ידיעון 2567 פר' מצורע

בס"ד, ו' בניסן תשס"ח
 
שבת קודש "מצורע"
 
 
תפילת שחרית
08.30
הדלקת נרות
18.45
ברכת האילנות – מאחורי בית הכנסת
 
 
 
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
11.00
מנחה, קבלת שבת
    דרשת הרב בנושא:
         וצוה הכהן
18.55
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
20.00
דרשת הרב - בבית הכנסת בנושא
      זיכרון יציאת מצרים
      וסיפור יציאת מצרים
12.45
 
 
מנחה גדולה
13.30
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 20.45 – 22.45
 
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
17.00
שעור בגמרא – דף יומי
17.15
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
17.30
 
 
מנחה קטנה
18.00
 
 
ערבית, הבדלה, קידוש לבנה
19.46
 
 
בית מדרש הורים וילדים – בביה"כ
 
 
 
           
 
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
   כיתות א'-ג' - ענבל ישראלי
                          
   כיתות ד'-ו' – אריאל רונן
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד', ו'           06.00
   שחרית ב', ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל 13.30
   מ נ ח ה בבית הכנסת       18.30
   רבע לערבית                   19.45
   ערבית                          20.00
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
 
 
שיעור תנ"ך לא יתקיים
 
יום ראשון
בית שפירא
התעמלות לגברים
17.30
יום שני
חדר עיון
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
21.00
יום רביעי
 
שעור ניצוצות מהדף היומי לא יתקיים
 
יום חמישי
חדר עיון
שיעור בדף יומי
06.30
יום שישי
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
 
 
שנה להדרכה
חשבנו לכתוב על ההדרכה, על העבודה שאנחנו עושים, על ההתמודדויות, ההצלחות וכו'...
אבל בסוף החלטנו לכתוב לכם – ילדי התיכון (כבר לא כל כך ילדים...).
אתם – שעשיתם לנו את השנה האחרונה מלאה באתגרים ובחוויות מדהימות. הטיולים, הפעילויות, הצחוקים...
למדנו מכם כל כך הרבה: מהפגישות שלנו - כשכולם ביחד וגם מכל אחד בנפרד.
אתם חבר'ה מקסימים. אנחנו יודעים שתצליחו בכל מה שתעשו: תצליחו בלימודים ובבגרויות, תשרתו את המדינה למופת, תהיו אחראים וחכמים בטיול להודו, ואפילו אם זה נראה לכם רחוק – תהיו בני זוג והורים נפלאים.
                                                                      אנחנו אוהבים אתכם מאוד.
אביעד ורעות
 
מה בגיליון ?
  • פינת ההלכה – הרב ירון
  • 60 שנה למדינה – יפת שדיאל
  • תגובות – לני בן-שמול
  • לקראת פסח: מענף המזון, מהכלבי, מענף הבגד
  • באסיפת החברים
  • בקיבוץ הדתי: דו"ח מזכירות מורחבת – יהודה נוה
                  הודעה מלשכת הדובר
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • תכנית השבוע בבני-עקיבא
                                                 וכלבו דף          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
            נר זיכרון !
     מלכה (מלי) ערמון ז"ל – י' בניסן תשנ"ג
     יהודית גרוס ז"ל – י"ג בניסן תשנ"ח
 
- 5 -
 
לכבוד 60 שנה למדינה                              
 
דמויות מופת בישראל
 
  
עפרה שדיאל
נתן אלבז שנפל בגבורה בתאונה מבצעית בעת שרותו הצבאי הוא בעיני דמות מופת גם בזכות הדרך שעשה על מנת לעלות לארץ ולהקלט בה ושלא היתה סוגה בשושנים.   
הוא נולד בצפרו שבמרוקו, עיירה השוכנת כארבעים קילומטרים מפס הגדולה. הוא גדל בבית קטן ברחוב אל-חמאם שברובע היהודי. אביו העני, מסעוד, עסק במסחר זעיר שבזעיר ובעתות מצוקה לא מאס בעבודה שחורה כדי להביא לחם למשפחתו. נתן היה הבכור מבין חמשת צאצאיו: שני בנים ושלוש בנות.
סוף שנות הארבעים היו תקופה של תסיסה בקרב יהודי מרוקו. שליחים שהגיעו מהארץ עודדו אותם להגשים את ערכי הציונות באמצעות עלייה ארצה. הנוער נדבק בהתלהבות הזו, ההורים פחות. לא פעם פרצו על רקע זה חיכוכים משפחתיים.
בבית משפחת אלבז שררה אווירה דומה. נתן היה תלמיד נלהב של השפה העברית וחלם אף הוא על עלייה לישראל. ההתלהבות אף גברה לאחר הקמת המדינה. נתן אלבז, אז בן שבע עשרה, היה בין המתנדבים לשורות התארגנות ''הגנה'' יהודית במקומות שונים במרוקו.
כשמלאולושמונהעשרההחליטלהגשיםאתחלומוולעלותלישראל. ההוריםהתנגדולכךבעקשנות. יוםאחדהעריםנתןעלהוריו, סיפרלהםשהואיוצאלקולנועולאחזרעוד. אחדמידידיוהגיעלמחרתהיוםלביתהוריוהדואגיםכדילהרגיעםוסיפרלהםשבנםיצאלארץישראל.
               "אמא יקרה", כתב נתן בצרפתית לאמו חודשים אחדים לאחר שהגיע ארצה, "אשתדל להסביר לך דבר ואולי תביני לרוחי ושמא אהיה ראוי לסליחה על הסבל שגרמתי לכולם ובמיוחד לך. בהתחלה רציתי להיות מה שאינני. רציתי פשוט להיות אשכנזי. ולמרות זאת אני הנני בארץ רק 'מרוקני' בדיוק כמו שהייתי במרוקו 'יהודי'. ו'מרוקני' פה פירושו סכין, גנב, עולם תחתון, בטלן.
בימים הראשונים הייתי אומלל, אולם ידעתי להתגבר. איך? אני פשוט חייכתי וזה הכל..." 
חלומותיו של נתן הצעיר התנפצו אל סלע המציאות. התחושה הפכה למרה עוד יותר בשל בדידותו, ללא כל קרובי משפחה לפנות אליהם. אבל אז הגיע הגיוס לצה''ל.
הוא התגייס בינואר 1954 ושובץ לחטיבת גבעתי. ב-‏11 בפברואר שהה במאהל היחידה בבית ליד. נתן אלבז אהב את המחנה הצבאי. זה היה ביתו היחידי בארץ. מחוץ למחנה הצבאי לא היו לו קרובים או חברים בארץ, ואף על פי כן הוא היה, לראשונה לאחר מספר חודשים, שמח בחלקו. בלילה הקודם בילתה המחלקה שלו באימון ובכוננות. בבוקר הניחו להם המפקדים לישון מעט יותר מהמקובל ובשעות הצהרים הוטל על החיילים להכשיר את המחנה לקראת ביקור של קצין צבא בריטי שבא לביקור בישראל והיה אמור להתארח במחנה. הישראליים ביקשו להציג בפניו את הישגיהם הצבאיים של העולים מצפון אפריקה שהגיעו ארצה ללא הורים וקרובים ומצאו בצה''ל את ביתם.
בשעת הכוננות בליל אמש קיבל כל חייל שני רימוני יד, הכניס לתוכם את מנגנון הנפץ והיה מוכן להפעילם. עכשיו, משבוטלה הכוננות, היה צורך לפרק את מנגנוני הנפץ ולהחזיר את הרימונים למחסן הנשק הגדודי.
"אני מבקש שני מתנדבים שייגשו לאסוף ולפרק את הרימונים'', אמר המפקד. "אני מתנדב'', אמר נתן.
"גם אני'', הצטרף אליו אחר.
נתן וחברו אספו את רימוני היד והלכו לאוהל ריק בקצה המחנה. שם התיישבו על האדמה כשהארגז לפניהם והחלו לפרק את הרימונים. מצב רוחם היה טוב והם פטפטו על המסיבה הצפויה בערב ועל שירים היתוליים עוקצניים שרצה נתן לחבר ולהקניט בעזרתם את מפקדיו בגדוד.
ואזנשמעההנקישה.
איש לא ידע מעולם כיצד קרה הדבר. ניצרת הרימון שהייתה בידו של אלבז השתחררה. ה''קליק'' החלוש הדהד ברחבי האוהל כרעם בשמי הלילה.
כל השאר התרחש תוך ארבע שניות. נתן אלבז יכול היה להטיל את הרימון למקום הראשון שהיה עולה על דעתו ולהציל בכך את חייו. נתן אלבז לא בחר באף אחת מן האפשרויות ההגיוניות ביותר שעמדו בפניו. הוא בחר באפשרות אחת ויחידה.
"ר-י-מ-ו-ן!'' נפלטה צעקה מפיו.
נתן אלתרמן כתב עליו:
הרימון לאחור לא השלכת          אז פרצת לרוץ על פני חלד.
כי היה איש באהל רבוץ.             על תבל...לבקש בקרבה
הרמון לפנים לא הטחת.            מקום אין בו לא איש ולא ילד
כי נראו אנשים בחוץ.                  והדרך כבדה ורבה
פה פערת, עיניים פקחת            ובידך הפצצה המפעלת
ובידך כליון חרוץ.                       שהתחילה לספור עד ארבע.''
 
