאירועי גשם קטנים עדיפים מ-500 מ"מ מחולקים לאירועי גשם גדולים.
השנה הגשם התחיל באיחור, וזה היה מצוין לחיטה שכבר הייתה זרועה בשדות. בכלל, השנה מנות הגשם היו מצוינות, ב"ה.
 
האם החורף יכול להזיק לגידולים שלנו?
כן. לדוגמא, בתחילת ינואר זרענו 50 דונם בצל, וכמה ימים לאחר ההצצה ירד ברד כבד שחיסל את השדה לגמרי! (הנזק מכוסה ע"י הקרן לנזקי טבע.)
לעומת זאת החיטה נראית מצוין, אבל עדיין אי אפשר לדעת האם הקרה השפיעה. צריך לחכות ולראות שהשיבולים יתמלאו.
  
האם רוחות חזקות יכולות להשפיע על חיטה גבוהה?
כבר קרה בעבר שלפני הקציר הרוחות השכיבו את החיטה, ואז יותר קשה לקצור אותה. זה אפשרי אבל יש פחת גדול מאוד.
 
מחיר התבואה בעולם בעליה אז למה לא נזרע בכל השדות חיטה?
אכן, מחירי החיטה השנה צפויים להיות גבוהים וכך גם מחירי התירס.
אולי כדאי להסביר כאן משהו. יש מושג בחקלאות שנקרא "מחזור זרעים", זאת אומרת שצריך לעשות סבב גידולים בשטחים כדי שאפשר יהיה להלחם בעשביה ולא להסתבך עם מחלות קרקע. לדוגמא יש עשבים שאפשר לרסס נגדם בשדה תירס בלי לפגוע בגידול, אך לא בשדה כותנה, ולהפך.
בנוסף, חמניות וחימצה אסור לגדל שנה אחרי שנה באותו השטח, אלא צריך לחכות 3 שנים לפחות בין הגידולים. חיטה אפשר לגדל שנה אחרי שנה באותו שטח, אך לאורך זמן זה גורם לירידה בכמות היבול ובאיכותו.
 
מחירי הדשנים הם "בשמיים" - האם יש אפשרות לא לדשן בכלל?
לכל גידול יש צרכים ספציפיים בהזנה ולכן פעם בשנה עושים בדיקות קרקע בכל השטחים ומוסיפים דשן לפי צורך הגידול בלבד. בעקרון בחימצה ובחמניות אין צורך בדישון, מכיוון שגידולים אלה מנצלים את הדשן שנשאר בקרקע אחרי הכותנה. לפי ניסיוננו, גם אם נוסיף דשן לחמניות לא נקבל יותר יבול.
בחימצה, אחרי הנביטה בודקים את השורש, אם יש בו פקעות מפותחות הגידול מתפתח טוב ואם לאו - עושים דישון חנקתי קל.
לגבי זבל אורגני, קיימות דרישות מסוימות של המשרד לאיכות הסביבה לגבי אחסון זבל רפת, ולכן אנחנו מפזרים את הזבל על השטחים בצורה גולמית וללא טיפול, מה שגורם להגברת בעיית העשבייה אבל גם על זה אפשר להתגבר.
 
איפה אנחנו עומדים היום לגבי עתיד השטחים בנתב"ג?
אחרי תהליכים משפטיים ארוכים וערעורים, לפני כשבוע פסק בית המשפט שבמתכונת הנוכחית זאת השנה האחרונה שלנו בשטח נתב"ג, כלומר, בסוף העונה (10/08) אנחנו אמורים לצאת משטחים אלה. פתח קטן לתקווה נותר מכיוון שרשות שדות התעופה אמורה לפרסם מכרז עבור הגידול בשטחים אלו, ואנו מתכוונים להתמודד בו ובע"ה גם לזכות במכרז ולהמשיך לגדל בשטחים אלו. ראוי לציין כי במהלך השנים השקענו המון בטיוב הקרקע ובתשתיות מים ואחרות ועל כן חשוב לנו מאד להמשיך ולגדל שם.
 
