ידיעון 2566 פר תזריע

בס"ד, כ"ח באדר ב' תשס"ח
 
שבת קודש "תזריע – החודש" – מברכין
 
שימו לב לשינוי בזמנים עקב המעבר לשעון קיץ !
 
תפילת שחרית
08.30
הדלקת נרות
18.41
שעור בפרשת השבוע – במועדון
 
שעור במשניות – לא יתקיים
11.00
מנחה, קבלת שבת
    דרשת הרב בנושא:
    "וטמא טמא יקרא"
18.50
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
20.00
מנחה גדולה
13.00
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 20.45 – 22.45
 
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
17.00
שעור בגמרא – דף יומי
17.15
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
17.30
 
 
מנחה קטנה
18.00
 
 
ערבית, הבדלה
18.40
 
 
בית מדרש הורים וילדים – בביה"כ
 
 
 
                  
 
עונג שבת לילדים
 
   כיתות א'-ג' - יוסי שניאור
                          
   כיתות ד'-ו' – רוברט ריידר
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד', ו'           06.00
   שחרית ב', ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל 13.30
   מ נ ח ה בבית הכנסת       18.30
   רבע לערבית                   19.45
   ערבית                          20.00
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
חדר עיון
שיעור תנ"ך
19.00
יום ראשון
בית שפירא
התעמלות לגברים
17.30
יום שני
מועדון
בית מדרש לגימלאים
08.30
יום שלישי
חדר האוכל
אסיפת חברים
21.00
חדר האוכל
תערוכת בגדי נשים
17.00
יום רביעי
מועדון
צ'יקונג לבגירים
17.30
מועדון
מפגש ערבית לבגירים
18.30
חדר עיון
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
21.00
מועדון
שעור ניצוצות מהדף היומי
19.00
יום חמישי
חדר עיון
שיעור בדף יומי
06.30
יום שישי
בית שפירא
יחדיו ב-ו'
09.00
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
נפגשים בשביל ישראל – בנתיב הל"ה
לאחר טכס הבוקר שבו נאמר: "שבילי הארץ הזו מרוצפים זיכרון של הנופלים על חירותה וזכרם מלווה אותנו בדרכנו" יצאנו לדרכנו מקיבוץ נתיב הל"ה - כ-170 מבוגרים וילדים, נערים וחיילים.
ביום זה הלכנו לזכרו של שרגא כ"ץ הי"ד – בננו, ואתנו היו ישי וחברים מהכיתה. מילכה אמרה דברים לזכרו בטכס הבוקר.
הולכים לזכרם של נופלים במסלול שהם הלכו בו בתנאים קשים וסביבנו הדרך כל כך יפה, הנוף, הפרחים, החורש, האנשים הנהדרים שמסביב: צעירים ממכינות שהצטרפו, אנשי עמותת "ארץ נהדרת", בנות מכינת "צהלי", צעירי המכינה ע"ש רבין, חיילי גדוד 50 – וכל זה בזכותם של הנופלים.
בגוש-עציון פגשנו את יוחנן בן יעקב שסיפר על שיירת הל"ה והוסיף לנו מהידע הרב שלו.
הרגע המרגש ביותר החוויתי ביום הזה היה כשעמדנו למעלה על גבעת הקרב עם האנדרטה לזכרם של הל"ה ופגשנו שם את האח של דוד צברי שהיה אחד מהרוגי השיירה, והוא סיפר לנו שהיה רק בן 7 חודשים כשאחיו נהרג. הוא מגיע למקום לעתים, עומד וקורא את שמותם. במעמד זה הוא קרא את השיר "הנה מוטלות גופותינו" ואחר כך את שמותם, וכולנו סיימנו בשירת "התקווה".
מכאן אני שולחת את תודתי לרעיה ויוסי ולכל השותפים שזיכו אותי ביום מרגש ונפלא שכזה.
ציפי לוי
 
מה בגיליון ?
·         ח' בתמוז, 60 שנה לקרב – הצוות המכין
·         הזמנה להצגה – אסתר פורשר
·         דו"ח מהחברה קדישא – חיים בן שמול
·         מהמרפאה - ברוריה
·         יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
·         תכנית השבוע בבני-עקיבא – מיכל אדם
·         לקראת אסיפת חברים – הנשיאות
·         פינת ההלכה – הרב ירון
·         60 שנה למדינה – איריס נתנזון
·         שבת בנים יוצאת לדרך – הצוות
·         הערוץ החרוץ – הדס נאור
·         על לימוד תורה לבנות – ריקי שטרן
 
                                        וכלבו דף          
                                                        שבת שלום וחודש טוב !
המערכת
 
      נר זיכרון !
      חיים יוסף כ"ץ ז"ל – ד' בניסן תשס"ו
 
 
 
אסיפת חברים
 
תתקיים אי"ה ביום שלישי הקרוב, ג' בניסן 8.4.08
בשעה 21.00 בחדר האוכל
 
סדר היום
1.   שונות
2.   פנסיה – ידווח שנתי מפי רו"ח רביב ישי.
               שינויים בהרכב ועדת הפנסיה.
3.   גנרטורים – פרויקט השלת עומסים.
4.   בחירת ועדת צעירים חדשה.
 