 
למחרת פרסם דובר צה''ל הודעה רשמית על דבר מותו של החייל ''אשר הקריב את חייו כדי למנוע אסון ואובדן מקרב חבריו בהתפוצצות רימון''. רק לאחר ימים ארוכים הצליחו שלטונות הצבא לאתר את כתובת משפחתו של נתן אלבז ברובע היהודי של העיירה צפרו שבמרוקו. הם שיגרו לשם הודעת תנחומים וצירפו קטעי עיתונות שדיווחו על מעשה הגבורה וכן העתק מן הצל''ש (שהפך לאחר מכן לעיטור המופת) שהעניק לו הרמטכ''ל, משה דיין, לאחר מותו.
כעבור ימים אחדים, כשקם מסעוד אלבז, האב השכול והאומלל מן השבעה, שיגר מכתב תודה לרמטכ''ל. המכתב נכתב בעברית פיוטית, אופיינית לגולת מרוקו דאז. ''מחמדי'', ביכה האב את בנו, ''מה לי חיים בלעדיך...''.
שר העבודה, יגאל אלון, כתב עליו הספד. בין השאר נאמר בו, ''נתן הוכיח במותו כי מבני גלות מרוקו תצא גבורה'''.
מאוחר יותר כתב עמוס אטינגר שיר על גבורתו של נתן. השיר הושר ע"י ג'ו עמאר:
 
היו בכיתה בני עמים רחוקים                                        קטפה הכיתה בידה מן העץ
בני רוסיה צרפת שהגיעו לכאן                                      רימון אדמוני מפירות הבוסתן.
ובני הגליל ופניהם צוחקים                                           אז למה באוהל פתאום התפוצץ
וגם בן מרוקו נתן                                                       רימון על ליבו של נתן?
 
נתן, נתן,                                                                  נתן, נתן, והרוח בשדות הבוסתן...
והרוח בשדות הבוסתן.
היא קראה לו בשמו והשיב לה התן...
טוראי שקוראים לו נתן
 
 
ריקי שטרן
דמויות מופת שהיו משמעותיות בחיי:
יצחק בן-צבי שהיה נשיאה השני של מדינת ישראל בשנים 1952 – 1963. 
הורי עלו לארץ בשנת 1954 והוא היה דמות נערצת עבורם ותמונתו הייתה תלויה בביתנו שנים רבות. התעניינותו העמוקה בהיסטוריה של עם ישראל הביאה אותו לקשר קרוב עם קהילת יהודי קוצ'ין וגם להקמתו של מכון "יד בן-צבי" העוסק בחקר תולדות ארץ-ישראל וקהילות המזרח.
מנחם בגין: בתקופת נעוריי הוא היה הגיבור שלי. הערצתי את עוז רוחו ואת עמידתו על עקרונותיו בכל תנאי. ספרו "המרד" ליווה אותי לכל מקום ונמצא ברשותי עד היום. בפעם הראשונה שיכולתי להצביע בבחירות הצבעתי עבורו וזו הייתה השנה בה התחולל המהפך הגדול ו"הליכוד" ניצח. הרגשתי שיש לי חלק מזערי בשינוי ההיסטורי במדינת ישראל.
 