לסיום, מה צופן העתיד, הקרוב והרחוק, לענף הגד"ש?
לגבי השנה הקרובה נשארנו עם הגידולים המוכרים לנו, בנוסף, נגדל זן חדש של כותנה שנקרא אקלפי (אקלה + פימה). זהו זן בעל משך גידול קצר יחסית, הוא צורך פחות מים מפימה, המחיר לק"ג סיבים אמנם נמוך במעט אבל היבול יותר גבוה, ומכיוון שמחיר המים הוא מרכיב משמעותי מאוד בהוצאות גידול הכותנה, נראה שאקלפי יהיה זן יותר רווחי.
  
לגבי העתיד הרחוק יותר, אנשי גידולי שדה בכל הארץ – כמונו -  מחפשים גידולים נוספים ודרכים אחרות למקסם רווחים. לדוגמא, הרבה מגדלים עברו לגידול מטעים: זיתים, שקדים ורימונים, או חממות לירקות ותבלינים ליצוא.
במידה וחלילה לא נזכה במכרז של נתב"ג, גם אנו נידרש לחפש ולחשוב ולהיפתח לכיוונים ואפשרויות חדשות.
שמעה ורשמה: דבורה ריניץ
 
 
ערוץ הקיבוץ – הערוץ החרוץ
התקנת תקשורת פנים עלתה לקיבוץ הרבה מאד כסף. הושקעה עבודה פיזית רבה וממושכת ע"י בעלי בהתקנת הכבלים באדמה.
בתחילת שידורי הערוץ הפנימי, הפעילו אותו הצוות האחראי (בזמנו) למשך תקופה מסוימת ואחריה הופסקו השידורים, הצוות ברובו פרש ונשארה השקופית השחורה עם התותים וטיפות המים.
לגבי ולי היה עצוב וכואב מהמצב וגבי הציע לי שננסה להפעיל את הערוץ הפנימי בעצמנו, דרך המחשב שלנו בבית (פחות או יותר), בזמננו החופשי. הסכמתי בתנאי אחד ש: הוא יטפל בעניינים ה"טכניים" ואני אהיה אחראית על "התוכן".
בשלב הראשון, הכנתי מצגות מהעולם הקרוב לי שמסביבי (בגירים וגיל הרך) בעיקר. התלהבתי ונכנסתי לזה חזק!
החלטנו להפיץ ולהקרין בינתיים מהחומר שיש לנו כרגע, בתקווה שייאסף חומר נוסף בהמשך.
אין לנו ידע מקצועי בהפעלת "דבר כזה" גדול. אין לנו מושג מה מהנה ומעניין את הציבור. אבל היינו מוכנים "להרים את הכפפה" ולנסות.
נכון לעכשיו, גבי נוסע להונגריה לשבועיים ולא יהיה מי שיתעסק טכנית עם "הסיפור" ואני כל כמה שאנסה ללמוד את כל מה שגבי יודע, לא אצליח זאת על רגל אחת.
החלטנו ביחד עם יו"ר האגף החברתי, "להקפיא" לתקופת השבועיים האלה את השידורים ובינתיים לאגור חומר.
לכן, אני מבקשת מהציבור, קודם כל, להעיר הערות בונות (בדרך ש"לא תגמור עלינו את ההלל") ודבר שני, אנו מעוניינים לקבל במשך השבועיים הבאים, ממי שיש לו, קלטות או דיסקים D.V.D  , של סרטים לילדים ולמבוגרים או על כל נושא אחר שיכול לעניין את הציבור שלנו. אפשר לשים הכל בקופסא שתהייה מונחת בחדר הדואר מתחת לספסל האדום. אני אמיין ואבדוק את החומר כדי להכין אותו לצפייה.
אני מקווה שנקבל את העזרה הנחוצה ושנחזיק מעמד, כי טובת הציבור לנגד עינינו.
הדס נאור
 
 
כמו נביא קדוש
אחוז תפארת והדר
כך מבשרת הגאולה שלי
שקדיה
מבקשת זמן הטוב
הנחמה והחיבור
שקדיה שלי
נביאה קדושה שלי
שקדיה.
בלבלובך אשמח
בהניצך ייפתח הלב ויאמר שירה
בבואך, יקרה,
שקדיה שלי.
                                               מעין ברמן
 
 
 
לסבתא וסבא רחל ואברהם פולובין
מ ז ל   ט ו ב
בהולדת הנכד
בן לשרי ושחר פולובין
וראיתם ושש לבכם
*******************************************************************
 
שעת סיפור מטעם הספריה האזורית בבני עטרות
 
תתקיים אי"ה ביום שלישי הקרוב ד' אדר ב', 11.3.08 בשעה 16:30 בספריה.
 