מידע נוסף לקראת האסיפה חולק לחברים בתאי הדואר.
 
במידה ולא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות,
תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.
נשיאות האסיפה
 
 
 
לפנינה ודוד אדרי
ולכל המשפחה
שפע ברכות לנישואי הבת
מיטל עם אודי כבודי
שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
 
 
 
פינת ההלכה
 
ערב פסח שחל להיות בשבת
השנה חל ערב פסח להיות בשבת, וזה יוצר כמה שינויים מהשנים הרגילות:
א.                  דרשת שבת הגדול - כתבו הפוסקים[1] שכשחל ערב פסח להיות בשבת מקדימים את דרשת השבת הגדול לשבת שלפני כן, ולכן בשבת הבאה תתקיים הדרשה בע"ה אחרי ארוחת צהרים. עם זאת, רצוי להקדיש את ערב פסח ללימוד על הפסח ועל ההגדה.
ב.                  תענית בכורות - תענית בכורות מוקדמת ליום חמישי י"ב בניסן.
ג.                   בדיקת חמץ, שריפת חמץ וביטול חמץ - בדיקת חמץ נעשית השנה אור ליג בניסן, ביום חמישי בלילה. שריפת חמץ נעשית ביום ששי בבוקר - ויש להקפיד לעשות זאת באותה שעה שעושים זאת כל שנה למרות שחמץ אינו נאסר באכילה עד למחרת, כדי שלא יטעו בשנים אחרות. לכן סוף זמן שריפת חמץ הוא בשעה 11:15 ביום ששי.
ביטול חמץ (אמירת 'כל חמץ שיש ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שביערתיו ושלא ביערתיו, ייבטל וייחשב כעפר הארץ') נעשה בשבת בבוקר - עד השעה 11:15. בכדי שהציבור לא ישכח לבטל את החמץ הוחלט להקדים את תפילת השבת בשבת זו לשעה 8:00, כך שבשעה 11:15 כולם יהיו בחדר האוכל ויבטלו את החמץ ביחד.
ד.                  הכנה לליל הסדר - יש להקפיד שלא להכין שום דבר לליל הסדר בשבת לפני צאת הכוכבים (בשעה 19:54), מה שגורם לכך שליל הסדר יתחיל, מן הסתם, מאוחר מהרגיל, מה עוד שאנחנו נמצאים כבר בשעון קיץ. יחד עם זאת, מותר (ואף רצוי) לישון בשבת בכדי לאגור כוחות לליל הסדר, אך אין לומר בפירוש שזאת המטרה של השינה.
יש לציין שגם סוף זמן אכילת האפיקומן היא מאוחרת יותר השנה - בשעה 00:40.
ה.                  ליל הסדר - מכיון שליל הסדר חל במוצאי שבת, סדר הקידוש הוא יקנה"ז (יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן) כמובא בהגדות של פסח.
סעודות שבת בערב פסח
אחת הבעיות הגדולות בעניין ערב פסח שחל להיות בשבת היא שאלת סעודות השבת.
סעודת ליל שבת - מותר לאכול חמץ בסעודה זו, אך מבחינה טכנית בחדר האוכל הדבר מסובך. אפשרות שניה היא לאכול מצה, ולמרות שישנו מנהג שלא לאכול מצה מראש חודש ניסן, יש שכתבו[2] שכשערב פסח חל להיות בשבת ניתן לאכול מצה בסעודת ליל שבת. אבל אנחנו העדפנו לאכול מצה עשירה (העשויה מקמח שנילוש ביין בלבד ללא מים), שבה לא יוצאים ידי חובה בליל הסדר ולכן אין מנהג שלא לאוכלה אפילו בערב פסח. החסרון בפתרון הזה הוא שמצה עשירה כרגיל ברכתה 'בורא מיני מזונות', אך מכיוון שאנו קובעים סעודה על המצה הזו ניתן לברך עליה 'המוציא'[3].
 