יפת שדיאל
60 שנה זו תקופה שבכל זמן וזמן ממנה תמיד תהיה איזו דמות שתראה בעיני מורמת במעשיה, באופיה או במסר שפעילותה הותירה אחריה. בחרתי בגב' רחה פראייר, שכן המפעל שהקימה, לא רק שהפך למפעל לאומי וציוני יחודי, אלא שאילולי הביאה עלית הנוער את אותם ילדים אסופיים ארצה, נראה לי שדור שלם היה נעלם מהמפה בהמשכיות של עם ישראל. 
עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה בשנת 1932 על ידי רחה פרייאר, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית. הארגון נוסד בעקבות פנייה של כמה נערים אל רחה  
פריאר ובה הם סיפרו לה שאינם מצליחים להתקבל לעבודות שונות בשל יהדותם. לאחר ניסיונות שונים הבינה פרייאר שהנערים צריכים לעלות לארץ ישראל ולעבוד את אדמתה. קבוצה ראשונה של 25 בני נוער מברלין נקלטה בכפר הנוער בן שמן.
בשנת 1933 הוקם המוסד הרשמי של עליית הנוער שמטרתו הייתה להעלות מספר רב ככל הניתן של נערים אל ארץ ישראל בתקווה כי יתר המשפחה תצטרף אליהם. בשנת 1939 התבקשה פרייאר על ידי חבריה לאגודה להתפטר מתפקידה כיושבת ראש, עקב רצונה לעזור גם לנוער יהודי שאינו גרמני. הנריטה סולד מונתה למנהלת התנועה, ושימשה בתפקיד עד סוף שנת 1944.
לפני השואה העלתה עליית הנוער ילדים רק מגרמניה, כיוון שמנהלות התנועה הרגישו שכוחה של המפלגה הנאצית גובר, אך בתקופת השואה העלתה ילדים גם מכל רחבי אירופה וכך הפכה למפעל להצלת נוער יהודי. הרעיון להעלות גם קבוצות של מבוגרים יותר מהגיל בו טיפלה עליית הנוער, כשהם יסיימו עם סידוריהם, לא התממש, כיוון שהם לא הספיקו לצאת מגרמניה. בתום המלחמה העלתה התנועה ילדים ונוער ניצולי שואה. צעירים אלו נקלטו עם עלייתם בחוות חקלאיות כגון מקווה ישראל, ביה"ס החקלאי כדורי, בקיבוצים ובישובים כמו נהלל. בשנות ה-50 החלה עליית הנוער להקים 'מרכזי נוער', ומוסדות בקהילות שונות בכל מגזרי החינוך וכן הוקמו גם כפרי נוער כ"הדסים" וכפר הנוער בכפר חסידים, הודיות ועוד. עליית הנוער העלתה במשך השנים בהן פעלה כ-150,000 ילדים.
ב-30 בינואר 1933 נקבעה ישיבת יסוד של הארגון. כלפי חוץ הוא הוגדר כמוסד צדקה: "עזרה לנוער היהודי", אך היהודים הכירוהו בשם "עליית הנוער". מטרת האגודה הוגדרה כך : "הכשרתם המקצועית וסידורם בארץ-ישראל של נערים יהודים מחוסרי עבודה הנמצאים בגרמניה."
אותו יום, 30 בינואר 1933, היה גם יום עלייתם לשלטון של הנאצים.
רחה פראייר מספרת בזיכרונותיה עד כמה שונות היו התגובות לרעיון "עליית הנוער". יהודי מזרח אירופה שכבר הוכרחו פעם או פעמיים לאחוז במקל הנדודים בגלל מאורעות פוליטיים-חברתיים, ראו את ערכו של הפתרון שהציעה, אך רוב יהודי גרמניה לא היו מוכנים להכיר בקשיים הצפויים להם בגרמניה, בין השאר, משום שהיו מושרשים כל-כך בתרבות הגרמנית עד שהתקשו לחשוב שיהיה עליהם להיפרד ממנה. אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בברלין אמר ש"אין זה אלא שיגעון של מרת פראייר. הדבר אינו בר-ביצוע כלל, כי ההסתדרויות כולן מתנגדות לו!"
רחהפראיירהחלהנודדתבארצותאחרותבאירופהכדילגייסכספים, שיאפשרולשלוחקבוצות-נוערלקיבוצים. במאי 1933 נסעהלארץ-ישראלוגילתה שגםבישראלהיהפערביןידידיםובעליתפקידיםשנכבשוברעיון, לביןהמוסדותהרשמייםשסירבולשתףפעולה .
בשובהלברלין, כעבורחודשיים, הופתעהרחהפראיירלראותשמתנגדי "עליית-הנוער" הקימומחלקהל"עלייתילדיםונוער". כלומר, הרעיוןשהוגדרעדכהכ"שיגעוןפרטי" חדרוהתקבלעללבבותרבים. עדייןהיוחילוקידעותבדבראופןביצועושלהרעיון, אבלרחהפראיירהבינהשחלומההפרטיהפךלחלוםלאומי - וזהוצעדמהותילקראתהגשמתו.
 
רחהפראירזכתהלהכרהאישיתבמפעלהעודבחייה כשבשנת 1981 הוענק לה פרס ישראל עלתרומהמיוחדתלחברהולמדינהבשירותירווחה, קהילהונוער.
 
יהודה פלדמן
דמות מופת במישור האישי לגבי הוא אריה גלזר ז"ל שהיה חבר טירת-צבי והלך לעולמו לפני שנים.
הוא עלה מטרנסילבניה מהעיר סיגט. הייתה לו סיסמא כזאת: "התורה שלנו היא אתית, מוראלית וסוציאלית". הוא נשאר ברומניה אחרי שעליתי ארצה וירש את מקומי בהנהלה הארצית של בני-עקיבא שם.
כשהגיע לטירת-צבי היה פעיל בתנועת הפועל המזרחי בענייני מועצות אזוריות.
במישור הלאומי אני רוצה לציין את דוד בן-גוריון. כשביקרתי בשדה-בוקר כתבתי בספר האורחים: "גדולתו של בן-גוריון שעל אף שלא קיים מצוות הוא היה משוגע לתנ"ך וציוני שקיים בגופו את מה שהוא אמר. הוא ירד לשדה-בוקר והאמין בישוב הנגב".
קיבץ וערך: יפת שדיאל
 