שם הסיפור: "פטר והזאב"
 
מסופר ע"י שחקן מתיאטרון "דובדבן"
 
מוזמנים: ילדים בני 4-7
 
הורים, סבים וסבתות.
 
 
 
"באביב נפגשים בשמחה"
תשעה חודשי הריון קשים היו לאורית נצר (לבית גרינברגר) ולחברים נוספים מהכיתה, שעזרו לארגן שבת שלמה של מפגש לכיתתנו מהתיכון. כל הזמן הזה אורית שלחה בכל שבוע (כמעט) אי-מייל לכולם עם דברי ברכה ותזכורת, עם תמונות מהעבר ומההווה בציון ש "באביב נפגש בשמחה".
כידוע, פעם, כשהיינו ילדים, התחיל התיכון בכיתה ט' ואנו ילדי בארות יצחק, תשעה במספר, למדנו בלי יוצא מן הכלל בקבוצת יבנה, ואת כיתות י' יא' יב' עשינו בפנימייה שם.
לפני 30 שנה (לא להאמין) סיימנו כולנו, 66 חבר'ה מהיישובים: ניר גלים, בני דרום, יבנה, עין צורים, סעד ובארות יצחק את התיכון ביבנה. וכל עשר שנים עשינו מפגש כיתה כלשהו.
ביום שישי שעבר יצאנו הזוג סעדון (יהודית לבית הלוי) והזוג נאור (הדס/ה לבית שניאור) לכיוון הכנרת למלון "כרי דשא", בלב פועם ומתרגש לקראת המפגש.
אין לי מילים לתאר את ההתרגשות שאחזה בי כשהתחילו להגיע כל החבר'ה אחד אחרי השני, מתחבקים, צוחקים, לוחצים ידיים, מנסים לגלות את מי אנחנו רואים. מי זה מי. היה נראה שהמלון הוא רק בשבילנו. השתלטנו עליו, היינו כ- 45 אנשים מלווים בבני זוג (כמעט לכולם), ששום דבר לא מעניין אותם יותר מרגע המפגש. כל כך היה מרגש שאף אחד לא רצה להפסיד שנייה מאותו רגע, עד שאפילו לא התפזרו לחדרים. נשארנו עם המזוודות בלובי מחויכים ונרגשים וכל אחד תלה בגאווה על פרגוד בכניסה את תמונות משפחתו הענפה שנוכל כולנו לראות.
אישית, לא נפגשתי עם בני הכיתה שלי לשעבר מאז סיום התיכון (חוץ מילדי בארות יצחק כמובן) והיה מעניין לנסות לנחש את זהות החבר'ה שהגיעו ועד כמה כל אחד השתנה.
אז ככה: הבנות לא השתנו בכלל! אבל הבנים... (חבל"ז) מעלי קרחות ושערות שיבה מעל פנים ילדותיות כמו פעם. בקיצור, אף אחד לא השתנה, כולם נשמעים אותו הדבר פלוס, פלוס, פלוס.
עוד לפני כניסת שבת התכנסנו והזכרנו את שלושת בני כיתתנו שנפטרו מסיבות שונות.
ועוד נהנינו להאזין לנגינת התזמורת הנהדרת שהייתה לנו בכיתה שמורכבת מארבעה נגנים, שחבריה התאחדו לקראת המפגש. נגנו ושרנו כמה שירים ביחד ובמיוחד את השיר ממסיבת סיום כיתה יב' שנכתב ע"י בת כיתתנו, ללי אלכסנדר (לבית שפרעם) מקיבוץ עין צורים, למנגינת השיר "עמק שלי" (הגבעטרון):
"דגן נאסף לגורן הותיר
רק שלף מלבין בשדותיו                                 פזמון: הערב הזה עוד לא חלם
ליל קיץ קסום נפרד מאביב.                                      שצליל אחרון הנה נדם.
אומרים כוכבים שעכשיו-                                          מחר עם תרמיל אצא לדרכי,
הערב יגווע עם צליל העבר                                       איך נפרד, הוי כיתתי,
ואט כאן יכבו האורות,                                                איך נפגש, הוי כיתתי.
בחוץ כאן נראה איך יום המחר
נולד מקרניים חיוורות..."                               
 