סעודת שחרית - אם אוכלים לפני השעה 9:55 ניתן עדיין לאכול חמץ, וכמובן שניתן לאכול גם מצה עשירה. בהרבה קהילות אכן מקדימים את תפילת שחרית בערב פסח[4] לשעה 7:00, ואחרי התפילה אוכלים חמץ או מצה עשירה.
אך אם אוכלים אחרי 9:55 (וזה מה שיהיה אצלנו, כנראה) אנחנו נמצאים בבעיה: מצד אחד זהו כבר זמן שאסור לאכול חמץ, אך מצד שני גם מצה אסור כבר לאכול.
כאן הפתרון של מצה עשירה אינו פשוט כל-כך, שהרי האשכנזים כרגיל אינם אוכלים מצה עשירה בפסח[5]. אפשרות אחת היא לעשות מצה מבושלת (להשרות מצה במרק רותח), ואכן כך נהגו לפני מספר שנים גם בקיבוצנו, אבל הפתרון הזה יצר בעבר מספר בעיות טכניות, ולכן הוחלט לא לחזור עליו. לכן עלינו לחזור לפתרון של המצה העשירה. וכאן עלינו לבחון: מה הסיבה שאשכנזים אינם אוכלים מצה עשירה בפסח? יש פוסקים[6] שכתבו שהסיבה היא מפני חשש חמץ, ויש פוסקים[7] שכתבו שהסיבה היא שאם יאכלו מצה עשירה בפסח, יחשבו שמותר גם לצאת בה ידי חובת אכילת מצה.
מעתה, אם החשש הוא מפני חמץ, הרי שברגע שנאסר החמץ גם מצה עשירה אין לאכול. אבל אם החשש הוא שמא יבואו לאכול מצה עשירה בליל הסדר, הרי שבערב פסח מותר יהיה לאכול מצה עשירה. ואולם, יש פוסקים[8] שכתבו שאפילו אם החשש הוא מפני חמץ, יש להחמיר רק אחרי חצות היום, שאז איסור אכילת חמץ הוא מדאורייתא, ולכן בסעודת שחרית ודאי מותר לאכול מצה עשירה. על הפוסקים הללו אנחנו סומכים כשאנחנו אוכלים מצה עשירה בערב פסח.
סעודה שלישית - השולחן ערוך פסק שזמנה של סעודה שלישית הוא החל מחצי שעה אחרי חצות היום (בשעה 13:15). בערב פסח בשעה זו לאשכנזים כבר אסור לאכול אפילו מצה עשירה, שהרי החמץ אסור כבר מדאורייתא, ולכן כתב הרמ"א[9] שיש לקיים סעודה שלישית בבשר ובדגים ובפירות. אך לדעת הספרדים שנוהגים לאכול מצה עשירה גם בפסח, ניתן לקיים סעודה שלישית במצה עשירה עד השעה העשירית ביום (שעה 15:55).
אפשרות נוספת, המוסכמת גם לאשכנזים[10], היא לאכול תבשיל העשוי מקמח מצה, כגון קניידלך, שברכתו בורא מיני מזונות, אך גם את זה ניתן לעשות רק עד שעה 15:55.
אכילת קטניות בסעודות שבת - מעיקר הדין ניתן לאכול קטניות בשבת זו, אך מכיוון שהדבר יוצר קשיים טכניים הוחלט שלא יוגש אורז בשבת זו.
 
 
הרב ירון
  
 
לכבוד 60 שנה למדינה                              
 
 
פרוייקט ה- 60 למדינה מגיע הפעם לנושא שמדבר אל כולנו.
מוסיקה מלווה את חיינו בכל עת. בין אם ברדיו, טלוויזיה, ובין אם שיר שמזמזם בראשנו ולא מרפה. כולנו אוהבים לשיר, גם אם לא כולנו יודעים לעשות את זה כמו שצריך.... לא כל אחד מאתנו מחפש את הבמה, אבל על אלו שהגיעו לבמה, שאלנו הפעם.
מי הם הזמר או הזמרת, להקת זמר או בידור האהובים עליך ומדוע?
 
טובה רזניק: אני מאוד אוהבת את ריטה. יש לה קול מדהים והשירים שלה על מנגינותיהם ומילותיהם מדברים אלי. חלק ניכר משיריה נכתבו על ידי רמי בעלה שגם הוא זמר טוב ויוצר בחסד. השירים שלו נוגעים בלב והוא מוכשר מאוד.
גם שלמה ארצי הוא מהיוצרים החביבים עלי. שירי האהבה של רמי ושלו מרגשים מאוד.
 
יהודית ס. : עליי אהובים במיוחד "הגבעטרון" ו"הגשש החיוור".
אל הגבעטרון אני מתחברת מאד. ראשית אל הזמרים והזמרות במהלך השנים, ותמיד זוכרת את הזמרת המיוחדת ,שאיני זוכרת את שמה, שנפטרה.
בנוסף, הם מסמלים את הישראליות, שמחת החיים, ההתחברות שלהם לאדמה בגוף ובנשמה ובשירה הבוקעת מקולותיהם.
הגשש החיוור הביאו אלינו את הישראליות באופי ובהומור היפה והכל-כך מיוחד ואופייני רק לישראלים, בשירים, בסרטים ובקטעי ההומור. גם מהם לצערי הלך לעולמו אדם יקר ומיוחד – פולי ז"ל.
ישנם שני זיכרונות שמלווים אותי וקשורים בהם:
הראשון, כשצפינו בהופעה שלהם "מים לדוד המלך" לא הפסקנו לנגב דמעות מרוב צחוק.
השני, כשדביר בני היה בתיכון הוא כל הזמן ציטט מילים ומשפטים שונים ומצחיקים של הגששים. הוא שיגע אותי. לכל שאלה ובקשה שלי ענה בציטוטים ואמירות נוסח הגשש. לאחר פליאה, חוסר הבנה וכעס שלי, תמיד העלה בי צחוק וחיוך.    זיכרונות אלה מלווים אותי בחיוך עד היום.
  
עדנה: אין כמו להקת הנח"ל.
הלהקה שהוציאה מקרבה זמרים ושחקנים ידועים – חיים טופול, יוסי בנאי, מירי אלוני – ועוד רבים וטובים.
להיטים כמו שנים-עשר טון, תותחים במקום גרביים, לא אגדה רעי, ואלה רק מעט מזעיר מהרפרטואר של הלהקה.
כאשר שרתתי בצה"ל בפיקוד הנח"ל אהבתי לצפות בחזרות של הלהקה שהתקיימו באולם המופעים בבניין הפיקוד ביפו.
כל הלהקות שבאו בעקבותיה ניסו לחקות אותה אבל לא הגיעו לקרסוליה. הסרט "הלהקה" מספר את סיפורה.
לא הייתה תזמורת – הם שרו בליווי אקורדיון בלבד והשירים היו יפים וקליטים וכל הארץ שרה אותם.
כל תקופה והלהקות והשירים שלה וגם היום בודאי יש להקות מצוינות, אבל בעיני אין כמו להקת הנח"ל.
 