 
ת ג ו ב ו ת
אחרי הכתבה של ריקי שטרן החלטתי לכתוב מזווית אחרת על הנושא "שירות לאומי, מדרשות ומכינות".
המבוגרים בינינו מכירים יותר את נושא השירות הלאומי. המפעל היפה הוקם ע"י הזרם הדתי כדי לתת מענה לבנות דתיות שרוצות לתרום למדינה ולא יכולות לשרת בצה"ל בגלל בעיות דתיות.
פעם היה קושי גדול לבנות דתיות בצה"ל והשירות הלאומי פתח בפניהן עולם ומלואו. אני אישית חושבת שמפעל זה הוא מאוד מבורך.
החלק הפחות טוב הוא שמכיוון שהשירות הלאומי הוא התנדבותי הבנות יכולות להחליט בכל רגע מהו הזמן המתאים להן לשירות ולא מחוייבות להתייצב דווקא ב-1/9. יש כאלה שמתחילות כמה חודשים יותר מאוחר וזה בסדר. גם אצלנו יש כמה דוגמאות כאלה. כמובן שהן גם מסיימות מאוחר יותר.
מזה כמה שנים אנחנו מקבלים בנות לשירות לאומי כמדריכות באולפן. לתפקיד זה מתקבלות רק בנות בשנה שנייה, כלומר: אחרי שנת שירות אחת במקום אחר או אחרי שנה של לימודים במדרשה. היו גם בנות שעשו שירות שנה אצלנו והמשיכו שנה שנייה במקום אחר.
לא מעט בנות לומדות במדרשה לפני השירות הלאומי. מה רע בזה? ההיפך, הבנות מגיעות יותר בשלות לשירות הלאומי ויותר יודעות מה הן רוצות מהחיים שלהן. אין להן את ה"שוק" הראשוני של יציאה מהבית בפעם הראשונה.
כאן אני עוברת לנושא שקצת מפריע לי – המכינות.
במשך השנים למדתי כמה דברים על המכינות. יש מקומות שאני באמת מברכת אותם על העבודה היפה שעושים עם הבנים, ההכנה לצה"ל ולהתמודדות בחיים, והקשר הטוב שתמיד יש לבנים מקום חם שמקבל אותם בימים היפים והפחות יפים. חשוב שיהיה לבנים מקום אחר חוץ מהבית שגם בו הם יכולים להרגיש טוב.
אבל !! יש מקומות שהם יותר קיצוניים, נגד צה"ל ונגד המדינה ! ואני שואלת: אנחנו צריכים לתת לכל אחד ללכת לאן שהוא רוצה? איפה אנחנו? האם שכחנו מי אנחנו ומה אנחנו באמת רוצים?
כדאי להיות עם יד על הדופק ולא לשכוח שיש לנו מדינה אחת. אין לנו מקום אחר ואם לא נשמור על המדינה ולא נלמד את הילדים שזה המקום הטוב שלנו לא יהיה לנו בית.
לני בן-שמול
 
 
מענף המזון
לקראת פסח
השנה כידוע חל פסח במוצ"ש, ובשל שעון הקיץ לא מתאפשרת שטיפת כלים במוצ"ש.
לכן בשבת הגדול נאכל בכלים חד- פעמיים. כלים חד-פעמיים יחולקו גם לאוכלים בבית.
כמו כן לא יוגש מרק בשבת.
 
מכונת שטיפה
הזדמנות אחרונה להחזרת כלי חמץ למכונת השטיפה – עד יום שלישי הקרוב בשעה 13:00 בצהרים.
לפני חדר מכונת שטיפה תעמוד עגלה לכלים שמחזירים מהבית.
כלים חלביים יש לשים באמבטיות המיועדות לכך בפינה השמאלית בכניסה לחדר מכונת השטיפה.
נא להחזיר את הכלים נקיים!
החל מיום שלישי בצהרים חדר מכונת השטיפה יהיה נעול.
מיום רביעי נאכל בחדר האוכל בכלים חד- פעמיים.
מיותר לציין שבכל ימות השנה ובמיוחד בפסח אין להוציא כלים מהקיבוץ.
להזכירכם: יש לנו מערכת כלים לפסח ולכן אנחנו לא מכשירים כלים לפסח.
 
מטבח
החל מיום א' הקרוב יבשל צוות המטבח ב"מטבח שדה" ברמפה הצמודה לחדר האוכל.
המטבח עצמו יוכשר לפסח.
החברים מתבקשים לא להיכנס למטבח בשבוע זה.
 
הגעלת כלים לחברים
יום שלישי   17:00-15:30.
יום חמישי   16:30-15:30.
 
מהמחלבה
השנה המחלבה תוכשר ותייצר אך ורק חלב כשר לפסח!!! – לתשומת לבכם!
 
קיגלים
על לוח מודעות תלויה הרשמה למעונינים לקנות תפו"א קצוצים. נא לציין כמות בק"ג.
ההרשמה תורד ביום ראשון בצהרים.    מכירה ביום חמישי במטבח בשעה 16:00-15:00.
 
זמני ארוחות ביום שישי
ארוחת בוקר תוגש על הדשא עד השעה – 8:00.
ארוחת צהרים תוגש על הדשא בין השעות 12:30- 11:00   ארוחה חלבית בה נגיש חמץ!!!
 
 
חלוקת כלים ואוכל לסדרים
החלוקה תעשה בימים חמישי ושישי באחריות שולי גל.
הציבור מתבקש להשאיר במקום עריכת הסדר דרכי גישה נוחות ומקום במקרר.
יש לבדוק את הכלים/מזון שחולקו.
במקרים של חוסרים ניתן לפנות למטבח ביום שישי עד השעה 13:00.
 
ארגזים
הארגזים המשמשים לחלוקה יסומנו שמית, ויש להחזירם אישית לאדי, ורד או שולי.
את הארגז יש להחזיר ביום חמישי אחרי חלוקת הכלים כדי שנוכל לחלק בהם את האוכל.
משפחה שלא תחזיר את הארגז תחויב ב – 50 ₪.
 
חלוקת אוכל
לשבת ולסעודת צהרים בחג – יום ששי 12:30-11:00.
כמו כן יחולקו בשעות אלו כלים חד-פעמיים לסעודות השבת.
מרק לערב חג: מוצ"ש בין – 21:00-20:30.
 
ליל הסדר
החזרת שאריות אוכל וכלים למטבח בין השעות 23.00 – 00.30 לפי ההנחיה במקום.
 
מצות
מצות יחולקו בכלבי במשך כל החג.
מצות חיטה מלאה יחולקו בכלבי לזקוקים בלבד - חבילה למשפחה.   אנו מבקשים מהציבור להתחשב!
 