 
"לילות שנשקו על ספלי הקפה                         צלצול פעמון שאיש לא ישמע
הולידו סיפור אגדה:                                           מורה, שיצרח אך לשווא
איך נער נבוך בלב כה הומה                             כיתה סרבנית על כר רבוצה
הגדיר לעצמו אהבה.                                           הכול נחלת העבר
בחדר ממול מאיזו סיבה                                    רגלינו אספו אבק משעולים
רובצים כשהחושך אופף                                      צוקי המדבר והים
ערב שירה ללא מדורה                                        ושם גם נלקח קרבן הדרכים
שרים והזמר סוחף"                                             לב האחד שנדם.
 
שתי מזוודות ארזנו יפה,                                      דמעות לא נשפוך, פשוט מתביישים
השארנו כמה מזכרות,                                         אך לחץ ידיים יעיד,
נצא אל מרחב, ושם - מה מצפה?                      קשה הפרידה, קשים דיבורים
חאקי, אבק וחולות .                                           אך עוד ניפגש בעתיד.
 
בזמן העתקת מילות השיר הצטמררתי לגמרי ונסחפתי בכתיבה, רציתי דרכו להעביר לקוראים את ההווי שהיה לנו בתיכון והשיר מתאר אותו במדויק.
לאחר ארוחת ליל שבת התכנסנו כולנו להעלות זיכרונות נעימים ופחות נעימים מתקופת התיכון, אך בעיקר היו זיכרונות מצחיקים, כי החברה' שבידרו אותנו אז לקחו על עצמם את תפקידם שוב באופן אוטומטי.
בשבת בבוקר לאחר תפילת מוסף, התכנסנו במרפסת השמש של המלון, לשמיעת סיפורי מפעל חייהם של כמה מהחבר'ה, כגון: תרצה (לבית כהנא) בת קבוצת יבנה, שמשפחתה החליטה להיות משפחת "אומנה" לילדה בת 15, פתאום באמצע חייהם השגרתיים והשלווים. גם שמענו דוגמאות למקרי הגנה מצחיקים בבית משפט מעו"ד עופר שפיר שסיפר זאת בתיאטרליות האופיינית לו. הושע בן שלום בן כיתתנו מקיבוץ סעד, שהקים את הקיבוץ העירוני "בית ישראל" בירושלים, סיפר על סוג הנערים והנערות שמגיעים לשם ואיך הם מתפקדים בסוף התקופה. שפרה צח (לבית זכאי) הביאה דוגמאות רבות ויפות של ביטויים ישנים אך שגרתיים בסלנג העברי, שעד היום נאמרים ונשמעים למרות שהם התיישנו (כמונו...). שפרה הצליחה כנהוג באופן דיבורה המהיר, להכניס כחמישים ביטויים בשלוש דקות. ללי מקיבוץ עין צורים סיפרה על תרומתה לנפגעות תקיפה מינית והדגישה לתשומת לבנו את מאפיין ההשתקה, שנהוג לאור מעשים לא נעימים שנעשים ע"י בני אדם אפילו שאינם נחשבים לחולים.
"איך נפרד הוי כיתתי" - במוצ"ש כל אחד חוזר לביתו ולענייניו. קודם שנפרדים מחליפים מספרי פלאפונים, מקווים להיות בקשר, מחבקים שוב.
יצאנו הביתה מצוידים בנשמה רוויה משבת גדושה ומרתקת, בשירון שלנו ובכתובות של כל בני הכיתה שהמארגנים הכינו מראש.
תודה לאורית שלא נחה בשבת זו לרגע ודאגה לכל דבר.