איקה: בעיני הזמרת אילנית היא הגדולה מכולן.
מילדות אני אוהב מאוד את השירים שלה. היא מאוד ישראלית ויפה בעיני. שיריה מרגשים עד מאוד.
אני זוכר שפעם היינו בקייטנה ועברנו בחיפה. ידענו שהיא מופיעה שם והתגנבנו לראות אותה מקרוב. יצאנו משם נפעמים מעצם העובדה שראינו את אילנית במציאות...
 
דקלה: כוורת.
הלהקה הזו ליוותה אותי בשנות נעוריי. חברי הלהקה היו צעירים ושובבים והקסם שלהם שבה אותי.
השירים שלהם היו שטותיים ומצחיקים וזה דיבר אלי ואל חבריי.
היו לי תקליטים שלהם ואת השירים שלהם ידעתי בעל פה.
 
שולמית ג.: כוורת ויוצאי כוורת למיניהם. יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק ויוני רכטר. אני אוהבת מאוד את שיריהם אף על פי שהם אינם קיימים כלהקה כבר שנים רבות. שיריהם עומדים וניצבים איתנים למרות השנים שחלפו מפירוק הלהקה.
זמר נוסף שאהוב עלי מאוד הוא מתי כספי. מבחינתי מדובר בגאון מוסיקלי המחבר שירים מדהימים.
אני אוהבת את הזמרים והשירים של פעם. בגלי צה"ל יש תוכנית כל יום הנקראת "ארבע אחר הצהרים" בתוכנית משדרים שירים ישנים ואני נהנית להאזין לה.
 
טובית:  אהוד בנאי.
מדובר בזמר נשמה שכל אחד יכול להתחבר אליו והוא מתחבר בשיריו לכולם.
כל אחד יכול למצוא בשיריו משהו שמדבר אליו.
אני אוהבת את השירה המרגשת שלו ואת השירים שנוגעים בי.
 
תודה לכל מי ששיתף אותנו, והעיקר שלא נפסיק לשיר (אפילו במקלחת...)
                 
                                                      אִירִיס
 
 
י ד י ד י ם
ביום חמישי הקרוב, ה' בניסן 10.4.08 בשעה 20.30
תתקיים בבית שפירא ההצגה "ידידים"
 
ידידים הינה הצגה מהנה, נמרצת, מלאת הומור ושמחת נעורים, למרות שהיא עוסקת בנושאים קשים.
שכבה שלמה בבית-ספר דתי מתגייסת לפרויקט עידוד נוגע ללב ומרשים, כשנודע להם שחברם חלה בסרטן.
תוך כדי עשייה נפלאה עם אנרגיות בלתי-נלאות של נתינה ואהבה, חבר אחר בשכבה יוצא לבד לטיול שממנו אינו חוזר בחיים.
המחלה הגופנית של תלמיד אחד אובחנה וטופלה וחייו ניצלו, בעוד שאיש לא ידע להבחין במצוקה הנפשית של חבר אחר.
מעבר לחוויה התיאטרלית מביאה ההצגה 3 מסרים עיקריים:
          מודעות – מצוקה נפשית דורשת טיפול ולכל אחד במצב כזה מגיע לקבל עזרה.
          השראה – גם ברגעים הכי קשים ניתן להתרומם ולעסוק בעשייה ברוכה.
          פעולה – כשיש סימנין של מצב מצוקה אין להישאר פסיבי. יש אל מי לפנות.
 
ההצגה מבוססת על סיפור אמיתי והיא עוסקת בהתמודדות במצבי לחץ ומשבר.
היא נכתבה ע"י חיים לחמיש בהתייעצות עם פסיכולוגים מהשורה הראשונה.
ההצגה מיועדת בעיקר לבני הנוער בכיתות ט' – י"ב, י"גימלים וחיילים. הציבור מוזמן !
אסתר פורשר
 
 
 
בחברה קדישא
החברה קדישא נפגשה לישיבתה השנתית קצת מוקדם מהתאריך הקבוע ז' באדר, בגלל אילוצים שונים.
בתחילת הישיבה לימד הרב ירון שעור בנושא "איזה אדר הוא האדר האמיתי" בשנה מעוברת.
לאחר מכן שמענו דיווח מפי יעקב שניאור על פעילות הועדה וכמו כן חולקו דפים המפרטים את תפקידו של כל חבר בחברה קדישא.
נושא שעלה בשיחה היה העדרו של שלט ועליו ברכת "אשר יצר אתכם בדין" בבית העלמין – זוהי ברכה הנאמרת בכניסה לבית עלמין ע"י כל מי שבא למקום לאחר שלא היה שם למעלה מ-30 יום.
סוכם כי אהרן גל יהיה בקשר עם נציגי מושב נחלים במטרה לטפל בנושא זה.
                                                                                                              רשם: חיים בן שמול

  

יחדיו ב-ו'

נושא השיעור של דינה אמיר
האם יש הסבר לסבלו של הורה שכול?
 