תורנות בענף המזון בחול המועד
בבארות יצחק נהוג לעבוד בחול המועד פחות שעות. בשנים עברו הנהגנו תורנות
חברים במערך ההגשה בחדר האוכל ובמכונת השטיפה. לפני מס' שנים תורנות זו ירדה מסדר היום כי בענף עבדו שכירים.
השנה הנושא עלה לדיון בצוות מש"א והוחלט לקיים שוב את התורנות.
דף חולק בתיבות הדואר.
 
מכירת חמץ ע"י הרב – בחדר האוכל
יום ראשון, ח' בניסן    18.30 – 19.30 בערב
יום שני, ט' בניסן       06.30 – 07.30 בבוקר
יום שלישי, י' בניסן    16.00 – 17.00 אחה"צ
 
ענף המזון
 
 
 
לקראת פסח בכלבי
* מכירת מוצרי חמץ רק עד יום ראשון הקרוב (ועד בכלל)
* כפי שתראו להלן בימים רביעי וחמישי הכלבי יהיה פתוח במשך שעות רבות.
   אנו מאוד מבקשים לא להביא ילדים לקניות ובוודאי לא לשלוח ילדים לבד לבצע קניות בכלבי.
* ביום שישי, ערב שבת הגדול/ערב חג הכלבי יהיה פתוח בשעות 06.00 – 12.00 באופן רצוף.
 
אחה"צ / ערב
צהרים
בוקר
יום בשבוע
17.00 – 19.00
11.30 – 14.30
06.30 – 08.30
ראשון עד שלישי
 
11.30 – 19.30 רצוף
06.30 – 08.30
רביעי
י"א בניסן 16.4.08
 
11.30 – 19.30 רצוף
06.30 – 08.30
חמישי
י"ב בניסן 17.4.08
 
 
06.00 – 12.00
ששי
י"ג בניסן 18.4.08
 
                                                                   בתודה על שיתוף הפעולה !
 
צוות הכלבי
 
 
 
פסח במכבסה ובמחסן הבגדים
בחול המועד המכבסה תיתן שירות דחוף בלבד.
לפני המכבסה תהיינה 2 עגלות לכביסה דחופה בלבד. לא נטפל בבגדים שייזרקו לתאי הכביסה הרגילים ולא נוכל לקבל אחריות עליהם. רצוי לשמור בבית ולזרוק לכביסה בתום החג.
* מחסן הבגדים יהיה פתוח לקבלת כבסים נקיים בימים שני, רביעי וחמישי, בשעה 11.30 – 12.30
* מי שזקוק למפות לליל-הסדר מתבקש לפנות ללני.
צוות הענף
 
 
 
באספת החברים (ג' בניסן תשס"ח 8.4.2008)
1. פנסיה - רו"ח ישי דיווח על מצב הנכסים וההתחייבויות הפנסיוניות לחברי בארות יצחק, נכון לסוף 2006. האספה אישרה את הדו"ח.
בשולי הדיון הודיע שלמה על התקשרות עם חב' "תמורה" אשר תלווה אותנו מעתה בנושא הפנסיות לחברים, וזאת משום שנושא הפנסיה היום מורכב מאד, ואנו זקוקים ל"מנהל הסדר" / סוכן ביטוח. שלמה הודה לרו"ח רביב ישי על שירותיו המועילים עד כה.
 
2. כחברי  ועדת הפנסיה הוצעו אסנת שניאור - אחראית על תיק הפנסיה בקיבוץ, שמוליק ברוכי – גזבר, עו"ד דוד ויינשטיין, רו"ח רביב ישי שהוא רו"ח הקיבוץ ובעל ניסיון רב בניהול תיקי פנסיה בקיבוצים. נוסף עליהם מוישי גרינברגר - חבר הקיבוץ שאינו חבר המזכירות.
מאחר שלמעשה רק נציג הציבור עומד לבחירה באספה, התבקשה המזכירות להציע מועמדים אחדים לתפקיד חבר בוועדת הפנסיה, וההצבעה נדחתה עד אז.
 
3. גנרטורים - פרוייקט השלה יזומה
לפני כחצי שנה מונה צוות שלמד את נושא "השלה יזומה ברשת החשמל". עתה הביא הצוות את מסקנותיו לפני האגף הכלכלי והמזכירות. הרכב הצוות: דוד פורת (מרכז), שלמה פורשר, גבי נאור, מוישי גרינברגר, יואב הלר.
דוד פורת פירט באספה: רשות החשמל מעודדת הקמת תחנות כוח מקומיות, כדי לקדם פתרונות לשעות צריכת שיא בארץ, שחב' החשמל אינה ערוכה לקראתם, וכן לתת פתרון מקומי לשעות הפסקת חשמל. מפעיל תחנה כזו יזכה לתמריץ כספי עבור צריכת חשמל מייצור עצמי כאשר מחיר החשמל בחברת החשמל גבוה. ניתנות התראות מראש (יום לפני) במקרים כאלה, כאשר מומלץ להפעיל את הגנרטורים.
המזכירות מציעה להצטרף ל"הסדר השלה יזומה".
פרטים עיקריים: מיקום התחנה - בין תחנת הדלק המקומית לבין סככת גד"ש, בתוך גדר הקיבוץ. המהנדס פליקס זן שאת שירותיו שכרנו לתכנון הפרוייקט, הכין את התוכנית למכרז וקיבלנו הצעות מקבלנים. כל התחנה תהיה בתוך מבנה מושתק רעש. מכל דלק (עילי) יוצב מחוץ למבנה. ההפעלה - אוטומטית ע"י בקר המחובר לאינטרנט, שבו מפורסמים כל יום תעריפים ל"השלה יזומה".
קיימת אפשרות למסור את הפרוייקט לגורם חיצוני אשר יקים, יממן ויתפעל את תחנת הכוח. במקרה זה כל החיסכון שייחסך במחיר צריכת חשמל יעבור אליו. הצוות בדק אופציה זאת והמליץ למזכירות לא לבחור בה.
ההצעה לדחות את ההחלטה עד שהאספה תקבל נתונים על האופציה של משקיע - מפעיל חיצוני נדחתה.
הצעת המזכירות להקים תחנת כוח ("פרוייקט השלה יזומה ") התקבלה.
 