הדס נאור

לטיול יצאנו

ביום רביעי לפני שבוע יצאנו לטיול בגירים בניהול, ליווי ונהיגה של דבורה נתנזון והדס נאור.
אנחנו יוצאים פעם בשנה לטיול ארוך של יום, כולל ארוחת צהרים, ומספר פעמים בשנה לטיולים קצרים יותר במסגרת בית המדרש בליווי דינה אמיר.
הפעם נסענו למשואות יצחק ושם בקרנו באתר הזיכרון לשואה שבו מוצבת אנדרטה בדמות המדרגות של טרייזנשטט (על סולם), בקצה העליון מגן דוד עם נר תמיד, ומסביב מצבות לזכר הנספים.
בקרנו גם במרכז התעסוקה למבוגרים – מקום יפה ונעים – שם כובדנו בארוחת עשר.
משם המשכנו לקיבוץ נגבה לאתר הזיכרון "גבעת תום ותומר" שהוקמה לזכרם של שניים מחללי אסון המסוקים. אבותיהם עיצבו את האתר. אברהם, אביו של תומר, הדריך אותנו באתר בו מוזכרים כל חללי האסון וביניהם גם אביב – בנם של רמי ותמי גונן.
לסיום סעדנו ארוחת צהרים טעימה בעין-צורים וחזרנו הביתה עייפים אך מאוד מרוצים.
היו לנו מדרגות חדשות וטובות שסייעו לנו לעלות למכוניות וגם לקחנו כסאות גלגלים לזקוקים לכך.
נכון שלא כל אחד יכול להשתתף בטיול ארוך, אבל בגלל זה יש גם טיולים קצרים כמו שהזכרתי בהתחלה.
                                                                                  תודה רבה למארגנים,
לאה ברמן
 
לסבתא וסבא רבקה ויוסף דה-יונג
ולכל המשפחה
מ ז ל   ט ו ב
בהולדת הנכד
בן בכור ליעל וארי גולנדסקי
"למען ייטב להם ולבניהם"
 
 
פנסיה לכל
לכל החברים שלום,
אתמול חולקו לתאי הדואר מכתבים מחברת ביטוח "הראל" – קרנות פנסיה.
הסבר קצר: קרן הפנסיה "גיל-עד", בה מבוטחים חלק מחברי הקיבוץ, נרכשה לאחרונה על ידי חברת ביטוח "הראל". כבעליה החדשים של קרן הפנסיה "גיל-עד", שלחה חברת "הראל" מכתבי ברכה לכל החברים המבוטחים אצלה.       למעשה, מעבר לברכת שלום, אין למכתבים אלה חשיבות מיוחדת.
אנו בועדת הפנסיה ממשיכים לעסוק בנושא ולטפל בהפקדות השונות לצרכי הפנסיה.
בקרוב נביא לאסיפת חברים דיווח על שנת 2006 ומהנעשה בקרן הפנסיה היום.
                                שבת שלום,
אסנת שניאור
 