ברגע השיא של חנוכת המשכן, רגע שלו ציפו והתכוננו כל העם, ובראשם אהרן ובניו, קורה האסון הגדול ושני בניו של אהרן מתים לפני ה'. משה אומר לאב השכול את דבר ה' "בקרובי אקדש", - "וידום אהרן". האם נדם מתדהמה, מאכזבה, מכעס – אין לדעת. את שריפת החטאת במקום אכילתו, כמצווה, הוא מנמק בספק שהיה בו אם אונן אוכל בקודשים, ומשה מקבל את טיעונו.
קשה להבין תגובה מעין זאת של אב שכול.
השויינו את התנהגות אהרן להתנהגות הורים שכולים אחרים בתנ"ך. אברהם מוכן בכל לבו לחוויה הקשה של הקרבת בנו: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה". עד כדי כך. לעומתו שרה – נשמתה פרחה בשומעה על החוויה הקשה (בר"ר). יעקב ממאן להינחם, אף כי כל בניו ובנותיו הנותרים קמו לנחמו. דוד בוכה ומתפלל על בנו החולה, אך משלים עם גזרת ה' כאשר מת הילד. בשנות מלכותו האחרונות הוא מוכן לוותר על נצחונו על אבשלום המורד שביקש את נפשו ועל תמיכת העם בו אם רק יחזור אליו הבן. גם האשה החכמה מתקוע (שמ'ב ט) לא מסגירה את בנה, רוצח בנה האחר, לידי גואלי הדם וחשוב לה מכל שיתקיים יורש.
דורנו, כמו הדורות הקודמים, פוגש לצערנו את השכול. אנחנו רוצים להקל על ההורים את סבלם, אך יכולתנו להזדהות אתם מוגבלת. איוב הוא לנו הדוגמא לנאבק על זכותו לקבל הסבר על הסיבה והתכלית של המוות וסבל השכול. הוא נענה בהתגלות ה', אך מודה לבסוף שאין בכוחו להבין.
ויקטור פראנקל ( "האדם מחפש משמעות") כותב: "אם יש בכלל טעם לחיים, צריך שתהיה משמעות גם לסבל. אין שלמות לחיים בלי סבל"
הלבן אינו לבן אם אין לידו שחור.
 
בשיעור השני התחלנו להתכונן לפסח.
מיודענו הרב ד"ר דוד מישלוב השיב לשאלה: מה חסר בהגדה של פסח?
נאמר במסכת פסחים: "מתחיל בגנות ומסיים בשבח. ודורש מארמי אובד אבי, עד שיגמור הפרשה כולה". ואכן בהגדה של פסח מחלקים את הפסוקים, מספר דברים פרק כ"ו, ודורשים על כל חלקו של פסוק. אבל משמיטים את הפסוק האחרון.
מחדש הרב מישלוב את הוספת פסוק ט' "ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש". הפסוק שנכון לאומרו כיום במדינת ישראל.
בסוף השיעור קיבלנו את ההוספה בדף מעוצב, הכולל את הדרשות החדשות על הפסוקים, בסגנון ההגדה.
ניתן לקבל את ההוספה בדוא"ל: djm765@gmail.com    יש לכתוב בשורת הנושא: haggada  .
 
 
בשישי הבא נועם נדב החתן של נעמי ויהושע קורן, גרפיקאי ומאייר שצייר הגדה לפסח.
ילמד וידגים: כיצד מציירים הגדה של פסח?
המעוניינים יוכלו לרכוש במקום את ההגדות שצייר נועם.
 
 
 
 
בקיץ תשס"ח יצויין יום הקרב במספר אירועים שונים.
ביוזמת חברים התקיימה פגישה להעלאת רעיונות, שאליה הוזמנו גם בנים ובנות שאינם מתגוררים בקבוצה. לאחר מכן התאספו מספר פעמים צוותים שונים שחשבו על מסגרת הולמת לציון חשוב זה.
 
מה צפוי?
ביום רביעי כ"ב בסיון (25.6.08), אי"ה, יתקיים יום שמטרתו להעביר את סיפור עוטף עזה 48', לציין ולהעביר את המסר של "והגדת לבניך ולבנותיך" את שהיה, ולגעת בדרכים שונים ובצורה רגישה ביישובי עוטף עזה 2008.
בשעות הבוקר נארח חיילים מכל חילות צה"ל כדי ליצור פסיפס אנושי המורכב מכל החילות השונים.
משעות אחה"צ יתארחו מאות מוזמנים מיישובי עוטף עזה, בני משק, ידידים ואחמ"ים.
בסיום נתכנס, החיילים והמוזמנים, לסרט ולמופע קצר לסיכום היום.
 
ביום חמישי ז' בתמוז (10.7) יצוין יום הקרב כאירוע מרכזי משפחתי שיכלול מפגש רעים, תערוכה וערב מרכזי.
 
ביום שישי ח' בתמוז (11.7) יעלו בני הנוער ומשפחות הנופלים וכל המעונינים לסיור מודרך בהר הרצל ולאזכרה מרכזית.
 