 
  
בקיבוץ הדתי
ישיבת המזכירות המורחבת בקיבוץ עלומים כ"ו באדר 2.4.08
היום נפתח בביקור ב"מעוז מול עזה " ליד קיבוץ סעד, בהדרכת שרה ריבלין ובארוחת בוקר תוצרת סעד.
אהרן, דוד ש' ואנכי שבענו וברכנו.
לאחר מכן עברנו לקיבוץ עלומים ושם נפתחה הישיבה בלימוד משניות לזכר חברי הקיבוץ הדתי שנפטרו מאז
הישיבה האחרונה.
שמענו את ברכת הקיבוץ המארח מפי מזכירת הפנים, סקירה וסרטון כשהדגש הוא על התבגרות החברים המייסדים, עזרה לבנים, משימות לאומיות והמצב הביטחוני. עברנו לצפייה בסרטו של נחום לנדאו (סעד) "סכנה כאן בונים" – סרט שהוכן בקיץ 2006 בנושא המיגון בקיבוץ סעד והלך הרוחות עקב כך.
 
נושאי הדיון:
5.       פעילות הקיבוץ הדתי בישובי "עוטף עזה" ובשדרות – שמענו על פעילות קהילתית שמתקיימת ע"י קבוצת יבנה, כגון: 60 מתנדבים שצובעים ועושים בדק בית אצל משפחות הזקוקות לכך בשדרות, שיעורי עזר וסיוע לקשישים. יש גם פעילות בגן של ילדים עם בעיות מיוחדות. כל זה תחת הסיסמא "אנו עם אחד".
נחמיה, מזכיר הקיבוץ הדתי, מזכיר החלטה ממועצת עין הנצי"ב תשל"ו על הירתמות לפעילות בחברה הישראלית, ומציע מקבץ החלטות שעיקרן הזדהות עם תושבי שדרות וישובי עוטף עזה.
א.      מינוי יאיר נוי מקיבוץ עלומים כמרכז הפעילות באזור במסגרת פעולה ציבורית.
ב.      הקמת גרעין יג"ל בשדרות באימוץ של קיבוץ עלומים.
ג.       אירוח ילדי שדרות והישובים.
ד.      ביקורי בית של חברים מהקיבוץ הדתי בבתי תושבים בשדרות.
ה.      אימוץ של יום פעילות "מרכז החסד אפיקים בנגב".
ו.        רכישה מרוכזת בשדרות ובישובים.
ז.        העברת "מנות שבת" וחבילות לקראת חג הפסח הבעל"ט.
 
כל ההצעות התקבלו.
 
2. מינויו של יהושע מוזט (שדה-אליהו) כמחליף למנוחה זכאי בראשות אגף החברה בתנועה, החל מחודש ספטמבר 2008.         שמענו אודות תכניותיו בתנועה לפני כניסתו לתפקיד.          המינוי אושר.
3. נחמיה דיווח על כניסתה של מוריה קסטרו (בני-דרום) לתפקיד במזכירות העולמית של בני-עקיבא.
4. אלי סומר הציג בפנינו מבט דמוגרפי של יישובי הקיבוץ הדתי.
   המצגת הייתה מעניינת וכדאי שכל קיבוץ ישב על הנתונים הנוגעים לו וינתחם.
5. תשלום עבור ימי עבודה בפעולה ציבורית.
דובי מילר – מרכז האגף המשקי במזכירות – הציג את המלצות הצוות לקביעת שכר הפעילים במזכירות   הקיבוץ הדתי בלבד. כדי לא להלאות את הקוראים אציין רק כי    הצעת הצוות התקבלה.
 
6. ישיבת הקיבוץ הדתי בעין-צורים.
נחמיה הציג דף עקרונות שבו נאמר: יש לשאול למען מי אנו משקיעים את המאמצים לפתיחה מחודשת של הישיבה. צריך לסוגרה קודם כי בוגרי י"ב אינם מגיעים כמעט והסגירה מתרחשת בפועל.
אפשר לפתוח את הישיבה מחדש רק לאחר שיוברר מי הוא קהל היעד לישיבה.
צוות מצומצם בהרכב: הרבנים אלישיב קנוהל וחנן פורת, ונחמיה רפל – יעסקו באיתור ראש הישיבה.
המוסד צריך להתקיים כלכלית.
המסמך מציין הערכתנו לצוות הישיבה. הוזכר גם כי פתיחת הישיבה היא צורך אסטרטגי של קיבוץ עין-צורים.
 
לסיום הישיבה ערכנו סיור בשדות קיבוץ עלומים ושמענו הסבר מפי המא"ז על המצב הביטחוני.
בדרך חזרה הביתה נסענו דרך מגדל המים של בארות-יצחק בנגב השולט על המרחב ובהתרגשות רבה הסתובבנו באתר, קראנו השלטים שהפעם היו שלמים, וראינו שדוד פורת וסוקו עושים שם עבודה נאה באחזקת האתר.
רשם: לואי נוה
 
הקיבוץ הדתי מקים גרעין התנדבותי של בוגרי י"ב
שיגורו בשדרות ויעסקו בהדרכת ילדים ובני נוער
 
ביום שישי סייעו תלמידי י"ב מהקיבוץ הדתי בצביעה ושיפוץ בתים בשדרות
 
הקיבוץ הדתי מקים גרעין התנדבותי של בוגרי י"ב שיגורו בשדרות למשך שנה אחת ויעסקו בהדרכת ילדים ובני נוער בבתי הספר ובשעות אחר הצהרים במתנ"סים. הגרעין הורכב מ-12 בוגרים של בתי הספר של תנועת הקיבוץ הדתי ביבנה ושדה אליהו, שמסיימים בתקופה זו את לימודיהם ויתחילו את שנת השרות בקיץ הקרוב.
ההחלטה על הקמת הגרעין אושרה בישיבה מיוחדת של המזכירות המורחבת של הקיבוץ הדתי שהתכנסה בקיבוץ עלומים כהזדהות עם קיבוצי התנועה סעד ועלומים וכלל יישובי עוטף עזה והעיר שדרות.
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל, מסר שהקיבוצים גאים בצעירים שבוחרים להקדיש שנה מזמנם לפעילות למען כלל החברה בישראל. זו אינה פעילות חד-פעמית או ביקור קצר, אלא עבודה ממושכת עם מחויבות רבה. הוא ציין שהגרעין החדש בשדרות יצטרף לשמונה גרעינים שמפעילה תנועת הקיבוץ הדתי בנקודות נוספות בארץ ואשר פועלים בהצלחה רבה.
 