משלחן המזכירות
60 שנה לקרב בנגב
השנה אנחנו, יחד עם כל מדינת ישראל, חוגגים יום הולדת שישים למדינה. 
בשנה זאת אנחנו, בארות יצחק, מציינים מלאות 60 שנה לקרב בנגב. צוות שקם ביוזמת מספר חברים (ובנים שלנו שכבר לא גרים בבארות) נפגש כבר מספר פעמים ואוסף רעיונות לציון האירוע בדרכים שונות.
סיכום 2007    
לקראת הכנת תוכנית תקציבי הקיום 2008 למדנו את סיכום 9 חודשי 2007 . בע"ה בזמן הקרוב נקבל את הסיכום התמחירי המלא . נראה שבסה"כ לא טעינו בהרבה בהערכות המוקדמות. עלינו ללמוד את הסיכום על מנת להפיק לקחים ולשפר את הניהול התקציבי.
חלק מהלימוד הוא פגישות עם מנהלי הענפים והפעילויות, לסקור את מה שהיה, לדבר על ההווה ולהגדיר יעדים שרוצים להגיע אליהם.
כלבי
בשבוע שעבר נפגשנו עם צוות הכלבי: איסר ומיכל. שמענו מהם על חלוקת התפקידים והתרשמנו מעבודת הצוות, שכולל בשעות המכירה גם את טובה גלזמן ואת ציפי, ולפי הצורך - רחל פלינט ודוד שפירא.
בדוחות ראינו שהכלבי מכר בשנת 2007 בסך כ – 1,400,000 ₪, שזה גידול של 11% לעומת השנה הקודמת.
התקיים דיון במספר רב של נושאים (שעות פתיחה, סל המוצרים, ספירת מלאי).
דברנו באריכות על נושא חישוב הפחת מפני שהוא הכלי שקובע אם התקציב מאוזן ( הפסד או רווח תפעולי). השנה נרשם רווח תפעולי. הוחלט שצוות הכלבי יחד עם אסנת, עפרה וחיים ינסו להוריד את חיוב החברים עבור % הפחת למינימום על מנת שהכלבי יגיע לתקציב מאוזן בסוף שנת 2008 . 
דירות אורחים
נפגשנו עם חנה יעקובי, האחראית על חדרי האורחים, וקיבלנו דיווח על השימוש בחדרים ועל מצבם. שמענו על הקושי לקבוע עדיפויות בהזמנות. הדיון עדיין לא הסתיים. יש לציין שכל מי שמקבל חדר מתרשם מהניקיון והסדר. יישר כח לחנה!
קייטנת נכדים
לפני מספר שנים הפסקנו לקיים את קייטנת הנכדים אצלנו. מיכל שפיר ביקשה לקיים דיון באגף החברתי על הנושא. הזמנו לדיון גם את דקלה שניאור – מרכזת החינוך, ונעמי סלומון – מרכזת הפעילול בשנים האחרונות.
בדיון הוסבר שקייטנת נכדים בוטלה בעיקר מסיבות טכניות, ריבוי נכדים (ב"ה), ובעיות בכ"א.
עלו מספר רעיונות שיאפשרו לקיים את הקייטנה, אולי במתכונת קצת אחרת , הנושא הועבר לועדת החינוך להמשך טיפול.
 
בסיום מאמר זה ברצוני להודות לחברים וענפים (במיוחד לענף המזון) על ערב באזאר הצדקה.
הייתה אווירה נפלאה , ריחות (של האוכל ) טובים ובעיקר תחושה של יחד שמילאו את חדר האוכל. בסיכומו של הדבר נתרמו אלפי שקלים שיעזרו לנזקקים.
                                                בברכה שבת שלום וראש חודש אדר ב' שמח,
                                                      אהרון גל    


יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשימוש במלה 'זקן'. בדורנו אנשים נרתעים מלהשתמש במלה זו, ומנסים לעדן אותה במלים אחרות, כגון: קשיש, הדור השלישי, גיל הזהב, בגיר וכו', אבל האמת היא שבכל מקורות התנ"ך המלה 'זקן' תמיד מתפרשת בלשון שבח.
זקני העדה הם החכמים אשר עצתם היא הנכונה. זקן הבית הוא האדם שכל הבית ישק על פיו. זקני העדה הם הסנהדרין. יחד עם זאת, המקרא אינו מתעלם מהתופעות הגופניות המתלוות לזקנה: חולשה פיזית, כובד ראיה, וכל שאר התופעות המתוארות באריכות במגילת קהלת. אבל כעם שמרכזו נמצא בעולם הרוח ולא בעולם המעשה, הרי שהאנשים המשפיעים ביותר הם הזקנים: 'תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה'.
ראינו כי ע"פ חז"ל סימני הזקנה באו לעולם בעקבות טענתו של אברהם אבינו: 'רבון העולמים, אדם ובנו נכנסין למקום ואין אדם יודע למי מכבד, מתוך שאתה מעטרו בזקנה אדם יודע למי מכבד' - וכשמסתכלים על הזִקנה בתור גאווה והדר, לא מנסים להסתיר את הסימנים הללו בכל מיני אמצעים מלאכותיים...
 
 
ד"ר יפה לרמן, שכיום מנהלת האגף הגריאטרי בבי"ח איכילוב, העמיקה בפן המקצועי של הזיקנה. הסיבה העיקרית לעלייתה של תוחלת החיים היא הירידה בתמותת התינוקות. כנראה, החזקים יותר שורדים. בעולם המערבי הסיבות למוות של מבוגרים הם: מחלות לב, סרטן ושבץ מוחי. אותן הסיבות קיימות החל מגיל 30 ולא משתנות עם עליית הגיל.
 