אחראים על כל האירוע: ורד סוקו ומוישי.
יום העיון יופק ע"י אורית נצר (גרינברגר) ושלמה הלוי.
הפקת ערב ח' בתמוז: רובין יעקבס.
 
 
מילה אישית לכולנו!
הצוות מזמין את כולם להיות שותפים באירועים השונים. המשימה לא פשוטה ומצריכה עבודה רבה וכל יד מושטת תבורך. נשמח באם בני/בנות משק מחוץ לקבוצה ירתמו גם הם למשימה.
                                                                                        מוישי וורד.
 
 
 
"שבת בנים" יוצאת לדרך
קצת התמהמהנו בקביעת השבת, אבל ב"ה הגענו לקביעת התאריך בתיאום עם המזכירות והמועד נקבע לשבת פרשת "קדושים" – שבת ראשונה אחרי פסח, כ"ח בניסן 3.5.08
בשנה שעברה קיימנו "שבת יתומים" – כך קראנו לה – והזמנו בני משק שלא נשארו להם בני משפחה בקיבוץ.
בשבת עצמה וגם לאחריה היו בקשות רבות לפתוח אותה לכלל בני המשק שעזבו, ועל כן הלכנו הפעם בתפיסה קצת שונה: להזמין מחזורים שלמים לאירוח בשבת, והפעם מחזורים מבני 60 ומעלה. זאת עשינו לאחר שבדקנו שיש ביכולתנו לארח עד 30 זוגות בשבת אחת.
ההזמנות כבר יצאו לדרך ואנחנו מקוות להרבה שיתוף פעולה וקבלת פני הבנים בשמחה ובטוב לבב.
נמשיך לפרסם פרטים ולשתף את החברים, אם במידע ואם בעזרה ממשית ובאירוח בבתים. נהיה בקשר.
הדס נאור, יונה ברמן ונורית סוקו.
 
 
הערוץ החרוץ
לאחר שנכנסתי ל"סיפור" הערוץ פנימי שלנו עם רצון אמיתי לעזור, להזיז את העניינים, לתת לציבור שלנו מקור נוסף לבילוי ומידע וכדי לא לבזבז את המשאבים, הכוחות  והכספים, שהשקיע הקיבוץ בתשתית לעניין הספציפי הזה,  נוכחתי לראות שהפעלת הערוץ היא דבר מאתגר מאד מצד אחד וקשה מאד מצד שני.
עד שלא נכנסים לתוך זה לא יודעים בכלל במה מדובר. ההפעלה הזו דומה מאד להפעלת ערוץ טלביזיה רגיל, במיוחד שהדרישה של רוב הציבור היא הפעלת הערוץ ברוב שעות היום...
נדרש ידע טכני רחב, נדרש חומר מעניין ומשתנה שלא יהיה משעמם, נדרשת תשומת לב לתקלות יום יומיות ותיקונן, נדרשת האפשרות להזין את תוכנית אותו היום בתכנון מדויק מראש לתוך המחשב של התקשורת הפנימית, על מנת שיופעל אוטומטית ללא יד אדם שמשגיח כל הזמן. ברור לי שעדיין לא פגשתי את  כל מה שנדרש (אביעד וגבי יכולים לספר על עוד הרבה ...) אבל בקיצור: ה"סיפור" לא פשוט.
לפני כחודש פנינו לציבור שיעזור ויביא חומר מהבית, דברים שמתאימים לצפייה כללית, סרטים למשפחה וכדו'. ההיענות שהגיעה, הייתה ממעט חברות ותיקות (שאפשר לספור על כף יד אחת) ואני מודה להן על האכפתיות.
בנוסף, המזכירות לא נותנת תקציב לערוץ הפנימי (הוציאו מספיק) וגם לא שעות עבודה למפעיל וצריך להסתדר עם מה שיש ולהוציא יש מאין.
אחרי נתוני פתיחה כאלו עולות השאלות... האם נמצא בתוכנו חברים שמוכנים להתמסר ולהקדיש את שעות הפנאי שלהם לציבור שרק רוצה לקבל ולא יודע לתת?
למרות זאת גבי ואני עדיין לא מתייאשים! כי אנו מוצאים בהפעלת ערוץ טלביזיה אתגר גדול ומעניין ואכפת לנו.
כרגע אנו עוסקים בהעברת סרטים מקלטות וידאו לדיסקים  D.V.D שזה לוקח זמן רב, אבל אח"כ יהיה אפשרי להכניס למחשב התקשורת הפנימית לצפייה. לאחר מכן, נתכנן מערכת צפייה שבועית מפורטת.
נקווה שנצליח קודם כל במשימות שהצבנו לעצמנו וגם נגרום הנאה לציבור הצופים.
הדס נאור
 
 
 