ביום שישי האחרון הגיעו לשדרות עשרות תלמידי י"ב מהקיבוץ הדתי ועסקו בשיפוץ וצביעת בתים בעיר לקראת חג הפסח. בישיבת המזכירות הוחלט להמשיך בגיוס בעלי מקצוע מקרב הקיבוץ הדתי שיסייעו לתושבי שדרות בשיפוץ הבתים וביצוע תיקונים ותחזוקה בהתנדבות. עוד הוחלט לבצע רכישות מרוכזות משדרות ויישובי עוטף עזה ולהעביר "מנות לשבת" וחבילות לחג הפסח. סוכם למנות את יאיר נוי, חבר קיבוץ עלומים, למתאם פעילות הקיבוץ הדתי בשדרות ועוטף עזה.
צביקי פורת, מרכז המשק של קיבוץ עלומים, סקר בפני חברי המזכירות את מצבם של עלומים וסעד ואמר שבשני הקיבוצים אין דירה אחת פנויה ואף חבר לא נטש בעקבות המצב הביטחוני: "רוחנו איתנה. התושבים בעלי כושר עמידה גבוה, אבל אנו מצפים לעזרה של המדינה בעיקר על ידי הסרת חסמים בירוקרטים מעיקים וזירוז יישום החלטות ממשלה שכבר התקבלו. אנו סובלים מפגיעה כלכלית כתוצאה מהמצב, בראש ובראשונה באירוח הכפרי, אך גם בפעילות החקלאית של הקיבוצים ולכן דרושה מעורבות ממשלתית רבה יותר." הוא הדגיש שביקורי הזדהות מחזקים את ידי התושבים ומסייעים להם להתגבר על הקשיים.
 
מידע על פעילות הקיבוץ הדתי באתר: www.kdati.org.il
הגיע בדוא"ל מלשכת הדובר
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י דינה אמיר
אחות תורנית: אילנה פלינט – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תכנית ניסן
במסגרת התכנית הגיעו אלינו לתקופה של שבועיים 14 בנות ובנים מאוסטרליה ודרום-אפריקה בליווי 2 מדריכים. הם כולם לומדים במדרשות ובישיבות בתכניות של בני-עקיבא.
בשבת זו לא יהיו כאן. את ליל-הסדר יחוגו כאן בקיבוץ ב"סדר" מרכזי שלהם. מספר חניכים יערכו גם "סדר שני".         המקשרים של הקבוצה מטעמנו הם נאוה ושי ליבוביץ.
                                                          שיהיה בהצלחה לכולנו ! פסח כשר ושמח !
אסתר פורשר
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
כל דצריך ייתי...
ברוח מצוות חג הפסח נענינו לפניית "אברות" לארח במשך חודש אחד את יובל אזמראן (רווק בן 24), עובד "אברות" הזקוק לפתרון מגורים זמני.      יובל יגור במגורי הצעירים. המשפחה המארחת: מש' גל
                                     ברוך הבא!
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מנין שחרית בשבת – ערב פסח
אני מנסה לארגן מניין לתפילת שחרית בשבת – ערב פסח – בשעה 07.00 בבוקר.
המעונינים להצטרף מתבקשים לפנות אלי.
איסר ספיר
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
לסבתא אילנה לרמן
ולכל המשפחה
שפע ברכות בהולדת הנכד
בן לאלישבע ויניב לוי
"גם ה' יתן הטוב"
לסבתא וסבא רחל ודוד שפירא
ולכל המשפחה
שפע ברכות בהולדת הנכד
בן בכור לאילה ומאיר שפירא
"ברך בניך בקרבך"
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מוטב מאוחר
מהמרפאה מבקשים למסור בעקבות ערב ההסברה בנושא הביטוח:
א.      תודה חמה לשורי אמיר ולטל ברמן על הפרסום לקראת הערב – עשיתן עבודה טובה שהביאה הרבה חברים לערב.
ב.      בערב ההסברה חולקו מגנטים להנחה על המקרר – מי שלא קיבל יכול לפנות לברוריה.
 
 
 
לעדנה (פורת) ושמואל לובושיץ
מ ז ל   ט ו ב
בשמחת בר-המצווה של הנכד
אור יוסף
בן עינת (נתי) ויקי מנדלסון
"וישמחו כי הא-לוקים שמחם שמחה גדולה"
 
 
 
בואו לעודד
לציבור החברים שלום רב
לאחר עונה שלמה בת 5 וחצי חודשים של אימונים ומשחקים הגענו למשחק הכי חשוב ובעצם המשחק המסכם של העונה: משחק האליפות.
ניצחנו את רובם המוחלט של המשחקים והגענו עד למקום השני. זה אומר שביום ראשון במשחק אנו חייבים לנצח כדי להגיע למקום הראשון ולזכות באליפות.
האליפות נותנת שני דברים מרכזיים:
דבר ראשון כבוד רב לאגודת הכדורסל שלנו שהיא גם של המועצה וגם של הקיבוץ, וזה מראה למועצה שיש מה להשקיע בכדורסל בבארות יצחק. לכן, אם נזכה באליפות, ענף הכדורסל והספורט בקיבוץ בכלל יקבל דחיפה מהמועצה.
דבר שני - הקבוצה שזוכה באליפות עולה לליגה הארצית שהיא ליגה יותר מקצועית ויותר רצינית, וגם כאן - ברגע שיש קבוצה בליגה כזו המועצה חייבת להשקיע יותר.
אנחנו מאוד רוצים לקחת את האליפות, ומשום שהמשחק יתקיים ברמת גן במגרש שנחשב לקשה בליגה, אנחנו מעונינים להביא כמה שיותר קהל שיעודד אותנו בדרך לניצחון המיוחל.
הניסיון מראה שבמשחקים קודמים, אליהם בא הרבה קהל לאולם פה בקיבוץ, שיחקנו הרבה יותר טוב ובהתלהבות והצלחנו לנצח גם את הקבוצות הכי קשות. לכן אנחנו שואפים שיבואו כמה שיותר אנשים גם למשחק ברמת גן ויעזרו לנו גם כשאנחנו לא בבית.
המשחק הזה חשוב לנו מאין כמוהו וניצחון יהיה גם היסטוריה לקיבוץ שלא זכה באליפות 15 שנה.
אנו מאוד מאוד מאוד רוצים שכל אחד ואחד מכם יבוא.
                                                                                     בואו בהמוניכם.
קבוצת הנערים(כיתות ט'-י') של הקיבוץ
  
פינת ההלכה
השנה איננו מביאים במדור זה את הלכות הכשרת כלים לפסח, תוך הנחה שהציבור כבר מכיר את רוב הכללים, ובמקרים של ספק ניתן, כמובן, להתייעץ איתי.  
בנוסף לכך, השבת, בשעה 12.45 בצהרים, תהיה דרשת שבת הגדול, וניתן יהיה לשאול שאלות בהלכה גם בזמן הדרשה.
 