ממחקרים הוסק כי הגורמים המנבאים זיקנה מוצלחת הם: משקל ותזונה מאוזנת, פעילות גופנית, השכלה והמשך פעילות המוח, מניעת עישון, מעט אלכוהול, זוגיות וחברותיות.
השאלה : איכות חיים ואריכות חיים הילכו שניהם יחדיו?
התשובה: כן. אפשרי לשלב בין השניים, עם ההקפדה על הגורמים הנ"ל. והכי חשוב, רוב הגורמים המאריכים חיים נמצאים תחת שליטתנו, והיתרון שהם משפיעים בעיקר על הארכת תקופת החיים הפעילה, ז.א. תורמים גם לאיכות חיים גבוהה יותר.
 
 
 
בשבוע הבא, לקראת "שבת זכור", נלמד עם ד"ר אלי יפה. מנהל אגף הד"ס במד"א.
בנושא: פרשת זכור - מעשי אבות סימן לבנים.
 
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י נחום ברוכי
אחות תורנית: עדה צונץ – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
קול יעקב לפרשה
בס"ד תם ונשלם חמישה חומשי תורה בכרך אחד, אחרי תיקונים והוספות רבות.
החל מיום ראשון תהיה הרשמה אצל יהודה פלדמן, לחברים המעונינים להזמין במחיר העלות.
יעקב שניאור
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חופשה מחשמלת
מ- 6/3 עד 20/3 יהיה גבי נאור בחופשה בחו"ל.
בהעדרו יינתנו שירותי חשמל ע"י יוסף דה יונג,
לפי הנוהל הקיים לבקשות תיקונים: לשים פתק בתא של החשמלייה.
אם יש תקלות מיוחדות או בעיות אחרות בנושא החשמל נא לפנות אלי ולא ליוסף על אם הדרך.
הטלפון הנייד של גבי/חשמלייה יהיה אצל יוסף.
            עפרה פארן
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 מהמרפאה
בימים ראשון וחמישי אנו שולחים בדיקות למעבדה והשעות 07.30 – 09.00
מוקדשות ללקיחת הבדיקות מהמטופלים הזקוקים לכך.  
לכן אנו מבקשות לא להתקשר למרפאה טלפונית באותו הזמן ולהשתדל להימנע מבקשות אחרות, אלא אם כן הדבר דחוף במיוחד.      בשאר שעות הקבלה אנו לרשותכן עם כל הלב.
                                                                                       בתודה על שיתוף הפעולה,
האחיות
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
צדקה תציל
בבאזאר הצדקה שערכנו השבוע נאספו 6,000 ₪. חן חן לכל הציבור הגדול שבא ותרם וברכת יישר כח גדולה לצוות המחסן שטרח בהכנות ובביצוע. שנזכה כולנו לקיים עוד מצוות רבות כאלה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שיהיה סדר
כאשר מתדלקים מכונית של הקיבוץ בתחנת הדלק של TEN (טן) במתחם הפאואר-סנטר יש לבקש מהמתדלק את העותק הורוד של תעודת המילוי ולמסור אותו להנהלת החשבונות בהקדם !
שמוליק ברוכי / גזבר
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
חגיגה חקלאית - תזכורת
ארגון "משקי דן" עורך הפנינג גדול וחגיגי המיועד לצוותי הרפת, לול, גידולי שדה ונוי מכל הקיבוצים המסונפים אליו ובהם גם קיבוצנו.
האירוע יתקיים אי"ה ביום רביעי כ"ו באדר ב' 2.4.08 בשעות 09.00 – 15.00 על מדשאות קיבוץ רבדים.
בתכנית: פינוקים כיד המלך, תחרויות אישיות וקבוצתיות, אתגרי חשיבה ודינמיקה קבוצתית, פעילות חברתית בידורית, פרסים אישיים וקבוצתיים יקרי ערך לזוכים בתחרויות והגרלת פרסים בין כל המשתתפים, אוכל, שתייה ואחלה של אווירה.   
                                   יש להרשם מראש: חמוטל/ריקי 8611861-08
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
AtarimTR