על מכינות ומדרשות לבנים ולבנות
בארות-יצחק אישרה בשנים האחרונות לבנים המסיימים את מסגרת התיכון להמשיך בלימוד במכינות שונות, כשהמטרה היא חיזוק תורני לקראת הגיוס. אנו רואים יותר ויותר בנים שלומדים במכינות השונות ואת התוצאות אנו רואים עליהם כבוגרים.
לעומת זאת, לבנות הרוצות לאחר סיום השירות הלאומי ללמוד במדרשה, נאמר שהאפשרות היחידה היא להיכנס לאחד מהמסלולים המאושרים ע"י הקיבוץ, ואם ברצונן ללכת ללמוד במדרשה עליהן לשלם זאת מכספי הלימודים האקדמאיים שהועמדו לרשותן.
בשבת האחרונה הופיע בעלון "באהבה ובאמונה" של "מכון מאיר" מאמר מאת הרב אלישע אבינר, המדבר על השוני בין הבנים והבנות בגילאים השונים והצורך לאפשר לבנות התחזקות רוחנית לאחר השירות הלאומי.
אני רוצה להביא כאן חלק מן המאמר.
"בשונה מחלק ניכר מהבנים הבוגרים שעוברים למסגרת תוכנית חינוכית – ישיבה או מכינה – עם סיום לימודיהם התיכוניים, עוברות הבנות למסגרת השרות הלאומי. הבדל זה יכול להתפרש כנובע מהחיוב השונה של הבנות במצוות לימוד תורה, אבל השלכותיו מרחיקות לכת. מיד לאחר לימודי התיכון צוללות הבנות בתוך ים החיים. עבור בנות רבות זוהי ממש צלילה – הן נחשפות בבת אחת לחיים במובנם המלא על כל שמשתמע מכך. החשיפה לחיים דורשת מהן חוסן נפשי על מנת להתמודד עם מצבי חיים מורכבים. למרות שמאחוריהן למעלה מעשר שנים במוסדות חינוך, לא תמיד הן יוצאות מצוידות בכלים החיוניים למפגש עם החיים.
אצל הבנים המעבר הוא מדורג. בשלב המעבר מתעצמת אישיותם מתוך לימוד תורה והם מצטיידים בכלים רבים המכשירים אותם להתמודד עם מורכבות החיים, גם אם הבן לומד שנה אחת בלבד במכינה.
זאת ועוד. בנות רבות עוברות שלב משמעותי בתהליך התבגרותן בתקופת השירות הלאומי. תהליך ההתבגרות מואץ בגלל השתלבותן בחברת המבוגרים כשווה בין שוות. אבל התהליך מתרחש בתקופה שפוחת אצל בנות רבות העיסוק הרוחני. ודווקא במצב של ירידה רוחנית הן נכנסות לשלב מכריע בתהליך התבגרותן ובגיבוש זהותן האישית. הכלים שעומדים לרשות הבנות הן 12 שנות לימוד, אבל יש בנות רבות שלמדו הרבה והפנימו מעט.
מפורסמת אמרתו של האדמו"ר מקוצק על הפסוק "ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם". לא נאמר בתוך לבבכם ובתוך נפשכם אלא על לבבכם. מדוע? מפני שהלב איננו פתוח תמיד לקבל בתוכו את מה שמניחים עליו. לעתים כל מה שתלמיד למד משך 12 שנות לימוד מונח על לבו ולא בתוך לבו. ככל שגיל ההתבגרות מתאחר גם פתיחת הלב מתאחרת."
 
לאור דברים אלו אני מבקשת לאפשר לבנות שסיימו את השירות הלאומי ומרגישות צורך בחיזוק רוחני, ללכת ללמוד שנה במדרשה לפני כניסתן לחיים. אצל הבנים אנחנו קוראים לזה "הכנה לצבא", אצל הבנות נקרא לזה "הכנה לחיים".
בגיל 18 הן הולכות יחד עם כל בנות גילן לשירות הלאומי. שנה של י"ג או לימודים במדרשה לא מתאימה לכולן בשלב זה. בת המבקשת ללמוד תורה עלינו לראות זאת כזכות שביכולתנו לאפשר לה זאת.
יש בכל מחזור בת אחת או שתיים והלוואי שתהיינה יותר. הלוואי שנזכה לראות אותן אחרי הלימודים מקימות בית נאמן בעם ישראל.
                                                                                                                    ריקי שטרן
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אוהד אהרן
אחות תורנית: עדה צונץ – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
לעולם לא מאוחר
ברכת רפואה שלמה ומהירה לכל חולינו – בבתי החולים ובבית – ונזכה לשמוע בשורות טובות !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
אזכרה
במלאת שנתיים לפטירתו של יוסף כ"ץ ז"ל תתקיים אזכרה ביום רביעי הקרוב, ד' בניסן.
          בשעה 16.30 – לימוד בבית המשפחה
          בשעה 17.00 - עליה לקברו בבית העלמין שלנו.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
היה כדאי
בהפנינג אביב שקיים השבוע ארגון "משקי דן" לצוותים של ענפי החקלאות השתתפו נציגים רבים מקיבוצנו והם שבו הביתה עמוסים בפרסים בהם זכו בהגרלה שנערכה במקום.
בן רזניק, אופיר פורשר ועובד תיאלנדי של הרפת – זכו בשעונים יוקרתיים; חנניה פרץ זכה בטלפון אלחוטי משוכלל ונדב פורשר זכה בשובר לבילוי זוגי בצימר בצפון. שיהיה לכולכם בהנאה !
ותודה לאהרן סעדון שהביא לנו את המידע.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שבת טבע
כמנהגנו בארבע השנים האחרונות נקיים גם השנה שבת בטבע – בע"ה בשבת פרשת "קדושים", כ"ח בניסן,
בין פסח ליום העצמאות.
המיקום: משואות-יצחק הישנה בגוש-עציון. מקום מדהים עם אפשרויות לטיול, טבילה במעיינות קרובים ומפגשים בבת-עין השכנה.
להבדיל משנים עברו הפעם נזכה לאירוח הכולל אספקת חשמל, מים, שירותים ועירוב, באדיבותם של רפאל אבן דנן ובני ביתו המתגוררים בחוות משואות.
                                                                 המעונינים להצטרף יפנו לגיל אמיר.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
הודעות ממערכת הידיעון
א. תחרות לציור בול שנת ה-60
בהמשך לפרסום משבוע שעבר – דפים מתאימים לציור הבול יהיו במשרד הדואר המקומי (יהודה פלדמן) וכן על המדף בסמוך לארון התצוגה בכניסה לחדר האוכל. וכל החפץ – יבוא וייטול וישתתף בתחרות.
 