ברכת האילנות
הגמרא (ברכות מג, ב) אומרת כי היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים אומר: 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובים ליהנות בהם בני אדם'. אכן מצווה לומר את הברכה הזו עם תחילתו של חודש ניסן, אך אצלנו בקיבוץ נהוג להמתין ולעשות זאת ברוב עם, בשבת הראשונה של חודש ניסן.
על כן, השבת, לאחר תפילת מוסף נצא לבוסתן שמאחורי בית הכנסת ונברך יחדיו את הברכה. יש להיזהר שלא לגעת בעצים, אלא רק לראות את הפרחים ולברך.
 
מכירת חמץ
מכירת חמץ היא פתרון הלכתי שנועד להקל על מי שיש לו הפסד מרובה בשריפת כל החמץ שברשותו, כגון בעלי חנויות ומאפיות. לבתים פרטיים רצוי מאוד לא למכור חמץ ממש (עוגות, עוגיות, ופלים, אבקות מרק, תחליפי קפה, מזון לכלבים או לדגים, וכל מה שמכיל אחד מחמשת מיני דגן) אלא לגמור את החמץ ולבער את הנותר. (מי שקשה לו לאכול את כל החמץ בביתו, יכול לתרום אותו לטל-חיים, שמוכרים את החמץ שברשותם, ואחרי הפסח מחלקים אותו לעניים).
מוצרים שיש בהם קטניות (אורז, תירס, חומוס, חרדל וכו'), או שמן קטניות (שמן סויה, שמן קנולה, ליפתית, עמילן וכו') - הנוהגים בהם איסור אינם אוכלים אותם בפסח, אך אין צורך למכור אותם, ואפשר לאחסן אותם במקום סגור שלא ייפתח בפסח. הוא הדין גם במוצרים שאין בהם חמץ, אך אין להם הכשר מתאים לפסח (סוכר, קפה וכו'). כלי חמץ יש לסגור במקום שלא ייפתח בפסח, ואין למכור אותם, כי אם הם נמכרים לגוי יש צורך בהטבלתם במקווה אחרי הפסח.
מי שיש ברשותו משקאות חריפים יקרים המכילים חמץ (ויסקי, וודקה וכו'), יש למכור אותם לפני הפסח.
מכירת החמץ תיעשה בחדר האוכל בשעות הבאות:
יום ראשון, ח' בניסן    18.30 – 19.30 בערב
יום שני, ט' בניסן       06.30 – 07.30 בבוקר
יום שלישי, י' בניסן    16.00 – 17.00 אחה"צ
 
בעת מכירת החמץ אנו מייפים את כוחה של הרבנות בפתח תקווה למכור בעבורנו את החמץ שנמצא במקום מסוים בבית. הרבנות תמכור את החמץ לנכרי שישלם מקדמה, ואם לא יביא את שאר הכסף עד אחרי הפסח (ויש להניח שכך יקרה...) כל החמץ ישוב לבעליו הקודמים מיד לאחר חג הפסח. המכירה תחול ביום ששי, לפני כניסת שבת, אך הבעלים החדשים יתירו לנו להשתמש בחמץ גם במשך השבת. 
 
ביעור ווידוי מעשרות
"כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (דברים כו, יב)
פסוקים אלו הם המקור למצוות ביעור מעשרות. מצווה זו נעשית רק פעמיים בשבע שנים - בפסח של השנה הרביעית ובפסח של שנת השמיטה (תמיד בשנה שאחרי נתינת מעשר עני, שהרי מעשר עני ניתן בשנה השלישית ובשנה השישית).
בזמן שמפרישים תרומות ומעשרות בבית (על פירות שקטפנו מהעצים שבגינה, או שניקנו בחנות שאין בה השגחה), אנחנו מתחייבים לתת תרומות ומעשרות.
את התרומה אי אפשר לתת לכוהנים שיאכלו בטהרה, ולכן אנחנו משליכים אותה בצורה מכובדת לאשפה. מעשר ראשון - שניתן ללוויים - אין בו קדושה, ולכן המנהג המקובל הוא לאכול את הפירות הללו, מכיוון שאין מי שיכול להוכיח שהוא לוי ולדרוש מאתנו לתת לו אותם. (אם כי יש המחמירים לתת אותו למי שמוחזק כלוי) מעשר שני (שניתן רק בשנים א,ב,ד,ה של השמיטה) אנו מחללים על פרוטה. ומעשר עני (שניתן בשנים ג, ו של השמיטה) אנו מתחייבים לתת לעניים בהזדמנות.
ובכן - ההזדמנות הזו הגיעה. לפני הפסח אנחנו מחויבים להוציא את כל הקודש מהבית, וזה כולל גם את המעשר לעניים, וגם את המעשר השני. מי שחילל מעשר שני על פרוטה, צריך לפני חג הפסח (השנה: לפני שבת הבאה) להשחית את אותה מטבע. גם את כל המעשרות שהתחייבנו לתת לעניים, יש לתת לפני חג הפסח.
מכיוון שאנחנו מנויים בקרן מעשרות, כל המעשרות ניתנו ע"י הקרן, והם גם דואגים למצוות ביעור מעשרות. ואולם, מצוות וידוי מעשרות חלה על כל אחד מאתנו. (פרטים על כך יינתנו בעז"ה בשיעור שיהיה ביום ששי, חוה"מ פסח ב'יחדיו ב-ו'). לכן, ביום טוב האחרון של פסח, אחרי תפילת מוסף, נקרא את פרשת וידוי המעשרות זכר למה שהיו עושים בזמן שבית המקדש היה קיים.
 
ערב פסח שחל בשבת
כפי שכתבנו בשבוע שעבר, בשבת הבאה תוקדם תפילת שחרית לשעה 8:00 בבוקר, בכדי שהציבור יבטל את חמצו בסעודת השבת לפני סוף זמן ביטול חמץ (שעה 11:15).
 
מי שגאל אותנו ממצרים והוציאנו מעבדות לחירות הוא יגאל אותנו בקרוב
 
הרב ירון
 
 
 
 
AtarimTR