ב. לקראת פסח
אנו מתכננים להוציא גיליון חגיגי לידיעון – כתבות, מאמרים, שירים והגיגים יתקבלו בשמחה ובברכה
עד יום שני, ט' בניסן 14.4.08                                                                          עדנה בשם המערכת                                                                                                            
 
מהמרפאה
* לפני שבוע התקיימה שיחת חברים להסבר על תכנית הביטוח הרפואי הפרטי שלנו.
אנו מודים לאליעזר שפיר על קידום הנושא והטיפול המתמיד לטובת כולנו, וכן לאריה מלמד – סוכן הביטוח – על הסקירה הממצה.
חברים שלא יכלו להגיע לשיחה יכולים לקבל את חוברת הביטוח באמצעות ברוריה לנדה.
מי שמעונין בהסבר נוסף בקשר לתנאי הביטוח יכול לפנות לברוריה.
* כדי לענות על בעיות בריאות בשעות בהן המרפאה שלנו לא פועלת ובאין לנו אחות תורנית במשך השבוע, אנו קשורים באמצעות חברת הביטוח למוקד רפואי שנותן מענה במשך 24 שעות ביממה בטלפון 5688502-03 . במקרה שאין רופאה במקום המוקד שולח רופא. החבר הפונה ישלם לרופא 25 ₪ ואת הקבלה יש למסור למרפאה לשם קבלת החזר ההוצאות.
כמובן שבמקרה חירום ניתן תמיד לפנות לד"ר ליאורה או לאחת האחיות.
* בכל מקרה אין לבצע שום פעולה רפואית ללא אישור המרפאה (פנייה לרופא פרטי וכד').
ברוריה
 
בקיבוץ הדתי
הקיבוץ הדתי אינו שותף לחרם שהטילו רבנים על עסקיו של דודי ויסמן
החרם על רשת שפע שוק הוטל בשל פתיחת סניפי רשת AM PM, שנרכשה על ידי דודי ויסמן, בשבת
 
"הטלת חרם אינה דרכנו, והיא בוודאי שאינה מביאה לשמירת שבת ואינה מוסיפה לאהבת ישראל" – כך אמר נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, בתגובה לידיעה על הטלת חרם על עסקיו של דודי וייסמן. החרם הוכרז על עסקיו של ויסמן, ובעיקר רשת שפע שוק הפועלת במגזר הדתי, בשל פתיחת סניפי רשת AM PM  שנרכשה על ידי ויסמן בשבתות ובחגים.
 
"השיטה של הטלת חרם בעולם החרדי היא ידועה, ולא מעטים נפגעו ונפגעים ממנה, כולל הרבנים קוק וסולוביצ'יק זצ"ל. חרמות מעצם התנהלותם נועדו לא רק להיאבק בנושא הכואב והבעייתי, כי אם לפגוע בכל ענייניו של המוחרם, וזו אינה דרכנו. צריך לעשות אבחנה ברורה בינה ובין 'חרם צרכנים', שהוא כלי חשוב במערכת הכלכלית-חברתית. הטלת החרם דווקא על דודי וייסמן, בה בשעה שעסקי תחבורה ושירותים אחרים הפועלים בשבת אינם מוחרמים – מעלה סימני שאלה על המניעים לחרם זה," אומר נחמיה רפל.
רפל הביע את תמיהתו על ההכללה ש"הציונות הדתית הצטרפה לחרם שהטילו רבנים חרדים", והוא רואה באמירה הגורפת על כלל הציונות הדתית נטילת עטרה ללא כיסוי. "אני כמובן מתנגד לפתיחת עסקים בשבת, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה סוציאלית, אך באותה מידה אני מתנגד להטלת חרמות – הוסיף רפל – הקיבוץ הדתי היה מהראשונים לניסוח אמנה חברתית במדינת ישראל, שאחד הסעיפים המרכזיים בה נוגע לצביונה ושמירתה של השבת, ועד שהיא תתקבל כל אזרח צריך לפעול על פי החוק המגדיר בצורה ברורה את הכללים לפתיחת עסקים בשבת."
אתר הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il
אופיר אבסלנדר
"רוני חסיד דוברות ויחסיציבור"
 
AtarimTR